יובל עוז – הליגה הטובה בעולם? (עם תגובה של מנחם לס)

הליגה הטובה בעולם?

Posted: ינואר 25, 2013 in Uncategorized

יש מושג בכלכלה שנקרא "ערך תפוקה שולית", מה שהוא בגדול אומר, בלי יותר מדי חפירות על כלכלת שוק ושיווי משקל, הוא כמה שווה המוצר האחרון מבין שורה של מוצרים. אם נסתכל לרגע על קבוצות ה-NBA כשורה של מוצרים, ערך התפוקה השולית של קבוצה ב-NBA הוא לא הערך של אוקלהומה או מיאמי, אלא הוא הערך של שארלוט בובקאטס.

כשדייוויד סטרן החליט להרחיב את הליגה ולהקים פרנצ'ייזים בטורונטו, ונקובר, שארלוט, ניו אורלינס וכל מיני מקומות שלא מהווים שוק גדול זה היה מתוך רצון להגדיל את החשיפה של הליגה, למסחר אותה ולגבלזצ אותה (אין כזאת מילה באמת, אבל זה שם פועל לגלובליזציה). מהצד השני של ציר הזמן, אנו רואים את ההשלכות השליליות של ההתרחבות הזו. העונה הרגילה ארוכה מדי, הקבוצות הקטנות לא מרוויחות, חוסר השוויון גדל יותר ויותר דווקא כשיש מנגנונים שתפקידם לשמור עליו, אבל הנושא שהכי מפריע לי בתור אוהד, הוא שאין מספיק שחקנים טובים כדי למלא סגל של 30 קבוצות בצורה שוויונית.

אם נחזור רגע לעולם הכלכלה ונקביל אותו לעולם ה-NBA, אפשר להגיד שהתרחבות הליגה הייתה תהליך טבעי מכיוון שהיה ענף רווחי שפירמות חדשות השתוקקו להיכנס אליו, אז דייוויד סטרן נתן ונתן ונתן עד שהענף הזה הוצף ביותר מדי פירמות, והענף הפך להיות לא רווחי. בשלב הזה בעולם הכלכלה מה שהיה קורה הוא שפירמות היו יוצאות מהענף עד שהמצב היה מתאזן על מספר מסוים של פירמות שמרוויחות רווח נורמלי, בעולם ה-NBA המצב הוא אחרת, ולכן הליגה צריכה להתערב, אבל כמה שזה מסובך.

ההתערבות של הליגה באה לידי ביטוי בקיץ הקודם בשביתה ובהסכם הסחר החדש, אבל סטרן ואנשיו לא עשו את כל המהלכים הנחוצים כדי להביא למצב בו כל המועדונים יוכלו לחיות בכבוד, וזאת בגלל שלשחקנים יש יותר ויותר כח בליגה. כדי להבין איך השחקנים הגיעו למצב הזה צריך לדמות אותם לעובדים בשדות. כאשר יש שלושה שדות בלבד וכמות העובדים היא קבועה, כל העובדים יועסקו בשדות הללו וירוויחו שכר מסוים. כאשר יצטרף שדה רביעי הוא ירצה להעביר אליו עובדים, ולכן יציע להם שכר גבוה יותר. כך גם כשיצטרף שדה חמישי וכן הלאה וכן הלאה. בסופו של דבר יגיע מצב בו העובד יכול לשבת רגל על רגל בזמן שבעלי השדות רבים ביניהם ומעלים את המחיר שלו. זוהי בדיוק הבעיה ב-NBA, כמות הקבוצות גדלה, אך כמות השחקנים הטובים נותרה בעינה. יש שיגידו שהעובדה שיש יותר קבוצות נותנת הזדמנות לשחקנים שלא היו רואים פרקט עם ליגה מצומצמת. יכול להיות, הנה תראו את ג'רמי לין שפרץ בעונה שעברה, אבל מהר מאוד קיבל חוזה של 8 מיליון דולר לעונה שלא מגיע לו כי ההיצע פשוט דל.

ההסכם החדש לאחר השביתה עדיין לא עמד למבחן רציני, ולטעמי המבחן הזה יגיע רק עוד שנה וחצי, כשרוב הקבוצות יתרוקנו מהחוזים שנחתמו לפני ה-CBA החדש ויוכלו לפתוח דף חדש. בנקודת הזמן הזו נוכל לראות האם משהו השתנה, האם הלייקרס יחשבו פעמיים לפני שיחרגו מתקרת השכר או האם ברוקלין של פרוחורוב תתלבט לפני החתמת שחקן נוסף על חוזה של 8 ספרות. עד כה, הסימנים אינם חיוביים כשההשפעה של החוקים החדשים ניכרת בעיקר אצל קבוצות משוק קטן כמו אוקלהומה, שנאלצה לוותר על ג'יימס הארדן ערב פתיחת העונה, ואצל ממפיס, שמחפשת בנרות דרך לצמצם עלויות והשבוע ויתרה על שני שחקני ספסל מרכזיים תמורת אדם בשם ג'ון לוייר שטוען שהוא שחקן כדורסל.

אז מה עושים? בגדול, כלום. ה-NBA בא לבדר אותנו, וכשיגיעו חודשים אפריל-מאי-יוני אנחנו נשכח את כל הערבים הטראומטיים במהלך העונה הרגילה שבהם ראינו את טורונטו משחקת מול אורלנדו או את סקרמנטו מתארחת בשארלוט, ובשנה הבאה נמשיך להתלונן על האורך המוגזם של העונה הרגילה ועל התרבות המועדונים שהולידה את תרבות הכוכבים. אולי כאשר דייוויד סטרן יתלה את השוט שלו בפברואר 2014 ויפנה את מקומו לאדם סילבר, הקומישינר המיועד, טענותינו לא יפלו על אוזניים ערלות. מצד שני, סילבר היה בן טיפוחו של סטרן במשך שנים כך שאין למה לצפות יותר מדי מהכיוון הזה.

השינויים, אם וכאשר יגיעו, צריכים להגיע מבעלי הקבוצות הקטנות. זה קצת מוזר לדבר במושגים של קטן-גדול בליגה שהיא לכאורה שוויונית, אבל זו עובדה שיש את קבוצות השוק הגדול (ניו יורק, לוס אנג'לס, מיאמי, דאלאס, בוסטון) שכמעט תמיד יהיו בטופ, יש קבוצות קטנות שרק בעזרת ניהול נכון יכולות לדגדג את הקבוצות הללו (סן אנטוניו, אוקלהומה, ממפיס) ויש את שאר הקבוצות, שלפעמים יבליחו אולי באיזו עונה אבל בכללי הן קבוצות סוג ב' בליגה.

הבעלים של הקבוצות הללו הם אלה שצריכים להיות הדפני ליף של ה-NBA ולזעוק לצדק חברתי, אבל מכיוון שהפתרון היחיד הנראה לעין הוא מחיקת הקבוצות הקטנות הללו מהרשימות, קולם לא נשמע. כנראה שעדיף לחיות מכוער.

אחרי כל המלל שנשפך, אנחנו נשארים עם ליגה שכלפי חוץ היא הטובה בעולם, עם הכוכבים הגדולים ביותר, האתלטים ביותר והנערצים ביותר, אבל כשמסתכלים לעומק, מגלים כמה וירוסים חדרו לתוך היכלי הכדורסל האהובים עלינו, ושעל-מנת להמשיך להנות מהליגה הזו בחודשים עד אפריל אנו צריכים לעצום את העיניים ולסתום את האף בהרבה מאוד מקרים. בעצם, כשחושבים על זה, במה שונים כל כך החיים שלנו במדינה הזו?

(הפוסט נכתב בזמן דיכאון עמוק עקב תקופת מבחנים. נא להתייחס בהתאם).

המאמר נילקח מהבלוג של יובל עוז-yuvaloz.wordpress.com

**************************************

תגובה של מנחם לס:

 

מה הערות בקשר למאמר:

1. כתבתי עשרות פעמים: אין דרך להקטין את מספר קבוצות הליגה, אלא אם כן מישהו יסכים לשלם למייקל ג'ורדן (ושותפיו) 300 מיליון דולאר קש (אולי אפילו יותר; אני לא זוכר את הערך הכספי שפורבס קבע ששרלוט שווה), ורק אז שרלוט תיעלם מהמפה. הקבוצות הינן רכוש פרטי של בעלי הון שהשקיעו בהן הון תועפות. אז מה, ה-NBA תבוא אליהם יום אחד ותגיד, "מצטערים מאד. אין לך יותר קבוצה. מצטערים שברגע זה איבדת איזה 300 מיליון".  אז כל הבכיות בקשר לקהטנת הליגה לא יעזרו. זה דבר שלא קרה מעולם בליגות המקצועניות!

2. השחקנים לא יסכימו להקטנת הליגה כי היא מקור הכנסה לשחקנים. כמה שהליגה יותר גדולה, ליותר שחקנים ישנו מקור הכנסה.

3. באנגליה ישנן בערך 200 קבוצות כדורגל מקצועניות בליגות השונות (פרימייר עד ליגות ג', וכמה קבוצות מליגה ד'). בארה"ב ישנם הרבה יותר שחקני כדורסל מצויינים מאשר שחקני כדורגל טובים באנגליה בכלל הכדורסל ב-25,000 תיכוניים, ו-3,000 מכללות. ואם תגידו שהאנגלים מביאים זרים  למלא את החסר ולהעלות את הרמה– גם ה-NBA מביאה זרים. כל השחקנים הטובים בעולם משחקים ב-NBA. לומר ש"אין מספיק שחקנים טובים ל-30 קבוצות" זה לומר שכל העולם לא מסוגל לייצר 450 שחקני כדורסל שיהיו טובים מספיק לאניני טעם מהסוג של יובל עוז ואחרים. אז מה עושים? אם שרלוט לא טובה מספיק, מה עושים עם הפועל חולון? אם הרמה של שרלוט לא שווה שתהיה שם קבוצה, מה עושים עם הרמה של  Zalgiris?

4. כשאני חוזה בקבוצות תחתית בליגה האיטלקית, הספרדית, והאנגלית, אני רואה כדורגל מסוג מעליב ממש. בכל ספרד ישנן איזה 5 קבוצות שאפשר לומר עליהן "מעולות". כל השאר ברארה. אותו דבר באנגליה, איטליה, ו…ישראל. אז מה עושים? זה מה יש. ואלה שחוזים בכדורגל חייבים להבין שישנה רק ברצלונה אחת, ורק יונייטד אחת. רק מסי אחד ורק רוני אחד. כל היתר מתחתן ומתחתם. אז מה עושים? זה מה יש. חייבים להבין שמצויינות בבלט, בתיאטרון, בזמר – היא תכונה שיש רק לכוכבים. השאר? פחות טובים. אבל אם אתה אוהב בלט, אתה יודע שלא תחזה בברישניקוב כל ערב. לי ולאשתי ישנם כרטיסים עונתיים לפילהרמונית של גרינוויל, דרום קרולינה. מה? אני לא יודע שהפילהרמונית של ניו יורק, או לונסון, או ישראל, או סינסינטי, טובות יותר? אני בטוח שישנן בעולם עשרות תזמורות פילהרמוניות טובות מזו של גרינוויל. אז אני לא הולך? לא נהנה? ולגרינוויל ישנה קבוצת הוקי קרח במינור ליג. אני לא הולך למשחקיה? הולך וגם הולך, ונהנה מאד.

5. תגידו : טוב, אז באנגליה השתיים (או שלוש, אין לי מושג) יורדות ליגה. אז מה? מה זה משנה? אלה שעולות מהליגה הלאומית טובות יותר מאלה הנופלות מהפרימייר? לא ולא! הן באותה רמה בערך. ומלבד זה, אם קבוצות בעלות רמה נמוכה צריכות לרדת ליגה, בפרימייר ליג יהיו אולי עשר קבוצות.

6. הקבוצה היחידה החלשה ממש היא שרלוט. מלבד שרלוט, קבוצות כמו וושינגטון, אורלנדו, טוורונטו, הקאבס, ואפילו הקינגס, אם הן לא פצועות מסוגלות בכל ערב נתון לנצח כל קבוצה. לכל קבוצה ישנם כוכבי-על שאנשים אוהבים לחזות בהם. לכל קבוצה גרעין של 10,000-15,000 חובבים שבאים לכל משחקיה הביתיים בשלג ובשרב, בטוב וברע.

7. אולמות חצי ריקים? חוסר עניין? הפסדים כספיים? הנה מספר הצופים של הקבוצות בתחתית הליגה:

האחרונה:

Cavaliers

18 (ב-18 המשחקים האחרונים)

292,501 (ס"ה הצופים ב-18 משחקים ראשונים)

16,250 ( ממוצע צופים למשחק)

79.0 (79% מתפוסת האולם)

רציתי להכניס את כולן אך הטבלה לא התקבלה כטבלה אלה כמספרים יורדים, אז את שאר הקבוצות לא הכנסתי, אבל הכנסתי את האחרונה מבחינת קהל צופים למשחק ביתי)

להשוואה, הנה מספר הצופים במשחקי יורוליג:

Lietuvos Rytas vs. Partizan: 8500 reported in attendance
Olympiacos vs. Efes Pilsen: 7200
Roma vs. Maccabi: 5745
Orleans vs. Unicaja: 5000
Oldenburg vs. Real: 4104
Prokom vs. Panathinaikos: 4100
Barcelona vs. Asvel: 4021
Cibona vs. Zalgiris: 2500
CSKA vs. Olimpija: 2500
AJ Milano vs. Khimki: 2059
Maroussi – Caja Laboral: 2050
Fenerbahce vs. Siena: 1000

באנגליה ישנן קבוצות בפרימייר ליג עם מספר צופים בסביבות 20,000 למשחק.

אז אני מציע להפסיק לדאוג ל-NBA. אף אחד לא מפסיד כסף. ההפסדים הם רק עבודה של רואי חשבון, או שאף קבוצה לא היתה שווה יותר מ-100 גרם של פיסטוק חלבי.

 

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. כל מילה בסלע. של שניכם. חוזה הטלוויזיה של קרוב למיליארד דולר בעונה יגמר עוד 3 שנים ולדעתי נראה שינויים במבנה הליגה עד אז. לא בכדי הצהירו 22 מקבוצות הליגה שהן מפסידות כסף (לפני שביתת השחקנים). תקרת השכר ומהלכים להפוך את הליגה לשוויונית יותר נעשו ונעשים, לעיתים פועלים כחרב פיפיות אבל בגדול ליגה שוויונית כמו שיש השנה אני לא זוכר מעולם. כנראה שעדיין סבלנות וחוכמת ניהול מנצחים כסף גדול.
    מה שאותי מעניין הוא דווקא הצד הפיזיולוגי. המשחק הפך מהיר ואינטנסיבי ביותר, הרבה בעידוד מנהלת הליגה וחוקים שנוספו. (24 שניות, 3 שניות בצבע, התעלמות מצעדים (ולא רק של ג׳ורדן כמו פעם), 10 שניות מעבר חצי- הבנתם את העניין. ריבוי הקבוצות גם הגדיל את המרחק שקבוצות עוברות בין משחק למשחק. לאור ריבוי הפציעות והשחיקה הגופנית האם יקומו הרופאים ויגידו לקבוצות ולשחקנים שהם גורמים נזק בעיקר לעצמם? כי במידה ולא יורידו משחקים נראה יותר מאמנים בסגנון פופוביץ שמוותר על משחקים מסויימים , או שחקנים שמצהירים (כמו לברון בתחילת העונה) כי הם צריכים לשחק בחצי מהלך בעונה הרגילה. התהליך הזה יביא לפשיטת רגל של הליגה ואני בטוח שאני לא היחידי שרואה את זה, רק כולם אומרים: כבר שנים שזה כך, השחקנים לא יסכימו, הקבוצות, מוכרי הנקניקיות. אז יאללה לפתוח עיניים, שינוי הוא הכרחי וגם יגיע. בינתיים נמשיך להינות (חוץ מאוהדי בוסטון) מהעונה הנהדרת הזו וקדימה יוסטון לפלייאוף!!!

  2. אני חושב שמל צודק בגדול. הייתי מחלק את העונה לשני חלקים, בעונה הרגילה אנשים באים לראות כוכבים, וגם אם הקבוצה של העיר שלך היא פח אשפה אחד גדול אתה הולך לראות כוכבים בקבוצות שבאות להתארח. בפלייאוף כבר באמת באים לראות כדורסל .
    חוצמזה יש בערך ארבע קבוצות שאין בהם אפילו שחקן אחד מעניין לרפואה, אבל סטטיסטית הסיכוי שהם יארחו בערב נתון אחת את השניה נמוך מאד ולכן התפוסה כמעט מלאה בכל האולמות. דבר נוסף הוא שהספורט אצל האמריקאים זה תרבות, בשבילם הארוע, הטי שירטס , הנקניקיה והבירה לא פחות חשובים מהמשחק עצמו

    1. אתה יודע כמה קבוצות יש בליגה האיטלקית לכדורגל שאין בסהן אף שחקן מעניין אחד? חוץ מזה, תן לי שם של קבוצת NBA אחת, הכי גרועה אתן לך 5 שמות שמאד מעניין לראות אותם!

      1. אורלנדו מגיק.
        מנחם , יש הבדל גדול מאד בין אהדה לקבוצת אנ בי אי לבין אהדה באירופה לקבוצת כדורגל. הייתי אומר אולי שבארהב האהדה לקבוצת קולגים היא כמו לקבוצת כדורגל בארופה.
        תראה אותך , החלפת שלוש קבוצות אנ בי אי בחייך, תראה לי אוהד כדורגל אירופאי אחד אמיתי שהחליף קבוצה בחייו!!

  3. אז אולי יפתחו בnba לידה לאומית שהם יהיו קבוצות אמיתיות לגמרי ולא קשורות לקבוצות הליגה הראשונה כמו הd leauge וכך יהיו גם מאבקי תחתית ולא יהיה משעמם

  4. מנחם זה לא נכון, הפריימר ליג היא הליגה הקשה ביותר, ממליץ לך להתעמק יותר ויותר בכדורגל מליגת המשנה ושל קבוצות בתחתית הליגה, המון מגרשים קשים,

    בריטניה סטדיום זה כבר שנים המגרש הכי קשה באנגליה, אף אחת לא פייבוריטית מול סטוק אצלה בבית,
    סאותהמפטון העולה החדשה משחקת נהדר העונה, סוונזי בכלל, ווסט ברום חצי עונה הייתה מהמפתיעות, אברטון עם תקציב נמוך עושה נפלאות וקוראת תיגר על מקום 4, נוריץ כמעט חצי עונה מצוינת, ק.פ.ר לאט לאט מתחברת עם רנדאפ , ניוקאסל קנתה בחלון הנוכחי 8 שחקנים מצרפת רובם שחקני נבחרת צרפת,

    באנגליה יש הרבה יותר מ-5 קבוצות טובות, זו בלי ספק הליגה הטובה והקשה בעולם.

    1. אני מכיר את הליגה האנגלית די והותר. עד שנת 1996 הייתי מבלה כל חורף חודש שלם באנגליה, שוכר מאמנים למחנות הכדורגל שלי, ותמיד הייתי אורח לכמה ימים בקבוצה זו או אחרת. הייתי פעם שבוע רצוף עם ארסנל יומם ולילה. הייתי עם סאות'המפטון, נורוויץ', סנדרלנד, לידס, ניוקסל, ועוד. אני מכיר ויודע את הקרבות שם, לא לרדת. אבל הרמה? לא עולה על ה-MLS בארה"ב

  5. לס טועה בהשוואות שלו. קבוצות הצמרת בכדורגל מושלמות בכל המערכים . קחו את ברצלונה ריאל מדריד, מנצסטר יונייטד , צלסי לכולן יש סגל מלא בלי חורים , כמובן יש כוכבים אבל מאחורי הכוכבים יש הרבה מאוד שחקנים כולל שחקני ספסל שנחשבים לטובים או טובים פלוס.
    לעומת זאת בכדורסל – אירופה בינוני מינוס .
    ארה"ב – מיאמי קבוצה של 2.5 שחקנים והיא האלופה
    לייקרס מושב זקנים.
    תאנדר 2 שחקנים , קו קדמי בינוני במקרה הטוב . נו בחייכם פרקינס אמור להיות רכז פותח של קבוצה אלופה? איבקה המון רעש וצילצולים
    כולם מתמקדים בדוראנט כך שאיבקה עושה מספרים לא רעים.

    דאלאס – רק לפני שנתיים אלופה . קבוצה של שחקן אחד קשה לי למצוא בכדורגל קבוצה שהיתה אלופה שיורדת לאיזור התחתית בין יום.
    בוסטון אלופה לשעבר עם מאזן שלילי .לייקרס כנ"ל.
    קליפרס קבוצה של 2 שחקנים ועוד 8 בינוניים במקרה הטוב.
    הליגה היא ליגת בייגלע. אין שום קבוצה עם סגל מלא נורמלי , אפילו לא ברמת החמישיה.
    אני עדיין לא נגעתי בקבוצות הפחות טובות.
    האבסורד שליגה בה יש מעט מאוד שחקנים איכותיים מנפקת שכר של 10 20 מליון דולר לעונה לשחקן.
    המסקנה ברורה כשלון ניהולי וכשלון של תפישה כלכלית הרווחת בארה"ב הרואה בהישג כלכלי מידי עדיפות על הישגים לטווח ארוך.
    פתרונות יש בשפע הבעיה שאף אחד לא רוצה בפתרונות אמת. שטרן מייצג רק את הבעלים . אין ניהול אמיתי של הליגה ניהול שרואה בהעלאת הרמה כגורם בעל עדיפות ראשונה.
    הפתרון הראשוני מינוי מינהלת ליגה אמיתית לענינים מקצועיים. טפוח קבוצות צמרת אמיתיות ולא קבוצות מקריות של כוכבים. ולא להגיע למצב שמיסטר אנטוני הוא סנטר של אלופת העולם.
    לבטל את הדראפט ולאפשר לקבוצות הצמרת להתחזק בשחקנים איכותיים ולהעלות את הרמה.
    מנצסטר יונייטד היתה מתביישת להעלות בהרכב שחקנים שאצל מיאמי מקבלים מעל 30 דקות למשחק.

    1. לנזיר הנשמה: אין שחקן בעולם שהוא טוב מספיק ל-NBA, שהוא לא ב-NBA. אז אם למיאמי יש 2.5 שחקנים, ז"א שבמשחק הזה הנקרא כדורסל אין שחקנים טובים. רק בכדורגל יש.
      את השטויות הללו אני שומע כבר 50 שנה. כל שחקן הכי מושתן במיאמי היט הוא אתלט פי 3 מכל שחקן כדורגל שאתה מדבר עליו שהן "מושלמות בכל המעכרכים". אבל כל שחקן רץ 100 מיטר ב-13 שניות. בכדורסל כל שחקן הוא אתלט, ומיומנותו בכל מערכי המשחק מסובכת יותר, אבל גם עליונה, על כל שחקני הכדורגל 'המושלמים' שאתה מדבר עליהם שלא מסוגליםצ ללחוץ משקל של 100 ק:ג אם חייהם יהיו תלויים בסהם.
      אין אף ליגה, באף ספורט, עם ספורטאים מושלמים כמו ב-NBA.

  6. כי מה לעשות שבNBA יש תקרת שכר שאיכשהו יוצרת מסגרת שהיא אמורה ליצור שיוויניות.

    באירופה מגיעים שיחים מדובאי או קטאר וקונים מכל הבא ליד.
    כנ"ל כל מיני רוסים עשירים.

    1. ל קיי 700
      אין שוויון בליגה , זה עבודה בעיניים.
      המנהלת מייצגת רק את הבעלים. ובעדיפות לבעלים של קבוצות השוק הגדול.(לוס אנגלס, ניו יורק, ועוד)
      מנגנון הדראפט מונע מקבוצה בינונית או בינונית פלוס להתחזק דרך הדראפט.השחקנים הטובים מגיעים לקבוצות החלשות רק לתקופת חוזה הרוקי. הטובים שבינהם כמו לברון גיימס, הווארד מגיעים לגדולות .
      יש פה דרך מתוחכמת ליצירת מונופול.
      מסגרת השכר מאפשרת באמצעות קנס לא גדול ליצירת מונופול . הקבוצות הקטנות נאלצות בגלל התקרה לוותר על שחקנים טובים . ממפיס ויתרה על גאסול , רודי גיי כנראה בדרך.הללקרס , הניקס לא יפטרו משחקן משמעותי בגלל כסף.

      שני המנגנונים מונעים מקבוצות מרכז טבלה מוכשרות לרוץ לאליפות , הן צריכות המון מזל כדי להשיג שחקן שקבוצות השוק הגדול לא ישימו עליו יד.

    2. ב-NBA לא צריחכים לקנות אותם. הם באים לבד. ב-NBA יש את 450 שחקני הכדוארסל הטובים בכל העולם. אם הם לא טובים מספיק בשבילך, אולי צריך להפסיק לשחק כדורסל ולעבור לכדורגל. אבל מה לעשות שממוצע הצופים ב-NBA הוא 18,000, כמעט כמו בכדורגל בחצי הליגה האנגלית?

  7. עובדה שקבוצות כמו דיטרויט, ניו ג'רזי וסן אנטוניו הגיעו לגמר עם שחקנים יותר ותיקים כמו ג'ייסון קיד, ראשיד וואלס, צ'ונסי בילאפס ודייויד רובינסון.

    גם מה זה בעצם שוק גדול? יש רק שתי קבוצות שתמיד ימשכו פרי אייג'נטס והן הניקס והלייקרס ולא ראיתי את ארון האליפויות של הניקס מפוצץ וגם אל תשכחו ששני השחקנים הגדולים ביותר בתולדות הלייקרס (קובי ומג'יק) הגיעו אליהם דרך הדראפט.

  8. מנחם שלום .
    הערה לגבי נתוני הצופים של היורוליג , מי המקור שלך ומאיזה שנה ?
    ציבונה זאגרב אינה קבוצת יורוליג העונה , הנתונים הם בין קבוצות חזקות לחלשות מאוד או בין חלשות לחלשות ביותר.משחקים ללא עניין מיוחד.
    גם ביורוליג אין מקום ל 24 קבוצות.
    אני נזכר בבית של 6 קבוצות או 8 בלבד ומרייר . ( שנות השמונים)
    צריך להבין דבר בסיסי , הכדורגל באירופה הוא הענף ספורט מס 1 . במדינות מערב אירופה הכדורסל הוא הספורט השישי או השביעי בחשיבותו .הליגה הנורמלית היחידה באירופה היא הליגה הספרדית . בליגה הרוסית שופכים כסף ללא הצדקה.
    תפוסת המגרשים בגרמניה ואנגליה בכדורגל היא 100 אחוז או קרוב לכך.
    איטליה וספרד מושפעות עמוקות מהמשבר הכלכלי , העניין בא לידי ביטוי בירידה בכמות הקהל.
    אגב אמריקה , לקראת סוף אוגוסט יש לא מעט איצטדיוני בייסבול עם קרחות ענק.
    הכל תלוי ברמת ההצלחה של הקבוצות , ומה האלטרנטיבה.
    לצערי ליגה בת 24 קבוצות מעניין הרבה יותר , אך אין מנוס מליגה של 30 קבוצות. לכן סיאטל עושה הכל להחזיר את הכדורסל לעיר וסקרמנטו נלחמת בשיניים.

  9. מצטער מראש התגובה שלי על הכתבה בלבד לא קראתי את התגובות.
    בסופו של דבר אחד העקרונות החשובים ביותר בכלכלה הוא היצע וביקוש, וכאדם שלמד כלכלה, אתה אמור להבין שזה מה שמכתיב את השוק, או במקרה הזה השחקנים ושכרם, אשר על פי העיקרון הזה משכורתם תגדל (פחות קבוצות אבל אותה כמות שחקנים). אל תשכח שגם בשארלוט האומללה משחקים שחקנים כמו קמבה ווקר, הנדרסון,גורדון וגיד גילכריטס אשר היו מוצאים את מקומם בליגה, פשוט בקבוצה אחרת ובמחיר גבוה יותר. גם ריבוי הקבוצות הוא דבר אשר השוק ״מאשר״, אם לא הן היו נעלמות כפי שהגיעו. כנראה שהרווח שלהם גבוה מספיק בשביל להשאירן בחיים, הפוטנציאל , הקהל והתרומה לכלכלה המקומית נותנות לקבוצות אלו ״לגיטימציה מלאה״

    1. אני מסכים איתך לחלוטין, ההשוואה לעולם הכלכלה הייתה רק כלי (טיפה מוגזם) כדי להעביר את המסר. כמובן שאי אפשר להשוות בין שני העולמות בצורה מלאה.

  10. אני חושב ששתיים ממילות המפתח הן, איזון ומגמות.

    האם הליגה מאוזנת ובריאה ומה הן המגמות?
    לגבי שני הפרמטרים המרכזים שבדקת:
    תחרותיות וריוויחיות.
    תחרותיות הליגה נעשית יותר תחרותית בעיקר בזכות כמה דראפטים טובים, אבל עדיין רק קבוצה קטנה אחת באמת לקחה האליפות ב20 שנה האחרונות-סאן אנטוניו.
    ריווחיות- רבות מהקבוצות הן לא ריווחיות [מנחם זה עובדה]והמגמה בהסכם האחרון היא של הורדה בשכר השחקנים ושל צמצום הפער בין המרוויחנים הגדולים לקטנים.
    נושא הריווחיות הוא מהותי לא רק בהקשר של שוק גדול או שוק קטן אלא גם בהקשר של מיהם הבעלים, פורטלנד קבוצת שוק בינוני וסקרמנטו שוק קטן, אך לטריליונר מאורגון אין שום בעיה להחזיק את הקבוצה לשעשוע גם אם היא לא רווחית ואילו האחים מאלוף לא עומדים בנטל.

    ערכים נוספים שפחות התייחסת אליהם בכתבה כמו-
    ייצוג של ערים ומה קבוצה בנבא עושה לקהילה[המון , המון!], מתן הזדמנות ליותר שחקנים ופרנסה ליותר שחקנים מקבל מענה במבנה הנוכחי כמו גם קבוצות אטרקטיביות וצעירות שכייף לראות מה שמאפשר רענון וחדשנות בליגה.

    אני מאמין שהמבנה של הנבא הכולל דראפט, תקרת שכר ומס מותרות מאפשר בועה יחסית[תמיד לשאוף ליותר] שיוויונית ומאוזנת ובריאה בעלת מגמה חיובית בתוך שוק עולמי שסובל מחוסר איזון משווע.

    כך שבסך הכל לדעתי המגמות בנבא חיוביות .
    מה שכן בריאות השחקנים מראה שכן יש צורך לצמצם את העומס הייתי מנסה לרדת לליגה של 70 משחקים ועדיין להיות ריווחי ואפילו לנסות להוריד את מחיר הכרטיסים כדי לאפשר לציבור רחב יותר להכנס למשחקים.
    כן ושכר השחקנים עלול להיפגע כאן ולדעתי זה בסדר הם עדיין יהיו מיליונרים[הכלכלה בארצות הברית בשפל!] גם כשהעסק יהיה עוד יותר מאוזן, אבל לפחות תיהיה להם קרייריה יותר ארוכה ובריאה ועוד אנשים יוכלו לצפות בהם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט