זכוכית מגדלת (10): המאמן- קווין סניידר / אפלטון

פורסם ב - 22. אוק, 2016 ע"י ב - מאמרי NBA

בסדרת הכתבות הדו שבועית אנו מפנים את זכוכית המגדלת אל עבר מאמני הליגה.

לפוסטים הקודמים בסדרה.

קווין סניידר

קבוצה נוכחית: יוטה ג'אז (שנה שלישית)

גיל: 49

מאזן בליגה: 78-86 (47.6%)

טיפוס מאמן: "הכריזמתי"

היו זמנים שקווין סניידר היה על גג העולם. החיים חייכו אליו והוא חייך חזרה מהפסגה. עד ההתרסקות המהדהדת.

הוא טיפוס שקשה לאהוב, מר סניידר. השיער המסורק בקפידה לאחור, פני היפיוף המרוצה מעצמו בחיוך שחצני. הילד שגדל באי מרסר בוושינגטון, במקום שפול אלן, בעלי הפורטלנד טרייל בלייזרס, בנה לאחרונה כמה אחוזות, היכן שביל ראסל מחזיק בית נופש, בשכונה שבה בעלי הטויוטות והסובארו מתביישים להסתובב מלעג המרצדס והפורשות.

גם היה שחקן כדורסל מצטיין כנער, הוביל את התיכון שלו, שנבחר לתיכון מס' 1 בארה'ב באותה תקופה לאליפות המדינה, הראשון להיבחר מוושינגטון למקדונלדס אול אמריקן. כמובן שהלך לדיוק היוקרתית, מעוזם של היפים והעשירים.

ששבסקי טען שהוא גייס אותו לקבוצה כי אשתו הכריחה אותו. היה לו הכל לסניידר. הכישרון, המראה, החכמה, הכסף. נער הפוסטר לאקדמייה של דיוק. בשנתו השנייה הפך לפוינט גארד הפותח וקבוצתו בהנהגת ששבסקי, העפילה לשלושה פיינל פור של ה-NCAA.

עם ששסבקי בדיוק

הוא לא נבחר בדראפט של 89, אך זו לא היתה מטרתו מלכתחילה. עם תואר כפול בפילוסופיה ומדעי המדינה, הוא ידע שהוא ממשיך ללמוד.

הוא למד לתואר שני במנהל עסקים ולדוקטורט משני (JD) במשפטים בדיוק, תוך שהוא עובד כסקאוט ומגייס שחקנים בשביל ששבסקי. כשסיים את לימודיו עבר למשרת עוזר מאמן בשביל ששבסקי תחתיו עבד 5 שנים עד לזכייה של דיוק באליפות המכללות ב-99.

משם הדרך לכיבוש עוד פסגה היתה קלה. הוא התמנה ברעש וצלצולים למאמן הראשי של אוניברסיטת מיזורי ופתח בסערה. מיזורי הגיעה כל הדרך לטורניר ה-NCAA תוך הדחה מפתיעה של אילינוי והשפלה של היריבים המושבעים מקנזס. סניידר הפך לעילוי. המאמן הצעיר והמבטיח נבחר כשם החם בקרב מאמני המכללות. חוזה של 7 ספרות, חליפות מהודרות, מתקני אימון מפוארים. האם זה הפתיע מישהו? בטח לא את סניידר. הוא ידע תמיד לאן הוא שייך.

כמאמן מיזורי

נריץ קדימה 8 שנים. השנה שנת 2008.

האוסטין טורוס מליגת הפיתוח זורקים לסל באולם ההתעמלות המקומי. כוכבי הדי-ליג מתאמנים באולם המיושן, מנסים לשמור את גאוותם בכפם. מייחלים לחוזה מהליגה הטובה בעולם. חלקם בחירות לוטרי שקרסו תחת עומס הציפיות, חלקם כוכבי מכללות לשעבר שרוצים לשחזר את הימים הטובים. הם לא רוצים להיות פה. אף אחד לא רוצה להיות פה.

קול רך נשמע מאחור, זוהי מנהלת האולם. "סליחה", היא אומרת למנהל הקבוצה, "אתם מתכוונים להיות כאן עוד הרבה זמן? ההומלסים כאן, הם רוצים להתקלח". מנהל הקבוצה מפנה מבט שואל אל עבר המאמן.

המאמן, שיערו החום משוח לאחור, טרייניג דהוי וחולצה של אוסטין טורוס הגדולה עליו בכמה מידות, מחייך את חיוכו היפה, ובמין מבט של השלמה אוסף את השחקנים וסוגר את האימון.

קווין סניידר משלים עם המצב. עד לפני כמה חודשים הוא בכלל פרש מאימון. לא רצה לראות את עולם הכדורסל האכזרי. טוב לו במצבו, כך הוא אומר לכתב שבא לבקר אותו במתחם האימונים. שמנסה להבין מה עבר על העילוי מהאי מרסר. איך הוא הגיע לחורבה הזאת?

"אני לא צריך את ההכרה", אומר אז סניידר לכתב, ג'ף פרלמן. "אני לא צריך להיות בטלוויזיה או שתהיה לי תכנית רדיו. פשוט טוב לי במצב כיום. אני באמת שמח".

הוא מחייך, מנסה להבליט את הנקודה. כמעט מתחנן לאנשים שיאמינו שהוא, שמרוויח היום בקושי 75,000 דולר בשנה, ומאמן קבוצה מול אלף צופים במקרה הטוב, שמח בחלקו. הוא שרק לפני כמה שנים הרוויח מעל מיליון דולר בשנה, אימן במתקני פאר והוביל קבוצה אל מול עשרות אלפי צופים משולהבים במשחק שמשודר חי מחוף לחוף- שמח לחבוש את כובע הבייסבול המרופט, ללבוש חליפות טרייניג ולאמן קבוצה שאף אחד לא יודע שקיימת.

סניידר מוסיף, "אנשים באים אלי ואומרים, 'היי יהיה בסדר. תשמור את הראש למעלה, אתה תתאושש'. זה נחמד הדאגה שלהם והכל, אבל הם ממש לא בכיוון. יש איזו הנחה שאני רוצה להיות עוזר מאמן ב-NBA או לחזור לקולג', אבל הם טועים. אני מחפש כרגע את המקום שיגרום לי להרגיש שלם עם מה שאני עושה. ותאמין לי או לא, כאן אני מרגיש שלם".

עכשיו, אם לצטט מכתבתו של פרלמן, "הבה נדגיש כי בפינות מסוימות של יקום הכדורסל, מילותיו של קווין סניידר נחשבות אמינות פחות ממונולוג של קיאנו ריבס". הרבה אנשים מעולם הכדורסל החשיבו ב-2008 את את סניידר לדברן חלקלק, גאוותן החייב להראות לכולם שהוא האדם החכם בחדר, נוכל הלבוש בחליפות ארמאני. המוניטין שלו היה על הקרשים.

העילוי שפתח את קריירת האימון שלו על גג העולם במיזורי, הביא על המכללה סדרת חקירות והאשמות בשורת עבירות בנושא תשלומים אסורים לשחקנים, גיוסים אסורים והתנהלות קלוקלת. גם האשמות אישיות על סגנון חיים פרוע וחגיגות עד אור הבוקר מילאו את העיתונות המקומית. סניידר התנהל בשנתו האחרונה כפרנואיד, מאשים את הנהלת המכללה שהיא שולחת אליו אנשים לאיים עליו שיתפטר. בשנת 2006, לאחר 7 שנים במיזורי, שנים שהחלו בהצלחה כבירה והסתיימו בדשדוש מאכזב ורשימה של האשמות לגבי אופי הניהול, סניידר התפטר מהמכללה. התפטר מכדורסל. הוא לא יכל יותר למבטים ולחוקרים ולהאשמות. סניידר התרסק כל הדרך אל פי התהום. עד הטלפון מליגת הפיתוח.

בליגת הפיתוח הוא היה עוף שונה. הטענות היו שהוא פשוט רוצה להיות קרוב לסן אנטוניו ולמצוא שם עבודה בתור עוזר מאמן ובכך להזניק חזרה את הקריירה המדשדשת שלו. אך הוא בשלו, צועק על השחקנים, מנתח מהלכים, בונה תרגילים. במשחקים הוא הסתובב בעצבנות על הקווים, מגיב לכל שריקה, לוקח ללב כל מהלך. בקבוצה שכל הסגל שלה משתנה לחלוטין כל 12 חודשים, זה לא מראה נפוץ. או כפי שאמר מאמן הקבוצה היריבה, הת'אנדרבירד, ג'ף רולנד: "תגיד מה שתגיד על סניידר, הוא לוקח את העבודה שלו בשיא הרצינות".

כבר בשנתו הראשונה כמאמן בטורוס, קבוצתו הגיעה לגמר הליגה, בשנה השנייה הוא אימן את האולסטאר וזכה בתואר מאמן השנה. בשלוש השנים באוסטין, סניידר ניצח יותר משחקים ושלח יותר שחקנים ל-NBA מכל מאמן אחר ב-D ליג.

סניידר חזר. וחזק מתמיד.

ב-2010 סניידר קיבל את משרתו הראשונה ב-NBA כמאמן פיתוח שחקנים בפילדלפיה. שנה לאחר מכן כבר הפך לעוזר מאמן בלייקרס, ושנה אחר כך אימן תחת אטורה מסינה בצסק'א מוסקווה. ב-2013 אטלנטה, תחת בודנהולצר שהכיר אותו עוד מהימים שבהם אימן את הטורוס, קבוצת הבת של הספרס, הביאה אותו להיות עוזר המאמן הראשי בהוקס.

בשנת 2014, הג'נרל מנג'ר של יוטה ג'אז, דניס לינדזי, שהגיע גם הוא מהספרס והיה חברו של סניידר מהתקופה בטורוס, שכר אותו כמאמן הראשי של הקבוצה הצעירה שניצחה 25 משחקים בלבד בעונה הקודמת.

ילד הזהב מהאי מרסר, שניצח וניצח וניצח. ואז הפסיד. התרסק. ושרט ונשך ובעט כדי לטפס חזרה לפסגה, קיבל את הזדמנות חייו.

קווין סניידר התנפל על ה-NBA כמו שהוא אוהב, כשכל הזרקורים עליו. כבר בשנתו הראשונה כמאמן בליגה, דמות המאמן ההולך הלוך ושוב על הקווים בעצבנות, בעל 1000 הפרצופים הכורע על הרצפה בישיבה שפופה, כאילו מחפש זווית חדשה על המשחק שבתה את לב המצלמות. בעיר המורמונים, במקום שבו גורדון הייוורד הוא האליל, סניידר הוא כוכב רוק.

האיש בעל 1000 הפרצופים

השחקנים הצעירים וחסרי הניסיון התקבצו מיד תחת סניידר הכריזמתי. הספיק מבט מוות אחד ממנו כדי להשליט סדר במגרש. אופיו הטמפרמנטי השתלט על הקבוצה והיא שיחקה כבר בשנתו הראשונה כקבוצה מלהיבה ולוחמת. אחת מהפתעות הליגה שעשתה 38 ניצחונות, 13 יותר מהעונה הקודמת והפנתה את הזרקור אל עבר התהליך המתרחש בסולט לייק סיטי. בשנתו השנייה בקבוצה היא כבר מיצבה עצמה כאחת מקבוצות ההגנה החזקות בליגה ורק בשל התמוטטות מנטלית במשחקים האחרונים של העונה פספסה את הפלייאוף לאחר שניצחה 40 משחקים. אחד פחות מיוסטון שבמקום השמיני.

במאי 2016 סניידר קיבל הארכת חוזה מקבוצתו והציפיות בהתאם. יוטה מכוונת השנה אל הפלייאוף.

סגנון האימון

סניידר קיבל את אחת הקבוצות הצעירות בליגה וההגנה הכי גרועה פר פוזשן.

הוא תכנן ליצור שיטה התקפית התתבסס על ה-Motion offense. שיטה הנפוצה במכללות המתבססת על "בלאגן מאורגן". משחק ריצה וריווח העשיר באחד על אחד ומתבסס על היכולת האינדיבידואלית של השחקנים לייצר ולקרוא מהלכים בחדירות והוצאות החוצה. בנוסף הוא רצה קבוצה שסימן ההיכר שלה הוא ההגנה.

סניידר ידע שהוא יצטרך ללמד את השחקנים מאפס, וכמאמן פיתוח שחקנים מוערך הוא גם ידע איך לגרום לזה לקרות. ההגנה התבססה על מניעת פיקנרול בעזרת הרבה תנועה ללא הכדור בהגנה, ובעיקר הגנה על הטבעת שהיתה החיסרון הגדול ביותר ביוטה. קודמו טיירון קורבין, לימד את הגבוהים לצאת אל הגארדים בחסימות, אך סניידר הבין שלכל שחקן יש יתרונות וחסרונות משלו. לדוגמא שחקן כמו טרבור בוקר יכול לעשות זאת עם הזריזות שלו, אך את רודי גובר עדיף לנצל שיעמוד כמטריה אווירית בצבע וידע לעזור בפיקנרול. עליו היה ללמד את השחקנים לקרוא מהלכים ולהבין אותם.

בסרטון הבא דוגמא כיצד רודי גובר מזהה שבורק בבעיה מול זאק לאבין ובא לעזור בטיימינג נהדר.

 

סגנון האימון של סניידר מתאים את השיטה לשחקנים, עובד על היתרונות שלהם ומציג לחימה בלתי מתפשרת וירידה לפרטים.

מערכת יחסים עם ההנהלה והשחקנים

דניס לינדזי וקווין סניידר מכירים הרבה שנים. למעשה, לינדזי הודה שכשהגיע לספרס וביופורד שאל אותו מה דעתו על סניידר כמאמן הטורוס, לינדזי אמר לו "אני סקפטי". המוניטין של סניידר הלך לפניו ולינדזי מעט חשש בהתחלה, אך עם השנים השניים פיתחו מערכת יחסים אמיצה וחזקה, המתבססת על אמון הדדי ונסיון. סניידר הוא המאמן הראשון מזה 35 שנה שהגיע מחוץ למערכת הג'אז, ולינדזי, שרק החתים אותו על הארכת חוזה, רואה אותו כחלק מהמערכת לשנים הבאות. וכשמדובר במועדון משפחתי כמו הג'אז, 'השנים הבאות' יכול להימשך להרבה מאוד זמן.

מבחינת מערכת יחסים עם שחקנים, סניידר הוא הכוכב. המאמן הכריזמתי שואב את תשומת הלב אליו, אך לזכותו יאמר שהוא יודע לנצל את היתרונות של שחקניו ולגרום להם להיראות טוב. הקבוצה שלו נראית בצלמו, חכמה, יורדת לפרטים ומשולהבת. אך התבוננות בעברו של סניידר מסמנת על קושי בהתמודדות עם הצלחה וכן עם כישלון. עוד התמוטטות מנטלית כפי שנראתה בשלהי העונה הקודמת תעלה תהיות לגבי יכולתו להוביל את הקבוצה גם באווירה הסבלנית של סולט לייק.

Tags:

36 תגובות ל - “זכוכית מגדלת (10): המאמן- קווין סניידר / אפלטון”

  1. גיא

    22. אוק, 2016
    10:55

    מאמר נהדר!

    לא הכרתי אותו בכלל (מלבד הידיעה באיזו קבוצה הוא מאמן),
    כך שהפוסט שופך אור עבורי, עליו ועל קבוצתו.

    Reply to this comment
  2. עידן עופר

    22. אוק, 2016
    11:09

    מרתק אפלטון! הכתבה הטובה שקראתי בזמן האחרון ובעיניי גם הטובה בסדרת המאמרים הזו.
    מאמן עם עבר מעניין ביותר, שלא היה לי טיפה של מושג לגביו, לא האמנתי שהוא היה עוזר של מסינה ברוסיה.
    שאפו!

    Reply to this comment
  3. Berch

    22. אוק, 2016
    12:56

    כתבה מצויינת

    Reply to this comment
  4. רועי ויינברג

    22. אוק, 2016
    13:04

    מסכים עם עידן, אולי הכתבה הטובה ביותר בפרוייקט עד עכשיו. יש לו סיפור מרתק ומה שהוא עשה ביוטה לא פחות ממדהים.

    מעניין לראות איך הוא ישלב את ג'ורג' היל בהגנה החזקה שלו, כשנקודת התורפה שלה הייתה בעיקר העמדה שלו (PG). חוץ מזה החיזוקים של ג'ו ג'ונסון ודיאו נותנים המון גמישות בהתקפה – עוד משהו ששווה לעקוב אחריו העונה.

    Reply to this comment
  5. פומה

    22. אוק, 2016
    13:21

    מרתק .
    ההתמוטטות שלהם שנה שעברה במשחק מול הלייקרס אותו היו חייבים לנצח אומרת משהו על עמידה בלחצים .
    איך הם לא חיסלו את קובי שחקן גמור ונתנו לו לחגוג עליהם במשחק הפרישה שלו על חשבון העליה לפלייאוף.
    עלית כאן על משהו .

    Reply to this comment
    • איל

      22. אוק, 2016
      15:24

      למיטב זכרוני סיכויי הפלייאוף שלהם אבדו לפני תחילת המשחק בעקבות ניצחון של יוסטון כך שהמשחק היה לפרוטוקול

      Reply to this comment
      • אפלטון

        22. אוק, 2016
        16:28

        יוטה הפסידו 4 מתוך חמשת המשחקים האחרונים של העונה. אני זוכר בגלל שהם הובילו על יוסטון בבטחה במאבק על הפלייאוף. מרחק של 2.5 משחקים

        Reply to this comment
  6. איל

    22. אוק, 2016
    15:23

    מצוין!

    Reply to this comment
  7. יהונתן

    22. אוק, 2016
    16:18

    תודה רבה!

    Reply to this comment
  8. רב קלוצמך

    22. אוק, 2016
    18:40

    מצוין!

    Reply to this comment
  9. מנחם לס

    22. אוק, 2016
    19:26

    מחזיק ממנו מאד, אבל אם הוא לא מביא את יוטה העונה לסיבוב שני, חצי מההערכה תלך קיבינימאט. העונה הוא חייב להביא את הכסף

    Reply to this comment
  10. מתן גילור

    22. אוק, 2016
    20:08

    מצטרף לקודמי. מעולה.

    Reply to this comment
  11. אשך טמיר המקורי

    22. אוק, 2016
    20:36

    כתבה מופלאה ברמה הגבוהה ביותר!

    הוא אחד המאמנים האהובים והמוערכים עלי בליגה, חותמו ניכר על הקבוצה ומתבטא בלחימה, אחידות קבוצתית וסגנון מסודר ומאורגן.
    אני חושב שהוא ויוטה רק מתחילים בטיפוסם ויגיעו רחוק.

    Reply to this comment
  12. שם (נחוץ)

    22. אוק, 2016
    22:09

    בהחלט עונת מבחן. מסכים עם מנחם שסיבוב שני יחשב הישג, הגעה לפליאוף תהיה מובנת מאליה ופחות מזה כשלון מהדהד. מניין יהיה לראות השנה את ההתקפה ואת ההתקדמות בעי.ר של גובר, הוד ואקסום

    Reply to this comment
  13. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    23. אוק, 2016
    00:14

    נראה לא קשור לענף מבחינת האופי והלוק זיקית שלו. סוג של "זליג".

    בראבו קפיטן.

    Reply to this comment
  14. Ljos

    23. אוק, 2016
    00:58

    ביקשתי עוד סיפורים נחמדים על מאמנים נחמדים וזה מה שאני מקבל? סיפור מעולה על חלאה עשירה שמחושבת שמגיע לה הכל ומקבלת? יש פה סכום אפס שאני לא יודע עליו?

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      23. אוק, 2016
      13:35

      לא ברור לי למה אתה אומר את זה. נכון הוא פישל במיזורי אבל זה לא כאילו הוא קיבל הכל על מגש של כסף. הוא עבר דרך חתחתים די ארוכה עד למשרה ב-NBA ועבד קשה כדי לקבל אותה. לא ברור לי גם הקביעה שהוא חלאה עשירה. אני בכלל לא בטוח שהוא מגיע ממשפחה עשירה וגם היות בן אדם עשיר לא הופכת אותו מיידית לחלאה.

      Reply to this comment
      • אפלטון

        23. אוק, 2016
        14:20

        המוניטין שלו בתקופה ההיא היה של חלאה. של בן אדם שקיבל הכל על מגש של כסף ושמרגיש שהוא יותר טוב מכולם וחייב להראות את זה לכולם.
        האמת שמקריאה עליו גם אני קיבלתי את הרושם של בן אדם חכם, צבוע, חלקלק ושיודע בדיוק מה הוא רוצה. לא אדם שמעורר סימפטיה.
        ללא ספק העובדה שנפל ובנה את השם מחדש הוסיפה הרבה למוניטין שלו, אבל גם שם היתה תחושה שהוא יוצר חברויות וקשרים כדי להתקדם למעלה בסולם.
        כל פעם מפתיע אותי מחדש כמה חשוב קשרים בליגה, ובעיקר כמה להיות מקושר לסן אנטוניו מקדם אותך בהיררכיה של הליגה.

        Reply to this comment
        • אפלטון

          23. אוק, 2016
          14:26

          אה ולהגיע מבית עשיר לא בהכרח עושה אותך חלאה, אבל בעולם הכדורסל, שבו אחוז השחורים וחסרי האמצעים הוא גבוה במיוחד, תמיד יסתכלו על הלבנים העשירים כאילו מקומם לא שם (ראה ג'ימר פרדיט).
          ובטח שלהיות מותג של דיוק שם עליך תווית של דושבג

          Reply to this comment
          • עידו גילרי

            23. אוק, 2016
            14:30

            הוא הגיע מבית עשיר? זה לא ברור מאליו.

        • עידו גילרי

          23. אוק, 2016
          14:29

          כן, אבל איפה בדיוק בקריירה הוא קיבל משהו על מגש של כסף?

          Reply to this comment
          • אפלטון

            23. אוק, 2016
            14:40

            לא קראתי את דוחות המס של אבא שלו, אבל הוא הגיע משכונה שנחשבת אחת היוקרתיות במדינה, למד בתיכון שנבחר לתיכון מספר אחת בארה'ב (לא רק מבחינת כדורסל). אז כן, זה הרושם שהוא השאיר על כל מי שששיחק איתו או תחתיו.
            לגבי מגש של כסף, שום דבר בחיים לא מגיע על מגש של כסף וכדי להתקדם צריך בהחלט להיות כשרוני ולעבוד קשה, ואת זה הוא עשה.
            אבל מדיוק היוקרתית לנחות היישר תחת כנפיו של ששבסקי ולקבל בגיל 20 ומשהו מפתחות למכללת כדורסל רצינית כמו מיזורי זה נחשב הכי קרוב לזה.
            בכל מקרה זה לא אומר כלום לגבי הכישרון והיכולת שלו כמאמן. לדעת לעשות מניפולציה על אנשים זו אחת התכונות שמאמן צריך. אף אחד לא אמר שלהיות חלאה זה רע בעולם הכדורסל.

          • אפלטון

            23. אוק, 2016
            14:43

            סליחה הוא הגיע למיזורי בגיל 32.

          • עידו גילרי

            23. אוק, 2016
            15:06

            הוא אמנם מגיע מפרבר יוקרתי של סיאטל אבל זה לא אומר שהוא מגיע ממשפחה עשירה. בסה"כ הוא למד בבית ספר ציבורי ולמיטב זכרוני קראתי פעם שאבא שלו היה מורה או מאמן אז לא הייתי מצמיד תוויות סתם.
            הוא קיבל מפתחות לקבוצת מכללות בגיל שלא מעט מקבלים. לפני זה הוא עוד המשיך ללמוד לתארים מתקדמים.
            רק לשם השוואה מהחברה ששיחקו איתו בדיוק:
            טומי אמאקר קיבל את המפתחות להרווארד קודם ובילי קינג קיבל משרת GM בסיקסרס לפני שסניידר התחיל במיזורי. ואם כבר הכנסת קודם את נושא הגזע רק נזכיר ששניהם שחורים.
            הוא כנראה חלקלק ושחצן וכל הדברים הנ"ל אבל הוא בהחלט היה חייב לעבוד בשביל כל מה שהוא השיג.

      • Ljos

        23. אוק, 2016
        15:01

        אז, כן, כל מה שאפלטון אמר.
        אין שוב בעיה בלהיות או להיוולד עשיר. השילוב של אדם מניפולטיבי וחכם, שנראה שתמיד חושב על נומרו אונו, שקיבל בכל שלב בחייו את האימון והלימודים הטובים ביותר (לפעמים כזה שכסף יכול לקנות) וחוץ מרגע אחד בחיים שלו (שהגיע כנראה בגלל התנהלות קלוקלת שלו), בכל רגע קיבל את העבודה הטובה ביותר שיכול היה לקבל. הוא בבירור עבד בשביל מה שעשה, שלא יהיה ספק.
        וגם באותו רגע נמוך, יתקן אותי אפלטון אם הבנתי לא נכון את הכתיבה שלו (הסיפור באמת כתוב בצורה מופלאה), נראה שכל מה שהוא אומר הוא מתק שפתיים כדי לצאת משם.

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          23. אוק, 2016
          15:08

          ראה תגובה למעלה.

          Reply to this comment
        • אפלטון

          23. אוק, 2016
          15:13

          שמע, בנושא הזה של מיזורי זה המון פרשנות אישית והשלכה.
          בגדול החוקים הם בעייתיים והוא עצמו מעולם לא הורשע.
          הוא הודה שנתן בגדים ואוכל לכוכב המכללה, משהו שנראה לנו טבעי אבל לא חוקי במכללות. הוא ענה לטענות שקנה כרטיסי טיסה הביתה לשחקניו שאם אחד משחקניו פספס את הטיסה הוא רק רצה לעזור.
          בגדול יכול להיות שהוא פשוט אדם צדיק שראה חוסר צדק במערכת ורצה רק לעזור. מה גם שאם מיזורי היו מנצחים ולא מפשלים על המגרש בשנים האחרונות בטח זה לא היה כזה ביג דיל. וגם לגבי המסיבות והחגיגות. הרי בן אדם צעיר, עם כסף שנראה טוב, למה להתערב לו בחיים האישיים?
          הסאבטקטס בכל המאמרים שקראתי לגבי התקופה ההיא זה שמה שהוא אומר זה מתק שפתיים, אבל בהחלט יכול להיות שהוא היה קורבן ללינץ' תקשורתי דווקא בגלל שהוא לבן עשיר עם פרצוף יפה שהגיע מדיוק.

