פורזינגיס – זן נדיר / יואב מודעי

אני טוען שכשנעיף מבט לאחור על הקריירה של קריסטפס פורזינגיס, אנחנו נדבר על אחד השחקנים הגדולים ביותר שראה הענף, ויותר מזה – כדורסלן אחר, שלא ראינו בעבר וספק אם נראה בעתיד, כדורסלן מזן נדיר. בכתבה הזאת אני אנסה לבסס את הטענה שלי.

הודות למשפחה שיש לי במנהטן יצא לי לבקר בניו יורק לא מעט פעמים ובכל ביקור אני מתאהב בעיר הזאת מחדש. הגובה, העוצמה, ההתלהבות, ההיצע הרחב, הבינלאומיות, ובעיקר השוני. כל הדברים האלו גורמים לי לאהוב כל כך את התפוח הגדול, ובעצם – גם את פורזינגיס. יצא לי להיות במדיסון סקוור גארדן 3 פעמים, כך שתמיד הייתה לי חיבה לניקס, אבל KP6 נתן לי סיבה להתחיל לאהוד ממש את הקבוצה הזאת, וכמו כל אוהד ניו יורקי טיפוסי – לפתח ציפיות.

גאורגה מורשאן, מנוט בול, סלאבקו וראנש, שון בראדלי, יאו מינג, סים בולאר, צ'אק נביט, פאבל פודקולזין, מארק איטון, ריק סמיתס, רלף סמפסון, פריסט לודרדייל, בובאן מריאנוביץ', פיטר ג'ון ראמוס.

אתם בטח שואלים את עצמכם מהי הרשימה הארוכה הזאת. ובכן, זאת רשימה ארוכה של אנשים ארוכים, מאוד. הגובה הממוצע ברשימה הזאת הוא 2.26, והמכנה המשותף לכל 14 השחקנים הללו הוא שהם השחקנים היחידים בהיסטוריה שגבוהים מקריסטפס פורזינגיס. כל השחקנים האלה ביחד קלעו 62 שלשות בקריירה. קריסטפס פורזינגיס ב-90 משחקים בלבד הספיק לתפור כבר 123 שלשות (כשהעונה הוא קולע 1.1 יותר שלשות למשחק מבעונה שעברה והעלה את האחוזים שלו מ-33% ל-40%). הוא בעצם ה-2.20+ הראשון בהיסטוריה של המשחק הזה שאפשר להחשיב אותו כקלעי שלשות לכל דבר ועניין.

אם זה לא הספיק לכם, הנה עוד כמה הוכחות לכך שפורזינגיס הוא בכלל תופעת טבע:

   קריסטפס פורזינגיס מסמל את הכדורסל המודרני, וגם מתנגד לו בו זמנית. מצד אחד הוא הבין שבכדורסל של היום גבוהים צריכים קליעה כדי לרווח את המגרש. מצד שני, בניגוד לכל העמלקים המצוינים לעיל, פורזינגיס כלל לא סנטר! איך בעולם שחצי מהליגה משחקת סמול בול בשלב כזה או אחר של המשחק וג'בארי פארקר (2.03) ודריימונד גרין (2.01) הם 4, גם פורזינגיס הוא פאוור פורוורד מן המניין? עובדה שגם עם גובה 2.21 KP יותר יעיל כשהוא משחק לצד סנטר נוסף, גם אם הסנטר נמוך ממנו בעשרה ס"מ.

    בגובה כזה, אתה פיזית לא אמור להיות כזה נייד ברמה שאתה השחקן הראשון שמגיע מצד אחד לצד השני של המגרש במתפרצת.

    בגובה כזה, אתה אתה לא אמור להיות כל כך אתלט, ולעשות צ'ייסדאון בלוק ופוטבקים בכזו קלות. בסרטון למטה אתם יכולים לראות שהניתור שלו 2 אינצ'ים יותר גבוה משל בלייק גריפין!!

    בגובה כזה, אתה לא אמור לכדרר באותה זריזות כמו של אייזאה תומאס ודיאנג'לו ראסל (תראו בסרטון)

בגובה כזה, לא אמורים להיות לך 40.8% משלוש, שזה יותר גבוה מאחוזיהם של 4 מתמודדים בתחרות השלשות אשתקד (קליי תומפסון שזכה, דווין בוקר, קייל לאורי וג'יימס הארדן)

     בגובה כזה, אם יש לך בנוסף לכל גם "קילר קרסאובר" – אתה תופעת טבע.

https://www.youtube.com/watch?v=2HC1PrjoTgM

ההשוואה לדירק נוביצקי

"הוא יותר מאסיבי, יותר אתלטי, קולע שלשות בקלות, והוא שומר טוב יותר. יש לו יותר פוטנציאל ממה שלי היה בגיל הזה." את זה אמר דירק נוביצקי בכבודו ובעצמו, על הסנסציה הלטבית. עד כה בקריירה דירק נוביצקי התכבד ב-1707 שלשות בעונה הסדירה, והוא הגיע למספר הזה ב-1345 משחקים. 1584 שלשות חסרות לפורזינגיס כדי להשוות את מספר השלשות של דירק, והעונה פורזינגיס קולע 2.3 שלשות למשחק. זה אומר שאם KP ימשיך בקצב הזה הוא יגיע ל-1707 שלשות תוך 780 משחקים, 565 משחקים לפני הגרמני. הנתון הכי בולט בהשוואה הזאת בין השניים, היא שדירק מעולם לא סיים עונה עם ממוצע של 2+ שלשות למשחק. כאמור פורזינגיס כבר עם 2.3 שלשות למשחק העונה, וזה נראה שהמספר הזה רק עולה וגדל. כבודו של דירק נוביצקי במקומו מונח, הוא ללא ספק יהיה בהיכל התהילה של הנ.ב.א, ה"סטפ בק" שלו ישאר שלו לעד ואת עונת 2011 אף אחד מאיתנו לא ישכח. עם זאת, צומחת לנו ב"גארדן" גרסה משוכללת של דירק, וגם יותר מהנה לצפייה. מי היה מאמין שתוך שנה וחצי מאותו דראפט ביוני 2015, נוכל כבר להתחיל לדון על האם הקריירה של פורזינגיס תהיה יותר גדולה מזו של האגדה הגרמנית שנקראת דירק נוביצקי.

תוצאת תמונה עבור ‪dirk nowitzki porzingis‬‏

מבחן האופי

כדי להיות שחקנים גדולים, צריכים גישה ואופי מתאימים. זאת אומרת ששחקנים גדולים לא מפחדים מהבמה המרכזית, הם לא מתרגשים מהלחץ, הם מוכנים לכל דבר העומד בפניהם, מבינים את מקומם בהיררכיה, והכי חשוב – רעבים. איך פורזינגיס אמר פעם בראיון? "אני משחק בניו יורק. אני לא יכול לתת לאף אחד להיכנס בי."

אני זוכר שלפני דראפט 2015 צפיתי בראיון עם הלטבי הצעיר, והתלהבתי מפרט די שולי – האנגלית. כן כן, השפה האנגלית של פורזינגיס. הוא אמר שהוא התחיל ללמוד אנגלית כבר בלטביה (לפני המעבר שלו לסביליה בגיל 15) כי הוא ידע שהוא יצטרך את זה מאוחר מדי כדי להסתגל טוב יותר ל-NBA. נכון, אנגלית טובה לא תהפוך אותך לכוכב, אבל כבר אז ראיתי שמדובר בבחור שלוקח את היעדים שלו בחיים ברצינות וששום דבר לא יעכב אותו מאחור. בעניין אחר, אי פעם חשבתם על הלחץ והאי נעימות שהרגיש פורזינגיס באותו רגע שאדם סילבר הכריז ש"עם הבחירה הרביעית בדראפט הניו יורק ניקס בוחרים" – אותו. פתאום החלום שלו התגשם (הוא גם הצהיר לפני הדראפט שהחלום שלו הוא לשחק בניו יורק), ובין רגע אוהדי הקבוצה שורקים לו בוז. פה נכנסת לתמונה הגדולה של KP, שהכין אותנו כבר אז למה שאנחנו הולכים לראות, באותו ראיון שניות לאחר שחבש לראשונה את הכובע הכחול כתום: "אותם אנשים שלא מכירים אותי בטח חושבים שאני 'רך', עוד כדורסלן אירופאי שאוהב כדורסל והופך לפלופ, אבל אני שונה. אני מאוד אוהב את המשחק הזה, אני רעב, ואני מחכה לשחק בליגה הטובה בעולם נגד השחקנים הטובים בעולם. התשוקה שלי למשחק הזה היא מה שמניעה אותי." אם הוא הגיע לפרנצ'ייז הכי מלחיץ בליגה בתור שחקן אנונימי כשכולם הכתירו אותו כפלופ, והצליח מהר מאוד להפוך לאהוב הקהל בעיר הזאת, אפשר להבין שמדובר בשחקן עם אופי מיוחד. היכולת להיות קלאץ' גם מעידה משהו על המנטליות של השחקן, ומי שצפה בניקס יודע שפורזינגיס לא מפחד לקחת את הזריקות המכריעות בדקות הסיום (כל עוד הכדור האחרון יהיה בידיים של מלו כן?). מספר 6 בניקס עמד בעוד מבחן לא קטן בקיץ – המעבר מהעונה הראשונה לשנייה. אחרי עונת רוקי מפתיעה ומבטיחה, ההצלחה לא עלתה לפורזינגיס לראש. לאחר ההתלהבות האדירה והסערה שיצרת בעיר כמו ניו יורק, הנחיתה לקרקע קשה מאוד (תשאלו את ג'רמי לין). תוסיפו לזה את ההצהרה של דריק רוז שהניקס הם "סופר-טים" ואת ההתעסקויות הטפשיות של התקשורת ב"של מי הקבוצה הזאת? כרמלו או פורזינגיס?". אז קריסטפס פורזינגיס נשאר עם שתי הרגליים על הקרקע והוא התעסק בלעבוד קשה בקיץ ולהישאר עם מנטליות חיובית ורעב להשתפר. בתחילת העונה הנוכחית ניתן לראות את התוצאות של הלטבי, בכך שהקפיץ את הממוצעים שלו מ-14 ל-21 נק' למשחק. לגבי ההיררכיה, פורזינגיס מבין את מקומו. הוא יודע שכרמלו אנתוני הוא עדיין המנהיג של הקבוצה הזאת, הוא לא כופה את עצמו על המשחק ולוקח את מה שההגנה נותנת לו. בקיצור, עם מחויבות ותשוקה כזאת – השמיים הם הגבול.

הימור פרוע שלי: קריסטפס פורזינגיס יהיה אולסטאר קבוע כבר מהעונה הזאת, הוא יכנס להיכל התהילה, יביא אליפות היסטורית לניו יורק, וגם יזכר כשחקן הגדול ביותר ששיחק בניקס. זה החלום שלי, ובעיר שכזאת מותר לחלום, ואפילו רצוי. תראו את פורזינגיס – הוא רצה להיות חלק מהדבר הזה, הוא רצה להתעורר בעיר הזאת שלא ישנה, וזה קרה. עכשיו הגיע הזמן שלו להעיר את העיר הזאת יותר מתמיד, כי הוא המלך החדש של הגבעה, ואני נרגש מכל הסיפור הזה. בינתיים אני אלך להזמין לי גופיה חדשה של הניקס עם מספר 6 מאחורה, כי הגופיה שלי של מספר 7 מתחילה להיות קצת ישנה. אוי ניו יורק ניו יורק…

 

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  1. טור מעולה! מסכים והלוואי ויתממש.

    הסיכון המשמעותי היחיד לתסריט שתיארת זה שהגוף הארוך הזה לא יעמוד בעומסים ובהוספת המאסה והפציעות יגיעו, כמו אצל יאו מינג (שהיה הרבה פחות אתלטי)

  2. אהבתי את הכתיבה למרות שהשוואות לנוביצקי ושיהיה גדול ממנו תוך עונה 1 מגוכחות,הזריזות ועבודת רגליים רחוקות משל איזייה ודאנגלו, יש לו פוטנציאל גדול, אם ישמור על הממוצעים האלה העונה הוא בהחלט אולסטאר.

    1. תודה.
      לפורזינגיס יש עוד ה-מ-ו-ן להוכיח כדי להיות דירק אבל לפחות עד עכשיו הוא מראה שיש לו פוטנציאל להיות נוביצקי משודרג. ואם נתייחס רגע להגנה, נוביצקי לאורך קריירה שלמה לא שמר כמו שפורזינגיס שומר כיום ומהווה רים פרוטקטור מפחיד.
      אני לא קבעתי שהוא זריז כמו הגארדים האלה אלא המדע. וגם אם הוא כמעט זריז כמוהם זה מטורף. הוא 40 ס"מ יותר גבוה מאייזאה!

  3. אהבתי את הפוסט. אם הוא נשאר בריא הוא יהיה המיס מץ הכי גדול בליגה, סיוט לכל קבוצה. פילדלפיה והלייקרס עוד יבכו הרבה על שפספסו אותו בדראפט.

  4. נזרוק מילה טובה גם על פיל ג'קסון.
    האיש ידע מה הוא עושה! מעניין אם בעוד כמה שנים נדבר על ההחלטה הגדולה שלו לבחור את פורזינגיס בבחירה הרביעית באותה נשימה עם האליפויות שלו.

  5. לגמרי מבין את ההתלהבות גם ממנהטן וגם מהפורזינגיס.
    בהחלט אולסטאר בהתהוות, אבל להצהיר כבר עכשיו שהוא הולך להיות גדול יותר מנוביצקי זו קצת היסחפות.
    אגב ריק סמית' באמת מזכיר לי אותו מאוד, למרות שםורזזינגיס בהרבה יותר טוב. אם רק היו מאפשרים להולנדי המעופף להשליך שלשות כמו בימינו היו לו לא מעט כאלו

    1. נחיה ונראה.. הפוטנציאל שם, פורזינגיס רק צריך לממש אותו.
      הקטע הוא שלדירק לקח קצת יותר זמן מפורזינגיס עד שהוא הפך לכוכב בליגה. רק אחרי שנתיים בערך הוא התחיל לשמור על יציבות של סופרסטאר. יהיה מעניין לראות אם פורזינגיס ימשיך להשתפר מפה או שיתחילו פציעות וכו' והוא יאט…

  6. פוסט מעולה יואב !
    יופי של עתיד סידרת לו
    אליפות לניקס ? לא מאמין
    לחשוב על התגובה של סמית׳ ב ESPN הוא כנראה מסתמן כגניבה רצינית בדראפט
    מסכנים פיניקס שחשבו שבנדר יהיה פוריזינגיס 2

  7. ההתלהבות ממנהטן ברורה לחלוטין. שנתיים גרתי שם, ו-43 שנה הגעתי לשם ברכבת לונג איילנד ריילרוד, שני בלוקים מהבית בגרדן סיטי, ואחרי 40 קות מסיימים בפן סטיישיון, הבייסמנט של המדיסון סקוור גארדן.
    מרכז העולם והלב של העולם.
    הכל נכון.
    בקשר לפרוזינגיס, הרבה נכון, אבל מה שחסר לו זה טרוף לנצחון. לכן הוא יהיה טוב מאד, אבל לעולם לא כוכב-על בליגה. אם היה לו אחד כמו מייקל ג'ורדן לידו, הוא היה הופך לקנון. אבל בעצמו אין לו את התכשירים הדרושים להיות כוכב מוביל. יותר מדי ווניל אירופאי.

    1. מסכים לגבי ניו יורק, חולק עלייך לגבי פוריזנגס, הוא רק נראה פרצוף וניל, הוא חתיכת בן זונה קשוח שלא רואה אף אחד ממטר. אם הוא ישאר בריא הוא יהיה ענק

  8. תודה יואב. בהחלט שחקן שמעורר סימפתיה ומהנה לצפייה.
    אני חושב שאתה נתלה באילנות מעט גבוהים.
    לא שיש בעיה להמר, אבל גדול שחקני הניקס זה אילן גבוה מאד. יש את החבר'ה של שנות ה-70' ואת פט יואינג. בקיצור, הסוסים עוד רוכבים לאט מדי כדי שנרתום לפניהם את העגלה.
    סבוניס אמנם לא 2.20+, אלא רק 2.20, אבל גם הוא היה קולע שלשות (פחות כמובן).

    1. פורזינגיס תוך 4 משחקים בערך יעבור את מספר השלשות של סאבוניס לאורך כל הקריירה.
      אם הוא יהיה הפרנצ'ייז פלייר שלהם(מה שלדעתי יקרה), ולא יעזוב את הניקס כל עוד יש לו מה להציע, אני מאמין שהוא יהיה אחד הגדולים ששיחקו שם. אם הכי גדול? כנראה שלא, אבל לכן אמרתי "הימור פרוע"…

  9. הכל נכון עד האליפות
    אלא אם כן הניקס יצליחו להנחית את ווסטברוק במדיסון. בשנים הקרובות לא יקבלו בחירה פחות ממקום 16

  10. יופי של טור!

    גם אני אוהב את העיר הזאת,
    ואת אוהדי הכדורסל שלה, שהם זן מיוחד של אוהדים –
    מאוד דעתנים, מאוד מעורים, מאוד מפוקחים.
    (זו חוויה מסוג מיוחד לצפות בניקס בספורטס בר, הצופים הניו יורקרים מבינים הרבה יותר בכדורסל ממקביליהם בקליפורניה, לדוגמה.)

    בכל הנוגע לפרוזינגיס –
    הוא ללא ספק שחקן מיוחד. כמו שאמרו לפני – העיקר הבריאות!

  11. לדעתי הקבוצה והתפקיד הלא נכונים …
    פורזינגיס צריך לשחק באירופה או בספרד …חחח
    למזלו הורנסק מבין מה לעשות איתו הוא פורוורד טוב ולא סנטר שיכול גם לשחק פיבוט. עליון אבל בגדול הוא יכול לנהל משחק מאחור לקלוע ולשמור מצוין
    הוא עדיין חלש מדי לקרבות אויר בנבא וצריך לשמור על עצמו עוד שנתיים שלוש.
    בקשר למהירות שהוא יכול להעביר קונוסים זה כמו תוכנה שמשחקת שחמט …
    מדובר בשחקן אירופי טוב שיוכל להגיע אולי לרמתו של פאו גאסול.
    לא יותר מזה אז צריכים להיות ריאליים לגביו .

    1. הכתבה בגדול מתבססת על אי אס פי אן מדע …
      מדע כמו כל דבר אמריקאי משמע מיסחור …
      ניפוח הגזמה ויצירת ציפיות לא ריאליות….
      אז נעבור לדיווח ספרדי אמין בהרבה כריס החל בגיל 16 בסיביליה אחרי שאחיו ומאמנו הצליח לדחוף אותו לשם לקב נוער .
      את הסיפור על הויטמינים והאנמיה כבר קראנו אבל מה שלא כתוב היה הרצון שלו ללמוד ספרדית ולהשתלב שם כשחקן ספסל זה מה שנתנו לו ובצדק היה חלש מדי ולא רצו לשרוף אותו מהר מדי .
      הספורט בספרד חושב טווח רחוק זו לא אמריקה שם בונים שחקנים לא הורסים סטייל תיבודו .
      מהאנגלית אני פחות מתפעל כל לטבי שרוצה להתקדם חייב אנגלית לא מיוחד .
      הספרדית היא זו שיצרה את הקשר בינו לכרמלו שתיכנן להעיף אותו עם פיל גקסון ביחד ….
      המפתח להבנת הבחור הוא הנכונות שלו לעבוד ולהקשיב ספרדית אנגלית ריצות ויטמינים הבחורעובד קשה מוסר עבודה בשמייםומוכן להישאר לבד בגיל 16.
      זה מב שהביא אותו לשם וזה מה שמשאיר אותו יש לו עוד שלוש שנים עד שיעמוד ברשות עצמו בלי שחקן מנטור שמשגיח ודואג לו.
      מקוה שיצליח להגיע גם לשם אבל את שלו להגיע ולשחק הוא כבר עשה.

  12. אף מילה על דראגן בנדר? גובה דומה, יכולת קליעה, וכו'
    אבל שם משהו ממש לא עובד . לדעתי פלופ אדיר . למרות שמאוד מוקדם.
    לגבי שלשות – אנחנו בשנים של שינוי, לא הייתי משווה לדירק. ואם כבר, הפער הקטן מראה את השינוי הסטטיסטי הכולל ולא מעיד על היחיד.

  13. נוביצקי הוא השחקן האירופי הגדול בהסטוריה .
    היה סופרסטאר שלקח קבוצה לבד על גבו לאליפות , הישג שלא רבים גם באמריקה עשו.
    קאריירה ארוכה מאוד.
    בוא תחזור עוד 20 שנה ואז נראה מה פורזינגס עשה והשיג.
    היו הרבה שחקנים עם פוטנציאל אדיר שפציעה חיסלה אותם…
    סתם שניים בשליפה :פני הרדוואי ודרק רוז.
    גוף כזה עלול להיפצע בקלות ,פשוט יש הרבה ממנו.
    נכון הזכירו את יאו מינג שאומנם שונה ממנו פיסית….כשנכנס לליגה לעגו לו (בארקלי) ולא האמינו שיהיה בכלל שחקן .הוא הוכיח את ההפך .הקארירה שלו היתה קצרה מאוד כי הגוף בגד בו.

    1. נכון מאוד, כולנו מודעים לכך.
      עם זאת, אי אפשר להתעלם מזה. הפתיחה של פורזינגיס טובה יותר, ותאר לך שהוא יתפתח לנוביצקי מבחינה התקפית פלוס לשחקן הגנה?

      אם זה יקרה, יהיה לנו כאן משהו מטורף.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט