לקראת תחילת עונת המכללות / יובל שחם

 

בשבוע הקרוב הספורט הכי מרגש בארצות הברית מתחיל לתפוס תאוצה.

אני לא מדבר על פוטבול, הוקי או האן בי אי – אלא על הדבר האמיתי, כדורסל מכללות!

בשנה שעברה, במהלך מגוריי בארצות הברית, נחשפתי עוד יותר לכדורסל המכללות ועכשיו שאני בארץ וזמן הכתיבה שלי טיפה גדל אני מקווה שאוכל להתמקד גם בכתיבה על כדורסל מכללות, בנוסף לצפייה במשחקים.

נכון שעבורנו הישראלים קשה יותר להתחבר לקבוצת מכללות, מכיוון שאין לנו את השייכות וגאוות היחידה שיש לאמריקאים בנושא הזה, אבל אני ממליץ לכולם לנסות בכל זאת ולעקוב לפחות בימים בהם מחזורי האן בי אי לא כל כך מעניינים. אני בטוח שתיחשפו לעולם מרגש ומלהיב לפעמים הרבה יותר מהליגות המקצועניות.

הליגה היא בעלת מבנה קצת מסובך, אבל לא בעייתי יותר מדי למשתמש.

אנסה להסביר בקצרה:

כעת אנחנו עומדים קצת לפני פתיחתה של העונה הרגילה. הקבוצות מחולקות לכמה ליגות פנימיות(לדוגמא – הacc, BIG EAST, SEC וכו').

במהלך העונה הרגילה, הקבוצות לאו דווקא משחקות רק נגד הקבוצות מהליגה הפנימית שלהן, אך נהוג לשחק משחקים רבים יותר נגד קבוצות אלה.

משחקים בין שתי קבוצות מאותה הליגה נחשבים ליוקרתיים וחשובים יותר.

בתוך הליגה עצמה ישנו מאזן וטבלה, אך הם לא משנים יותר מדי.

מה שמשנה הוא מאזן הקבוצות הכללי מעט לפני חודש מרץ.

כידוע, חודש מרץ מרכז בתוכו את שיאה של עונת המכללות בארצות הברית – טורניר המרץ' מדנס.

איך זוכים בכניסה לטורניר?

ראשית – וכאן נכנסת החשיבות לליגות הפנימיות – המקום הראשון בכל ליגה מקבל כניסה אוטמטית.

שאר הקבוצות נקבעות על פי ועדה שמדרגת את כל הקבוצות במדינה. הדירוג מתבצע בכל שבוע, אך החשוב ביותר הוא כמובן האחרון לפני חודש מרץ.  נוצר מצב שבערך 50 המדורגות ראשונות(לא כולל מובילות הבתים) נכנסות לטורניר.

לפני הטורניר הגדול(טורניר נוקאאוט) משוחקים טורנירי הליגות הפנימיות (בדרך כלל ממש בתחילת מרץ, כשהטורניר הגדול מתחיל לקראת אמצע החודש).

למשל, המובילות של ליגת ה-ACC ישחקו בטורניר נפרד משל עצמן והמנצחת תזכה בתואר אלופת ה-ACC.

איך זה משפיע על הטורניר הגדול של כולן? בכלום. תואר של כבוד וסוג של חימום לקראת הטורניר הגדול של מרץ.

חשוב להבהיר – הכניסה האוטמטית מוענקת למקום הראשון של כל ליגה פנימית בסיום העונה הסדירה. ללא קשר לטורניר הליגה שמתקיים בין סיום העונה הסדירה לתחילת טורניר מרץ המשוגע.

התמזל מזלי וגרתי בשנה שעברה בעיר סאות', בנד (אינדיאנה), אשר מתגאה באוניברסיטה של העיר – נוטרדאם.

קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה מצליחה מאוד בשנים האחרונות (פעמיים רצוף בשלב 8 האחרונות) ואני הפכתי לאוהד משוגע של הקבוצה עליה ארחיב יותר בכתבה אחרת.

מכיוון שזוהי כתבה ראשונה בעונה ארוכה שמצפה לנו, החלטתי לערוך לכם היכרות בסיסית עם הקבוצות שצפויות להוביל השנה את ה-ncaa.

מוזמנים לבחור אחת ולהצטרף למסע שעוקב אחר האוניברסיטאות ובעיקר אחרי הכוכבים הצעירים עליהם נכתוב בעתיד כשיככבו במגרשים בלוס אנג'לס ושיקאגו!

אריזונה וויילדקאטס (ליגת PAC 12)

המאמן שון מילר ימשיך להוביל את האוניברסיטה המוצלחת מאריזונה לעבר התואר הנכסף, למרות שבשנה שעברה הוא נכשל (עף בסיבוב הראשון של הטורניר במרץ).

אחרי שאיבדו מספר שחקנים בכירים, אריזונה השקיעו מאוד בגיוס של פרשמנים חדשים ומוכשרים ונראה שהם גייסו כמה מהפרשמנים הטובים ביותר בשוק.

למי לשים לב: יהיה אפשר להתרשם מקו אחורי חדש שיכלול את ראוול אלקינס וקובי סימונס המבטיחים, ביחד עם שחקן השנה השניה המצוין אלונזו טרייר שצפוי להיות הסקורר המוביל.

קונטיקט האסקיז (ליגת אמריקן אתלטיק)

ההאסקיז כמובן מוכרים לחובבי הכדורסל הישראלי בזכות נדב הנפלד ודורון שפר ששיחקו שם בעבר.

עם כל הכבוד לצד הישראלי, קונטיקט של 2016 מעמידה קבוצה מסקרנת בראשותו של המאמן קווין אולי.

המאמן המצוין הוביל את קונטיקט לזכייה כבר בשנתו השניה בתפקיד והוא נחשב לאחד שיוכל להמשיך להביא הישגים ליוקון כבר בעתיד הקרוב.

למי לשים לב: ג'יילן אדאמס חוזר לעונת סופמור (עונה שניה) וצפוי לעלות מדרגה ולהיות הגארד המוביל והגו טו גאי של הקבוצה.

דיוק בלו דווילס (ליגת ה-ACC)

אין צורך להציג יותר מדי את אוניברסיטת הכדורסל המוצלחת מכולם – דיוק.

מייק ששבסקי חוזר לעונה נוספת ולאחר שהיה נראה שבעונה שעברה דיוק נרגעת מעט מהמרדף אחר תארים עם הרבה שחקנים חדשים, השנה החבר'ה של ששבסקי חוזרים בכל הכוח, וחשוב מכך, חוזרים מנוסים יותר כדי לרדוף אחרי עוד תואר.

למי לשים לב: גרייסון אלן החליט לחזור לעוד עונה תחת קואץ' קיי ולאחר שכבר בעונה שעברה היה אחד מהשחקנים המובילים במדינה (21.6 נקודות בממוצע למשחק), והעונה צופים שאלן יהפוך להיות השחקן המפחיד ביותר באמריקה

בנוסף אליו, כרגיל אצל דיוק וקואץ' קיי נוכל להתרשם מכיתת הפרשמנים המוכשרת ביותר באמריקה הכוללת בין היתר את הארי גילס, ג'ייסון טאטום ופראנק ג'קסון.

קנטאקי וויילדקאטס (ליגת ה-SEC)

כמו דיוק, גם כאן מדובר באחת האוניברסיטאות המוצלחות ביותר באמריקה בראשותו של ג'ון קאליפרי הנפלא.

קנטאקי ספגו 3 אבידות משמעותיות בדמותם של ג'אמל מוריי (דנבר), סקאל לאביסייר (סקרמנטו) וטיילר יוליס (פיניקס), אך למרות זאת הם צפויים ללכת על בכל הכוח, כמו כל שנה, על תואר האליפות.

למי לשים לב: הפרשמנים – ובעיקר באם אדאביו.

אדאביו הוא פרשמן ממוצא ניגרי שצפוי להוביל את הקו הקדמי של קנטאקי. הוא נחשב לאחד הפרוספקטים המובילים במדינה והסקאוטרים צופים שיהיה מכונת דאבל דאבל.

קנזס ג'ייהוקס  (ליגת ה-BIG12)

עוד אחת מאימפריות הכדורסל של ארצות הברית. גם השנה קנזס ינסו ללכת עד הסוף בהובלתם של שניים משחקניה המצטיינים שחוזרים לשנה נוספת באוניברסיטה – דבונטה גרהאם ופראנק מייסון.

גם השנה כבכל שנה קנזס צפויה לנצח את הליגה הפנימית שלה וללכת רחוק בטורניר במרץ.

למי לשים לב: ג'וש ג'קסון (סמול פורוורד) הוא הפרשמן שנחשב למספר 1 בארצות הברית לשנת 2016. אם אתם רוצים לראות שחקן צעיר שיככב בקרוב אצלכם בליג פאס – תראו משחקים של קנזס ותתמקדו בג'קסון.

לואיוויל קארדינלס (ליגת ה-ACC)

אחרי מספר שערוריות בשנה שעברה שקשורות לקבוצה ולמאמנה ריק פיטינו, לואיוויל של השנה מוכנה לריצה נוספת עד השלבים האחרונים של הטורניר במרץ.

יש להם סגל צעיר, אך כישרוני בטירוף עם הרבה שחקני שנה שניה ושלישית שחוזרים מנוסים יותר לאחר עונה לא פשוטה בשנה שעברה.

למי לשים  לב: קוונטין סניידר. פוינט גארד שחוזר לעונה נוספת ואמור להוביל את הקבוצה רחוק.

מישיגן סטייט ספרטנס (ליגת ה-BIG TEN)

לאחר שהייתה הקבוצה המובילה במדינה במהלך כל העונה שעברה, טום איזו וקבוצתו נחלו מפלה קשה בטורניר במרץ כשהודחו כבר בסיבוב הראשון.

כל חובב מכללות לא יכול לשכוח את מסיבת העיתונאים המרגשת של איזו לאחר ההפסד בה מירר בבכי.

מישיגן סטייט עברה מעין מהפכה כשנפרדה ממספר שחקנים מובילים ובראשם דנזל ואלנטיין (שיקאגו בולס). השנה טום איזו יצטרך להתבסס על חבורת הפרשמנים המוכשרת שלו ולהתמודד עם לוח משחקים יחסית קשה כשיתמודד עם קבוצות מובילות רבות שאינן שייכות לביג טן (דיוק למשל).

למי לשים לב: מיילס ברידג'ס. הגארד המוכשר צפוי להיות כלי הנשק העיקר של טום איזו השנה.

וילאנובה וויילדקאטס (ליגת ה-BIG EAST)

THE CHAMPS ARE BACK.

לאחר טורניר מושלם שכלל את אחד ממשחקי הגמר הגדולים בכל הזמנים ואליפות נהדרת, וילאנובה חוזרת כשאף אחד לא מעז להטיל בה ספק.

לוילאנובה יש סיכוי לעשות השנה ריפיט ולזכות שוב בתואר. המאמן ג'יי רייט חוזר עם שלושה שחקנים מהחמישייה המובילה שלו בשנה שעברה: קריס ג'נקינס, ג'יילן ברונסון וג'וש הארט.

בגיזרת הפרשמנים אין הרבה במה להתגאות בוילאנובה, אבל העובדה שמרבית שחקני הקבוצה מהעונה שעברה חוזרים לעונה נוספת אמורה לתת להם סיכוי טוב להיות באותו מקום גם במרץ הבא.

למי לשים לב: קריס ג'נקינס קלע את שלשת הניצחון המשוגעת בגמר העונה שעברה נגד צפון קרוליינה והביא לוילאנובה אליפות היסטורית. עם הביטחון הזה הוא יגיע לעונה הקרובה בשל וטוב יותר.

נורת' קרוליינה טאר הילס (ליגת  ה-ACC)

פיינליסטית העונה שעברה מגיעה עם סגל מעט שונה, אך עם ציפיות דומות כבכל שנה ללכת עד הסוף.

רוי וויליאמס איבד את שניים מכוכביו הגדולים (ברייס ג'ונסון ומרקוס פייג'), אך חוץ מהם הוא מחזיר את כל שחקניו שבמרכז יעמדו ג'ואל בארי, קנדי מיקס וג'סטין ג'קסון.

אנחנו נמשיך ונראה את קרוליינה רצים וקולעים כמו משוגעים – בדיוק כמו שוויליאמס אוהב.

למי לשים לב: ג'סטין ג'קסון חוזר לעונת ג'וניור וצפוי לעשות קפיצת מדרגה נוספת. ג'קסון הוא אול אראונד פלייר שקולע מצוין, אך לא פחות חשוב מכך הוא מוסר נפלא.

אינדיאנה הוז'ירס (ליגת ה-BIG TEN)

לאחר עונה שעברה די מוצלחת, נראה שההוז'ירס ומאמנם טום קרין (לדעתי אחד המאמנים הטובים באמריקה) חוזרים אפילו טובים יותר, למרות שאיבדו את הכוכב הגדול שלהם, יוגי פארל.

האתגר המשמעותי ביותר של קרין יהיה למצוא פוינט גארד ראוי מספיק שיחליף את פארל.

אם אתם רוצים לבחור לאהוד קבוצה עם מסורת והיסטוריה שיכולה לדבר חזק גם היום – אינדיאנה יהיו הבחירה המושלמת.

למי לשים לב: תומאס בראיינט שחוזר לעונת סופמור צפוי להיות אחד השחקנים המובילים במדינה. כבר בעונה שעברה אפשר היה לראות את הפוטנציאל הנפלא שלו, ולאחר שהחליט לחזור לעוד עונה בקולג', בראיינט צפוי להוביל את הקבוצה בדרכו הסלולה לאן בי אי.

ישנן כמובן קבוצות רבות נוספות ששווה ומומלץ לעקוב אחריהן, ביניהן קבוצתי האהובה נוטרדאם.

אנסה לסכם בכל שבוע את כל מה שקרה בעולם המכללות.

ממליץ לכולם לעקוב ולצפות במשחקים – זה כיף, זה כדורסל טוב וזה יהפוך את דראפט 2017 עבורכם למשהו מרגש ומעניין הרבה יותר.

תחשבו על זה – אתם תראו את מקום 41 בדראפט ותגידו לעצמכם – "וואלה, איך אהבתי אותו באינדיאנה. קלעי שלשות שיודע גם לחדור מצוין לסל", ואז חברים שלכם יסתכלו עליכם ויגידו: "מה?".

שחקני קולג' ששיחקו בקבוצה אחריה אתם עוקבים יהפכו להיות מעין הבנים שלכם בליגה – אתם תרצו לצפות בכל דקה שלהם על המגרש ובכל אסיסט או ריבאונד שלהם יש משהו מרגש.

שתיהיה לנו עונה מוצלחת!

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 88 תגובות

  1. פוסט מצויין יובל
    תמשיך כך
    אם אני לא טועה בעבר אלופת הבית נחשבה אלופת הטורניר והוא ממש לא היה סתם חימום
    מעניין שכיום אליפות הבית נקבעת לפי המאזן בעונה הרגילה

    יש עדין ועדה שקובעת את 68 הנבחרות שיכנסו פנימה ?

    1. עדיין יש ועדה שבוחרת את הקבוצות ומדרגת אותן לטורניר. הכרטיס האוטומטי מכל בית הוא למנצחת הטורניר (חוץ מה-ivy league שלמיטב זכרוני לא עושים טורניר, אבל תשאל את ג'רמי לין).

          1. זו פשרה הכרחית. יש מעל ל-300 מכללות ב-32 ליגות בדרג הראשון. אין שום דרך בעולם שכולם ישחקו נגד כולם ויהיה דירוג אובייקטיבי.
            בגדול השיטה די עובדת. כל שנה יש מאוכזבות שנשארות בחוץ אבל אני אשמח לשמוע הצעות לשיטה טובה יותר.

          2. אתה מדבר על שינוי כל השיטה (מעבר לכך שלא הסברת איך יראה לוח המשחקים של כל קבוצה) אבל אני מדבר על בהינתן החלוקה המבנית הקיימת איך תבחר את הקבוצות לטורניר בצורה אחת?

          3. זו שיטה לא טובה בעיני. משחקים נגד מספר קבוצות מאד מצומצם וצריך לזכור שאין שום שוויוניות בגיוס השחקנים. בקיצור אין שום דרך הגיונית לקבוע מי משחק נגד מי בשלב הבא. אם זה קבוע מראש אז זה בכלל בעייתי.

  2. יופי. טוב שיש מישהו שלוקח עליו את סיקור המכללות.
    חשוב לתקן משהו – הטורנירים של כל ליגה הם מאד משמעותיים. המנצחת היא זו שזוכה בכרטיס האוטומטי לטורניר המכללות וגם באליפות הליגה (ולא הקבוצה שמסיימת ראשונה בטבלה) זה ממש לא טורניר חימום. עבור לא מעט קבוצות זו הדרך היחידה להיכנס לריקוד הגדול. המיקום בטבלה לפני הטורניר לא משמעותי לגבי הכנסיה לטורניר המכללות אבל קבוצות עם מאזן טוב בקונפרנס תחרותי יזכו מן הסתם בסיכוי גבוה יותר להגיע למאקץ' מאדנס גם אם לא יזכו בטורניר הליגה.
    שאר הקבוצות נבחרות על ידי ועדה מיוחדת על פי הביצועים במהלך העונה.

  3. איזה כיף יובל. ממש תודה
    מאז שנחשפתי ליגת המכללות האהבתי בה. התשוקה שיש בה, הקהל המשוגע ואין סוף הסיפורים הופך את הליגה הזו לאחת מזירות הספורט הכי מרתקות שיש.
    לצערי, חוסר ההיכרות שתיארת פגע גם בי. משתדל להשלים פערים בינתיים והפוסט שלך בהחלט עוזר לזה.

    מי שקצת רוצה להיכנס לאווירה, שלושה סרטונים קצרם ונהדרים של בליצ'ר ריפורט העוסקים בשחקני NBA מוכרים כיום בתקופתם במכללות.

    גורדן הייורד וההחטאה מהחצי בגמר המכללות: https://www.youtube.com/watch?v=IuL81v10jLM
    קמבה ווקר והאליפות המשוגעת עם יוקון: https://www.youtube.com/watch?v=ibEnGKlzUPw
    מפעל ייצור שחקני הNBA של מכללת קנטאקי (וול, קאזינס,בלדסו, קא"ט…):
    https://www.youtube.com/watch?v=zbY0DyE6Hfc

  4. עוד מכללה ששווה לקחת בחשבון היא אורגון שמשחקת ב-PAC 12 עם אריזונה. יש כמה שחקנים מוכשרים שחוזרים וגם היה להם מחזור גיוס טוב (לפחות על פי ההערכות, לי אין מושג באופן אישי).

  5. סחטיין על הפוסט החשוב והמעניין הזה!

    על המכללות מעיבה העבודה שיש שם שיטה הזויה לבחירת המשתתפות בטורניר המכללות שלידה מוקדמות אליפות אירופה של פיבא נראים כמו שיא הלוגיקה

    1. השיטה דווקא לא הזויה. היא בהחלט לא נטולת בעייתיות אבל בגדול יש בה הרבה היגיון. היא מאפשרת ביטוי גם לליגות הקטנות וגם לקבוצות היותר חזקות שבמדינה.

  6. פוסט מצויין.
    אף פעם לא הצלחתי להתחבר למכללות אבל נחמד לקרוא ולהחכים.
    יש ישראלים באיזו מכללה משמעותית ?

    1. היה את איגור קולשוב שהיה באריזונה ועבר למכללה יותר קטנה כדי לקבל דקות.
      ילד מוכשר מאוד ואתלט יוצא דופן. מקווה שבאמת יפרוץ ויהפוך לשחקן משמעותי בישראל או באירופה והלוואי בנבחרת כי אין הרבה עןם אתלטיות כמו שלו.

  7. תודה רבה פוסט מעולה.
    לא מבין מספיק בכדורסל הזה והרמה הנמוכה ברוב המשחקים ושעון ה-30 שניות קשה לי לעין בלי משיכה לקבוצה מסויימת. אבל רעיון טוב לבחור קבוצה ולעקוב אחריה.
    אולי אנסה. מקווה לעוד פוסטים בהמשך

  8. גם השנה אני מחרים את ליגת המכללות.
    ליגה שמגלגלת מיליארדים ולא משלמת לשחקנים שלה גרוש.
    אחוז מזערי מהם יעשה קריירה מקצוענית ועוד אחוז מזערי מהאחוז המזערי יגיע ל NBA. השאר יהיו חשופים לפציעות ביטול מלגה ונוכלויות שונות בלי לראות אגורה מהמפעל בה מחייבים אותם לשחק.

    1. זו אמנם נקודה בעייתית אבל כ-4000 שחקנים מדי שנה זוכים למלגות לימוד מלאות (לא עניין של מה בכך בארה"ב) מתוכם ימשיכו אולי 200 במקרה הטוב לשחק כדורסל מקצועני. כל השאר זוכים להשכלה שלאו דווקא הייתה בהישג ידם. יש שני צדדים למטבע ולדעתי הנקודה העיקרית הבעיתית היא שה-NBA מחייב ללכת לשנה אחת במכללות.

      1. בדיוק גילרי. זו הנקודה היחידה שמפריעה גם לי. הבעיה היא לא הכדורסל הלא מקצועני שמגלגל כסף אלא זה שמכריחים את השחקנים לשחק שם. מי שרוצה ליהנות מהמלגה לחוות חיי קולג' ולשחק כדורסל ולייצג את המכללה שלו על הכיפאק, אבל אי אפשר להכריח את מי שלא מעוניין בזה לשחק בחינם

          1. ילדים בני 18 אתה שולח לפאקינג סין?
            למי שמרגיש מוכן לליגה או ללא מעוניין ללמוד בקולג' שילך לדראפט או ישירות לדי ליג, שם יקבל כסף (גם אם מעט) ואימון אישי מקבוצות ה-nba.
            מה הבעיה עם זה? הסיבה היחידה לחוק המפגר של השנה האחת זה שהמכללות לא יפסידו כסף. אין פה שום דבר חינוכי או ערכי

          2. נראה לי שהבעיה הכי גדולה היא, כמו שלמדנו מג׳וש צ׳ילדרס, שלא סופרים את הליגות הללו. לפחות לא באותה מידה כמו שמתייחסים למכללות ולמה שקורה בתוך הליגות הוותיקות בארה״ב. כל עוד לא יותר שחקנים, בעיקר כאלו עם פרופיל גבוה שלא רוצים לשחק על בטוח, יבחרו לחצות את הים ואחר כך יצליחו בנבא, לא יתייחסו אל אלו שכן במידה שווה. ההוא שניסה לעשות את זה במכבי חיפה נמק ונעלם לו, מודיאי עדיין בתחילת הקריירה וגם אז הוא די בודד במערכה. זה גל שרק מתחיל שדורש מס הקריטית כדי להיתפס כרציני.

          3. אם זה באמת כך, ואני אהיה מופתע אם זה המצב, אז אני חוזר בי מכל מה שאמרתי. אם שחקן יכול ללכת ישירות לדי ליג ואז להיבחר בדראפט שנה אחרי כן זה המסלול העוקף הסביר שמפיל כל טענה נגד חוק ה-one and done.
            ואם זה כך אז אני מופתע שקבוצות האם של קבוצות הדי ליג לא משתמשות בשיטה הזו ככלי לגיוס שחקנים

      2. ומה אם אלו שנפצעים פציעה משביתת קריירה או לכל החיים? הא??
        מה אם אלו שאחרי שנופו מהחמישייה אבדו את המלגה שלהם?
        מה על לימודי החרטא והציון בתחטרואטא שהם קבלים? זה לא ממש השכלה גבוה? זה קומבינה …

        1. אני לא אומר אין בעיות בשיטה ויש לא מעט ניסיונות לתקן אותה. הבעיות שאתה מתאר הם בעיקר כתוצאה מכך שהמלגה ניתנת כרגע על בסיס שנתי אבל לא ניתן לבטל מלגה לשחקן כתוצאה מניפוי וגם במקרה של פציעות יש הגנה.
          האתלטים מחויבים בסטדנרטים אקדמים שהמצטיינים שבהם לא תמיד שמחים לעמוד בהם אבל עבור הרוב המוחלט זו בעיקר הזדמנות להשיג מקצוע לעתיד. שיעורי המסיימים נמצאים כל הזמן בעלייה כולל בין השחקנים השחורים (זה עומד על מעל 80% בימינו).
          בקיצור זו קומבינה רק עבור חלק קטן – אבל זה החלק שנמצא תחת אור הזרקורים. ללא ספק יש המון בעיות בשיטה אבל כשמסתכלים על התמונה הרחבה יש יותר חיובי משלילי בעיני.

          1. יש למכללות אפשרות לתת מלגה רב שנתית, אבל זה נתון לשיקולן.
            שחקן שנפצע כאשר הוא על מלגה חד שנתית, בדרך כלל לא יקבל מלגה חדשה .
            זה נכון במיוחד בפוטבול מכללות.
            דרך אגב, גם הביטוחים הרפואיים שהמכללות נותנות, הם לא 100% ,
            ושחקנים שמשחקים עבור הקבוצות הפחות גדולות, לא פעם צריכים לשלם חלק מההוצאות הרפואיות מכיסם.

          2. למיטב הבנתי המכללות לא יכולות (כרגע) להציע מלגה רב שנתית מראש (כי ככה הם החליטו כי זה הופך את העניינים ליותר נוחים עבורם). בכל מקרה ברור שיש בעיות בשיטה אבל גם יש יוזמות לשינוי. בסך הכללי הרעיון של מלגות לאתלטים הוא חיובי בעיני כי הוא מאשפר לרבים לרכוש השכלה שלא תמיד נמצאת בהישג ידם.

          3. ניסוח בעייתי מצדי.
            הביג 10 כבר הכריזו על תמיכה במתן מלגה רב שנתית,
            כך שנראה שזה הכיוון של הקונפרנסים הגדולים.

        2. זה אשמתם שהם החליטו לבחור באוניברסיטה שמתייחסת אליהם כמו לחרא. בנוטרדאם למשל, אני יכול להבטיח לך שאותו סטודנט שהיה נפצע היה מסיים את התואר שלו עם המלגה. חד משמעית.

  9. אני מקווה רק שיקצרו את שעון המכללות ל-24. ככה המשחק יהיה מהיר יותר (במקום לראות אותם עושים שמיניות 24 שניות ואז מתחילים התקפה) וגם יכין אותם יותר לקצב מהיר שמשוחק בשאר העולם.

  10. הייתי שמח לשמוע יותר על הועדה הזו שבוחרת את הקבוצות. מי האנשים? איך הם נבחרים? מה השיקולים שלהם ואיך מבטלים את כל השוניות השונות שבליגה העצומה בגודלה הזו? ובעיקר – איך מבטלים שיקולים חיצוניים במהלך הבחירה (נגיד כסף)?

    נראה שקשה מאוד להיכנס לכדורסל המכללות. בין שיטה לא ברורה ורחבה, קבוצות שאני לא מכיר את ההיסטוריה והאופי שלהן (יש באמת כל כך הרבה וויילדקאטס? מה המשיכה הזו?), שחקנים שמתחלפים כל שנה ואופן חלוקת כספים נורא לא שיוויוני כלפי השחקנים, מעניין להבין איפה אפשר למצוא את נקודת ההתחלה הזו כדי לצפות.

    1. הרכב הועדה הוא די פשוט – עשרה מתוך מנהלי 32 הליגות שמהם מורכב הדרג הראשון. זו תורנות מתחלפת כדי לו לתת העדפה לקונפרנס זה או אחר. השיקולים הם דבר ראשון המאזן של הקבוצה אבל אז נכנס החוזק היחסי של הבתים (אותו אפשר לראות גם מהמאזנים המשחקים מחוץ לקונפרנס). באמת מאד קשה לבטל את כל השונות ולכן תמיד לגבי האחרונות שנשארות מחוץ לטורניר וגם לגבי האחרונות שנכנסות יש תמיד מחלוקות. הטענות הקשות בדרך כלל הן דווקא על הדירוג של הקבוצות בתןך הטורניר אבל לזה יש באמת הרבה פחות משמעות .

      1. תודה.
        מעניין להשוות את כדורסל המכללות לאירופאי (או לאחיו הצולע הכדורסל הישראלי). הגאווה באווירה, הועדה שקובעת מי ישחק ברמות הגבוהות וחוסר היציבות של סגל השחקנים (יותר בישראל).
        החסרונות הדומים נראים דווקא כמו יתרונות במכללות.

    2. דווקא מאד קל להיכנס לענין המכללות. ילדים שמשחקים עם המון אנרגיה והתלהבות וכל השטויות שנלוות לזה. המון אמוציות שקשורות לחיבור העמוק בין כל אמריקאי לאלמה-מאטר שלו.
      מכל הסיבות שציינת שכחת את הסיבה שהכי מקשה התחבר לזה – מדובר בכדורסל זוועתי. אם אתה רוצה להיכנס לעניין פשוט תבחר לך קבוצה (לא באמת צריך סיבה) משם העניינים יזרמו. האוירה במשחקים תעשה את השאר (מה שקורה על הפרקט פחות רלבנטי).

      1. מדהימה גאוות המכללה הזו. איכשהו אני לא רואה את עצמי מעודד את אס״א תל אביב רק בגלל שאני לומד שם. אבל בארצות הברית זה עובד.

        אני נהנה לראות לפעמים אנשים משחקים בפארק הקרוב לביתי, אבל כשזה מגיע להכנסת המשחק לחצר מחשבי אני צריך קצת יותר מאשר לעצום עיניים ולהצביע על קבוצה. במיוחד כשיש מבחר כזה גדול. ולא ברור עדיין כמה האווירה עוברת בטלוויזיה. אבל אם זה מה שצריך.

        1. תראה מחדירים את זה באם עוד מבית הספר. גאוות יחידה ותחרותיות בכל דבר מאיות, דיבייט ושח ועד צ'ירלידינג וספורט. ואז כשמגיעים למכללה שעוד צריך להתקבל אליה זה הופך לטבעי.
          אם אתה רוצה הצעה לך על המכללה עם הכינוי הכי מגניב/דבילי.

          1. החלטתי להקשיב לעצתך ולחפש את השם הכי מגניב/דבילי. יותר קשה משחשבתי. מצחיק כמה אנשים חושבים שאפשר להפוך ירקות למאיימים (נגיד שארטישוק יכאב אם יזרקו אותו עליך. נניח. אבל מלפפון חמוץ?).

          2. עדיין מתלבט.
            זה בין הגמלים מקמפבל (שצפון קרוליינה בטח עמוסה בהם. לפי האתר שלהם הסיבה לשם היא דווקא ״מסיבות לא ידועות״. וגם משהו עם השילוב של המילה גמל עם ספורט נשים קצת מצמרר בעיניי), שתי הקבוצות מההודעה הקודמת – אוקי דוקי ארטישוקי מסקוטסדייל והמלפפונים החמוצים מצפון קרוליינה (גם הם משם? מה מעשנים שם?) או הבחירה הסולידית בג׳ורג׳טאון הויה (שבניגוד למה שחשבתי לא נקראו על שם המתאגרף הויה, דה לה, הזמר הקוריאני או שאגת הקרב של איש הקול אייד).
            יש המלצות?

          3. תראה הלכת על הקונפרנסים האלה שאף אחד לא סופר עד שהקבוצה שניצחה אותם מגיעה לטורניר.
            מאלה החביבים עלי הם דובי הנמלים מ-UCI וזמרי המקהלות של קואסטל קליפורניה. בכל מקרה לא הייתי ממליץ מכיוון שתתקשה לעקוב. צריך מכללה שמקבלת לפחות קצת סיקור ויש לה איזושהיא מסורת של ניצחונות.
            בגזרת המגניבות הייתי ממליץ או על השוקרס מוויצ'יטה סטייט (וד"ש לגל מקל) או על הציקלונים מאיווה סטייט (וד"ש להוייברג).
            בגזרת החיות המאיימות יש לך את הטראפינס (צבים) ממרילנד או החולדות המוזהבות ממינסוטה (ד"ש לאריאל מקדונלד) או הגיריות מוויסקונסין.
            אם לא הייתי אוהד אריזונה מושבע (כן יש הרבה יותר מדי ווילדקאטס) אז הייתי ממליץ לך על הירבים ל-PAC 12 הברווזים מאורגון שגם הולכים להיות טובים השנה.

          4. כן, זו הבעיה כשלא יודעים כלום על הקונפרנסים. לפעמים נופלים על DUDS.
            התלבטתי לגבי דובי הנמלים. הבעיה היא שהשם משעשע יותר באנגלית (תחששו מאיתנו, אנחנו אוכלים נמלים!).
            בתור אוהד אריזונה אין המלצה על קבוצה משם? מלבד הארטישוקים הלוחמים, זאת אומרת.
            ומה הקטע עם המסקוט של הציקלונים? מי שבחר בקרדינל היה שם בגלל נפוטיזם או משהו?
            אולי אדגום מהקבוצות שהמלצת ואז אתמקד באחת.
            ותודה על העזרה והעצות.

          5. הארטישוקים בכלל לא בדרג הראשון כי זה סתם קומיוניטי קולג', אז תוותר מראש. בכלל אין לי מושג איך הגעת אליהם. אני מכיר אותם רק בגלל שאמא של חבר לימדה שם.
            באריזונה יש רק שתי אופציות אם אתה רוצה חשיפה לאומית – אריזונה שבטוסון אליהם אני נאמן כבר מימי שון אליוט וסטיב קר אבל פסלת ווילדקאטס למיניהם. האופציה השניה היא אריזונה סטייט שהם שדי שמש (די מגניב סך הכל) אבל הם היריבה השנואה אז אני מנוע מלהמליץ. אם אתה רוצה להצטרף לגרופיז של ג'יימס הארדן אז בבקשה (לפני זה רק תקרא את הטור שלי שיופיע בשבת הקרובה).

          6. מעניין, כי הם היו אחד השמות הראשונים שנפלתי עליהם (אחרי דיוק ושאר המפורסמות). באמת למה?

            סטיב קר זו סיבה טובה. גם אם הם בחרו בשם מקורי כל כך שהוא גדל על כל קקטוס (וויילדקאטס זה שם נהדר, חבל שטוחנים אותו עד דק).

            בכל מקרה מחכה לטור שלך. אני פחות ממעריצי המזוקן ויותר ממעריכי המשופם.

        2. "גאוות המכללה הזו" מקבילה למעשה לגאוות היחידה שלנו בצבא.
          תמיד תהיה גאה בחיל שלך ובאיפה שעשית טירונות, בעיקר אם היית קרבי.
          רבאק – עוד שבועיים וחצי אני מציין 20 שנה לגיוס – ועד היום יש לי פינה חמה בלב להנדסה קרבית ולגדוד 605.

          1. קצת מקנא בך על זה.
            זה גם משהו שלא הבנתי. אבל אני הייתי מאלו שמקווים להתעורר כל בוקר (בימים הטובים) ולגלות שכל הבסיס נשרף, רק כדי שתהיה תקווה קטנה למשהו טוב יותר בזמן שדורשים מאיתנו לבנות אותו מחדש.

  11. חבורת כסילים…
    שחקני המכללות שלא נבחרים לאנ בי אי ממשיכים לקרירות משחק באירופה.
    וזאת כשזכו לחשיפה חינם בגלל קרירת המכללות שלהם.
    בדיוק כמו שסטודנט מן המניין יעבוד ארבע שנים בעבודות סטודנטים ורק אז יתחיל לעשות כסף, ובדיוק כמו סטודנט שמצא פטנט ששווה מיליארדים אבל זה היה כשהיה באוניברסיטה ולכן לא יראה מזה אגורה.
    פשוט חבורה של כסילים

    1. לא כל שחקני המכללות שמשחקים כדורסל אחר כך מוצאים תעסוקה ככדורסלנים.
      ומה עם אתלטים במכללות אשר נפצעים, ועקב כך מאבדים את מלגתם?

      הנתונים הם חד משמעיים – המכללות מרוויחות מיליארדים מהספורט,
      וכיום, כבר ברור לכל שחייב להיות שינוי.
      אני מאמין שבשנים הקרובות השינוי יקרה –
      סטודנטים לא יתחילו להרוויח כסף, אבל הם כן יזכו לביטוח מפני פציעות מסיימות קריירה, וחלקם יזכו למלגות קיום.

      דרך אגב, על "כסילים" נכתב:
      "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה."

      1. גם לא כל הסטודנטים לעבודה סוציאלית מוצאים עבודה.אלו החיים…
        מי שלא רוצה לשחק כדורסל לא חייב לעשות את זה. לא שמעתי עוד על מישהו שהכריחו לשחק שם בניגוד לרצונו.
        רובם מקבלים במה שמעניקה להם אחר כך משכורות מעל הממוצע באירופה. מי שנפצע שיעשה ביטוח כמו כל סטודנט אחר.
        אתה מתחסד, ולא בפעם הראשונה.
        ואל תלמד אותי על כסילים . גם אני יודע להעתיק מויקי תנך

        1. בהצלחה עם הויקי תנך.

          קשה שלא להסתכל על יחסי האוניברסיטאות כלפי האתלט כאל יחסי עובד/מעביד, ולו בגלל העובדה שאת התוצר של הספורטאי, הן מוכרות תמורת רווח.
          וזה ההבדל המהותי בין הכדורסלן לתלמיד בחוג לעבודה סוציאלית. התלמיד במקרה הנ"ל, קונה השכלה מהמוסד האקדמי.
          עכשיו, יהיו מי שיטענו ששכרם של האתלטים הוא תואר אקדמי חינם (ובהרבה מקרים זה נכון), אבל טיעון שכזה רק מחזק את הטענה שאנחנו מדברים על מקרה של יחסי עבודה.
          וכשבודקים את המתרחש בספקטרום של יחסי עובד/מעביד, אז אין ספק שאנחנו מדברים על ניצול.
          המצב כיום דומה למצב בו עובד בפס ייצור שנפצע בעבודה, לא יקבל כלל שכר בגלל שנפצע. (אי חידוש מלגה לשחקן שנפצע זה נוהג נפוץ, וללא מלגה, השחקן נשאר ללא תואר)

          (גם לא בפעם האחרונה)
          (מתחסד)

          1. again (and slowly this time) , its the same for a student who had a startup with his professor, during the time he studied… no money for him, just for the university.
            what do u have to say about this? chchmolog

        2. הבעיה היא לא המכללות אלא הליגה (nba) שהנהיגה את החוק. הNCAa עובד ביחסי שכר כי התלמידים משחקים תוך כדי ששכר הלימוד משולם. הרעיון הוא גם השכלתי. הבעיה היא שהליגה הנהיגה חוק שנותן לשחקן 3 אופציות ללא קשר ליכולות שלהם. או המכללות (לשנה) או לחול (אופציה לא נעימה ושוק תרבותי לשחקן בן 18 שחי כל חיו בארהב) או לd-league (זכור לי שחקן אחד שהמכללה שלו העיפה אותו אבל לא בטוח שזו אופציה מיד אחרי תיכון).

          הליגה שמה גיל מינימום כדי לסנן פלופים שהבשילו מוקדם בתיכון פיזית אבל תוך שנת בגרות בני כיתתם עוקפים אותם. לסנן ילדים שצריכים לעבור ממצב של תיכוניסט מחוצ'קן שמשחק באולם של 5000 איש לאיש עסקים שמשחק 82 משחקים באולמות מפוצצים. אבל גם בגלל שאיגוד השחקנים לא מעוניין שילדים בני 17 ו18 יקחו מקום עבודה עוד לפני שהוכיחו שהם שחקנים.

          אני כמו כל ליברל נגד עודף רגולציה. דראפט 2001 ו2002 היו דוגמאות לא מוצלחות. לברון קובי אמרה האוורד ואחרים הוכיחו שיחידי סגולה מסוגלים ושהפלופים יהיו מסוננים טבעית.

          הפשרה בעיני היא להשאיר את המצב קיים (לליגה זה עשה טוב) אבל עם כוכבית חשובה. אם שחקן הוא טוב מספיק בשביל למכור מרצ'נדייס עם שמו בחנויות אז הוא טוב מספיק בשביל לקבל אחוזי מכירה. בדיוק כמו שתלמיד במדעי המחשב יכול לעבוד בApple בזמן שהוא לומד כך גם שחקן יכול להרוויח כסף שהם תוצאה ישירה של פירסומו וחוזק הברנד שלו.

          1. אם מה שקראתי נכון וניתן ללכת לדי ליג במקום לקולג' אז זה משנה מבחינתי הכל. ב-nba הצהירו שזה עניין עסקי ולא חינוכי ורוצים לראות את השחקנים במסגרת תחרותית לפני שמגיעים אותם לדראפט.
            אם כך, לשחקנים יש ברירה ובחירה והיא הדי ליג.
            שחקנים שרוצים כסף מיידי לעזור להם ולמשפחתם ילכו לדי ליג (גם אם הסכומים שם נמוכים למדי, אבל זו עדיין עבודה).
            בשל העובדה שזה כך ושחקנים מגיעים במודע למסגרת המכללה אין להם זכות להתלונן (אולי חוץ מבעניין הביטוח) והם יודעים לאן הם נכנסים, מעין אינטרנשיפ עם אופציה לצאת עם תואר וגם עם אופציה לעבודה מאוד משתלמת בסיומה.
            אולי כשהדי ליג תעלה את הרמה וקבוצות הנבא יקחו יותר שליטה על מה שנעשה שם נראה יותר שחקנים צעירים מוכשרים שם במקום בקנטקי לדוגמה.

          2. אין קשר בין ה-NBA לבין העובדה שבין האתלטים ל-NCAA יש יחסי ניצול.
            מיליארדים מתגלגלים ל-NCAA, ויש שחקני מכללות שאחרי פציעה לא יכולים להשלים את התואר, או שחקנים שצריכים להשתתף בעלות הטיפול בפציעות (לא בקונפרנסים הבכירים, אבל זו תופעה נפוצה)

    1. המספר לא כל כך מטורף. רוב הקבוצות משחקות בקונפרנסים נידחים שנזכרים בקיומם רק כשמגיע הטורניר.
      בסופו של דבר יש 5-6 קונפרנסים משמעותיים שם נמצאות הקבוצות הטובות.

        1. אני רק אזהיר שלמרות שהם משחקים בקונפרנס תחרותי מאד (ACC) הם כנראה יהיו שטיח בעונה הקרובה. אם אתה רוצה לבנות על הטורניר בסוף העונה הרווארד בחירה טובה יותר. חוץ מזה הם מגיעים בצבעים של הקליבלנד קאבלירס, לא יודע כמה טוב זה עושה בעין לאוהדי הסלטיקס.

  12. הרעיון לעקוב אחרי קבוצה אחת נשמע מצוין.
    השאלה היא מי, אחרי הגמר האחרון יש לי חשק לווילאנובה אבל הרשימה שהבאת גרמה לי לתהות. הצעות?

      1. אני מניח שקבוצה מרכזית יחסית שתשחק כדורסל טוב ועם סיקור וסיכוי ללכת עמוק לתוך מרץ. הרשימה שהובאה בפוסט נראית די מבטיחה.

        1. כל הקבוצות ברשימה הן בפרופיל גבוה. לגבי משחק יפה לא הייתי מטפח ציפיות גבוהות, במיוחד אם לא ראית הרבה משחקי קולג'ים בשנים האחרונות. הגנה טובה יש למרבית הקבוצות ששם.
          צבעים מועדפים? עיר או איזור בארה"ב שאתה מתחבר אליו?

          1. תראה אין פה בחירה גרועה. צפון קרולינה זה כמו לבחור בסלטיקס או בלייקרס (תחליט מי והשנייה זו דיוק). וילאנובה לא סביר שיזכו שנה שניה ברציפות אבל בהחלט יהיו בעניינים. אני אישית הייתי הולך עם מישיגן סטייט בגלל המאמן טום איזו.
            אתה יכול גם להסתכל על התוצר הסופי ולראות עם איזו קבוצת בוגרים משנים האחרונות אתה יותר מזדהה.
            וילאנובה: דנטה קאנינגהאם, רנדי פוי, קייל לאורי.
            מישיגן סטייט: דריימונד גרין, גארי האריס, זאק רנדולף, ג'ייסון ריצארדסון, מוריס פיטרסון.
            שיהיה בהצלחה!

  13. כל גולשי הופס נוטרדאם!
    אני בדרך לכתוב כתבה שתסקר את נוטרדאם ספציפית, ואני אשתדל לעשות גם בלוג שבועי, ככה שלא תצטרכו לעבוד קשה מדי

    1. בלי כוונה להעליב אבל נוטרדאם זו לגמרי בחירה מבאסת. קודם כל אוניברסיטה קתולית לא בא לי בטוב. מחינת כדורסל נכון שהיו להם שנתיים לא רעות אבל הם אף פעם לא מגיעים לשום מקום וחוץ מזה איזה שחקן כיפי האירייש שלחו לנו לליגה? תמיד שחקנים מעאפנים כאלה כמו טרוי מרפי או פאט גאריטי. הדבר האחרון המגניב שיצא משם זה ביל ליימביר. אבל הכי גרוע זה שהם שלחו אלינו את ג'ון פקסון הארור. אפילו בפוטבול אני לא מסוגל להיות בעדם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט