מסע אל עבר חציית נהר הרוביקון / הגולש יונתן סולומוביץ'

(הגולש יונתן סולומוביץ' הוא צעיר בן 23 מהמועצה האזורית 'אזור' המתחיל את לימודיו בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת ת"א)

 

("נהר הרוביקון" הידוע הרבה יותר מכמות המים הצפים בו)

מסע אל עבר חציית נהר הרוביקון

מאת: יונתן סולומוביץ'

 

לפני שנתחיל  אני רוצה להמחיש לכם סיפור קצר.

אבא מגיע לספר לבנו סיפור לפני השינה.

"בני, היו היה פעם ממלכה גדולה ונשגבת שחייה בעושר ואושר. על הממלכה שלטו קבוצה מסויימת ששולטת בכל התחומים (כלכלית, מדינית וחברתית) בממלכה. כל שאר האנשים, ללא יוצא מן הכלל, נקראים "דלת העם". הם, כשמם, מסתפקים במעט שהאליטה תיתן להם. כדי שהעם לא יכעס מהחוסר צדק הזה, האליטה מרעיפה את העם בכיבוש שטחים שבהם העם יוכל להיתיישב, היא מעניקה לו כמויות עצומות של אוכל וחגיגות רבות. וכך כולם מרוצים". עד כאן ברור, נכון? יופי!

אפשר לראות את השמחה על פניו של האבא כאשר הוא מבחין בקשב הגבוה של בנו אליו.

אוקיי בני. אז נמשיך – "האליטה בנוייה, בתיאור גס, משני אנשים. אלו הם החזקים ביותר באזור. העשירים ביותר. הדומיננטיים ביותר. ואין מי שידיח אותם ממושבם. השניים גם נאורים ומשכילים ולא סתם חלמאים. לכן, הם החליטו שיחדיו טוב יותר. כל אחד ישמור על השני מהרעים ויחדיו אין סיכוי שמישהו יצליח לפגוע בהם. הם קראו לאותו הסכם "רפובליקה".

ועכשיו, לפני שאמשיך בני, אני אספר לך סוד חשוב שמעטים ידעו! – הם אמנם התאחדו בכוחם, אך לא בשלל שלהם. הרפובליקה מחולקת ביניהם. לכל אחד שטח משלו, כסף משלו וצבא משלו. בהתאם לכך, הם החליטו להגדיר בין השטחים שלהם גבול. משהו זוטר ולא קריטי לאף אחד. ולאחר חיפושים נרחבים את מצאו את מבוקשם. נהר. אחד זוטר ולא קריטי במיוחד. אותו נהר נקרא "נהר הרוביקון". והוא הביא להסכם פשוט – הנהר הוא מנגנון. כאשר אחד הצדדים יחצה אותו יקרו שני דברים: אחד, ההסכם מבוטל במיידית. שתיים, הצד שחצה את הרוביקון מפסיד את כל השלל שלו. וכך, הצד שחוצה את הנהר יידע שממעשיו אין דרך חזרה.

האבא כולו מלא התרגשות, כאשר הוא הולך להפתיע עכשיו את בנו בשיא של הסיפור. הוא לוקח נשימה עמוקה, אבל לא מצליח להסדיר את פעימות ליבו. המחשבות בראש על איזה אבא טוב הוא ואיך הוא הולך לקחת את הבן שלו בחג לחו"ל, ולטייל ב-"אבא!" של האלפים. איך הוא ילווה את בנו לנשף ה-"אבא!!" של התיכון. ואז הוא הסתכל על בנו והנה הוא הולך לספר את שורת ה-"אבא!!!!"

כן בני?

"מה כל הסיפור הזה קשור לכדורסל??

האמא שומעת את הצעקות ומגיעה בבהלה לחדרו של הילד.

"מה קרה??"

והבן ענה, "לא קרה כלום אמא…סתם, אבא שוב פעם מספר לי סיפורים לא מעניינים"

האם מסתכלת על האבא במבט חצי כועס, חצי מתוסכל. כאילו כבר דיברו על זה אלף פעם כבר.

"איינג', שוב פעם סיפורים על בוסטון?? כבר דיברנו על זה שתספר לו על קבוצות רלוונטיות"

"אבל…"

"אין אבל! הם כבר לא רלוונטיים!!"

וואו…מישהו ביקש הוצאת רוח מהמפרשים ולא קיבל?

 

טוב, ועכשיו לעיקר – אחרי האנקדוטה הזאת, קל מאוד להבין על מה השיח הולך להיות. אבל כדי שנוכל בכלל לנהל אותו אחר כך בתגובות, אנשים שקוראים את הכתבה צריכים להכיר שלושה דברים שלעניות דעתי הם חשובים:

1 – להכיר את בוסטון. אחלה קבוצת כדורסל. אחלה שחקנים. הרבה שחקני "צווארון כחול". שחקן אול-סטאר שגם אנדרדוג באופיו ויכולותיו הפיזיות (בוסטון מתה על הסוג הזה – בירד, פירס ועכשיו גם תומאס). הקבוצה כבר כמה שנים בעלייה מתמדת. אחלה תקופה להיות אוהד שלהם.
אבל…הם בינוניים. מסכימים? זה לא משנה בעצם. כרגע זאת הקביעה ואנחנו נדבר עליה בהמשך.

2 – להכיר את נהר הרוביקון. מה קשור עכשיו הנהר מהסיפור!? טוב אז מי שלא מכיר, הסיפור מהווה בעצם עלילה שולית שמכילה בתוכה מושג שסומן בקו והוא הסלטה ושמנה בכל הכתוב שם – נהר הרוביקון הוא נהר באיטליה. לא אחד מפואר, אך כזה שנקשר ללא כוונה תחילה באחד הסיפורים החשובים בהיסטוריה. אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים ופשוט אגיד שמאותו סיפור נגזר המושג – "לחצות את נהר הרוביקון".  משמע, לעשות מעשה שממנו את דרך חזרה. עכשיו ברור, נכון? מצויין.

 

3 – להכיר טיפה את איינג'. באמת שלא יותר מדי…לא מספיק כדי לדעת מה אופיו, מה ההיסטוריה שלו וכדומה. אך, מספיק טוב כדי לדעת מהו אופן העבודה שלו. טיפה מצורת המחשבה והכיוון הכללי בו הוא עובד. איינג', נחשב GM שנוי במחלוקת בליגה. הרבה טוענים שהוא מעריך יתר על המידה את נכסיו. חלק יגידו שהוא נח תחת זרי הדפנה, כשבעצם הוא אוכל את עצמו כל פעם אם לבצע עסקה מסויימת או לא ויבוא יום שיפספס את הרכבת האחרונה ואז כבר לא יהיה לו מה לעשות כל כך בכדי לשפר את הקבוצה.

והיי! חלק גם יגידו שהוא התחיל את המהפכה המודרנית בליגה של הסופר – טים עם הבאת אלן וגארנט. שהוא, לעומת הרוב, מחושב בצעדיו והמהלכים שהוא מבצע בסוף מתגלים כגבינה ומהוות צד מנצח ברור של העסקה (הבאת תומאס וקראודר הם חיזוק של הטענה).
בוסטון נמצאת כעת בשנה הרביעית שלה מתהליך הבנייה מחדש שהקבוצה עשתה.
הפרנצ'ייז עשה עד כה כברת דרך לשיפור הקבוצה והראה שיפור משמעותי בין עונה לעונה, כאשר הוא ממשיך להוסיף נכסים שיכולים להיות משמעותיים כבר בהווה או בעתיד. זאת עובדה. אין איך להתווכח עליה.

להלן חלק מהנכסים של הקבוצה למי שלא מכיר את העיקריים שבהם –

# שני שחקני אול-סטאר מוכחים (כרגע תומאס הוא הפנים של המועדון ובדרך בטוחה לבחירה שנייה שלו, כשפעם לא יהיה עליה עוררין).
# שחקן שנבחר לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה אשתקד (בראדלי) שגם ממשיך להראות שיפור במשחקו וכיום, בנוסף ליכולותיו ההגניות, הפך גם לריבאונדר מחונן.
# פורוורד וורסטילי ואחד השומרים הטובים לעמדתו כרגע – קראודר. שהכי קריטי איתו זה החוזה שעליו חתום – 7 מיליון לעוד 4 שנים. אחד החוזים הכי רווחיים בליגה, מבחינת השקעה ורווח.
# מרקוס סמארט. הפך העונה לשחקן השישי של הקבוצה. עדיין קיימות הרבה שאלות לגביי יכולותיו, אך כרגע השתפר מאוד ונחשב סוג של "מיני דריימונד גרין" בפוטנציאל ולפעמים גם ביכולת.
# בחירות הדראפט של ברוקלין לשנתיים הקרובות. בטרייד שעלול להתברר כאחד הגרועים בליגה, ברוקלין משכנה את עתידה בניסיון להשיג הצלחה מיידית ללא בסיס יציב ושילמה על כך ביוקר. הקבוצה מדורגת אחרונה ואם המצב ימשיך להיראות כך, הוא יעניק לבוסטון את הסיכויים הגבוהים ביותר לבחירה הראשונה בדראפט הקרוב שנחשב כעמוק ובעל פוטנציאל להיות אחד הטובים בשנים האחרונות. אם נוסיף לכך שלא נראה שברוקלין תעשה גם בקיץ שדרוג מאסיבי והריי לכם סיכוי סביר מאוד לשתי בחירות טופ 5 וודאיות לקבוצה בירוק.
# תקרת שכר נמוכה. המשמעות היא שלבוסטון יש מקום להכיל עוד חוזה מקסימום בקבוצה מבלי לוותר על אף אחד מנכסיה כרגע (זה לפחות עד שיפוגו חוזים של חלק מהתלכיד הקריטי, כשהראשונים מביניהם יקרה בעוד שנתיים).

 

הכתבה הזאת באה לתאר מצב קיים על פי מה שאני חושב. ניתן להסתייג ממנה כמובן, אך כמו שאשמח להקשיב לדעתכם, אני אשמח אם גם תקראו ותחשבו על הטענות שאני חולק. כיוון ואני מאמין שעיקר הכתבה יקרה במה שאתם תביאו אליה בתגובות ולא בהכרח אני בכתבה, אני אציין את דעתי בתור אוהד של הקבוצה, ומכאן והלאה אני מקווה שנוכל לנהל שיח.

אז אני אחלק את זה ל-3 שלבים.

1. שלב ראשון, קביעת הסקות כלליות ממצב קיים

אני מאמין שזוהי השנה בה איינג' יצטרך לעשות מעשה שלא תהיה ממנו דרך חזרה. מה שנקרא – "לחצות את הרוביקון" (עכשיו הבנתם למה חשוב להכיר את המושג? אם לא – תזכרו שייתכן וחלקכם למדתם עכשיו משהו חדש ואני מאמין שהכי טוב זה ללמוד משהו חדש בעזרת משהו שאתה אוהב. תחשבו על זה בהזדמנות..).

3 הסקות כלליות שקבעתי על הקבוצה:

א) לעניות דעתי, הקבוצה בדרך לזכות באחת משתי הבחירות הראשונות בדראפט הקיץ. הבעייה של איינג' (שעלולה להתגלות עוד כמשהו חיובי בסוף) היא שהדראפט מכיל בעיקרו גארדים. ולפי מצבת השחקנים הנוכחית של הקבוצה, זהו אזור שפחות דורש נגיעה כרגע. ואם זאת, המצב הזה מתחיל להפוך לנפיץ, כיוון והוא לא יוכל להחזיק מעבר לשנתיים הקרובות, אם הקבוצה רוצה לשמר את השאיפות שלה ולהמשיך להתחזק. החוזים של תומאס, בראדלי וסמארט עומדים להגיע לסיומם בסוף השנה הבאה, כאשר סמארט יהיה שחקן חופשי מוגבל (במידה ולא יבחרו להאריך לו את החוזה עד לאותה נקודה).
הסכומים החדשים שרצים בליגה שמים את הקבוצה בעמדה שתדרוש מהם לקחת בסוף החלטות קשות. כרגע לא נראה שאם הקבוצה תאריך חוזה גם לבראדלי וגם לתומאס, היא תוכל להכיל גם שחקנים מהשוק החופשי ועלולה להגיע למצב שממנו רצתה להמנע מלכתחילה – הגעה לגבול קצה היכולת. משמע – להיתקע במקום.
הבנה שהדראפט מכיל פוטנציאלים גדולים מאוד, אך לא במקומות שבוסטון נדרשת לחיזוק, נותנת להם נכס משמעותי מאוד שניתן להתמקח עליו בכדי להביא לקבוצה חיזוק משמעותי עכשיו..

 

 

ב) כרגע הקבוצה נלחמת בעור שינייה כל משחק מכתישה שלה בתחום הריבאונד בפרט ובדומיננטיות בצבע בכלל. הבאת הורפורד שיפרה מאוד את הטענה הכללית שלי, אך לא במידה מספקת כדי להגיד שהיא חסרת בסיס.
לקבוצה קיימים 3 גבוהים מחליפים – אוליניק, ירבקו וזלר. שלושתם שחקנים חופשיים בקיץ. הבנה שאותם שחקנים (מלבד אולי ירבקו) לא מוסיפים מספיק כדי לתרום בנקודות החלשות של הקבוצה שמים אותם בעמדה שניתן גם עליהם להתמקח.  בכל מקרה, השארתם של כל ה-3 לא תצא לפועל. לכן עד פברואר יש זמן כדי להשיג, על מי שלא נראה שיתאים לקבוצה בטווח הארוך, תמורה.

ג) לקבוצה ישנם 2 שחקנים שניתן להגדיר שהם שחקני "אול-אראונד". הורפורד וקראודר. ואם זאת, הורפורד לא רק בעל יכולות מגוונות, הוא גם מיישם אותן באופן שוטף, לעומת קרואדר שלא יציב עדיין בכלל התחומים. ראו למשל את מידת הנקודות שמספק למשחק – למרות עלייה די משמעותית באחוזים מכל הטווחים (ספציפית מטווח ה-3 נקודות), הוא קולע העונה 13.3 נק' למשחק. מספר שמעלה תהיה מדוע לא זורק יותר?
ניתן להגיד שאולי הוא מעדיף לתת את הכדור לשחקנים שעליהם ההתקפה בנוייה יותר, כגון תומאס, הורפורד ובראדלי. שהוא לא רכז והמשמעות שלו היא לא קודם כל למסור.

ואז זה מעלה שאלה. והיא לא "האם קראודר באמת תורם לקבוצה?". כי על זה אין ספק שכן. NO DOUBT. אבל כן ניתן לשאול "האם קראודר הוא האופצייה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לספק לעמדה הזאת?". ופה דווקא יש במה לנבור. ניתן לראות יחס ישיר בין קבוצה שמכילה שחקן אול-אראונד בעמדה 3 למידת הצלחתה בליגה. כלומר, שחקן שנחשב חלק חשוב בהתקפת הקבוצה – גם בהפעלתה וגם בהוצאתה לפועל (מה שבא לידי ביטוי גם במיצובו כאחד ממובילי הנקודות בקבוצה וגם בכמות האסיסטים שהוא מחלק בממוצע) ויתרה מכך, הוא גם יהיה שחקן שנותן את הטון בצד ההגנתי (מה שבא לידי ביטוי בכמות החטיפות, הריבאונדים והבלוקים שיספק – צד שכרגע קרואדר יותר דומיננטי בו והוא לא היה כך בכלל עד לפני שנתיים). שחקן מסוג זה בקבוצה יכול לשפר אותה בכמה רמות. ולבוסטון קיים שחקן כזה. אך לעומת שאר השחקנים בעמדתו בליגה, ביותר מדי מקרים, לבוסטון לא יהיה את היתרון באותה עמדה. וככל הנראה דווקא היא מאוד קריטית להצלחה כרגע.

2. שלב שני, מחשבה על דרכי פעולה והצגתן

שלוש העובדות הללו הובילו אותי למסקנות נוספות – קודם כל, כדאי לבצע טרייד על אחד ממצבת הגארדים (כאשר אליו אפשר להוסיף בחירות/שחקנים נוספים) בתמורה לחיזוק בעמדות הקריטיות – סנטר וסמול פורוורד. והסיבה די פשוטה.
קראודר נפגע אתמול מאוהדי הקבוצה (מי שרוצה את כל הסיפור, שיבקש בתגובות וארחיב על כך. כרגע זה פחות קריטי), אך קשה להתווכח עם הטענות שהסיטואציה הביאה לשולחן – קראודר טוב. האם מספיק טוב כדי לתת לקבוצה אלטרנטיבה לטובים בעמדתו? יותר מבאטלר? פול ג'ורג'? אנטטוקומפו? שגם כולם משחקים בקבוצות סבירות ומעלה במזרח? אין בכלל מה לציין את ג'יימס, לאונרד ודוראנט. זה בכלל לא הכיוון. והבעייה הכי גדולה היא שהשלושה האחרונים הם הטובים בעמדה וגם משחקים בשלושת הקבוצות הטובות בליגה לרגע זה. עובדה זאת שמה לחץ על הקבוצה להשתפר בעמדה זאת באופן וודאי לטעמי.

השאיפות התחרותיות של בוסטון והיעדים שהיא מציבה דורשים ממנה להציב שחקנים שנותנים לה את האפשרות להתחרות שווה בשווה מול היריב באותה עמדה. הופורד נותן זאת לבוסטון בעמדת הסנטר. כנ"ל תומאס בעמדת הרכז. והיכולת של בראדלי שמה אותו כיוצא מהכלל כאן, כי אולי הוא לא מהאליטה של עמדת הגארד השנייה, אך יכולות הגנתיות סגוליות וקפיצת מדרגה עצומה העונה הובילה ליחס שונה במעמדו העונה ולאספקלריה שהוא כן נותן פייט לטובים ביותר בעמדה זו. ומצד שני, נמשיך לזכור לגביי האחרון שייתכן שהארכת חוזהו וגם של תומאס לא יאפשרו לבוסטון מימוש של מקצה השיפורים שהקבוצה רוצה לבצע. בזה כבר נגענו.

הדבר השני שנציין מדבר בכלל על צד אחר של מצבת השחקנים שפחות נגענו בו – לעומת עמדות הגארד, עמדות הפנים נמצאות בצד השני של המתרס שנקרא "עומק". שחקנים בעלי יכולות דומות וחסרונות משותפים שפוגעים ביכולת של הקבוצה להפוך ליותר דומיננטית וורסטילית "מעבים" כרגע את עמדות הפנים. אני מעדיף להתמקד בעמדת הסנטר, שהיא העמדה הכי פחות איכותית בקבוצה. צויין כבר שהיא לא עמוקה מספיק, מכילה שחקנים חד-גונים, והעמדה הזו גם לא בהכרח יושבת עליהם מספיק טוב (ראה ערך, אמיר ג'ונסון שעוד פותח בחמישייה, עם כל הערכתי העצומה כלפיו) ורק מכך דורשת שיפור בסיסי של הבאת שחקן שמתאים לעמדה.
הדילמה כאן היא העובדה שגם הקבוצה וגם הליגה עוברות שינוי שיטה וה-"סמול בול" הופך לשכיח ודומיננטי בקרב כולם. עקב כך, צריך להבין אם שווה בכלל להשקיע נכסים בתמורה לשחקן בעמדה שנעלמת אט אט? יתרה מזאת, הקיץ ניתן יהיה לבצע חיזוק לאין שיעור בעמדה, כיוון ובלייק גריפין יוכל להיות שחקן חופשי בקיץ ומצבה של הקליפרס לא נראה טוב. ואם נזכר בעובדה שהאוהדים פחות ופחות מרוצים מיכולותיו של הפורוורד שיצר לעצמו הילה פרובלמטית בפרנצ'ייז, אולי יהיה בריא יותר לצדדים להיפרד.

הבאה של גריפין לעמדה יוצרת קו קדמי מאוזן מאוד, כאשר הוא גם מחזק את הצד הדומיננטי של בוסטון עוד מלפני השינוי – מהירות. הורפורד תורם יכולת קליעה עד טווח ה-3 וגריפין תורם נקודות של הזדמנות שנייה ובמעבר, בעזרת חוזק ומהירות על רוב מתחריו בעמדה. בהגנה, הורפורד שומר את שחקן הפנים הדומיננטי ועושה עליו בוקס אאוט (כמו עד עכשיו) וגריפין והגארדים אוספים את הריבואנד. בכח זה נשמע טוב. ומצד שני, דילמה היא דילמה ותמיד אפשר לטעון שלא ניתן להתווכח עם ההשפעה והתפוקה שיש לסנטרים טובים בקבוצות שלהם, כמו מארק גאסול, ג'ואל אמביד, אנתוני טאונס וקאזינס (במגרש לפחות…).  ודווקא בגלל הכיוון של הסמול בול, סנטר דומיננטי יכול לתת לקבוצה יתרון שלרוב לא תהיה ליריבה דרך הולמת להתמודד איתו.

 

 

 

שלב שלישי, דירוג דרכי הפעולה ובחירה באחת מהן

לאחר סקירה של חלק מהאפשרויות (ישנן עוד כמה, אני רשמתי את מה שעלה לי ומעסיק אותי בעיקר), אני מאמין שהקבוצה, מעצם היותה קבוצה שטוענת שהעוגן שלה הוא בהגנה (למרות שהעונה לפחות, היא נראית יותר דומיננטית בצידו השני של המגרש), סנטר בעל אוריינטצייה הגנתית יועיל יותר. אני לא יודע כמה גריפין יתאים לאופי הקבוצה ושיפורים אחרים שבהחלט קיימים לא בהכרח יתאימו עם הורפורד (מילסאפ) או יהיו מספיק דומיננטיים (פייבורס ואיבקה). לכן שחקנים כמו נרלנס נואל או אנדרו בוגוט דווקא יהיו משמעותיים יותר לקבוצה עצמה כרגע. וזאת למרות הנטייה של שניהם לפציעות.

ד.א, על האחרון אוליניק יכול להוות מיקוח מצויין מול דאלאס, שכמו בוסטון, גם רצתה אותו בדראפט שנבחר, אך לבסוף העבירה את הזכות על הבחירה לבוסטון, כי בזמנו הייתה פחות קריטית כשהם היו תחרותיים ונוביצקי עדיין היה עם כח במותניו. כיום, המציאות קצת אחרת וזאת אופצייה טובה לשני הצדדים.תמיד אפשר להתווכח אם עדיף דווקא חיזוק בסנטר ולא בפאוור פורוורד, כי גם ככה, אם אין מספיק פאוור פורוורדים, סנטרים יש פחות. הכמות מצומצמת והטובים ביותר כמעט לא ניתנים למיקוח.

וכשנוסיף לכך את העובדה שהורפורד כבר עבר הסבה מלאה מעמדה 4 ל-5 והוא כבר בצד הפחות טוב של גיל 30, הטענות מוצדקות. על אף זאת, הטענה שלי לעדיפות לעמדה 5, היא משתי סיבות פשוטות:
1 – הקבוצה כרגע נחשבת הנמוכה בליגה וכבר כמה שנים שהיא מהחלשות בתחום הריבאונד כולו. הוספת סנטר גבוה שחזק בתחום הזה (עדיף אחד שגם אתלטי) תתרום במקום שנמצא בעוכריה של הקבוצה.
2 – למרות הדלות בשחקנים לעמדה, עדיין יהיה יותר קל לחזק את העמדה הזאת וגם להביא שחקן ברמה גבוהה יותר לעמדה 3.אני גם אציין עובדה חשובה מאוד שלא אמרתי עד כה וחשוב גם לתת עליה את הדעת – הקבוצה נבנתה על שיטה שסטיבנס עמל עליה והצליח להנחיל והיא ביכולות הגנתיות יוצאות דופן בקו האחורי. תוסיפו את העובדה שהליגה מתקדמת לכיוון הסמול בול, והשיטה של סטיבנס יכולה להתברר כ-"קריפטונייט" בהרבה מקומות. אני אישית אהבתי את הכיוון וחבל להרוס אותו ולבנות מאפס, כשאפשר לשפר את הקבוצה באותה צורה, אבל טיפה שונה. ולכן, החשיבות צריכה להיות בחיזוק לעמדה 3 כאשר משפרים פשוט את הגיוון בעמדות הפנים וכך לא מפרקים את כל האופי של הקבוצה, שמאופיינת בכח ההגנתי של הקו האחורי שלה.

למה פירוק? כי לא ניתן יהיה לחזק כל כך הרבה עמדות מבלי להפרד מהנכסים הכי חשובים שלך. זה או זה או זה. ואם נניח שגריפין למשל חותם ואז לא מוותרים על שום שחקן, עדיין החוזה שלו "סותם" את התקרה של בוסטון ואמנם יאפשר יותר נכסים כדי להביא שחקן בעמדה 3, אבל כנראה יפרק את השיטה שהנחיל סטיבנס והיא נחשבת, לפחות כרגע, ליעילה מאוד – וזה יתרון שחשוב לא לוותר עליו, כל עוד זה אפשרי.אין מה לעשות, מה שיפה בליגה הזאת הוא שאי אפשר לאכול מהעוגה וגם להשאיר אותה שלמה.

וגם אם נראה לך שכן, זה עוד יכה בך בעתיד. כמו לדוגמא, קבוצה כמו גולדן סטייט. היכולת של הקבוצה לשמור על התלכיד שלה ככה לאורך זמן הוא שיח בפניי עצמו ואני לא רוצה שלשם אנחנו נגרר, לכן אני רק אציין כיוון מחשבה ופשוט תראו לאן אתם לוקחים אותו – קבוצה לא יכולה להחזיק במתכונת הנוכחית שנבנתה בגולדן סטייט לאורך זמן וגם לצפות שהיא תשמר את הנכסים שלה לטווח הארוך. הסכומים שרצים והמגבלות שמתווספות בסוף יפילו את מגדל הקלפים הזה מכיוון מסויים. כבר הקיץ לקבוצה תהיה קושייה לענות עליה – קרי ואיגודלה שחקנים חופשיים העונה. החוזה שידרוש קרי כנראה יחצה את רף ה-15 מיליון לעונה (לעזאזל, השמועות מדברות על חוזה של מעל 27 מיליון לעונה).

תוסיפו את החוזה העצום של דוראנט (מעל 25 מיליון לעונה) ואת של תומפסון ודריימונד (כ-16 מיליון כל אחד) והתקרה לא רק חסומה הרמטית, אלא גם חורגת. וזאת עוד לפני שבכלל יכלו לבנות ספסל ראוי לחמישייה כזאת. בסוף זה יפגע בך….אם זה בעומק הספסל, שחקן קריטי שאולי יעבור, מכורח הנסיבות. פציעות שלא ניתן להעניק להן גיבוי ראוי. אין לדעת…ו

 

 

אחרי כל זה אני אסכם ואגיד – חשוב להבין שכרגע, עם כל השמחה מאיך שהקבוצה משתפרת מעונה לעונה, זה הולך להיפסק בסוף. הקבוצה עדיין לא מהווה שום תחרות אמיתית לאליטה של הליגה. אי אפשר להתכחש לקליבלנד וגולדן סטייט והסטאר פאוור שהן מציבות כנגד כולן, כאשר גם סן אנטוניו נמצאת ממש לידן ברמה. בוסטון נדרשת לבצע מהלך שבו היא "חוצה את הרוביקון" ועדיף להתמקד על חיזוק בעמדה 3 שיקרה, כנראה, בטרייד על אחד מהגארדים המובילים שלה (תומאס, בראדלי או סמארט. כל אחד מהם מציב דילמות קשות אם הוא הנכון להעביר או לא) ואחד מהסמול פורוורד המובילים שלה (קרואדר או בראון. לא ניתן להשאיר את שניהם עם הבאת שחקן דומיננטי נוסף לעמדה). מעטות הקבוצות שהקבוצה לא תוכל להרכיב בשבילן עסקה שתהיה מספיק אטרקטיבית מבחינתן. חשוב גם להבין שכדי להצליח לבצע מהלך כזה, תידרש החלטה אם הטרייד יכלול את הבחירה של הקיץ, הקיץ הבא או אפילו שתיהן (גם כאן יש הרבה דילמות. אני תיארתי כיוון אחד ספציפי). ואחרון ולא פחות חשוב – הדרך היחידה להצליח להרים בסוף קבוצה שתהווה יריב שקול לאליטה, מבלי לפעול עם חרב פיפיות, היא לבנות באופן שלם ומלא יותר את הקבוצה ולא לפרק או לפגום באופן קשה בבסיס שנבנה כבר (קו אחורי חזק מאוד בהגנה

כבוד בשבילי לכתוב לאתר הזה. אני חושב שהוא מכיל הרבה אנשים שאוהבים ספורט בכלל וכדורסל ו-NBA בפרט. אני מקווה שהצלחתי להנעים לכם את היום. תרגישו חופשי להביע את מה שנצור בלבכם בתגובות – בעיניי זה החלק החשוב והייחודי שקיים כאן באתר וזה השיח שלאחר הקריאה. נקווה שנמשיך לראות שיפור של הקבוצה. אם שחקן בגובה 1.75 יכול להיות אול סטאר בליגה, כנראה שהכל אפשרי 😉

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 32 תגובות

  1. תודה על מאמר ראשון מצויין!
    שאפו על הידע שלך על בוסטון.
    מסכים אתך שהם חייבים להביא כוכב. לכוכב קוראים בלייק גריפין. ואם הם יכולים להביא את נואל נרלנס הם מסודרים להילחם עם הקאבס.

  2. פוסט מצויין.מסכים שבוסטון לא יגיעו לטופ אם לא יחצו את הרוביקון וכבר כתבתי פה הרבה פעמים שהם צריכים לעשות טריידים על השחקנים הבינוניים שלהם כדי לעלות שלב.לשמחתי הקהל של בוסטון מסכים איתי לגבי קראודר וגורדון הייורד שאותו הזכרתי גשחקן חופשי שיהיה מצויין לבןסטון כבר לפני חודש-חודשיים באחד הפוסטים יהיה שם במקומו שנה הבאה אבל זה רק השלב הראשון.השלב השני טרייד על אייזיה תומאס.לא מעניין אותי שהוא קולע 50 נק זה לא שחקן שיביא לשום קבוצה אליפות ועליו אפשר לקבל הרבה נכסים.את אייברי בראדלי להשאיר.שחקן מצויין בשני צידיי המגרש.וגריפין לצד הורפורד זו אופציה מצויינת.כדי להגיע לlevel של גולדן סטייט קליבלנד וסן אנטוניו חציית הרוביקון נחוצה כי למרות שהם מקום 3 במזרח המרחק בינם לבין מועמדות לאליפות הוא מרחק עצום

    1. החוזה הכי גבוה של הקבוצה הוא 12 מיליון דולר של אמיר גונסון וגם הוא מסתיים בקיץ.יש להם הרבה מקום בתקרת השכר להנחית סופרסטארים

      1. תודה רבה על הערכה. אני אציין שאנוכי חושב אחרת לגביי תומאס. להשארה שלו יש יתרון בלתי נדלה לקבוצה. הטענה שלך הגיונית, אבל אני חושב שהיא עונה לגביי כלל השחקנים בליגה. תחשוב האם אירווינג או קרי היו מביאים לבד אליפות? לפני לברון מישהו זוכר מה היה השיח על אירווינג? תומאס שחקן שנלחם על המגרש ומעמיד נתונים שלא נופלים מאלו שנחשבים הטובים בעמדתו, אך לעומתם, הוא עושה זאת עם חסרונות בנתוניו הפיזיים. זה מוסיף המון לגביי התפיסה עליו בליגה. אפשר גם להגיד שזה "מוכר" טוב את הקבוצה, כי זה מושך תשומת לב. יתרה מזאת, הוא מוסיף לקבוצה אופי ששחקנים רוצים להיות לידו ולשחק איתו והוא לא מוותר לעצמו אך פעם. הדחף הזה הוא מה שעושה את הטובים למצויינים. קבוצות משוועות לשחקנים שיש להם את הדברים הקטנים האלה. וחוץ מזה, קשה לי להאמין שבוסטון תמצא לו אלטרנטיבה. לא מהדראפט או בהקפצת סמארט לחמישייה. לעומת זאת, בראדלי הוא נכס שיכול להכניס המון בחזרה לבוסטון. הוא עשה קפיצה מדהימה השנה, אבל אני גם שם את זה על השיטה של סטיבנס והעובדה שמלבד תומאס, עדיין אין לקבוצה סקורר אמיתי. לאיינג' זה בהחלט אתגר להבין את מי נכון להעביר, אבל דעתי נוחה על טרייד של בראדלי וקראודר. לקבוצה יש את סמארט ובראון. נכון שדווקא פוטנציאל של צעירים יוסיף יותר לטרייד, אבל עדיף לנסות את הדרך השנייה, פשוט כי החוזים שלהם נוחים יותר כרגע, וזה משאיר לקבוצה יותר מקום להשתפר נטו על סמך מיצוי פוטנציאל . מצד שני, קשה לי להאמין שטרייד של סמארט, בראון ובחירת דראפט אחת מברוקלין לא מביאה את באטלר למשל לקבוצה. האם זה יותר מדי? יש מקום לדבר על זה…

        1. מקבל את זה.גם על קרי חשבתי לפני 3 שנים שזה לא שחקן שיכול להוביל קבוצה לצמרת.יכול להיות ש ה.1.75 בין אם אני רוצה או לא משחק אצלי תפקיד בראש.הטרייד שתיארת על באטלר מצויין.בכל מקרה העיקר להפסיק את שלב הבניה שהתחיל אחרי שחרוררם של הביג 3 ורונדו ולהתחיל להנחית סופרסטארים דוגמאת באטלר גריפין או אפילו הייורד שיותר טוב בתפקידו מקראודר כדי להתחיל לאיים על שלטון היחיד של קליבלנד במזרח ואז על אליפות הליגה כי בוסטון במתכונתה הנוכחית הגיעה לתקרה שלה כמו טורונטו

  3. בוסטון קבוצה מלאכותית , התקרה שלה זה חצי גמר מזרח
    הם פספו ביג טיים בדראפט האחרון לאו דווקא בבחירות אלא בחוסר היכולת להביא טריידים טובים על חשבון בחירות דראפט
    הם משחקים כדורסל מהנה אבל כל עוד לברון במזרח הם לא יוצאים משם עם הבכורה
    תודה רבה על פוסט מאלף

    1. הטענות שבוסטון פספסה כשלא עשתה טרייד על הבחירות דראפט שלה בקיץ האחרון מופרכות ומוגזמות והגיע הזמן לעשות לזה סוף. רוב רובן של הבחירות היו בחירות סיבוב שני שלא באמת שוות כלום בשוק החופשי ולמעשה היה רק נכס אחד משמעותי (הבחירה השלישית). צריך גם לבדוק מה היה זמין בשוק וכאן למעט פילי (נואל/אוקאפור) אף קבוצה לא היתה מוכנה לוותר על נכס משמעותי. הנכסים של פילי לא הצדיקו ויתור על ההימור על ג'יילן בראון.
      קיצר, אני מבין ששמונה בחירות דראפט זה נשמע טוב אבל הערך שוק לא היה גבוה (במיוחד בהנתן שכולם ידעו שזה דראפט פח), והשוק גם היה יחסית ריק – פשוט לא היה מה לקנות.

  4. פוסט יפה מאוד. הבעיה של איינג' שהוא מפחד לקחת סיכונים. כל הבחירות שלו ממוצעות (גם בחירות דראפט, גם טריידים שלא היו וגם טריידים שהיו).
    הוא היה בפוזיציה הכי טובה בליגה אחרי הטרייד של ברוקלין. שנה שעברה היה חייב 'לחצות את הנהר' כמו שאתה אומר אבל היסס.
    השנה מרגיש שזה קצת מאוחר מדי. גם כי שחקנים חופשיים לא ימהרו לעזוב את קבוצות הבית שלהם וגם כי הערך על בחירות דראפט מרובות ירד.
    איזאה תומאס בשנה גדולה ומגיע לו להיות באולסטאר אבל יש לו סגנון משחק שחייב להיות הנומרו אונו בקבוצה (לכן התקשה עם קאזינס לצידו). שחקן בגובה 1.75 מ' עם כל הכבוד לקוריוז, לא יכול להיות הנומרו אונו שלך

    1. תודה על הערכה. אתה מעלה פה נכונה חשובה ונכונה שאני חושב שההבנה שלה נדרשת בהסתכלות ב-"מבט על" ופשוט לשאול את עצמינו – האם צריך שהוא יהיה המספר אחת בקבוצה? והאם זה יעבוד כשלא?
      הדוגמא מסקרמנטו טובה, אין ספק. אבל כאן אני אבדיל את התקופות בגלל שתי סיבות:
      1 – מה שסקרמנטו מוציאה משחקנים הוא לא מה שבוסטון מוציאה מהם. סאק-טאון היא תוהו ובוהו בהתגלמותו ואני לא חושב ששחקנים מצליחים למצות את עצמם שם, בלשון המעטה. לעומת זאת, בוסטון, לפחות כרגע, מראה שהרבה שחקנים אצלה מוציאים מעצמם לפעמים יותר ממה שיש בהם. וצריך לתת כאן קרדיט למאמן וניהול של מועדון שיכול להוות מופת להרבה מהמתחרות בליגה.
      2 – בד"כ,שחקן בתחילת הקריירה יהיה יותר בוסר מבשאר הקריירה שלו. ולעניות דעתי, כשמדובר בשחקן צעיר בקינגס, אפשר להבין זאת.

      ושתי הסיבות האלו מובילות אותי לתשובה אחרת לטענה שלנו – גם אני לא חושב שתומאס הוא הנומרו אונו של בוסטון. אבל הוא לא צריך להיות. המועדון צריך להביא עוד כישרון כדי שהוא יהיה זה שיעזור לנומרו אונו שיגיע. ולתומאס יש את האופי כדי לקבל עובדה זאת. וודאי. אחרת לא היה מצטרף לניסיונות השכנוע שיצאו להביא את דוראנט. לגביי התפקוד ואיך היכולת תתבטא? אי אפשר לדעת זאת עד שיגיע מישהו נוסף. הטענות הללו עלו גם לגביי אירווינג ואפשר להניח היום שהוא השתיק את כולן.

      ולגביי הישיבה על המדוכה של איינג' – יש יום עסל ויום בסל. אבל אנשים לא מעריכים מספיק את מה שעשה כדי להגיע לנקודה שהוא נמצא בה. דווקא השנה נדמה שהיא הזמן לבצע את הטריידים. תומאס השתפר, בראדלי השתפר, סמארט השתפר, רוזייר, אוליניק וירבקו אפילו השתפרו. וגם אם לא נראה כך, קראודר השתפר התקפית. האחוזים שלו מצויינים וגם ההגנה שלו וזה וביחד עם החוזה שלו, הוא אחד הנכסים הכי טובים שיש לקבוצה ביחס של שווי לעומת תפוקה. שווי הנכסים עלה בבוסטון. יכול מאוד להיות שאיינג' דורש יותר מדי על השחקנים שקיימים אצלו, אבל תזכור מה שכתבתי – זה לא קל למצוא מישהו שייכנס לשיטה שנבנתה וגם יהיה טוב עד כדי כך שירים את בוסטון עוד רמה. זה קריטי יותר ממה שנדמה. עונה שעברה הייתה דלה באפשרויות, מלבד דוראנט, והפור נפל על משהו שלא היה בשליטתם. הדראפט היה חלש. מלכתחילה לא התלהבו להכנס אליו. אז מי יצליח להוציא טרייד ככה? העונה זה נראה אחרת ולטובת הקבוצה. לטעמי הם נעים על דרך המלך, כרגע, אבל הם מתקדמים בצעדי ענק לצומת הקריטית. והשאלה אם הם יצליחו לעלות על הנתיב המהיר לאליפות או ימשיכו ישר בכביש ללא מוצא.

      ובלי קשר לבוסטון, יכול להיות שההתפרקות העתידית באטלנטה שבאה בקו ישר עם שיפורים של קליבלנד וטורונטו הידחפו את איינג' לשעת השין שתכריח כבר להוציא משהו לפועל.

      ד.א, עניתי כבר תשובה דומה בתגובה 2.1.1

  5. פוסט מעולה, מקיף וכתוב מצוין.

    אני לא רואה הרבנ גבוהים שיכולים להפוך את הסלטיקס לקונטנדרים אמיתיים.
    בלייק לצד הורפורד זה חולשה הגנתית וריבאונד חלש בלי. אים פרוטקטור, לא רואה אותם עוצרים את לברון.
    קאזינס? סימן שאלה ענק ולדעתי אין לא את האופי להוביל קבוצה לאליפות. אולי זה סיכון ששווה לקחת, לדעתי לא.
    ויטסייד יכול להיות אופציה מעניינת כי מיאמי מכוונים לעתיד ולבוסטון יש אינסוף נכסים בשביל זה. מצד שני, מיאמי נבנית מהפרי אייגנסי לרוב ולא אופתע אם ריילי פשוט מכין הפתעות בקיץ. הוא יכול להנחית ליד וייסייד את בלייק ועם עוד רכז, ובקיץ יהיו המון כאלה, אפשר לבנות קבוצה מצוינת. בשורה התחתונה, ויטסייד אוברייטד בעיניי ולא הייתי לוקח אותוו במקום איינג'.
    וכאן אני מגיע לגבוה שבאמת יכול להביא את הסלטיקס למקום אליו הם מכוונים – אנטוני דיוויס. גם יסגור את חולשת הריב, גם רים פרוטקשן לחדירות של קיירי ולברון, גם יכול לשמש כסקורר ורגיל להוביל קבוצה אבל נראה שיש לו אופי נוח.
    אם הפליקנס רוצים שחקן להווה – קחו את הורפורד ואפשר להוסיף את סמארט שכבר די מוכח או את אחד הגבוהים.
    אם הם רוצים קבוצה לעתיד – בחירות דראפט של הנטס פלוס בראון.

  6. ואם רוצים חיזוק לעמדת הסמול פורוורד – החשודים המיידים הם כמובן באטלר ופול ג'ורג'. אם שיקגו או אינדיאנה מאבדות גובה בחודש הקרוב אולי ינסו לעשות שם שינויים רציניים. שיקגו תקועה עם וייד לעוד עונה ככה שיהיה קשה לבנות שם לעתיד אבל אינדיאנה עם מיילס טרנר בפרונט אולי ינסו לחשב מסלול מחדש.

    1. אין ספק שבאטלר הוא האופצייה הריאלית יותר. אמנם באינדיאנה יש לבוסטון "קשרים" בדמות דני איינג', אבל שיקגו יותר קרובה לתהום מאשר אינדיאנה. גם איכשהו בירד תמיד מרים שם משהו מאספסוף של נכסים, אז קשה לי להאמין שהוא יפרק פתאום הכל. אבל זאת לחלוטין אופצייה. ואם זאת, שיקגו מתחילה להבין את ההרכב התמוה שעשתה בהרכבת הסגל הקיץ ואחרי ההבלחה בתחילת העונה, פקסון מתחיל להסתכל ממגדל השן שלו ולהבין שאולי באמת היה נכון יותר להעביר את באטלר ולבנות מאפס באמת. אם איך שזה נראה כרגע, עוד כמה עונות הם יחליפו את ברוקלין במרתפי הליגה. וחבל. כי יש להם את היכולת לבצע את מה שבוסטון עשו ולתת את הנכסים הכי טובים תמורת מקפצה מהירה לבנייה נכונה ועלייה חלקה יותר לצמרת. נחייה ונראה מה יהיה

  7. אני חושב שמזלזלים באיינג' יותר מדי. הוא אחראי לקיץ השני הכי טוב בהיסטוריה של קבוצה אחרי מיאמי 2010 (במקום השלישי הלייקרס של 1996).

    נכון לעכשיו הוא לא הלך על בלוק באסטר כלשהו, אבל הוא ללא ספק מתכונן לאחד. לכן הוא עשה את כל הבחירות שהוא עשה בדראפט האחרון – זכויות בינ"ל על זיזיץ' ויאבוסלה ובראון המבטיח הם אחלה חומר לטרייד. למרות זאת, מאמר מצויין וטוב שאתה איתנו.

    1. אהלן רועי. תודה רבה. מעריך את זה מאוד. ואתה צודק לגביי יובוסלה וזיזיץ'. חבל השארתי אותם לחלוטין מחוץ למאמר. בייחוד את זיזיץ'.

      מעניין לראות מה יהיה ההתפתחויות לגביו. כרגע אני מאמין שאם לא טרייד שלו תמורת סנטר אחר שכבר בליגה (כמו הטרייד שהיה בין פאו למארק גאסול), אנחנו נראה אותו בירוק של בוסטון בקיץ ולא של דרושאפקה.

  8. 1. ההחלטה של בוסטון לגבי תומאס תלויה הרבה בגובה החוזה אותו הוא יבקש. תומאס מצויין אבל עדיין נראה כמו קיירי בתקופה של לפני לברון (פשוט בוסטון מסביב טובה יותר מקליבלנד). בהנחה שתומאס ירצה (ומישהי תהיה מוכנה לתת לו) חוזה מקסימום אני לא חושב שבוסטון ישאירו אותו.
    2. בראדלי – בלי שום ספק להשאיר אותו. שחקן הגנה ברמה הראשונה, קבוצתי ולא צריך את הכדור ביד. פשוט נכס.
    3. טרייד על גבוה – קאזינס או גריפין צריכים להיות המטרות וליד הורפורד זה יהיה קו קדמי אימתני. במידה ומביאים אחד מהם אפש לחיות עם קראודר בעמדת הSF כאחד שיכול הגנתית להתמודד עם הSF הטובים בליגה (אם כי לא התקפית).
    4. אני לא חושב שבמהלך העונה יהיה איזה טרייד בומבסטי עם בוסטון (אלא זאת תהיה הצעה שאי אפשר לסרב לה). יש דראפט איכותי (לפי מה שאומרים) והם יחכו לראות איזו בחירה תהיה להם בגלל ברוקלין.

    1. אהלן Smiley, אני מסכים עם הרבה ממה שטענת, אך אני חושב אחרת לגביי החוזה של תומאס. השחקן, כרגע, בעלייה מתמדת בשיפור שלו ואין כבר עוררין לגביו על היותו אול-סטאר בליגה. מעבר לזה, האופי שלו וסיפורו האישי הם תוסף שאין להמעיט בערכו והם שמים את הזרקורים על הקבוצה באופן שוטף. השארה שלו בקבוצה תמשוך שחקנים טובים אחרים לקבוצה, כי האופי שלו גורם לאחרים לרצות לשחק איתו. חוץ מזה, אלטרנטיבות כנראה לא יהיו במקומו בשוק או בקבוצה (סמארט לא יביא את מה שהוא מביא וחוץ מזה, הוא בדיוק הטייפ של שחקן שישי שקיים פעם בדור). הסכומים גם ככה גבוהים על כולם, אז לא עדיף להשאיר שחקן שכולו תהווה אל הקבוצה וזאת שהוא "חייב" לה את הקריירה שלו? אם יהיה שם חומר אמיתי לאליפות, תהיה בטוח שהוא לא יחתום על חוזה אסטרונומי כמו שאחרים ידרשו מהקבוצה ובכל מקום אחר.

      לטעמי טרייד על קאזינס לא יקרה כבר. עונה שעברה זה עוד נראה סביר, אבל הליגה מבינה יותר ויותר שעם כל הכשרון, האופי הפרובלמטי שלו מרחיק ממנו את כולם כמו אש ממים. על גריפין לא צריך לעשות טרייד, כי הוא יהיה שחקן חופשי בקיץ וזה מה שרשמתי שהוא יתרון בכתבה – שלא צריך לוותר באופן וודאי על מישהו כדי שהוא יגיע.

      בראדלי וקראודר נכסים עצומים לקבוצה. אך קשה לי להאמין שיצליחו להשאיר אותם יחדיו לאורך זמן בקבוצה. השווי שלהם ביחס לחוזה שלהם הוא מה שהופך אותם לאחד הנכסים הכי טובים שיש לקבוצה לתת בתמורה לקבוצות אחרות.

  9. אהבתי את המאמר, אבל יכול להיות שבזמן הנוכחי לא שווה לנו (אני אוהד את בוסטון ולכן אני כותב לנו כי גם אוהדים הם בעצם חלק מהקבוצה) לחצות את הרוביקון.
    יש 3 קבוצות שגם אם נוסיף שחקן מצוין יהיו יותר טובות ממנו והשחקנים המשמעותיים שלנו (חוץ מתומאס והורפורד) עדיין צעירים מספיק שכאשר הקבוצות הטובות יותר יזדקנו אנחנו נהיה במקום מצוין לקחת אליפות וזה נובע גם מכך שקבוצות העתיד של הליגה נראות כרגע לא מאיימות בעליל.
    וחוץ מזה אם אני איינג' יש רק שני שחקנים שאני מוכן לפרק את החמישייה בשבילם ועוד אחד שאני מציע עליו טרייד.
    השניים הראשונים הם הגריק פריק וקא"ט. שמסוגלים לשדרג את הקבוצה כרגע ויש להם תקרה גבוהה והם ישתפרו בעתיד.
    קא"ט יהפוך את הורפורד לפאוור בהתקפה וישאיר אותו סנטר בהגנה, בנוסף יהיו חמישה שחקני אול אראונד בהרכב גם אם לא כולם יהיו
    צריכים לעשות הכל.
    הגריק פריק פשוט עומד להפוך לאחד משלושת השחקנים הטובים בליגה לפי דעתי, ועבור שחקן כזה אתה נותן הרבה מה גם שאני חושב שהוא יתאים לשיטה ויוריד חלק מנטל הובלת הכדור של תומאס.
    השחקן השלישי הוא נרלנס נואל שפשוט יוריד את הורפורד לארבע והוא יוסיף שחקן עם אוריינטציה הגנתית לחמישייה ויאפשר להמשיך עם השיטה רק עם מגן טוב יותר בצבע שיכול לשמור בזכות המהירות והאורך גם על שחקני חוץ.טרייד של ג'ונסון על נואל הוא טרייד שטוב לשתי הקבוצות מכיוון שאנחנו מקבלים שחקן שישדרג אותנו, ואילו פילי מקבלת שחקן שמעלה אותה מעל רצפת המשכורת ויישאר רק לחצי שנה מה שיפתור את הפקק שלהם בעמדות הפנים, ויוכל בזמן הזה גם להיות מנטור לאמביד והולמס ולהיות שחקן שעושה הגנה וריבאונד ולא ייקח מהם זריקות.

    1. נואל מסיים חוזה בקיץ, מאחר והוא לא ישפר את בוסטון משמעותית העונה לרמת קונטנדרית, – מה זה בעצם יתרום?
      ומה פילי יעשו עם שחקן מבוגר שמסיים חוזה בקיץ ולא יישאר שם אחרי זה? עדיף להם כבר לקבל שחקן צעיר ובטח לא עוד גבוה.

      1. נואל ישמח להשאר בבוסטון ולהיות פותח בקבוצה תחרותית, בנוסף כשאתה מחליף שחקן עם חוזה של 12 מיליון בשחקן של בערך 4.5 מיליון אתה יכול להציע לו חוזה מכובד שיגרום לו להשאר, להערכתי נואל יסכים לחוזה של 10 מיליון ל3 שנים לדוגמא

  10. אנשים אתם חיים בסרט.

    אבל קודם הקדמה – איינג' בנה קבוצה נהדרת במינימום זמן על חוזים פשוט מעולים ועם בחירות דראפט בקנה. לפני כל מה שיש לכם להגיד – תעצרו קודם פה ותגידו כל הכבוד. עכשיו אפשר להמשיך.

    1. יש בליגה כרגע שתי קבוצות על – קליבלנד וג"ס, וקצת סן אנטוניו. אין לאף קבוצה כרגע את האפשרות להתחזק מספיק בשביל להפוך לקונטנדרית אמיתית. ואל תתחילו להנפיץ לי טריידים שחשבתם עליהם הבוקר במקלחת כי זה פשוט לא יקרה. בגלל זה כל הביקורות על איינג' שהוא לא הופך אותם לקונטנדרית מופרכות. זה פשוט לא יכול לקרות בשנים הקרובות, וגם טרייד שיביא את בלייק או את קאזינס לא ישנה את זה.

    2. לגבי בחירות הדראפט של דני איינג' – הדרך היחידה לדעת אם הוא גאון או דביל זה לחכות עוד 3-4 שנים כשנדע מה יצא מג'יילן בראון והבחירות הבאות אלו. הבחירות האחרונות שלו לא היו כאלו נוראיות. סמארט שחקן סולידי בדראפט מזעזע, גם אוליניק בסך הכל תורם הרבה בשביל בחירה 13. גם בראדלי זו בחירה שלו.

    3. אייזיה תומאס זה לא ראס ולא קונלי (מה לעשות לא כולם יכולים), אבל הוא שחקן ענק עם לב ענק, והוא יושב על חוזה מצויין. אתם שוכחים שהוא יכול לחזור גם לעמדת השחקן השישי שהוא עשה בעבר בהצלחה יתרה. למה לכל הרוחות שבוסטון תעשה עליו טרייד? ואת מי כבר אפשר להביא שיהיה עדיף עליו?

    4. טרייד על קראודר??? אולי החוזה ווליו פור מוני הכי טוב בליגה (ויסלח לי החבר כספי). כל הרעיון בתקרת שכר זה שצריך לעשות את המקסימום עם משאב סופי, ולהשאיר את קראודר זה יותר ממקסימום כאן.

    1. אברי, כאוהד בוסטון (וגם כסתם חובב כדורסל) מסכים לגמרי עם כל הנקודות, בעיקר בעניין החוזים הפשוט מדהימים לקראודר, תומאס ובראדלי. סבלנות היא מצרך חשוב ונדיר בעולמנו.

    2. מסכים עם הכל, אגב אוליניק בחירה 16 וכאחד שאפילו לא נבחר בלוטרי הוא נותן תפוקה בהחלט מכובדת ביחס לחוזה

      1. אהלן. אוליניק נבחר בבחירה ה-13 בדראפט 2013. לבוסטון היה את הבחירה ה-18 והיא העבירה אותה לדאלאס כחלק מטרייד על הבחירה ה-13 של דאלאס. אגב, בבחירה ה-16 אטלנטה בחרה את לוקאס נוגויירה.

        ואוליניק נותן תפוקה טובה על החוזה שלו, אבל בקיץ החוזה שלו פג וכנראה שהסכום שידרוש כבר לא יהיה זול. בוודאות לא כמו שהיה עד עכשיו.
        בגלל שירבקו תורם יותר ממנו לקבוצה, כרגע, ובגלל שאוליניק עדיין בעל פוטנציאל להתפתח בקבוצה שיהיה לו את המקום לפתוח בה באופן קבוע, הוא נכס מצויין לטרייד העונה.

  11. תענוג לנו לקרוא את מה שאתה כותב…. 🙂
    בוסטון נראית שהיא נבנית באמת נכון מאז ימי האליפויות. הניתוח שלך קולע.

  12. חברים, קודם כל אני שמח שהמאמר מפתח שיח!

    אני מסכים עם avri שהרבה מהטריידים שהוצעו פה לא נראים ישימים במציאות.
    ועל בחירות הדראפט, תקראו את התגובות של avri, הוא סיכם את זה מצויין.

    לשגיא נאור – אופציית ההגעה של גריפין בקיץ היא החיזוק הכי טוב ובמקביל גם ריאלי שיש לקבוצה לכוון אליו כרגע.
    והאמת היא שגריפין עובד טוב מאוד בצבע לגביי ריבאונד. הוא משחק ליד דיאנדרה ג'ורדן ולכן נראה לפעמים שהוא לא מספיק דומיננטי באספקט הזה של המשחק, אבל אם תשים אותו ליד הורפורד, שיותר נייד מדיאנדרה ולא סותם את הצבע, המספר יערים.
    בנוסף, הורפורד הוא לחלוטין רים-פרוטקטור. השחקן חוסם קרוב ל-2 חסימות למשחק, נע במהירות ומנצח על ההגנה בצבע. העניין בהורפורד הוא שהוא לא משלים את הצד השני שתמיד חושבים עליו כשמדמיינים סנטר גבוה ומגדירים אותו "רים-פרוטקטור" והיא יכולת הריבאונד שלו. אולם, אם גריפין יגיע לקבוצה, הדאגה לגביי החולשה באזור הזה תדאיג פחות את כולם.
    ואחרון ולא פחות חשוב – אנתוני דייוויס לא יעבור קבוצה כרגע. מדובר באחד מהטופ 5 כרגע בליגה וה-4 הטוב בליגה. רק אם הוא ירצה לעבור, אולי יחשבו שם על הכיוון הזה. זה שחקן שרק עכשיו חתם על חוזה מקסימום ל-5 שנים ולהביא אותו הוא בהחלט מוגדר כחלום והאופצייה הכי טובה לקבוצה, אבל לצערינו, האחוז שהיא תקרה באמת כמעט ולא קיימים.

    ואלייך avri, כתבתי כבר בכתבה לגביי בראדלי וקראודר – דווקא החוזים המצויינים שלהם הם אלה שנותנים לקבוצה את האופצייה להתחזק בצורה טובה יותר. הליגה בדרך לעידן בו שחקנים יתקשו לעבור מהקבוצה שלהם לאחת אחרת, עקב שיקולים כלכליים ומגבלות של הליגה על הקבוצות. לכן, כשאני מבין ממך רמיזה לכך שבוסטון תצטרך להתחזק רק מהדראפט או השוק החופשי בקיץ, לא יציבה בבסיסה.
    לא סתם גם איינג' כבר דיבר בקיץ על כך שהוא סוקר את האופציות. החוזים המצויינים יחזיקו לקבוצה בדיוק שנתיים מעכשיו. וגובה השכר ששחקנים דורשים היום בליגה שם את הקבוצה במצב שהיא תצטרך באותה נקודה לבחור בין שימור הקיים לפירוק החבילה, כי לא תהיה דרך להרכיב פתאום משהו בבת אחת. לכן, האופצייה של טרייד היא בלתי נמנעת. זה משהו שגם אני לא הבנתי בהתחלה, אך אחרי שקראתי מאמרים של מומחים שכתבו על הקבוצה, כאלה שגם מעמיקים בשיקולים כלכליים, מגבלות, חוקים והתנהלות שקוראת מאחורי הקלעים של הליגה, הבנתי שהמציאות חושבת אחרת מאיתנו ונראה שלא כל הקו האחורי יישאר בקבוצה להולך זמן. ועל פי הכיוון שהקבוצה רוצה ללכת בו, ייתכן והיא תצטרך להיפרד משני נכסים קריטיים במיוחד בדמות בראדלי וקראודר, בגלל שהם מציעים כל כך הרבה בתמורה.

    וד.א, מי שלא שם לב, לבוסטון יש אחלה של סנטר שיגיע שנה הבאה ומשחק בדרושאפקה של בלאט – אנטה זיזיץ'.
    לא התייחסתי אליו בכתבה וחבל, אבל הוא נכס משמעותי לקבוצה וזאת שאלה מעניינת אם ישאירו את הזכויות שלו אצלם ויביאו אותו בקיץ, או שהוא יגיע לקבוצה אחרת במהלך שעלול להתפתח.

  13. פתיחה נהדרת (רצחנית בטוב) כל כך, ברוך בואך.
    אני לא מספיק לקרוא הכל בכתבה ובשאר הכתבות,
    אך זה נראה שהגעת בול לעוד אנשים עמוקי כדורסל כמוך.
    נפלא

להגיב על יונתן לבטל

סגירת תפריט