כל הנוצץ זהב?! / תמיר שוסטר

אם תסתובבו ברחובות קליפורניה ותשאלו כל עובר אורח ממוצע מי היא היום הקבוצה הטובה במדינה, הוא ינפח את החזה במלוא גאווה ויגיד "לוס אנג'לס קליפרס" (ואם במקרה הגעתם משנות ה-90 וחשבתם שלא שמעתם טוב, אז כן הוא אמר "קליפרס"). האמת שיכול להיות שהוא באמת צודק. לוס אנג'לס קליפרס משחקים כדורסל קבוצתי מהנה שכיף לראות, מספקים הצגה ערב ערב לקהל ומתברגים חזק מאוד בתמונת הפלייאוף השנה. חילוף השלטונות בעיר המלאכים בין הפרח המלבלב שגדל בצד אחד של העיר לעומת כדור השלג המתגלגל בצדו השני שנקרא הלייקרס תופס את מלוא צומת הלב של תושבי המערב. כל צומת הלב שגונבות הקבוצות מלוס אנג'לס מערפל מעט את סיפור הסינדרלה שמגיעה לא רחוק משם, קצת צפונה על כביש 101 עד אוקלנד או מקום שאנחנו מכירים יותר בשם גולדן סטייט.

קבוצת הלוחמים של גולדן סטייט כבר שנים נמצאת שם ברקע, נראה כי אף אחד לא סופר אותם, מנגד אף אחד גם לא מעוניין לפגוש אותם. האווירה התוססת, הצעירה והאנרגטית שכנראה מקרינה על הקבוצה העיר השכנה, סן פרנסיסקו, הפכה לסמל הקבוצה. אומנם כבר שנים, ליתר דיוק מאז 2007 שאין לה זכר בפלייאוף, אך עדיין אף קבוצה לא מעוניינת להגיע לביקור באוקלנד ארנה.

יאמר לזכות הנהלת הווריירס שהם מתאמצים ומנסים כבר שנים לבנות מחדש קבוצה שנמצאת בנוף הכדורסל מעל 65 שנים: החלפת מנג'רים, שינויי מאמנים ושיטה, בחירות דראפט ,טריידים ואפילו שינוים של הלוגו ומדי הקבוצה. שמות מעניינים הוזכרו במהלך השנים האחרונות ע"י הכרוז של גולדן סטייט מג'ייסון ריצ'רדסון דרך בארון דייויס, גילברט ארינס ועד מונטה אליס, כולם מפוצצים בכישרון אבל אף אחד מהם לא הצליח להרים את הקבוצה ולהביא אותה למקום אליו מכוונים ושואפים האוהדים וההנהלה.

משנה לוגו, משנה מזל?

באוקלנד המשיכו לבנות לאורך השנים, לטפח ולשמור על צניעות והעונה כל זה בא לידי ביטוי על המגרש. בניצוחו של מארק ג'קסון שאני אישית שומר לו חסד נעורים מימיו היפים בניו יורק ואינדיאנה, ג'קסון עושה עבודה נהדרת עד עכשיו בתפקיד לא יציב כמו מאמן של קבוצה בינונית בליגה ושומר על הכסא שלו בעבודה קשה ותוצאות מכובדות על הפרקט. אין מתאים מג'קסון שחווה 14 פעמים במהלך הקריירה את חווית הפלייאוף (מספר לא מבוטל שלא הופעות) להביא את הווריירס למקום שבו הוא מרגיש בבית, הפלייאוף של הליגה הטובה בעולם.

גולדן סטייט בהחלט קבוצה ששווה פלייאוף, העבודה הקשה שהם עושים השנה נושאת פירות ואם לא היו נופלים ב"מערב" החזק שכמעט כל קבוצה בו נלחמת על מקום בפלייאוף, בוודאי היו יכולים באוקלנד להתחיל לתכנן את האסטרטגיות ושמירת הכוחות לסוף העונה. לשם השוואה קבוצה עם מאזן זהה במזרח הייתה נכנסת בין המקום ה-2 ל-3.

הקהל חזר להאמין!

הווריירס מביאים לקהל כדורסל שקל להתחבר אליו, עם שלל שחקנים ברמות ותק וניסיון שונות שמפצים ומחפים על חסרונות השני. כוכבים גדולים ושמות מפוצצים לא תמצאו שם, אבל שחקנים כשרוניים שחלקם כבר מעבר לשיא כמו ריצ'רד ג'פרסון, חלקם בדרך לממש את הפוטנציאל העצום שלהם בינהם קארל לאנדי ומעל כולם הסופרסטאר של גולדן סטייט סטפן קורי שזוהי רק שנתו הרביעית בליגה (בחירה שביעית בדראפט 2009 – שבנוסף לקורי הכניס לליגה גם את בלייק גריפין, ג'יימס הארדן, טייריק אוונס וגם מיודענו היקר עומרי כספי). המספרים של קורי לא בולטים בצורה יוצאת דופן בין שחקני הקבוצה, בניגוד לקבוצות כמו לייקרס, אוקלהומה ומיאמי. דבר שמוכיח שווריירס כשמם כן הם חבורה מאוחדת של לוחמים ולא לוחם אחד שגורר אחריו קבוצה.

העבר, ההווה וכנראה גם עתיד

עוד לא הגענו אפילו לאמצע העונה, כך שהמרחק של גולדן סטייט מהפלייאוף עוד רחוק מאוד ולא פעם בהיסטוריה של קבוצת הלוחמים הם הגיעו לאמצע העונה במאזן חיובי ומשם הכל התרסק. אז נכון ש"לא כל הנוצץ זהב" אבל לעומת שנים קודמות, ישנו משהו שונה בגולדן סטייט של השנה, היא הרבה יותר שמחה, יותר מפוקסת והרבה יותר לוחמת!

בין אם אנחנו אוהדי הניקס או הלייקרס, אם אנחנו כבר עייפים מסאן אנטוניו או בוסטון, אם אנחנו מונעים ממיאמי או אוקלהומה, כולנו אוהבים לראות את אנדרדוג הלוחם שמפלס את דרכו מעלה בעבודה קשה וסיזיפית, לכן לקורא מרק ג'קסון אנא זכור שכולנו מאחוריך ומצפים לפגוש אותך לכמה סיבובים נוספים בתום העונה.

זאת הזדמנות נהדרת לברך את שנת 2013 שלמרות כל הספקולציות באה עלינו לטובה. עם גולדן סטייט או בלעדייה ישנה הרגשה שפלייאוף 2013 יהיה יותר מרגש ומלהיב מקודמו, לנו רק נשאר לחכות ולהעביר את הזמן במקום מחומם…

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. תמיר טור מצוין.
    אני עוד זוכר את גולדן סטייט של כריס מאלין, טים הרדווי ומיץ' ריצ'מונד. זו הייתה קבוצה נהדרת שהעשתה צרות צרורות לגדולות במערב. הבעיה הגדולה של הקבוצה הזו היא בריחת הכוכבים לשווקים גדולים יותר, מה שמונע המשכיות. בכלל הבעיה הזו פוגעת בלא מעט קבוצות שזוכות בדראפט ואח"כ מאבדות שחקנים. אני אשמח לראות קבוצות חדשות מטפסות לצמרת באופן עקבי, זה יוסיף הרבה ענין מחודש ולא עוד מאותו דבר.

  2. אחלה פוקוס על קבוצה שקצת מתעלמים ממנה…תודה. חסרה לי סקירה של הצוות הרפואי, קריטי להצלחת הקבוצה הזו…
    לאלעד – לא בטוח שבריחת כוכבים פגעה, סן פרנסיסקו אחלה עיר וקליפורניה אחלה מדינה. פשוט לא היה להם כוכב שיברח…
    הייתה להם בעיית דראפט קשה. זה מוזר לכתוב את זה על קבוצה שלקחה גם את מונטה אליס וגם את ארינאס בסיבוב השני, אבל הם לא עשו כלום בדראפט מאז שהביאו את וובר (בחרו את פני הארדוואי ועשו טרייד) הקבוצה הזו הביאה בעשיריה הראשונה שחקנים מדהימים כמו אייק דיוגו, פטריק אובריאנט ומייק דאנליבי. זה הופך את ג'ייסון ריצ'ארדסון לבחירת דראפט מוצלחת! הם אפילו הצליחו לבחור את וינס קרטר (ולהעביר מיד עבור אנטואן ג'יימיסון החביב) ואת ג'ייסון טרי (ולהעביר מייד עבור מוקי בליילוק), בחרו אפילו את אקפה אודו מקום 6(אחריו נבחר גרג מונרו).
    נראה ששיפור בבחירות האחרונות (מלבד אודו), קרי, תומפסון, בארנס, אזלי יחד עם בחירה נכונה של שחקני משנה יצרו שם קבוצה עמוקה עם אחד הספסלים החזקים בליגה. אם ההימור על הבראה של בוגוט יצליח הם יכולים אפילו לעבור סיבוב פליאוף.

  3. קבוצה שכיף לראות.

    מארק ג'קסון מועמד חזק מאד למאמן העונה.
    מי יודע איפה הם היו אם בוגאט וראש היו בריאים…

    1. הטרייד שהצעת לא עובד תקציבית, ויעבוד רק אם תוסיף את ג'ארט ג'ק או קומבינציה כלשהיא של החוזה הנוראי של ביינדריס (9 מיליון לעונה, חתום לעוד עונה) שקשה לי להאמין שממפיס תיקח. על ג'ארט ג'ק אסור לוותר.

      גם קשה לי להאמין שממפיס תרצה את ג'פרסון. 10 מיליון לעונה וחתום לעוד עונה אחרי זאת… לא אטרקטיבי לשחקן של 2 נקודות במשחק ולא שותף אפילו בהרבה משחקים. הוא גמור לדעתי.

      אגב, כתבה מעולה ודי ממששת את מה שכתבתי טרום העונה (למרות שאז חשבתי שבוגוט יעזור לסחוב את הקבוצה למעלה, והוא בקושי שיחק העונה עם כל הפציעות שלו).

      הנה קישור (תמיד נחמד להסתכל על פריוויו בדיעבד: http://www.hoops.co.il/?p=2232

  4. לא נכון.

    כדי שהטרייד הזה יעבוד תקציבית, כל מה שצריך זה להוסיף חוזה של פחות ממיליון דולר מגולדן סטייט לממפיס – אפילו ג'רמי טיילר יספיק.

    אבל כשאומרים "משהו בסגנון" מדברים על קווים כלליים לעסקה, ולאו דווקא לממלאי מקום מינימלים כאלה.

    וג'פרסון לא גמור – הוא פשוט היה פצוע רוב העונה, ולא הצליח לחזור לרוטציה כי הקבוצה רצה טוב.
    כן, הוא מרוויח הרבה, אבל מה לעשות שאם קבוצה רוצה לעשות טרייד של שחקן שמרוויח 16 מיליון דולר באמצע העונה – היא גם תצטרך לקחת חזרה הרבה משכורות באופן יחסי.
    ובמקרה של גולדן סטייט – הגיוני שזה יהיה ג'פרסון.
    הם לא יתנו חבילה של ג'ק, לאנדרי וכו' כשהם כל כך מצליחים, והאפשרות הנוספת היחידה ההגיונית זה החוזה של ראש + ביידרינס.
    אין משהו אחר.

    המגעים ביניהם הם שמועה – לא רעיון שלי, אבל אם משהו יתבשל לכדי עסקה, מאד מאד סביר שזה יכלול את המרכיבים האלה פלוס מינוס.

    1. לדעתי הגריזליס יקבלו הצעות שוות בהרבה (למשל מה שהצעתי אתמול שאני בספק רב שהראפטורס לא יסכימו לתת את קלדרון ואת רוס בעד גיי).

      מה גם שאם כבר הגריזליס ייקחו חוזים כמו ביינדריס וג'פרסון, הם יעדיפו חוזים שנגמרים בקיץ הקרוב ושיפתחו להם מקום תחת תקרת השכר. גם ג'פרסון וגם ביינדריס חתומים לעוד עונה אחרי זו, ושניהם לא שווים חצי מהמשכורת שלהם.

      זה נכון שאם אתה סוחר בשחקן של 16 מיליון אתה תקבל חוזה גדול בחזרה, אבל אין ספק שתעדיף חוזה גדול שמצדיק אותו, ולא באסטים.

  5. היו שמועות שהם מדברים.
    אם דיברו – אז ג'פרסון או ביידרינס היו כלולים.

    מעולם לא אמרתי שזה הרעיון שלי לטרייד הכי טוב שהגריזליז יכולים לקבל עבור גיי.

    קשה לי להאמין שטורונטו יוכלו לתת הצעה מספיק טובה, אלא אם כן יצרפו את רוס, ואני לא בטוח שהם מוכנים לעשות את זה.
    אם כן – יש להם סיכוי טוב, אבל זו תהיה טעות לדעתי.

    לדעתי, הדיל הכי טוב למטרות החיסכון של הגריזליז מחכה להם בסקרמנטו – בעסקה שתכלול גם את גיי וגם את רנדולף שיש לגביו שמועות.

    הדיל הכי סולידי ופשוט זה גיי תמורת גריינג'ר.

    הדיל הכי חסכוני תמורת גיי בלבד שעדיין יתן להם מישהו לשים במקומו בעמדה – הסאנס והג'אז.

    ואם בא לקליבלנד לקפוץ למים העמוקים ולא לחכות עוד שנה (שזה מה שאני מצפה שיעשו) – אז גם הם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט