על ספת הפסיכולוג/ הגולש ידידיה

אני פה באתר כבר שנתיים וחצי, ונהנה מאוד. שמחתי לראות את ההתאמות שנעשו לקראת סוף הפלייאוף, שאפשרו ׳חדר הלבשה׳ שמח – ומיעוט מכות באתר. עד כה כמעט לא כתבתי תגובות (הופעתי כ׳קורא קבוע׳), אבל התחשק לי לפרוק קצת על ספת הפסיכולוג 🙂

יש לי ווידוי – אני לא אוהד של קבוצה (ב-NBA) – אני אוהד של אנשים. יש לי שחקנים שאני אוהב מסיבות שונות, ואני עוקב אחריהם בין הקבוצות.

הדוגמא שאולי הכי קלה להבנה היא עמרי כספי – במקרה זה, הסיבה היא פרובינציאליות. אני אוהד את הקבוצה שבה הוא נמצא כל עוד היא משרתת את השחקן עצמו. במקרים קיצוניים, אני ארצה במפלת הקבוצה (כשכספי לא שותף בפליאוף של יוסטון – שאת המשחק שלהם אני לא אוהב באופן כללי, עם דגש על הארדן). אפילו לא אכפת לי שהקבוצה תפסיד אם הוא יפציץ משחקים (זה כמובן קשור לכך שהוא לא במעמד של כוכב. כישלון של הקבוצה לא מעיד עליו כלום. במקרה של כוכבים, אני לא ארצה בכשלון הקבוצה שלהם…).

גם דיוויד בלאט הוא דוגמא לכך (אבל לא רק מפרובינציאליות) – אני לא אסלח לו על זה שהוא מנע ממני באותה התקופה לשנוא את מכבי תל אביב – פשוט לא יכולתי לרצות שהוא יכשל (כל עוד זה לא פגע בקבוצתי האהובה). ׳לצערי הרב׳, גם הייחס שלי ללברון ג׳יימס הוא כזה.

אז מה עושים כשאהדה לאנשים שונים משתלבת, ואז מתנגשת בכל העוצמה?

התחלתי לעקוב אחרי הNBA באופן סדיר בשלב קצת מאוחר – בשירות הצבאי שלי, העלתי את המעקב אחרי ה-NBA בעיקר בעקבות היכולת של הליגה הזו למלא לך שעות אינסופיות, ומאז אני ׳תקוע׳. אני מאמין שזאת גם אחת הסיבות שאין לי קבוצה ׳משלי׳.

הולך על הדרך הקשה, ולרוב מצליח. ג'יימס.

לברון ג׳יימס הוא מבחינתי שילוב מנצח של שחקן שיכול לעשות מה שהוא רוצה במגרש, ובוחר את הבחירות הפחות ׳קלות׳ – הוא ינסה להכניס שחקנים אחרים למשחק. הוא ייתן הכל בהגנה – ייקח את השחקן הכי קשה לשמירה, וייתן את כל מה שהוא יכול בצד הזה של המגרש. הוא שחקן שיכול אם ירצה להוציא טריפל דאבל בחצי מהמשחקים, אבל לא פעם תמצא אותו גומר משחק עם 9 ריבאונדים או אסיסטים. הוא לא ילחם על זה אם זה לא קריטי (ממש ׳פחדתי׳ במשחק הזה שגם כאן הוא יוותר על זה).

כשהוא עבר למיאמי, קצת צרמה לי הדרך, אבל אני העדפתי (מהטיות קוגניטביות מובנות) להתמקד בזה שהוא יצר משדר מטורף שכולו הלך לצדקה. כשהוא הציק לספולסטארה,העדפתי להעלים עין, הרי הוא לא מאמן מי יודע מה (עוד הטייה קוגניטיבית – אגב אני חושב שהקרדיט להגנה ההזויה והמטורפת של מיאמי כולו שלו).

אז מה עושים כשאותה סיטואציה חוזרת עם דיוויד בלאט?!

בהתחלה נשארתי נאמן לבלאט – קיוויתי בכל מאודי שקליבלנד ולברון יכשלו תוך הבנה בראש חוצות שהם יצאו אידיוטים כשגרשו את בלאט (ואפילו פנטזיות של קריאה לדגל במהלך הפלייאוף בכדי שיציל אותם – כן, פנטזיות).

בסופו של דבר, גיליתי בלית ברירה שאני עדיין אוהד של לברון (לא סותר את אהדתי לבלאט). רציתי שבכל רגע הוא יוכיח את עליונותו על ה׳MVP׳ של הליגה (הגיע לסטף קרי בהחלט, אבל זה ממש לא הפך אותו לשחקן הטוב בעולם). רציתי שקליבלנד ינצחו, וישתיקו את גולדן סטייט היהירה.

הניצחון האחרון, ובמיוחד הראיון שלברון נתן לאחר המשחק על שולחן הפרשנים, עזר לי לראשונה להשלים עם הסתירה הזו גם באופן מודע לגמרי – לברון בראיון טען שהוא חזר לקליבלנד בכדי להביא אליפות – הוא ידע כל הזמן איך צריכים לעשות את זה, ושהוא מודה להנהלה ולקבוצה שהסכימו לקבל את ההוראות שלו (‘my commands’’, אם אני זוכר נכון.). האמירה הנוראית והמגעילה (והכנה) הזו הפילה לי את האסימון על ההתנהלות של לברון.

בנדורה – מהוגי תיאוריית הלמידה בפסיכולגיה החברתית, הדגים את חשיבות מושג למידת החיקוי:

כמו כן, הוא גם הראה איך התנגשות בין מודל לחיקוי לבין ערך מסויים מחייבת שבירת סכימה או התאמה מחודשת. לדוגמא, באופן פשטני – אם אני אוהב סיגריות (אני לא), ואני גם מאוד מעריך דמות כלשהי (המודל) אבל הוא מתנגד נחרץ לסיגריות, אני אאלץ להתגמש – או לשבור את האהבה לסיגריות, או לשבור את ההערכה למודל, או לתרץ למה אין התנגשות אמיתית (כל זה באופן לא-מודע).

קרה המקרה, והערכתי שני מודלים – לברון ובלאט, ונוצרה התנגשות בין השניים. מסתבר שבאופן תת-מודע, אני החלטתי לעקם את ההתנגשות בין שניהם, והנה התירוץ הקוגניטיבי האישי שלי:

עם כל מה שנגיד, ללברון היו אפשרויות יותר טובות מקליבלנד לאליפות. אני באמת ובתמים מאמין שהיה בו רצון אמיתי להביא לקליבלנד אליפות. מבחינתו – הוא הרגיש בכל מאודו, שיש דרך שתמקסם את האפשרות הזאת.

האם זה אומר שבלאט לא יכל להביא אליפות? לא! (אגב, אני חושב שהיה לו יותר סיכוי), ולדעתי גם לברון לא חשב שזה לא אפשרי, אבל זה לא היה המסלול שלברון ראה לנכון. יש כמה דרכים להביא אליפות, וגם לברון יודע את זה, אבל הוא הכיר ובחר בדרך כלשהי שלדעתו תביא אליפות בסבירות גבוהה, ובלאט לא התאים לדרך הזאת נקודתית.

תדמיינו שאתם מקימים סטארט-אפ, אתם יודעים בוודאות על דרך מסויימת שיכולה להביא להצלחה מסחררת, ואז מגיע מנכ״ל מבחוץ, שאומרים עליו שהוא גאון, ומוביל לכיוון אחר. יכול להיות שהכיוון הזה יצליח, אבל אתם יודעים שהכיוון שלכם לא פחות טוב, ואתם לא מספיק בטוחים שהכיוון שלו כן. עכשיו, תדמיינו שאתם גם בעמדה שאתם יכולים להכריע, ותבינו שללברון לא באמת הייתה ברירה.

למפרע, אין ברירה אלא להגיד שלברון צדק. אבל גם לא צריך להגיד שבלאט טעה (גם הוא היה בטוח בדרך שלו, ואני מאמין שהיא הייתה עובדת, אבל הוא לא היה בעמדת השפעה כמו לברון).

עוד כמה הגיגים על הסידרה ההזויה הזאת:

קליבלנד הלכה עליו בהגנה וזה השתלם לה בגדול. קרי שומר על אירווינג.

דיברו הרבה על כמה המצ׳אפ של גולדן סטייט הוא בעייתי לקליבלנד. למפרע אפשר להגיד שהמצ׳אפ הזה בעייתי גם לג"ס. ככל שסדרת הגמר התקדמה, קליבלנד הלכו בכל הכח על קרי, ולא הפסיקו להחליף ולהתקיף אותו.

גולדן סטייט הסתירו תמיד את קרי בהגנה, וקליבלנד אילצו אותם לחשוף את הבלוף שבשמירה של קרי. מהסדרה הזו נוצר הרושם שקרי הוא שומר מזעזע. אבל חייבים להבין שזה די ייחודי למצ׳אפ מול קליבלנד – בקליבלנד משחקים 2 משחקני הבידודים הטובים ביותר שניתן למצוא.

רק קליבלנד יכלה להביא את השמירה הבינונית של קרי, לעימות מתמיד מול טובי המתקיפים. אנחנו כן נראה קבוצות שמנסות את זה יותר, אבל אף אחד לא תוכל ללכת על זה פעם אחר פעם, וקרי לא יראה כ״כ חסר אונים מול מתקיפים קצת פחות טובים. נראה לי שלנקודה הזו הייתה השפעה מעבר להתקפות האלו – הם גרמו לקרי ליותר עבירות, הם עייפו אותו יותר, וברמה המנטאלית, קליבלנד נכנסו לו לראש בכל הכח ושיבשו אתכל צורת המשחק שלו ובעקבות כך גם של גולדן סטייט.

נמאס לי מהתפיסה האמריקאית שהכל בינארי – כולם מתחלקים לאחת משתי אפשרויות – לוזרים או ווינרים. מנסים עכשיו לטעון שטיירון לו הוא מאמן מצויין בעוד קר הוא נוראי. (אגב, בעיניי שניהם בינוניים, וכמו שהבנתם, בלאט עולה עליהם).

בעייני, יש 4 תחומים עיקריים למאמן –

יצירת אסטרטגיית משחק כללית (על פני עונה שלמה – סגנון משחק)

יצירת טקטיקה למשחק נקודתי (תכנית משחק)

התאמות במהלך המשחק

יצירת מחוייבות שמובילה לרמת ביצוע כלפי השחקנים

לעניות דעתי (הלא קובעת), קר מתמחה בנקודה הראשונה והאחרונה.

טיירון לו מתמחה בנקודה השנייה והאחרונה.

שניהם בעיניי נכשלים לגמרי בנקודה השלישית, ולדעתי זו גם הנקודה החזקה ביותר של בלאט. לדעתי הוא גם טוב מאוד ביצירת אסטרטגיה כללית, בנקודה השנייה הוא די חלש, והנקודה הרביעית היא הכי מורכבת אצלו, ומאוד תלוייה במערכת שסביבו. בהינתן 2 קבוצות עם סכום יכולות פחות או יותר שוות – מישהו חייב לנצח, ומישהו חייב להפסיד. המפסיד תמיד היה יכול לעשות משהו שונה (כי הקבוצות שוות), ולכן תמיד יהיה אפשר להגדיר אותו כלוזר, ולכן כל ההגדרה לא רלוונטית. לפי הגישה הזו, אם תפגיש שני ווינרים, אחד מהם יצא לוזר, ולכן זה טפשי לגמרי.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 84 תגובות

  1. טור נפלא. אני גם חושב שרובנו מחבבים שחקנים מסויימים ולפי סה מתענינים בליגה באופן כללי
    מספיק לראות מה היה כאן בגמר באתר, אוהדי לייקרס והספרס בטירוף בעד גולדן סטייט
    אוהדים אחרים של בוסטון או טורונטו או מיאמי בעד הקאבס. זה רק בשל זיהוי עם שחקנים

    באשר לבלאט, אני מקווה שיבוא יום ומישהו יפתח את הפה, ויספר מה קרה שם. כי אובייסלי קרה שם משהו. בלאט או גריפין לברון או טייררון לו, שמישהו פשוט ידבר ויסביר מה באמת קרה, איזה דברים בחדר ההלבשה גרמו להם לעשות את זה. לי זה עדיין אניגמה

  2. להיכנס לראש של סטף ולהפעיל עליו עומס – נקודה נכונה מאוד. שלא מספיק דובר עליה.

    ההגנה הכי טובה היא התקפה. ההגנה הכי טובה על סטף הפנומן היא התקפה עליו. לסבך בעבירות, להתיש אותו עם שחקני אחד-על-אחד מדהימים (רצוי להצטייד בקיירי ארווינג).

    וזה הבדל גדול מאוד ומשמעותי מאוד בין כדורסל לכמה מענפי הספורט המובילים האחרים: כל השחקנים צריכים לעשות הכל.

    זה לא פוטבול, עם שתי יחידות (למעשה שלוש) נפרדות לגמרי. זה לא כדורגל, עם אבחנה ברורה בין כישורים הגנתיים להתקפיים (הולך ומצטמצם, ועדיין, מסי לא צריך להיות גם מסצ'רנו). בבייסבול זה בכלל פיצ'ר שלוקח על עצמו חצי מהמשחק.

    בכדורסל – אתה חייב לדעת לעשות הכל, כל הזמן. והיכולת בצד אחד משליכה מייד על הצד השני. בעומס הפיזי, בשחיקה המנטאלית.

    אמרתי תמיד: היכולת הכי גדולה של שחקני אנ.בי.איי גדולים היא יכולת ההתאוששות. לחטוף דחיפות מטורפות בהגנה, באמפים בסקרין, לקבל על הראש דאנק מהדהד או שלשה מופרעת – ומייד, תשימו לב באיזו מהירות מחדשים את המשחק, מייד לטוס קדימה כאילו כלום, ולתת את המיטב שלך בהתקפה. זה פסיכי.

  3. מאד התחברתי להרבה מהדברים שאמרת.
    יש דבר אחד שמפריע לי (ואני די חופר עליו כאן ) והוא שהמאצ'אפ מול קרי היה בעייתי לגולדן סטייט. קרי נשאר לבידודים מול לברון ואירווינג כי הווריורס אפשרו את זה. למה? כי ההגנה שלהם מבוססת על חילופים וגם כשסטף נשאר לבדו מול כל שחקן הוא מסוגל להתמודד איתו. הוא לא עשוי מסוכר ואין צורך להחביא אותו. כשיש שומר כמו תומפסון בודאי שיציבו אותו קודם כל מול הגארד הטוב של היריבה אבל אין להם שום בעיה שיהיה חילוף שישאיר את קרי מולו.
    זה היה ככה גם בסדרנ מול OKC ויש איזו נטייה לראות בקרי בחור חלוש וכחוש שלא מסוגל לשמור. זה לא המצב. הסדרה הזו לא הייתה הופעה מרשימה מבחינתו הגנתית אבל הוא גם לא הhווה בעייית מאצ'אפ. אני אביא שוב את הנתונים:
    קרי אפשר לקלוע מולו מולו 37 מ-83 ב-51.2% אפקטיבי וסה"כ 101 נקודות בסדרה. זה קצת פחות מחמישית מהנקודות שנקלעו בזמן שהוא היה על המגרש.
    קרי באמת התקשה מול אירווינג (מי לא) ואפשר לו לקלוע 41 נקודות ב- 16 מ-31. אבל גם לתומפסון לא היו חייים קלים מולו עם 41 נקודות ב-15 מ-32.
    חפרו לנו בלי סוף על איך קליבלנד מנצלת את ההחילופים על קרי נכון? אז בוא נראה מה זה נתן בסוף.
    קרי אפשר ללברון לקלוע עליו בכל הסדרה 13 נקודות ב5 מ-14. לא בדיוק מה שפגע בהגנה של הווריורס.
    בקיצור לא ההגנה של קרי היא הגורם המשמעותי בהפסד של גולדן סטייט בסדרה אלא מה שהוא עשה בצד השני של המגרש.

    1. תודה רבה.
      ראיתי את התגובה שלך בכתבה אחרת (אחרי ששלחתי את המאמר), ולכן לא פירטתי.

      הנקודה המהותית בעיני (כמו שגם סומסום כתב) היא המשמעות המנטאלית בהתנהלות מול קרי:
      יכול להיות שהאחוזים לא היו נוראיים, אבל קשה להתכחש לזה שהמגמה לבודד אותו הלכה והתחזקה (או שאני טועה? כל הפוסט עסקה בהטיות קוגניטיביות 🙂 ).
      גם אם זה לא התבטא באחוזים, זה התבטא בעלייה בעבירות, בעייפות הולכת וגוברת, ביצירת מצבים לאחרים.
      אי אפשר להשוות שחקן שמתמקד רק בהתקפה לבין שחקן שצריך להפעיל את מירב המאמצים בהגנה. שחקן עייף זה שחקן שלקראת סוף המשחק ינסה למסור מסירה מאחורי הגב במקום לשחקן פנוי שלידו.
      בנוסף לכך, יש גם את האפקט המנאטלי – זה משפיל שהקבוצה היריבה מתעקשת ללכת עליך. אם תוסיף לזה את 2 החסימות המטורפות שהוא חטף – זה מכניס אותו לפוזיציה של צורך להוכיח ולהראות לכולם.
      זה נכון שזה לא באופי שלו, אבל זה בדיוק מה שקליבלנד עשו – הוציאו אותו מאזור הנוחות.
      במצב כזה, במקום להמשיך במשחק מלא תנועה ומסירות, קרי צריך היה להראות כמה הוא יותר חזק בהתקפה. הם נכנסו לו לראש באופן מוחלט, ובשילוב עם העייפות הרבה – הרסו את כל צורת המשחק שלו, ובעקבות כך גם את כל צורת המשחק של גולדנסטייט, והביאו אותו לצורת משחק של בידודים.

      1. קליבלנד לא התאמצה ללכת פעם אחר פעם על קרי. אחרת למה זה קרה כל כך מעט פעמים במשחק? זה גם לא התגבר אם התארכות הסדרה פשוט תשומת הלב שנתנו לכך גברה. שוב אם זה היה מפריע לקרי הווריורס היו יכולים בקלות לא להחליף. אם תסתכל במשחק האחרון כשקרי נשאר על לברון זה היה תמיד כתוצאה מסוויץ' אגרסיבי. כלומר קרי יוצא עליו עוד לפני שהחסימה מגיעה, הוא היוזם כאן.
        לדעתי זה גם לא עייף אותו כי המשחק הסטטי של הקאבס גרם לו לרוץ פחות בהגנה מבשאר הפלייאוף. איך זה עייף אותו? אם כבר משהו עייף אותו זה כל אותן דחיפות,משיכות חולצה ותפיסות שלא נשרקו בזמן שהוא עובר על החסימות בהתקפה.
        לפי הדברים שלך אירווינג היה צריך להיות סופר מתוסכל (אם יש שחקן שקבוצות תקפו פעם אחר פעם בפלייאוף הזה ובאופן ברור ומכוון זה הוא) ועדיין הוא הגיע לקלוע את הסל המכריע בסדרה. בקיצור אני לא קונה את הנראטיב הזה.
        קרי לא שיחק את המשחק הרגיל שלו וברור שיש לכך חלק מנטלי משמעותי. אני רק לא חושב שהוא קשור למה שהוא היה צריך לעשות בהגנה.

    2. יש משהו שאני לא יודע כמה הוא ניתן לכימות, והוא הצד המנטלי, שפועל מההגנה להתקפה וחזרה. בדוגמאות פשוטות: כמה בלוק אדיר של לברון עולה לי ביעילות התקפית בהמשך ובידיים רועדות? כמה שלשה על הפרצוף של קיירי עולה לי באיבודי כדור ובחוסר בטחון בכלל?

      לא יודע, איכשהו יש לי תחושה שקשה לבודד הגנה לחוד והתקפה לחוד. זה לא שקארי היה "סתם ככה" פחות טוב בהתקפה. העומס, העומס.
      he just couldn't stepH up to the occasion

    3. לא יודע כמה קארי גרוע אך קליבלנד כל הזמן ניסתה ללכת עליו. קיירי אמר את זה במסיבת עיתונאים הם הלכו עליו ללא הרף.
      בנוסף הנתונים שהבאת פחות משקפים, כי כל פעם שלברון היה על קארי , קארי קיבל עזרה, מדריימונד או מבארנס.

          1. בא תביא את הדוגמאות הספציפיות ונוכל לדבר. אני אגיד לך מה אני זוכר ברבע הרביעי 3 וחצי דקות לסוף והמשחק בשוויון. לברון חופר על קרי לבד לבד לבד בלי שום עזרה – ומחטיא.

          2. גילרי הבאתי לך את 6 הדקות של רבע 1 משחק 6. מתוך וידאו.
            100% פעמים ואתה בלבלת אותנו אם נתונים שלא קשורים לכלום.
            למה אתה ממשיך לבלבל גולשים אם השטויות האלו.

            הסדרה נוצחה ע"י הקאבס בגלל החילופים שעשו על השומרק של קארי.
            הנה עוד ניתוח וידאו של רבע 3 משחק 7 (הריצה של הקאבס)
            תראה בעיינים אולי תתחיל להפנים.

            https://www.youtube.com/watch?v=HhXy6FynWBw

          3. מוריה, העיקר שאני מבלבל.
            התייחסתי ספציפית אז למה שאמרת שכל הנקודות היו על קרי כשבעצם רק 4 מתוך 13 היו ולא הגבת . היו שם בדיוק שני בידודים. אחד מוצלח ואחד לא. היו שם גם חילופים בשמירה כי זה מה שהווריורס יעושים אבל בהחלט מה שלא היה שם זה זה: "כל 15 הנקודות הראשונות היו על קרי" אז מי מבלבל את הגולשים עם שטויות?. למה אני צריך להתייחס לדברים שאתה אומר ברצינות כשאתה מסלף דברים וקורא לדברים שלי שטויות?

            לגבי הוידאו הנוכחי אין לי זמן כרגע ואני אצפה כשאתפנה.

          4. הרעיון מאחורי הבידודים על קארי (שעל פי שחקני קליבלנד זו היתה תכנית המשחק), היא בעיקר כדי לגרום לו לעבוד בהגנה, לא בהכרח כי הוא שומר גרוע.
            כששחקן משקיע כל כך הרבה בהגנה, מן הסתם זה פוגע בו בהתקפה, בטח כשגם פיזיים איתו בחילופים ובחסימות בהגנה.

          5. בשביל מה להגיב, אני אומר שחור אתה אומר לבן. אבל אני שם וידאו בשביל שמי שרוצה יוכל לספור לבד . אתה שם סטטיסטיקה בלי שום קישור לחתך של הנתונים. מי שזה עושה עליו רושם, בעייה שלו.

          6. אז אתה רומז שאני לא רואה את הוידאו?
            כי אני הסתכלתי על מה שהבאת אז נחלק ומה שאמרת פשוט לא קרה שם. נניח נתחיל בעבירה של קרי שמובילה לזריקות של TT. אז מי המציא את הדברים אני או אתה? מי מסתכל בוידאו אני או אתה? אני שם סטטיסטיקה בלי שום קשר למה שקורה במשחק? הבאתי כבר דוגמא ספציפית לכמה מקרים. אתה חושב שאני מנסה לעושת רושם? אתה יודע לבוא יפה מאד בטענות לאנישם כאן שלא חושפים את השם האמיתי שלהם כשאתה לא מסוגל לתת כבוד מינמלי לאדם שאיתו אתה מדבר ומבטל את דבריו רק בגלל שהם לא תואמים את השקפתך.
            אתה מתייחס בזלזול וזה לגמרי לא מקובל. אם תרצה לקיים דיון אין בעיה אבל תעשה את זה באופן מכבד ותתיחס גם לתשובות שנותנים לך גם אם מראות שטעית בחלק מהמקרים. (תאמין שלי אין בעיה לעשות זאת).

          7. גירלי שאתה מביא נתונים תביא מראה מקום. קישור ותראה את החיתוך שעשית. אחרת אתה בוחש חול עם מיים.

            כל אחד מהגולשים יכול לראות שהקאבס הולכת רק על חילופים עם קארי (נכון שגם וורזאו ופסטיבוס נותנים תפוקה יפה בהתקפת הקאבס).

            אני שם וידאוים בשביל להראות לגולשים (לא לך אתה כבר יודע הכל) מה קורא על המגרש.

            מצד שני לא ממש אכפת לי מה מקובל עליך או לא והויכוח אתך הופך לטרחני לחלוטין. אין לי שום רצון להמשיך בזה. פה אני מפסיק.

          8. לא מספיק שאתה אומר שאני מדבר שטויות עכשיו אתה גם קורא לי בחורה? (סתם, סתם צוחקים). כל הנתונים שאני מביא הם בדרך כלל מאתר הליגה. כך גם במקרה הזה או מצפייה וספירה של המהלכים במשחק עצמו.
            אתה כותב שכל אחד יכול לראות שהקאבס הולכים רק על חילופים עם קרי ואני עדיין טוען שלא. כלומר זה לא שהם לא עושים את זה אבל לא הרבה. למה אני מתכוון, חילופים בהגנה של הווריורס יש כל הזמן בין אם זה קרי או כל אחד אחר. אני מתייחס כל הזמן רק ספציפית לחילופים שנועדו לבודד את קרי כמו שמציינים כאן כדי לעייף אותו בשמירה אחד על אחד. אני ספרתי בכמה וכמה משחקים את כמות הפעמים שזה קרה והיא הייתה לא גדולה. אתה מוזמן לעשות אותו הדבר ולהגיד לכמה פעמים הגעת.

            אתה העלית בפעם שעברה וידאו וטענת שכל ההתקפות הלכו על קרי ומה לעשות שלדעתי זה היה רחוק מלהיות מדויק. העליתי רק חלק מהטיעונים ביחס לדוגמאות שהבאת אז וחיכתי להמשך הדיון. אני מעולם לא טענתי לצדק אבסולטי או לכך שאני יודע הכל. אתה זה שטוען שזה ברור או אומר שאני מדבר שטויות. אתה גם יכול לחשוב שהדיון איתי מטרחן אבל אני לפחות מנסה להתייחס לטיעונים שאתה מעלה. אתה מוזמן להגיב מחדש לדברים שכתבתי בתגובה לוידאו שהעלית אז.
            אני רק אציין שסרטון של מספר מהלכים גם אם הם ברצף אינו הוכחה למה שקורה בדרך כלל במשחק כולו.

            עכשיו למרות שאתה לא רוצה לדון בזה אני הולך להסתכל על הוידאו שהעלית היום. מי שירצה לקיים דיון מוזמן.

          9. מבלי להתייחס לויכוח שלכם או למראה מקום/וידאו/מגילות קומראן, ממה שזכור לי בתור צופה שראה את כל הסדרה ושלוש פעמים את גיים 7-
            נדמה כאילו בכל התקפה כמעט (שהיא לא מתפרצת או במקרים שלאב קיבל כדור למטה מול תומפסון או לברון מול אזילי) הקאבס הלכו על קרי. ממש זכור לי איך ג'יי אר דוחף את דרכו לכיוון החסימה.
            אבל זה רק אני, לפעמים אני גם שוכח בצל מטוגן על המחבת

  4. מעולה!

    אני לא חושב שהעובדה שקרי שומר בינוני/טוב/מצוין יש משקל בהחלטה לשחק עליו, כשהוא המגן.
    אני חושב שזה קשור מאוד בניסיון לעייף אותו בהגנה, ואם אפשר – "להכנס לו לראש", ולגרום לו לתפקד קצת פחות טוב בהתקפה.

    1. אני מסכים, אבל אני לא בטוח שהאפשר להפריד בין הגורמים –
      אני מניח שגם אתה תסכים שלא היו מנסים את האסטרטגיה הזאת מול גרין…

    2. גיא מה יש לך ? ברור שזה בגלל זה

      חידה: על מי היית רוצה שיילכו עם התערבת עם מישהו על כמה בירות..
      א. דריימונד
      ב. קליי
      ג. קארי
      ד. אזילי
      ה. תשובות ג ד

      1. אני מסכים עם עידו.
        המון נטפלו לקרי על ההגנה שלו.
        אין לו בעיה בהגנה. הוא לא גרין, אבל הוא בהחלט מספק את הסחורה.

        1. אני לא נטפלתי מעולם להגנה של קארי. אך בקבוצה הזאת שרובם סטופרים קארי החלשה
          כמו שלחילופין בקאבס קיירי

      2. אתה מביא את גרין ותומפסון שהם שני שחקנה הגנה מעולים כאופציות אז ברור שעדיף על קרי. אבל אזיזלי? לברון וקיירי עשו ממנו צחוק כשהנוא היה על המגרש. בארנס ואיגואדלה גם קיבלו על הראש מלברון הרבה יותר מהבידודים על סטף.

  5. אגב, לכל אנשי הסטטיסטיקות המתקדמות (גיא, עידו, מתן, …), האם באמת יש אפשרות לבדוק כמה בידודים היו מול קרי (בלי קשר לזריקה בפועל)?

    1. אפשר פשוט ללכת ולספור. מדובר כולו ב-7 משחקים.
      עקרונית ניתן לשאוב את המידע הזה. צריך רק לדעת להפנות שאילתות (SQL) למאגרי מידע

        1. הליגה מאפשרת גישה למאגר הנתונים שלה באתר שלה.
          אני לא מבין בזה כלום אבל אתה יכול לפנות לעומר מזיג.
          או שתסתכל באחד הלינקים האלה בתור נקודת התחלה.

          http://www.danielforsyth.me/exploring_nba_data_in_python/

          https://www.reddit.com/r/nba/comments/3k91g5/finally_some_documentation_for_the_statsnbacom_api/

  6. טור מעולה
    בלאט הגיע בקליבלנד לקבוצה שהתאימה לו בדיוק. קבוצה צעירה מאד שהגיעה מהמכללות ומכבדת מאד את מעמד המאמן.
    כשלברון הגיע (ולאב) כל הסיטואציה השתנתה.
    אי אפשר ששני אנשים יגידו את המילה האחרונה.
    וכמובן… המילים לפני המילה האחרונה.

    יפה ואבירי מצד שניהם שניסו להעביר את העונה באיזשהו שיתוף פעולה אבל אחד היה צריך להתקפל, או שאחד היה צריך ללכת.

    כמו שציינת, שניהם מאד איתנים בדעתם ודרכם.
    במקרה הזה גם אני הייתי משאיר מבין שניהם את לברון…. 🙂

  7. רק עוד נתון אחד שהזכרתי במקום אחר, כי הוא פשוט מהמם:
    במצב של 89-89, שתי הקבוצות יחד קלעו עד הסוף 1 מ-17.
    נמצאה ההגדרה ללחץ.

  8. ההגנה של ג"ס מאוד נפגעה מפציעתו של בוגוט שהוא מגן טבעת מצויין והיה עוזר לגארדים. קליבלנד בהחלט עשו בחכמה שהתקיפו את קארי כל הזמן, וכמו שאמרת,שיד לה שניים מהשחקני העילית של בידודים זה מתבקש, ג"ס פשוט לא מצאו התאמות לזה, במיוחד שאזילי לא היווה פקטור ווראז'או גם כבר לא מסוגל לתת יותר מ10 דקות.
    אפשר להגיד כאן כי פשוט היתה נפילה מנטלית מהגדולות שנראו אצל קבוצה במיוחד אצל שחקנה המוביל, קארי.

  9. מתי נדע את התשובה לשאלה האם סטף קרי שיחק כל הסדרה פחות טוב בגלל ההגנה המעולה עליו או בגלל הפציעות??? אני סקרן לדעת את התשובה

  10. אזהרה – ניתוח פסיכולוגי "לפי העין" ולא מגובה בנתונים.
    אחד הנשקים הגדולים של ג"ס שנוטרלו בחלק מהמשחקים מול אוקלוהומה וקליבלנד זה האימפקט הפסיכולוגי של רצפי השלשות שלהם (במיוחד הקשות).
    קבוצות העונה היו נכנסות להלם ומפסיקות לשחק כשזה היה קורה (זה באמת מתסכל) ולפחות מהתרשמותי משפת הגוף של שחקני קליבלנד, הם לא התלהבו או נכנסו לפאניקה ופשוט המשיכו לשחק.

  11. טור נפלא.
    לדעתי הכל מתחיל בהגנה והגנה זה הרבה רצון להכניס ידיים ,לשרוט להתכופף ליישר מבט שאומר עד כאן!!!
    את זה לצערי לא ראיתי מקרי.
    ראיתי מקיירי ולאב במשחק 7מבעיקר.

  12. לדעתי, לברון התעלה בסדרה הזו למיינד סט ג'ורדני.
    לסטף עדיין אין את זה, וכמו שנאמר פה במהלך המשחק, סטף עושה וידוא הריגה לאחר שהחבר'ה מסביב מוציאים את העגלה מהבוץ.
    שמח על אליפות מוצדקת לקליבלנד למרות שהייתי לכל האורך בעד גולדן סטייט דווקא בגלל שנראה לי שאחרי עונה כזו הם הרוויחו אליפות שתענה למפקפקים בתחילת השנה
    ואת זה אני כמי שהתחיל לצפות בנבא בעקבות הטריפיט השני של שיקגו.

    מקווה מאוד שגולדן סטייט ילמדו מהסדרה הזו הרבה, שיהיו פחות שחצנים ויעריכו יותר את ההישגים וכמו סן אנטוניו יראו את היעד הסופי מול העיניים ולא את הדרך, ושסטף יעבוד על ההגנה שלו ועל הפסיכולוגיה שלו כדי שייקח אליפות שתירשם על שמו.

  13. כתבה יפה!
    לברון דיבר גם על הקרבה ללו. ששניהם בני לאם חד הורית ושגם לו היה שחקן שהצליח למרות הרקע הקשה שלו.
    מתחבר לדברים שמנחם רשם לא פעם על האחווה ושבלט לבן מידי בשביל להיות חלק מזה.
    בראיון הזה הוא היה הכי אוטנטי שאני ראיתי אותו

  14. תודה רבה לכולם על התגובות, זה בהחלט משמעותי, ועוד יותר משמעותי זה הדיונים שמתפתחים בעקבות התגובות.

    אם אני אנסה לחדד את מה שעולה כאן – סטף קרי הוא לא מגן רע. לעניות דעתי הוא מגן בינוני ומטה, אפשר יהיה גם לטעון שהוא בינוני ומעלה – לא נראה לי שזה עקרוני.
    אם מוסיפים לעובדה הזאת את העובדה שבדרך כלל הוא צריך להוציא הרבה פחות כוחות בהגנה, ובסוף הסדרה הזו, הוא הפך להיות מרכז הכובד במהלכי ההגנה – זה משבש לו את כל מבנה המשחק – מתי להשקיע את כל הכח, מתי לשמור כח, מתי לצאת למתפרצת, וכו׳.

    נקודה נוספת שניסיתי לטעון היא שזה דווקא לא חסרון מאוד בעייתי לגולדן סטייט, כי זה מצב מאוד ייחודי למצ׳אפ הספציפי הזה –
    אין כמעט קבוצות עם ׳לברון׳ או ׳קיירי׳, ובטח שלא קבוצות עם 2 שחקנים כאלו. קבוצות אחרות לא יכולות להתקרב לרמת היעילות של תכנית משחק כזו, ולכן לא נראה את זה משפיע יותר מידי.

    אז מה כן צריך להשתנות?
    א. לא יודע, אני חכם רק בדיעבד 😉
    ב. בעיקר הצד המנטאלי. בטח אם עידו צודק, שהקבוצה לא שילמה על זה בפועל (אחוזים ונקודות זה לא מספיק – הייתי בודק יעילות כללית של התקפה שמתחילה בבידוד על קרי), אז קרי צריך פשוט להשלים ולקבל את זה. לא להגרר למשחקי כח.
    ג. נקודה נוספת אולי תהיה להוריד מקרי את המשקל הרב בהתקפה דווקא (בדומה לתהליך שהיה עם לברון וקיירי – לברון כבר כמעט לא מעביר כדור להתקפה – הוא מתעייף הרבה פחות, ויש לו יותר חמצן להלחטות נכונות).

    1. אתה מוזמן לקרוא את התגובה למטה. הסתכלתי על הרבע השלישי מהמשחק האחרון כי מוריה הביא אותו כדוגמא. למרות שלדעתי זה רבע אם יותר שיומש בחסימה על קרי מהרגיל הבדיקה העלתה בבירור שמדובר בתדירות נמוכה. לא נראה לי שזה מה שמשפיע על סטף. כמות ההתקפות שהוא נאלץ להשקיע מאמץ אמיתי בהגנה היא קטנה. כי במהלכים שקלבילנד לא בוחרת לעשות חסימה מולו הוא בדרך כלל ממש סטטי מול השחקן שלו בצד.
      אם הם באמת רוצים להציק לו אז שיעשו את זה בלפחות שליש מההתקפות או שיגרמו לשחקן שלו לעבור על חסימות (אבל זה נוגד את משחק הבידודים שלהם).

  15. כתבה משובחת, גם אני אוהד אנשים ולאו דווקא קבוצות, כמוך. ידידיה.
    אני לגמרי עם גילרי בויכוח.
    קרי מתפתח בתור שומר בינוני ומעלה, הסתיר גם פציעות.
    אפילו לאב נתן עבודת הגנה מצוינת במשחק 7

  16. בגדול הליגה עזרה ללברון ואת העובדה הפשוטה כולם נוטים לשכוח.
    את דהלדובה הרחיקו שמה שעברה אחרי ששבר לקייל קורבר את הרגל !
    השנה אחרי המכה למפשעה של איגודלה הרחיקו את דלי ?
    אבל את גרין הרחיקו אחרי פרובוקציה של לברון כשגולדן הובילו 3 1
    ומשם שני שחקני מפתח בגולדן נפצעו.
    אז מבחינתי זו אליפות עם ריח .
    לארמסטרונג שרו שירי הלל לאחר כל ניצחון דומה צהשבע שלו והיום ?

  17. טוב, אז למי שכן מעוניין בדיון:
    מוריה טען למעלה שהקאבס ניצחו בסדרה בגלל ההליכה הבלתי פסוקת לחסימות וחילופים על קרי כמגן. הוא העלה את הסרטון הבטא של קואץ' ניק:
    https://www.youtube.com/watch?v=HhXy6FynWBw

    אני אתייחס ראשית למהלכים בסרטון. חשוב לציין קודם כל שלא נקלע אף סל על קרי במהלכים הנ"ל. דבר שני ניתן לראות איך בארבעת מהמהלכים קרי הוא למעשה זה שבוחר לשעות חילוף אגרסיבי (וקואץ' ניק אפילו מתייחס לזה בסרטון), כלומר הווריורס לא ממש מוטרדים מכך כי היו יכולים במקום להורות לו לסגת.
    בשני מהלכים לברון מוסר כשקרי עליו והסלים הם על גרין (שמירה טובה) ות'ומפסון שמחליק ומאחר. בסל השלישי קרי מהמר על חטיפה מלברון ומפספס (היה עוד אחד כזה בחצי הראשון) אבל הרוטציה של גולדן סטייט מגיעה בזמן רק שגרין נרדם ולא שם ללאב שנכנס להאלי הופ קל. ברביעי קרי יוצא אגריסיבי ולא עושה חילוף ולברון מחטיא מול גרין ובחמישי יש חילוף מאוחר וקרי לא מאפשר ללברון לחדור מה שמכריח אותו להחטיא זריקה קשה. בקיצור היו כאן חמישה מהלכים שבשלושה היו סלים של קליבלנד שאף אחד מהם לא בגלל ההגנה של קרי.
    עכשיו לגבי התדירות. כעי אם הטענה היא שזה מהלך יעיל או מעייף עבור קרי אז למה לא לחזור אליו התקפה אחר התקפה? צריך להבין עד כמה סרטונים כאלו יכולים להטעות מכיוון שהם בוחרים מהלכים ספציפים. הלכתי וספרתי כמה פעמים היה חילוף של קרי בחסימה בכל הרבע הזה. ב-25 התקפות היו 5 חילופים כאלו (עוד מהלך אחד – סל של אירווינג על קרי). כלומר ב-20 התקפות אחרות לא היה חילוף . בעוד 5 התקפות שחקני הקאבס כהתקרב לשחקן של קרי אבל לא ממש כדי לשים חסימה שתאלץ חילוף כך שסטף נשאר עם השומר שלו. כלומר היו עוד 15 התקפות שהם בכלל לא ניסו את זה והלכו על חילופים אחרים או סתם בידודים.
    בסופו של דבר בכל הרבע נלקחו רק 3ז ריקות מול קרי (1 בפנים) שהיה 12 דקות על המגרש ובפחות מ-50% (גם כשמורידים מתפרצות) מההתקפות הוא נאלץ להשקיע מאמץ בשמירה.

  18. ידידיה, תודה על הטור, ונעים להכירך. נשמח לשמוע ממך עם עוד טורים מעניינים.

    אבל הערה חשובה מ-א-ד אחת:

    לברון, בשום מקום, ואף פעם, לא אמר "MY COMMAND" ('לפקודתי') להנהלת הקאבס. במקרה הקיצוני ביותר הוא ביקש, או הציע.

    1. תודה רבה, במיוחד לך על האתר וכל מה שסביבו – כמו שכתבתי, אני קורא קבוע.

      הקטע הרלוונטי מתחיל בדקה השלישית בראיון:
      http://www.nba.com/video/channels/nba_tv/2016/06/20/20160619-gt-lebron.nba/

      יכול בהחלט להיות שהוא התכוון שהוא הציע, אבל זה מה שנשלף לו מהתת-מודע. בכל מקרה, גם אם הוא ביקש או הציע, זה לא משנה את מהות הכתבה.

    2. הייתי בשוק כששמעתי את זה, פשוט לא האמנתי, אבל לאחר כמה שניות זה הפיל לי את האסימון –
      זה לא היה עניין של אגו (ברור שגם זה קיים קצת), אלא פשוט מסלול אחר אל עבר האליפות. לברון הכיר מסלול אחד, והוא קנה את המעמד של לפקד על השחקנים והמועדות בכיוון המסלול הזה.

      1. מנחם בגדול צודק כי הוא אומר קודם הארגון ואז הוא קוטע את הדיבור ועובר לדבר על השחקנים שצריכים להישמע לקומאנד שלו. אפשר לפרש את זה ככה אבל לדעתי הוא באמת התכוון רק לשחקנים.

        1. תראה, גם אם נעזוב לרגע את המשך המשפט, הוא אומר שהיו לו שרטוטים ברורים של איך לעשות את זה. והאתגר מבחינתו היה לגרום למועדון ולשחקנים לעקוב אחריו. אני מניח שגם אם הוא מדבר בין השאר על סגנון משחק או אפילו רק כיוון כללי, זה עדיין התערבות די משמעותית בעבודת המאמן, וזה יכול להסביר די בקלות את ההתנגשות מול בלאט.
          (היי, אל תפריע לי, אם לא הבנת מהמאמר, אני מנסה ליישב בעייה בתת-המודע שלי! *חוק פו מחייב אותי להוסיף סמיילי 😉 )

  19. תראה, גם אם נעזוב לרגע את המשך המשפט, הוא אומר שהיו לו שרטוטים ברורים של איך לעשות את זה. והאתגר מבחינתו היה לגרום למועדון ולשחקנים לעקוב אחריו. אני מניח שגם אם הוא מדבר בין השאר על סגנון משחק או אפילו רק כיוון כללי, זה עדיין התערבות די משמעותית בעבודת המאמן, וזה יכול להסביר די בקלות את ההתנגשות מול בלאט.
    (היי, אל תפריע לי, אם לא הבנת מהמאמר, אני מנסה ליישב בעייה בתת-המודע שלי! *חוק פו מחייב אותי להוסיף סמיילי 😉 )

  20. בהצהרתך שאתה אוהב את לברון זנחת את מחוזות הפסיכולוגיה וגלשת הישר לעבר הפסיכופתולוגיה.

    כמו כן לא הבנתי מדוע הבאת סרטון על עגבנייה

  21. אז עידו – ביקשת אז בדקתי לעומק – צפיתי שוב במחצית השנייה של המשחק האחרון.

    מה בדקתי?
    עברתי על כל ההתקפות של קליבלנד כשקרי על המגרש (הוא יצא לדקה בתחילת הרבע הרביעי).
    סימנתי את כל התקפות המעבר והמתפרצות (מבחינתי לא רלוונטי בידוד על קרי)
    סימנתי כל התקפה שבה יצרו בידוד על אזילי אחד מהשלושה – קיירי, לברון או ג׳יי אר.
    כל התקפה עומדת שבה לברון או קיירי שחקו על קיירי סומנה ב׳כן׳. כל התקפה אחרת סומנה ב׳לא׳ (מתוכם 2 התקפות של לאב על תומפסון ובארנס, והתקפה אחת של ג׳יי אר על קרי – השומר הטבעי שלו).

    חשוב לציין – רובם הגדול לא הוביל לנקודות (האחוזים באופן כללי לא היו משהו), ובחלקם קרי הגן טוב. הטענה הייתה שקליבלנד באופן מערכתי מנסים להוביל את ההתקפות דרך קרי.

    ובכן – להלן הרצפים:

    רבע שלישי:
    אזילי
    לא
    אזילי
    כן
    מתפרצת
    כן
    אזילי
    מתפרצת
    לא
    לא
    כן
    מעבר
    מתפרצת
    כן
    כן
    כן
    מעבר
    מתפרצת
    כן
    לא
    כן
    כן
    לא
    לא
    לא

    רבע רביעי:
    לא
    לא
    לא
    לא
    לא
    לא
    לא
    כן
    לא
    אזילי
    אזילי
    אזילי
    כן
    כן
    לא
    כן
    לא
    כן – השלשה
    מתפרצת (מפגרת)
    מעבר

    סיכום רבע שלישי:
    25 התקפות
    6 התקפות לא עומדות
    3 בידודים על אזילי
    9 בידודים על קרי
    סה״כ 9 מתוך 16. (כמות אסטרונומית לטעמי)

    סיכום רבע רביעי:
    20 התקפות
    2 התקפות לא עומדות
    3 בידודים על אזילי
    5 בידודים על קרי
    סה״כ 5 מתוך 15.
    יש לציין שמשום מה לא היו בידודים על אזילי וקרי ב5 דקות הראשונות של הרבע – ב6 התקפות הראשונות.
    כלומר, ב14 התקפות האחרונות היו 2 בידודים ו2 התקפות לא עומדות,
    ולכן עוד 5 מתוך 9 התקפות היו בידודים על קרי.

    1. ״כל התקפה עומדת שבה לברון או קיירי שחקו על קיירי סומנה ב׳כן׳.״
      צ״ל כמובן ׳שחקן על קרי׳

      ״כלומר, ב14 התקפות האחרונות היו 2 בידודים ו2 התקפות לא עומדות״
      צ״ל – 3 בידודים על אזילי ו2 התקפות לא עומדות

    2. או, מצויין עכשיו יש לנו מה להשוות.אני אסתכל בינתיים על שרשמתי לרבע השלשי כי על הרביעי לא הסתכלתי.
      אני רואה לפי הסימונים שאתה מסמן כל מהלך שב היה נסיון חסימה כבידוד.
      אז מתוך הארבעה האלו שניים לספירתי לא היו ממש ניסיונות חסימה . זה די מסתדר אם המספרים שציינתי. בידוד של קרי משמעותו שאחרי החסימה הוא נשאר מול מוביל הכדור וכאלו היו לספירתי 5.
      עכשיו תוריד מתפרצות וזה מקובל. אבל התקפות מעבר? גם כאן ניתן להגיע לבידוד זה חלק מתוכנית התקפית. בקיצור קרי נשאר מול קיירי או לברון 5 פעמים מתוך 21 זה לא כל כך הרבה (או 19 אם תוריד עוד שתי התקפות) .
      אני אעבור על שאר המשחק ונראה מה נקבל.

      1. בהתקפת מעבר אתה לא מחכה שקרי יגיע אליך כי אז זה לא התקפת מעבר. אני ספרתי התקפות עומדות שדורשות תרגיל התקפי, ובחנתי בכמה מהן קרי מעורב.
        צריך גם לזכור שבמהלך משחק, נוצרים מיסמאצ׳ים נוספים – אתה לא מצפה להרוס מצב טוב רק כדי ליצור חסימה על קרי (קיבלת את זה בהתקפה מתפרצת, אבל זה רק ההקצנה של זה).
        לפי זה, אם תיקח התקפות שבהם אין משהו מובנה לניצול ההתקפה, תראה שבאופן משמעותי מחליטים ליצור ייתרון (או לנסות ליצור) דרך קרי.

        אכן ספרתי גם מהלכים שהכילו באופן מפורש חסימה עם השחקן של קרי, כך שיוצא שקרי מעורב באופן מרכזי במהלך ההגנתי.
        אתה אכן צודק שכמה מהם לא הבשילו לבידוד (כי התקיפו מהר את החילוף לדוגמא)

        1. תראה לדעתי אתה מסתכל על זה הפוך. אתה בעצם אומר שרק בחצי מההתקפות ברבע השלישי קרי היה צריך לשחק הגנה וברביעי זה היה עוד יותר גרוע.

    3. ואני רק אדגיש שבכמעט כל החסימות האלו קרי הוא זה שיוצא אל מוביל הכדור באופן אגרסיבי כשיש לו את האופציה לעבור מתחת לחסימה. זה הרבה יותר בחירה של הווריורס מאשר של הקאבס.

        1. טוב ידידיה הסתכלתי על שאר המשחק. ברבע הרביעי אני מסכים איתך על הכל למעט הזריקה של לברון מול קרי שלא הגיעה מבידוד מתוכנן דרך חסימה אלא במקרה למרות שהיא הייתה המקרה היחידי שג'יימס זרק עליו בסוף.אז אם אתה רוצה לקחת דברים שהיו בתכנון של הקאבס היא לא יכולה להיות שם. עכשיו כדי שנוכל לפתור איכשהוא גם מהלכים של חסימה ללא חילוף אני מציע לקחת רק כאלו בהם הייתה חסימה בפועל ולא שחקן שאומר בסביה של קרי ולא מאלץ אותו לעבוד בשביל להימנע מחילוף. זה משאיר לנו לפי הספירה שלי 7 מ-19 עומדות ברבע השלישי ו4 מ-15 ברביעי. בראשון החסימה הראשונה עליו הגיעה רקב מהלך ה-11 ובסה"כ 4 מ-19 עומדות ובשני היו 2 מ-12 התקפות עומדות כשקרי על הפרקט אבל אחד היה אמור להיות חסימה שלא התממשה באופנסיב של ג'יי אר אז נהפוך את זה ל-3 מ-12. בסה"כ מדובר ב18 מתוך 64 התקפות עומדות. יכול להיות שזו תוכנית המשחק שלהם אבל המשעות שלה היא שבכ-70% מההתקפות העומדות קרי עומד בצד ולמעשה לא עובד בכלל. כמו שאמרת הם גם לא הפיקו מהמהלכים האלו נקודות כשלמעט השלשה היו עוד 2 ברבע הראשון שנקלעו על קרי כשהוא הימר על חטיפה ופספס ועוד של סל אירווינג על וראז'ו. בסה"כ 7 מ-18 .

  22. לידידייה וגירלי – עדו צודק בנתונים הסטטיסטים אבל לא במבחן העיין.

    לדוגמא בתחילת הרבע השלישי. לברון עושה חילוף עם סמית'י. לברון מקבל עליו את קארי אבל גרין בוחר גם שלא לעזוב אותו בגלל הפחד מהבידוד של קארי-לברון. לברון מעביר לסמית שנותן שלשה.
    בסטטסטיקה ירשם שסמית נתן שלשה על גרין. אבל האשם האמיתי קארי .

    התקפה אחר כך סמית ולברון עושים את החילוף מוקדם וקארי נשאר לשמור על לברון בפינה. לברון מקבל מסירה מעל קארי ונשאר פנוי. דרין יוצא מולו. לברון נותן מסירה בפוסט ללאב שמשחיל דאנק.
    בסטטיסטיקה ירשם נקודות ללאב אסיסט של ג'יימס. קארי לא במשוואה. אבל עם היה שומר מסוג F ולא G על לברון גרין לא היה צריך לעזוב שמירה על לאב בפוסט.

    אח"כ קארי בהתקפה מוסר גרוע והכדור נחטף . קיירי עושה ליי אפ על גרין.

    קיבלנו חתך של 3 התקפות שמבחינה סטטיסטית גרין הוא האשם! אבל מי שרואה את המשחק מבין את התפקוד הגרוע של 'ארי שגורם לגרין להגיע למצבים אבודים.

    בגלל זה אני חושב שעוד לא נמצאה נוסחה נכונה לקמט סטטיסטיקה הגנה.

    אולי נתוני צד חזק צד חלש בהגנה יכולים להביא לנו את תמונת המראה כמה קארי אכן מעורב בכל הנקודות של הקאבס.

    ידידייה – קארי שיחק או לא שיחק בתחילת רבע רביעי?

    1. שיחק. יצא ב 10:00 לסיום, וחזר ב9:00 לסיום.
      אני חושב שאנחנו די מסכימים על מהות הבדיקה שלי.
      לא בדקתי סלים על קרי, וגם לא נסיונות זריקה על קרי (נתונים סטטיסטים), אלא התקפות שערבו באופן מודע ומכוון את קרי בהגנה.

      הטענה שלי גם הייתה שצריך לראות את המשקל של ההתקפות האלו רק ביחס להתקפות שבו צריך למצוא תרגיל.
      אם קליבלנד מצליחה להגיע למצב של קיירי על אזילי, אז ברור שהיא לא תנסה להתקיף את קרי, ולכן זאת לא התקפה שבחרו שלא ללכת עליו.

      למיטב הבחנתי (מוזמנים כולם לבדוק), קליבלנד ביותר מ50% מההתקפות שבהם צריך לבחור תרגיל, עירבו את קרי בהגנה. (למעט תחילת הרבה הרביעי ששם לא ראיתי ניסיון כזה)

      1. ידידיה, אתה לא יכול להוריד את כל ההתקפות שבהן לא הלכו על קרי ואז להגיד שבכל השאר הלכו הרבה על קרי. אתה מוריד התקפות שבהן בחרו ללכת על אזילי ומגיע ל-50% (רק ברע השלישי) אבל הקאבס הגיעו לבידוד על אזילי מכיוון שהם בחרו לעשות זאת במקום ללכת על קרי. בוא נוריד גם התקפות שעשו חסימה לבידוד על ליבינגסטון או תומפסון ונישאר רק אם אלו שהלכו על סטף. הסכמתי כבר להסתכל רק על התקפות עומדות. עכשיו תסכים איתי שבמהלכים שציינת היו 2 "חסימות" שהיו בעצם רק כוונה לחסימה שבעצם בסוף קרי פשוט עובר וממשיך עם השומר שלו בלי שום צורך להשקיע מאמץ. אז הורדתי גם את שתי אלו. בנוסף היה מהלך שסטף נשאר לבד על לברון לא כתוצאה מחסימה מכוונת אלא כתוצאה מרוטציה לאחר התקפלות של ההגנה. בקיצור אם לוקחים את כל ההתקפות העומדות במשחק קיבלנו שהם עשו את זה ב-18 מתוך 64 התקפות (אם אתה רוצה תוסיף את ה-3 שהורדתי ותישאר עם 21 ממתוך 64) זו עדיין כמות נמוכה יחסית של מהלכים שמערבים אותו – פחות משליש.
        עכשיו תחשוב על המשמעות – הם צריכים להתאמץ כדי שסטף לא יעמוד בצד וינוח בהתקפה? זה כדורסל לא משחק 2 על 2. גם כשהם עושים את זה הם לא גורמים לא למאמץ מיותר מכיוון שברוב המקרים הזריקה היא לא עליו בסןופו של דבר. אז הוא עשה חילוף – זה לא כזה ביג דיל. האם היינו סופרים לכל שחקן אחר כמה פעמים הוא החליף שמירה במשחק? לא למה שנספור זה חלק מהמשחק. אם הקאבס לא מביאים את החסימות האלו ליידי יתרון עבורם אז מה הפואנטה?

    2. מוריה עכשיו אתה מדבר. לגבי המהלך הראשון (ובאופן כללי) גרין לא מפחד להשאיר את קרי לבד על לברון מכיוון שזה קרה לא מעט בסדרה ודי הרבה פעמים ללא ניצול היתרון על ידי לברון (בלי עזרה). לגבי המהלך השני בהחלט לברון גבר על קרי במהלך אבל הווריורס הם קבוצה וקליי מחפה עליו שם עם רוטציה בזמן. אם גרין עושה את הורטציה שלו אין סל לכון הנקודות בהחלט עליו. עכשיו לגבי האיבודים של קרי אני לגמרי מסכים איתך – הם גרמו להמון נקודות קלות – אבל הם לא קשורים להגנה של קרי.

      עכשיו אם תסתכל על כמעט כל החסימות על סטף תראה שהוא זה שיוצא באופן אגרסיבי בחסימה – כלוטמר זו בחירה של הווריורס שיכלו לתת לו לעבור מתחת לחסימה. למה? כי זאת שיטת ההגנה שלהם. הם לא מסתכלים על קרי כחיסרון הגנתי (כי הוא לא).
      אמרת גם שההחסימות האלו ניצחו לקלילבנד את המשחק אז בסופו של דבר במהלכים הנ"ל נעשו נקודות רק ב-7 מתוך 18 בכל המשחק (אם נספור גם את אלה שהורדתי וידידיה לא נקבל 7 מ-21) מתוכם רק שלושה סלים מול סטף עצמו . אבל בנקודה הסופית אי אפשר להתווכח כי השלשה שניצחה את המשחק הגיעה לאחר מהלך כזה (עם שמירה טובה של קרי לדעתי).

      1. פה בגיוק אני חלוק עליך, ועל הדאטא שאתה מביא. הנקודה היא שכל המהלכים באים למקסם את השמירה הלקוייה של קארי.

        אם תרצה ניסוח שיהיה מקובל עליך נוכל לחפש "מעורבות של קארי בהגנה" ( או מעורבות של סמיתק בהתקפה) ואז גם אתה תגיע למספרים שאני מדבר עליהם שזה בערך 100% מהמקרים כאשר קארי על המגרש ויש התקפה מעל 7 שניות.

        במחשבה שנייה זה 100% מהמקרים שהקאבס יצאו מפסק זמן והמאמן צרח עליהם להתקיף את קארי. להלן הריצה ברבע הראשון משחק 6 ורבע 3 משחק 7.

        עוד דבר השיטה כ"כ אפקטיבית שמרגע שהקאבס החלו ליישם אותה הם עשו ריצה של 3 נצחונות רצופים ולקחו את הסדרה.

        מכוער לעיין נכון . בדיוק כמו הקרוס קורט של נאדל לבקהנד של פדרר שנתנו לו 30 נצחונות במעמדי גמר.

        בשנת 2014 ג"ס כבר בהחלט היו מפחידים בערך כמו עכשיו והם עלו לשחק מול ס"א בסיבוב ראשון או שני. מה פאפ עשה? התקיף רק את קארי (ששמר על גרין או פאטי שרצו במעגלים כל הזמן דרך כל חסימה אפשרית) . אין הרבה דרכים לנצח את ג"ס. אבל מסתפבר שהחוזק העקרי של ג"ס הם גם נקודת הטורפה. סטפן קארי המנייאק.

        1. מוריה, אני לא מביא דאטה כרגע אלא עברתי מהלך מהלך ובדקתי בכמה מהם באמת הלכו על קרי אז אם את רוצה לקחת מהלכים עם מעורבות של קרי בהגנה במשחק השביעי היו לפי ההגדרות שידידיה נתן 23 מתוך 64. לא מדובר כאן במתפרצות או התקפות מעבר רק בהתקפות עומדות. ההגדרה שלי פחות מתירנית ונותנת אבל גם על פי ההגדרות שלך ביותר מחצי מההתקפות קרי לא היה צריך לעשות כלום בהגנה. עכשיו אתה טוען שהיא אפקטיבית אבל כפי שהראיתי לך גם כאן אם נסתכל על 23 ההתקפות האלו נראה שרק ב-8 מתוך ה-23 הקאבס השיגו נקודות (ואני לא מדבר על כאלו שנעשו ישירות על קרי). זה נראה לך אפקטיבי?
          אתה טוען שהשמירה של קרי לקוייה אבל לא מציין במה. זה לא שהוא שומר המאה אבל הוא בהחלט שומר טוב. איך הקאבס ממקסמים את הלקויות האלו? אתה לוקח מקרים ספציפים שבהם הוא כשל בשמירה (נגיד במהלך אסיסט של לברון ללאב ומשליך מהם על הכל. לכל שחקן יש כשלונות בהגנה במשחק. ספירה פשוטה מראה לך שהקאבס לא מקיסמו כלום מ"ההליכה" על קרי כמגן ממתי להביא חסימה על שחקן הפכה להיות "תקיפה" שלו במיוחד כשהוא פעם אחר פעם יוצא מאד אגרסיבי ויפה על החסימות ולא מאפשר להם להפוך ליתרון מיידי.
          חשבת למה רק ב3 המשחקים האחרונים הם התחילו ליישם את הטקטיקה הזו? כי בשלשות הראשונים לא היה להם צורך – היה להם את המאצ'פ שהם רצו כשקרי שמר על אירווינג וזה לא שהם בדיוק הוציאו מזה את המקסימום.
          אתה מציין את תחילת משחק 6 שבאמת הייתה נקודה שעירבו את קרי בהגנה הרבה כדוגמה אבל אם זה היה כל כך יעיל למה בתחילת משחק 7 לקח 11 התקפות עד שהחליטו להביא את החסימה הראשונה עליו?

          אתה יודע מה. כדי לבדוק את התיאוריה שלך יותר לעומק אני אסתכל על כל משחק 6 כמכלול ונראה מה התמונה המצטיירת.

        2. טוב יקירי,
          בדקתי את שאר משחק 6 אחרי הרצף שדיברת עליו בהתחלת המשחק שבו מ-9 התקפות עומדות קרי היה מעורב הגנתית ב-8, ברבע השני והשלשי הם הלכו עליו הרבה פחות (בשלשי רק ב-3 התקפות עומדות) וברביעי יותר.
          בסה"כ ב-53 התקפות עומדות קרי היה מעורב הגנית ב-23 נתוכן הקאבס עשו נקודות ב-12 כאשר 4 פעמים מתוכן ישירות על קרי.
          זה לא שהם הפסיקו עם החסימות רק שעשו אותם על שחקנים אחרים. חשוב לציין שהם עוש מהחסימות הנ"ל על קרי ברבע הרביעי 3 סלים חשובים.
          בכל אופן אני מקווה שאתה רואה שזה הרבה פחות ממה שנדמה לך. קשה לקרוא לזה ששחקן לא מעורב בהגנה ביותר מחצי מההתקפות "לתקוף" אותו.

          1. מאחר ובאופן כללי אנחנו מסכימים על הנתונים,
            נקודת המחלוקת נשארת על הפענוח שלהם.

            להבנתי, ולתחושתי, סדר גודל של חצי מההתקפות זה המון. (אני מזכיר שהמניע לבדוק את זה הייתה התחושה מתוך צפייה, ולא רק שלי).
            מאחר וכרגע מדובר בתחושה, אני בהחלט יכול להבין למה בעיניך זה דווקא לא הרבה (הוא ״נח״ בחצי ממהלכי ההגנה).

            אני מניח שכדי לבדוק את זה בצורה קצת יותר אובייקטיבית היה צריך להשוות את האחוזים למשחק הראשון והשני לדוגמא, לקבוצות אחרות שמשחקות נגד גולדן סטייט, למשחקים של קליבלנד מול קבוצות אחרות, וכד׳.

            בנקודה זו, אני כנראה לא הולך לעשות את זה. אני נוטה להאמין שגם אתה לא, ולכן כנראה נאלץ שלא להסכים על התחושה הזו…

          2. אוקיי.
            תודה על הטור ועל הדיון המהנה.
            אני אשאיר אותך רק עםנקודה למחשבה. נראה לך שיש שחקן אחד של הקאבס שלא היה מעורב הגנתית בקרוב לחצי מההתקפות של הווריורס אפילו?

          3. זאת שאלה קצת מכשילה – אין דבר כזה בכדורסל שחקן שלא מעורב הגנתית. גם במצבי בידוד קיצוניים, שחקנים אחרים עדיין צריכים למנוע חיתוכים ושחקנים פנויים (מלבד הארדן – יש לו כשרון ייחודי).

            קרי לא באמת נח בשאר ההתקפות – הוא פשוט לא עבד באופן מיוחד ובולט. ע״פ תחושתי, קרי עבד פחות קשה בהגנה במשחקים הראשונים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט