זכוכית מגדלת (18): המאמן – מייק בודנהולצר / דובי עופר

פורסם ב - 19. נוב, 2016 ע"י ב - כללי

בסדרת הכתבות הדו שבועית אנו מפנים את זכוכית המגדלת אל עבר מאמני הליגה.

והפעם:

 

מייק בודנהולצר

תוצאת תמונה עבור ‪mike budenholzer‬‏

 

קבוצה נוכחית: אטלנטה הוקס

גיל: 47

שנים בקבוצה: 3 (שנה רביעית)

קבוצה קודמת: סן אנטוניו ספרס (עוזר מאמן, 18 שנה)

מאזן בליגה: 146-246  (59.3%)

טיפוס מאמן: ה"פופוביץ 2.0" או "הקבוצתי"

 

מייק וינסנט בודנהולצר נולד לפני 47 שנים בעיירה הולברוק באריזונה, עיירת מערב פרוע לשעבר, שידועה בעיקר ב"מטאור הולברוק" שהתפוצץ בשמיה לפני 104 שנים, ובאהדה חסרת הגבולות של 5000 תושביה לקבוצת התיכון המקומית, הRoadRunners (הרואדראנרס קרויים על שם עוף הקרקע המכונה "מיפ מיפ" בפי ילדי האייטיז וידוע בשיא הניצחונות הרצופים על אויבו בנפש, wile e. coyote). וינס בודנהולצר היה מאמנם של הרואדראנס במשך 18 שנים. מייק, הצעיר בין שבעת ילדיו, ירש ממנו הן את חיידק האימון, והן את יכולת ההתמדה. אחרת, איך תסבירו 18 שנים בקבוצה אחת, בתפקיד עוזר מאמן?

תוצאת תמונה עבור ‪roadrunner beats coyote‬‏

בדרך לעוד ניצחון

תחילת קריירת הכדורסל של בודנהולצר בין השנים 89'- 93', כאשר בילה ארבע שנים במכללת פומונה הקליפורנית, עם התמחות בפוליטיקה, פילוסופיה, כלכלה, גולף ואפילו כדורסל…

חבר'ה חבר'ה, רגע רגע. פומונה… כדורסל… היה מאמן אחד מהNBA שאימן את פומונה עד 88'! פופומיץ', או לולוביץ'… או אולי… פופוביץ! עולם קטן, בחיי. גרג פופוביץ היה פרופסור לחינוך גופני בפומונה והביא את המכללונת להישגים חסרי תקדים עבורה, עד שלארי בראון שלף אותו משם אחרי שהפופ עבד בשבילו בקנזס שנה. שלף, אבל לא לפני שפופוביץ' הספיק להתקשר לכוכב של תיכון הולברוק ולהזמין אותו אישית לשחק במכללת פומונה. השנה הייתה 1987. זה היה הקשר הראשון בין שני האנשים שמאוחר יותר יבלו יחד כמעט שני עשורים, קרובים קרובים על הספסל של סן אנטוניו.

תוצאת תמונה עבור ‪popovich budenholzer‬‏

Gregg, I think this is the beginning of a beautiful friendship

בפומונה הזערורית בודנהולצר לא השאיר חותם סטטיסטי בל יימחה או השפעה לדורות, להוציא חוויה של כריס באלארד, שנרעש מעקשנותו של מייק, שהתעקש לשמור עליו על פני מגרש שלם במשחק אימון. ט'רילינג. מה שכן עשה בודנהולצר באותה תקופה היה לחרוש מחנות אימון וליצור קשר עם מאמנים, הכל מתוך צפייה לעתיד וראיית האימון כקריירה עתידית.

כשחקן שסיים קריירה בינונית מאוד במכללה נידחת, כמובן שעל דראפט NBA או קריירה מקצוענית לא היה מה לדבר, ועם סיום חוק לימודיו עבר בודנהולצר לדנמרק, לשחק עבור הקבוצה המקומית של ויילה, עיר המפורסמת באבני רונות מיוחדות מהמאה ה10  ובמומיית ברזל של אישה. בטח לא באליפויות שרשומות על שמו של מייק בודנהולצר…

תוצאת תמונה עבור ‪denmark vejle iron woman‬‏

אשת הברזל של ויילה. אפילו צנון כמו בודנהולצר מעדיף אמריקאיות

הבילוי במחיצתה של מומיית הברזל וצפייה בפיורדים כנראה נמאסו על מייק שלנו מהר למדי, כך שלמרות ממוצע נאה של 27 נק' למשחק, חצה חזרה את האטלנטי כעבור שנה אחת בלבד. במקביל למשחקים בליגה המקומית אימן שתי קבוצות נוער, כדי לשמור על כושר בתחום האמיתי. וגם, חשוב מאוד, שמר על הקשר עם פופוביץ'.

ב1994 חוזר בודנהולצר לארה"ב. פופוביץ, אז עוזרו של דון נלסון בווריירס, הכניס את הבחור הצעיר לחדר הווידאו ודרש ממנו לצפות במשחקים. כעבור שנה התמנה הפופ למאמן סן אנטוניו, והביא איתו את הבחור מהווידאו. שנתיים בילה בודנהולצר בחדר הווידאו של הספרס. הוא, ערימות של קלטות, סנדוויצ'ים וזוג מספריים בעזרתן ערך קלטות הכנה למשחקים.

וככה מתאר הפופ את תחילת הקשר המקצועי:

"I first brought him on in a no-pay, be-quiet, don't-talk-to-me basis," Popovich said. "From there, I brought him as a film guy in San Antonio, and he moved his way up."

בלי תשלום, תהיה בשקט, אל תדבר איתי בייסיס… פרייסלס.

כאן יש קצת יותר חיבה:

 

 

כעבור שנתיים שחרר אותו פופוביץ מצינוק הווידאו, היישר לתחתית ההיררכיה של עוזרי המאמן בסן אנטוניו. דירוג בו טיפס לאיטו במשך 18 השנים הבאות, עד לתפקיד העוזר הבכיר. אפילו תפקיד מאמן פיניקס שהוצא לו ב2008 לא פיתה אותו דיו כדי לעזוב את העמדה הנוחה שמאחורי גבו וחטטיו של הפופ. רק ב2013, כשהגיעה ההצעה מדני פרי, אז באטלנטה ולפני כן בסן אנטוניו, הסכים בודנהולצר לעבור לכיסא הקדמי ולקחת את ההגה.

אתם הבנתם את זה? פופוביץ התקשר ב1987 להזמין את בודנהולצר בן ה18 לשחק בפומונה. בודנהולצר עזב את סן אנטוניו ב2013, בגיל 44. 26 שנים.

אז פופוביץ הוא המודל? אולי. אבל כששואלים את מייק בודנהולצר מי היה המורה הראשון שלו בתחום, מי לימד אותו להיות מאמן, ובן אדם, יש לו תשובה שכל אחד היה רוצה לשמוע מהבן שלו. הוא אומר פשוט, אבא.

תוצאת תמונה עבור ‪vince budenholzer‬‏

קואץ' באד עם אבא וינס. דור שני למאמנים.

 

באטלנטה בודנהולצר כיום הוא הכל. באקט החביב לאחרונה על קבוצות, הוא מונה גם לנשיא פעולות הכדורסל, כאשר תחתיו הGM ווס ווילקוקס. בשלוש וחצי השנים האחרונות התבסס שם מעמדו, בעיקר אחרי עונתו השנייה בתפקיד, אז הוביל את הקבוצה למאזן הטוב בתולדותיה בעונה הסדירה, 22-60, ולגמר המזרח. במהלך עונה זו התבססה ושוכללה שיטתו ודרכו הקבוצתית, עד שבינואר אותה שנה נבחרה חמישיית ההוקס לשחקן המצטיין של החודש. טיג, קורבר, קרול, מילסאפ והורפורד היו שמות.

תוצאת תמונה עבור ‪horford korver millsap‬‏

once upon a time in the east

עם זאת, לא היסס בודנהולצר לערוך שינויים בחמישייה המושלמת לכאורה, החל בקרול שחוזהו לא הוארך ועזב לטורונטו, ועד להורפורד וטיג, שפינו את מקומם בקבוצה ובחמישייה לדווייט הווארד ושרודר, בהתאמה.

 

סגנון האימון

קודם כל, אחרי עשרות שנים בתחום, בודנהולצר שולט בכל רזי המקצוע. מי ששיחקו תחתיו מעידים על מאמן ששולט לא רק בעקרונות הX והO, אלא גם בחדר ההלבשה ובגישה לשחקנים. "הוא הכי טוב שהכרתי", אומר קייל קורבר, שכבר ראה דבר או שניים בקריירה ארוכה, "הוא לא משחק איתך משחקים, אלא מדבר ישר ולעניין. יש לו תשוקה לנצח ולהתחרות, והוא מראה את זה".

דמארה קארול מספר על טלפונים והודעות טקסט שהיה מקבל מבודנהולצר אחרי משחקים, חלקן עם הערות, ולעיתים, שומו שמיים, הודאה בטעות. "אכפת לו מהשחקנים, ואתה לא רואה את זה הרבה בNBA", אומר קארול.

מאמן עם שכל ותשוקה שיודע לדבר לשחקנים הוא פחות או יותר החלום של כל שחקנית פולניה ובעלים בליגה… והאמת, מרגע שהשחקנים מאמינים במאמן, והוא מראה להם שיש עם מי לדבר ואת מי להעריך, הכל יותר פשוט.

מילות המפתח אצל בודנהולצר: הגנה קשוחה, הנעת כדור, תקשורת וקבוצתיות. תסתכלו על אטלנטה במיטבה ותבינו על מה מדובר.

 

בנוגע לפילוסופיית אימון מדויקת, קואץ' באד לא משתגע על הביטוי. לשאלות כאלה הוא עונה בכלליות. "לחלוק את הכדור, לראות את התמונה הגדולה, לתקשר, לקבל החלטות ולהוציא לפועל מהלכים. זה לא מסובך", הוא טוען.

רוצים לשמוע את הדברים מפי הגבורה? הנה בודנהולצר בריאיון מעניין עם קואץ' ניק:

 

 

לסיכומו של עניין, מייק בודנהולצר הוא מאמן עם קילומטראז' של שניים וחצי עשורים בליגה, רובם במחיצתו של גרג פופוביץ'. הוא אחד המאמנים החכמים והאנושיים שיש, ואישית אני מקווה שיצליח.

וכדי להמחיש את חיבתי והערכתי אליו, אני מזמין את זאב טנא לשאת דברים, כפי שהובטח לאשך.

Tags:

27 תגובות ל - “זכוכית מגדלת (18): המאמן – מייק בודנהולצר / דובי עופר”

  1. מומי שאוהב חציל בטחינה

    19. נוב, 2016
    09:42

    הפופ קיבל את התואר – פרופסור בגלל שהוא מרצה
    יעני מי שמרצה נהיה פרופסור
    מומי שם חבילה באוניברסיטת לטביה ויש לי תואר דוקטור לפיסקה וגרעין

    Reply to this comment
  2. גיא

    19. נוב, 2016
    09:54

    אחלה פוסט, דובי.

    Reply to this comment
  3. Ljos

    19. נוב, 2016
    10:05

    נפלא.
    יום אחד, כשפופוביץ' ירוץ לנשיאות ארה"ב, הוא יקרא לבודנהולצר לבוא להיות מנהל סניף הבחירות בסופאי, אריזונה. באד כמובן יסכים. משם תוך 6 שנים קצרות הוא יתקדם להיות סגן נשיא ארה"ב, תוך כדי שהוא דוחה הצעות להיות סנאטור מדינת הבית שלו.

    Reply to this comment
  4. אפלטון

    19. נוב, 2016
    11:05

    נהדר דובי.
    מעניין כמה מאמנים התחילו את דרכם בעבודה ללא תשלום. זה מין קטע כזה שרץ חזק כנראה. לא מתאים לאמריקאים.
    מאמן מצויין, לגמרי פופוביץ' 2.0 שכפול כמעט מדויק רק בלי הסרקזם

    Reply to this comment
    • Ljos

      19. נוב, 2016
      12:29

      האמריקאים לא המציאו את ההתמחויות ללא תשלום?

      Reply to this comment
      • אפלטון

        19. נוב, 2016
        15:36

        יכול להיות, לא מכיר מספיק את שוק העבודה.
        אני אם היה אפשרי הייתי מעדיף לעבוד בחינם כל הזמן. הרבה יותר כיף.

        Reply to this comment
        • Ljos

          19. נוב, 2016
          17:36

          גם אני לא. אני לומד רק מסדרות בטלוויזיה. מציגים את זה שם כמשהו קפיטליסטי ואמריקאי במיוחד.
          הו, הלוואי. אם לא היה צריך לדאוג לכסף ושטויות ורק לבחור במה לרצות להתעסק.

          Reply to this comment
          • דובי

            19. נוב, 2016
            17:50

            אני מרגיש את הקרקע הקפיטליסטית רועדת מתחת רגלי החברה האנושית כשאתם מדברים ככה…
            ראשית חכמה אתם מוזמנים לערד לראות איך הקטנת יוקר המחיה היומיומי יוצר שףהקלה במירוץ המסחרר של פרנסה – קיום.

            לו רק יכולנו להשתחרר גם מהצורך להבטיח את עתיד ילדינו.

  5. מנחם לס

    19. נוב, 2016
    11:52

    מצויין דובי.האמת? אני קצת מאוכזב ממנו באטלהטה. התחיל מצויין ועכשיו די מאכזב עם קבוצתו

    Reply to this comment
    • אפלטון

      19. נוב, 2016
      11:56

      איך מאכזב? הם 3-9, נמצאים באופן קבוע בצמרת המזרח בלי סופרסטאר אחד לרפואה. מה הציפיות אני לא מבין? שעם חומר שחקנים כזה יגיע כל שנה לגמר הליגה?

      Reply to this comment
      • דובי

        19. נוב, 2016
        12:02

        מאכזב כי ברור שלא משנה מה, אין להם את זה כדי להתמודד על אליפות. מרגישים עליהם שהם לא קונטנדרים בנשמה.
        דברים כאלה מתחילים ממאמן.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          19. נוב, 2016
          12:41

          לא מסכים. דברים כאלה מתחילים מחומר שחקנים. לא עבר עדיין תחת ידיו של בודנהולצר פרנצייז פלייר אמיתי שיכול להפוך את הקבוצה לקונטנדרית.

          Reply to this comment
          • דובי

            19. נוב, 2016
            13:17

            כל שנה, ובפרט לפני שנתיים, היה ברור שדרוש משהו נוסף.
            אחרי שלוש וחצי שנים במערכת אתה מצפה שיעשו מאמצים להביא שחקנים נכונים. במקום זה אטלנטה מפרקים כל שנה עוד חתיכה מפאזל שנראה מצוין.

          • עידו גילרי

            19. נוב, 2016
            13:25

            ברור שהם עושים מאמצים, כמו כל קבוצה אחרת. אבל יד חוזים ויש תקרת שכר שצריך לתפקד תחתם. זה לא שהם מוותרים מבחירה.

          • דובי

            19. נוב, 2016
            13:36

            צודק, אבל החמישיה לפני שנתיים הייתה כל כך מושלמת שחבל לראות 60% ממנה שאינם

          • אפלטון

            19. נוב, 2016
            14:39

            דובי זה קצת לא הוגן מה שאתה אומר.
            באד לא זכה לאחד השחקנים הטובים בתולדות המשחק שיהיה לצידו 20 שנה.
            כשבאד הגיע לקבוצה הוא ניצל את המקסימום ממה שהיה לו. גם הם הבינו שלמה שהיה להם יש תקרה ברורה שלא הולכת להשתפר לכן לקחו הימור הקיץ על שרודר ועל הווארד.
            המצב העצוב של קבוצות משוק קטן זה שכמעט בלתי אפשרי לבנות שלא דרך הדראפט. אטלנטה פשוט טובים מדי כדי להיות בלוטרי אז מה אתה מציע? שיעשו טנקינג?
            אולי בסוף הסדרה נוכל להציג קטגוריות שעל פיהם ניתן לשפוט מאמנים אבל על פי הקטגוריות שלי שהם: בניית זהות ברורה לקבוצה, ניצול מקסימלי של כישרון והצלחה לאורך זמן, בודנהולצר נמצא בעילית של מאמני הליגה.

          • דובי

            19. נוב, 2016
            14:52

            אפלטון וגילרי, הערות נכונות ביותר

  6. עידן עופר

    19. נוב, 2016
    11:59

    אחלה של פוסט דובי, תודה.

    Reply to this comment
  7. עידו גילרי

    19. נוב, 2016
    12:43

    מדהים שמהולברוק בן אדם מגיע בן אדם לאמן בNBA. זו עיירה שכוחת אל על אחדמנתיבן המשאיות המרכזיים ממזרח למערב.

    Reply to this comment
  8. עידו גילרי

    19. נוב, 2016
    12:45

    מאד מעריך אותו. הדנה חשבתי שהם עשו טעויות עם השחקנים ששחררו ואלו שהביאו. אבל הוא מוכיח לי מחדש איזה מאמן מצוין הוא. קבוצה שנעים לראות משחקת.

    Reply to this comment
  9. סומסום

    19. נוב, 2016
    13:31

    תודה רבה.
    קבוצה מצוינת של מאמן מצוין. אנשים לא תמיד משגיחים בה, כי היא היתה חסרת אבק כוכבים, אבל ההוקס הם באמת קבוצה טובה מאוד-מאוד, כמעט תמיד במשחק עד הרגע האחרון, יכולה לנצח בכל ערב נתון את כולן (עדיין זוכר איך שדדו להם את הנצחון בגולדן סטייט בעונה שעברה).

    ועד השנה היה לה גם מאצ'-אפ מהגיהנום עם הקאבס ועם הבחורצ'יק ההוא. אולי הווארד בכושר מיטבי יעזור ונראה משהו אחר. וגם דניס שרודר עושה רושם של הבאד-גאי של החבורה המנומסת, מה שנקרא, אקסטרה אופי.

    Reply to this comment
  10. אשך טמיר המקורי

    19. נוב, 2016
    17:49

    נפלא ממש! ותודה על ביירות 🙂

    Reply to this comment
  11. גלעד

    19. נוב, 2016
    22:56

    נפלא נפלא נפלא

    Reply to this comment
  12. המשגיח

    20. נוב, 2016
    06:54

    מעולה דובי

    Reply to this comment

Trackbacks/Pingbacks

  1. פריוויו לעונת 192018 – מילווקי באקס עידן עופר | Hoops - 5 בספטמבר 2018

    […] ראשי : מייק בודנהולצר – עונתו הראשונה בקבוצה, מגיע לבאקס אחרי 5 עונות […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *