זכוכית מגדלת: המאמן (6) – פרד הויברג / רועי ויינברג

בסדרת הכתבות הדו שבועית אנו מפנים את זכוכית המגדלת אל עבר מאמני הליגה.

לפוסטים הקודמים בסדרה.

והיום תחת הזכוכית:

פרד הויברג

קבוצה נוכחית: שיקגו בולס (עונה שנייה), קבוצתו הראשונה בליגה.

גיל: 43.

מאזן בליגה: 40-42 (51.2% הצלחה).

טיפוס מאמן: "השיטתי".

פרד הויברג היה ספורטאי מצטיין כבר מהתיכון כשהיה כוכב נבחרת הכדורסל והקוורטרבק של נבחרת הפוטבול. הוא הגיע לאיווה סטייט הקרובה לביתו ונתן שם 4 שנים טובות כשחקן, שהוא מתמחה בקליעת שלשות. הוא נבחר לחמישייה הראשונה של הביג אייט בשנתו הרביעית ויצא לדראפט 1995.

יחד עם ראשיד וואלאס, קווין גארנט, מייקל פינלי ועוד 48 שחקנים, פרד הויברג נבחר. הוא נבחר בין שני שחקנים אירופאים מוכרים מאוד (דיאן בודוריגה וקונסטנטין פופה), ובניגוד אליהם הגיע לאנ.בי.איי. הפייסרס, שבחרו בו, הפכו אותו למחליף של רג'י מילר. מה שיותר חשוב מארבעת השנים הזניחות, באופן יחסי, בפייסרס הם שני הלארים שאימנו אותו: לארי בראון ולארי בירד. אפשר ללמוד הרבה מאוד משניהם, מאמנים מוצלחים מאוד ללא ספק.

לאחר הקנדציה בפייסרס הויברג הגיע לשיקגו. הרבה שחקנים רצו לחתום בבולס לאורך שנות ה-90. פחות ב-1999. הויברג הגיע לשיקגו של פוסט-ג'ורדן ונתן את העונה הטובה בקריירה (9.1 נק', 4.2 ריב', 3.6 אס' למשחק) בעונתו השנייה שם. הוא התאחד בשיקגו עם טים פלויד, מאמנו מאיווה, שידע להוציא ממנו את המיטב ב-2 המקרים ולנצל את יכולותיו כקלע שלשות. זאת הייתה התקופה הטובה ביותר בקריירה של הויברג.

אחרי שפלויד עזב, בקיץ שבו סקוט סקיילס הגיע לבולס והתחיל לשקם את הקבוצה, הויברג עזב למינסוטה. הוא היה רול פלייר שזכה לדקות חשובות ועבד גם שם עם מאמן בעל שיעור קומה, פליפ סונדרס ז"ל. בסוף העונה השנייה שלו שם הוא עבר ניתוח בברכו, שעבר בהצלחה, אבל ניסיון הקאמבק שלו כשל. הויברג הצטרף לצוות האימון של סונדרס כעוזר מאמן. אחרי עונה אחת הוא עבר לצוות הניהול (front office) של הוולבס ועבד שם בהצלחה עד 2010.

באותה שנה המכללה שבה למד, איווה סטייט, הודיעה שהוא חוזר לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת הכדורסל. השנה הראשונה לא הרשימה יותר מדי והוא הגיע למאזן חצוי של 16-16 והמקום ה-12 בקונפרנס. השיפור הגיע ב-2011/12, עם המקום השלישי בקונפרנס (הביג 12), שיפור משמעותי למאזן של 11-23 וסיבוב 32 הגדולות ב-NCAA. בשנה לאחר מכן, חרף עזיבתו של כוכב הקבוצה, רויס וויט, הקבוצה המשיכה ללהוט והגיעה שוב ל-23 ניצחונות והמקום השלישי בקונפרנס. הם הגיעו שוב לשלב 32 הגדולות ב-NCAA.

השיא של הויברג כמאמן מכללות, ועד עכשיו כמאמן ראשי בכל המסגרות, היה ב-2013/14. 28 ניצחונות מ-36 משחקים ודירוג במקום השלישי בחלק שלהם ב-NCAA. איווה הגיעה לשלב 16 הגדולות, הישג שיא מאז 2000. הויברג הצליח להגיע לשם בין היתר בזכות שיטת המשחק החדשנית שלו, הויבול (HoiBall), עליה יפורט בהמשך. שנה אחת נוספת באיווה כללה לא מעט ניצחונות אבל הדחה מוקדמת וכואבת ב-NCAA, בשלב 64 הגדולות.

בקיץ של אותה שנה הויברג הסכים לחזור לשיקגו כמאמן ראשי, ולקבל 25 מיליון דולר ב-5 שנים בשביל לאמן קבוצה שהגיעה לחצי גמר המזרח. המעבר של הויברג לאנ.בי.איי לא היה מוצלח במיוחד. שיקגו לא הצליחה לחזור לפלייאוף בגלל שילוב של פציעות (חוץ מדאג מקדרמוט לא היה לשיקגו שחקן ששיחק יותר מ-73 משחקים העונה) ומשחק מהיר ולא יעיל לחלוטין. שיקגו היא הקבוצה שזרקו עליה הכי הרבה זריקות בליגה ושזרקה את כמות הזריקות השנייה בגובהה, אבל באחוז נמוך, 44.1%.

בקיץ האחרון הגיעו לשיקגו שני שחקנים שלא הצטיינו, בלשון המעטה, במשחק מהיר או בקליעות מבחוץ. שניהם שחקנים מאוד מוערכים, ובצדק: ראז'ון רונדו ודווין וויד. מעניין מאוד לראות איך הם ישתלבו בהויבול.

שיטת משחק

שיטת המשחק שהנחיתה את פרד הויברג בכס המאמן הראשי של הבולס היא, כפי שכתבתי, ההויבול. השיטה הזאת מתבססת על שחקנים ורסטיליים שמסוגלים לעשות הכל על המגרש, על תנועה מתמדת שלהם עם ובלי הכדור, התקפת מעבר וקליעה מרחוק. מה שבלט בהתקפה הזאת, הן עם רויס וויט באיווה והן עם פאו גאסול השנה בשיקגו, הוא השימוש בגבוה שינהל את ההתקפה. שניהם סיימו את העונה אצל הויברג עם יותר מ-4 אסיסטים למשחק, לא דבר של מה בכך, והיו מרכיב חשוב מאוד בהתקפה.

ההתקפה הזאת תלויה מאוד בטמפו של המשחק. לא מספיק שהשחקנים יזרקו הרבה, אלא שגם יקבלו החלטות מהירות כניצול פיק-נ'-פופים (חסימה שנועדה לשחרר שחקן לקליעה פתוחה) או פיק-נ'-רולים (חסימה שנועדה לאפשר לשחקן חדירה נוחה לסל) באפקטיביות. אחת הבעיות של הבולס 2015/16 היא חוסר הניצול של המהלכים הללו. הם זרקו המון, 87 זריקות למשחק, אבל קלעו באחוז נמוך מאוד.

זה קרה כי לא נבנה בשיקגו סגל שנועד לנצל את מלוא הפוטנציאל של ההויבול. לא היו כמעט קלעי שלשות והקבוצה לא זרקה יותר מדי מחוץ לקשת. זה מאפשר להגנה להתמקד בצבע ולבצע חילופים בקלות על כל תרגיל של הבולס, מה שיכריח את שיקגו לקחת זריקות קשות. זה בלט בלא מעט משחקים שלהם העונה ויהיה מעניין לראות כיצד זה יבוא לידי ביטוי בבולס 16/17, עם וויד ורונדו, שני שחקנים שלא מצטיינים בקליעה מרחוק.

עוד אלמנט שלא מופיע בשיקגו הזאת וכן הופיע בשיטה של הויברג הוא גבוה שמסוגל לנהל את ההתקפה. טאג' גיבסון, ניקולה מירוטיץ', רובין לופז, בובי פורטיס וכריסטינו פליסיו לא רעים בכלל אבל לא מסוגלים לנהל את ההתקפה. לכן סביר שנראה גרסה שונה של ההויבול השנה, כשמנהל המשחק הבלעדי הוא רונדו, מלך האסיסטים של האנ.בי.איי בעונה החולפת. הוא לא מסוגל לייצר נקודות כמו רוז או מונטה מוריס, הרכז של הויברג מאיווה סטייט, אבל כן לנהל את המשחק. לכן סביר שהוא ישמש כמנהל המשחק, וויד ישמש בתפקיד של הרכז כיוצר נקודות דומיננטי ובאטלר יתמקד בתנועה בלי כדור.

הבעיה היא ששלושתם לא מצטיינים בקליעות מרחוק, וככל הנראה את החמישייה ישלימו ניקולה מירוטיץ' ורובין לופז. מהקווינטט הזה רק מירוטיץ' יודע לקלוע מרחוק וזה יכול להוביל לשחזור של השנה שעברה, עם קלע שלשות אחד וקבוצה שתקועה בצבע. אופציה אחרת היא דאג מקדרמוט ליד מירוטיץ', אבל זה יצור קבוצה עם צבע חלש מאוד. זה מביא אותנו לדיון קצרצר על החמישייה של הויברג מבחינה הגנתית.

ההגנה של הבולס יכולה להיות חזקה יותר משנה שעברה על הנייר. רובין לופז שחקן מהיר יותר מפאו גאסול, מה שיוכל להפוך את ההגנה של הבולס ליותר חזקה בשמירה על פיק-נ'-רול, נקודת תורפה של שיקגו 15/16. ההגנה הייתה נקודה מרכזית במחנה האימונים, והשילוב של וויד, רונדו ובאטלר יכול להפוך לקטלני במיוחד הגנתית. בין אם בזכות חילופים יעילים וזה שהם מסוגלים לשמור על מובילי כדור בצורה טובה. הויברג הדגיש את הרצון להכריח את היריבה לאבד כדורים ולכן סביר שהקו האחורי הזה יתמקד בהפעלת לחץ על הקווים האחוריים של הקבוצות האחרות. לופז מסוגל לשמש כעוגן הגנתי טוב ולהשלים הגנה לא רעה בכלל, אולי אפילו כזאת שתהיה טופ-10 בליגה.

יחסים עם ההנהלה והשחקנים

היחסים של הויברג עם ההנהלות השונות טובים על הנייר. הוא לא פוטר משום מקום עד עכשיו, החזיק 4 שנים בכל מקום עבודה כמאמן/מנג'ר ושמר על קשר טוב עם איווה ומינסוטה. למרות זאת, יחסיו עם השחקנים בשיקגו יותר שנויים במחלוקת. הבולס לא הצליחו להסתגל לשיטה שלו, והויברג דרש אותה. זה סיפטום שמנע ממאמני מכללות מוצלחים אחרים (ריק פיטינו, ג'ון קליפארי) להצליח בגדול ב-NBA, ויכול לעלות גם להויברג במשרתו.

באטלר, במיוחד, התקשה להתרגל לשיטה הזאת והעליב את הויברג בפומבי. זה הוביל למשבר מסויים בשיקגו ולתחושה שהדברים שקורים בפועל שונים ממה שקורה על הנייר משמעותית. זה נראה כמו נתק חמור מאוד בתקשורת, ועם שני שחקנים עם נטייה לדומיננטיות כמו וויד ורונדו, שכמעט תמיד היו המנהיגים בקבוצותיהם (במקרה של וויד זה השתנה כששיחק איתו בקבוצה השחקן הטוב בעולם דאז, במקרה של רונדו היה ניסיון בדאלאס שהסתיים מכוער), דברים יכולים להתפוצץ מהר מאוד.

זאת אחת המשימות החשובות ביותר של הויברג העונה. להשאיר את שיקגו מגובשת, באופן יחסי, ולגרום להם להצליח לתפקד כיחידה אחת. בשביל זה הוא יצטרך לעשות לא מעט ויתורים, כולל שינוי של חלק מה-HoiBall לשיטה שתתאים יותר שחקנים, אבל זה יכול להפוך ליתרון ביתיות בפלייאוף. אם הוא ימשיך ללכת עם הראש בקיר, יכול להיות שזה יעלה לו במשרתו.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. תודה רבה! כתבה מצוינת.
    נראה מבחוץ שיש לו כריזמה של צנון כבוש ובשילוב עם הסגל הלא מאוזן (באנדרסטייטמנט) לא נותר אלא להגיע למסקנה ששיקגו הנוכחית היא קבוצה חסרת תוחלת.

  2. מעניין מאוד.
    לא הבנתי איך ה'הויבול' שונה מאיך ששאר הליגה משחקת. בכלל ריווח זו בעיה שקיימת בשיקגו עוד מימי ת'יבודו.
    הויברג בשנת מבחן רצינית ולצערו, אין לו את השחקנים המתאימים לשיטה שהוא רוצה להנחיל. כאישיות, אהבתי איך הוא התנהל עם באטלר שנה שעברה והוא ידע לעצור את זה בזמן.
    יש לי הרגשה שהוא לא ישרוד את העונה ויחזור למכללות

    1. זאת גרסה מוגברת של הריווח הזה. הוא התחיל עם זה במכללות וזה היה אז יחסית חריג (היו כאלה שאמרו שזאת nba style offense), אבל היום יותר ויותר קבוצות משחקות ככה.

      מה שבולט בעיקר זה הכמות המאוד גדולה של החסימות והתנועה בלי כדור בהשוואה לרוב ההתקפות בליגה. מסכים בקשר לזה שזאת שנת המבחן שלו.

  3. הוייברג חולק רגע משעשע עם המאמן הקודם בסדרה ג'ף הורנסק.
    הוייברג גדל באיימס בה נמצאת אוניברסיטת איווה סטייט. כנער צעיר הוייברג היה עובד עבור הציקלונס. באחד המשחקים בהם היה מופקד על ניגוב הפרקט הוא לא הספיק לזוז מהר מספיק וכוכב הקבוצה באותם שנים ,ג'ף הורנסק נחת על רגלו וסובב את קרסולו. כמה שנים מאוחר יותר הויייברג "כיפר" על הפשע כשהפך לשחקן תיכונים מהולל ולאהוב בתולדות המכללה ואפילו זכה למספר קולות בהצבעה לראשות העיר איימס מה שהביא לו את הכינוי – "ראש העיר".

  4. תודה, רועי.

    לפעמים מאמנים טובים (ואין לי באמת מושג עם הוייברג הוא כזה) מוצאים עצמם בסיטואציות בלתי אפשריות.
    כזו היא הסיטואציה של הוייברג בשיקגו –
    ציפיות בגובה לא הגיוני, שחקנים עם אופי בעייתי, וקבוצה לא מאוזנת.

    1. ונראה שאל כל זה מתווסף שהקבוצה בכלל לא מתאימה לו.
      הכתבה נהדרת ונראה שהויברג צריך לקבל צ'אנס בקבוצה אחרת שתתאים לו יותר מבחינת חומר שחקנים (או ששיקאגו תשנה ממש את פניה).
      השאלה היא אם הוא יקבל עוד צ'אנס כזה אם ייכשל גם העונה

  5. ריבוי הזריקות משני הצדדים במשחקים של הבולס לא נבע מקצב גבוה אלא ממיעוט באיבודים וזריקות עונשין משני הצדדים. עקרונית הם הגבירו את הקצב לעומת הזחילה של תיבודו אבל היו די ממוצעים מבחינת מהירות המשחק כשבכל מה שקשור למשחק המעבר הם היו אחת הקבוצות הגרועות בליגה.
    גם בכל מה שקשור לתנועה בהתקפה לא היה מדובר במשהו יוצא דופן גם לא בהשוואה לתקופת תיבודו.
    לגבי השלשות צריך לזכור ששיקגו לא זרקה הרבה אבל הייתה מהקבוצות המדויקות מחוץ ל'קשת. הסיבה ליעילות הנמוכה הייתה בעיקר חוסר דיוק מתחת לסל וזריקה של יחסית הרבה מידריינג'ים שלאו דווקא היו תחת שמירה. קשה להגיד שהשינויים בסגל יביאו לשיפור מהבחינה הזו אבל לפחות במשחק המעבר אפשר לצפות לשיפור.

    1. השיטה הזאת לא יושמה היטב בשיקגו של 2015/16, אפילו כתבתי את זה, וזאת כנראה הייתה אחת הסיבות לכישלון שלהם שנה שעברה.

      מבחינת שלשות אתה צודק, אבל אם צריך לבחור בין 21.4 זריקות מהשלוש למשחק ב-37% ובין 30 זריקות למשחק ב-35% ברור במה אני בוחר. אפילו אם זה בא על חשבון זריקות ל-2 לחלוטין (כלומר כל הזריקות ל-2 הופכות לזריקות מהשלוש). גם מתמטית זה יותר אפקטיבי מבחינת שיקגו של 2015/16.

      1. על חשבון איזה זריקות אחרות זה יכול לבוא?
        זה מאד תלוי בדוגמא שלך על חשבון איזה זריקות ל-2 זה יבוא. ברור ששלשות עדיפות על זריקות המידריינג' אבל אם מדובר על זריקות מתחת לסל אז לא. בדוגמא שהבאת השובר שיוויון הוא סביב 45%. בחלוקה זהה לזו של שיקגו של העונה שעברה זה לא משתלם.

        1. התייחסתי לזריקות מ-2 בכללי ולא לפי אזורים. יכול להיות שזה פחות טוב מזריקות לואו-פוסט, אבל אי אפשר לזרוק רק משם כל המשחק.

          אין שחקנים דומיננטיים כמו וילט היום שיקלעו 50 נקודות במשחק מתחת לסל, בלי קשר לזה שקשה לשים את כל השחקנים שלך מתחת לסל ולגרום להם לקלוע. צריך תנועה כלשהי כדי לאפשר להם להכניס נקודות.

          1. שוב, לפי חלוקת הזריקות ל2 נקודות של שיקגו בכללי בעונה שעברה זה לא משתלם. זה עובד רק במקרה של יוסטוניזציה של הבולס.

  6. תודה רועי.
    אני משום מה מאד מחזיק מהויברג. אני מצפה ממנו לעונה טובה מאד, ולהפתעה רבתי עם 'השלישייה' שלו.
    מאד אוהב את קור הרוח שלו, ואת העובדה שהוא דבק בשלו ולא סטה מהעקרונות שלו כמאמן עם כל הביקורות עליו בשנה שעברה.
    הוא גם היה שחקן כזה – קר רוח ועושה את שלו.

    1. תודה מנחם, אבל השאלה היא כמה זה ישתלם לשיקגו. היה להם מאמן שהלך על השיטה שלו לחלוטין וזה נגמר בפיצוץ בסוף העונה הקודמת, הם הלכו על ההפך.

      זה עדיף על מאמנים שמתמסרים לשחקנים לחלוטין (מישהו אמר דוק ריברס?), אבל האמת היא לדעתי באמצע.

  7. מהחביבים בליגה.
    ניסיון נחמד להתאים את השיטה של הויברג לשחקנים הקיימים. הוא תלוי יותר מדי בהסכמה של באטלר לתהליך. מעניין לראות איזה פתרון יבחר אהוי-הוי.
    נקווה שהשנה ווייד יצליח להרביץ תורה בבאטלר, או סתם שיזרוק עליו ספר, ויכניס אותו למוד קבוצתי.
    ועוד מאמן שהיה כוכב מכללות.

  8. השלישייה המוכשרת של שיקגו באמת מציגה הרבה מאוד סימני שאלה בריאותיים/ כושר בירידה בגלל גיל(מלבד באטלר) וטקטיים- הקליעה מ-3 של וויד ורונדו למרות שהם משחקים בעמדות 1 ו2/3 שהן עמדות קריטיות הדורשות קליעה.
    מצד שני אני מסכים מאוד שלפחות פוטנציאלית שיקגו היא קבוצת הגנה מצויינת. רונדו וווייד חטפנים נהדרים, וגיבסון ולופז הם מגיני טבעת טובים. עונה מעניינת מאוד!!

    1. על איזה רונדו אנחנו מדברים?
      זה של הטריפל דאבלים בפלייאוף במדי הסלטיקס
      (אחד ממגני הפרימטר הטובים בליגה)
      או זה של השנתיים האחרונות
      (שחקן שמהמר יותר מדי בהגנה, שהפך למגן בינוני מינוס)

      1. מסכים, רונדוכבר מזמן לא מגן עילית כמו בימי הסלטיקס. אין לי מספרים אבל אני חושב שגם וייד כבר לא שומר מעל הממוצע בליגה, בטח בעונה הרגילה כשהוא עושה חלוקת כוחות.

  9. תענוג של פוסט, נראה שקשה למצוא חוסר התאמה גדול יותר בין השיטה של הויברג וסגל השחקנים של שיקגו. לא נראה טוב בכלל ואני לא אופתע אם גם העונה הבולס יישארו מחוץ לפלייאוף עם התחזקות המזרח.

  10. תודה על הפוסט
    הבולס של השנה שעברה היו כשלון עצום בכך שפספסו את הפלייאוף
    קבוצה עם קו אחורי שיקלע שלשה פעם באף פעם
    יהיה מעניין בשיקגו

  11. תודה רועי. מאמן טוב שעוד צריך להוכיח את עצמו. החומר שחקנים בשיקגו אולי נראה טוב על הנייר אבל לא בטוח שהוא מתאים אחד לשני ולא בטוח שהויברג יכול לחבר ביניהם. אם יצליח זו תהיה עליית מדרגה בשבילו.

  12. אחד המאמנים החלשים ביותר בליגה!
    מקווה שיבוא אסי ויחדד אחרי את הנקודה שאין מצב שיורם מחדר השרטוטים יכול לבוא לגברים האמיתיים מה NBA ולשכנע אותם שיעבדו הפוך מהאינסטקינטים שלהם. קולג'ים זה נחמד אבל משחקים שם ילדים.

    הויברג הוא חלש במיוחד כי הוא לא קלט את המיוחד של שיקגו שנה שעברה והלך נגד היכולות של השחקנים שלו.
    מאמן טוב או לפחות אחד פיקח חייב להתאים את שיטה לנבחרת שלו בשביל למקסם את הנבחרת.

    הסגל שלו השנה אם רונדו כמאמן האמיתי זה צפצוף של ההנהלה עליו.
    אני צופה שלא יפתח את העונה הבאה הבאה ולא נשמע שוב את שמו יותר.

  13. הסוף מסכם הכל.
    אם הוא ילמד לעבוד עם השחקנים שיש לו או שינסה לשנות את השחקנים שיתאימו לשיטה.
    וכשמדובר בשחקנים ותיקים כמו רוב החמישיה התשובה ברורה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט