רוכבים על הגל (12) – במירוץ נגד השעון, לפעמים השעון מנצח / דוד "פאקו" סעדה

קטע 16 של הטור דה פרנס הגיע אתמול לברן בשוייץ, שם יזכו היום הרוכבים ליום המנוחה השני במירוץ. רק במרחק של ארבעה ק"מ מקו הסיום, מתגורר השוייצרי פביאן קנצ'לארה, ספרטקוס בפי כל. הטור של השנה הוא בעל משמעות מיוחדת לקנצ'לארה, היות והודיע שזו שנתו האחרונה כרוכב מקצועני. בכך משלים השוייצי קריירה מפוארת של 17 שנה כמקצוען.

בסדרת הפוסטים "רוכבים על הגלים", אותה מנווט בעיקר עידו בכשרון רב, הצגנו בכל פעם מישהו המייצג סוג מסויים של רוכב. במקרה של קנצ'לארה, ניסיון זה לא יצלח, היות ואין כזה סוג. מדובר ברוכב המצטיין בכל כך הרבה תחומים שונים, שהשילוב ביניהם הוא לא אחד כזה שאפשר למצוא אצל אף רוכב אחר.

ממה להתחיל? אולי מהנג"ש. מדובר באחד מהשענים הטובים של כל הזמנים. כשען על הצליח לזכות ארבע פעמים באליפות העולם נגד השעון בין השנים 2006-2010, עם הפסקה בשנת 2008 בה זכה באליפות האולימפית בנג"ש בבייג'ינג. הוא גם זכה באינספור קטעי נג"ש בכל המירוצים החשובים, כולל שלושת הגרנד טורים ובכל מירוץ חשוב שאפשר להעלות על הדעת. אחד "התחביבים" שלו הוא זכייה בקטעי פרולוג – קטעי נג"ש קצרים יחסית הפותחים את המירוצים, מה שהביא אותו ללבוש את חולצת ההובלה במירוץ לאחר כל אותם קטעים.

ספרטקוס במראה מוכר

קנצ'לארה לא הגביל עצמו לזכיה רק בקטעי נג"ש. למרות שהוא לא ספרינטר טהור מהסוג שאנו מכירים בטור, הוא ידע להשתמש בעצמה ובאינטליגנציית הרכיבה שלו כדי לזכות בלא מעט קטעים. הנה דוגמא מהטור של 2007.

בזכות נצחונותיו אלו, ספרטקוס הוא הרוכב שהחזיק בחולצה הצהובה במספר הרב ביותר של קטעים מבין אלו שלא זכו בטור.

ספרטקוס גם יודע לעבוד כדומסטיק בגרנד טורים. כך במסגרת קבוצת CSC (טינקוף של היום) עזר לקרלוס ססטרה לזכות בטור של 2008, ואחר כך בקבוצת טרק, בה הוא חבר עד היום, סייע לרוכבים כמו האחים שלק להתמודד על הזכייה בטורים.

אחד מהדברים איתם קנצ'לארה מזוהה יותר מכל הוא המירוצים הנקראים מונומנטים או הקלאסיקות של האביב. מדובר בסדרת מירוצים חד יומיים הנערכים בסביבות חודש אפריל, ומביאים אליהם את מיטב הרוכבים. השניים מתוכם אותם אוהב ספרטקוס במיוחד הם הטור של פלנדריה בבלגיה ומירוץ פריז-רובה בצרפת. מה שמייחד את שני המונומנטים האלו הוא המספר הגדול של קטעי אבנים משתלבות במהלך המירוץ. דבר ההופך אותו לכאוס מתמשך. המומחיות של קנצ'לארה בנושא הביאה אותו לזכייה שלוש פעמים בכל אחד ממירוצים אלו.

קנצ'לארה בטור של פלנדריה ב-2013

אחד הסיומים הזכורים במירוצים אלו הוא זה של פריז-רובה ב-2013 – הסיום בוולודרום של רובה מול ספ ואן מארקה.

אולם אם יש תכונה ייחודית לספרטקוס היא המנהיגות שלו. בזכותה הוא כבר נחשב שנים ל"פטרון של הפלוטון". את התכונה הזו ניצל פעמים רבות כדי להנהיג משמעת בפלוטון. דוגמא אחת ראינו בטור הנוכחי: כאשר אלברטו קונטדור התרסק בקטע השני, האיט ספרטקוס את הפלוטון על מנת שהספרדי יוכל לחזור אליו בבטחה. בג'ירו של השנה, טום דומולן, שלבש את החולצה הורודה, האיט לצורך "הפסקת טבע". עם או בלי קשר, בדיוק ברגע זה התפתחה לה קבוצת בריחה שהתרחקה מהפלוטון, למרות מחאות שאר הרוכבים (היות ומדובר במעשה הנוגד את קוד ההתנהגות המירוץ). ספרטקוס היה היחיד שהצליח להחזירם במהרה לשורה. אך אולי המקרה האופייני ביותר בהקשר זה הוא קטע 3 בטור של 2010: לאחר התרסקות המונית של רוכבים בקטע המסוכן, נטרל קנצ'לארה את הפלוטון, ולאחר מכן הגיע לסיכום עם מארגני המירוץ למחוק את תוצאות הקטע. כדאי לציין שהנהגת הפלוטון שמורה בד"כ לרוכבי ה-GC המובילים במירוץ. בכך הצדיק קנצ'לארה את הכינוי ספרטקוס שניתן לו לפני כן – על שם העבד שהפך למנהיג.

אך החיים לא תמיד מחייכים. באולימפיאדה הקודמת בלונדון הוא היה בעמדת ניצחון, אך התרסק באחת הפניות ונחבל בכתפו. בטור של השנה שעברה, בו שבר את שיא ההופעות בחולצה הצהובה, נקלע קנצ'לארה לתאונה המונית בה נפל וסדק שתי חוליות בעמוד השדרה. הפציעה החישה את החלטתו לפרוש מהרכיבה בעונה שלאחר מכן. בראיונות הוא הודה שהרכיבה היא התשוקה האמיתית שלו, לכן הוא מעדיף לסיים אותה כל עוד התשוקה קיימת, גם אם יוכל לרכב עוד חמש שנים ולקבל משכורת נאה.

הקטע של אתמול הזכיר מאד את כל אותן הקלאסיקות של האביב בהן קנצ'לארה כל כך התמחה, כולל הסיום המעט משופע ואפילו עם קטע קצר של אבנים משתלבות. נצחון בקטע מול הקהל הביתי היה יכול להיות מושלם, אך לפטר סאגאן, הרוכב המושווה ביותר לקנצ'לארה כיום, היו תכניות אחרות. בסיום הקטע ידע סאגאן לתת את הכבוד הראוי, וכינה את קנצ'לארה אגדה בעולם הרכיבה. כשזה מגיע מאחד כמו סאגאן, באמת אין טעם להתווכח.

 

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. נהדר!

    אני ממש נהנה השנה (לראשונה) מהטור, וזה רק בזכותכם. הבחירה שלהאיר גם את הרוכבים שלא מעומדים לזכייה בטור מוסיפה המון צבע, והמון עניין.

    וטום ווייטס לסיום?
    ממתק נהדר לפתוח אתו את היום.
    (למרות שבדרך כלל ווייטס שמור אצלי לשעות הקטנות של הלילה)

        1. יש פה כמה דברים מעניינים מאד:
          1. האם כל מדינה תבחר רוכב דגל ותרכב בשבילו כמו קבוצה?
          2. האם זה יהיה יותר בסגנון סקיי (כולם בשביל אחד) או של BMC (נראה מי מגיע יותר טוב לסיום ונחליט)?
          3. מי יהיה אותו רוכב דגל? (פרום בבריטניה?)
          4. הקטע ארוך וקשה, אבל הוא יותר "הררי" מרוב הקלסיקות, אבל בטח שאינו קטע הרים. אשמח אם תוכל לתת לי את הפייבוריטים שלך לניצחון (נניח 5), בהתאם לפרופיל הקטע ו(אני מניח)גם בהתאם למדינה ממנה מגיעים (לאור תמהיל הרוכבים שירכב איתם).

          1. מתן, לכל שאלותיך יש תשובה אחת: המירוץ האולימפי שונה מאד מהמירוצים הקבוצתיים שאנו מכירים, בעיקר בגלל גודל הקבוצות (חמש במקרה המירבי, פחות בשאר המקרים). לפיכך הרבה יותר קשה לשלוט במירוץ כמו שאנו רואים נגיד מסקיי. יש רוכב מוביל, אבל בכאלה תנאי פתיחה מאד קשה לעשות תכניות. באולימפיאדה הקודמת למשל, נבחרת אנגליה עבדה בשביל קבנדיש, אבל הכמות הקטנה יחסית של רוכבים בפלוטון נתנה הרבה יותר כח לקבוצת הבריחה, ולבסוף זכה בכלל הקזחי וינוקורוב. בתנאים כאלה ממש אי אפשר לתת שום הימור על מובילים וזוכים, בטח בסמוך לטור דה פרנס.

          2. זוכר היטב את לונדון ואת חוסר ההצלחה שלהם לסגור את וינו. אבל בכל זאת, אז הבריטים בהחלט בחרו רוכב דגל והיה ברור שהם רוכבים בשבילו, למרות שזה לא הצליח.

          3. זה לא הצליח כי אחרי הטור של 2012 בו סקיי שלטה ללא עוררין, המירוץ התנהל בסגנון של "כולם נגד בריטניה". קבוצת הבריחה הייתה עצומה, וכמעט אף אחד לא שיתף פעולה עם אנגליה בפלוטון. וינוקורוב פה בעיקר הרויח מן ההפקר – הוא לא בדיוק הרוכב שהיית מצפה ממנו לנצח בשלב זה של הקריירה, והנצחון שלו היה בעיקר כי עשה בית ספר בקו הסיום לריגוברטו אורן הקולומביאני, שהיה פחות מנוסה.

          4. כן ולא. רוכבים המשתתפים באולימפיאדה צריכים להיות בעלי דירוג מינימלי כדי להשתתף, כך שזו לא בדיוק בחירה חופשית (אני אגיד על זה כמה מילים בפוסט מחר). ברור שכל הרוכבים שאנו מכירים מהטור עומדים בתנאי הסף, מה שמאפשר לנבחרות שלהם יותר חופש בבחירת הרוכבים המתאימים למסלול.

          5. וקאב משתתף בוולודרום. הוא אגב טען שהיכולת הטובה שהוא מפגין בטור קשורה לאימונים המיוחדים שהוא עשה עבור הוולודרום.

          1. פאקו תודה רבה.
            אני אשמח מאד אם לקראת האולימפידה תתן את התובנות שלך.
            לגבי התחרות (על כל הקטגוריות )
            וכמובן התייחסות לפייבוריטים

  2. עד שהתרגלתי לפלוטון ללא ינס ווחט עכשיו צריך גם להיפרד מקאנצ'לרה. לא פשוט לא פשוט בכלל.
    יותר מכל דבר אחר אצלו אהבתי לראות אותו מרסק לבדו את הפלוטון על קטעי הפאבה. תצוגת כח שאין כדוגמתה.

  3. קנצלרה הוא מפורסם. למה מפורסם? כי אפילו אני שמעתי עליו. כתשה מאוד מעניינת, תודה רבה, זה מוסיף המון לטור

  4. כשמדברים על קנצאלארה ומזכירים את האולימפידה בהקשר אופניים ומתגלגלים לווינו צריך להזכיר מה עשה הקאזאחי לרוכב צעיר בשם דניס מנצוב בבריחה שניהם היו יחד בקטע בריביירה בניס עד לרגע בו ווינו שלף את האקדח ספרינטים שלו דניס יזכר לימים כרוכב ענק בעל יכולות מדהימות דומות לשל ניבאלי היום ומנצח וולטה אך באותו מירוץ ווינו עשה ממנו ילד קטן …
    אותו מירוץ קטיעים יזכר כמירוץ קלאסי בו ניצח בחור גרמני מהקבוצה של ביארן ריס .
    באותו מירוץ היו בקבוצתו של ריס שמות נוצצים ביניהם איבן באסו ועוד כמה תותחים.
    אצל ריס לא היו כוכבים היתה רק קבוצה .
    את הקטע הראשון הם ניצחו ואז בקטע השני היה מעבר מרוצף פאבה נגד רוח פנים בקטע זה ברחה הקבוצה של ריס עם המוביל שלה יורג יאקשה.
    למרבה הצער יאקשה נפצע מאוחר יותר ולא הגיע לטור ואילו באסו חבר ללאנס ארמסטרונג בשל נסיבות משפחתיות אמא חולה.

להגיב על גור גולן לבטל

סגירת תפריט