אסיסט 115# – עידן הקליע / אסי שלם

בס"ד

אסיסט 115# – עידן הקליע / אסי שלם

כולנו קיבלנו אתמול שעה לפנטז אחרי שהדוק' פרסם את ההודעה הבאה:

ההודעה מאמש

אני כמובן מתייחס לחלק השני. לתת לK לעשות באתר כרצונו, לקרוא את חדשות הלייקרס כטור יומי, את דדי בתפקיד קופמן שיכה בישבן כל שונא לייקרס מזרחי וגור גולן שיציג לנו את כל הטריידים האפשריים להביא את ווסטברוק, בלייק וקובי(מפרישה) לטבעת אחרונה.

אבל… כולנו ידענו בעצם עמוק בפנים שניצחון סרבי לא אפשרי. כלומר אפשרי אבל הסיכויים כל כך נמוכים שזה די קרוב ללא אפשרי.

אחרי המשחק ישבתי עם עצמי וחשבתי על תיאודוסיץ' האומלל. מאז פרישתו של סטיבי נאש אהובי איני חושב שיהיה שחקן לבן שיוכל לקחת MVP של עונה. השחקנים הלבנים צריכים להיות כל כך כישרוניים כדי לתת עונה שלמה של דומיננטיות ולעשות כל כך הרבה דברים שהם לא דאנקים, חסימות והגנת- על בכדורסל המודרני. מה שאומר שמלבד לקלוע שלשות ולתת אסיסטים הם לוקים בכל אספקט אחר של המשחק שזקוק למשאב אחד עיקרי- אתלטיות.

הקוסם. מראדונה

כנראה שלא נראה יותר קוסם דוגמת מראדונה שמנמן עם כרס אבל מספיק כישרון שיחפה על זה. ערן לוי, איציק זוהר בכדורגל היו כשרונות-על שלא היו צריכים לזוז הרבה ונגיעת קסם אחת חיפתה על כל היתר. האם ג'ון סטוקטון האדיר היה מצליח לשמור היום על ראסל ווסטברוק? האם סטיב נאש מסוגל לשמור על קיירי. שמעתי ציטוט יפה של דומיניק ווילקינס שהתייחס להשוואת הבלתי נגמרות של לברון-MJ: "אי אפשר להשוות תקופות".

הספורט המודרני הולך ונהיה דומה לNBA JAM. אני זוכר אותי ואת אחי לפני 20 שנה משחקים במשחק הבידיוני והמשעשע הזה בו שחקנים לבנים דוגמת מארק פרייס שהיה עולה לדאנק. נכון שבמציאות של שנות ה2000 אין לנו עדיין מכוניות מעופפות אבל שחקני כדורסל יש גם יש. אנחנו נמצאים בעידן הקליע. שחקני העל של היום דומים ליוסיין בולט ולא ללארי בירד.

דמאר דרוזן עושה 360 באמצע משחק? לא מעניין ממש. לברון חוטף ומטביע 'ווינדמיל' (הטבעת "תחנת רוח" למי שלא בקיא) במתפרצת. המאמן יוצא מדעתו? ממש לא, זה דאנק יחסית פשוט. חוקי המשיכה השתנו ומי שלא תפס את הרכבת(או יותר נכון החללית) נשאר מאחור. פעם דאנקים כאלו היינו רואים רק באול סטאר או לעיתים נדירות, בTOP10 של העונה. וינס קארטר היה נראה כיחיד בדורו, מייקל היה יחידי ששילב אתלטיות עם כישרון נדיר ורצון לנצח, דומיניק ווילקינס ושון קמפ היו שחקנים סבירים בימים שלנו. אולי אפילו מפסידים את חגיגת האולסטאר לבלייק ואיגואדלה שהיו נבחרים לפניהם. אתלטיות הפכה למצרך חובה עבור כל שחקן.

 

https://www.youtube.com/watch?v=6IuNEyIpElA

נחזור למשחק של אמש… מי שראה את הגג של דיאנדרה ג'ורדן בSLO-MO ולא משתעל מהתפעלות כנראה סובל מעודף צפייה של NBA. היכולות הגופניות שהציגו כוכבי הכדורסל של ארה"ב מדהימה.

ספורטאי בכלל ושחקן כדורסל בפרט חייב להיות אתלט. כדורסל משחקים היום מעל לטבעת. תראו מה קרה לדרק רוז. השחקן המלהיב שכוחו באתלטיות שלו נפצע ונותח ונפצע וחזר כחיקוי דהוי של עצמו למרות שהוא שחקן צעיר בסך הכל. שימו לב לשחקני אמש שבלטו במשחק:

דיאנדרה- אתלט על, לקח עם קאזינס אמש 20 ריבאונדים. זה כמעט כמו כל סרביה יחד(24). תוסיפו למשוואה את הפורוורדים החזקים(קאזינס, מלו, גרין) והמעופפים (דוראנט, פול ג'ורג' בארנס ובאטלר) קיבלת מרחב אווירי סגור. הסרבים נראו ממש אומללים והפסידו 54-33 בריבאונד. זה חישוב פשוט: שתי קבוצות שאחת מקבלת פי 2 הזדמנויות לקלוע לסל. גם עם התקפה הכי מחורבנת ניתן לנצח. וארה"ב משחקת ממש מחורבן. ממש חורבן בית המקדש למאמני הכדורסל וחובבי הX'&'O שבנינו. מצד אחד הסרבים מניעים כדור, עושים חסימות וזזים ומגיעים לקליעות חופשיות. מצד שני קיירי מכדרר את השעון לדעת, מלו ודוראנט לוקחים זריקות שקריאות ה"לא מאמין לך" של רסקין נשמעות בראשי שוב ושוב. אז למה הסיכוי של הסרבים היה כל כך נמוך? אתלטיות.

פול ג'ורג', לטעמי המנצח האמיתי של המשחק, נכנס כשUSA היו די מנומנמים ונעל את תיאודוסיץ' לחלוטין. הלחץ על הכדור והיציאה למתפרצת במהירות של נבחרת ג'מייקה ב100 איננה ניתנת לתיקון. איבודי כדור הסתיימו בדאנקים ו3-4 דק' באמצע הרבע השני וגם ידידינו ג'ורג'ביץ' לא הצליח לעצור את הסחף. KD התחיל בחגיגות והמשחק נגמר.

קואוצ' קיי. גאון או גונב דעת?

האם מגיע קרדיט לששבסקי? על ההתקפה בטח שלא. בשביל לשחק בידודים בהתקפה לא צריך מאמן. לא ראינו יותר מ2 מסירות בהתקפה. בניית הסגל לא היתה נכונה. אמר בארקלי ידידנו שהנבחרת הבאה צריכה להיות מורכבת משחקנים משלימים ולא רק מסופרסטארים / סקוררים שזקוקים לכדור.

כמה כאלה היו בנבחרת? גרין. בארנס שכושרו בירידה תלולה זכורה לנו מסדרת הגמר האחרונה ודיאנדרה ג'ורדן. רק האחרון הרבה לשחק. כלומר בכל רגע נתון היו 4 סקוררים על המגרש. 4, אתם מבינים את המשמעות?

קיירי, קליי, מלו ודוראנט הם שחקנים שאמורים לזרוק כ15-20 פעם מהשדה.  אתמול כל הקבוצה זרקה 77 פעמים במשחק. זה פחות ממה שארבעתם יחד אמורים לזרוק במשחק סטנדרטי. מישהו מפסיד במצב כזה. ראיתם את הפרצוף של מלו על הספסל ברבע השני? עזבו אותכם מהצהרות ה3 מדליות ודמעות התנין. הבן אדם זרק רק 7 פעמים מהשדה. קיירי רק 6. תנו להם לשחק באותה קבוצה 82 משחקים ו"הם לא עוברים את החגים" כמו שאלי סהר אוהב להגיד.

כל אחד מהם היה אוכל סרטים:

למה ההוא זורק יותר ממני?

עוד מעט אני בחוץ ולא הגעתי ל20 נק' למשחק.

כבר מגיע הטלפון מהסוכן למה הSTAT שלי בירידה אני בשנת חוזה…

הרבה סיבות שיגרמו לכוכב כדורסל מפונק לא לשמור, לשחק יותר אנוכי ולהרוס קבוצת כדורסל. המזל שלהם היה שהתחרות יחסית קצרה, שיש יוקרה להיות שייך ל'דרים טים' ומדלית הזהב מחכה. הספינה שטה למרות שמתחילים בקיעים.

בגלל זה דווקא בליגות ארוכות כמו NBA "קבוצות סקוררים" או גלאקטיקוס, קורסות בעונה ארוכה ושוחקת.(מישהו אמר גולדן סטייט)

למה כן מגיע קרדיט לששבסקי?

צריך להודות שהנבחרת משחקת הגנה מצויינת. נכון שהרבה מזה תודות ליכולות הגופניות. אבל כדי לשכנע את האולסטארים האלה לשחק הגנה צריך אוטוריטה.

השחיטה אמש של החלומות היתה דווקא בריבאונד. עם כל הכבוד לשלשות של KD, הסרבים החיוורים נראו ממש אובדי עצות בריבאונד ההגנה. בעיקר כשרדוליצה היה בחוץ. זה איפשר לכחולים לצבור ביטחון, לזרוק שוב ושוב ולהאמין שמה שלא יהיה הם יקחו את הזהב.

לטעמי הנבחרת היחידה שהיתה יכולה לנצח את הסגל הזה הוא נבחרת ספרד בתוספת אחת- סרג' איבקה. הספרדי היחידי (מלבד רודי פרננדס) שלא סובל מהמחלה הלבנה שגורמת לניתור שלך להיראות כמו עמידה על קצות האצבעות.

פופ. יכניע את האגואים?

אני בטוח שפופוביץ' הוא האיש המתאים. הוא לא יתבייש להביא שחקנים משלימים, הוא לא יתבייש לתבוע מהאגו-מניאקים האלה לשחק קבוצתי וגם לנבוח על השופטים לא תמיד מזיק. חוץ מזה שזה יספק לנו עוד שבועיים של בידור כי מנחם תמיד יהמר נגד פופ, גם אם פופ מאמן את החלומות.

 

 

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. פופ שחצן לא פחות גדול מלארי בראון
    הנבחרות שהגיעו לטורניר היו תת רמה במונחים של כדורסל
    לדעתי אם יש משהו שהאירופאים טובים יותר זו רמת האימון

  2. אני מאוד מקווה שהכדורסל בקנדה ימשיך להצמיח כשרונות,יחד עם דור חדש בספרד שלא יפחד מהאמריקאים ואותו דבר הצרפתים שביחד עם הקנדים יצמצמו את יתרון האתלטיות של הנבחרת האמריקאית ואז אולי נקבל תחרות אמיתית

  3. הכדורסל תמיד התבסס על אתלטיות, כוח וגודל, עם הבלחות של שחקנים חכמים/מוכשרים שעושים את זה למרות מחסור באתלטיות. בירד היה כזה, אבל גם טימי לא היה אתלט-על ובכל זאת שלט פה איזה עשור או שניים. גם נוביצקי, ג'ייסון קיד, הגאסולים, ופול פירס היו כאלו. אין בזה שום חדש.
    אתה כותב ש"מאז פרישתו של סטיבי נאש אהובי איני חושב שיהיה שחקן לבן שיוכל לקחת MVP של עונה." בוא אני אעזור לך – אמנם לא לבן, אבל ממש לא אתלט, ובטח שלא מתבסס על אתלטיות – מר אמ וי פי מכהן, סטפ קארי. שום עליונות אתלטית, אבל פנומן בדרכים אחרות.

  4. באמת האמנתי שיש צ'אנס לסרבים לגנוב וברבע הראשון זה אכן נראה ככה.
    קאזינס החיה נכנס באטרף, ארה"ב השתלטו על הקרשים והסרבים איבדו את הראש.
    האמת שלא ראיתי אותם משחקים לפני, התבססתי על התוצאה במשחק הקודם, על הכדורסל המסריח של ארה"ב בטורניר ועל הווינריות של ג'ורג'וביץ' 🙂

  5. תודה על המאמר. איזה טרייד של ווסטברוק ? הוא חותם בקיץ. אה לא הוא חתום ! שיט!!!!😀

    העיקר שהאמריקאים נהנו בספינת התענוגות שלהם ביחד עם נבחרת הנשים

  6. יפה מאוד.
    גם לי המשפט עם האתלטיות קפץ בראש- wtf גרין אייז קרי הוא לא אהובו של אסי? יש חיים אחרי נאש, אל דאגה אסי.

  7. מצויין. תודה. כמה שזה נכון מה שכתבת לגבי האתלטיות, למרות שבעיניי במשחק של היום, שחקנים לא אתלטים עדיין יכולים להיות טובים, בעיקר בשל משחק הריצה והקליעה מבחוץ ( רדיק, קורבר ). הנבחרת בהחלט חייבת להיבנות אחרת בטורניר הבא, פחות כוכבים, ויותר שחקנים שישלימו אחד את השני ויהיו קבוצה, וברוך השם יש מספיק כאלו.

  8. כיף של פוסט.
    במשחקי הכדור של היום אתלטיות היא חשובה יותר מאשר בעבר. אני מסופק אם מרדונה היה מצליח נגד ההגנות של היום.
    דבר אחד שחשוב לזכור הוא ששחקנים כמו סטיב נאש או סטפן קרי הם לא אתלטים גדולים מבחינת ניתור וכוח, אך הם אתלטים גדולים מבחינת זמן תגובה, אינסטינקט, וזריזות. משהו בסגנון מסי

    1. אני ארחיב על מה שמנחם אמר. ישנם מרכיבי כושר שונים כמו כוח, סבולת וכו.
      סטפן קרי לא קפיץ מהסוג של ווסטברוק אבל הוא ניחן ביכולת זריזות מעולה ולכן שיחרור הכדור המהיר ויכולת הדיו עוזרת לו לשחק ולשלוט במשחק. גם הגנתית צריך לשים לב שהוא היה בין מוסילי החוטפים בליגה. תוצאה של ידיים ממש זריזות.

  9. ואף אחד לא ענה על השאלה שפותחת את הפוסט- איזה עשור היה מנצח?
    האמת שהוויכוח הזה כבר פירנס הרבה קילובייט באתר אבל הוא תמיד מעניין

    1. זו שאלה בעייתית. הייתי משחק עם הרכבים אחרים, מה עם ספסל? באופן כללי נראה לי שעם הסטאר קוואליטי של ה 90 אי אפשר להתחרות.

  10. סטף אמנם לא אתלט על אבל יש לו יכולות גופניות אחרות ברמה על אנושית – זריזות וקואורדינציה. הוא ממש לא שחקן שמבוסס רק על חכמת משחק.

  11. 20 לוקחים בגלל שאק.
    90 יתנו פייט, 2010 עם מישהו במקום הארדן אולי.
    80 חלשים יותר.
    70 ו-60 לא ראיתי.

    הויכוח הזה יהיה יותר מעניין עם נצמיד גם מאמן לכל קבוצה

  12. לארי בירד לא נחשב אתלט אף פעם, וגם בתקופתו היה פלא של ממש. אם היה משחק היום הוא כנראה היה טוב באותה המידה. מי היום יותר אתלט מדומיניק ווילקינס? במה ראסל ווסטברוק כל כך יותר טוב מדיוויד תומפסון או קווין ג'ונסון? זה נכון שסך האתלטיות בליגה עלה, אבל אצל הכוכבים אין שינוי גדול. ברור שרמת המשחק עלתה, לא בטוח שרמת הכוכבים עלתה. לראייה, מדהים כמה הדרים טים היא לא דרים טים. בתור חובב כדורסל די מבאס לראות שחקנים כמו דיאנדרה ג'ורדן, בלייק גריפין ואפילו ראסל ווסטברוק במובן מסויים, אפילו לברון (כן כיף לראות את קרי, קיירי או נוביצקי)

    1. צר לי, אבל אף אחד מהם לא יותר אתלט ממנו, וגם לא יותר מוכשר. בטח ובטח שאין הבדל משמעותי ביניהם. ראיתי מדומיניק דברים שגריפין לא יודע לעשות (לדוגמא) , וגם להיפך.

  13. אני מסכים שלמשחק היום צריך יותר אתלטיות מאי פעם, אבל לא רק אתלטיות. אני לא חושב ששחקנים שהם אתלטים עליונים ישרדו בתפקיד חשוב בליגה רק כי הם אתלטים עליונים, אלא גם בגלל חוכמת משחק.

    פול ג'ורג' אתלט פנומן, אבל שחקן מאוד חכם ושומר מדהים שיכול לעצור שחקן בכל עמדה. בלייק מתפתח לאחד שחקני ההתקפה השלמים בליגה. זאק לאבין הראה בעיקר דאנקים אבל עדיין לא שיחק בקבוצה נורמלית, השנה הוא מקבל צ'אנס כזה ועבר רק שנתיים בליגה (יש לו עוד הרבה קילומטראז' לשרוף).

    גם דיאנדרה לא היה שורד בליגה אלמלא היה שחקן הפוסט אולי הטוב בליגה ב-2 צדדי המגרש. האתלטיות הפכה ליתרון חשוב, אבל חלק מסקיל סט.

  14. באמת הייתי רוצה להאמין שיש עתיד כלשהו לנבחרות אחרות, אבל על מי בכלל אנחנו מדברים?

    איזה פוטנציאל יש בקנדה החביבה? אני לוקח את ההרכב הכי טוב שאפשר להרכיב, משהו כמו קורי ג'וזף, טיילר אניס, אנדרו וויגינס, קלי אוליניק וטריסטן תומפסון. זה poor man's אוסטרליה, במקרה הכי טוב. ובלי ספסל. מה יעשו ולמי? אני כבר הייתי תולה יותר תקוות בנבחרת הרפובליקה הדומיניקנית – עם אל הורפורד וקארל-אנתוני טאונס, ונמצא עוד 3 נמוכים ברחוב, העיקר שלא נישחט בצבע. גם משהו.

    לא, באמת – אין שום סיכוי למישהו נגד המפלצת האמריקאית. אין יותר ספרד הגדולה ולא צפרת המסוכנת ולא סרביה או קרואטיה או אוסטרליה. הפערים גדלו מאוד. טורניר נהדר יקבלנו בריו – בכל מה שלא היה קשור לאמריקאים.

  15. האתלטיות חשובה יותר מאי פעם אבל למזלנו כדורסל זה משחק מורכב הרבה יותר מריצת 100 מ' אז צריך גם שכל.
    אסי הצחקת אותי עם הציטוטים של רסקין ואלי סהר.
    אין ספק שההגנה של USA היתה מצוינת ועל זה הסרבים נפלו.דיאנדרה נפלא לקבוצה ללא שיטת משחק כי הוא חי מהגנה וכדורי זבל (אלי הופים)

  16. קריסה לגבי הווריירס זה מוגזם כי היא. הגיעה לגמר עונה אחרי שזכתה באליפות בעונה עם אותו משחקים העונה הסדירה.

  17. לכבי השנים המנצחות מי שמעמיד עשור אחר לפני שנות ה-80 אין לו כל מושג!
    אף עשור לא יכול להתחרות ברשימת כוכבי העל של שנות ה-80:
    מג'יק ג'ונסון, ג'ון סטוקטון, מייקל ג'ורדן, קלייד דרקסלר, לארי בירד, סקוטי פיפן, כריס מאלין, צ'ארלס בארקלי, קארל מלון, מקהייל, חאכים אולאג'ואן, דייוויד רובינסון, פטריק יואינג, וזו רשימה חלקית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט