סיכום שנת 2016 (3) – אופניים / דוד "פאקו" סעדה

חובבי ספורט האופניים נאלצים להתמודד לא אחת עם מתקפות על הענף מכל כיוון שרק תרצו. טוענים שהספורט הזה לא מספיק מעניין, שהדרך היחידה להצליח בו היא ע"י שימוש בחומרים אסורים, שהוא מסוכן בטירוף, ושהוא מנוהל בצורה שערורייתית. לצערם של כל אותם החובבים, וביניהם כותב שורות אלה, שנת 2016 סיפקה לא מעט תחמושת לכל אותם מבקרים של הענף.

אם נתחיל בנושא החומרים האסורים, אחת הפרשות שזעזעו את הענף בסוף העונה הייתה נושא ה-TUE (ר"ת של Therapeutic Use Exemption): בסמוך לאולימפיאדת ריו, חשפה קבוצת האקרים רוסים בשם Fancy Bears (הקשורה כפי שנטען לאחרונה לממשל הרוסי) נתונים שהושגו מפריצה לסוכנות העולמית למלחמה בחומרים אסורים (WADA). הנתונים כללו רשימה של אתלטים מכל הענפים, שקיבלו אישורים זמניים מרשויות הספורט לצורך טיפולים רפואיים בחומרים אסורים. רוב המקרים היו לגיטימיים – כך למשל קיבל פביאן קאנצ'לארה טיפול כזה במהלך מירוץ, לאחר שנעקץ ע"י דבורים. אולם היו גם כמה מקרים בהם נוצלה השיטה כפי הנראה לצורך השגת יתרון בלתי הוגן. עיקר האש הופנתה לעבר בראדלי וויגינס, זוכה הטור דה פרנס בשנת 2012. התברר כי וויגינס, הסובל מאסטמה ומאלרגיות, קיבל סדרת זריקות קורטיסטרואידים עוצמתיות לטיפול באותן בעיות. אלא שזה נעשה בדיוק לפני המירוצים החשובים בהם השתתף, כאשר המינון חפף בדיוק למשך המירוץ. הדבר גרם מבוכה רבה לוויגינס עצמו ולקבוצת Sky, בה רכב באותה התקופה. Sky הותקפה על הצביעות בהיותה קבוצה המניפה את דגל המלחמה בחומרים האסורים, בעוד היא מאפשרת לכזה דבר לקרות במסגרתה. גם וויגינס הותקף מכל עבר, בין השאר ע"י רוכבים כמו מרסל קיטל (בד"כ ג'נטלמן מחוץ למסלול), שאמר שאם מצבו של וויגינס כה חמור, אולי כדאי לו להתחרות במשחקים הפראלימפיים. גם דיוויד מילאר, רוכב שהושעה לשנתיים עקב שימוש בחומרים אסורים, ומאז חושף פרטים רבים מהתקופות האפלות של הענף, סיפר איך הוא וחבריו היו משתמשים ב-TUE בצורה חופשית על מנת לצרוך את כל אותם חומרים אסורים. הפרשה עצמה, שספיחים ממנה עדיין ממשיכים להתגלות, פוגעת בענף החבוט גם כך קשות בגלל העבר שלו, ולא כ"כ עוזר שהפרצות שוויגינס ניצל נסגרו ע"י הגופים הרלוונטים.

וויגינס. גם לפאות הלחיים האלה הוא קיבל אישור.

קבוצת Sky קשורה בצורה הדוקה גם לטענה הבאה כלפי הענף, כפי שהתבטאה השנה, והיא טענת חוסר העניין. אנחנו ליווינו כאן בצורה צמודה את הטור דה פרנס האחרון, והטור עצמו סיפק לא מעט סיפורים מעניינים. עדיין, ברמה התחרותית גרידא, הטור עצמו לא סיפק את הסחורה, כאשר כריס פרום וקבוצתו Sky דאגו להרוג את התחרות בשלבים די מוקדמים. בשנים האחרונות הדבר חוזר על עצמו לא מעט – בעייתי מאד כאשר מדובר על הבמה החשובה ביותר בענף.

הטענות המושמעות כלפי הענף באות לא מעט על רקע הדרך שבה הוא מנוהל. דיברנו כבר על הסיבות שבגללן קבוצות עוזבות את הענף, והעונה ראינו את טינקוף ואת I AM סוגרות את הבאסטה, ואת לאמפרה קורסת כלכלית. אבל אם היה נדמה שכל אותו הבלאגן שבסיום העונה הסתדר איכשהו, אזי הענף ממשיך להפתיע לרעה בחזית הזו. כך עד לכתיבת שורות אלה לא ברור אם קבוצת TJ Sports הסינית, שקמה על חורבות לאמפרה, בכלל תפתח את העונה הבאה, זאת עקב עזיבת אחד הספונסרים שלה. בעיות הניהול של הענף התבטאו יפה גם באליפות העולם האחרונה. העובדה שקאטאר נבחרה לארח אותה הציפה שלל בעיות, החל מהמסלול הארוך והמדברי שבבירור לא התאים לכזה אירוע, והמשך בעובדה שמדובר במדינה ללא מסורת אופניים, מה שהתבטא במיעוט צופים על המסלול. סיפור אחד שהתפרסם לאחר התחרות היה של רוכבת נורבגית, שבדרכה למלון שוטרים מקומיים פגעו בה במתכוון עם רכבם, זאת כיוון שהייתה לבושה במכנסיים קצרים. כל אלו מעידים כאלף מונים על הבעיות המבניות בענף, אך בינתיים לא נראה שיש פתרון קל למצב.

והבעיה החמורה ביותר קשורה בבטחונם של הרוכבים, דבר שקיבל לא מעט ביטוי השנה. אז אם הריצה של כריס פרום במעלה הר וונטו עוד התקבלה בחיוכים, אירועים אחרים כבר הזכירו עד כמה הענף הזה מסוכן. המקרה החמור ביותר היה הדריסה למוות של הרוכב אנטואן דמואטי ע"י אופנוע צוות במירוץ גנט וובלחם. גם מקרים חמורים פחות שראינו השנה אמורים להדיר שינה מקברניטי הענף. כך ראינו את ההתרסקויות של וינצ'נזו ניבאלי וסרחיו הנאו במסלול המאד מסוכן של ריו, ובעיקר את זו המחרידה של ההולנדית אנמיק ואן פלויטן באותו הקטע. ראינו גם את סטיבן קרויזוויק (אחד שהמזל לא ממש שיחק לו השנה) שובר את עצם הבריח בוואלטה עקב עמוד שהושאר על המסלול. גם מחוץ למירוצים ראינו איך ג'ון דגנקולב, אחד שאהוד על הצוות כאן, קרוב לאבד את אחת מאצבעות ידיו במחנה אימונים בספרד. זאת כאשר תיירת אנגליה מבוגרת הנוהגת ברכב שממול שוכחת שבספרד נוהגים דווקא בצד ימין, ומרימה את דגנקולב וחבריו כמו חיילי באולינג.

זירת הקרב

 

אז המבקרים של הענף צודקים? או שיש סיבות לאהוד את הענף אחרי 2016?

אולי בגלל כריס פרום. הבריטי לא אשם בכך שהוא הרג את התחרות בטור, רק בגלל שהוא כל כך טוב. פרום, המצטיין בכל כך הרבה אספקטים של הרכיבה, הוכיח השנה שהוא יודע להשתפר באותן נקודות בודדות בהן היה חלש, כמו למשל בירידות (זכור הקטע של הטורמלה בו ברח בירידה). הבריטי הראה השנה גם שהוא מצוייד באותו קילר אינסטינקט הנדרש כל כך כדי להגיע למעמד הזה, למשל בבריחה המטורפת שלו יחד עם סאגאן בקטע הספרינט למונפלייה. אז למרות הבעת הסבל הקבועה על פניו, מי שעוקב אחרי הענף יודע שהוא צופה באחד הרוכבים הגדולים של דורנו.

אולי כי הוואלטה של השנה הראתה לנו שהתחרות בענף הזה רחוקה מלהיות גמורה. נאירו קינטאנה, איש קטן גדול, לקח ללב את ההופעה הלא משכנעת שלו בטור, והראה בוואלטה לכולם מאיפה משתינים את האיזוטוני. מחיאות הכפיים של פרום בסיום הקטע האחרון של המירוץ באו להראות שלסרט הזה שכולל את שניהם עוד יהיו הרבה המשכים.

קינטאנה ופרום. הירכבו שניים יחדיו בלתי אם יתחרו?

אולי בגלל אסטבן צ'אבז. הקולומביאני הראה השנה שהוא במרחק של שיפור קל בנג"ש מלהיות חומר של זכייה בגרנד טור, עם מקום שני בג'ירו ושלישי בוואלטה. יחד עם קבוצת אוריקה המענגת בה הוא חבר, השניים שבתמונה עשויים לראות עוד הרבה את צ'אבז דבוק אליהם בטיפוסים – ובפודיום.

אולי כי מירוץ כמו הג'ירו של השנה, בו זכה "הכריש" וינצ'נזו ניבאלי לאחר שהיה בפיגור של כמעט חמש דקות שני קטעים לסיום, נראה כמו משהו שרק תסריטאי עם מוח יצירתי במיוחד יכול להמציא. מירוץ לדורות.

אולי כי השנה, יותר מבכל השנים האחרונות, הייתה לנו הזדמנות לצפות בכמה אגדות רכיבה בפעולה:

למשל מארק קבנדיש. לפני הטור דה פרנס התייחסו אליו כאל אחד ששיאו מאחוריו. אז בטור הוא הראה לכולם את הגב ארבע פעמים, מה שהעלה את מספר זכיותיו בקטעים בטור ל-30 – שני רק לאדי מרקס הגדול. פרט להישגים שלו השנה בכביש, "הטיל" מצא זמן להתחרות גם באולם. כך הוא הספיק לקחת יחד עם אותו ברדלי וויגינס אליפות עולם במדיסון (מירוץ זוגי באולם ל-50 ק"מ) ואת תחרות 6 הימים היוקרתית בגנט. עוד תואר אליפות עולם בכביש היה יכול להיות סיום הולם לעונה הזו, אבל סלובקי אחד החליט לקלקל לו את התכניות.

קבנדיש בצהוב. גם זאת היסטוריה.

 

או למשל פביאן קאנצ'לארה. זו תוכננה להיות העונה האחרונה של השוויצרי, אחד שכבר זכה בהכל בחיים שלו, ובאמת שאף אחד כבר לא ציפה ממנו ליותר מדי. אז הוא הגיע לאולימפיאדה בריו, ויצא משם עם מדליית הזהב בנג"ש, השנייה שלו, יחד עם ארבע אליפויות עולם בתחום. עכשיו ספרטקוס רוכב לעבר השקיעה. בקצב נג"ש.

או טוני מרטין, עוד אגדת נג"ש. גם לגרמני עם השם הכי אנגלי בעולם היתה עונה מאכזבת, עד שהגיע לאליפויות העולם בקאטאר. אז קודם הוא הוביל את קבוצת קוויק סטפ לזכייה בנג"ש הקבוצתי, ואח"כ המשיך ולקח את תואר הנג"ש האישי – הרביעי במספר. נראה שלשען החיוור יש עוד הרבה מה להגיד בתחום.

או אלברטו קונטדור. כמה פעמים שהאיש הזה לא יתרסק, הוא תמיד יצליח להכניס פלפל לכל מירוץ שבו ישתתף. קטע הבריחה שלו בוואלטה, שהכריע את כריס פרום ובדיעבד את כל המירוץ, הפך לאינסטנט קלאסיקה. שלא ייגמר.

או אלחנדרו ואלוורדה. עזבו את זה שהוא הפך את הפלש וואלון (מירוץ עם אחד הסיומים הקשים שיש) למגרשו הביתי. האיש רכב השנה את כל שלושת הגרנד טורים כמוביל או כדומסטיק ראשי, כשבין לבין הוא עוד נותן קפיצה למירוץ הכביש הקשה בריו. והוא בן 37, כן? ואם זה לא מספיק, הוא הוקפץ ממחלה למירוץ איל לומברדיה, המירוץ החד יומי האחרון של השנה, כי המקום הראשון השנתי של קבוצתו היה בסכנה. אז הוא התחרה, לקח שם את המקום השישי, והבטיח לקבוצת מוביסטאר את הזכייה. שאפו.

וחואקין "פוריטו" רודריגז. השנה ראינו אותו רוכב בפעם האחרונה. אז הוא פרש, ואז חזר, ואז הודיע שוב שלא ירכב בעונה הבאה. אנחנו נתגעגע.

פוריטו, קונטדור וואלוורדה. אגדות.

 

וכבר לא אגדה, אבל אולי עוד סיבה לאופטימיות. הביקור של לאנס ארמסטרונג בישראל לפני חודשיים הזכיר לנו שעם כל הספקות, הענף נמצא בתקופה הרבה יותר בריאה מזו שבה היה לפני עשור. השנה פורסם שהענף נמצא במקום השלישי מבחינת מספר הבדיקות לחומרים אסורים (אחרי כדורגל ואתלטיקה), כאשר פר משתתף זה כנראה הענף הנבדק ביותר. לאף אחד אין אשליה שהכל נקי לגמרי, אבל הלקחים ללא ספק מופקים, בטח אם משווים את זה לענפים אחרים.

ואם הזכרנו את ישראל, אז השנה קיבלנו עוד שביב של זיק של תקווה עבור עתיד הרכיבה בארץ. זאת כאשר הקבוצה הישראלית המקצוענית סייקלינג אקדמי מגיעה לכמה הישגים יפים, כולל זכייה בטור של הונגריה, זכייה בקטעים בהונגריה וקנדה, וזכייה במקום ה-12 באליפות העולם בנג"ש. אז בשנה הבאה הם עולים לדרג הפרו קונטיננטל (הדרג השני), ואולי, בעגלא ובזמן קריב, נראה אותם משתתפים גם בגרנד טור (על זכייה בכזה נדבר אולי בפוסט של השנה הבאה).

הם אפילו מתאמנים בארץ

 

ואולי זה כי ראינו עד כמה הרוכבים האלו עשויים מפלדה. אז לקונטדור שממשיך לרכב אחרי התרסקויות כבר התרגלנו. אבל ניבאלי כבר השתתף במירוץ אבו דאבי אחרי ההתרסקות ההיא בריו (ועזר לחברו טאנל קנגרט לזכות בו), את דגנקולב ראינו מתחרה עם כל אצבעותיו במיאוצים ההמוניים השנה, ואת אנמיק ון פלויטן המקסימה ראינו מגיעה למקום החמישי באליפות העולם בנג"ש – פחות מחודשיים אחרי ההתרסקות המחרידה ההיא.

ון פלויטן. בריאה ושלמה.

 

ואולי, בעצם לא אולי. בגלל פטר סאגאן. דיברנו הרבה על הסלובקי השנה, אבל עכשיו זה זמן טוב להזכיר מה בדיוק הוא עשה. אז בטור דה פרנס הוא זכה בשלושה קטעים ולקח את החולצה הירוקה בפעם החמישית ברציפות (וגם את פרס הקרביות). בקלאסיקות האביב הוא זכה בטור של פלנדריה ובגנט וובלחם. בקיץ הוא זכה במירוץ קוויבק, אח"כ זכה באליפות אירופה ומשם עלה מייד על מטוס לאנקו טור שהתחיל יום למחרת, ובו הוא זכה בשני קטעים ובמקום השלישי הכללי. גם במירוצים של קליפורניה ושווייץ הוא זכה בשני קטעים כל אחד. בסוף העונה הוא דורג במקום הראשון בדירוג ה-UCI, מיקום השמור בד"כ למטפסים. אה כן, הוא גם זכה באליפות העולם בפעם השנייה ברציפות, זאת בשני מסלולים שונים לחלוטין מבחינת התוואי. זה של השנה שעברה בארה"ב היה גבעי וזה של השנה בקאטאר מישורי – הישג חסר תקדים.

 

לשחרר את ווילי

אבל גם אם נשים לרגע בצד את כל ההישגים שלו, סאגאן מביא לענף גישה קלילה וכיפית, כזו שלעתים מנוגדת להתנהלות הסגפנית משהו של שאר הרוכבים. את הזכייה האחרונה שלו בספרינט באליפות העולם הוא פטר כלאחר יד, באומרו ש"ספרינטים זה כמו לוטו, והיום אני זכיתי". את ה-Wheelie הקבוע שלו רואים גם לאחר קטעי טיפוס מתישים של 200 ק"מ, ואת ההופעה שלו בטקס הרוכב המצטיין של ה-UCI לא שוכחים עד עכשיו. אם סאגאן לא היה קיים, הענף היה צריך להמציא מישהו כמוהו, וגם אז לא בטוח שזה היה מתבצע בכזו הצלחה.

ואם רוצים סיבה אחת למה אסור לוותר על האהדה לענף. האיש הזה הוא הסיבה.

 

 

 

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. תודה רבה על הסיקור
    ענף שתפס בצורה חזקה בשנת 2016 בהופס
    מאז ימיו של ארמסטרונג חדלתי מלעקוב אחרי הענף
    אני שמח שההולנדית המעופפת חזרה לעצמה ומהר ,זה אחד הרגעים המזעזעים בריו.
    בכל ספורט לדעתי בטיחות מעל הכל המסלול בריו הוכיח את ההפך
    אם פרום הבריטי ימשיך לנצח בטור דה פראנס הצרפתים כבר ידאגו לשתול לו חומרים אסורים בבדיקות

    1. 🙂
      ארמסטרונג היה כמו סכין בגב מבחינתי. בהתחלה כל כך כעסתי על הצרפתים שרודפים אותו. מסתבר שהם צדקו ואני טעיתי (כמו רבים אחרים).

  2. סיכום נהדר פאקו.
    לגבי סקיי כבר אמרתי לך בעבר שהם לא כבשה תמימה.
    סאגאן הוא רוקסטאר. פשוט מתנה לספורט.
    אני אישית מאד נהניתי מהעונה והעובדה שהיה עם מי לדבר פשוט שדרגה את החויה. לא יכול לחכות לעונה הקרובה.

    1. תודה רבה עידו. הדיונים איתך (ועם כל החבר'ה כאן) בהחלט נתנו בוסט מטורף לעונה הזו מבחינתי. העונה הקרובה מאד מסקרנת. לא צריך לחכות יותר מדי – יש את המירוצים באוסטרליה לקראת סוף ינואר.

  3. תודה רבה נהניתי השנה לקרוא את הדיונים שלכם כאן באתר.
    לדעתי היה מוצלח הרבה יותר אם זה היה ספורט אישי נטו ולא חצי קבוצתי חצי אישי. אולי אז קונטדור היה עם הרבה יותר תארים בקריירה.
    זאת דעתי בכל מקרה

    1. דווקא קונטדור היה בדיוק אחד שידע להשתמש יפה בקבוצה שלו. הוואלטה של 2012 (אחד המירוצים הטובים שאני זוכר) היה מוכרע לטובת פוריטו אם קבוצת סקסו טינקוף של קונטדור לא הייתה עדיפה על קטיושה של רודריגז.

      1. מסכים, לדעתי גם אמרתי לך את זה (אפלטון) בעבר. השילוב של הטקטיקות הקבוצתיות והיכולת האישית זה משהו ייחודי לספורט הזה, וזה באמת נותן לו קסם ברבדים שאין בענפים אחרים.

        1. בהחלט יכול להיות, אני ממש לא מבין בספורט הזה.
          לי זה פשוט מוזר. ממש מוזר ולא מובן.
          תתארו לכם את זה כספורט אישי. שבו סך היכולות של הספורטאי קובע. לא היה נראה לכם הרבה יותר מעניין? לא נראה לכם שזה היה מושך הרבה יותר אנשים מחוץ למעגל הראשון של המתעניינים?

          1. היה מעניין אותך לראות כדורסל של אחד על אחד במקום הקבוצות שהיום? או להיפך, את וונדה גלוב אבל עם צוות שלם של אנשים?

          2. זה לא אותו דבר.
            כדורסל זה ספורט קבוצתי. לגמרי. כמו שטניס הוא אישי.
            בשיט יש את האמריקנס קאפ שהיא תחרות קבוצתית ויש את ה'וונדה גלוב' שהיא תחרות אישית.
            האופניים, בצורה שהתחרות בנויה, היא מישמש בין שני סוגים שונים לחלוטין של תחרות, ולכן לדעתי היא יותר מבלבלת.

          3. כדורסל כמו שאנחנו מכירים אותו, כן, הוא קבוצתי.
            אבל לא היה מעניין אותך לראות את השחקנים משחקים אחד על אחד? ווסטברוק מול הארדן, דיאנדרה מול כריס פול? אפשר לעשות מהכדורסל משחק אישי לחלוטין.
            אני לא רואה באופניים ספורט מישמשי כמוך. הוא הרבה יותר מזכיר לי את הענף ההוא עם הרולר בליידס שצריך לעבוד ביחד כדי לזרוק אנשים לקו הסיום ראשונים (רק שהתהילה הולכת יותר למנצח מאשר לקבוצה) מאשר טניס.

  4. טור נהדר לעונת אופניים כיפית! הטור היה מאכזב ועדיין היו רגעים נהדרים.
    פטר סאגאן ללא ספק רוכב השנה! הבנאדם פשוט מטורף לחלוטין. בטור עשה גם חלקים של עליות מרשימים מאוד מאוד

  5. אתה 'מלך האופניים'. בגללך התחלתי לקרוא ולהתעניין. בארה"ב היום יש טרוף אופניים, אבל בינתיים אין תחרויות בעלות מוניטין עולמי (עד כמה שידוע לי).
    תודה על הכנסת הענף לאתר

    1. תודה דוק. בארה"ב יש את הטור של קליפורניה (באיזור יוני), שהשנה הוכנס לסבב הוורלד טור (הדרג העליון של התחרויות). גם כך מגיעים לשם לא מעט מתחרים נחשבים, ועתה זה יהיה אף יותר נחשב.

  6. תודה רבה. מעולה. באמת שאין הרבה מה להוסיף, כיוון שחרשנו את השנה ונחרוש את השנה הבאה שבעתיים, החל מהקלסיקות של האביב.
    ובכל זאת בקטנה – פורסם שניירו הולך על ג'ירו+טור.
    אחרי הפרסום הזה – האם יש סיכוי שפרום לא ילך על דאבל טור+וואלטה?
    ד"א, מי זכה ברוכב במצטיין? נראה לי קשה מאד להכריע בין סאגאן לפרום, למרות שבסופו של יום הטורים, בדגש על GT, הם, מבחינתי, מעל הכל, ולכן הייתי נותן לפרום, על טור מדהים ומקום שני בוואלטה בפחות מדקה.

    1. תודה רבה מתן. פורסם בהתחלה שנאירו הולך על ג'ירו וטור, אבל בסוף הוא הולך כבשנה שעברה רק על הטור. אני גם חושב שיש סיכוי טוב שיקרה מה שקרה בשנה שעברה עם טור+וואלטה לשניהם. גם קונטאדור הולך על הטור. הג'ירו הולך להיות כיף גדול עם ניבאלי, צ'אבז, מולמה, פינו וכנראה גם ואלוורדה.
      וכתבתי גם בפוסט – סאגאן זכה ברוכב המצטיין. הסיבה שהוא טס במטוס מאליפות אירופה לאנקו טור למחרת הייתה הנקודות שהוא רצה לקחת בטור הזה בשביל הדירוג. הצליח לו.

  7. טור סיכום מופתי ממש של העונה!
    נהניתי לקרוא ועוד יותר נהניתי במשך הטור לטעום קצת ממה שקורה, מאחורי הקלעים, ולהבין את הדינמיקה האישית והקבוצתית, ללמוד על טקטיקות ועל ציוד.
    כולנו מחכים לתחילת העונה הבאה

  8. יופי פאקו על הכתיבה במשך העונה ואיזה כף שיש פה סיקורים על ענף האופניים ונקווה לעונה נהדרת ב2017 froomee snackas

להגיב על אפלטון לבטל

סגירת תפריט