          Reply to this comment
          • Ljos

            23. אוק, 2016
            15:54

            אפלטון – החווקים במכללות דפוקים. אין סיבה לצעוד סביב המילה הזו. הבעיה בתשובה הזו של סניידר היא שאו שהיא כנה ונכונה ואז כל הכבוד לו, או שהיא "תבנו לי פסל, אני קדוש מעונה". של אדם חלקלק שיודע מה להגיד שישמע נכון.
            והמסיבות? שיחגוג. אין לי שום כוונה לשפוט אותו על זה. גם אני חגגתי בזמני. מסיבת הכיתה בכיתה ה' הייתה מ-טו-רפת.

            עידו – הוא קיבל בגיל רגיל, אבל כמו שאמרת – אחרי ש"בזבז" זמן בלימודים במקום לאמן. מאמנים אחרים עובדים בזמן הזה, בזמן שלו העבודה חיכתה שיסיים את לימודיו.

            בסופו של דבר, אין לי מושג מי האדם. אקח בחזרה את המילה "חלאה" אם זה מפריע. לפעמים קשה לי מדי לשמוע על אנשים מוגנים, שקיבלו את כל האפשרויות בחיים, ועשו עם זה משהו בקלות יחסית ועם חיוך בטוח בעצמו (כנראה כי לי מעולם לא היה ביטחון עצמי. דאגו לרסק לי אותו בגיל צעיר) וכריזמה שנוטפת מהשיער בבית שחי. סליחה אם פגעתי במישהו, אבל לפעמים יוצא לי המקופח רגשית.

          • עידו גילרי

            23. אוק, 2016
            16:03

            מה זה קיבלו את כל האפשרויות בחיים? ו"קלות יחסית"? כל הראיונות שקראתי איתו הראו שלא היה לו ביטחון כלכלי. הוא הלך ללמוד אחרי סיום התוארבגלל שהכדורסל לא הראה לו אופציה שתאפשר לו גב כלכלי ושילם על זה כסף. כסף שהוא לווה והיה צריך להחזיר. הוא התחיל לאמן מלמטה וכנראה שהוא היה טוב בזה ולכן התקדם. בדיוק כמו שהיה טוב כשחקן תיכונים מה שאפשר לו להתקבל לדיוק מלכתחילה. לא מכיר את הבן אדם ולא יודע עד כמה הוא חלקלק או שחצן. מה שאני כן יכול להגיד הוא שהוא לא קיבל את כל האפשרויות בחיים אלא היה צריך לקחת אותן גם אם זה אומר ללכת לאמן ברוסיה. בעיני זו לא קלות יחסית.

          • Ljos

            23. אוק, 2016
            16:22

            נראה לי שאנחנו מתייחסים ל"קלות יחסית" בצורה שונה. אני חושב שאתה מגדיר את זה כ"לא מתאמץ בשביל ההצלחות" ואני כ"בא, ראה, כבש, עשה סלפי", גם אם זה בא בגלל שהוא כל כך טוב במה שהוא עושה.

          • אפלטון

            23. אוק, 2016
            16:31

            איסלנדי הכל בסדר, אתה לא הראשון ולא השני שמייחס לסניידר את התכונות האלו. זה כנראה מה שהוא משדר. ראיתי הרבה כתבות אוהדות לגבי הכדורסל שלו, לא הרבה לגבי האופי שלו.

          • Ljos

            23. אוק, 2016
            16:46

            לפחות אני בחברה (ווהו! השתחלתי לאחת).

  15. שגיא נאור

    23. אוק, 2016
    03:10

    פשוט נפלא! סעפור מענין ביותר ותענוג של כתיבה

    Reply to this comment
  16. גלעד

    23. אוק, 2016
    15:46

    מעולה. באמת מעולה. כרגע כנראה אחד המאמנים החביבים עלי בליגה באחת הקבוצות החביבות עלי בליגה.

    Reply to this comment
  17. גרשון רוקח

    23. אוק, 2016
    16:18

    יופי של פוסט ויופי של קבוצה… רק מקווה שהפציעה של הייורד לא תכניס את הקבוצה למערבולת שהיא תתקשה לצאת ממנה. בדיוק בשביל גונסון ודיאו שם.

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *