ברוחו של מאמן / גיא גריאני

ברוחו של מאמן

 

מאת גיא גריאני ותוספת קצרה של מנחם 

גיא היה קרוב משפחה של עמנואל שפר ז"ל וביקש לכתוב כמה מילים מתוך אהבה לקרוב משפחתו, המאמן "מונדק"!

ביום שישי שעבר נפטר מאמן הכדורגל הישראלי הטוב ביותר אי פעם,עמנואל שפר.


 שפר, או בכינויו "מונדק" (ושמו בכתבה מעתה), נודע בזכות הישגיו יוצאי הדופן: רבע גמר במונדיאל 1968 במקסיקו(שהופסד בהטלת מטבע כמו ישראלי טוב) וכמובן המונדיאל היחיד בו השתתפה ישראל, ב1970 במקסיקו.


 ולמה בחרתי לספר על מאמן כדורגל לחובבי הופס? בגלל שהחסרון שלו הוא סממן לתופעה שמלווה את הספורט העולמי בכלל, אך את ה NBA בפרט- מעמד המאמנים והשפעתם.
היום המאמנים הפכו להיות בייביסיטרים לתינוקות מגודלי אגו אשר נקראים "פרנז'ייז פליירס". מעטים הם המאמנים אשר מהווים סמכות,ומתמעטים עוד יותר הארגונים שחפצים במאמנים אלו. דרון וויליאמס למשל, הפך למחסל המאמנים הסדרתי כאשר העיף את את סלואן אחרי 23 שנה ברצף,לא התרצה, עבר קבוצה לנטס ומחק את אייברי ג'ונסון,כאשר קבוצתו לא רוצה את ג'ף וואן גנדי בשביל הסיכוי להביא את דוויט הווארד, שהטיס את סטן וואן גנדי(האח של) מאימון אורלנדו, כדי לברוח אל הלייקרס, שהעיפו את מייק בראון, שגרר פרצופים מקובי והגיע ללייקרס לאחר שלא הצליח להשאיר את לברון ופוטר מקליבלנד והיריעה קצרה מלהכיל את הטלנובלה בהתהוות.


 גם התפיסה על המאמנים נפגעה. אם בעבר היו מדברים על מאמן כאל דמות אב, טקטיקן ופסיכולוג שיודע להוציא מהשחקנים את המירב,(מרד אורבך ועד לפיל ג'קסון) היום אנו מדברים על מאמן שלא מפריע לכוכבים, שמצליח להחזיק את האגו בחדר ההלבשה(האם עוד מישהו חשב על ספולסטרה בתחילת דרכו?), האם זאת המהות של מאמן כדורסל?! ממתי המשחק הקבוצתי ביותר שקיים, הפך לעוד משחק של סטאר שעושה ככל שעולה על רוחו באין מפריע,על המגרש ומחוצה לו?


 "חוסך שבטו שונא בנו"- מי שאינו מחנך את ילדיו,או שחקניו במקרה הנ"ל, פוגע בהם. דווקא בNBA, הליגה מספר אחת בעולם אנו הורסים את השחקנים ואת המשחק. מאמנים כמו קאווץ' קיי,סקוט דרו מביילור, טום איזו ממישיגן סטייט, ביל סלף מקנזס ג'ון קאליפרי מקנטקי ועוד רבים וטובים, זונחים את חלום הNBA בשביל ג'וב במכללות, לא כמלטפי אגו אלא כמאמנים, בעלי כבוד, יכולת לקבוע את שיטת המשחק, החמישייה והיכולת לפתח את הכדורסל והשחקנים.


 בהלוויה של "מונדק" אמרו שחקניו שהוא היה המאמן הטוב ביותר שהיה להם,דווקא בגלל שהוא דרש מהם, ציפה לקבל 110% והיה קשוח כשצריך, אך טיפח ותרם להם כשחקנים ואנשים.


 זוהי מטרתו של מאמן. איפה הוא, איפה לומברדי ואורבך אשר מתהפכים בקברם ואיפה מעמד המורה(או שזה מאמן? גם ככה זה אותו דבר) היום.

תוספת של מנחם

כשהיתי צעיר ויפה ואימנתי את אדלפי יוניברסיטי בכדורגל, הייתי מגיע לאימונים שניהל עמנואל שפר , בעיקר עם הנבחרת. למדתי המון ממנו, בעיקר בצורת הדיבור לשחקנים, והגישה של "TOUGH LOVE" שלו. השחקנים אהבו אותו כאב, העריכו אותו, אבל…גם פחדו ממנו. הוא היה קטן כזה עם יד ברזל, אבל גם מצחיק עם המבטא הפולני שלו. פעם הוא אמר לשחקנים "מחר אימון בחצי שמונה". חצי מהשחקנים הגיעו לאיצטדיון רמת גן ב-4 בבוקר כי הם היו רגילים לשגעונות שלו, ואם הוא אומר "חצי שמונה", אז זה 4 בבוקר…

 

כמובן שהוא התכוון לשבע וחצי, כמו שאומרים בגרמנית ובפולנית…

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 50 תגובות

  1. עמנואל שפר הוא גדול מאמני הנבחרת אי פעם. המורשת הספורטיבית שלו, והצעדים שעשה (שגם היום נחשבים מהפכניים- סא"ל עשה אימוני כושר לנבחרת, האחראי על כושר קרבי בצבא). מאמן מדהים, ויהי זכרו ברוך.

  2. יהי זכרו ברוך.באמת אחרון הנפילים.לא קם אחריו יורש אלא רק חיקויים דהויים.מאז ימי שפר הנפלאים,יש לנו את כל הפוזה מסביב,אבל אין לנו כדורגל.זו האמת העצובה.הוא היה האחרון,שאצלו שחקו כדורגל.תנוח נשמתו עדן.

  3. חבל שלא ראיתי את נבחרת ישראל תחת שפר. אני אוהב את הזן (הנכחד) של מאמנים קשוחים אך אוהבים. כאלו שיוציאו משחקן צעיר ונפוח אגו את כל מה שהוא יכול להיות. הצרה היא שבכדורגל של היום, שבו התוצאות הן קרטיות ואין ממש סבלנות, מאמן לא ממש יכול לבנות לעצמו מספיק בטחון במשרה בשביל לסכן את הניצחון בשבת בשביל ניצחון באליפות בסוף השנה או בשנה הבאה. הדבר בולט גם בנ.ב.א.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט