עונת מפנה / יואב מודעי

אחד הדברים המאכזבים בספורט הוא פוטנציאל לא ממומש. הרגע הזה שאתה מסתכל לאחור על קריירה של שחקן ושואל את עצמך "איך הוא לא הצליח?", "איפה הוא נפל?", או "הוא יכול היה להשיג יותר בקריירה שלו".

אני כאן כדי להתבונן בשחקנים שנמצאים מול עונה קריטית בקריירה שלהם, עונת מפנה, בה יש להם הזדמנות, אולי אחרונה, לעשות קפיצת מדרגה שתשדרג את הקריירה שלהם.

לפני פתיחת העונה שעברה כתבתי כאן באתר כתבה דומה (קישור).חלק מהשחקנים "הקשיבו" לי והשתפרו משמעותית (סי.ג'יי מקאלם, יאניס אנטטקומפו). חלקם סיפקו עונה ממוצעת יחסית ליכולתם (אנטוני דיוויס, דראמונד, אולאדיפו),היו כאלה שאכזבו או נפצעו (מייקל קיד-גילכריסט, ג'ורדן היל, אוטו פורטר), או סתם כאלה שקוראים להם אנטוני בנט.

ומכאן, נעבור לעשרה שחקנים שיעמדו השנה לדעתי למבחן רציני:

1. בן מקלמור (סקרמנטו קינגס) – "אנחנו שמחים עם התפתחותו של מקלמור הקיץ. הוא שחקן צעיר שאנחנו מאוד אוהבים, אז נשמור אותו." – ולאדה דיבאץ (הג'נרל מנג'ר של הקינגס).
אין ספק שבסקרמנטו רואים במקלמור משהו מיוחד. הם בחרו אותו שביעי בדראפט 2013, לפני גארדים מצוינים אחרים כמו KCP, סי. ג'יי מקאלם ודניס שרודר.

עם זאת, עד כה הקריירה שלו מאוד לא יציבה. למרות עלייה מרשימה בעונת 2014/15, , העונה שעברה הייתה חלשה יותר. בעונתו הרביעית במועדון מקלמור יהיה חייב להחזיר לסקרמנטו, לעלות על דרך המלך, ולעזור לה להגיע סוף סוף לפלייאוף.

​2. טרנס רוס (טורונטו ראפטורס) ​רוס הוא אחד מסימני השאלה הכי גדולים בליגה. הפוטנציאל שם, הוא תמיד היה שם. הודות לקפיצים ברגליים שלו הוא זכה בתחרות ההטבעות בעונת הרוקי שלו ב-2013, יש לו קליעה יציבה ומהרגע שהוא הגיע לליגה הוא הפך לשחקן משלים טוב בראפטורס.

הבעיה עם רוס היא שלא רואים שיפור. הממוצעים שלו נראים בערך אותו דבר כבר 4 שנים. את ה-10 נק' למשחק שלו הוא יקלע, בפלייאוף הוא כרגיל ייעלם, וילהיב פה ושם בדאנק מהדהד.

אגב, נתון שממחיש את הפוטנציאל הלא ממומש של רוס – רוס הוא הראשון בהיסטוריה שעם ממוצעים של מתחת ל-10 נק' בעונה, קלע 50+ נק' במשחק (בעונת 2013-14).

כאמור, הפוטנציאל שם ובענק. אבל מה עם שיפור? שיתייעץ עם חברו לקבוצה נורמן פאוול איך להשתפר, כי פאוול שנבחר הרבה אחריו בדראפט השתפר ממשחק למשחק כבר בעונת הרוקי שלו, ועל הדרך "לקח" דקות מרוס ברוטציה.
רוס יכול להעביר אחלה של קריירה כשחקן מחליף, אבל הוא מסוגל ליותר מזה. יש לך קפיצים ברגליים? תעשה קפיצת מדרגה!

3. אנתוני בנט (ברוקלין נטס) ​"קריאה אחרונה לבחירת הדראפט הראשונה – אנתוני בנט". זה עכשיו או לעולם לא בשביל הבחירה הראשונה מדראפט 2013.
עם ממוצעים של 4.2 נק' ו-3.1 ריבאונדים למשחק בנט בדרך הבטוחה לזכות בתואר "הבחירה הראשונה בדראפט הגרועה בהיסטוריה". העונה יש לו הזדמנות באמת חד פעמית להרים את הקריירה שלו.

בקבוצה כמו ברוקלין ללא ציפיות או לחץ הוא יוכל לשחק כדורסל כמו שהוא יודע (או כמו שקליבלנד חשבה שהוא יודע כשבחרה אותו).
תהיו בטוחים שאם גם בנטס זה לא יילך, אף קבוצת NBA לא תהמר עליו שוב, ובגיל 24 הוא ייפרד מהליגה הטובה בעולם.

4. מייקל קרטר וויליאמס (חם מהתנור, שיקגו בולס) – רוקי השנה ב-2013/14, אגדת פנטאזי, משחק בכורה נדיר שכלל ניצחון על לברון ג'יימס והאלופה מיאמי עם 22 נק', 12 אסיסטים, 7 ריבאונדים ו-9 חטיפות והפנים של פילי. זה מה שעלה לי לראש כשאמרתם לי MCW לפני שנתיים.
מאז הגיע הטרייד הנוראי (מבחינתו) למילווקי, ונכון לעכשיו, על רקע מעברו הצפוי לבולס, יש לו סיכוי מחודש להקפיץ את הקריירה שלו.
אבל, כשזה אכן יקרה הוא יהיה חייב לעבוד על הקליעה שלו (לא משהו שלא ידענו קודם), ולנצל את נתוניו הפיזיים כדי להפוך לשחקן הגנה טוב יותר.

הטרייד שיציל את הקריירה של MCW?

אם יעשה זאת, בסופו של דבר הוא עשוי לקבל הזדמנות להוביל את הקבוצה ביחד עם ג'ימי באטלר.

5. רודי גיי (סקרמנטו קינגס) – ​​גיי הוא מהשחקנים האלה שמככבים בקבוצות קטנות, יודעים "לשים נקודות" על הלוח, מסתכלים על הסטטיסטיקה האישית שלהם, אבל בתכלס – לא שומרים מספיק טוב, לא נלחמים בשביל הקבוצה, וברגע שהם עוזבים אותה, היא משתפרת פלאים (ע"ע ממפיס 2012/13 וטורונטו של השנים האחרונות).

לא במקרה גיי לא נבחר אף פעם לאולסטאר, וגם לא במקרה הוא שיחק רק 7 משחקי פלייאוף מתוך קריירה של 730 משחקים.
העונה הוא יהיה חייב לחתוך מהאגו האישי, ולעשות מה שצריך כדי לסחוב ביחד עם קאזינס את סקרמנטו לפלייאוף לראשונה מזה 11 שנים.
בגיל 30, כשבקיץ הבא הוא שחקן חופשי, הוא יהיה חייב להפוך לשחקן קבוצתי יותר במטרה להגיע לקבוצה בכירה כשחקן משמעותי.

​6. תומאס רובינסון (לוס אנג'לס לייקרס) – ​אני עדיין מאמין שלבחור הזה יש מה לתרום (לפחות בצד אחד של המגרש), ושהוא רק צריך למצוא סיטואציה שמתאימה לו.
רובינסון, הבחירה החמישית בדראפט 2012, יפתח את עונתו החמישית בליגה עם קבוצתו השישית. נכון, הוא לא שחקן גדול בהתקפה, אבל אף אחד לא יקח ממנו את ההגנה. הוא תמיד נלחם, הקהל אוהב אותו, הוא חוסם וריבאונדר מצוין, יכול להוות אחלה מחליף לג'וליוס רנדל ואפילו לשחק איתו ביחד בהרכב נמוך יותר.

רובינסון רק בן 25, ועדיין יש לו רגליים זריזות וניתור מצוין. הוא יעזור ללייקרס גם במתפרצות וגם בהגנת הפיק אנד רול במצב של חילוף. חובת ההוכחה עליו.

​7. קנת' פאריד (דנבר נאגטס) ה-"Manimal" פותח עונה שישית בדנבר, עם הרבה יותר סימני שאלה משנים עברו. כבר ב-2011/2012 (עונת הרוקי שלו)  הוא פתח כמעט בכל משחק ומאז מקומו בחמישייה די מובטח.


הבעיה היא שהסטטיסטיקה שלו בכל אחת מחמשת העונות שלו במועדון כמעט זהה. הוא ייתן את ה-12 נק' שלו, יקח 10 ריבאונדים, יחסום פה ושם, וכמובן יספק היילייט מלהיב.
הוא יציב, אבל לא מעבר לכך. הוא לא מתקדם מעונה לעונה, ולנאגטס מתחיל להימאס. הוא השחקן השני הכי יקר בקבוצה(13 מיליון דולר לעונה) ועוד נשארו לו שלוש שנים בחוזה.
כמו כן, ישנו סיכוי שבקבוצה יחליטו לשחק יותר ויותר עם הצמד נורקיץ' את יוקיץ' בפרונטקורט, ולכן לשלם 13 מיליון על שחקן ספסל זה קצת מוגזם (גם עם התקרה החדשה), מה שאומר שהוא מועמד לעזוב בטרייד.
בכל מקרה, בין אם יעזוב ובין אם לא, זו השנה בה פאריד צריך להוכיח שהוא עדיין שחקן חמישייה לגיטימי.

8. צ'נדלר פארסונס (ממפיס גריזליז) – פארסונס היה נפלא ביוסטון, ובדאלאס די נחלש (גם בגלל פציעות טורדניות). ממפיס מחפשת כבר תקופה ארוכה סמול פורוורד יציב, וייתכן שהקיץ מצאה אותו. פארסונס ניחן באינלטינציית משחק גבוהה, והשנה נראה אותו זורק מספר שיא של שלשות (אחרי שבעונה שעברה קלע ב-40% מחוץ לקשת),  וזה בדיוק מה שממפיס מחפשת.

עם קונלי שחתם על חוזה עתק בקיץ, ומארק גאסול שחוזר מפציעה, ממפיס יכולה שוב להפתיע אנשים ולהפוך לסוס השחור בפלייאוף, כאשר הציפיות משחקנה החדש גבוהות במיוחד.

​9. ריקי רוביו (מינסוטה טימברוולבס) – בדומה למקרה של פאריד, המקום המובטח של רוביו בחמישייה כבר לא כל כך מובטח. ילד הפלא לשעבר מספרד פותח גם הוא עונה שישית במועדון, רק שהפעם מעמדו הרבה יותר מעורער (לכתבה המורחבת בנושא של עידן עופר).


מינסוטה, בדומה לנאגטס, רוצה העונה פלייאוף. רוביו, בדומה לפאריד, כבר 5 שנים עם ממוצעים כמעט וזהים מדי שנה. 10 נק', 8 אסיסטים, 4 ריבאונדים (ואחוזים רעים מחוץ לקשת).
נכון לעכשיו ת'יבידו יפתח איתו בחמישייה, אבל למי ששכח – רוביו הוא כבר לא "רכז העתיד" של הפרנצ'ייז הזה, אלא 0קריס דאן המוכשר, מה גם שהרכז המחליף עשוי להיות לבסוף טיוס ג'ונס אם רוביו לא יראה סימנים של שיפור(שלא לדבר על הפציעות השכיחות).

בעונה הנוכחית מינסוטה אולי לא תוותר עליו, אלא אם תראה שהיא רחוקה ממאבקי הכניסה לפלייאוף. כדי להילחם ביחד עם הקבוצה על חזרה ל-8 הגדולות של המערב, רוביו צריך לתרום יותר ממה שתרם עד כה.

10. ויקטור אולדיפו (אוקלהומה סיטי ת'אנדר) ​- ​אולדיפו, שעד לא מזמן נחשב ל"פרצ'ייז פלייר" של המג'יק, כבר ממש לא כזה בקבוצתו החדשה. ב-OKC החדשה יש בעל בית אחד ושמו ראסל ווסטברוק. אולדיפו יצטרך להתרגל לתפקיד החדש שלו, ולעבוד על הציוות הקטלני שלו עם ראסל (בסרטון המצורף, אולדאיפו נגד ראסל ראש בראש)

בכלל, אם ווסטברוק רוצה את תואר ה-MVP (והוא רוצה), הוא חייב להגיע לפלייאוף, ולשם כך הוא צריך את אולדיפו ביכולת שיא.
נכון, דוראנט ואיבקה כבר לא שם, אבל עם ווסטברוק, אולדיפו, רוברסון, קאנטר ואדאמס OKC יכולה להפתיע. ואולם, בלי אולאדיפו, זה לא יקרה. שיהיה בהצלחה.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. יופי של פוסט. אני חושב שבעיה אחת שיש להרבה שחקנים ברשימה היא הקבוצה שהם נמצאים בה. מקלמור וגיי תקועים בסקרמנטו העלובה, רוס יכול להיות לכל היותר מחליף לדרוזן, אולדיפו שיחק עד כה בקבוצת לוטרי באורלנדו, בנט הוא גוויה מהלכת בשלב הזה, קרטר ויליאמס ורוביו צריכים ללמוד לקלוע כבר. פרסונס דווקא סבבה כשהוא בריא, גם פאריד יחסית בסדר לסכומים שהוא מקבל. אני חושב שהרבה חבר'ה פשוט צריכים טרייד לקבוצה אחרת שיותר מתאימה להם.

  2. פאריד הגיע לסוג של שיא בנבחרת ב-2014 ולא נתן איזו קפיצה לאחר מכן. מדובר ב-PF מהזן הישן שנלחם, ריבאונדים ודאנקים אבל יהיה חייב להתחיל לקלוע מחצי מרחק.

  3. הייתי מוסיף לרשימה את גון וול , זאת שנה שהוא חייב להוכיח שהוא יודע להנהיג ולתת קצת יותר מהמספרים היפים כרגע הוא קווין לאב גרסת הפוינט גארד רק שוול היה צוות לא רע וגם הוא במזרח ולא השיג כלום בינתיים ,כשרון ברמה ווסטברוקית יש ,חסרים רק הביצים.

  4. יפה שעוד מישהו מאמין בבנט ונותן לו חוזה… לרוביו יהיה קשה להמשיך לשרוד בלי קליעה מבחוץ. נכון שהוא מגן טוב מאוד אבל עם דאן וג׳ונס נושפים בעורפו קשה לראות אותו שורד כרכז פותח לאורך זמן.
    אולדיפו תלוי בעיקר ביכולת שלו ושל ווסטבורק לחלק את הכדור ביניהם.

    1. אם זה לא ילך לו טוב השנה במלחמה מול התחרות בקבוצה, ריקי רוביו כנראה צריך לעבור לקבוצה בה יתרום כרכז מהספסל.

  5. אחלה כתבה. לדעתי מכל הרשימה הזאת מי שיוכלו לקפוץ הם בנט (נתן משחקי הכנה סבירים ומאוד מתאים ליד לין וכ floor spacer של לופז) ואולי גם פרסונס ואולאדיפו.

    כל השאר או חסרי כל התקדמות כלשהי (רוס, מקלמור, MCW, רוביו) מאז שהגיעו לליגה או כבר אחרי השיא (פאריד, גיי). רובינסון לדעתי לא יקבל יותר מדי דקות כשיש את ג'וליוס רנדל (ודנג בהרכבים נמוכים) על העמדה שלו. עשה טעות שהלך ללייקרס.

  6. בחירות מדויקות ביותר. יפה.

    הייתי עולה קומה אחת מעלה ומניח על השולחן את הפיל שבחדר. דמרכוס קאזינס. היכולת ידועה, אלה הברגים בראש. האם הוא יכול באמת להיות הפרנצ'ייז פלייר שמוליך את סקרמנטו למקום עם תקווה, או שזו העונה האחרונה וטרייד ענק ובלתי נמנע.

  7. בחירה מצוינת. לבנט זו באמת ההזדמנות האחרונה לפני שהוא מגיע לסין או למכבי.
    ישנם עוד כמה שחקנים שנשכחו, בינהם הברור מכל, ג'ואל אמביד.

  8. תודה על עוד כתבה מהנה.

    אולאדיפו הולך להיות המרוויח הגדול ביותר מעזיבת דוראנט.
    יהיה לו הרבה יותר קל כמס' 2 של הקבוצה אחרי ווסטברוק, מה גם שהציפיות מהקבוצה עצמה ירדו מאוד.
    נראה לי שהוא הולך לקלוע העונה 20+.

    לגבי פארסונס, אני אוהב את ההחתמה שלו על הנייר, אבל נראה לי שהוא הולך לאכזב הרבה אנשים בממפיס. לפחות השנה.

  9. רודי גיי שחקן בן 30 לא רואה סיכוי שיעבור מפנה כל שהוא

    לדעתי עונת מפנה לארון גורדון מאורלנדו , הגיע הזמן שהיא יראה שהוא מעבר לשחקן שיודע להטביע ויממש את הפוטנציאל שלו להיות פורוורד גדול בליגה

    שחקן נוסף ששוה פריצה הוא איבקה שתמיד היה לו סט כישורים וסימני שאלה , באורלנדו הוא יכול להיות אול סטאר

    שחקנים נוספים הם 1-2-3בדראפט 14 . וויגנס פארקר אמביד חייבים להצדיק את ההייפ העצום של הדראפט הזה

  10. באמת רשימה מדויקת, כל הכבוד.
    לדעתי מכולם טרנס רוס הולך לתת עונה מעולה. הוא לא אולסטאר ומעולם לא יהיה אבל יש לו עוד קפיצת מדרגה אחת לתת. מאמין שהעונה. נשמע עליו יותר.
    רוביו מבחינתי לא יראה את הנוכחות הסטטיסטיקה אלא האם יצליח להוביל את השחקנים הצעירים לנצחונות. הצלחת הקבוצה זו ההצלחה שלו, גם אם הסטטיסטיקה האישית תיפגע.

  11. אה כמו שמידן אמר, וויגינס ובמיוחד פרקר חייבים להראות הרבה יותר. פרקר רחוק עונה חלשה נוספת מלהפוך לבאסט. וויגינס יהיה שחקן סולידי כך או כך,, אבל השאלה אם יצליח לקפוץ לכיוון שחקן ששווה אולסטאר (ברור שלא יבחר אבל לפחות על המפתן).
    לגבי אמביד, זו כולה עונת רוקי שלו, אי אפשר לצפות ממנו שיעשה איזושהי קפיצה. רק שישחק 20-30 דקות למשחק

  12. יופי של מאמר, ויופי של בחירת שחקנים מלבד שניים: לדעתי רודי גיי קיבל מספיק הזדמנויות, ואותו דבר רוביו. אני הייתי מעדיף לראות כאן את חסאן ווייטסייד שזאת השנה שלו שעליו להפוך לסנטר רציני מאד שסוחב קבוצה על גבו, ואת ג'רבי פרקר או מרכוס סמארט. שניהם פוטנציאלים לגדולה והשנה עליהם לצאת מהקונכיה שלהם!

    1. גם אם ווייטסייד לא ישתפר יותר ממה שהוא הוא לא צריך שום מפנה….הבנאדם שיחק עם הילדים של נסראללה לא מזמן…..לגביי גיי אתה צודק, רוביו אולי עוד יכול לצאת מהבור איכשהו אם יעבור בטרייד למקום אחר. השחקן הכי מרכזי שזאת עונת המבחן עבורו זה דווייט הווארד, אין מישהו שעומד למבחן יותר גדול ממנו, אם הוא יוכיח לנו שהשנים בלייקרס ויוסטון היו בגלל שהוא לא יודע לשחק את שחקן המשנה והוא צריך להיות הגו טו גאי אז אטלנטה תהיה הסוס השחור של כל הליגה לא רק המזרח ומצד השני הוא יכול להתרסק בצורה היסטורית כביג סופטי הכי גדול בהיסטוריה.

      1. ועדיין להיות השחקן היחידי בהיסטוריה של המשחק שזכה 3 פעמים רצוף בתואר שחקן ההגנה של השנה.
        לדעתי יתן עונה טובה מאוד באטלנטה

  13. אחלה פוסט,
    אפשר להוסיף גם את ג'רמי לין.
    למרות שאפשר היה להגיד את זה עליו גם עונה שעברה. עד עכשיו היה שחקן משלים טוב, אבל השנה כשעמום של ברוקלין שתגיע לגג 30 נצחונות, הוא יכול לפרוץ ולהפוך לסקורר רציני

  14. אנדרו וויגינס!!
    לפני שהגיע לליגה היה עליו דיבור של לברון ג'יימס הבא
    צריך להראות שהוא לפחות באמת אולסטאר השנה.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט