זכוכית מגדלת (20): המאמן – ג'ייסון קיד / אפלטון

פורסם ב - 30. נוב, 2016 ע"י ב - כללי

בסדרת הכתבות הדו שבועית אנו מפנים את זכוכית המגדלת אל עבר מאמני הליגה.

והפעם:

ד"ר ג'ייסון ומיסטר קיד

גיל: 43

קבוצה נוכחית: מילווקי (שנה שלישית)

קבוצה קודמת: ברוקלין (שנה אחת)

מאזן בליגה: 128-118 (48%)

טיפוס מאמן: "כוכב עבר"

אם תשאלו אותי, ג'ייסון קיד הוא הדמות הכי שנויה במחלוקת מבין מאמני הליגה ואולי אף בליגה כולה.

בניסיון להבין מיהו האיש שעומד מאחורי כל כך הרבה תארים וסופרלטיבים, היה נדמה כי אני קורא על שני אנשים שונים בתכלית.

ד"ר ג'ייסון הוא הול אופ פיימר, אחד השחקנים הגדולים ששיחקו את המשחק. 10 הופעות אולסטאר, מקום שני בהיסטוריה של המשחק הן באסיסטים והן בחטיפות. מכונת טריפל דאבל ושחקן נבחרת ההגנה 9 פעמים. השחקן הנערץ ביותר על ריק קרלייל ופעמיים נבחר לספורטאי מופת ב-NBA. השלישי בלבד לצד גרנט היל ומייק קונלי שזכו בפרס יותר מפעם אחת.

מיסטר קיד הוא שיכור, מכה נשים, חתרן בלתי נלאה הגורם לפיטורי מאמנים ועושה עסקאות מפוקפקות עם בעלי קבוצות. אדם שמעסיקיו הקודמים מסתכלים עליו בחשדנות ובעין עקומה.

ג'ייסון פרדריק קיד, נולד בגדל בסן פרנסיסקו. עוד תוצר מבית המדרש המפורסם של הגארדים מאוקלנד. הוא סומן מגיל צעיר כשלקח את התיכון שבו שיחק לשתי אליפויות ארציות, נבחר כשחקן הטוב ביותר בקליפורניה וכמובן למקדונלדס אול אמריקנס. בסיום תהליך גיוס ציבורי בחר קיד דווקא באוניברסיטת ברקלי, שיותר ידועה בהישיגיה האקדמאים על פני תכניות הספורט המפורסמות שרדפו אחריו כמו אריזונה, קנטקי, קנזס ואוהיו.

כבר בשנתו הראשונה לקח את הדובים הזהובים אל טורניר ה-NCAA והגיע עד לסוויט 16 תוך כדי הדחה מרעישה של האלופה שנתיים ברציפות, דיוק הגדולה. לאחר שנתיים מוצלחות בברקלי קיד נבחר בדראפט של 94, בבחירה השנייה על-ידי דאלאס מבריקס.

קריירת ה-NBA

קיד היה חלק משלישיה חזקה בדאלאס, ואף זכה בתואר רוקי השנה יחד עם גרנט היל. אך מאבקי אגו בינו לבין ג'מאל משברון וג'ים ג'קסון, יחד עם סכסוכים מתוקשרים של קיד עם המאמן גרמו לדאלאס להעביר בטרייד את הכוכב המתוסבך לאחר שנתיים בלבד לפיניקס סאנס.

בברקלי, קליפורניה

בעונתו הראשונה בפיניקס, ששיחקו לא מעט בהרכב של 4 גארדים: נאש, צ'פמן, קווין ג'ונסון, וקיד- הקבוצה המלהיבה ניצחה 56 משחקים וסומנה כהבטחה ענקית. בעונתו השנייה בקבוצה כבר הוביל את הליגה באסיסטים ובטריפל דאבלים. לאורך כל התקופה בסאנס, יחד עם הצלחה מקצועית גדולה של ד"ר ג'ייסון, עלתה העננה של חייו הפרטיים של מיסטר קיד. שמועות על חגיגות אורגיות, סימנים של אלכוהוליזם והשיא- תלונה של אשתו למשטרה על אלימות ביתית, כאשר פרטי המקרה המזעזעים לא נחסכים בתקשורת.

לאחר 5 שנים בפיניקס, שבהם הקבוצה עלתה לפלייאוף בכל שנה וקיד נבחר 3 פעמים לאולסטאר, הוא הועבר פעם נוספת בטרייד לניו ג'רסי נטס.

קיד הפך במהרה לפנים של ניו ג'רסי. הוא הפך כמעט לבדו את הנטס מנמושת ליגה רבת שנים לקבוצת פלייאוף מסוכנת,  והוביל את הנטס לשתי הופעות רצופות בגמר הליגה תוך תצוגות פלייאוף אגדתיות. לאחר 7 שנים בנטס ושיאים רבים כולל  פלייאוף שלם עם ממוצע טריפל דאבל, קיד חיפש לחזור לקבוצה שבחרה אותו וזרקה אותו לאחר שנתיים בלבד.

קיד, שכבר לא היה ילד, ומאחורי שיאו המקצועי, הובא לדאלאס על מנת לעזור במנהיגות וקשיחות שהיו חסרים כל כך תחת דירק נוביצקי. ריק קרלייל התאהב ברכז הקשוח וקרא לו 'עם ידיים למטה, השחקן הכי חכם ששיחק תחתי', כשהוא מזכיר את הכניסה המפורסמת במאמן וודסון בזמן שהיה בתוך קווי המגרש כדי להשיג עבירה טכנית.

לאחר שנים של אכזבות, בשנת 2011 סופסוף הובילו קיד ונוביצקי את דאלאס לאחת האליפויות המרגשות בהיסטוריה של המשחק, כשקיד בגיל 38 הופך לפוינט גארד הפותח המבוגר ביותר להוביל את קבוצתו לאליפות.

קיד ונוביצקי, סופסוף אלופים!

הילד בן ה-39 הגיע להסכם מילולי עם דאלאס לחידוש החוזה אך נסוג ממנו והחליט לחתום במקום ששם שחקנים הולכים למות (מקצועית כמובן)- הניו-יורק ניקס. מרק קיובן הודיע שהוא לא יפריש את חולצתו של קיד בדאלאס בגלל צעד זה. הניקס, דווקא נחלו הצלחה מקצועית גדולה יחד עם הרכז הוותיק כשקפצו ב-18 ניצחונות מהעונה הקודמת והגיעו למעל חמישים ניצחונות בפעם הראשונה במילניום הנוכחי. אך בפלייאוף קיד שותק לחלוטין ונראה לגילו.

בסיום העונה הילד בן ה-40 הודיע על פרישה לאחר 19 עונות בליגה, ובצעד חריג, כבר פתח את העונה הבאה כמאמן הברוקלין נטס, שהיו בתחילתו של ניסוי גלאקטיקוס גרנדיוזי.

קריירת האימון

בילי קינג חיפש דמות מאחדת סביב סגל החלומות של גארנט, פירס, ג'ו ג'ונסון, ג'ייסון טרי, טלטוביץ', וקירילנקו שעשה ג'סטה לחבר פרוחורוב והסכים לשחק בחינם. ג'ייסון קיד- אגדה בנטס, קשוח ובעל נסיון אליפות, היה הפרצוף המושלם למותג. כדי לאזן את חוסר הנסיון שמו לקיד בייביסיטר בדמות לוראנס פרנק. התקופה של קיד על הקווים בנטס היתה רצופת מאורעות. הפרוייקט כמובן לא הגיע למימוש עם פציעות חוזרות ונשנות לשחקני מפתח אך עיקר הדרמה היתה מאחורי הקווים. קיד אוהב שליטה. הוא לא ראה בעין יפה את הדומיננטיות של פרנק והקבוצה, שלא הצליחה במיוחד מקצועית, נכנסה לתסיסה. כבר בחודשיים הראשונים קיד קילל את לורנס כמה פעמים, הוריד אותו בדרגה ולא אפשר לו לשבת על ספסל הקבוצה ולמעשה גמר את הסיפור של המאמן הוותיק בקבוצה. הפרוייקט לא היה כישלון מוחלט והקבוצה סיימה במקום השישי ואף העפילה לסיבוב השני בפלייאוף, אך בעיות האלכוהול, האגו והאופי המשתלח של קיד חזרו ועלו במהלך כל העונה.

בסיום העונה המאכזבת קיד רצה יותר שליטה בקבוצה ויותר סמכויות בניהול. בילי קינג סרב וקיד הלך לרעות בשדות זרים. הוא ניצל את קשריו עם הבעלים החדש של מילווקי, מרק לסרי, והציע עצמו לאימון הקבוצה. קיד עבר עוד קוד של כבוד בין מאמנים כשלמעשה הציע עצמו למשרה שבה המאמן, לארי דרו, היה עדיין מועסק. בצעד חריג מילווקי העבירה את המאמן בטרייד, כשנתנה 2 בחירות סיבוב שני לברוקלין תמורת שחרורו.

במילווקי קיד הוא בעל הבית הכל יכול. הקבוצה נבנית בצלמו והכל עובר דרכו. כישלון או הצלחה- זוהי הקבוצה של קיד.

סגנון האימון ומערכת יחסים עם ההנהלה והשחקנים

קיד הוא חולה שליטה ובעל אגו גדול במיוחד. ככזה הוא ידוע כאחד שלא מקבל שטויות ודורש משמעת וכבוד משחקניו. יחד עם זאת הוא בעל ראש פתוח ואוהב לחשוב מחוץ לקופסא, לפעמים תוך כדי כיפוף החוקים. כך היה במקרה של וודסון, וכך היה כשדרש משחקן להיתקל בו כדי לשפוך משקה למגרש ולהכריח פסק זמן לאחר שקבוצתו היתה ללא פסקי זמן. על התקרית הזו אגב, הוא נקנס ב-50,000$ מהליגה

הלך המחשבה היצירתי הוביל אותו להברקה בשנה שעברה כאשר הפך את ג'יאניס אנטטקומבו לרכז. הכדורסל של מילווקי הוא חריג ומיוחד. קיד הצהיר שהוא ישחק ללא עמדות וכך הוא עושה. אנטטקומבו למעשה משחק רכז בהתקפה, ופעמים רבות שומר על סנטר היריבה בהגנה. אך לפעמים, היצירתיות הזו בעכריו. הקבוצה לא מצליחה למצוא את עצמה התקפית, ומדורגת כבר שנה שנייה ברציפות בתחתית הליגה ביעילות התקפית, כשהחוסר בריווח והקליעה לשלוש תוקע את הקבוצה פעם אחר פעם.

מי שמכיר את קיד יודע שכשהוא מחליט שזה נגמר עם מישהו, זה גמור. לא ברור האם נאמרו דברים בין מונרו לקיד, אבל השחקן החופשי הבכיר היחידי שבחר מרצונו להגיע למילווקי כנראה סיים את דרכו בקבוצה. הוא פשוט לא רואה מגרש, ולא ברור האם זהו מהלך מקצועי או אישי. קיד האדם החזק במועדון. יש לו שליטה בלעדית כמעט על כל מה שקורה, למעשה המעמד שלו חזק יותר משל המנהל שלו בשל הקרבה לבעלים. לא אופתע אם יקבל את המושכות בסוף השנה ויהפוך גם לג'י אם על חשבונו של ג'ון האמונד.

Tags:

16 תגובות ל - “זכוכית מגדלת (20): המאמן – ג'ייסון קיד / אפלטון”

  1. amitlahev

    30. נוב, 2016
    18:23

    מעולה. אף פעם לא שיעמם איתו – לא כשחקן ולא כמאמן.

    Reply to this comment
  2. עידן עופר

    30. נוב, 2016
    18:40

    ענק אפלטון! תודה רבה! מאמן טוב ויצירתי במחשבה שלו אבל הוא חייב מיתון וניסיון בשביל להרים את הרמה של הקבוצות שלו. אמנם מידלטון פצוע אבל הכישרון נוזל במילווקי, ביזלי, מונרו. פארקר, הנסון, הגריקפריק, טרי, דלדובה. זו קבוצה שצריכה מאז יותר טוב מ8-8.

    Reply to this comment
  3. Berch

    30. נוב, 2016
    18:45

    לגמרי שתי פנים לילד….
    הצוציק הזה צעיר ממני בשנה ויש לו רק אליפות NBA אחת יותר ממני….
    🙂

    Reply to this comment
  4. מנחם לס

    30. נוב, 2016
    18:59

    לדעתי פסק הדין עליו עדיין לא מוכן. הוא עלול להוכיח את עצמו כמאמן טוב – מה שעד עתה לא עשה עם מילווקי – או להיות כשלון גדול שרק העובדה שבעל הקבוצה הוא חבר אישי טוב מחזיקה אותו בינתיים. THE VERDICT IS NOT READY TO BE GIVEN!

    Reply to this comment
  5. המשגיח

    30. נוב, 2016
    19:10

    תענוג לקרוא אלפטון.

    שמח שהתייחסת לצד האפל של קיד. שחקן ענק, בנאדם קטן מאוד.
    מה שכן, לא מעט בזכותו דירק זכה בטבעת.

    בקשר לקיד כמאמן, ההצלחה שלו בתחילת הדרך בבאקס באמת הפתיעה אותי, אבל נראה לי שמערכת היחסים שלו עם מילווקי תיגמר בפיצוץ.

    אגב, מונרו דווקא הופשר לאחרונה ומשחק יותר. ובצדק. נראה לא רע. הוא טוב מדי כדי להיקבר על ספסלי הליגה.

    Reply to this comment
    • אפלטון

      01. דצמ, 2016
      09:54

      אני חושב שהדרך היחידה לסיום היחסים שם זה אםצקיד יתפטר בעצמו. לא רואה מישהו חזק במערכת שיכול לפטר אותו.
      בינתיים מילווקי עם נסיבות מקלות של פציעות וסגל לא מאוזן אבל עדיין מאכזבים מאוד בשנה וקצת האחרונות

      Reply to this comment
  6. דובי

    30. נוב, 2016
    19:18

    אפלטון ידידי, נהניתי מאוד מהחלק הראשון שהספקתי לקרוא כרגע.
    פרט טריוויה קטן – בניקס שיחק קיד תחת אותו וודסון שממנו סחט את הטכני ההוא.

    Reply to this comment
  7. bobby

    30. נוב, 2016
    21:11

    מעולה אפלטון! תודה רבה!

    Reply to this comment
  8. אשך טמיר המקורי

    30. נוב, 2016
    22:03

    מעולה, מעניין ואינפורמטיבי.
    מזכיר את אייל ברקוביץ'?

    Reply to this comment
    • אפלטון

      01. דצמ, 2016
      09:51

      תכלס יש הרבה סממנים זהים.
      ניצוצות של גאונות יחד עם סוג של אוטיזם וביטחון שהם מתת האל לאנושות

      Reply to this comment
  9. דורון האסטבן

    30. נוב, 2016
    22:09

    מזכיר לי מכר בצבא שהיה מנסה לתעתע ולבלף אך כל אחד ראה
    זאת עוד לפני המעשה, כל כך טיפש
    כל ילד רואה המלך אלק) הוא עירום
    הוא יגמור רע מאד.
    כתוב מצוין על דמות מעניינת וטרגית מיסטר קיד לא חווה אושר
    שום דבר לא מספק אותו, כי הוא לא הולך על האושר האמיתי.
    אין בו אחוז מהכתיבה היפה של אפלטון.
    תודה רבה ניב, יפה מאד, בכלל הסידרה נהדרת.

    Reply to this comment
  10. IDO

    30. נוב, 2016
    22:27

    BY FAR המאמן החביב עליי בליגה.
    תמיד יודע למצוא את השחקנים החמים שישחקו.
    והיחיד שמצא איזשהוא פתרון הגנתי למבול השלשות.

    TOP 3 של PG בכל הזמנים כשחקן

    Reply to this comment
  11. Mbk

    01. דצמ, 2016
    01:25

    מאוד נהנתי מהפוסט
    פשוט נהדר
    העלת נשכחות מהשלישייה JJJ שלושת הנסיכים קיד ,משברון וג׳קסון
    היו ה 3 המובילה שלי באחד ממשחקי ה NBA של ה 3×3

    Reply to this comment
  12. פדרו

    05. דצמ, 2016
    12:56

    תודה רבה כתבה מצוינת

    Reply to this comment
  13. יד הנפץ

    05. דצמ, 2016
    18:47

    הקלידו את התגובה כאן…

    Reply to this comment
  14. יד הנפץ

    05. דצמ, 2016
    18:48

    שהגיע כרוקי לדאלאס אמר שישנה את הקבוצה ב360 מעלות

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *