הייתי שם: גולדן סטייט (5-31) 125 – פורטלנד (22-15) 117/אריק טל

דווקא ללא דמייאן לילארד הפצוע, היקשו הבלייזרס על הווריורס יותר מאשר בשני המפגשים הראשונים העונה. חצי ראשון אדיר של סי ג'יי מקולום לא הספיק, והווריורס כבר 0-3 מול הבלייזרס העונה.

68 הפרש. זה מה שעשו הווריורס לבלייזרס בשני משחקים הקודמים העונה. 34 הפרש בממוצע למשחק, כולל השפלה של 45 נקודות במפגש האחרון באורקל. זה ממש לא היה צפוי. לשם השוואה: לפני 8 חודשים בלבד נפגשו שתי הקבוצות לסדרת פלייאוף בחצי גמר המערב, כשהווריורס מנצחים 1-4 וההפרש הממוצע הוא פחות מ-4 וחצי נקודות למשחק. מה השתנה? נכון, בסידרה ההיא קארי היה נפקד בשלושת המשחקים הראשונים, ודוראנט… הוא עדיין שיחק באוקלהומה והיה עסוק באותו זמן במאבק מול הספרס. אבל ההבדל הוא לא הווריורס. לפורטלנד יש בעיות השנה, וזה לא רק מול גולדן סטייט. מבט קצר על דף הסטטיסטיקה מגלה את הסוד. במילה אחת: הגנה. בשתי מילים: אין הגנה. מבחינת יעילות הגנתית הבלייזרס במקום הלפני אחרון בליגה, עם 109.9 נקודות ל-100 התקפות של היריב. בהתקפה הדברים נראים יותר טוב: מקום 9 בליגה, עם 107 נקודות ל-100 התקפות. על הנייר פורטלנד היא אותה קבוצה משנה שעברה. אותם שחקנים, אותה שיטה, אותו מאמן. הבלייזרס צעירים, קיבלו חיזוק בדמותו של איוון טרנר, וניתן היה לצפות לשיפור השנה. אז מה קרה? לא ברור לגמרי. לפני שאנסה להסביר, בואו נדבר על מה שהיה הערב.

כשהגעתי למסדרון שמוביל לאולם, שתי עלמות חן ניצבו מולי בחיוך והורו לי לחכות. "המסדרון חסום" הן אמרו לי, כשהן עומדות שם כמו מחסום לפני פסי רכבת. עוד בטרם הבנתי מה קורה, חלפה הרכבת על פני: רכבת בדמותו של סטף קארי, שנתן ספרינט מהאולם לכיוון חדר ההלבשה. אז הבנתי: המעבר היה חסום בזמן שסטף תירגל את הזריקה המסורתית מהמסדרון, ואח"כ חתם למעריצים. מה שעדיין לא הבנתי זה למה הוא רץ כל כך מהר לחדר ההלבשה. "יש עוד שעה עד לתחילת המשחק" חשבתי לעצמי. לאן אתה ממהר, סטף?

כשעלו הקבוצות לחימום האחרון לפני המשחק ניגש פסטוס אזילי להגיד שלום לכל החברים. ניכר שהוא מאוד אהוב על קר והשחקנים. בפורטלנד עדיין לא זכו לראות אותו על הפרקט בגלל פציעה. אפרופו פציעות, זה היה המשחק החמישי ברציפות של הבלייזרס ללא המנהיג והשחקן הטוב ביותר שלהם, דמייאן לילארד, הפצוע בקרסול. בלעדיו, הם עם שני נצחונות ושלושה הפסדים, כשחקנים אחרים לוקחים יותר אחריות: שותפו לקו האחורי, סי ג'יי מקולום קלע שיא קריירה של 43 נקודות ביום ראשון במינסוטה, וגם הערב נתן הצגה, לפחות בחצי הראשון.

פסטוס אזילי וסטיב קר מעלים זכרונות. אני משער שמשחק מספר 7 לא עלה בשיחה.

המשחק נפתח כשהבלייזרס מבודדים את הארקלס על דוראנט מתחת לסל. נקודות לא יצאו מזה. מנגד החמישיה של הווריורס לא היתה צריכה זמן כדי להתחמם. אחרי 3 וחצי דקות כולם כבר היו עם נקודות, כשפצ'וליה היחיד ללא שלשה. הבלייזרס לא ויתרו. דקות טובות של קראב, הרקלס ומקולום השאירו אותם בתמונה, ושלשה של מקולום המצויין העלתה אותם ליתרון 2, שלוש וחצי דקות לסיום הרבע. הווריורס לקחו פסק זמן ממנו חזר דוראנט כמו מלוע של תותח: סל ועבירה, 2 חסימות בהגנה ושלשה בהתקפה הבאה, והכל תוך 25 שניות. גם איגודלה וקלארק הצטרפו למטווח, אבל הבלייזרס המשיכו להילחם: 34-40 לווריורס בסוף הרבע הראשון.

צוות ESPN מעביר את המשחק מחוף לחוף, כולל הפרשן מארק ג'קסון, המאמן הקודם של גולדן סטייט

הרבע השני נפתח כשהמחליפים של פורטלנד מתקשים לייצר נקודות. הווריורס ניצלו את זה לעלות ליתרון דו ספרתי. דווקא כשהיה נדמה שהווריורס הולכים לברוח, המומנטום השתנה: סי ג'יי מקולום חזר והשתלט לחלוטין על המשחק. אף אחד לא הצליח לעצור אותו. מנגד, הווריורס התקשו לייצר נקודות. קארי לקח הרבה על עצמו אולם לא תמיד זה הצליח, ונראה היה שהוא מתוסכל ממה שמקולום עושה לו בהגנה. ריצה של 6-22 העלתה את הבלייזרס ליתרון 8, פחות מדקה לסיום החצי הראשון. מהלך של 4 נקודות של KD וסל של קארי הורידו את גולדן סטייט להפסקה בפיגור מינימאלי: 69-71 לפורטלנד.

סטיב קר וודאי דיבר בהפסקה עם השחקנים על איבודי הכדור, נושא רגיש בגולדן סטייט. מה עשו הווריורס בהתקפה הראשונה של החצי השני? איבדו כדור כמובן. מייסון פלמלי פתח היטב את החצי השני, כמו את החצי הראשון, אבל הווריורס התחילו להכנס לקצב: שני אסיסטים רצופים של גרין הובילו לשני דאנקים של דוראנט, ו-5 נקודות רצופות של קארי העלו את הווריורס ליתרון 7. גרין ומקולום נקלעו לבעיית עבירות, וכשלילארד לא משחק זה משמעותי הרבה יותר בצד של פורטלנד. קארי המשיך לקחת הרבה זריקות, ולצד דקות טובות של הווריורס היו גם לא מעט רגעים פושרים, אך הבלייזרס לא הצליחן להתקרב: 92-99 לווריורס בסוף הרבע השלישי, כשדוראנט חוסם את מקולום במהלך האחרון של הרבע.

את הרבע הרביעי פתח גרין בעבירה חמישית. קר החליט להשאיר אותו על המגרש, וזה עבד לא רע. במשך יותר מ-5 דקות קארי ודוראנט נחו על הספסל, ולמרות שקליי התקרר ולא הצליח לקלוע, הווריורס שמרו על היתרון. ברבע הרביעי ראינו הרבה פיק אנד רול של קארי עם דוראנט: תרגיל שראינו טיפה בתחילת העונה ונראה היה שהוא נעלם מהרפרטואר. זה עבד לא רע הערב. 3 דקות לסוף קלע קארי שלשה והיתרון צמח ל-11. דקה לאחר מכן חטף דוראנט כדור, ובמהלך של סל ועבירה העלה את היתרון ל-13. הבלייזרס העקשנים לא נכנעו: 50 שניות לסיום היה יכול קראב לחתוך את היתרון ל-5, אך הוא החטיא שלשה פנויה, ולפורטלנד נגמרה התחמושת. 117-125 לגולדן סטייט בסיום.

פיק אנד רול של קארי עם דוראנט

האיש של המשחק היה קווין דוראנט. 30 נקודות ב-16 זריקות, למעלה מ-50% מהשדה, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 3 חסימות ועוד משחק הגנה משובח. גם גרין היה טוב הערב. לקליי היה יום פושר בהתקפה, אולם יש לו חלק ענק בשמירה על מקולום בחצי השני. קארי ומקולום סיימו עם 35 נקודות כל אחד,אולם בדרך שונה לגמרי. קארי השתפר ככל שהמשחק התקדם. מקולום נתן חצי ראשון אדיר: 26 נקודות, עם 10 מ-19 מהשדה כולל 3 מ-6 מעבר לקשת. הווריורס התמקדו עליו בהגנה ועשו שמירות כפולות וחילופים אוטומאטיים. התוצאה: 9 נקודות ב-3 מ-12 מהשדה, כולל 1 מ-5 לשלוש. כשלילארד פצוע, זה לא יכול להספיק.

קליי רודף אחרי מקולום

בסך הכל, זה היה משחק טוב של הבלייזרס, אבל זו לא עונה טובה עבורם. בואו נחזור לדבר עליהם קצת. מה עובר עליהם? מה קרה לקבוצה שעשתה כל-כך הרבה צרות לווריורס בסיבוב השני של הפליאוף, רק לפני 8 חודשים? קודם כל, לגבי הסדרה עם גולדן סטייט, הווריורס לא היו במיטבם בפלייאוף האחרון. יש לכך מספר סיבות, ולא כאן המקום לדון בהם, אבל די ברור שהווריורס היו בשיאם בעונה הרגילה, ולא בפלייאוף. כך יצא שהסדרה היתה הרבה יותר צמודה ממה שניתן היה לצפות. מעבר לזה, הבלייזרס הגיעו לסיבוב השני רק בגלל ששני השחקנים הטובים ביותר של הקליפרס, כריס פול ובלייק גריפין, היו פצועים. אנחנו רואים השנה מה הקליפרס מסוגלים לעשות בלעדיהם: בעיקר להפסיד. סלחו לי על העקיצה: תוציאו את שני השחקנים הטובים ביותר בכל קבוצה וסביר שתקבלו תוצאה דומה.

או-קיי, אז למדנו שהבלייזרס היו טיפה אובר-רייטד בגלל השתלשלות האירועים בפלייאוף האחרון, אבל זה עדיין לא מסביר את ההבדל: המאזן של פורטלנד בעונה הרגילה הקודמת היה 44 נצחונות לעומת 38 הפסדים. העונה? 15 נצחונות מול 22 הפסדים. איך להסביר את זה? לפני שנדבר על הגנה, אני רוצה להציע את ההסבר שלי: מדובר בציפיות ולחץ. בואו נלך אחורה, לקיץ שלפני העונה הקודמת: לפורטלנד היתה קבוצה של 51 נצחונות עם חמישיה איכותית שכללה את דמייאן לילארד, ווסלי מת'יוס, ניקולה באטום, רובין לופז והכוכב הגדול למרקוס אולדרידג'. תוך קיץ אחד איבדו הבלייזרס 4 מתוך 5 שחקני החמישיה. רק לילארד נשאר. כשהם ממלאים את השורות עם שחקנים צעירים ואלמונים, הציפיות בפורטלנד היו נמוכות. מאוד נמוכות. אף אחד לא חלם על פלייאוף, בוודאי שלא על סיבוב שני. עם צמד גארדים דינאמיים וחבורה לוחמת של שחקנים משלימים הם הפתיעו את כולם. כמה קל לקלוע כשאין לחץ. תשאלו את ניק אנדרסון. אחרי ההצלחה בעונה הקודמת, פתאום יש ציפיות. פתאום יש לחץ. פתאום קבוצות משחקות חזק יותר נגד פורטלנד. פתאום יש הפסדים, שרק מגבירים את הלחץ. צריך לזכור: הבלייזרס עדיין צעירים. לדעתי חוסר היכולת שלהם להתמודד עם ציפיות ולחץ הוא מרכיב חשוב במשוואה.

יש במשוואה הזו גם מרכיבים נוספים. הבעלים של הבלייזרס פתח את הארנק הקיץ. הרבה מהשחקנים הצעירים מאחורי ההצלחה בעונה הקודמת התעשרו. בתור בעלים, אתה אף פעם לא יודע איך יגיב שחקן צעיר לחוזה עתק שכזה. אתה תמיד מקווה שהוא יגיב כמו קליי תומפסון או דריימונד גרין, אבל לא תמיד זה המצב. בואו נבדוק:

1. אלן קראב חתם על חוזה ל-4 שנים עבור 75 מיליון. קראב בן 24, כך שניתן היה לצפות לשיפור משמעותי כל שנה. בינתיים, הוא משחק 3 דקות יותר, קולע באחוזים פחות טובים ומספק פחות נקודות למשחק. הערב הוא דווקא נתן משחק טוב.
2. מאיירס לאונרד חתם על חוזה ל-4 שנים עבור 41 מיליון. לאונרד בן 24. העונה הוא משחק פחות ויש ירידה באחוזי הקליעה שלו.
3. אל פארוק אמינו, חתם עם חוזה ל-4 שנים תמורת 30 מיליון שנה קודם לכן. אמינו בן 26, אבל השנה הוא חווה נסיגה משמעותית. הוא סובל מפציעה בגב ומאוד יתכן שזו הסיבה. גם פסטוס אזילי פצוע ולא משחק, לאחר שחתם בקיץ על חוזה לשנתיים עבור 15 מיליון.

האם זו הסיבה? האם מדובר בשורה של שחקנים שעקב חתימה על חוזים ענקיים איבדו את רוח הלחימה? האם לפורטלנד חבורה של שחקנים צעירים ושבעים, מה שמסביר לחלוטין את הבעיות בהגנה? אולי. אני עדיין מאמין בכישרון שלהם, בעיקר אחרי מה שראיתי לפני 8 חודשים. לדעתי הם עוד יהיו קבוצת פלייאוף השנה.

ראיונות אחרי המשחק: קארי ב-ESPN, גרין בערוץ המקומי

המשחק הבא שהגשתי עבורו קרדטציה הוא המשחק נגד קליבלנד, ב-16 לחודש. עד עכשיו הם אישרו את כל הבקשות שלי, אני מקווה שהמגמה תימשך. עד אז, תוכלו לקרוא על המשך מעללי הווריורס באתר שלי. רצף משחקי הבית נמשך. ביום שישי יבואו הגריזליס לביקור. זאת תהיה הזדמנות טובה לנקום על ההפסד בממפיס, לפני ארבעה שבועות, אז הטילו הווריורס ביצה. הנה הלינק:

http://www.israeliwarriorsfan.com
GO WARRIORS

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. מעולה אריק, תודה.
    תגיד אתה מצליח ליצור קשר שם עם השחקנים או מישהו מהצוות המקומי או שזה רק ממש לכתבי הבית הקבועים?
    לגבי פורטלנד, אולי ההצלחה המפתיעה של שנה שעברה רק הזיקה להם בדיעבד בהתפתחות כקבוצה. גם שחקנים קצת קפצו מעל הראש מבחינת גישה, וגם נתקעו כי היו צריכים לשלם משכורות עתק לשחקנים שאולי לא ממש ברמה הזאת

    1. אפשר לשאול שאלות במסיבות העיתונאים. סטיב קר עונה לשאלות לפני ואחרי כל משחק, ושחקנים בולטים נקראים לחדר הראיונות אחרי המשחק. חדרי ההלבשה פתוחים חלק מהזמן אבל אסור לצלם שם ואותי באופן אישי יותר מעניין להיות נוכח במסיבות העיתונאים ולשאול שם את השאלות.

      כולנו מכירים את מסיבות העיתונאים בפלייאוף בהן כל כתב מציג את עצמו. במהלך עונה רגילה זה לא כך. סתם שואלים ועונים.

      לגבי פורטלנד, אפשר לשער מגוון של השערות. אני באופן אישי מאוד מופתע מהנסיגה שלהם העונה. מה שכתבתי הוא בחזקת ניחוש.

  2. מעולה. מבחינת פורטלנד אני מסכים – הם יכולים להגיע לפלייאוף, במיוחד כשסקרמנטו, דנבר וניו אורלינס מנסות לא להכנס. אבל הם חייבים עוד הגנה, במיוחד מצדם של לנארד וקראב. אמינו עוד בסדר.

    מבחינת הווריורס מה שהייתי לוקח מהמשחק זה השינוי ההגנתי החכם במחצית. חשוב לקראת הפלייאוף.

    1. מסכים לגמרי. למרות המאזן עכשיו אם צריך להמר על מישהו אני הייתי הולך על פורטלנד. אם לא הם, לדעתי לניו אורלינס יש הרבה יותר סיכויים מאשר שאר הקבוצות.

  3. איבודי כדור , או כמו שפופ נהג להגיד לקרייג סיגר (בתשובה לשאלה מה השעה) "tornouvers" הם נחלתם של כל קבוצה שמוסרת הרבה כמו הספרס בימים היפים וכך גם הווריורס של היום. הבעייה האמיתית שלהם זה הגנה מתחת הסל ושהשחקן ללכת אליו בקלאץ' הוא קווין דוראנט

      1. אחת הבעיות הגדולות של הווריורס העונה היא שהיה להם מספר מאוד מצומצם של הזדמנויות לנצח משחק בהתקפה עם הבאזר. עד עכשיו הם נכשלו בכל המקרים. אם אני סטיב קר, אני הולך על דוראנט. אני מסכים שקליי תומפסון הוא שחקן קלאץ' אדיר אבל לפעמים יהיה לו קשה לסדר לעצמו זריקה נוחה. דוראנט תמיד יכול לסדר לעצמו זריקה טובה.

  4. כיף! תמונות ווידיאו ברמה גבוהה, ממש PROFESSIONAL. אולי הגיע הזמן לזרוק את הסמרטפון שלי שצילומיו בעונה שעברה היו מביכים ממש.
    מה אתה אומר על זה שהלייקרס הקמצנים דורשים מהעתונאים תשלום על הארוחה?
    ראיתי את המשחק עד חציו. מקולם היה בזון אחר. פורטלנד סיימו יפה ללא כוכבם הגדול.

  5. יופי של סיקור.

    פורטלנד אולי יגיעו לפלייאוף,
    אבל לא בטוח שכדאי להם –
    לחטוף סוויפ בסיבוב הראשון תהיה נסיגה, לא התקדמות.

    1. תודה הברון. זה אכן כייף גדול כפי שאתה יודע. אני מקווה לראות את המשחק נגד קליבלנד אבל לא בטוח שיאשרו לי. תודה גם על הסיקורים שלך מהמשחקים במזרח, כייף גדול לקרוא.

  6. הסבר קצת פשטני ורדוד כלפי הנסיגה של פורטלנד.
    מה אם רווח בהגנה… חילופים מעבר מעל חסימות…. לחץ וצעירות תשאיר לאתרים שלא מתעסקים הופס.

      1. לא הייתה אומר שאחרי משחק או שתיים הלחץ יעבור והם יתחילו להתקרב לשחקן הנשמר ולעבור מעל חסימות? (שזה הבעייה האמיתית שלהם) .

        1. כמו שכתבתי למעלה, אני ממש הופתעתי מהנסיגה של פורטלנד. חשבתי שהם יסיימו בין 4 הראשונים במערב. כמו כולם, גם אני חכם אחרי מעשה. מכיוון שלא יכולתי לחזות את זה, אני יכול רק לנסות ולהסביר לעצמי למה זה קרה. כל מה שכתבתי זה לא יותר מהשערות. לדעתי הן נכונות אבל איך אפשר להוכיח?

  7. אריק אתה איש השנה של ההופס.
    כתבה נהדרת, ניתוח מקיף שרואה הכל. (למשל על חמישיית הבלייזרס
    החדשה דבר שלא שמתי לב)
    נהנו גם מכתבותיך הקודמות.
    אז בלי לילארד ההפרש נמוך יותר, אולי קארל צודק

    1. תודה איל. אני יושב בצד, קצת מאחורי הסל ודי גבוה, קצת לפני היציע. זה די רחוק אבל זה גבוה מספיק מעל המושבים שלפני בשביל שלא יסתירו. אני לא מצלם את כל המשחק, פה ושם תמונות וקטעי וידאו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט