סיקור משחקי יום רביעי/עמית טבול

הלילה, ראש חודש כסליו, התקיימו 10 משחקים ב- NBA. שמונה מתוך עשרה משחקים הפגישו קבוצות מערביות ומזרחיות. אחד המשחקים נדחה ואחרים הפתיעו.

 

פילדלפיה סיקסרס (14-4, מקום 15 במזרח) – סקרמנטו קינגס (11-7, מקום 11 במערב) – נדחה בעקבות רטיבות בפרקט האולם של פילי (ממש כמו בליגה למקומות עבודה)

 

בוסטון סלטיקס 114 (8-10, מקום 4 במזרח) – דטרויט פיסטונס 121 (10-10, מקום 7 במזרח)

ניצחון שממחיש את הפוטנציאל של הבוכנות אם הם מתחברים. לא הרבה הימרו שדטרויט, קבוצת חוץ חלשה, תנצח את הסלטיקס בבוסטון. את דטרויט זה לא ריגש במיוחד. הם קלקלו להורפורד את שמחת זבד הבת ויצאו עם ניצחון חוץ יקר שמשאיר אותם רלוונטיים וזה עוד לפני שג'קסון חוזר. כל שחקני החמישיה הגיעו לעבודה. הרוטציה כללה 9 שחקנים. הבוכנות הובילו משלב מוקדם במשחק עד שבוסטון הצליחו לצמצם ואף לעלות ליתרון קטן במהלך הרבע הרביעי בזכות ריצת 0-11. דטרויט רצה 0-9 בעזרת שלשות של האריס את מוריס ופתחה פער של 8 נקודות, 5 דקות לסיום. היתרון גדל ל-11 אבל בוסטון הצליחה לצמצם ל-4 הפרש, 30 שניות לסיום המשחק.

בדטרויט החמישיה הבריקה וקלעה 105 נקודות כאשר 4 שחקנים קולעים 20 נקודות יותר והחמישי 19.

קלדוול-פופ הוביל את הקלעים עם 25 נקודות, 5 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, האריס 21 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, מוריס (4 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 בלוקים) ודראמונד (17 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-2 חטיפות) קלעו 20 כל אחד, סמית 19, 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים. דטרויט קלעה ב-55% מהשדה.

בבוסטון תומאס קלע 27, אוליניק 19, קראודר (5 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חטיפות) ובראדלי (6 ריבאונדים) קלעו 14 כ"א. סמארט 12, ג'ונסון 11, הורפורד היה פושר עם 9 נקודות, 5 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות.

מצטייני המשחק: החמישיה של דטרויט.

 

טורונטו ראפטורס 120 (6-12, מקום 2 במזרח) – ממפיס גריזליס 105 (8-11, מקום 6 במערב)

עוד לפני הפציעה של קונלי ממפיס לא ממש הסתדרה עם טורונטו. טורונטו קטעה רצף של 6 ניצחונות חוץ שהשיגו הדובים והם מצידם רשמו ניצחון רביעי ברצף. היתרון החליף צד פעמים רבות עד אמצע הרבע השלישי ואז הקנדים התחילו לפתוח יתרון שצומצם בדקות הראשונות של הרבע הרביעי והגיע ל-12 הפרש, 4:10 דקות לסיום.

בטורונטו לאורי ירה 29 חיצים עם 3 ריבאונדים, 8 אסיסטים ו-2 חטיפות. דרוזן קלע 24 עם 9 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-7 איבודים. קארול 17, ג'וזף 16, 3 ריבאונדים ו-8,אסיסטים, פיטרסון 14 ו-13 ריבאונדים.

בממפיס אנדרו האריסון קיבל את המפתחות לאחר פציעת קונלי והחזיר עם 21 נקודות, 4 אסיסטים ו-3 חטיפות. טרוי דניאלס תרם 19 מהספסל, גאסול 18 נקודות, 8 ריבאונדים ו-3 אסיסטים, ג'מייקל גרין 16, 5 ריבאונדים ו-5 חטיפות, טוני אלן 12, טרוי וויליאמס 10 ו-3 חטיפות.

מצטיין המשחק: קייל לאורי.

 

שיקאגו בולס 90 (7-10, מקום 3 במזרח) – לוס אנג'לס לייקרס 96 (10-10, מקום 9 במערב)

גור גוזל עזב את הקן והתגייס. מומי, שמבקר בימים אלה בחוף המזרחי (פרטים בהמשך…), התקשר לאחראי קשרי הקהילה אצל הצהובים (לא דורון ג'מצ'י) וזה החדיר בהם מוטיבציית יתר. החבר'ה החליטו להעניק לגור מתנת גיוס וניצחו את השוורים ביונייטד סנטר כשהם עולים עם הרכב חסר ללא ראסל (יחזור כנראה עוד שבוע) ויאנג (בחוץ בין שבועיים לחודש). הקבוצה הצעירה מלוס אנג'לס מפתיעה אותנו הרבה העונה. במשחק האחרון הם הובסו בניו אורלינס ועכשיו הם מנצחים בשיקגו.

הפתיחה הייתה דווקא של שיקגו שנראתה בדרך לטיול קליל על חשבונם של הלייקרס הפצועים. הרבע הראשון הסתיים בתוצאה 17-28 לטובת השוורים. הצהובים חזרו למשחק עם רבע שני שהסתיים בתוצאה 19-30 לטובתם והמשחק נפתח. לאחר רבע שלישי די צמוד הקבוצות נכנסו לרבע הרביעי כשלוח התוצאות מראה יתרון 3 לשיקגו. שיקגו שוב נתקעו על 17 נקודות. הפעם זה היה ברבע האחרון והם לא הספיקו לתקן.

שלשה של ג'ימי באטלר השוותה את התוצאה. רנדל בליי אפ חשוב העלה את הלייקרס ליתרון 2, 45 שניות לסיום והויברג הזעיק טיים אאוט. שיקגו נתנה את הכדור לבאטלר שהחטיא זריקה ל-2 נקודות. לו וויליאמס קלע 1 מ-2, באטלר החטיא שלשה, רנדל קלע 1 מ-2 מהעונשין וניסיון שלשה באטלר לא פגע בכלום. לארי נאנס ג'וניור קלע 3 מהקו וסגר את המשחק.

בלייקרס וויליאמס (5 ריבאונדים, 5 אסיסטים, חטיפה וחסימה) וקלארקסון תרמו פעמיים ח"י נקודות. רנדל היה ענק עם 13 נקודות, 20 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2 חטיפות. לארי נאנס הצעיר והמצוין עם 12 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 חטיפות. דנג עם 10, 8 ריבאונדים ו-2 חטיפות.

בשיקגו באטלר שבר את הטבעות בדרך ל-22 נקודות (4 מ-18 מהשדה, 13 מ-15 מהעונשין) עם 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-3 חטיפות. ווייד עם 17 נקודות, 4 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-2 חטיפות, רונדו עם 14 נקודות, 8 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-2 חטיפות. לופז אמנם החטיא המון אבל לא היה רחוק מטריפל דאבל סטייל חסם ווייטסייד כשהוא מסיים עם 10 נקודות, 9 ריבאונדים ו-8 חסימות.

שיקגו קלעה ב-35% מהשדה.

מצטיין המשחק: ג'וליוס רנדל.

 

אוקלהומה סיטי 126 (8-12, מקום 5 במערב) – וושינגטון וויזארדס 115 (11-6, מקום 12 במזרח) [הארכה]

ראסל נתן, ראסל לקח, ראסל שוב נתן. אוקלהומה תחיה ותמות על הרכז האקסקפלוסיבי הזה. מאמן וושינגטון סקוטי ברוקס חזר לזירת הפשע בה בילה 7 שנים.

הרבע הראשון היה כולו אוקלהומה, שניצחה אותו 19-32. אוקלהומה הובילו בפער נוח אבל הוויזארדס ניצחו את שני הרבעים הבאים, השוו את התוצאה לפני תחילת הרבע הרביעי ואף עלו ליתרון במהלכו. אולדיפו החזיר את אוקלהומה למשחק עם שלשה ודאנק.

ווסטברוק החריב את הטבעות כשהוא קולע 7 מ-28 מהשדה (0 מ-5 מהשלוש) עד הדקה האחרונה של המשחק בדרך ל-18 נקודות עד כה. זה לא כל כך הטריד אותו כשהוא קבר שלשה אדירה 8.5 שניות לסיום ושלח את המשחק להארכה.

בהארכה הצ'יטה טרף את וושינגטון עם 14 נקודות מתוך 21 של הרעמים לעומת 10 בלבד שקלעו הוויזארדס.

באוקלהומה ווסטברוק סיים עם טריפל דאבל רביעי ברציפות (אוקלהומה ניצחה בכל ארבעת המשחקים האלה) שכלל 35 נקודות (12 מ-35 מהשדה, 10 מ-10 מהעונשין), 14 ריבאונדים, 11 אסיסטים ו-2 חטיפות. אולדיפו היה מצוין עם 25 נקודות, 6 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. קאנטר 14, אדאמס 12 נקודות ו-6 ריבאונדים (נטש באמצע עקב פציעה), רוברסון (5 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-2 בלוקים) וסאבוניס (2 חטיפות) עם 10 לנפש.

לוושינגטון לא עזרו 7 שחקנים שקלעו בדאבל פיגרס. ביל ממשיך את היכולת המצוינת והראה שכשהוא בריא הוא ממש לא אחד החוזים הגרועים בליגה (אני חוזר בי מהקביעה הזאת) וסיים עם 31 נקודות, 5 ריבאונדים ו-2 חטיפות. מוריס 19 ו-7 ריבאונדים, וול 15 נקודות, 6 ריבאונדים ו-15 אסיסטים, גורטאט (11 ריבאונדים) ואוברה (6 ריבאונדים) עם 12 כ"א, פורטר (8 ריבאונדים, 3 חטיפות) ותורנטון 11 כ"א.

מצטיין המשחק: מר טריפל דאבל ביג ראס.

 

מינסוטה טימברוולבס 104 (13-5, מקום 14 במערב) – ניו יורק ניקס 106 (9-9, מקום 8 במזרח)

עוד משחק מאכזב בעיר הזאבים שהפגיש את 2 מצטייני דראפט 2015 ואלה מצידם לא אכזבו. בסופו של דבר ועם כל הכבוד לצעירים, כרמלו לקח זריקה טיפוסית שהכריעה את המשחק 2.3 שניות לסיום.

הרבע הראשון היה צמוד. ברבע השני הניקס היו טובים יותר וניצחו אותו 18-30. הזאבים לא התייאשו ובעזרת משחק אדיר של טאונס רצו 3-20 בדרך לשוויון 102 פחות מדקה לסיום לאחר שלשה של זאק לווין.

אצל הניקס פורזינגיס להט עם 29 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-2 חסימות, כרמלו 14 נקודות עם 4 ריבאונדים ו-3 חטיפות, קוזמינסקאס קלע גם הוא 14, ג'נינגס 12, 7 אסיסטים ו-2 חטיפות, רוז 11.

במינסוטה טאונס היה אדיר וזרח עם 47 נקודות (15 מ-22 מהשדה, 17 מ-20 מהעונשין), 18 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 2 בלוקים וחטיפה. וואוו !!!

וויגינס קלע 19 עם 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, לווין 17. חוץ מהשלישיה הגדולה אין יותר מדי בשורות במינסוטה.

מצטיין המשחק: עם כל הכבוד ללטבי, ללא ספק טאונס הוא המצטיין במשחק הזה.

 

דאלאס מאבריקס 87 (14-3, מקום 15 במערב) – סן אנטוניו ספרס 94 (4-15, מקום 2 במערב)

ניצחון חוץ 11 ברצף לספרס. דאלאס המסכנה שוב הקשתה עליהם אבל גם הפעם הספרס, ששיחקו ללא פארקר, ג'ינובילי וגאסול (מנוחה), יצאו כשידם על העליונה לאחר רבע אחרון שהסתיים בתוצאה 21-33 לטובת הדורבנות.

בסן אנטוניו פטי מילס הוביל עם 23 נקודות (9 מ-12 מהשדה, 5 מ-6 מהשלוש, 15 נקודות ברבע האחרון), לאונרד קלע עם 21 נקודות, 7 ריבאונדים ו-2 חטיפות, גרין 11, דדמון 6 נקודות, 10 ריבאונדים ו-3 גגות.

בדאלאס מתיוס קלע 26, בארנס 17, קארי 14, פאוול 10 ובוגוט 12 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-4 נקודות על הדרך.

מצטיין המשחק: פטי מילס.

 

דנבר נאגטס 98 (11-7, מקום 10 במערב) – מיאמי היט 106 (12-6, מקום 13 במזרח)

הפתעה בקולורדו. דנבר נחנקה ברבע הרביעי (18 נקודות לעומת 31 של ההיט) והפסידה למיאמי שמצליחה לנצח פה ושם.

במיאמי חסם ווייטסייד סיים עם 25 נקודות, 16 ריבאונדים ו-4 חסימות. וויין (אלינגטון) התחפש לדוויין והיה חזק בעניינים לאחר פציעה ממושכת. הוא סיים עם 22 נקודות (5 מ-9 מחוץ לקשת) ו-4 חטיפות. טיילר ג'ונסון עם 18 ו-7 אסיסטים, דראגיץ' מסר אותה כמות פלוס 16 נקודות, באביט 11 וג'יימס ג'ונסון עם 10 נקודות, 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 3 חטיפות ו-2 חסימות.

בדנבר המספר 17 שלט כש-4 שחקנים קולעים 17 נקודות. גלינארי שילב את זה עם 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים, נלסון עם 5 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, צ'נדלר 7 ריבאונדים, ויוקיץ' 14 ריבאונדים. פאריד קלע 10 נקודות עם 8 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חסימות.

מצטייני המשחק: חסן וויטסייד ווויין אלינגטון.

 

פיניקס סאנס 109 (13-6, מקום 13 במערב) – אטלנטה הוקס 107 (9-10, מקום 6 במזרח)

אטלנטה בצרות צרורות אחרי שהפסידה גם במדבריות אריזונה (הפסד רביעי ברצף). הספסל של פיניקס חיקה את זה של הלייקרס וסיים עם 54 נקודות בהנהגתו של ברנדון נייט שסובל מעונה סיוטית. נייט קלע 14 נקודות ב-5 דקות ופיניקס הפכה פיגור מוקדם ליתרון 9 בסוף הרבע הראשון. אטלנטה לא ויתרה ולאחר שהשלימה ריצת 0-10 המשחק הפך לצמוד ברבע השלישי.

פיניקס השלימה ריצת 0-11 עד לאמצע הרבע הרביעי והובילה כבר ב-5. אטלנטה הצליחה לצמצם לנקודה הפרש 2:50 דקות לסיום המשחק הודות לרבע מצוין של שרודר (14 נקודות ברבע האחרון). בלדסו החזיר ל-5 הפרש 28 שניות לסיום.

בפיניקס נייט קלע 23 נקודות עם 5 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו-2 חטיפות, טאקר ודאדלי (2 חטיפות) עם 17 כ"א, בוקר 13, ובלדסו עם 12 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

באטלנטה, שחסרה את פול מילסאפ המצוין, שרודר קלע 31 (שיא קריירה) עם 4 ריבאונדים ו-9 אסיסטים, בייזמור 22, 5 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-3 חטיפות, הארדווי 21, הווארד 17 ו-14 ריבאונדים (6 איבודים).

מצטיין המשחק: ברנדון נייט.

 

פורטלנד טרייל בלייזרס 131 (10-10, מקום 8 במערב) – אינדיאנה פייסרס 109 (10-9, מקום 10 במזרח)

משחק בין שתי קבוצות מאכזבות עם הגנות גרועות הסתיים בניצחון מוחץ של פורטלנד ששמרה אתמול טוב יותר ורשמה ניצחון חמישי ברצף על אינדיאנה.

פורטלנד קלעה 73 נקודות במחצית (42 ברבע השני) ונתנה את האות לגארבג' טיים ארוך.

בפורטלנד לילארד היה מצוין עם 28 נקודות, 5 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-4 חטיפות, הארקלס קלע 23 עם 2 חטיפות, מקולום 19, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ו-2 חטיפות. פלאמלי 16 נקודות, 9 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. קרב 15, טרנר 13, 4 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות.

באינדיאנה, ששיחקה ללא פול ג'ורג', טיג סיים עם 25 נקודות, 5 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, מיילס טרנר 19 ו-10 ריבאונדים, ברוקס 16, רובינסון 15, ג'פרסון 13.

מצטיין המשחק: דמיאן לילארד.

 

מצטייני המחזור: ווסטברוק וטאונס.

מצטייני נובמבר: ווסטברוק והארדן. 

 

המלצת פנטזי:

אנדרו האריסון. קונלי בחוץ לתקופה ארוכה והוא צפוי להמשיך לקבל דקות רבות אלא אם כן יביאו רכז נוסף. בינתיים הוא נראה מצוין.

 

 

 

 

 

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 87 תגובות

  1. תודה תודה.

    עוד ערב מהנה מאוד. נתתי לעצמי זמן להשלים אותו (ספוילר אוף!), וארך זמן כפול מהמתוכנן. צמוד אחרי צמוד אחרי צמוד.

    יש ליגה בעולם שמתחת לגולדן סטייט!

    דטרויט יוצאת מבק-טו-בק חוץ, בשרלוט ובבוסטון עם 2 נצחונות משכנעים מאוד. התקרה שלנו היא חצי עליון במזרח וסיבוב שני לפחות, וזה עוד לפני שרג'י חוזר. מאוד מאוד מבסוט.

    שמח לגלות שמיאמי עקשנית ולא תלך ללוטרי בלי לפחות מאמץ הגון. מקווה ככה. יש דראפט עמוק בלי כוכב על אחד זוהר – טנקינג לא הכרחי.

    הספרז לא משכנעים. קוואי פנטסטי ותמיד יש אקסטרה – הערב פטי מילס – אבל לא משהו שידגדג את יו-נואו-הו.

    וושינטון, כרגיל, יודעת להחמיץ נצחון מוראלי וראוי. האפתיה על פני הבק-קורט דואו בדקות ההכרעה – משהו.

    יכול להיות שדיבורי הממוצע עונתי טריפל-דאבל יושבים חזק מדי לראסל בראש?

    הווארד עם עונה מעולה, ובכל זאת אטלנטה ככה ככה. הסברים?

    ואיפה דובי? מלו גיבור הערב – אחרי סיום מחריד, הניקס מאבדים 17 הפרש ברביעי עם 11 החטאות רצופות – רק כדי שמלו ייקח את הקליעה המנצחת, ומייד אח"כ, דיפלקשן מהוצאת חוץ של זאק לווין שסוגר את העניין.

    ברינג און דה קליפרס אנד קאבס!

    1. הווארד עם עונה מעולה, אטלנטה ללא הכימייה הקבוצתית שאפיינה אותה בשנתיים האחרונות ועם פוינט גארד מבטיח אבל לא יציב. אחת הגדולות של הורפורד (שאני לא מחזיק ממנו מי יודע מה) הייתה לטעמי שהוא השתלב בצורה מושלמת כמעט לצידו של מילסאפ ובתוך המארג של בודנהולצר. גבוה נייד מאוד עם תנועת רגליים טובה, יכולת לשמור גם רחוק מהסל ובעיקר – כל החולשות שלו כוסו על ידי אחרים בקבוצה. אף אחד לא מכסה היום על העונשין של האוורד או על חוסר היכולת שלו לקלוע שלשות (אם ידוע מקום הימצאו של קורבר ההוקס ישמחו לדעת). הוא ריבאונדר מעולה, אבל אני זוכר שגם מילסאפ לא כזה גרוע. הורפורד לא היה ריבאונדר מי יודע מה אבל זה לא היה כזה משנה. יש עוד כמה סיבות שחשבתי עליהן אבל לא ראיתי מספיק משחקים של ההוקס השנה בשביל אפילו להעלות אותן…

  2. תחילת ההארכה – ראס נלחם בכל העולם, לוקח ריבאונד התקפה ושם אותו קרש סל. מאז מייקל וקובי לא היה לנו איש של 100% ערב אחרי ערב. נכון, היו גם 35 זריקות באחוזים איומים אבל הבן אדם משאיר הכל על המגרש ולא מכיר דרך אחרת. זה עוד עלול להצליח לו. הצוות המשלים שם מתחיל לקבל צורה (נחמד האולדיפו הזה) וכיף לראות אותם רצים.
    בתחילת השנה התערבתי עם חבר שהם מסיימים 1-4 במערב הפרוע. זו הייתה משאלת לב יותר מאשר הימור מושכל, אבל עם ראסל, המילה "מושכל" מקבלת משמעות פילוסופית… גו ת'אנדר !

    1. ההשוואה בהחלט במקום.
      הבן אדם לא מכיר את המושג 'קרוז קונטרול',
      אצלו זה פול גז כול הזמן.

      אם אני אוהד הת'נדר,
      אז מצד אחד הבן אדם חוויה,
      מצד שני קשה שלא לדמיין את הפציעה הבאה.
      זה קצת כמו לחזות בלוליין שיכור על חבל מתוח מעל נהר עם תנינים.
      אתה לא בטוח אם אתה מרותק למופע בגלל המיומנות של הלוליין, או בגלל התנינים…

        1. דווקא הבעיה הייתה שהיה חם ואז הקרח ממשחק ההוקי יום קודם שנמצא מתחת גרם לפארקט להיות רטוב וחלק.

  3. במשחק של הסאנס המצטיין היה ללא ספק ג'רד דאדלי שיחד עם בארבוסה סחבו את הסאנס לניצחון עם טעם של פעם. השניים היו אחראים לריצה שפתחה 10 הפרש ברבע הרביעי ממנה ההוקס לא הצליחו לחזור.

    1. עידן היקר אני באמת חושב שאתה סובל ממזוכיזם (:
      יש לך מספיק סבל מצפייה ואהדה של הקארדינלס, ואתה עוד צופה במשחקים של הסאנס?

  4. לא ברור מה פופוביץ' עשה שם עם ההרכבים במשחק. סדרות חינוך? ניסויים? בכל מקרה הספרס נתקעו 7 דקות בלי נקודות ברבע השלישי ודאלאס עלתה ל-13 הפרש. אז קאווי ופאטי מילס נזכרו שהם לא אמורים להפסיד לדאלאס.

  5. תודה סיקור נהדר.
    עוד נתון סטטיסטי הזוי מהערב.
    דטרויט עם נקודה אחת פחות מחמישייה שלמה שקולעת 20 נק' כל אחד. די מטורף

      1. כאילו רקחו קבוצה במעבדה:

        דקות משחק:
        35-35-35-35-38
        22 (לואר, השחקן השישי)
        12-12-12

        וזה לא במשחק קל! בבק-2-בק, אחרי שרלוט, צמוד בבוסטון!

        אני מאוד אוהב מה שאני רואה. דטרויט היא קבוצה.

  6. אני אוהב את הצ'יטה, מהתחלה אהבתי אותו אבל שימו לב למספרים של דוראנט למשל לעומת ראסל. נכון לראסט יש ממוצע טריפל דאבל אבל את -31.2 נק' שלו הוא קולע ב-42% לעומת 27.1 של דוראנט ב-57%!, ראסל גם מאבד 5.5 לעומת 2.3 של דוראנט, לראסל 10.4 סלים מתוך 24.3 נסיונות ולדוראנט 9.7 מתוך 16.9. כלומר אם יש לך את שוראנט בקבוצה במקום ראסל הקבוצה שלך מרוויחה עוד 10 פוזשיינים במשחק בערך.

      1. האחוזים של דוראנט עולים כי ההגנות מבוהלות מהאחים ספלאש. לא חוכמה. הוא מאבד פחות כי הוא מחזיק פחות בכדור. בקיצור השוואה לא לעניין

      2. אי אפשר לעשות השוואה כזאת. קודם כל אתה צריך לשים ליד ראסל 3 שחקנים כמו קרי, תומפסון וגרין שאי אפשר לעזוב אותם וגם יודעים לייצר מצבים לעצמם ולאחרים.
        דבר שני – התייחסת נטו לעניין הקליעות והאיבודים. מה קורה כשמסתכלים על התמונה הכוללת? ווסטברוק לוקח 2 רבאונדים יותר ומוסר 7 אסיסטים יותר למשחק – כמה נקודות זה שווה?

    1. השוואה בעייתית.
      אני לא יודע אם דוראנט היה נותן מספרים כאלו יעילים לו המצב היה הפוך והוא היה צריך להוביל את הקבוצה. למעשה אני בטוח שלא.

    2. כולם צודקים אי אפשר להשוואת אבל לפחות לי עולה התהיה שווסטברוק לצורך העניין בגולדן סטייט אז ווסטברוק לא היה עם האחוזים של דוראנט ויותר מזה האחוזים של קרי ותומפסון היו צונחים גם.כמו כל המשחק שלהם

      1. להשוות תמיד אפשר….ועם עובדות אי אפשר להתווכח, מה אתה מסיק מהעובדות זה סיפור אחר וכל הטענות למעלה הן היפותטיות. אגב לא אמרתי מי או מה יותר טוב.

        1. כי דוראנט הוא פחדן. שחקן צעצוע. הוא לא יקח זריקות לא טובות שיכולות לפגוע לו ביעילות, אפילו אם זה מה שהקבוצה צריכה.

          ראסל לא מפחד מדברים כאלה. לא אכפת לו ביעילות סטטיסטית. אכפת לו רק מניצחון.

  7. וושינגטון פשוט זוועה שווים פחות טופ4עם הסגל שלהם , צריכים שינוי כללי טרייד של ביל פורטר ובחירה עתידית לסקרמנטו תמורת קוזינס גי ,גורטאט תמורת פאריד ואז יהיה שם קבוצה מצויינת
    חמישייה וול אוברי גי פאריד קוזינס

    1. ולמה שסקרמנטו תסכים לדיל כזה, הוא מעט מדי עבור קאזינס+גיי.
      אבל אני יותר ממסכים איתך לגבי חומר השחקנים – וושינגטון היא האנדר-אצ'יברית הגדולה של כל הליגה, זה זועק.

    2. אני מתחילת העונה מחכה לטרייד של וושינגטון. כמו שנדב אמר אתמול, כואב הלב על שחקן כמו וול ומבחינתו הוא צריך לעוף משם כמה שיותר מהר.
      אבל אולי לחכות זה דווקא רעיון טוב, עם דראפט טוב מעבר פינה וחומר טוב לטריידים הם יכולים לחכות בינתיים ולבנות לקראת שנה הבאה בקיץ. רק למה ברוקס למה

      1. אני היחיד שלא מתלהב מוול? הוא לא עשה את קפיצת המדרגה שציפינו ממנו לעשות ולהיות אולסטאר קבוע, הקליעה שלו עדיין נוראה והכימיה בקבוצה פשוט זוועה, אני לא מסכים אם הקביעה שהסגל שם שווה פלייאוף

  8. נראה שעליתי על הדרך להצית דיונים (מייגעים לעיתים):

    א' להגיד שהאליפות של הלוחמים/ פרשים היא לא מוצדקת / עם כוכבית
    ב' לדבר על המעבר של דוראנט ולהשוות אותו ללברון
    ג' לדבר על המעבר של דוראנט ולהשוות אותו את לווסטברוק/ להגיד כמה ראסל מדהים אבל…
    ד' להגיד כמה המזרח חלש והמערב חזק או להיפך.

    הוסיפו אם יש לכם עוד נושאים

  9. פאקינג KAT!

    איזה פסיכי.

    עכשיו שהוצאתי את זה, תודה עמית על הסיקור.

    יאללה דטרויט, תחזירו את רג'י ויש מזרח! (סומסום, מתי חזרה משוערת?)

    כל הכבוד לניקס וללייקרס. אומרים שגלי נוסטלגיה חוזרים כל 20 שנה בערך אז עם הלייקרס אנחנו סבבה… הניקס? באיחור אופנתי, אבל העיקר שיש קבוצה.

    ראסל באמת מופרע. אני זוכר שדלבדובה פעם אמר שהוא שותה כוס של קפה בוץ במחצית וזה מה שעוזר לו להביא אנרגיה מחודשת (ולקפוץ על רגליים של אנשים). הצעות הגולשים למה הצ'יטה שותה בחדר לוקרים יתקבלו בברכה!

          1. לא יודע, משהו בזריזות ובעוצמה המתפרצת יותר מתחבר לי לקטנצ'יק (אחר כך עוד אומרים שאני מתווכח על כל דבר).

    1. אין עדיין תאריך אבל הוא כבר מתחיל לזוז ו"מרגיש טוב", ההערכה היתה תחילת החודש, מעריך שזה עניין של עוד שבוע-שבועיים.

  10. ראיתם את דווייט הווארד משחק אותה רכז מול פיניקס? מייק מוסקלה עדיין מנסה להבין אם זה היה אמור להיות מסירה, מסירה לאלי-הופ או זריקת פלואוטר מטווח שקרי היה גאה בה.

  11. זה נראה שהטיעון הראשון שעולה לאחר שכל האחרים נכשלו הוא לגבי אחוזי הקליעה שלו ושזה מראה שהוא אנוכי ולא כיף איתו.

    החלק הראשון נכון מאוד – אחוזי הקליעה שלו במשחק היו רעים, וגם העונתיים הופכים אותו לקלע ממוצע-.

    החלק השני שמהווה המסקנה לטעמי שגוי אך קל להבין מדוע חושבים כך, אנסה לתת זוית קצת שונה.
    ראשית לגבי המשחק הזה, הוא סיים עם 11 אסיסטים רק מה שלא נספר אלו ההחטאות והעבירות ללא סל.
    נכון זה נתון שתופס לגבי כל שחקן אבל במשחקים של OKC זה ניכר במיוחד נגד הוויזארדס חבריו הלכו לקו 21 פעמים נוסף על ה10 שלו. גם כאן חלקכם לא ישתכנעו וידברו על הקלאצ' – ובכן לצערי מפאת קוצר זמן טרם עשיתי בדיקה מעמיקה אך אני משוכנע שהמספרים יהיו בין הגבוהים בקריירה אם לא הגבוהים ביותר, כן, דווקא ללא KD.

    שנית, קליעתו ל3 העונה השתפרה ב-4% עד כה ומתקרבת לממוצע הליגה ועושה רושם שהוא שקול יותר בזריקות ל-3.
    אז לא הכל שחור ויש אווירה מצויינת בקבוצה שפת גוף מעולה ותקשורת שאני לא זוכר מזה הרבה זמן.
    משהו מתחיל להשתחרר בווסטברוק ואוקלהומה ואמנם שכנראה לא העונה אבל אם לא תהיינה פציעות לקבוצה יש בסיס חזק עם פוטנציאל גבוה ואין צורך ביותר מידי שינויים פרסונליים.

    1. רציתי להוסיף לגבי השלשה היחידה שווסטברוק קלע במהלך האחרון של הזמן הרגיל הגיעה לאחר כ-9 שניות בהן ראס חיפש את מורו* שנתקע בחסימה כפולה של הוויזארדס.

      *סוף סוף דונובן נותן לו דקות משחק 4 ברציפות! הוא לא קלע טוב הערב אבל תרם 3 אסט' ופלוס מינוס הטוב בקבוצה עם +20.
      בעונה האחרונה של ברוקס (14-15) מורו היה מחליף חשוב ובסיום אותה עונה הייתי משוכנע שיכנס לחמישייה במקום רוברסון.

      אני שמח שרוברסון קיבל את הקרדיט על חשבון מורו כי הוא הרוויח את המקום ב5 אבל דונובן פשע בכך שלא נתן למורו שום צ'אנס במשך שנה וקצת ללא שום סיבה הגיובית ואף שם יהבו בנגרים דוגמת פוי וסינגלר אך ב4 האחרונים הוא משחק 25 דק' בהן נותן 13נק 2 אסט ב53% מהשדה עם 2.5 שלשות ב50%, וזה כולל את האחרון בו קלע 2-7.

      ונק' אחרונה לגבי רגעי קלאצ', המוגדרים בהפרש 5 נק' כשיש על השעון 5 דק' או פחות. ווסטרוק שקלע גרוע עד ההארכה בה קלע 14 נק' ב4-6 מהשדה, 2 ריב ואסט'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט