ברווווק – לין, ברוווווק – לין! נשמעת השאגה באולם.
כבר באמצע הרבע השלישי התחילו אוהדים משועממים לעזוב כשהקליפרס כבר מובילים ב-20.
2 דקות עוברות להן מתחילת הרבע הרביעי וטרבור בוקר נאבק בפוסט נגד שני שחקנים. בוקר בסוף מצליח להוציא את הכדור אל הקשת, שם שון קילפטריק מנצל את את ההזדמנות ומצמצם את ההפרש ל-13. בתוך דקה קילפטריק מצליח להוסיף עוד 5 נקודות בעזרת שלשה נוספת ונקודות מהפוסט.
דוק ריברס, שהתחיל להרגיש את יצירת המומנטום של הנטס, לוקח פסק זמן ומכניס את החמישיה הפותחת שמחזירה את ההפרש לדו ספרתי. משלב זה שון משתלט על המשחק: 5:30 דקות נשארו על השעון כששון מצליח בשתי התקפות זריזות לסחוט אנד וואן ולהוסיף עוד סל אחרי הטעיה מרשימה.
שלשה על הראש של דיאנדרה ג'ורדן, פול אפ מחצי מרחק והגנה נפלאה משווים את המשחק. בהתקפה הבאה קילפטריק חודר ומוציא לברוק לופז לשלשה פנויה שמעלה את הנטס ליתרון. לאחר שלשה מדהימה של פול נשאר לנטס זמן להתקפה אחרונה והכדור הולך לקילפטריק שמצליח להוציא זריקה שמתגלגלת על הטבעת אך לבסוף יוצאת.
בהארכה הוסיף שון עוד 11 נקודות ל-38 סה"כ כולל 5 בהארכה השניה – יותר מכל שחקני הקליפרס. הנטס עשו את הבלתי יאומן וניצחו.
אלו ממכם שקראו את היומנים של ברוקלין עונה שעברה אולי זוכרים שהבאתו של קילפטריק מהדי ליג הייתה הצעד הראשון של מרקס כג'נרל מנג'ר של הקבוצה. חזונו של מרקס בבניה מחדש של ברוקלין הייתה ללכת על שחקנים שקבוצות אחרות זלזלו בהם ולבדוק מה הם שווים כשנותנים להם הזדמנות אמיתית. הוא עשה זאת עם קילפטריק, ג'רמי לין , טרבור בוקר וג'ו האריס.
הצעד השני של מרקס הייתה הבאתו של המאמן קני אטקינסון אשר מצליח להוביל את הנטס נטולת גרמי לין הפצוע למאזן קרוב לזה של קבוצת העתיד ממינסוטה. אטקינסון מפעיל רוטציה רחבה מאוד הכוללת 12 שחקנים (ללא לין, כן?) המקבלים 13-28 דקות למשחק.
ברוקלין משחקת בקצב השני בליגה ובעזרת פיתוח הזריקה משלוש של ברוק לופז, הנטס משיגים הרבה נקודות קלות ממשחק מעבר. ברוקלין קולעת 105 נקודות למשחק, כמות המדרגת אותה במקום ה-10 בליגה בקטגוריה זו, אבל מהצד השני הם הקבוצה שסופגת הכי הרבה נקודות למשחק בליגה ומדורגים במקום ה-29 ביעילות הגנתית, רק לפני פורטלנד.
נראה שהקצב הגבוה של הנטס עושה טוב לסגל ובאופן מפתיע בעיקר לביגמנים כאשר לופז נותן עונת קריירה ומדורג בטופ 30 של מדד ה-PER. בוקר, בעונת קריירה גם הוא, מדורג בטופ 50.
הנטס זורקים הרבה שלשות. היחידים שזורקים יותר מהם הם הרוקטס, אבל הם לא קולעים אותן באחוזים גבוהים מה שגורם ליעילות התקפית נמוכה.
המשחק המהיר וריבוי השלשות מאפשרים לגאנרים הרבים שיש בסגל להתפרע כאשר ארבעה שחקנים קולעים כ-15 נקודות במשחק לפחות ו-2 נוספים בדאבל פיגרס. כמות הנקודות הממוצעת של בוקר, בוגדנוביץ', קילפטריק, לין, האריס והמילטון היא שיא קריירה (יחד עם רונדה הוליס ג'פרסון, שחקן בשנתו השנייה בליגה, מדובר ב-7 מ-9 הקלעים המובילים של הנטס. אחד מהשניים שנותרו הוא רוקי). ראוי לציין כי הקבוצה הגישה הצעה לדונטאס מאטיונאס, אבל הרוקטס השוו את ההצעה והחליטו להשאיר את השחקן אצלם.
אחרי הכל ברוקלין לא קבוצת צמרת והיא עדיין כנראה אחת מחמשת הקבוצות החלשות בליגה אך כשהחזרה של גרמי לין ושל כריס לוורט (הבחירה ה-20 מהדראפט האחרון) מסתמנת כקרובה מאוד ואכן הרוחות בברוקלין נושבות לכיוון חיובי ובהחלט אפשר להרגיש את השינוי שמרקס ואטקינסון עושים.
גיא
7 דצמ 2016 06:57:32השינוי הגדול הוא פחות בתוצאות ויותר בתודעה. ,
לקבוצה ולאוהדים ברור שזו קבוצת פח,
ההבדל הגדול הוא שיש תחושה שכל ניצחון הוא דרכה של הקבוצה לומר לסלטיקס, לתקשורת, לשאר הליגה –
"! F U"
וכאשר קבוצה נמצאת בסיטואציה לא תחרותית, גם זה משהו.
רועי ויינברג
7 דצמ 2016 07:59:08מסכים. זאת יצירה של מנטליות ארגונית טובה בהרבה – בועטת יותר ומאמינה בעצמה יותר ממה שהלך שם בתקופה של בילי קינג. זה אולי הדבר הכי חשוב השנה, יחד עם הזינוק העתידי במשכורות של קילפטריק, האריס ושות'.
אפלטון
7 דצמ 2016 11:06:26+1
avri
7 דצמ 2016 13:40:24אין לי בעיה שיגידו לסלטיקס מה שהם רוצים, כל עוד הם ממשיכים להפסיד והבחירה הגבוהה שלנו לא בסכנה – ועם כל הכבוד היא ממש לא.
גיא
7 דצמ 2016 06:58:20וכמובן –
תודה על היומן.
קשה לי לחשוב על קבוצה שקשה יותר לכתוב עבורה יומן. סחתיין!
עמרי
7 דצמ 2016 09:57:05תודה רבה גיא .
כמו שכתבת בתגובה הראשונה יש תחושה של אנחנו נגד העולם כך שבהרבה ערבים המשחקים שלהם צמודים ומהנים לצפייה.
יהיה מעניין לראות מה יקרה בהמשך העונה כשלין יחזור ונראה משחק קצת יותר מסודר .
Berch
7 דצמ 2016 08:44:14נראה שמשהו טוב קורה שם ברמה הניהולית….
רק שלא יביאו את שימון…. 🙂
עמרי
7 דצמ 2016 09:59:01כשאתה מגיע מסן אנטוניו…
amitlahev
7 דצמ 2016 08:49:36מצוין. לפחות יש להם גאוות יחידה.
אשך טמיר המקורי
7 דצמ 2016 10:04:06מצוין. מקבוצה מדכאת הם הפכו לקבוצה לוחמת, כייפית ובעלת גאווה.
גם אם היא קבוצה מפסידה.
סומסום
7 דצמ 2016 10:12:00אחלה, תודה רבה. המשחק עם הקליפרס היה הבונבון בלילה המשוגע של העונה, וגם המשחק הכי מלהיב שיצא לי לראות כל השנה. של ברוקלין! מי היה מאמין.
אסף
7 דצמ 2016 10:55:46קבוצה מהנה לצפייה ויעילה לניפוח סטטיסטיקות אישיות של השחקנים בה
(וגם מולה), האמת שאם רגע רצינות בהחלט יכול להתגבש שם בסיס נחמד לבנות עליו בהמשך (בוגדאנוביץ'-קילפטריק-ג'פרסון) ושחקנים מנוסים יותר מעט כמו לין ולופז. ייתכן שלא הכול שחור כמו שהיה נראה בפתיחת העונה.
אפלטון
7 דצמ 2016 11:09:43לגמרי אוהב את מה שקורה שם, ובעיקר כמו שגיא אמר- את הגישה שמתפתחת שם. גישה של מיספיטס שאומרים 'בואו נראה לכולם', מבלי להתרפס מראש כמו מינסוטה ופילדלפיה.
קבוצה שמוכיחה למה נכון וצריך לשנות את שיטת הדראפט, וכמה שיותר מהר.
עידו גילרי
7 דצמ 2016 11:43:54למה לשנות?זה לא שקבוצות שעושות טנקינג מבטיחות לעצמן את הבחירות הראשונות.
אפלטון
7 דצמ 2016 11:55:46כי העובדה היא שהשיטה גורמת לטנקינג ומורידה תחרותיות. קבוצה כמו ברוקלין שאין לה בחירות דראפט ותמריץ לטנקינג, נראית כמו קבוצה שלפחות מנסה לנצח.
אסף
7 דצמ 2016 12:06:59+1
bobby
7 דצמ 2016 13:08:57לדעתי פשוט צריך לשחק שוב עם האחוזי סיכויים בלוטרי, ככה שיהיה בערך כמו פעם, שגם לקבוצה שסיימה מקום 11 יהיה צ׳אנס לזכות במקום 1, ולא כמו היום שזה סיכוי אפסי, ואת 4-5 המקומות הראשונים כמעט תמיד יקחו ה4-5 קבוצות הכי חלשות.
ככה כל מועדון חלש יידע שגם אם הם מכוונים נמוך, עדיין הסיכוי שיקבלו בחירה מס׳ 1 הוא לא כזה גבוה, וקבוצות בינוניות שניסו לכוון לפלייאוף אבל בכל זאת סיימו מקום 11-12 (כמו הקינגס) יוכלו להיות מצ׳ופרות פתאום עם איזה בחירת טופ 3.
עידו גילרי
7 דצמ 2016 13:16:11צריך מאד להיזהר עם זה בגלל שדווקא הצעה כזו תדפוק קבוצה כמו ברוקלין שהולכת לסיים למרות הכל עם אחד המאזנים הגרועים בליגה. בסופו של דבר זה מאד קשה למדוד כמה קבוצה מתאמצת לנצח והשיטה הזו מבטיחה שבאופן יחסי הקבוצות החלשות יותר יזכו לסיכויים הטובים ביותר להשתפר בזמן שהיא לא מבטיחה שלזרוק עונה לפח תביא לשיפור משמעותי בעתיד. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שקבוצות בעל סיכוי גבולי לפלייאוף יותרו על המאבק כי יהיה להן סיכוי גבוה יותר לזכות בבחירה הראשונה בדראפט.
avri
7 דצמ 2016 13:42:00רעיון מעניין אבל לא קשור למה שהולך בברוקלין – הבחירה שלהם הולכת לבוסטון בכל מקרה.
אפלטון
7 דצמ 2016 14:48:01עידו זה בדיוק המצב שצריך להיות שימנע מקבוצות להיתקע בלימבו של מקום 9-10.
יש צ'אנס שווה לכולם ורצון להילחם על כל משחק. זה לא שיש קבוצות עשירות יותר ועשירות פחות ויש תקרת שכר שדואגת שהתנאים יהיו פחות או יותר שווים. זה לא שיטה שמנציחה חולשה. ההפך, היא מקדשת מאמץ.
אבי
7 דצמ 2016 12:42:03לא מבין איך שלחו בטרייד את תאדוס יאנג והם חייבים סמול פוורד טוב
עמרי
7 דצמ 2016 13:14:53למרות שזה לא נראה ככה – הנטס באמצע תהליך ריבילד .
הטרייד על יאנג עבור שחקן צעיר היה צעד מתבקש (למרות שלדעתי הוא היה שווה בחירה גבוהה יותר) שכתבתי עליו כבר באמצע העונה שעברה -http://www.hoops.co.il/?p=62252 .
בוקר, המילטון ואפילו אנטוני בנט נותנים יופי של תחליף בפחות כסף ועם גישה שמתאימה יותר לרוח הנוכחית של המועדון.
רועי ויינברג
7 דצמ 2016 15:54:12ובקשר לסמול פורוורד, רונדה הוליס ג'פרסון מתאים לתפקיד. הגנתית הוא כבר שם וגם יגיע התקפית – עוד פרוספקט מסקרן שיתפתח הרבה השנה.
אבי
7 דצמ 2016 13:41:39למה טרייד מתבקש יאנג היה שנה שעבר שחקן של דאבל דאבל למשחק בנטס והוא הרבה יותר טוב מבוקר
אבי
7 דצמ 2016 16:34:57רועי התקפית ראית את הזריקה של רונדה
אבי
7 דצמ 2016 16:35:13?
רועי ויינברג
7 דצמ 2016 17:23:00מבחינת אחוזים – אין ג'אמפ שוט שאי אפשר לשפר.
מבחינת איך שהיא נראית – שון מריון סיים קריירה עם 48.4% מהשדה, 33% מהשלוש (2 ניסיונות בערב) ו-15 נקודות במשחק. אני בטוח ש-RHJ, שמאוד מזכיר אותו, יחתום על אותם מספרים.
מנחם לס
7 דצמ 2016 16:47:48יומן מצויין על קבוצה המנוהלת מצויין ע"י מרקס. וקילפטריק הוא לוחם שאהבתי עוד מסינסינטי, והוא בן המקום (אוקיי, יונקרס) ומאד פופולרי. אני גם מחזיק אצבעות לטרבור בוקר מאונ' קלמסון שכנה, שכה מצליח. כשג'רמי לין יחזור, הנטס תהיה לגיטימית מאד.
פומה
8 דצמ 2016 13:37:06מצוין כשמנהלים נכון קבוצות.מתקדמות זו בדיוק הדרך תודה על כתבה מצוינת.