סיקור משחקי מאנדיי נייט ב-NBA (+ משחק פוטבול אחד) / גיא רוזן

 

אני מתנצל מראש, הן על התזמון המאוחר של שחרור הפוסט,
והן על הקצרנות.
דווקא בלילה עמוס ומרתק במיוחד, לוחות הזמנים של היומיום החליטו להכניס לסיקור מקל לגלגלים.

 

וואו! איזה לילה. 5 משחקים הסתיימו בהפרש של סל בודד, 2 הארכות היו בניו אורלינס, וגם כל השאר הסתיימו בפער חד ספרתי.
(חוץ מהמשחק בגולדן סטייט. אבל זה לא בלתי צפוי…)

 

פילדלפיה סיקסרס 98 (4 – 17) – דנבר נאגטס 106 (8 – 13)
המשחק היה צמוד מאשר ניתן להבין מהתוצאה. אלו דווקא היו הסיקסרס שפתחו חזק את המשחק, כאשר ברבע הראשון ג'ואל אמביד הראה ניצוצות ממה שגורם לכל כך הקבה התלהבות,
והסיקסרס מסיימים את הרבע בפלוס 8
ברבע השני דנבר הגיע גם היא למשחק. גאלינרי (24 נק'), בארטון (22 נק') וג'מאל מאריי (22 נק' מהספסל (מי זוכר את פתיחת העונה הנוראית שלו? מאריי מסתמן שאחד השחקנים הבולטים מהדראפט האחרון, כאשר הוא נותן פעם אחר פעם זריקת מרץ לקבוצה עם תרומה חשובה מהספסל), היו המובילים של הקבוצה, שברבע השלישי לקחה את היתרון, אותו הצליחה לשמור עד לסיום.
אמביד סיים משחק בינוני עם 16 נק' (5 מ-15 מהשדה), 4 רב', 5 חס'.
רודריגז (17 נק', 8 אס') וסאריץ' (17 נק', 8 רב') הצטיינו אף הם במדי הסיקסרס.

 

טורונטו ראפטורס 112 (14 – 7) – קליבלנד קאבלירס 116 (14 – 5)
סניטמטר בודד עמד בדרכם של הראפטורס מקאמבק גדול מפיגור של 12 נק', 2 דקות לסיום, למרחק 2 נק' בלבד. דרוזן עם סל גדול 12 שניות לסיום דרך על קשת ה-3, לכן ההפרש צומצם רק ל-3 נק', וקליבלנד הצליחו לשמור על הניצחון.
בניגוד למה שהתוצאה מרמזת, עמוק בתוך הרבע הרביעי נראה היה שקליבלנד משייטת בדרך לניצחון, אבל טורונטו לצד קבלת החלטות מרושלת של הקאבס שמרו על משחק מעניין.
את הקאבס הובילו לברון (34 נק', 8 רב', 7 אס') , קווין לאב (28 נק', 14 רב'), וקיירי אירווינג (24 נק', 7 אס').
ג'ייר אר סמית' עזב את המשחק במהלך הרבע הראשון בעקבות פציעה בברכו, פציעה שנראתה חמורה בהתחילה, אבל הקאבס מסרו שבדיקת הרנטגן יצאה שלילית.
בשורות טורונטו דרוזן שוב עם 30+ נק' מול הקאבס (בפעם השלישית העונה) כאשר הוא מסיים משחק מצוין עם 31 נק', 5 רב', 4 אס', ו-3 חטיפות.

 

ברוקלין נטס 113 (5 – 15) – וושינגטון וויזרדס 118 (7 – 12)
משחק של 2 מחציות שונות בתכלית.
המחצית הראשונה הייתה כולה ברוקלין –
הם סיימו את הרבע הראשון בפלוס 3, אבל למחצית הם כבר ירדו עם 15 הפרש לטובתם.
המחצית השנייה הייתה סיפור אחר לגמרי.
וושינגטון ברבע שלישי נהדר פשוט חנקו את ברוקלין בהגנה (השאירו אותם על 15 נק' ברבע),
והם הצליחו לפתוח את הרבע הרביעי ביתרון 2, יתרון אותו לא איבדו עד סיום המשחק.
וול (25 נק', 13 רב') הצטיין בשורות הוויזרדס,
ברוק לופז (25 נק') הוביל את ברוקלין.

 

אטלנטה הוקס 99 (10 – 12) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר 102 (14 – 8)
יום נוסף, טריפל דאבל נוסף, הפסד ביתי נוסף להוקס.
18 דקות לסיום המשחק, וראסל ווסטברוק כבר רשם לעצמו טריפל דאבל נוסף.
חוץ מהטיפוס המרשים של ראסל ווסטברוק במעלה רשימות ספרי השיאים, הי גם משחק לא רע בכלל.
במשחק שהיה צמוד במחצית הראשונה, הת'אנדר הין הראשונים שהצליחו לברוח (9 יתרון בפתיחת הרבע האחרון),
אבל ההוקס לא נכנעו, ונשארו צמודים עד הרגע האחרון, אבל כהרגלם לאחרונה-
חסר להם הגרוש ללירה, כאשר הלילה הם החמיצו שלשה שהייתה שולחת את המשחק להארכה.
ראסל ווסטברוק סיים עם 32 נק', 13 רב', 12 אס'.
את ההוקס הוביל מילסאפ עם 24 נק'.

 

שיקגו בולס 110 (11 – 9) – פורטלנד טריילבלייזרס 112 (12 – 10)
לא שקט בשיקגו, כאשר הלילה רונדו לא שותף במשחק אחרי שהקבוצה השעתה אותו ממשחק בודד עלח התנהגות בעייתית.
בלעדיו אלו היו באטלר (26 נק') ודוויין ווייד (34 נק') שהובילו את הבולס,
אבל בלילה זה לא הספיק,
כי הקו האחורי של פורטלנד הגיבו עם 54 נק' משל עצמם (לילארד 30, משולם 24).
ההבדל בין הקבוצות?
25 – 16 לפורטלנד באסיסטים,
15 – 9 לבולס באיבודים.
הבולס צריכים את עמדת הרכז במשרה מלאה בחזרה.
הבולס פתחו את הרבע הרביעי ביתרון, אבל הרבע הרביעי היה של פורטלנד.
ריצת 11 – 0 בפתיחת הרבע קבעה 103 – 93 לפורטלנד, יתרון אותו לא שמטו עד לסיום.

 

מילווקי באקס 96 (10 – 9) – סן אנטוניו ספרס 97 (17 – 4)
הספרס שוב ניצחו, מילווקי נשארו עם המחמאות.
המשחק כבר היה בידיים של מילווקי, אבל סיום רבע אחרון חזק של הספרס ניצח עבורם את המשחק, כאשר מילווקי נכשלים בניסיון לנצח את המשחק עם החטאה של טלטוביץ' מ-3, כאשר הוא פנוי לחלוטין, 3.9 שניות לסיום.
קאווי (21 נק'), אלדרידג' (18 נק') והספסל העמוק של הספרס היו מצטייני הקבוצה במשחק,
בשורות מילווקי זה שוב היה הגריק פריק (22 נק', 11 רב') שהוביל את הקבוצה, לצדו פרקר (23 נק', 8 רב') הצטיין גם הוא.

 

ניו אורלינס פליקנס 108 (7 – 15) – ממפיס גריזליס 110 (14 – 8) אחרי 2 הארכות.
לא אכזב המשחק. 2 הארכות, מתח מהרגע הראשון, עד לאחרון, ו-2 קבוצות שלא רצו להפסיד.
אני לא אכנס לפליי ביי פליי, אני פשוט אמליץ לרוץ ולצפות בתקציר המשחק – זה היה מבדר במיוחד.
את ממפיס, שמצליחים לגרד עוד ניצחון, ונשארים בתמונת הפלייאוף כנגד כל הסיכויים,
הוביל מארק גאסול עם טריפל דאבל (28 נק', 11 רב', 11 אס').
את הפליקנס הוביל (כרגיל) דייויס (28 נק', 17 רב', 4 חס').

 

יוסטון רוקטס 107 (14 – 7) – בוסטון סלטיקס 106 (12 – 9)
משחק מצוין בין 2 קבוצות שירוצו חזק השנה, כל אחת בטופ של הקונפרנס שלה.
מצד אחד. הסלטיקס, קבוצה עמוקה במיוחד. 5 שחקנים סיימו את המשחק עם דאבל פיגרס, הנמוך 12 נק', הגבוה – 20 נק'.
5 שחקנים שונים עם 5+ רב' (הכי הרבה – ברדלי, ה-SG, עם 10 רב'), 3 שחקנים עם 5+ אס' (הכי הרבה – הורפורד, הסנטר, עם 9 אס').
מולם, הרוקטס. קבוצה שנשענת קודם כל על יכולת ניהול המשחק של הארדן (סיים את המשחק עם 37 נק', 8 אס', 8 רב', 3 חט', אבל גם 10 איבודי כדור), ושמסוגלת להגיע למצבי קליעה נוחים מ-3 במהירות שיא (הלילה 6 שחקנים שונים קלעו מה-3, וזה בלילה בו האחוזים היו פחות טובים מהרגיל)
המשחק היה משחק של חתול ועכבר. הרוקטס פתחו חזק את המשחק, ובמהרה פתחו הפרש דו ספרתי, אבל בוסטון, בשום שלב של המשחק לא נראו כמו קבוצה שיודעת מה זה לוותר, צמצמן פעם אחר פעם את ההפרש, כאשר רבע שלישי מצויין שלהם שלח אותם לרבע האחרון ביתרון של 6 נק'.
דאנק של הורפורד העלה את הסלטיקס ליתרון של 8 נק', 7 דקות לסיום המשחק.
שלשה של הארדן, דקה לסיום, חתמה ריצה של 19 – 6 ו העלתה את הרוקטס ליתרון (107 – 102), דקה לסיום המשחק, יתרון אותו הצליחו לשמור עד לשריקת הסיום.

 

דאלאס מבריקס 101 (4 – 16) – שרלוט הורנטס 109 (12 – 9)
החדשה היחידה מהמשחק היא שבוגוט נפצע, ולא ידועה חומרת פציעתו, או מתי הוא יחזור.
זה היה משחק שדאלאס הייתה חייבת לנצח בשביל להראות שהם מסוגלים לחבר 2 ניצחונות רצופים,
אבל מול שארלוט שניצלו את היעדרותו של בוגוט, ושלטו בצבע, לא היה להם הרבה סיכוי.
סך הכל היה משחק די צמוד, כאשר דאלאס נשארים צמודים לאורך כל המשחק,
אבל כרגיל, הייתה חסרה להם היד המסיימת, בעיקר הרבע הרביעי (אותו הפסידו 34 – 24)
הריסון בארנס ממשיך עונה אישית לא רעה בכלל, והוא הוביל את קלעי דאלאס עם 29 נק', 7 רב', ו-(+/-) חיובי.
בשארלוט כרגיל, זה היה מאמץ קבוצתי, כאשר 6 שחקנים שונים מסיימים את המשחק בדאבל פיגרס, ללא אפילו אחד מהם שמגיע ל-20 נק'.

 

לוס אנג'לס לייקרס 101 (10 – 13) – יוטה ג'אז 107 (13 – 9)
רבע שלישי דומיננטי הספיק לג'אז בשביל להשיג הפרש מספק, אותו הלייקרס כבר לא הצליחו למחוק ברבע האחרון (הג'אז כבר עלו ל-19 הפרש, 3 דקות לסיום הרבע השלישי).
לו וויליאמס עוד הצליח להוריד את ההפרש כל הדרך עד למינוס 3 (100 – 97 לג'אז, 3 דקות לסיום המשחק), אבל זה היה אקורד הסיום של הלייקרס במשחק, כאשר יוטה מקפיצה את ההפרש בתוך דקה ל-9 הפרש, ולמעשה סוגרת את הדלת בפני הסיכויים של הלייקרס לבצע קמבאק מוצלח.
כל החמישייה של הג'אז סיימו בדאבל פיגרס (גובר עם 14 נק', 17 רב', 5 חס' בלט),
בעוד אצל הלייקרס זה היה לו וויליאמס עם 38 נק', 6 רב', 7 אס', ו-(+/-) חיובי של 22+ ב-34 דקות משחק, ששמר את הלייקרס בתמונה עד לריצה האחרונה של הג'אז הדקות הסיום.

 

גולדן סטייט ווריאורס 142 (18 – 3) – אינדיאנה פייסרס 106 (10 – 11)
לא כוחות.
זה לא היה באמת משחק כדורסל, זו הייתה יותר הצגת קרקס.
ובתפקיד האריה – קליי תומפסון.
זה היה אחד מאותם משחקים שבתחילת הרבע השני כבר היה ברור שליריבה של גולדן סטייט, פשוט אין סיכוי.
גולדן סטייט הלילה ראו שהאיש עם היד החמה הוא קליי תומפסון, והם בחרו לתת לו לככב.
ו-וואו, כמה שהוא נהנה!
60 נק'. 64% מהשדה. 10 מ-11 מהעונשין. 8 מ-14 מה-3. וכל זה – ב-29 דקות בלבד!
תרמו להצגה של קליי –
סטפן קרי עם 11 אס' (13 נק'), ודריימונד גרין עם 10 אס' (2 נק').
והיה שם אחד דוראנט שהשתדל לא להפריע להצגה (סיים עם 20 נק', 8 רב', 4 אס').
הפייסרס?
אין אפילו שחקן אחד מ-13 השחקנים שעלו למגרש, שסיים את הדקות שלו עם (+/-) חיובי.

 

 

תוספת מיוחדת למאנדיי נייט – מנדיי נייט פוטבול:

 

ניו יורק ג'טס 10 (3 – 9) – אינדיאנפוליס קולטס 41 (6 – 6)
לא כוחות 2#
הג'טס לא הגיעו הלילה למשחק. באחד מהמשחקים הגרועים שהקבוצה הציגה מאז רקס ראיין עזב את הקבוצה, הם הצליחו להראות גרוע בכל אחד ממערכי הקבוצה.
2 קווטרבאקים שונים שיחקו הלילה עבור הג'טס, שניהם הצליחו למסור אינטרספשינס (3 סך הכל),
כאשר מנגד הם אפשרו לאנדרו לאק לתת את המשחק הטוב ביותר שלו השנה –
לאר סיים את המשחק עם 4 מסירות לטאצ'דאון, ו-278 יארד.
החדשות הטובות עבור אוהדי הקולטס?
הם ניצמדו ליוסטון וטנסי בראשות הבית (6 – 6 ל-3 הקבוצות), כאשר המשחק שלהם בשבוע הבא בטקסס יכול להכריע את זהות אלופת הבית.
החדשות הטובות עבור אוהדי הג'טס?
יש רק עוד 4 שבועות לסיום העונה…

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. תודה רבה גיא.
    מקווה מאוד שהלייקרס לא ייכנסו למרה שחורה וימשיכו להאמין בעצמם ולשחק טוב.אני מתחיל לחשוד שמאז שגור התגייס הליקרס הפסיקו לשחק 🙁

    1. זה לא זה, יש להם מכת פציעות, הקו האחורי הפותח (ראסל ויאנג) פצועים, ואפילו חוזה קלדרון שהחליף את ראסל במשחקים האחרונים נפצע, מי שפתח במקומם היה מטה וורלד פיס (!)

  2. מתוך 11 משחקים, כל 9 המשחקים הראשונים נכנסו לדקה האחרונה, כשכל קבוצה יכולה לנצח. אומר הכל בעצם.

    היו כמה דרמטיים במיוחד – והם הצטברו גם בו זמנית. אתם מוזמנים לבלוג החי, לקראת 05:20 בערך, להבין את הטירוף. שלושה מסכים לא הספיקו!

    התיאור כאן למעלה עושה קצת עוול למזרח, שהלילה פשוט ידע להפסיד את כל הצמודים האלה שהיו לגמרי יכולים ללכת אלינו – הורפורד החמיץ ליי-אפ פשוט לנצחון של בוסטון, טלטוביץ' עם שלשה פתוחה למילווקי (איך הספרז קמים מהקבר תמיד?), אטלנטה סידרה את הפוזשן האחרון הכי גרוע שניתן להעלות על הדעת (השכונה של הארדוואי), וגם כל היתר – ללקק את האצבעות ולכסוס את הציפורניים.

    ואז קיבלנו את בארסה, מפרקת את ספורטינג גיחוכון, עם 0:8.
    אני אומר בארסה, כי זה בערך מה שקרה לליגה הספרדית, סופר-טים שדורס את כולם ומנפיק המון שיאי כיבושים וסטטיסטיקות מופלאות. רק תחרות, אין שם. גם אוהדי בארסה מפעם מושבעים (כמוני), פשוט השתעממו ממפגני הראווה האלה. עם כל אהבתי למסי הגדול מכולם.

    אבל הליגה הספרדית זה עוד טוב. כי שם לפחות יש ריאל מדריד, פה ושם אתלטיקו, כדי ליצור תחרות. שלא לדבר על התחרות הגדולה – ליגת האלופות, שהיא הרבה יותר תחרותית ומותחת.

    אז מה עושים עם ה-NBA? כשאינדיאנה הופכת לספורטינג גיחוכון? ואין תחרות פנימית, וגם אין ליגת אלופות בתור הגמר האמיתי?

    וחכו חכו. עוד לא ראיתם כלום.

    1. היתרון ב-nba על פני הליגות באירופה ששם יש פיקוח על התחרותיות, תקרת תקציב וזה עובד כקואופרטיב, משמע דיעה שווה לכל בעלי הקבוצות. מקרה פרוחורוב עומד איתן לאזהרה שאין קיצורי דרך ואי אפשר לקנות אליפויות ב-nba.
      המקרה של גולדן סטייט הוא יחידני ובא בסיטואציה מאוד יוצאת דופן, וגם שם זה לא יחזיק לאורך זמן רב.
      גם לי קשה ליהנות ממשחקים כאלו אבל חייבים להעריך קבוצה באמת חד פעמית מבחינה היסטורית. ולמרות כל זה- האליפות עדיין לא מובטחת.

      1. וזה מה שאני אוהב ב-NBA.

        כולנו יודעים איפה היתה GS בשלושים השנים האחרונות.
        OKC קיבלה מסיאטל מועדון טוב, והגדילה אותו בשוק יותר קטן.
        קבוצת הצמרת הנוכחית קליפרס – אין צורך להרחיב.
        וכמובן – הפרנצ'ייז הכי איכותי והכי חזק בעשרים השנה האחרונות. הוא לא מנ"י ולא מל"א. והוא אפילו לא מייצג לבדו את המדינה שלו אלא מתחלק בזה יחד עם עוד שתי קבוצות חזקות מאוד שלקחו אליפויות.

    2. אני חושב שאתה מקדים את המאוחר.קודם כל קליבלנד בהחלט תסתכל לגולדן סטייט של השנה בלבן של העין(וזה במידה והקליפרס יחשבו לרגע שהם הלייקרס וישחקו כמו שהם אמורים לשחק).מעבר לזה אל תדאג ברגע שהתחזית שלך תתממש אז לברון כבר ידאג להקים סופר טים מהצד השני ותהיה לך תחרות.

    3. הבדל אחד קטן הוא שבספרד הדואופול נוצר באמצעות הבדלי עתק בתקציב לעומת שאר הקבוצות.
      ב NBA ששם מה שיותר רלוונטי זה שכר השחקנים גולדן סטייט נמצאים לדעתי באיזור המקום ה10.

    4. לא דיברתי על איך זה קרה, ברור שבספרד מה שקרה הרבה יותר גרוע (ריאל מדריד והחובות הלא-קיימים שלה לבנקים, וכו'). אלא על המצב שנוצר, ויהיו הסיבות לזה – הכי לג'יט בעולם.

      ומי שמשלה את עצמו שעדיין תיתכן תחרות –
      זו קבוצה עם הפוינט גארד הטוב בליגה ואלוף העולם בקליעה וה-mvp פעמיים רצוף, והסמול פורוורד השני הטוב בליגה וגם עם עבר mvp ומלך הסלים למכביר, והשוטינג-גארד השני-שלישי נניח שהערב חימם את הידית, והפאוור פורוורד השלישי בערך – אשכרה 4 מ-20 השחקנים הטובים בליגה. בתוספת השחקן השישי הכי טוב בליגה ופיינאלז mvp לפני עונה.

      את זה לנצח – בסדרה של הטוב מ-7?!
      זה כמו הדרים-טים, ומפגני הראווה שלהם באליפויות עולם ואלימפיאדות. ושם זה עוד טורניר נוקאאוט! אז כן, היתה להם פעם מעידה, ושאראס על הבאזר כמעט ניצח אותם. אבל בסדרה של 7 משחקים?

      1. קבוצה למשל שמורכבת מפול,קיירי,לברון כרמלו ונגיד טרייד של לאב על ג'ורדן.לא קבוצה שתתחרה מול הלוחמים?.
        להזכירך גם שנה שעברה היית בטוח שהלוחמים יהיו אלופים ואופס הם לא זכו בסוף.
        כל מה שאני אומר זה שאתה מקדים את המאוחר,במידה והלוחמים יעשו השנה כמו פילי ב82 פו-פו ופו ושנה הבאה יקחו בקלות את הגלקטיקוס החדשים של לברון.אז יהיה על מה לדבר

      2. אתה שוכח שהשנה, למרות התוספת של הסמול פורוורד השני בטיבו + שהוא גם mvp לשעבר, הם חסרים ספסל נורמאלי.
        אז נכון, איגי וליוינגסטון עדיין עולים ממנו. אבל הם לא נהיים צעירים יותר. וכל שאר האופציות שלהם מהספסל? כל המקאו, מקדו, וקקדו למיניהם לא משלימים ספסל איכותי. אולי הוא יהיה כזה בעוד כמה שנים שהם ישתפרו. אבל אזילי, ברבוסה וספייטס בהחלט חסרים. פלוס החור הגדול שקיים בעמדת הסנטר בחמישייה כשבוגוט כבר לא שם.

        אז כן, הם קבוצה מדהימה, אבל האליפות שלהם ממש לא בכיס.

        ב-2015 אחד השחקנים שעזרו להם לחזור מפיגור בסדרה מול קליבלנד היה דווקא דיויד לי. שנה שעברה מעבר לחסרון של גרין במשחק 6, הם חסרו את בוגוט במשחק 7.
        בקיצור – לפעמים אלה שחקני הפנים הקלאסיים שעושים את ההבדל, והשנה אין להם כזה בינתיים, אלא אם כן דיויד ווסט יתעורר בפלייאוף.

    1. זה בהחלט מדהים! אבל כמובן שחקנים מתעייפים, ובנוסף הרבה פעמים בקבוצה שממול מוצאת פתרונות להאט את השחקן החם… קשה להאמין שאם הוא היה משחק כל המשחק ללא מנוחה, הוא היה מגיע למאה או אפילו לשמונים.
      בצורה קיצונית אפשר להגיד שחשקן שקלע שלשה בדקה הראשונה, יצא ולא חזר, הוא בקצב של 144 נקודות..

  3. הרוקטס שוב הראו שיהיה להם בעיה מול קבוצות שבאות לשמור באגרסיביות. יש עכשיו רצף לו"ז נוח יחסית שחייבים לנצל אבל צריך לחשוב איך להתמודד עם אגרסיביות ואינטנסיביות הגנתית, כי זה מה שהולכים לפגוש בפלייאוף.
    בבוסטון קבוצה קשוחה שעושה צרות לכל אחד אבל עם כל הכבוד לאיזאה תומאס, ויש כבוד, הם חייבים סופרסטאר שיקח את המשחק על עצמו כשצריך. ריינג' בטח כבר שם את דיבאץ' בחיוג אוטומטי בהתרעת נודניק.

    1. זה נובע בעיקר מהלקח של שנה שעברה וזה שאין שום מרדף על שיאים ובטח לא שיאים אישים.להזכיר לך הוא עצר את הרצף של 20+ של דוראנט,הוא גרם לקרי לא לקלוע אף שלשה מול הלייקרס(סתם סתם )

  4. תודה
    לגבי הטריפל דאבלים של ווסטברוק-בפוסט אתמול כתבו שהשיא שייך לגורדן עם 7 ברציפות אבל הבנתי שלצמברליין יש 9 רצוף(או שלא מחשיבים את התקופה שלו?)

  5. סיקור נהדר
    יצא לי לראות את ההצגה של קליי וזה היה פנטסטי
    ראסל ווסטברוק מאוהב בקונספט של הטריפל דאבל הוא הבין שהוא יכול והוא פשוט עושה את זה
    אני רץ לבוקס סקור בכל משחק של OKC לבדוק את זה
    זה רק אני שמתלהב מכמות הריבאונד הבלתי נתפסת לשחקן בגובה 1.91 עם נעליים
    אחרי שהספרס השוו את השיא של בוסטון למאזן בית הם בדרך לשבור את השיא לניצחונות חוץ שנקבע רק בשנה שעברה ? ( גולדן אלא מי )

    1. הספרס מדהימים. אתה רואה אותם ואומר קבוצה בינונית +. הם רחוקים מאוד מיכולת שיא שלהם. אז איך לעזאזל הם לא מפסיקים לנצח? פופוביץ' מכשף. זו הסיבה היחידה שעולה לי לראש

  6. סיקור יותר מנהדר!!!
    (איך הצלחת כל כך הרבה משחקים- טוב כל כך)
    משחקים צמודים כמו ההיצמדות בכתיבתך לכתיבה אלוהית.
    תבורך גיא!!!

  7. אם יש שחקן בליגה שאני בוחר בו שיזרוק 35 פעמים לסל במשחק זה קליי, לפני כולם. כל עוד קליי הקלע המוביל של הווריורס הסיכוי שלהם להפסיד הוא אפסי.

  8. דיכאון עם גולדן סטייט, אין שום סיבה שהם יפסידו אליפות, היתרון של הוספת דוראנט הבה יותר משמעותי מההחלשות לכאורה של הספסל.

    הסיפור הכי יפה הוא אם ווסטברוק הנשמה ינצח אותם. אבל זה לא יקרה.

  9. גיא ישר כוח על המאמץ האדיר. אתה כותב נפלא וכמו כל דבר יציב לפעמים קל לקחת אנשים מיוחדים כמותך כמובנים מאליהם. יקח לי שבוע של חופש או מחלה כדי להשלים את כל המשחקים הטובים שפיספסתי בשבוע האחרון.

    מכיוון שאני קם בשש וחצי השבוע אני מקבל יותר חשיפה בלייב לקייון לוני ג'יימס מייקל מאקדו אוסטין ריברס וריימונד פלטון מאשר לשלל הכוכבים שנותנים הצגות בזמן האחרון.

  10. סקירה מצויינת. משחקים צמודים שיכולים היו ללכת לכל צד, ואת רוב הערב ביליתי בבכייה על הג'טס המפוררת עם הקוורטרבק שלה.

    1. וואו. זה אומר שחצי מה משחקים שלהם הסתיימו בפחות משלוש הפרש. מטורף. וזה שהם ניצחו בכולם זה ממש לא יאומן. וזה עוד עם כמעט כל הקבוצה פצועה. מה יהיה איתם כשהם יהיו בריאים? פשוט תופעת טבע

    2. מדהים. מה שפיזדייל עושה שם בינתיים העונה מסתכל ללבן בעיניים של כל מה שייגר הצליח בקושי רב לגרור ולשרוט את המועדון אליו.

      1. אתה צודק, תודה על התיקון. לא קראתי בעיון את הנתון הבא:
        Grizzlies PR @GrizzliesPR
        The @memgrizz are now 1️⃣0️⃣-0️⃣ this season in super-clutch games (margin +/- 3 points at any point in the final 1:00 of the 4Q or OT).

        זה עדיין נשמע לי די פסיכי.

  11. בימים כאלו ראוי לזכור דסקרמנטו עשתה טרייד עם מילווקי בשביל הבחירה ה-10 כדי לבחור את פראדט לפני תומפסון. הספרס לעומת זאת עשו טרייד בשביל הבחירה ה-15 ולקחו אחד לנארד

כתיבת תגובה

סגירת תפריט