יום מושלם / קריסה מור (גולשת מקצוענית). תירגם סמיילי

יום מושלם

 

Carissa Moore / גולשת מקצועית WSL

______________________________________________________________________

רקע ע"י המתרגם: קאריסה מור, 27.8.1992, ילידת הוואי. היא אחת מהגולשות גלים הטובות ביותר בעולם כיום. בשנת 2015 היא זכתה בתואר אלופת העולם בסבב ה-WSL – World Surf League (בנוסף לזכיות ב-2011 ו-2013).

קישור אל אתר ה -WSL – worldsurfleague.com

בנוסף, בישראל הצליחו להביא לכך שאחת התחנות בסבב המוקדמות בגלישה יערך בחוף קונטיקי בנתניה.

ענף גלישת הגלים צובר תאוצה ואף הוכרז כענף אולימפי (יהיה במשחקים ב-2020). בנוסף, לא מזמן, חברה שאחד השותפים הינו קלי סלייטר (הגולש הטוב בכל הזמנים ועדיין פעיל בגיל 40) פיתחה בריכת גלים המייצרת גל טבעי.

קישור לבריכת גלים  – kswaveco.com

המאמר נכתב ע"י הגולשת בדצמבר 2015 לאחר זכייתה באליפות העולם בגלישה.

______________________________________________________________________

 

לכל הגולשים יש את החיבור הבלתי מוסבר או נתפס עם האוקיאנוס.

בזמן מקצה הגמר ביום האחרון של תחרות ה-Target Maui Pro  המתקיימת ב-Honolua Bay  ישבתי על הגלשן ופשוט חיכיתי. ידעתי בשביל מה אני מחכה. זה הולך ובא. זה הולך להתרומם מעל פני המים ולקבל צורת קימור יפה ללא שום חלק אנכי. אני רק צריכה להמתין בסבלנות ולהאמין שזה מגיע לקראתי.

לבסוף, ראיתי את זה מגיע. הגל המושלם ביותר שראיתי כל היום.

תחתרי פנימה, חשבתי לעצמי, אני הולכת לסמוך על עצמי עכשיו. תאמיני בעצמך. תעשי מה שהתאמנת לקראתו, ותני לגל לעשות את כל השאר. הגל נשאב פנימה בצורה יפה והתחיל לקבל קימור יפה שכזה. משכתי לפנייה תחתית, ולרגע אחד ממש הצלחתי לעמוד בתוך צינור הגל היפיפה הזה. בפנים, כאשר המים מתנפצים לכל עבר, זה כמו להיות בשליטה על אמא טבע, גם אם מדובר בכמה שניות בודדות. הזמן עוצר מלכת, אני נשבעת. זה ממש לא קורה לעיתים קרובות, אבל מתי שזה קורה, אתם ממש רוצים למשוך את הרגע. הרגע נגמר, ואתה כאילו, "בואו נעשה את זה שוב!".

זה מושלם.

 

סרטון היוטיוב לגלישה עליה מדובר:

 

כאשר יוצאים מ"הצינור" כל כך הרבה אדרנלין זורם לך בעורקים. הייתי פשוט כל כך "מתודלקת", ועם כל כך הרבה מהירות. רק רציתי שלא ליפול, אבל עדיין לדחוף חזק כמה שיכולתי. ראיתי את הקיר של המים נבנה מלפני. נשארתי גבוה על הגל, ואז בשיא הגובה על הגל תפסתי את צד הגלשן שלי והסתובבתי לתוכו, כשאני שמה את כל משקל גופי לצד שמאל ומביאה את הגלשן לתחתית.

קשה לתאר את התחושה כאשר חותכים עם הגלשן בכזו מהירות ועוצמה את האוקיאנוס ככה.

חתרתי חזרה החוצה עם חיוך ענקי על פני. כאשר אני צועקת את הקריאה שאנחנו המקומיים עושים כאשר אנחנו בהתלהבות יתרה, איזו תחושה. ואז הם פרסמו את התוצאה: 10 מושלם. לא קיבלתי 10 כבר במשך שנים! בטח לא במהלך העונה אחרונה, שהיא כנראה הייתה הטובה ביותר שלי עד כה. זה היה כל כך מיוחד לקבל 10 במהלך היום האחרון של האירוע – וזה בזמן שאני לובשת מספר 10 על הגב, המספר אותו בחרתי בגלל שזאת הרי המטרה בכל מקצה.

הגל הזה ניצח לי את תחרות ה-Maui Pro, וזה היה הגל האחרון בתחרות שגמר סופית את התוצאה בזכייה שלי באליפות ה-World Surf League.

הדבר המצחיק הוא שזכיתי באליפות העולם עוד לפני שחתרתי החוצה במקצה הגמר. תואר ה-WSL  בנוי על שיטת ניקוד שלוקחת בחשבון את כל התוצאות במהלך כל העונה. אז לאחר ש-Coco Ho  ניצחה את Courtney Conlogue  בסיבוב הרביעי בתחרות, אף אחת כבר לא יכלה לתפוס אותי. ידעתי את התוצאה עוד לפני שקפצתי למים למקצה שלי כנגד Sally Fitzgibbon. שמעתם פעם את האמרה, "תתאר מה אתה יכול לעשות אם ידעת שאינך יכול להיכשל?" זה לגמרי חלף במוחי.

ככה גלשתי כל היום, וזה בהחלט לימד אותי משהו בעל ערך.

המקצה הראשון שלי אחרי שכבר היה הרור שהשגתי את התואר היה רבע הגמר כנגד  Tyler Wright, וב-15 דקות הראשונות, היה לי בקושי 5 נקודות בטוטל בגלל שהלכתי להשיג גלים אבל לא הצלחתי לתפוס אותם ולגלוש. נפלתי הרבה, אבל זה מה שהגברים עושים. הם לא נרתעים וחוששים מטעויות. הם רק ממשיכים וממשיכים, ובסופו של דבר, בשלב מסוים, הם הולכים לעשות משהו מדהים. תמיד רציתי להיות הטובה ביותר, והייתי מענישה את עצמי בגדול כשלא השגתי את זה. אבל זאת הייתה הפעם היחידה בה לא הופעל עלי שום לחץ בזמן תחרות כלשהי, והתוצאה הייתה משהו אותו אני מגדירה כהכי קרוב לתאר אותי על גלשן – חופשי, שוטף, ספונטני – שאף פעם לא הראיתי באף תחרות. נתתי לעצמי להשתחרר לגמרי, ורק גלשתי מהלב.

עכשיו, כשאני יודעת מה ההרגשה, אני יכולה לנסות ולשחזר זאת, אפילו כשהלחץ מופעל עלי.

אבל זה לא היה רק בלנצח את התחרות ולקחת את אליפות העולם שעשה את היום שלי למדהים. הרי גדלתי באיים של הוואי, וזה היה המקום המיוחד ביותר בו זה יכול לקרות. Honolua Bay הוא המקום המרהיב ביותר בעולם. יש לך את האיים מפוזרים שם. המפרץ ירוק ושופע, ואז יש לנו את הגלים האדירים הללו שרק מגיעים כל הזמן. הרבה ממשפחתי לא זוכים לטייל הרבה כדי לצפות בי מתחרה, אבל לאירוע הזה כולם הגיעו. הורי התגרשו כשהייתי צעירה, וזה היה קשה לאמי לתמוך בחלום שלי, בגלל שהיא תמיד קשרה את הגלישה לאבי. עברתי תקופה ממש לאחר התיכון בו לא דיברנו מספר שנים. אבל לבסוף נסגר המעגל, והיא הייתה שם, בוכה מהתרגשות וגאה בי.

זה היה פשוט אדיר בשבילי.

אני כל כך גאה להיות אישה שגולשת בזמנים הללו, בגלל שאני מרגישה שככל שהשנים עוברות הבנות פשוט מעלות את הרמה שלהן, ועובדות אפילו קשה יותר. אנחנו דוחפות אחת את השנייה בכל מקצה. האסטרטגיה שלנו הוא להיות טובות יותר. אי אפשר כבר פשוט להופיע ולזכות באיזה מקצה. חייבים לתת את כל כולך. בנות כמו Tyler Wright, Stephanie Gilmore, Sally, Courtney,  הן יודעות איך מנצחים. הן מוכנות פיזית ומנטלית כל הזמן וקשה מאוד לנצח אותן. אבל הרבה מאוד בנות אחרות מתחילות להבין את זה ונהפכות להיות קשוחות יותר. אפילו הבנות מהדרג השני של הסבב מעלות רמה ומנצחות אירועים.

בנות שגולשות נאלצו להתגבר על הרבה מכשולים, היו זמנים שהיינו מצטרפות לאירועים של הגברים, אבל לעולם לא קיבלנו את ההזדמנות לגלוש על הגלים הטובים באמת בגלל שישר היינו מואשמות "בבזבוז" של אותם גלים. זה למה התחרות ב-Maui  כזו חשובה לגלישת הנשים. הראנו שם שאם נותנים לנו גלים טובים, אנחנו נתן נענה לאתגר וניתן הופעה רצינית, עם פניות גדולות ותמרונים מרגשים. יותר אנשים באים לצפות ומראים התלהבות.

השינוי לא חל רק בתחרויות עצמן אלא בגלישה בכלל.

גלישה זה נורא. אתה לא רק מגיע לחוף יום אחד ועושה מה שבראש שלך. כשהייתי בת 10, בפעם הראשונה שחתרתי החוצה ב-Kewalo Basin, בחוף הדרומי של Oahu, עם אב. ואחד ה"דודים" במקום – הבחור המבוגר שמריץ את אזור הגלישה – הגיע אלינו ואמר "קח אותה חזרה ל-Waikiki!  היא לא שייכת לכאן!". וזה כל כך מצחיק עכשיו, בגלל ש-Kewalo  מלא בילדות קטנות – לפחות 15 באות לשם כל יום כדי לגלוש – וה"דודים" אימצו את זה. זה כמו משפחה קטנה שם על החוף.

יותר ויותר, בנות מקבלות כבוד בתור הגלישה, במיוחד בשבירות גלים הביתיים שלהן. חייבים לתת כבוד, ולתת בעצמך את הזמן ולעבוד קשה כדי לפלס את הדרך למעלה. אבל עכשיו בנות מקבלות את ההזדמנות לגלוש ולהרוויח את מקומן.

נכון לרגע זה, הגברים בסבב הם בהחלט המובילים של הספורט. הם מתקדמים בהדרגה, מחדשים כל הזמן. ככל שנצליח להגיע למה שהם עושים כך יהיה טוב יותר. אני בהחלט רוצה להיות טובה כמו הגברים. אבל באותו הזמן, יש חלק ממני שיודע שאני לעולם לא אהיה John John Florence . אני פשוט לא אהיה. לגברים יש רגליים ארוכות יותר וכוח ליבה חזק וכך הם יכולים להפיק יותר מגופם. הכמות מים שהם מסוגלים לדחוף, והאורך שהם יכולים להסתובב, זה פשוט שונה.

אבל בלהיות שווים בגלישת גלים לא אומר בעכרך שצריכים להיות דומים. תמיד העריכו גולשות גלים  לפי היופי שלהן, שזה טוב כל עוד זה לא הדבר היחיד שעל פיו אנחנו מוערכות. כוח הוא יופי, ואני חושבת שככל שעובר הזמן אנחנו גם מוערכות ע"י היכולות שלנו והאתלטיות. בהחלט שיש שינוי בתפיסה של איך אנו גולשות ולא איך אנחנו נראות או מה אנחנו לובשות במים. אנחנו יפות, ובהחלט מביאות חן לספורט הזה. אבל פשוט שאי אפשר להתעלם מרמת הגלישה הנשית.

כשגדלתי, אהבתי לצפות בגולשות מהוואי – Megan Abubo, Rochelle Ballard, Keala Kennelly הן היו מחויבות. היו המון גולשות שהיה למה לצפות מהן, אבל לא היה את הכיסוי התקשורתי לסקר זאת כמו היום. בימינו עם ה-WSL ילדות קטנות זוכות שיצפו בהן ויכולות לשאוף להגיע לסבב. הדור הבא הולך להיות משוגע. עקבתי אחרי ילדה אחת מאוסטרלי. שמה הוא Sabre Norris. היא עושה היפוכים באוויר… והיא רק בת 10. אני לא עשיתי היפוכים באוויר בגיל 10. אני בקושי יודעת איך לעשות אותם עכשיו!

אז מי יודע… אולי בקרוב אלו לא יהיו ה"דודים" ששמים עין על מקומות הגלישה.

הולכות להיות שם גם "דודות".

קריסה מור

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 15 תגובות

      1. אל תשאל… תפסו אותי על גידול ו סחר ב "ירוק"

        לקחו המחשב, לקחו הטלפון, לקחו הכל.. מאדר פאקרס..

        1. תעבור לגור לקולורדו. הבן של אשתי גייל, ג'סי, גר שם ומגדל 'ירוק' בשקים. הוא למד לעשות מהגראס ממתקים, ואלה המתנות שהוא מביא לנו: ממתקי 'גראס'

  1. לא הבנתי מי נותן את הגלים…
    בגדול מאג נחמד אבל קצת ארוך מדימגיעה לשיא רגשי יפה סיימי את הכתבה …אך לא ממשיכה עוד לעוד שיא אבל פחות מרגש או קייהגעת …
    ועכשיו עולה ענין הנשים אופס פוליטיקה כאן כבר נלעס אחר כך תיאור הבמות בסבב טוב זה כבר יותר מדי …

  2. מעולה!!
    הגל המושלם. המובי דיק של כל גולש. אי אפשר לתאר את זה לאנשים מבחוץ. גם אני לא לגמרי מבין את זה. אף פעם לא הצלחתי להיכנס להלך הרוח של הגולשים האמיתיים. לגולשים אמיתי אין דבר יותר חשוב בעולם מלמצוא את הגל המושלם, הם יקומו כל בוקר ב-5 בבוקר בשיא הקור רק כדי לקוות שהיום זה היום, יסעו לכל קצוות העולם כדי לחפש אותו. בים יש משהו ממכר, בלתי נתפס. אני לא מצליח להבין את זה לגמרי, אבל גם אני מכור, אוהב אותו ושונא אותו ומפחד ממנו ומכבד אותו. אין כוח גדול יותר מהים.
    ולגבי נשים גולשות, כמו נשים מטפסות הרים. החן וההדר של גולשת טובה זה משהו שגבר לא יוכל לחקות, גם לא קלי סלייטר הגדול. זה אחר, פחות עוצמתי, אבל זורם ופשוט יפהיפה לצפייה. ולא רק בגלל הביקיני.

  3. אחת הגולשות הטובות בעולם כיום. מי שאוהב גלישה פשוט נהנה לצפות בה.
    קישור לתמונות שלה:
    https://www.google.pt/search?q=carissa+moore&client=ms-android-sonymobile&prmd=ivn&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwjFgLXX8dnPAhVGPRQKHXHVANsQ_AUIBygB&biw=360&bih=511&dpr=2

    קישור לגלישה של הגל שעליו היא מדברת:

    https://m.youtube.com/watch?list=PLQ3-3sUOFLfHn7KQ9Cd_EtR9in7K59Uov&v=gDjHS4VNLHE

    1. מדהים.
      בחורה לימדה אותי לגלוש באוסטרליה. הכריחה אותי קודם ללמוד לעבור את השבירה הראשונה לפני שאנסה בכלל לעלות על הגלשן, לקח לי משהו כמו שבועיים רק לעמוד, יום יום, 3-4 שעות בים. וזה ישר אחרי צבא, שרירי קרבי ובכושר. עד שהצלחתי כבר לעבור לא נשאר לי כוח להרים את עצמי על הגלשן.
      הקלילות שבה הבנות נכנסו מתחת לגל ואז הרימו את עצמן בלי מאמץ תמיד הדהימה אותי. הן גם לא נלחמות בגלים כמו הגברים, פשוט זורמות איתם, אולי מהדברים היפים ביותר לצפייה שיש.

  4. חבר לקח אותי פעם לגלוש בחוף הדולפינריום.
    ישבנו שעתיים במים… מחכים לגל. לא הגיע.
    עבדתי בארמן אז…. בלילה של אותו יום, על הבאר, קפץ עלי מישהו בהתלהבות "ראיתי אותך עם הגלשן היום" אמר "לא ידעתי שאתה גולש…. כבודדד"
    הנהנתי בידענות
    ולא הלכתי לגלוש שוב.
    אם יש לי שם בעיר של גולש מה אני צריך יותר
    🙂

    תודה על התרגום

כתיבת תגובה

סגירת תפריט