מה הם עושים עכשיו? כריס דאדלי (מאמר 5 בסידרה) / מנחם לס

כריס דאדלי היה שחקן הכדורסל הפחות מוכשר בכל תולדות הליגה. למעשה, הוא היה גם השחקן הגרוע ביותר בטוריי פיינס היי בסאן דיאגו כשרק בשנת הסניור שלו, כשהוא כבר 2.10 מ', המאמן עשה לו טובה והכניסו לקבוצה. כמובן שאף מכללה לא הציעה מילגה לכריס דאדלי. איש לא ידע מי הוא.

היו לו שלושה דברים: מחלת סוכר כרונית שהוא נולד איתה, גובה של 6.10 מ' בגוף שריקי וקשה, והרבה אינטיליגנציה. הוא התקבל ליאל יוניברסיטי – לא בגלל יכולתו הכדורסלנית חלילה, אלא בגלל שסבו (שהיה שגריר ארה"ב להונגריה) ואביו (מיניסטר פרוטסטנטי) למדו שם, כי IQ נמצא אצל כולם כנראה בגנים – וביקש ממאמן הכדורסל שינסה אותו.

הוא שיחק 4 שנים ביאל, הפך לשחקנה מס' 1 עם 12.7 נק', 9.5 ריב', ו-3.4 חסימות למשחק, שיא יאל עד היום, וניבחר בחירה מס' 75 ע"י קליבלנד קאבס. מחלת הסוכר שלו מאלצת אותו לשמור על מערכת אימונים בדוקה עד הפוש-אפ האחרון, וכל כפית אוכל נמדדת. הקלוריות, הסוכר בדיאטה, הכל רשום ובדו כי אחרת הוא היה נאלץ לחיות על אינסולין. את זריקות האינסולין הוא לוקח כשאחת מ-12 בדיקות הדם היומיות שהוא עורך לעצמו מצוות זאת.

דאדלי היה אחד השחקנים האהובים שלי גם בנטס וגם בניקס. שחקן גדול? ברור שלו. הוא היה חסר קואורדינציה, וכשחזית בו היה נדמה לך שאתה חוזה בעמוד חשמל עם מרפק ברכיים, מרפק כתף, ומרפק זרוע. היתה לו ת הזריקה המכוערת ביותר בהסטוריה של הליגה. הוא היה זורק הפאולים הגרוע בהסטוריה של הליגה כשיש לו כמה שיאים ב-16 שנותיו. אחד מהם הוא ממוצע שנתי מהקו של 31.9% בשנת 1990. זה אחוז שרוב שחקני הליגה עושים בעיניים עצומות.

פעם במשחק נגד הפייסרס הוא החמיץ את כל 13 זריקות הפאול שלו, ופעם במשחק נגד הבולס כשהוא במדי הקאבס הוא החמיץ 5 זריקות פאול רצופות (היו שלוש עבירות קו רצופות). מה הוא לא עשה ולא נסה לשפר את קליעת העונשין שלו. אשתו החמודה שאף לה קוראים כריס, נשבעת שהיא היתה הולכת איתו לאימונים כשאיש לא ראה והוא היה קולע עשרות פאולים ללא החטאה. טוב, דברתי על הפנומנה הזאת לפני כמה שבועות.

אז למה אהבתי אותו? הןא היה הלוחם מספר 1 שראיתי ב-NBA מאש שאני רואה משחקים ב-1961. הוא לא פחד מאיש ולא עשה חשבון לאף אחד. הסנטרים הגדולים של אז – חאכים אולג'ואן, מוזס מלון, עבדול ג'אבר, שאקיל או'ניל – הוא לא פחד מאיש מהם, והם כולם העריכו אותו. היו לו מרפקים חדים כתער והוא תקע אותם בצלעות הגדולים ביותר לא בכוונה, אלא בגלל שהוא לא ידע טוב יותר. אם לא היה לו כדורסל הוא לא היה שורד בליגה 16 שנים. הוא סיים את הקריירה עם 3.9 נק', 6.2 ריב', ו-1.2 חסימות בפחות מ-20 דקות למשחק.

כשהוא פרש הוא הקים את 'קרן דאדלי לחולי סכרת', ולה הוא מקדיש את זמנו החופשי ואת חייו. אבל מבחינה עסקית הוא חבר לחברת השקעות גדולה'פיליגרי אדווייזרס' שהתמתחותה בעזרה לספורטאים מקצועיים בהשקעות זהירות של כספם. יותר מחצי הקליינטים שלו הם שחקני NBA לשעבר והיום.

לפני שנתיים הוא רץ למשרת מושל אורגון. הנשיא בוש היה מתומכיו הגדולים ביותר. הרפובליקאי כריס דאדלי הלך לישון בתום יום הבחירות בידיעה שהוא מושל המדינה הבא. כשהתעורר בבוקר הוברר לו שהוא הפסיד בכצמה מאות קולות ליריבו הדמוקרטי 49.085% לעומת 48.9925.

אגב,הוא ודראזן הפכו לחברים בלב ונפש כששיחק בנטס. כשפטרוביץ' נהרג, כריס דאדלי היה האדם שנתן את היולוג'י – ההספדה שאירגנה הנטס.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

  1. לדעתי מה שהוא עושה מאז ששיחק ועד היום זה מחפש את שאריות הכבוד העצמי שלו שנשארו על הרצפה אחרי הדאנק המפלצתי ששאקיל הוריד לו על הראש והדחיפה שבאה אחר כך 🙂

    לא יודע אם אפשר לשים פה לינקים, אבל אני אנסה…

    http://www.youtube.com/watch?v=GofeqRfHAS4

  2. לא מובנת לי הביקורת על דאלי, לפחות הוא עמד כמו גבר ועשה את כל מה שהוא יכל לעשות כדי לעצור את שאק.לא סתם שאק דחף אותו.דאדלי עוד זרק עליו כדור וחתר למגע איתו.לא היתה כאן השפלה אלה ביריונות ותיסכול מצד שאק.אני לא זוכר אף אחד מהגדולים(ג׳ורדן,מג׳ק בירד..) שהשפילו 2 דורות ,שדחפו מישהו לאחר הטבעה או סל על הפרצוף! מכסימום איזו הערה עוקצנית.אולי בארקלי עשה משהו דומה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט