TRUST THE PROCESS – יומן פילי – רפי י.

חלק בלתי נפרד בלהיות אוהד הסיקסרס בשלוש שנים האחרונות היה לפתח עמידות מסוג מיוחד בכדי לעבור לילות קשים שכללו לילות שחיטה של הפרש 50+ כמו המשחקים בעונה החולפת מול הקליפרס והספרס, לסבול הודעות קטנות באישון לילה על פציעות מסכנות קריירה שיוצאות ללא הודעה מוקדמת, לסבול את העובדה שהקבוצה הפכה ללעג וקלס בכל מקום שקשור לליגה.

שלוש שנים שלמות לא טעמו בפילי טעם ניצחון בחודשים אוקטובר – נובמבר… 43 הפסדים רצופים באו לקיצם ב-12 לנובמבר עם נצחון 109-105 לאחר הארכה על האינדיאנה פייסרס.

הסיקסרס כהרגלם בקודש בשנתיים שחלפו פתחו את העונה עם הודעה מפתיעה על פציעתו של בן סימונס שכנראה ייראה את מרבית העונה בטלווזיה. זה המשיך בהודעה על פציעות מוזרות של נרלס נואל וג'רד בייליס וכמובן 7 הפסדים רצופים שכללו 4 משחקים של השמטת יתרון מבטיח בדקות האחרונות ( OKC, מג'יק, קאבס ופייסרס) – תסריטי האימים מהשנתיים האחרונות חזרו לרוץ בראש…

סיוטים מהעונות קודמות

הניצחון על אינדי שחרר הרבה לחץ שרבץ על הכתפיים של ברט בראון ושחקניו ומאז הם הוסיפו עוד שלושה ניצחונות על וושינגטון, פניקס ומיאמי וכרגע הסיקסרס עומדים על ארבעה ניצחונות בנובמבר, הללויה!!! רוחות של שינוי בפלסנבניה.

סיפור העונה של הסיקסרס עד עתה הוא הרוקי ג'ואל אמביד, הבחירה השלישית של הסיקסרס בדראפט 2014 שפספס את שתי העונות האחרונות בגלל ניתוחים לאיחוי שברים ברגלו הימנית.

אמביד, המשחק תחת הגבלת דקות משחק כחלק מתהליך השיקום שלו, נותן עד עתה עונה חלומית שמפתיעה אולי גם את עצמו. ב-22 דקות משחק אמביד מעמיד ממוצעים של 18 נקודות, 7.7 כ"ח ו2 חסימות. אמביד מוליך את טבלת הרוקים בנקודות, חסימות, כ"ח ו…. אחוזים ל-3 נקודות!! הרבה לפני באדי הילד, אינגראם ומורי שנחשבים לקלעים הטהורים של מחזור הרוקים-  דרך אגב הרוקי השני של הסיקסרס, דריו סאריץ מדורג שני אחרי אמביד בנקודות,  כ"ח  ו… אחוזים לשלוש.

ראיתי פה הרבה דיונים על אמביד וקשת של תגובות מהשוואות מחמיאות לשחקנים גדולים עד לכיסוחים ללא כפפות (שלום לחבר מוריה) – אוהדי פילי לוקחים באהבה כל מה שסובב את אמביד. הוא היה שווה את הציפייה וההמתנה הארוכה (ונכון… אני מודה ומתוודה שבאופן אישי איבדתי את התקווה לגביו) .

אמביד שינה לגמרי את המשחק של הסיקסרס, יש לו יד רכה מאוד, קשה להזניח אותו בשמירה הוא מושך המון שמירות כפולות ומפנה הרבה מקום לזריקת פנויות לקלעים של פילי והם קולעים מעל ל-10 שלשות למשחק (אני לא זוכר אי פעם קבוצה של הסיקסרס מעמידה נתון כזה). בהגנה הוא כ"כ נייד ויודע להגן על הפיקנרול וכשהוא על המגרש ההגנה של הסיקסרס חונקת.

מה שמפתיע בסיפור של אמביד זו העובדה שהוא עדיין מסתגל למשחק ואחרי שנתיים של השבתה ניכר עליו שהוא עדיין חלוד ויש עוד המון לשפר ולהתקדם. מי שצופה במשחקי הסיקסרס לא יכול לפספס את מסלול הלימוד של אמביד. הוא מתחיל לאבד פחות כדורים, מתחיל להבין את השטף ההתקפי וליצור נקודות תוך כדי המשחק. בכל משחקי הקדם עונה הוא לא מסר אסיסט אחד, במשחקים האחרונים הוא מוסר מעל ל-2 אסיסטים למשחק – רק שישאר בריא!!!

אמביד וסאריץ שני הרוקיז של הסיקסרס

“Since high school that’s how I’ve always gotten better, I get my ass busted and I learn from that. So it’s always good. Just go out and play. If someone scores on me it’s a learning process, and you have to trust it.” – Joel Embid 

נוסף על אמביד נציין עוד ארבעה שחקנים שמתבלטים בפתיחת העונה בפילי –

הסיקסרס בתחילת נובמבר מבצעים טרייד עם OKC  ושולחים את ג'רמי גרנט תמורת ארסן איליוסובה ובחירות דראפט. איליוסובה חולק כיום את עמדת הפורוורד עם סאריץ וזוכה לפריחה מחודשת בסיקסרס עם ממוצעים של 12.5 נקודות ומעל 40% דיוק מה- 3.

השני הוא ג'ראלד הנדרסון שמבחינת הסיקסרס הוא עוד X פקטור שהיה כל כך חסר להם, הניסיון והמנהיגות של הנדרסון מחזיקים את השחקנים הצעירים של הסיקסרס. ברבע הרביעי הוא בד"כ מעורב ברוב המהלכים כאשר הידיים הצעירות רועדות והוא זה שהחזיק את הקבוצה מחוברת ולוחמת ברצף 7 ההפסדים. הוא גם הראשון שיוצא וקורע את השחקנים אחרי תבוסות כמו ביוסטון ומינסוטה.

השלישי ברשימה הוא סרחיו "אל צ'אצ'ו" רודריגז שעם פציעתם של סימונס ובייליס הפך לרכז המוביל של הסיקסרס ונותן לסיקסרס 7.3 אסיסטים למשחק (שביעי בליגה כרגע) ותאמינו לי שאני יודע להעריך את זה אחרי העונה שחלפה ( ואל תגידו לי איש סמית בבקשה…). השיפור בשטף המשחק של הסיקסרס העונה נותן הרבה נחת לאוהדים ולאל צ'אצ'ו מניות רבות בכך.

ואחרון חביב הוא ניק סטאוסקס.

הרבה גבות הורמו כשסטאוסקס לא נחתך בקיץ מהסיקסרס, לקראת העונה השלישית שלו בליגה התעקשו בפילי שסטאוסקס ישחק בליגת הקיץ והוא החזיר ביכולת פושרת מאוד שהיתה המשך ישיר לעונה האנמית שהציג במדי הסיקסרס. לקראת מחנה קדם העונה הסיקסרס האריכו את האופציה על חוזה הרוקי שלו והפתיעו את כולם. במחנה קדם העונה הוא הציג יכולת מזעזעת וסיים שישה משחקים עם שלושה סלי שדה ב-10% דיוק, אבל ברט בראון נשאר היחיד שעוד האמין בו.

ניק נמצא בתקופת שיא בקרירה שלו, הוא הפך לכוח משמעותי ברוטציה של הסיקסרס ונותן בחודש האחרון קליעה יציבה ואמינה עם יכולת הגתית מרשימה, זה הגיע לכך שברט בראון מדבר בגלוי על קידומו לחמישיית הקבוצה. שאפו!

https://www.youtube.com/watch?v=Aa8n7XuXw30

הסיקסרס, כאמור, פתחו את העונה במאזן 7-0 ובשבעת המשחקים האחרונים הם עומדים על מאזן 3-4. לפי הקבוצה אמביד ימשיך עם מגבלת דקות המשחק עד לכריסמס ומצבו יבחן שוב ע"י רופא הקבוצה. בייליס חזר היום לשחק בפעם הראשונה העונה, נרלס נואל יחזור לשחק במהלך דצמבר ובן סימונס לקראת סוף ינואר.

שבעה מתוך שמונת המשחקים הקרובים ישוחקו בוולס פארגו סנטר, הכימיה הקבוצתית הולכת ומשתפרת. היום, לאחר הנצחון על מיאמי, רושמים הסיקסרס רצף של שני נצחונות רצופים לראשונה אחרי 107 משחקים רצופים שלא צלחו לעשות זאת.

TRUST THE PROCESS

הסלוגן העיקרי שליווה את הסיקסרס בתקופתו של הינקי היה המונח Trust the process. מה לא עשו בהנהלת הסיקסרס להמנע משימוש בסלוגן הזה בחודשים האחרונים…

מחכים לבכורה לצד אמביד- בן סימונס

איך שלא תדברו על פילי, רוחו של סם הינקי עדיין תרחף מעל הקבוצה של הסיקסרס. ג'רי ובריאן קולנג'לו מחסלים כל זכר לסם הינקי בארגון: הם החליפו את כל חברי הנהלת הסיקסרס שמונו על ידי הינקי וכמעט את כל הצוות המקצועי (פרט למאמן בראון). אוהדים שמגיעים למשחקי הסיקסרס ועולים להשתתף במופעי הבידור בהפסקות המשחקים מתבקשים להסתיר חולצות תמיכה בהינקי.

אז תארו לכם את הפרצופים של ג'רי ובריאן קולנג'לו ברגע שראו ששחקן הפרנצ'ייז שלהם ג'ואל אמביד מצייץ לכל העולם בטוויטר ומודיע קבל עם ועדה שהוא ה- PROCESS  האמיתי של הסיקסרס ומבקש לכנותו מעתה ג'ואל "The Process" אמביד… תארו לכם את הרגשתם של בעלי הסיקסרס בוולס פארגו סנטר בזמן משחק כשאמביד עומד על קו העונשין לקליעות והקהל שואג לו בקצב  Trust the process…

בהנהלת הסיקסרס נכנעו החליטו יחד עם ה- NBA  ללכת עם הזרם (ועל הדרך לעשות קצת כסף) והוציאו למכירה חולצות רשמיות של הקבוצה עם הסלוגן המפורסם.

אותה הנהלת NBA  שעשתה הכל להקיא את סם הינקי מכל קשר לליגה, מאפשרת למכור בחנויות המכר הרשמיות של הליגה חולצות עם הסלוגן המזוהה מכל עם האיש שכל כך שנוא עליהם.

יאללה נעזוב את השטויות – סופסוף חזרנו ליהנות מכדורסל

לפוסט הזה יש 52 תגובות

  1. אני מסכים עם רוב מה שכתבת ונהנה מאוד מפילי וחושב שהפרוסס יצדיק את עצמו. מה שכן אין להם צורך בנואל ואוקאפור במיוחד כשסימונס יחזור, טרייד על שניהם מתבקש.

  2. נהדר רפי.
    פילדלפיה בהחלט נראים כמו קבוצה השנה ואמביד לגמרי מספק את הסחורה.
    איליאסובה זו החתמה שמביאה ניצחונות. עדיין הם שבירים מאוד ומשחקים בורחים להם מהר מאוד מהידיים.
    אני עדיין לא בטוח אם בראון הוא האיש לעשות את הצעד הנוסף קדימה, אבל מצד שני זה לא פייר כלפיו אחרי שסיכן את הקריירה שלו בשביל ה'תהליך' של הינקי.

    1. הכי הוגן מצד קולנג'לו זה לתת לבן סימונס לחזור ואז לבחון איך בראון מתאים את אמביד וסימונס יחד בהרכב.
      לבראון יש עוד שתי עונות בחוזה ויש לתת לו את הזמן.

  3. מעולה!
    טוב שחזרתם לחיים, התגבשה לה חבורה של שחקנים מוכשרים ומהנים (מאוד אוהב לראות את סרחיו רודריגז מרכז), וזה עוד בלי סימונס.
    הקבוצה כעת לגיטימית ואמביד שוב הפך לתקווה אמיתית למשהו גדול.
    נותר רק לראות האם לברט בראון יש את זה והאם יהיה מסוגל לתרגם זאת לנצחונות.

  4. רפי, תודה על האזכור המחמיא!
    זה רק אני רואה את זה או שרק אני רואה את זה? הנצחונות התחלו להגיע שסטוטקס הצטרף לחמישייה הפותחת ברבע האחרון ופילה משחקת עם 2 רכזים. הבחור פשוט ווינר בנשמה.

    אמביד שחקן נהדר שילוב של כדורסל ותאטרון ( :

  5. יש כמה כותבים מצוינים באתר כאלו שהופכים את ההנאה מכדורסל ומכתיבה למושלמת .
    אני לא יודע לדרג אבל יודע לזהות יצירת מופת עוד אחת שלך .
    באותו נושא התהליך .
    הקודמת היתה בשיתוף עידו מוריה .
    תודה רפי .

  6. טוב מאוד.
    כל עוד הינקי לא מקבל שום קרדיט או תמלוגים על התהליך ורמת הביטחון בו, אני מרוצה.
    סרחיו רודריגז חשוב מאוד לקבוצה ותמיד כיף לצפות בו. הוא והנדרסון הם מסוג השחקנים שבחיים לא היו רואים בפילדלפיה תחת ההנהגה הקודמת. הם שחקנים שהראו משהו בקריירה שלהם והם לא סתם בלון פוטנציאל לא ידוע ולא ממומש שאפשר לנפח עד פיצוץ ואז עוד קצת כי אף אחד לא מסתכל.
    נראה לי שבראון נשאר בקבוצה בעיקר מתוך רחמים כלפיו והמאזן שלו. אולי יש בו את מה שצריך כדי לקדם את הקבוצה, אבל ממקום מושבי הנוף קצת מסתיר.
    אמביד בינתיים מצליח להוכיח שהוא לא רק חזק על קונוסים. מאחל שהרגליים שלו יישארו בריאות.

  7. כמו ניו יורק ואל.איי, גם העיר החמישית בגודלה באמריקה ראויה לקבוצה נורמלית סופסוף. כל הליגה והמזרח במיוחד מחכים לזה.

  8. משמח לראות שבפילדלפיה יש סוף סוף סיבות לחייך.
    עוד יותר משמח, שלך רפי, יש סוף סוף קבוצה שמצדיקה את היומן המצוין!
    (וכל הכבוד על ההתמדה. לי זה ממש לא קל עם הסאנס…)

  9. יומן נהדר!
    לגבי אמביד – אין ספק שלקלוע שלשות זה יתרון חשוב אבל הליגה מוצפת בגבוהים שקולעים מבחוץ. הייתי רוצה לראות אותו מתמקד בלכתוש בפוסט ולהשתמש בנתונים הפיזיים המצוינים שלו יותר.

  10. יש לי שאלה שאני לא יודע אם יש תשובה פשוטה עליה.
    מה בעצם ייקבע שאמביד "השתקם" מספיק כדי לשחק משחק מלא?

    1. ואם אפשר שאלת המשך – מה הסיכוי שהוא יגיע למצב בעתיד בו כבר לא יצטרכו לדאוג למצב הרגל (כלומר, יותר מלכל שחקן אחר בליגה)? ואם כן, אז מתי?

  11. מעולה רפי, תודה. הסיקסרס אמנם ממשיכים לא לנצח אבל מרגש וכיף לראות את אמביד, הפוטנציאל שלו הוא ללא גבול, מזכיר שחקנים גדולים מהעבר עם משחק של ההווה, כיף לראות.

  12. לטס קיפ איט סימפל. אם אמביד את סימונס הופכים לסופרסטארים + דראפט 2017 המצויין מוסיף חתיכה ונואלס/סאריץ/אוקפור הופכים לטרייד על שחקן חוץ אז הפרוסס ניצח. אם מכל הפרוסס נשאר עם ג'ואל אמביד אחד אחרי 5 שנים אז תכלס למעל לחצי מהקבוצות יש סופרסטאר אחד לפחות מעל לרמה שלו ואף אחד לא קורה לזה פרוסס.

    1. ג'ון הפעם אני לא מסכים איתך.פילדלפיה יכלה להגיע לאותן התוצאות גם מבלי להשפיל את עצמה את השחקנים את האוהדים שלה ואת כל הליגה.
      מעבר לכך שאת אמביד היא קיבלה בעיקר בגלל הפציעות שלו ולא שום דבר אחר ודראפט 2017 לא קשור בכלל ל"תהליך" אלא לכך שלוקח זמן לקבוצה שיש לה הרבה שחקנים צעירים להתפתח

      1. +1061 (Trust the Process בגימטריה)
        ברגע שגררו את הקבוצה בכאלו מעמקים, הדבר היחיד שעשוי להתחיל לעזור להחליק את הסרטן הוא שיא ממש מופלא ובלתי מושג. לא נראה שלפילי יש משהו כזה באופק, והעתיד לא בטוח שהרבה יותר ורוד משל מינסוטה (נטולת תיבודו, בתקווה) ולוס אנג'לס.

      2. העיקרון שלך צודק. לגבי התוצאות ניתן לחלוק עליך כי הפרנצ'ייז היה חולה בזהות שהבריחה שחקנים טובים ממנו עוד לפני הפרוסס. רק כוכבים אחרי שיאם כוובר קולמן או ביינום הפצוע הסכימו להגיע. ימי הזוהר של פילי היו רק כשאייברסון נבחר ראשון. גם בארקלי הסופר סטאר הראשון אחרי עידן הדוקטור ומוזס, הגיע בבחירת דראפט. פילי כבר הרבה שנים לא מושכת סטארים. הם באמת ניסו לבנות שלד על ידי פיתוח שחקנים כאיגי תד יאנג דרו הולידי לו וילאמס וביינם כגולת הכותרת. הפרוייקט הזה בשיאו נתן עונה בינונית אחת בפלייאוף וזהו.

        לגבי המזל של אמביד שהגיע בגלל הפציעה וזה מזל (אולי וויגינס או פרקר היו הופכים לסופרסטארים קודם אם מישהי אחרת הייתה בוחרת באמביד) אבל גם לא לקבל את הבחירה הראשונה למרות מאזן איום כמה שנים ברציפות זה מזל. רע

        הבעיה היא שפילי לא הצליחו עדיין להמיר את אוקפור ונואל לסקורר שני/שלישי וסאריץ יושב על העמדה של סימונס.

        1. אני מסכים איתך בנושא הזה,ובגדול גדול אין לי גם בעיה שקבוצה תעשה אפילו טנקינג בשביל להיבנות מהתחלה.העניין הוא הדרך שאתה עושה את זה,מה שאני מתכוון שגם אם פילי היו עושים טנקינג בצורה רגילה(כמו שאתה אומר גם ככה לא היו לה יותר מדי שחקנים טובים) ולא בצורה בוטה ומתריסה כזאת סביר להניח שהיא עדיין לא הייתה מספיק טובה ומקבלת בחירות דראפט גבוהות רק בלי כל הגועל נפש ש"התהליך" יצר.

        2. מינסוטה לא הגיעה לפלייאוף מאז ימי גארנט העליזים. וגם כשכבר היה להם סטאר, הם לא הצליחו לבנות כלום סביבו.
          הלייקרס הם מועדון שדוראנט והארפורד סירבו בנימוס שזהה לנדנוד הראש כשהומלס עם פצע פתוח מבקש נדבה באמצע המסעדה.

          אבל אני מסכים עם הסוף ומוסיף – הבעיה שעם כל בחירות הדראפט, הם לא הצליחו למצוא גארד חזק אחד ורק התמלאו בגבוהים.

          1. הדראפט שנה הבאה מאוד עמוק. גם אם יגיעו ל-30 ניצחונות ויבחרו 7-8 הם יכולים למצוא אחלה גארדים. אבל אם כבר הזכרת איך הפייסרס לא מנסים להיפטר מסוללת הגארדים שלהם? מה עם וושינגטון שיכולה לשלוח את בראדלי ביל תמורת תמורת חבילת הגנה של פילי (נניח נואל סריץ והנדרסון)? מה עם הלייקרס שחסר להם סקורר בפוסט ויכולים לקבל נניח את אוקפור תמורת קלארקסון (אוהדי לייקרס לא לזרוק עלי נעליים!) קיצר יש עוד לפחות שנה שנתיים לפני שהפרוסס ידפוק על שערי הפלייאוף

          2. אני חייב לקחת את המילה שלך בנושא. כרגע שמעתי רק על מלו טרימבל וניסוי הכדורסל של משפחת בול. תוכל להרחיב בקצרה על שחקנים אחרים בולטים?

            רעיונות מעניינים, אבל יש לי הסתייגויות. באינדיאנה צריכים קודם למצוא איזשהו שילוב בקו האחורי שעובד לפני שהם פונים לוותר על אפשרויות שילוב. בינתיים אליס וטיג ממש לא שם.
            לוושינגטון אני מציע להיפטר דווקא מוול, שמתרגל את התפקיד החדש שלו בקבוצה כפולנייה. ביל פחות טוב ממנו, אבל אולי יותר נסבל בקבוצה. חשבתי על משהו בסגנון רג׳י ג׳קסון+איזה טוביאס האריס כזה תמורת וול.
            הלייקרס כפי שהיא משחקת היום אין לדעתי מקום לאיטיות של אוקפור, ואני מקווה שלא יוותרו שם על הסגנון בשבילו. בכלל, אישית אני פחות מעדיף סקוררי צבע שתוקעים את המשחק (ראה ערך השיפור של שארלוט ללא ג׳פרסון) ומעדיף את מה שמציע ג׳וליוס רנדל בצבע.

        3. את דעתי נתנתי מזמן על הפרוסס, כל טנקינג הוא תהליך בזוי שפוגע קשות באתיקה של הספורט ואוהדים, כל המטרה בספורט הוא לראות תחרותיות. והינקי הטיל קלון על הליגה למרות שלאוהדי פילדלפיה מגיעה קבוצה נורמלית, אני עדיין נזכר בטנקינג המגעיל שהספרס עשו כדי להשיג את דאנקן.

  13. אכן מפתיע מאוד…. אבל כיף בשבילך רפי.
    אילו עדכונים יש על מצב הרוח של שני המוסקטרים הנוספים בקו הקדמי, אוקפור שירד לספסל ולא הגיב פומבית ונואל שלרוב לא טומן את לשונו בצלחת בכל מה שקשור למעמדו בקבוצה?

    1. נואל עושה פרצופים כמו בסרט של ג'ים קרי.
      רק היום בראון התראיין על זה שלא רואים את נואל מספיק במתקן האימונים ובתדריכים.

    2. לדעתי גם נואל וגם אוקאפור מתים לעוף מפילי.
      שניהם חושבים שהם סנטרים פותחים בליגה ולרוע מזלם בא האמביד הזה והשתלט על העמדה והשאיר להם אבק.

  14. מעולה רפי.היה ויכוח על אמביד מול שאקיל.בדבר אחד אני חייב לומר שהוא מזכיר לי את שאקיל וזה החוש הומור שלו.היציאה שלו אחרי תוצאות הבחירות הייתה פשוט נהדרת

    1. לעבור שנתיים כאלו קשות כנראה צריך חוש הומור מפותח.
      המשחק של אמביד ממש לא מבוסס על כח ודורסנות שהיה הסגנון של שאקיל הוא מזכיר יותר את האקים אבל יש לו עוד כברת דרך להיות ראוי להשוואה

  15. תודה רבה על היומן! גם בשנה שעברה מאוד נהניתי ממנו!

    למרות התרומה הרבה של אמביד וסאריץ להצלחת הקבוצה, שאכן מהווים חלק מגדול מאותו process מדובר, לדעתי אחת מהסיבות העיקריות להצלחה (היחסית כמובן) של פילי היא שילוב של ותיקים בסגל, כפי שאתה בעצמך ציינת – רודריגז, הנדרסון, איליאוסלבה, וגם בייליס שעכשיו חוזר מפציעה.
    אם זה היה תלוי בהינקי, הוא היה מוותר על רובם או כולם, וממלא את הסגל בעוד שחקני די-ליג ובחירות סיבוב שני ב-2026.
    ההנהלה הנוכחית יודעת לשלב בין הנכסים שהקבוצה קצרה בתקופה של הינקי עם וטרנים, שיכולים לחנך את החב׳רה הצעירים להצלחה (שוב, יחסית).

  16. אני מאד מחבב את פילי השנה בעיקר בזכות שהם החתימו את השחקן האהוב עליי בליגה סרחיו "trust the beard" רודריגז שבימים אלה חוגג את no shave november שזה בעבורו האמת לא שונה מ11 חודשי השנה האחרים בשלוש השנים האחרונות בערך, אבל אני שמח לראות את אמביד משתלב בצורה כזו מוצלחת בליגה ומי יודע אולי ניפגש בעוד 5 שנים ככה עם הקבוצה שלי הלייקרס בפיינלס

  17. עזבו אתכם מניתוח התהליך, אחלה יומן ואחלה פוטנציאל. אמביד עשה משהו אחד שאקסום לא עשה בשנת הפציעה שלו וזה ללמוד לקלוע מרחוק. אני זוכר את המשחק של אמביד לפני עונת הרוקי המקורית, התלהבו שהוא יודע קצת לזוז , לכדרר ולקלוע מתחת לסל. בשנתיים האלה הוא עבד על עוד הרבה אלמנטים והפך לשחקן שלם. אקסום לעומתו חזר יותר חלוד ממה שיצא והוא בדרך לשום מקום. מזכיר לכם שהם נבחרו אחד אחרי השני באותו הדראפט

  18. תודה לכולם על הפרגון והתגובות.

    השנה האחרונה של הינקי היתה איומה וחבל שלא קיבל את הבעיטה החוצה עוד בתחילת העונה.

    דבר אחד אני זוקף לזכותו של הינקי – הוא שינה את המסלול הבינוני ומטה של הסיקסרס, שנים שהסיקסרס נעו בין מקומות 6-10 במזרח. בחרו בדראפטים במקום טוב באמצע ואף כוכב גדול לא פזל לכיוונם אמנם זה היה קיצוני אבל הוא הזיז את נקודת העבודה של הארגון ועל כך אתן לו וג'וש האריס את הקרדיט

    הינקי מילא את תפקידו בראי ההיסטוריה ופינה את הבמה.

  19. ההצלחה היחסית של אמביד מעלה שאלה נוספת:
    האם הסוכן של ריץ' פו… כלומר, הסוכן של בן סימונס שרואה את הפער שאמביד פותח במירוץ לרוקי העונה ירשה לקליינט שלו לשחק העונה גם אם אין לו סיכוי להשיג את הפרס הנחשק?

  20. הינקי עשה מהלך נכון רק שהדרך הייתה גרועה , אפשר להפסיד אבל להעביר כל שחקן שמראה טיפת יכולת זה כבר מוגזם ,אמביד סימונס שילוב מפחיד אבל עם סימן שאלה בריאותי , פילי צריכה כבר עכשיו טרייד על גארדים תמורת נואל ואוקפור והם לא עושים אולי בכל זאת הרוח של הינקי עדיין נושבת במסדרונות הפארגו סנטר

  21. שיטת הטנקינג היא מגעילה באופן כללי, אבל כל הקבוצות חוץ מפילי שמרו על מראית עין מסוימת של תחרותיות. התהליך של הינקי היה לזרוק לפח, באופן עקבי ו לאורך שנים, כל מראית עין של תחרותיות בשביל משהו שאולי יקרה בעתיד. זה תהליך מסוכן שמוריד את רמת העניין בליגה ואני מקווה שהוא ייכשל רק כדע שלא יהיו עוד קבוצו. שיתפתו לזה.

  22. פוסט מעולה
    כאוהד פילי ותיק נראה שאנחנו צריכים גיבור.
    מוזס-ראש מלון
    סר צ'ארלס
    ai אייברסון

    איגי שחקן טוב, אבל לא היה לו את "זה"
    ושממה

    נראה שההמתנה לגיבור החדש הייתה ארוכה אך משתלמת.
    הסיפור שסיפרת פה רק מעצים את הסיפור 🙂

    וזה שעברנו בטבלה את דאלאס בוודאי שמוסיף למדד האושר והציפיה לחצי השני של העונה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט