סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

אחרי יום שלישי מטורף ודרמטי קיבלנו יום רביעי לייט מבחינת כמות המשחקים (רק 8). הלילה היה בסימן ניצחונות חוץ (7 מתוך 8 משחקים הסתיימו בקהל מאוכזב).

עקב אילוצי זמן גם הסיקור יהיה במודל רמי לוי/גולן טלקום, כלומר מודל רזה – ללא מצטיינים וללא המלצות פנטזי (גם ככה בדרך כלל הן כושלות) אז בואו נצא לדרך:

 

קליבלנד קאבלירס 113 (6-21, מקום 1 במזרח) – מילווקי באקס 102 (14-13, מקום 9 במזרח)

מנפלאות ה-NBA: משחק בק טו בק בין שתי הקבוצות שרק ערב לפני כן שיחקו אחת נגד השניה. מילווקי באה לקליבלנד ל- Rematch . הפעם הפרשים הגיעו חדים יותר ולא נתנו לצבאים למתוח אותם. היתרון כבר צמח ל-21 הפרש במהלך הרבע הרביעי. קליבלנד חסרה את קווין לאב וג'יי אר סמית (לגבי האחרון לא בטוח שזה גרוע בהתייחס ליכולת שלו העונה) אבל זה לא הפריע לה לרשום את ניצחונה ה-8 מתשעת המשחקים האחרונים. 2 הכוכבים שכן שיחקו בקליבלנד היו מצוינים, במיוחד קיירי אירווינג שנזכר שהוא רכז (רוז, תלמד!) ומסר 13 אסיסטים – שיא קריירה. במילווקי בעיקר 2 שחקנים בולטים לאחרונה: הפריק ופארקר, כאשר היווני מוביל את הקבוצה בכל 5 הקטגוריות הסטטיסטיות העיקריות.

בקליבלנד אירווינג זרח עם 31 נקודות באחוזים מצוינים, 6 ריבאונדים ו-13 אסיסטים. לברון 29 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. ג'פרסון, שאמפרט ופריי 10 נקודות כ"א.

במילווקי הפריק רשם 28 נקודות, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות. פארקר 27, ברוגדון 11, 5 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-3 חטיפות. יופי מלקולם (קול של רפי גינת)!!!

 

אטלנטה הוקס 84 (15-14, מקום 8 במזרח) – מינסוטה זאבים 92 (19-9, מקום 13 במערב)

אם נסכל את שני חלקי המילה "מינסוטה" נקבל "סוטה מין". אז אמנם צעירי מינסוטה החביבים לא הואשמו חלילה בהטרדות מיניות (לא דבר של מה בכך בימים טרופים אלה) אבל בכל הקשור להופס הם בהחלט סוטים מכל היגיון אפשרי. כמות כישרון שהייתה אמורה לפרוץ העונה מובילה אותנו בעיקר לאכזבה בדמות אחת הקבוצות בעלות המאזן הגרוע בליגה. הלילה הם התעלו על עצמם עם ניצחון חוץ יוקרתי על הנצים הצונחים.

משהו רע מאוד עובר על אטלנטה, שהפסידה 6 מתוך 7 משחקי הבית האחרונים שלה. ארבעה מתוכם היו הפסדים לקבוצות עם מאזן שלילי. ניצחון החוץ שלהם באוקלהומה לא גרם להם לפתח מומנטום. הווארד לא שותף בגלל פציעת הגב הרגילה והזאבים ניצלו את זה עד תום.

המשחק היה צמוד עד אמצע הרבע הרביעי. מינסוטה הובילה ב-5 הפרש, 5 דקות לסיום לאחר שרוביו חטף כדור מקורבר בדרך לסל קל של לוין. אטלנטה הצליחה לצמצם ל-3 אבל לא מעבר לכך.

במינסוטה וויגינס עם 19 ו-7 ריבאונדים, לוין 18, טאונס 17 ו-18 ריבאונדים, ז'נג 12 נקודות, 9 ריבאונדים ו-3 חסימות, 10 נקודות, 5 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-2 חטיפות.

באטלנטה שרודר עם 21 ו-7 אסיסטים, מילסאפ עם 18 נקודות, 10 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-2 חטיפות, מוסקלה 16 וקורבר עם 10 נקודות, 5 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-4 בלוקים נדירים בכמותם.

 

דטרויט פיסטונס 86 (17-14, מקום 11 במזרח) – ממפיס גריזליס 98 (12-19, מקום 5 במערב)

דטרויט נפלה מול ממפיס הקשוחה והיעילה שלאט לאט מקבלת חזרה את פצועיה. גאסול היה אדיר. הוא ראה אתמול את קאזינס חוגג עם 55 והחליט שהוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה במירוץ לתואר הסנטר הטוב בליגה והשווה את שיא הקריירה שלו עם 38 נקודות באחוזים נדירים.

ממפיס במשחק מפתיע מבחינת קליעה מבחוץ פתחה יתרון 18 כבר במהלך החצי הראשון שצומצם ל-4 אחרי ריצת 2-16 של הבוכנות. ממפיס בריצה משלה פתחה שוב פער והקבוצות ירדו למחצית ב-9 הפרש לטובת הדובים. הפער בתחילת הרבע הרביעי עמד על 16 הפרש. מאותו רגע דטרויט לא הצליחה לאיים יותר מדי.

בממפיס גאסול קלע 38 (14 מ-17 מהשדה), 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים, 2 חטיפות ו-2 חסימות. גרין היה עם 10 נקודות ו-9 ריבאונדים.

בדטרויט לואר וג'קסון תרמו פעמיים ח"י בנקודות כאשר ג'קסון מוסיף 7 אסיסטים ולואר 6 ריבאונדים. דראמונד 13 נקודות ו-19 ריבאונדים, מוריס 12 נקודות ו-5 ריבאונדים.

 

שיקגו בולס 97 (14-14, מקום 7 במזרח) – וושינגטון וויזארדס 107 (15-13, מקום 10 במזרח)

שיקגו, שיקגו, מה יהיה איתך? לכל (עיר) הרוחות!

וושינגטון במומנטום מצוין בשבועות האחרונים. הקוסמים רשמו את ניצחון החוץ השלישי שלהם העונה והרביעי מ-5 המשחקים האחרונים. שיקגו עם הפסד רביעי ב-5 האחרונים.

שיקגו דווקא פתחה טוב יותר. וושינגטון התגברו על פיגור 13 בשלב מוקדם של המשחק. הקבוצות נכנסו לרבע המכריע בשוויון 77.

תורנטון וברק השתלטו על העניינים ווושינגטון התחילה לברוח. שיקגו צמצמה ל-4 הפרש אבל ביל, גורטאט ווול השאירו אותה בחוף מבטחים.

בוושינגטון, שנהנית לאחרונה מאחד הבק קורטס הטובים בליגה (כמו גם גולדן סטייט, פורטלנד, טורונטו ובוסטון), בלט וול עם 23 נקודות, 6 ריבאונדים, 9 אסיסטים ו-3 חטיפות. ביל  21 נקודות, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות. גורטאט 14, 11 ריבאונדים ו-2 בלוקים ותורנטון 10, מוריס 8 ו-11 ריבאונדים.

בשיקגו באטלר עם 20 נקודות, 11 ריבאונדים ו-5 אסיסטים אבל עם אחוזים רעים. ווייד 19 נקודות, גיבסון 17 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 בלוקים, מירוטיץ' 11 נקודות ו-6 ריבאונדים ומקדרמוט עם 10 נקודות.

 

ניו אורלינס פליקנס 110 (21-10, מקום 12 במערב) – אוקלהומה ת'אנדר 121 (12-17, מקום 7 במערב)

ווסטברוק ממשיך בשלו. 42 נקודות קלע הפנומן אבל עם כל הכבוד לו, סיפור המשחק היה אלכס אברינס הספרדי שהוביל ריצת 0-11 בתחילת הרבע הרביעי שעוד התחיל צמוד. 9 נקודות מתוך 18 שלו בסך הכל נקלעו בפרק הזמן הזה. השקנאים שבינתיים מקבלים חזרה את הפצוע הכרוני טייריק אוואנס, לא הצליחו להתקרב מעבר ל-8 הפרש ברבע האחרון.

באוקלהומה ווסטברוק רק פלירטט עם טריפל דאבל עם 42 נקודות, 10 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. אברינס 18 נקודות (5 מ-11 מחוץ לקשת), קאנטר 14 נקודות ו-14 ובונוס מפתיע של 2 חסימות, אדאמס 12 נקודות ולוברן 10 נקודות, 6 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2 חטיפות.

בניו אורלינס דייוויס עם 34 נקודות ו-15 ריבאונדים פלוס 2 חסימות, הולידיי 23 נקודות ו-10 אסיסטים, ג'ונס 21 נקודות ופרייזר עם 10 נקודות, 3 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

 

יוטה ג'אז 93 (12-18, מקום 6 במערב) – סקרמנטו קינגס 94 (17-12, מקום 9 במערב) 

סקרמנטו באקסטזה! למרות שאין שיפור משמעותי ומהותי במאזן לעומת העונה שעברה, הרי לאור חולשת המערב היא רואה ביום מעונן חלקית את הפלייאוף.

יוטה, שהייתה בכושר פנטסטי הגיעה למשחק אחרי מקלחת והייתה כבר ביתרון 44-64 באמצע הרבע ה 3.

אז מלכי סקרמנטו חזרו לעצמם ויצאו עם הניצחון!

קאזינס לאחר תצוגת ה- 55 עם 21 ( לא לזלזל. גובר משאיר את היריבים שלו על ממוצע של 9 )

טיי לאסון עם שיא עונתי של 19 נקודות בקינגס, כספי וגיי נעדרו (שוב) מהמשחק.

28 של גורדון היוורד לא הושיעו את המורמונים.

 

פיניקס סאנס 111 (21-8, מקום 15 במזרח) – יוסטון רוקטס 125 (8-22, מקום 3 במערב)

חזל"ש ביוסטון. הטילים חזרו לנצח לאחר שקיבלו מכה קלה בכנף מסן אנטוניו שקטעה להם רצף של 10 ניצחונות. יוסטון הגיעה לפיניקס לאחר הפסד צמוד לספרס ויידוי פמצ"רים מהשלוש. הפעם הכדורים נכנסו – 18 מ-38 מהשלוש.

יוסטון הובילו ב-13 במהלך הרבע השלישי ופיניקס הצליחה לצמצם ל-2 הפרש לפני שהטילים ברחו שוב ליתרון 7 בסוף הרבע.

ביוסטון: הארדן הוביל 7 דאבל פיגרס עם 27 נקודות, 5 ריבאונדים ו-14 אסיסטים. גורדון ממשיך להפגיז עצמו לדעת (ואולי על הדרך מבטיח את השתתפותו בתחרות השלשות) עם 24 נקודות (7 מ-13 מהשלוש). בברלי 18 נקודות, 9 ריבאונדים ו- 9 אסיסטים. הראל נכנס יפה לנעלי קאפלה וסיים עם 17 נקודות ו-3 חסימות, אנדרסון 15 נקודות, ננה 12 נקודות ו אריזה עם 10 נקודות ו-2 חטיפות.

בפיניקס: בוקר עם 28 נקודות, 6 ריבאונדים ו-7 אסיסטים. וורן המיתקמבק 19 נקודות ו-5 ריבאונדים. נייט 17 נקודות, 5 ריבאונדים ו-2 חטיפות. בלדסו 16 נקודות ו-6 אסיסטים וטאקר עם 10נקודות ו-6 ריבאונדים.

 

פורטלנד טרייל בלייזרס 95 (18-13, מקום 8 במערב) – דאלאס מאבריקס 96 (21-8, מקום 14 במערב

פורטלנד כמעט עשו את הסקרמנטו.

דאלאס הייתה ביתרון 69 – 44 (!) במשחק שנראה גמור כמו הקריירה של פול פירס.

לילארד שהיה פושר המטיר 20 מה- 29 שלו ברבע ה- 3.

שלשה של אל פארוק אמינו האמין הורידה ל- 92-91. דאלאס שמרה על היתרון בשיינים ולילארד על הבאזר שלח את שחקני דאלאס לחגוג.

מי היה מאמין שפורטלנד תהיה 5 משחקים תחת 50% בשלב הזה של בעונה?

האריסון בארנס ודרון וויליאמס, שקי האגרוף של האתר, סיימו עם 28 ו- 23 נקודות בהתאמה.

דאלאס ניצחה למרות 7 מ- 31 מדאון טאון.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. את הנצחון של הקינגס אפשר לסגכם בשתי מילים.
    טיי לאוסון.
    הם חייבים9 להחתים אותו בהקדם לחוזה רב שנתי.
    אמרתי את זה כבר מזמן.

  2. ממפיס בריאה היא ממפיס מפחידה. עם הפציעות של יוסטון והקליפרס הדובים הולכים על מקום 3. סקרמנטו כבר מריחים את הפלייאוף, האפוקליפסה בדרך.

  3. "חולשת המערב" ? אני תופס את הבטן מצחוק . הרעמים עם מאזן 17: 12 תופסים את המקום השביעי בלבד . שאני אכתוב איפה הם היו במזרח עם המאזן הזה ?
    שלא לדבר שהפער במאזן הפנימי בין המערב למזרח נשמר .
    במערב יש חולשה בקבוצות מחוץ למקומות לפלייאוף , אם כי אפשר לומר לזכותן שהן מתמודדות יותר פעמים עם אריות הליגה שכמעט כולן במערב . במזרח יש שיוויוניות כבר מהמקום השלישי , כי פשוט כולן חלשות .

    1. אתה מפספס את הנקודה ביג טיים
      אף אחד לא אומר שהמערב חלש אבל אם סקרמנטו בלי להציג שיפור כלשהוא לעומת העונה הקודמת זו שערורייה
      אתה בודק מקום 7 ומעלה וכל מה שמתחת זה פשוט בושה
      הפעם האחרונה שקבוצה עם מאזן שלילי עשתה את הפלייאוף במערב הייתה באלף הקודם ( 97 )
      היו עונות ש 47 ניצחונות השאירו קבוצה בחוץ ! ( פיניקס בתקופה של הורנאסק )
      לא מסכים שהקבוצות 3 עד 11 במזרח חלשות

      1. מסכים עם מידן.
        בכלל, הטענה שהקבוצות החלשות במערב משיגות מאזן נמוך בגלל שהן נאלצות להתמודד יותר פעמים עם אריות המערב, יכולה גם להיות הפוכה –
        אפשר גם לטעון שאריות המערב מגיעות למאזן גבוה כי הן זוכות לפגוש יותר את נמושות המערב.
        בקיצור – זאת טענה שלא מחזיקה מים, לכאן או לשם.

        בהחלט יש יתרון קל למערב על המזרח אותו ניתן לבסס במאזן של המפגשים הפנימיים (שהוא לא כזה דראסטי – משהו כמו 55/45), ושבהחלט יש יותר קבוצות ״טופ״ מערביות.
        אבל באופן גורף ממש אי אפשר להגיד שלשחק במערב זה קשה או קל יותר מבמזרח.

        1. צודק לגמרי ופירטתי מייד למטה.

          ה"א, כדי להעצים את הבלוף שיש מה-זה תחרות במערב לגולדן סטייט, מדבר כמו טייקון:

          תראו! אנחנו בבנק מרוויחים 100 מיליון בשנה, וזו תחרות קשה מול הבנק שמרוויח 90 והבנק שמרוויח 80!

          זה לא כמו הגיחוך של בעלי העסקים האלה, שמרוויחים רק מיליון בשנה, וזה עוד בשנה טובה. מסקנה: הם עצלנים. אנחנו קורעים את התחת!

        2. חוץ מזה, כשאוהד גולדן סטייט בא להתפאר בכוחה של אוקלהומה, כל שניתן לומר הוא:

          כֹּה אָמַר ה': הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ? וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה': בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה.

    2. אתה שוב ושוב מטעה עם ה"נתון" הזה.
      יודע למה למערביות שלמעלה יש מאזן טוב? כי הן משחקות עם נמושות המערב. ויותר מחצי המערב = נמושות. שטיח.
      ל-8 קבוצות במערב יש מאזן של פחות מ-42 אחוז נצחונות. זה יותר מחצי קונפרנס.
      כמה כאלה יש במזרח? 3 בלבד.

      כלומר: במערב, כל משחק שני – מול נמושה.
      במזרח – כל משחק חמישי.

      איפה השטיח, תגיד לי? איפה הטיול השנתי?

      אז מה אתה מעדיף:

      ערב משחק קשוח וערב משחק עם נמושה, קבוצת לוטרי בנשמה וביכולת, וככה לסיורגין, אחד קשה אחד קל –

      או 4 ערבים רצופים של קבוצת פלייאוף, או כזו ששואפת לפלייאוף, עם כמעט פיפטי-פיפטי סיכוי – ובערב החמישי, והוא בלבד – קבוצה חלשה?

      1. שמונה ראשונות במזרח מול המערב – 44:43
        שמונה ראשונות במערב מול המזרח – 55:30
        ג"ס מול המזרח – 7:0

        המזרח חלש, חלש מאוד, זאת הסיבה שללברון יש כרטיסיה לגמר הכללי.

      2. אפשר לנסות להציג כל דבר באופן הפוך . אבל מעובדה אחת לא תוכל להתעלם – המאזן הכללי של המערב מול המזרח .

      3. הצחקת אותי . זה בגלל ש"נמושות המערב" צריכות להתמודד ללא הרף עם הקבוצות הטובות ב- NBA שהן , מה לעשות כמעט כולן מערביות . הלייקרס, פינקס , דנוור והפליקנס צריכות לפגוש את ג"ס , ס"א , הקליפרס , יוסטון ממפיס וכו' 4 פעמים בעונה ( ולעיתים נדירות 3 ) . כל קבוצות המזרח , גם הלברונים , פוגשים אותן פעמיים בלבד .
        תקרא טוב מה כתב לך דה-שוט :
        שמונה ראשונות במזרח מול המערב – 44 : 43
        שמונה ראשונות במערב מול המזרח – 55 : 30

        ואידך זיל גמור .
        אם אתה מעדיף את זה באנגלית :
        I REST MY CASE

  4. הערב הזה נראה לי כמו זמן טוב להיזכר שאנדרה דראמונד הגיע לפני מארק גאסול במצעד הסנטרים של הופס בפתיחת העונה. עם כל הכבוד לסנטרים מהזן החדש, אין יום בשנה שאני לא לוקח את מארק גאסול לפני דראמונד.

    1. לבחור בו ראשון הייתה טעות. היום הראשון אצלי זה מארק חד משמעית, והוא גם בחמישית העונה לפני דיוויס.

        1. בוגי יתעצבן.
          הוא תמיד יתעצבן, אבל הפעם בצדק.
          מת על גובר, שהוא גם בנאדם נהדר. אבל בטח לא לפני קאזינס.
          דיוויס הוא 4, מוציא אותו מקרב הסנטרים.
          גאסול ובוגי – וקשה להחליט, אולי אפילו המשוגע. למרות שהערב מארק הרג אותנו. בלי להזיע.

        2. אפרופו קאזינס, מנחם העלה את הווידאו הזה, כדאי שתסתכל בו, רועי:
          מעבר לרצון של הבחורצ'יק שם לראות את בוגי בבוסטון – מוצגים שם נתונים שלו, שמעמידים אותו ברמות היסטוריות, של הביג-מנים הכי טובים אי-פעם. אפילו לפניהם.
          כדאי להציץ, זה נשמע לי מוזר, במבט ראשון.
          https://www.youtube.com/watch?v=PbaONoSO8rM

          1. סומסום, בוגי סקורר של קבוצת תחתית בלאומית, הסטטיסטיקה שלו חסרת חשיבות. הי הולדס ריספונסיבל למה שקורה בסקרמנטו בשנים האחרונות

          2. ראיתי את הסרטון (האיכותי הזה), אבל קאזינס די גאנר מהבחינה הזאת. אני לא חושב שהייתה לו עונה עם יותר ניצחונות חוץ מטכניות ב-3 שנים האחרונות. וחוץ מזה, שחקן שלא סיים עונה אחת עם יותר מ-35 ניצחונות לא צריך להיות בדיון מבחינתי. כדורסל זה משחק קבוצתי.

    2. אל תשכח שגאסול חזר מפציעה לא פשוטה והיה ספק אם יחזור ליכולתו. אפשר בדיעבד לומר ששחקן כמו גאסול לא אמור היה להיפגע עד כדי כך אבל, כאמור, זה בידעבד.

  5. סיקור נהדר, תודה רבה.
    עם כל הכבוד לאוהדי הכדורסל האירופאי של סן אנטוניו, אני אקנה כרטיס למשחק כדי לראות את קיירי אירווינג, ווסטברוק וטאונס.
    איזה הצגה של אירווינג אתמול. שליטה אבסולוטית בכדור. משהו יפהיפה. טאונס בפוסט זו שירה בתנועה ולראות את ווסטברוק רץ למתפרצת כבר מעלה את הדופק ל-120.
    תענוג של שחקנים. הליגה עכשיו מעניינת וטובה יותר ממה שאני זוכר ב-20 שנה האחרונות מבחינת הכישרון הכולל שיש שם

      1. 🙂
        ווסטברוק בהחלט חייזר.
        אל תיתממו לי עכשיו. אתם יודעים למה אני מתכוון.
        רוצים לראות סטאר פאוור. ויש יותר כישרון היום בליגה מאז שנות ה-90 העליזות. למרות העליונות של גולדן סטייט אני ממש נהנה לראות כמעט כל משחק בליגה השנה

  6. רק רוצה לציין שכולם כותבים שקליבלנד שיחקו בb2b, יש להם את כמות הb2b הנמוכה ביותר השנה ואם מורידים את כמות הb2b שבהם גם הקבוצה השנייה בb2b אז יכול להיות שהם שוברים שיא העונה.

    1. לקאבס יש השנה 17 באק-טו-באק.
      לאטלנטה (19), קליפרס, באקס, וקיגס (17 כל אחת) יש יותר.
      הכי פחות – 14 (סאנס, נטס, ניקס).

      המפגשים הכפולים עם ממפיס ומילווקי הם המפגשים הכפולים היחידים שיש להם העונה.
      כך שגם אם אתה בוחר להוריד את אותם מפגשים כפולים,
      עדיין יש קבוצות עם יותר באק-טו-באק.
      (ולמען הרקורד – הם לא הקבוצה היחידה עם מפגשים כפולים העונה)

      1. תבדוק גם איפה משוחק הערב השני של ה- B2B של קליבלנד , ואיפה הוא אצל הלוחמים , למשל . יש הבדל גדול אם הוא משוחק בבית או במסע משחקי חוץ .

  7. איך אפשר לא לחבב את ממפיס של השנה פשוט מדהים
    מארק גאסול משחק מעולה ופשוט אי אפשר שלא לסמפט את הקבוצה הזו

  8. תודה על הסיקור.

    2 הסנט שלי על המשחקים שראיתי –

    הסאנס. כבר הצליחו להתקרב לשוויון (אם אני זוכר נכון) ברבע השלישי, כאשר הרוקטס נראים מותשים.
    ואז ברבע הרביעי, כרגיל, נעלמו.
    המוצא הישר מתבקש לזרוק לזבל או להוריד באסלה…

    הקאבס. זו פעם ראשונה מאז 2013 שיש לצדו של לברון שחקן דומיננטי (ברמה של טופ 5 בעמדה שלו) אתו שיתוף הוא סימביוטי.
    קשה מאוד לעצור את הקאבס כאשר קיירי משחק ברמה כל כך גבוהה.

    מארק גאסול. תענוג צרוף. יד רכה מבחוץ, פיק אנד רול, פיק אנד פופ, לואו פוסט, היי פוסט. יש את כל מגוון הכלים שאפשר לדמיין.
    בשביל להצליח השנה, ממפיס חייבת יציבות מקונלי, ושצ'אנדלר יחזור להיות שחקן כדורסל,
    בגלל שגאסול, עד כמה שהוא שחקן מצוין, לא יכול לזרוק כל כך הרבה על דאבל טים (כרגע אין לו ברירה).
    (החיסרון היחיד במשחקו העונה – האחוזים מ-2)

      1. חמישי אחרי הארבעה האלה, אבל קיירי הוא מקרה מובהק של התאמה לקבוצה שהוא נמצא בה.
        לא הייתי בוחר בו לפניהם בהקמת קבוצה. אבל ליד לברון? חוץ מקארי (שהוא תמיד לפני כולם), מעדיף את קיירי עליהם.
        ואתה יודע מה, עבור סדרת פיינאלס – קיבלנו הוכחה שהוא גם לפני קארי. קיירי נתן סדרת פיינאלס mvp. רק שלצערו לברון היה דרגה מעל זה.

  9. תודה עמית, סיקור מעולה. שיקגו ממשיכה את התקופה הרעה על אף הניצחון על דטרויט לפני יומיים, וושינגטון ממשיכה בתקופה הטובה למרות שהפסידו בחוץ לפייסרס . קליבלנד משייטת לפלייאוף מבלי שאף אחד יפריע לה. פורטלנד ממשיכה בנפילה החופשית והם יצטרכו טרייד בשביל להזיז את העניינים.

  10. אם מחפשים נתון לבדוק, כזה שיעזור לנסות ולהצביע על היכן משחקות הקבוצות החזקות בליגה,
    אז הנתון לבדוק הוא מאזן מול קבוצות 50%+

    גולדן סטייט: 13 – 3
    ספרס: 12 – 3
    קאבס: 14 – 4
    קליפרס: 10 – 3
    טורונטו: 11 – 5

    במערב אין עוד קבוצה שעוברת את ה-50% ניצחונות מול קבוצות עם מאזן חיובי (לממפיס מאזן 8 – 8, בדיוק 50%)
    במזרח יש את ההוקס (9 – 7), הבולס (8 – 6) והפייסרס (9 – 8) שעוברות את ה-50% (שארלוט 9 – 9).

    המסקנה שלי –
    המערב הוא top heavy , המזרח עמוק יותר, עם יותר קבוצות שמסוגלות להפתיע ביום נתון.

    1. המאזנים מוכיחים בקלות בדיוק את המסקנה שלך – המערב קוטבי עם קוטנדריות ונמושות. המזרח מאוזן יותר. כל אחד ישים דגש על מה שהוא רוצה בשביל להוכיח את טענתו. בעיניי כמות הקונטנדריות חשובה יותר מאשר המאזן של הקבוצה השמינית או התשיעית והנתון השני שחשוב הוא סך כל המשחקים בין הקונפרנסים כי הוא נקי ולוקח בחשבון את כלל הקבוצות.

      1. בדרוג הסובייקטיבי וחסר המשמעות שלי, טורונטו באותו שלב בסולם בו נמצאת הספרס,
        שלב אחד מעל הקליפרס ויוסטון.

    2. "המערב הוא top heavy , המזרח עמוק יותר, עם יותר קבוצות שמסוגלות להפתיע ביום נתון" –
      בדיוק נתת את ההגדרה לטיול שנתי מול עונה סדירה תחרותית.

    3. גיא – זה קריטריון לוקה בחסר, כי חלק מהקבוצות שאינן מגיעות ל-50% במערב סובלות מריבוי משחקים מול הקונטנדריות במערב , ולכן המאזן שלהן שלילי .
      הנכון הוא לראות את המאזנים של שמונה הראשונות בכל קונפרנס מול כל הקבוצות בקונפרנס הנגדי . המזרח יוצא מזה רע .

      1. למה לא טופ 4?
        או טופ 11?
        תבדוק את ההבדל בין טופ 4 לטופ 11, ותגלה קורלציה לנתונים של משחקים מול קבוצות עם 50% ניצחונות.

        הפער הכולל במאזן מזרח – מערב הוא זניח, בהחלט ברמה שמבטלת את טיעון ריבוי במשחקים מול יריבות מאותו הקונפרנס.

  11. סיקור נהדר, תודה עמית. לא הרגשתי שהיה חסר לך זמן.

    אני שמח שהוויזרדס נכנסים לעניינים כשרק לפהי שבוע הצענו לפרק הכל ולהרחיק את וול מביל ולהיפך. שיחזקו כבר את הספסל (שהיום דווקא היה טוב) ויש עתיד לפרויקט.
    שיקגו? עוד משחק ששלישיית הקו האחורי עם 1/7 מהשלוש כשרק מירוטיץ ומקדרמוט מהווים איום. כנראה שהחשש שלנו בתחילת העונה היה מוצדק.

    מתפתחת לי ההכרה שהארדן פשוט מדהים. אני לא אוהב את המחשבה הזאת אבל לוקחים לו את קאפלה – מונטראזל הראל תופר 18 נק מהפיקנרול. יום רע מול הספרס מבחוץ? שוב הצלפים בהובלת אנדרסון וגורדון חורכים את הרשתות. תחשבו על שניהם בכושר הזה עם דיוויס והולידיי. פלייאוף קל.
    הארדן מהווה איום כל כך גדול בפיקנרול שכולם סביבו פנויים כל הזמן.

    הספסל של אוקלהומה היום ניצח את המשחק – ראסל על המגרש עם 4- ומי שהוביל לנצחון היה אברינאס עם קאנטר בתחילת הרבע הרביעי. אם הספסל יוכל לתת דקות טובות כשווסטברוק נח הם איום רציני למערב, לא פחות.

    1. גורדון מדהים.
      תחשבו כמה קטלו את ההחתמה שלו בתחילת השנה.
      בינתיים הוא מועמד חזק גם לשחקן השישי וגם לשחקן המשתפר.
      מוביל את הליגה בשלשות עם 112 שלשות ב43%.
      הוא עושה הגנה נהדרת, עם 17 נק' למשחק ב-30 דקות ובעיקר יכול לשחק גם לצד הארדן וגם לקחת על עצמו את הובלת הכדור כשהארדן נח. מה שמאפשר להארדן לשחק את מספר הדקות הנמוך ביותר מאז הגיע לרוקטס.
      הוא פשוט סבל בניו אורלינס , התחנן אליהם שלא ישוו את ההצעה מפיניקס כשהיה שחקן חופשי מוגבל. יש בעיה רצינית בנין-אורלינס ששחקנים ממש לא רוצים לשחק שם (בעיקר מה שנראה כמו קמצנות של ההנהלה, מתקני אימון מפוקפקים וצוות רפואי בעייתי במיוחד).

        1. אני סופר למזיג את הציונים על ההחתמות של הרוקטס.
          FAR 2 על אריזה ועל גורדון.
          למרות שבאמת כל החששות היו על הצד הבריאותי, עדיין סיכון שלגמרי היה שווה לקחת.
          ולחשוב שאני העדפתי את קורטני לי על פניו

          1. הסיבה לדירוג הנמוך שמזיג נתן נובעת מזה שזה חוזה ל-4 שנים, ומההנחה שאין סיכוי שבפרק זמן כזה הוא לא ייעדר מלא משחקים.
            מצד שני מזיג לא ניבא את מה שכנראה מורי ודאנתוני ידעו (או לפחות קיוו), וזה שגורדון ישתלב בצורה כל כך מושלמת, כמו כפפה ליד.

            נקווה שגורדון, גם העונה וגם בעונות הבאות, יישאר פחות או יותר בריא, והכי חשוב – כשיר בפלייאוף –

            קודם כל לטובת הקבוצה,
            ובנוסף כדיי להזכיר את הfar 2 לעומר כל קיץ 😜

  12. לא מדברים עליו מספיק אבל אם היו נותנים לי לבחור סנטר לקבוצה שלי הראשון שאני לוקח זה מארק גאסול, לראות את מה שהוא עושה העונה ועוד אחרי הפציעה הקשה שעבר בגילו בעונה שעברה ועוד מוסיף משדרג אספקטים בקליעה שלו (שלשות) פשוט מדהים.

  13. מה אתם אומרים על מיילס טרנר ?

    לאט לאט הוא מתפתח לסנטר מדהים, הגנתית והתקפית.
    הוא אפילו עקף (לדעתי) את פול גורג כרגע בתור השחקן הטוב ביותר בקבוצה וזה אומר הרבה, כי גורג ידידי בפוטנציאל של טופ 5 בליגה.

    1. הם מבשלים אותו על אש קטנה, שם באינדיאנה. חכמים –
      הוא משחק קצת פחות מ-30 דקות למשחק.
      יש לו יד מצוינת, טווח, והגנה לא רעה בכלל.
      צריך ללמוד להמשיך ולהניע את הכדור, ולא להיות תחנה אחרונה (מחלה שמאפיינת סנטרים צעירים).
      כשלוקחים בחשבון שהוא רק בן 20, מבינים איזה פוטנציאל אדיר גלום בבחור.

  14. אפשר להמשיך לדבר על מאזנים מערב-מזרח חדשות לסיקורי בוקר, אבל מה שאותי מעניין זה מה שאותי מעניין. X-Pac Heat, או איך למדתי להפסיק להתעניין ולאהוב את המשחק.
    בהיאבקות אמורים לשנוא ולרצות לראות בנפילתו של הנבל תוך כדי עידוד הגיבור. X-Pac Heat זה כאשר לא רוצים לראות בכלל את המתאבק עצמו מופיע.
    אז כשאני מסתכל על הליגה, במזרח יש את בוסטון, שנחמד לפעמים לראות. יש את הנטס, שמצליחים לא לאבד את המחמאות. הפייסרים יכולים להראות ניצוצות (מסכים עם השרת – טרנר מעולה בינתיים. ליד פול ג'ורג' יש סיכוי שם למשהו). אבל די זהו. חסר עניין לחלוטין.
    במערב – כל קבוצה (כמעט) פצצה. אני מסוגל לשבת לראות את הסאנס מתפרקים מול דאלאס המפורקים כל יום. לייקרס, נאגטס ומיני טים (אם רק יחליפו מאמן כבר, קיבינימט, ויתחילו להתחרות באמת) עם שחקנים ודרך שמדהימה כל פעם מחדש. יוטה מרתקת ביכולת שלה לא להצליח כמו שהיא אמורה. אין מה לדבר על הצמרת הקשוחה. הבלייזרס יכולים בכל רגע להתפוצץ לשמיים או להתנפץ אל המזח. ביוסטון תמיד כיף לראות קבוצה של ד'אנתוני. ממפיס מפתיעה לטובה ומוכיחה שגם תוכנה ישנה מאוד (מאוד) מסוגלת לנסות לבצע עידכון. אפילו השקנאים מהנים בדרך הטראגית\ביזארית שלהם.
    אז אני עם המערב. המזרח? תעירו אותי כששון מייקלס וטריפל H יגיעו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט