רוכבים על הגל (13) – ריקוד המכונה / עידו גילרי

היום ניתן את הבמה לשניים: וסילי קיריינקה  (מספר 3), ווטר פולס (מספר 6) מקבוצת סקיי.

 

אם הטור דה פרנס הנוכחי מרגיש לכם כמו תהלוכה נשיאותית שנועדה להביא את המנהיג הנבחר אל בימת נאום הניצחון , זה כנראה לא סתם. כריס פרום בהחלט עושה את שלו אבל זה נראה שהפמליה שלו מקבוצת סקיי הופכת את חייו לקלים בהרבה. בעצם למעט פרום הקבוצה כולה מורכבת מחבורה של דומסטיקים שמטרתם היחידה היא לדאוג שהרוכב המוביל ילבש את החולצה הצהובה בטקס בשאנז אליזה.

הפירוש של המילה דומסטיק בצרפתית הוא משרת, ותפקידם של רוכבי המשנה די עונה להגדרה. זה חלק מאופיו המיוחד של הענף שהתחרות בו היא אישית אך בו בזמן גם קבוצתית. כיצד בעצם עוזרים המשרתים לאדונם? זה מתחיל מהצרכים הפשוטים ביותר של אוכל ושתייה. את אילו צריך להביא מהמכונית הקבוצתית או לאסוף מדיילים בצידי הדרך. כל טיפת אנרגיה של הרוכב המיועד חשובה ולכן תמיד אחד הדומסטיקים ידאג לכך עבורו. אבל הרבה יותר חשוב מכך הוא לגונן על המנהיג מקשיי הדרך. הרכיבה בתוך הדבוקה מקטינה את צריכת האנרגיה של הרוכב בכ-40% לעומת קדמת טור הרוכבים. תפקידם של הדומסטיקים לדאוג שהמוביל שלהם יוכל לרכוב באופן חסכוני באנרגיה אבל גם במקום מספיק בטוח שיימנע ממנו להילכד בתאונות. במקרה והמוביל חווה כשל טכני אחד הדומסטיקים ייתן לו גלגל או את אופניו במקרה הצורך או שכל הקבוצה תרד אחורה כדי להחזיר אותו לדבוקה. בקיצור דומסטיק לא שואל אלא עושה.

 

מעבר לתפקידים הרגילים של הדומסטיקים לאלו של הרוכב בחולצה הצהובה יש ייעוד  חשוב בהרבה. הם מהווים כוח שיטור שאמור להכתיב ולשלוט בקצב שבו מתנהל הפלוטון. כלומר הם אמורים למנוע מרוכבים מסוימים לברוח או לשמור פער מסוים מקבוצת הבריחה. במקרים אחרים יישלח משרת עם הבורחים לא בשביל הסיכוי הנכסף לזכות בניצחון בקטע אלא כדי לשמש כלי עזר לאדונו יותר מאוחר במהלך הקטע. זו הגדולה האמיתית של משטרת סקיי. היא מנקה ומפנה את נתיב התהלוכה כך שהמסלול הופך שטח סטרילי עבור מנהיגם.

כדי להבין כיצד עובדת המכונה של סקיי  נסתכל איך מורכבת החבורה הזו שסביב כריס פרום. הדומסטיקים של סקיי נחלקים בפועל לשתי קטגוריות עיקריות. הרוכבים שכוחם העיקרי הוא ברכיבה במישור  (וסילי קיריינקה, לוק רואו, ואיאן סטדנארד) והרוכבים שמצטיינים ברכיבה בהרים (גראן תומאס, מיקל לנדה, ווטר פולס, סרג'יו הנאו ומיקל ניאבה). נתמקד כעת בשניים מהם.

*

וסילי קיריינקה הוא הביילורוסי היחיד בפלוטון .הוא גם כנראה הדמות המתאימה ביותר לדומסטיק. מדובר ברוכב אפור שהראיונות איתו נגמרים אחרי שתי שאלות בערך כשהמראיין מבין שמכאן לא יצא הרבה. לפני שהגיע לסקיי הוא מילא את התפקיד בהצלחה במוביסטאר. קיריינקה הוא רוכב נג"ש מצטיין ובסך הכל רוכב אגרסיבי שיודע לנצח מירוצים מתוך קבוצות בריחה. לזכותו רשומים כבר 3 ניצחונות בקטעים בג'ירו ועוד אחד בוואלטה כמו גם ניצחון באליפות העולם נגד השעון בשנה שעברה. באופן פרדוקסלי דווקא ההצטיינות האישית הופכת  אותו לדומסטיק מצוין. חלק גדול מניהול המירוץ כשהחולצה הצהובה בידי קבוצתך היא  הובלת הדבוקה יום אחרי יום וניהול הפער מקבוצות הבריחה. פה הנוכחות של מנוע כמו קיריינקה שמסוגל להכתיב בעצמו קצב גבוה לאורך קילומטרים רבים היא קריטית. העוצמה של קיירינקה מאפשרת לו להמשיך להוביל את הרכבת של סקיי גם בכניסה לטיפוסים כשהוא ממשיך להכתיב לדבוקה קצב גבוה במיוחד עד שהדלק נגמר ואז הוא מעביר את הלפיד הלאה.

[קיריינקה רושם ניצחון מזהיר בוואלטה באחד הטיפוסים התלולים באירופה]

אם המאמץ שסקיי עושים במישור לעיתים נחבא מהעין העבודה שלהם עבור פרום בהרים גלויה לכל. כאן הקצב שהדומסטיקים המטפסים מכתיבים מונע מהמתחרים של פרום לצאת להתקפות. כשאחד מהם כבר מצליח לצאת למתקפה אז הנוכחות של כמה מהם בסביבה מאפשרת לשמור על קצב גבוה ולסגור בהדרגה את הפער שנוצר כך שהמוביל בחולצה הצהובה יושב לו בנחת מאחוריהם ואינו צריך להשקיע אנרגיה מיותרת במרדף אחר התקפות חוזרות ונשנות.

ווטר פולס ההולנדי הצטרף לסקיי בשנה שעברה ומייד הפך לבורג חשוב במערכת. למרות שהזרקור מיידית הופנה לריצ'י פורט וגראן תומאס שהיו בדרך כלל האחרונים ללוות את פרום במעלה ההר, חלק עצום מהעבודה השחורה בהכתבת הקצב הרצחני  וסגירת ההתקפות בהרים היה מנת חלקו של פולס. רק העובדה שבקילומטרים האחרונים הוא נושר לאחר שכילה את כוחו מסתירה אותו מהעין. פולס ממשיך לעשות את אותה עבודה ביעילות גם בטור הנוכחי ויחד עם שאר צוות המטפסים של סקיי לחסום כל מחשבה על ניסיון להשאיר את פרום מאחור.

מה שהופך את פולס לדומסטיק מוצלח היא העובדה שהוא רוכב חזק שמסוגל לנצח מירוצים גם בכוחות עצמו. כשפרום פרש בטירנו אדריאטיקו של שנה שעברה זה אפשר לפולס לרדוף אחר המטרות שלו ולזכות בקטע הררי כשהוא מותיר מאחור שורה של רוכבים בכירים. אבל החותמת האמיתית  על יכולותיו כרוכב הגיע במונומנט הקלאסי של ליאז'-באסטון- ליאז' השנה. במירוץ הקשה שהתנהל בתנאי מזג אויר נוראיים פולס הגיע לישורת האחרונה עם החבורה המנוסה של מייקל אלבסיני, רוי קושטה וסמי סאנשז רק כדי להערים על שלושתם ולהביא לניצחון הראשון אי פעם של קבוצת סקיי באחד המונומנטים.

 

התמונה המצטיירת היא ברורה. מסביב לפרום נמצאת חבורה של רוכבים שכל אחד בעצמו מסוגל להתמודד על הניצחון בקטע ביום נתון. למען המטרה הגדולה הם כולם מוותרים על השאיפות האישיות ועל הדרך מדכאים את אלו של הרוכבים משאר הקבוצות. למה הם מעדיפים לרכוב עבור סקיי כשהם יכולים לממש את השאיפות האישיות בקבוצות אחרות? התשובה היא כמו תמיד הכסף. השכר שסקיי מציעה להם הופך את העסקה הזו למשתלמת לשני הצדדים. כשההצלחה האישית יכולה לבוא במירוצי אחרים.

*

נותרו עוד יומיים בהרים  בהם עקרונית עוד יש אפשרות לרודפים אחרי פרום לתקוף אותו ולנסות לגרום לשבירה. רוב הסיכויים שנמשיך לראות את משטרת המחשבות של סקיי מדכאת כל רעיון כזה במהירות.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. אחלה עידו. בעיניי הניצחון המרשים ביותר של סקיי כקבוצה היה הראשון עם וויגינס. למרות שוויגינס לא היה המטפס הטוב ביותר בטור (ואפילו לא בקבוצה), ובעיקר היה שען מצויין, המכונה של סקיי בהרים פשוט חנקה לגמרי כל התנגדות.

      1. זה לא היה רק פרום. המטחנה שם עבדה בהיררכיה קבועה: בואסון האגן – רוג'רס – פורט – פרום – וויגינס. אף אחד לא הצליח לעשות כלום מולם.
        ופרום היה רחוק מלהיות הדומסטיק המושלם. וויגינס והוא פשוט שטמו זה את זה. זכור הקטע בו פרום סחב את וויגינס על איזה הר, ובאיזשהו שלב פשוט ברח לו והשאיר אותו לבד. אחרי זמן קצר הוא חזר, ובסקיי תירצו את זה ב"בעיות קשר".

        1. זוכר, זוכר.
          תזכור גם שהייתה תחרות פחות קשה בהרים. בלי האחים שלק או קונטדור ואוונס אף פעם לא היה אחד שמנצח דרך ההרים.
          כלומר נשארת פחות או יותר עם ניבאלי. זו בהחלט הייתה תצוגת כח אבל היה הרבה יותר קל לייתר אותה. תזכור שקאבנדיש גם היה בקבוצה והם איבדו את סוויטסו מוקדם. כלומר בפועל היו שם 6 שעבדו בשבילו (5 אם זה תלוי באוזניות של פרום).

  2. מצויין עידו. חיכיתי לטור הזה כדי להבין דברים שכבר הבנתי טוב יותר

    למרות שפרום בלט מאוד בטור הזה גם באספקטים אחרים כמו יציבות, וירידה

  3. אגב דומסטיקים, חייב כאן אנקדוטה: אחד הדומסטיקים היותר נאמנים שיש הוא ברני אייזל האוסטרי, שהולך אחרי קבנדיש באש ובמים (כבר קבוצה רביעית לדעתי). באולימפיאדה הקודמת, הוא סחב אותו באיזשהו שלב על הגב למרות שהיו שייכים לנבחרות שונות…

  4. תודה עידו. כל אחד מהדומיסטיקים האלה זה בונבוניירה. בעיקר המטפסים, שהם באת שם דבר בתחום וכל אחד מהם מטפסים מעולה.
    אבל יותר מהיכולות, כפי שרמזת, הוא המוכוונות של הקבוצה אך ורק למוביל.
    אם ניקח את טינקוף-סקאקסו למשל, אז גם כשקונדטור היה בעניינים, סאגאן רוצה את הירוקה ומייקה את המנוקדת וקרויזיגר להתברג גבוה. וככה זה (כמעט) בכל שאר הקבוצות. רוצה לומר שכוחם לא רק ביכולתם אלא גם במשמעת הקבוצתית.

    1. לפחות לגבי טינקוף מדובר בעיקר באווירת סוף קורס. אבל לגבי שאר הקבוצות, מה שאמרת זה מאד נכון. בכלל המשמעת בסקיי זה דבר מאד ידוע. הם למשל מחתימים רוכבים על מסמכים שכל אחד שנמצא שהשתמש בחומרים אסורים עף מייד על טיל.

  5. יפה כרגיל .
    אך הפעם אני מבקש לחזור לפביאן קנצלרה כדי להאיר את הענין המדובר המשרת.
    אך לפני כן בסירטון הנהדר של הקטע שהעלית הוולטה בגרנדה בנ ניצח ולורדה.
    היו כאן שני מובילי קבוצות לפחות שעבדו עבור הדומסטיקים שלהם מי שידבר על כדורסל וירצה להקיש אז כאילו שמייקל גורדן יחפש פעם אחר פעם את קוקוץ יחסום לו יכנס לסל ויוציא לו החוצה וכולי.
    אוסקר סיביליה משך שם את ולורדה בעליה הניצחון הזה היה כפי שאמר פדרו הקרין שבעים אחוז בזכות אוסקר סיביליה.
    ומצד שני איסידרו נוזאל שהוביל בולטה נשבר מהקצב המטורף ואז מוביל הקבוצה שלו איסידרו היה דומסטיק לא מוביל .
    ויתר על ההזדמנות להתקדם במעלה הדירוג ולהיצמד להיראס ועבר אחורה כדי למשוך את איסידרו כדי לצמצם נזקים .
    בכלל קטע טעון באמוציות מכל הצדדים המון קהל שאוהב אופניים מעודד ודוחף וגם הרוכבים לא נשארים אדישים.
    ועכשיו לפריז רוביא 2004 לקראת הסוף עובר פאביאן קנסלרה להוביל חבורת חוד הכוללת ארבעה רוכבים .
    רוגר האמונד הבריטי הוא המפורסם שבהם עד אז אלוף עולם לנוער מתחרה בוולודרום ועוד ואילו מאגנוס בקסטד לא מוכר כלל לאיש.
    חוץ אולי מיאן אולריך שכן היה דומסטיק שלו.
    קנסלרה מדהים בעוצמת המשיכה שלו מלפנים אך איש מחבורת החוד לא מתכונן לותר .
    כולם חוששים מרוגר אך לפתע בקסטד האלמוני מעלה הילוך פורץ בספרינט מדהים וכשכולם שואלים מי מי זה הוא כבר מאחורי קו הסיום ואין שום כוח המצליח להחזיר את גלגלי השעון לאחור ולשנות את התוצאה עולם האופניים נאלץ להשלים עם העובדה מאגנוס בקסטד מי זה . ניצח את הפריז רוביא.

      1. ויותר מכך שנה הבאה עבר יאן אולריך שסיים מקום שני בטור אך היה קרוב מאד לנצח הפסיד כי נפל. בנגד השעון בכביש חלק .
        אז שנה אחרי אולריך בקבוצה אחת עם אלכסנדר השחצן ועם אנדריאס קלודן אלוף גרמניה אלו המשרתים החדשים שלו בניגוד למגנוס האלמוני .
        ומה הוא עושה בטור במדי דויטשה טלקום …עם הדומסטיקים הללו שום דבר …
        אומנם הצטרף לבריחה עם ויראנק ווויכט שיכחה לחסל את ארמסטרונג אבל לפתע ריס החזיר את וויכט מהבריחה ….ויראנק ויתר והבריחה נגמרה ….
        היום אנחנו יודעים כי קרוב לודאי. ההחזרה לא היתה מקרית … ריס קיבל דרישה וציית ….
        אבל עדיין זהו הכוח שח קבוצה שאין בה משחקי כוח לעומת אחת שבה המשחקים הללו בלתי פוסקים .

  6. אף פעם לא הבנתי עד תום את העניין של העזרה הקבוצתית.
    אבקש לשאול שאלת תם בשביל להבין את העניין יותר טוב.
    נניח שאני בקבוצה אחרת ואני מחליט לעשות רק דבר אחד וזה לנסות להיצמד כמה שיותר לפרום ולרכוב בקצב שלו.
    נניח שאני מצליח בכך ואני צמוד אליו …איפה תבוא כאן לידי ביטוי הקבוצה ?
    תודה מראש לעונים.

    1. הטקטיקה שאתה מתאר לגיטימית במקומות בהן הקבוצה שלך "שרופה" כמו בהרים הגבוהים. אנחנו רואים את זה לא מעט כאשר הפלוטון מצטמצם בגלל קושי הקטע. אבל, לכל רוכב יש את איזור הנוחות שלו מבחינת קצב רכיבה, שיפועים וכולי. הרוכב שעליו אתה יושב (וקבוצתו אם עדיין שם) מודעים לזה, ובד"כ ינסו להכתיב קצב שיותר נוח לו ופחות נוח לך. לא חייב להיות קצב מונוטוני – יכול להיות גם שינויי קצב שלא מתאימים לכל הרוכבים.

    2. אהרון, מעבר למה שכתבו שני המלומדים מעלי, אתה תסחב משקל יותר גדול (כי לו סוחבים מזון ושתייה), אתה תאלץ לגשת לרכב לקחת את אותו מזון ושתיה ובשבילו יביאו, לך לא יהיה מי שיעזור בעת התקפה, לך לא יהיה מי שייתן את האופניים שלו כשיש כשל טכני. נראה לי שהבנת את הרעיון…

  7. לא התייחסתי לליאז'-באסטון-ליאז'. היה מירוץ מטורף. רק להבין שבשלב כלשהו החולצות שלהם התחילו להיות מנוקדות, כי ירד עליהם שלג!
    והסיום היה אדיר. הם כולם נזהרו שלא ישבו להם על הגלגל והוא פשוט תקף בחמת זעם (אם זיכרוני אינו מטעני).

  8. עידו פאקו ומתן תודה רבה.
    אני מתחיל להבין את החשיבות.
    עוד שאלה …אם אפשר.
    אותם רוכבים אפורים מזכירים לי משום מה …קשרי גרזן אחוריים כמו אוגו או קאנטה ( או אם דוגמאות עבר מקללה ,ויירה אסיין ודיויס )
    בכדורגל למרות שהם נחשבים שחקנים אפורים הם מתוגמלים בהתאם.
    אשמח לדעת האם רוכב " משרת " שכזה.
    שכאמור יכול להיות אלוף עולם בתחומו ….האם אחד כזה מוערך ומתוגמל בהתאם ….והאם תיאורטית במידה ויהיו עוד קבוצות על באופניים …האם רוכב שכזה עשוי להיות מושא למאבק גדול בין הקבוצות ( כמו קשר " הגרזן ")

    1. אם אתה מדבר על תגמול כספי, אז הוא מתוגמל לפי המקום שלו בהיררכיה. הרוכבים שעידו הציג בפוסט ממוקמים גבוה מאד בהיררכיה אחרי הרוכב המוביל, ולכן מתוגמלים ביד רחבה (כתבתי בפוסט על הכוחות בענף שאם כוכב מקבל 3 מיליון יורו, דומסטיק צמרת כזה יקבל קצת פחות ממיליון). ודאי שיש על רוכבים כאלו מלחמה – אתה חייב תמהיל של מובילים וגם דומסטיקים.
      יש גם תגמול מקצועי כמו מירוצים שנחשבים פחותי חשיבות, ואז רוכבים כאלו יכולים להישלח כמובילים (ראינו את ריצ'י פורט זוכה בכמה מירוצים כאלו כשהיה הדומסטיק המוביל של פרום). גם אלו שאחריהם בהיררכיה מקבלים "העלאה בדרגה" במירוצים כאלו.

      1. ואגב תגמולים: כשרוכב זוכה בקטע (או במירוץ כולו), הוא מקבל פרס כספי. הפרס הזה בד"כ מחולק שווה בשווה בין כל תשעת חברי הקבוצה, כשהחלק העשירי הולך לאנשי הסיוע הטכני המלווים את הרוכבים.

        1. תודה רבה.
          זה בהחלט עוזר לידי שלי.
          העניין נכנס בי חזק לקראת האולימפידה.
          אני מקווה שישדרו ו…שזה לא יתנגש יותר מדי נם תחרויות האתלטיקה שהיא אהבתי הראשונה בכל הקשור לאולימפידות.

  9. תודה על ההשקעה העצומה בפוסטים האלה.
    בקשר לזה שפרש בגלל האולימפיאדה, הרי האולימפםיאדה היתה ידועה מראש אז כנראה החלטתו היתה קבועה מראש.
    אז כאן השאלה: האם יש איזה שהוא BENEFIT מהשתתפות בטור עם כוונה מראש לא לסיימו? אני לא מבין WHAT'S THE POINT

    1. כל קטע בטור (כל יום) הוא בעצם תחרות נפרדת. ניצחון בקטעים כאלו היא המטרה העיקרית של הספרינטרים (כמו קאבנדיש) כי לזכות בטור הם לעולם לא יוכלו (חלשים מאד בהרים). קאבנדיש מיקסם את ההזדמנויות שלו עם 4 ניצחונות והחליט שזה מספיק לו. הסיכוי היחידי שלו היה לקחת גם את הקטע בשאנז אליזה אבל לפני זה הוא היה צריך לסבול שבוע בהרים – החלטה קלה.

    2. הוא ספרינטר. החבר'ה האלה באים בד"כ לזכות בקטעי ספרינט ולא בכל הטור. קטע הספרינט היחיד שנשאר הוא האחרון, והשאר הם טיפוסים קשים, אז הוא החליט לוותר.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט