עובדות וסיפורי נ.ב.א (38) \ רון טחן

פורסם ב - 31. דצמ, 2016 ע"י ב - כללי

השבוע בפינתנו, ניזכר במשחק ההתקפי ביותר אי פעם, בהרחקה מוזרה במיוחד, ובפציעה לא שגרתית של שחקן NBA מחוץ לפרקט…

1. בשנת 1983 התקיים המשחק הפורה בהיסטוריה, בו קלעו שתי הקבוצות ביחד 370 נקודות!

דטרויט ניצחה 184-1866 את דנבר, לאחר משחק דרמטי שהלך ללא פחות מ-3 הארכות. המצטיין במשחק היה איזייאה ת'ומאס הצעיר, שהוביל את המנצחת עם 47 נק'. דרך אגב, במשחק כולו נקלעו 2 שלשות בלבד.

*

2. בעונת 2012-3, טורונטו נמצאה בעיצומה של תקופה לא טובה, ונקלעה לפיגור מוקדם בחוץ נגד פורטלנד.

מי שבטח לא סייע לה להתאושש היה שחקנה לשעבר, אמיר ג'ונסון, שלאחר זריקת עונשין של פורטלנד החל להיאבק עם השופט על הכדור מסיבה לא ברורה.

כתוצאה, ג'ונסון הורחק מיידית מהמשחק, אך לא לפני שהספיק לזרוק את מגן השיניים שלו על גבו של השופט.
למזלו, הליגה לא החמירה איתו, והוא הושעה למשחק אחד בלבד.

*

3. אטלנטה הוקס של עונת 1977/78 הייתה קבוצה בינונית למדי שסיימה במאזן חצוי והודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף על יד הבולטס בדרכה לאליפות.

מדוע הקבוצה הזו נכנסה בכל זאת לספרי ההיסטוריה? ובכן, אין עוד קבוצה בהיסטוריה של הליגה שביצעה יותר פאולים בעונה אחת.


סך הכל 2470 עבירות – 30.1 עבירות למשחק.
ה"נגר" הראשי היה ווין "טרי" רולינס עם 4.11 עבירות למשחק. חוץ ממנו, עוד שישה שחקנים של ההוקס ביצעו בממוצע יותר מ-3 עבירות למשחק (תודה לעידו גילרי).

*

4. אמארה סטודמאייר הוא ללא ספק אחד השחקנים הגדולים ביותר שהגיעו לשחק בישראל, אם לא הגדול מכולם.

בהתחשב בעובדה שהיה כוכב לגיטימי בליגה, שאף זכה בתואר רוקי העונה, אפשר היה לחשוב שהוא גם השחקן שנבחר הכי גבוה בדראפט והחליט לשחק כאן.

אלא שזו טעות. אמארה נבחר במקום התשיעי בסך הכל בדראפט של 2002, בעוד לישראל כבר הגיעו חבר'ה שנבחרו במקומות גבוהים יותר.
כך למשל הגיעו לישראל שחקנים דוגמת ניל ווק (2), 
דניס הופסון (3), מרכוס פייזר (4) ופרביס שורט (5), כאשר בימים אלה משחק במכבי ת"א ג'ו אלכסנדר, הבחירה השמינית בדראפט 2008.

*

5. במחנה האימונים שלפני עונת 2002-03, פנה מאמן הספרס, גרג פופוביץ', לטים דאנקן וסטפן ג'קסון: "לכו לראות סרט, תעשו דברים רגועים. אני לא רוצה שתעשו שום ספורט. בלי פיינטבול."

דאנקן וג'קסון, שני משוגעי פיינטבול, החליטו ללכת לשחק על אף אזהרתו של פופוביץ'. ג'קסון העיד על עצמו שהוא שחקן פיינטבול מצוין מכיוון שהוא לא מפחד לחטוף כדור.
דאנקן, כך אמר ג'קסון, "הוא כנראה first team all paintball".

המשתתפים התחלקו לשתי קבוצות ושיחקו ב"כיבוש דגלים". דאנקן וג'קסון התעקשו כמובן להיות ביחד בקבוצה.
ברגע שהתחיל המשחק אמר דאנקן לג'קסון – רוץ. אני מחפה עליך.

ג'קסון, לא העפרון הכי מחודד בקלמר, שכח להדק את המסכה שלו לפני שהתחיל לרוץ. תוך כדי הריצה נפלה לו המסכה והוא היה חשוף לגמרי לירי היריבים, שלא ריחמו על ג'קסון וירו לעברו כ-300 כדורי צבע.
ג'קסון התכופף תחילה, אחר כך החליק ו… בום! נפל על מדרגה ופתח את השפה.

ג'קסון קם והמשיך לרוץ. הוא תפס את הדגל וניצח את המשחק. משם המשיכו לבית החולים שם נזקק לכמה תפרים, ולפופוביץ' הם סיפרו שג'קסון נפגע בזמן שיצא למועדון (זה אמור להיות יותר טוב?)

בסוף העונה, השניים גילו לפופוביץ' את הסיפור. מאיפה קיבלו את האומץ להודות בכך? טוב, כנראה שלשמפניות של האליפות היה בכך חלק… (תודה לאיל ספיר).

Tags:

26 תגובות ל - “עובדות וסיפורי נ.ב.א (38) \ רון טחן”

  1. עידן

    31. דצמ, 2016
    07:38

    אהבתי את הסיפור עם הפיינטבול.לגבי אמיר גונסון זה היה לי בראש במעומעם.טוב שהכנסת את הקטע וידאו

    Reply to this comment
  2. פאקו

    31. דצמ, 2016
    08:09

    פוסט מעולה כרגיל. הזכרת לי את מרכוס פייזר. אחד שברגע שהתחיל לתת פה במכבי עונה אדירה, הגיע בורוסיס במשחק אלים ודפק לו את הברך.

    Reply to this comment
    • Mbk

      31. דצמ, 2016
      10:03

      יאמר לזכותו של פייזר שהוא תוצר של דראפט חלש מאוד
      פציעות היו לו עוד טרם ההגעה למכבי תל אביב
      למכבי אשדוד הוא הגיע כבר מחוסל

      Reply to this comment
  3. פה איתמר

    31. דצמ, 2016
    08:46

    ג'קסון חבר כבוד בהיכל התהילה של ליצני הענף.

    Reply to this comment
  4. bobby

    31. דצמ, 2016
    09:36

    תודה על העובדות!
    תמיד הדהים אותי איך בחירות טופ-5 הופכות להיות פלופס.. כולנו אוהבים להיזכר בנבחרי מקום 1 מאכזבים, אבל פאק, יש כל כך הרבה נפילות במקומות 2 עד 5 שזה מדהים.

    Reply to this comment
  5. עידו גילרי

    31. דצמ, 2016
    09:52

    סיפור גדול על דאנקן וג'קסון. אני הייתי רוצה לראות את הרגע הזה שהם מספרים לפופ. יש מקרים שגם שתיקה יכולה להרוג.

    Reply to this comment
  6. יואל

    31. דצמ, 2016
    09:57

    מעניין אם הסיפור של דאנקן וג'קסון הביא השראה לכותבי הסידרה בולרז.
    הסיפור הזה דיי דומה למה שקרה שם.

    Reply to this comment
  7. עידן עופר

    31. דצמ, 2016
    10:42

    מעולה רון, תודה.

    Reply to this comment
  8. גיא

    31. דצמ, 2016
    11:07

    תודה, רון.

    את הסיפור על דנקן וג'קסון, לא הכרתי.
    הסיפור מזכיר עד כמה פופ יודע להוציא את המיטב, גם משחקנים שלא ידועים בזכות חוזקם של בורגיהם.

    Reply to this comment
  9. Berch

    31. דצמ, 2016
    14:23

    תענוג הסיפורים האלה. ממש 🙂

    Reply to this comment
  10. איל

    31. דצמ, 2016
    15:00

    אגב, למי שלא מכיר, סטיבן ג'קסון הוא המרואיין הטוב ביותר בתולדות הליגה. ראשית, הוא מתראיין בכנות בלתי רגילה. שנית, בקריירה שלו הוא עבר במספר תחנות מעניינות וצבר אינספור סיפורים, ושלישית, הוא ניחן בכשרון בולט לספר סיפור. ניכר שבגלגול קודם היה טרובדור (סליחה, גנבתי לדורון את התפקיד).

    Reply to this comment
  11. דרור

    31. דצמ, 2016
    16:38

    גדול!!!

    Reply to this comment
  12. מנחם לס

    31. דצמ, 2016
    17:49

    אני מאמין שדוקקא תום צ'אלמרס היה שחקן ה-NBA הטוב ביותר שהגיע הנה. ניבחר 8 בדראפט, 4 פעמים אול סטאר בקבוצה הראשונה ו-4 פעמים בקבוצה השנייה, ופעם אחת MVP של משחק האול סטאר. הצרה שהוא הגיע בסיום דרכו

    Reply to this comment
  13. עגל

    31. דצמ, 2016
    19:34

    סיפורים מצוינים, תודה רון. סיפור הפיינטבול גדול, לא הכרתי.
    המשחק של דטרויט-דנבר נגמר בתוצאה של 186-184 עם שתי התקפות אנמיות/אימפוטנטיות, רק תחשבו כמה גולדן סטייט עם ההתקפה הרצחנית שלה היתה קולעת, מינימום 250

    Reply to this comment
  14. מז"ל-טו"ב!

    31. דצמ, 2016
    20:54

    מי יתן ובשנה הבאה עלינו לטובה תוסר חרפתי מעליי.

    שנה טובה.

    Reply to this comment
  15. אשך טמיר המקורי

    31. דצמ, 2016
    21:41

    תודה על עוד פוסט מצוין

    Reply to this comment
  16. דורון אוהב את המשגיח רון

    31. דצמ, 2016
    23:22

    רון טחן הנהדר, הוא איש השנה של 2016 של רבים בטח.
    רון אחד האהובים כאן באתר, וניחן באנרגית איזון נהדרת,
    להסתדר עם כולם זו סוג של חכמת חיים,
    גם לעזור לכולם זה טוב לב וגם חכמה.
    רון בהחלט יכול לכתוב ספר,
    בהחלט כתב על.
    תודה על הכיף הגדול לקרוא אותך תמיד.
    תבורך!!!

    Reply to this comment
  17. תומש

    01. ינו, 2017
    00:11

    המדור האהוב עלי מכה שוב. תודה

    Reply to this comment
  18. דינגו

    01. ינו, 2017
    20:46

    פנינים לעטינים.
    בטח דאנקן וג'קסון היו שיכורים אם העיזו לספר לפופ שהימרו את פיו.

    Reply to this comment
  19. אפלטון

    01. ינו, 2017
    21:24

    גדול! מדור ענק וסיפורים חזקים

    Reply to this comment

הגיבו