עובדות וסיפורי נ.ב.א (22) / רון טחן

הפעם בפינתנו השבועית, נגלה מיהו  הכוכב שפרסם מוצר לא שגרתי, עם מי לא כדאי להיאבק על כדור חוזר, ונלמד על  מחווה מרגשת של שחקן צעיר בתחילת דרכו לסבו האהוב.

1.ארווין "מג'יק" ג'ונסון וג'ון סטוקטון, שניים מהרכזים הגדולים בתולדות המשחק, מחזיקים בשיא פלייאוף משותף.

בשנת 1984, במשחק מס' 2 של גמר המערב, מג'יק חילק לחבריו לא פחות מ-24 אסיסטים. כעבור ארבע שנים, ג'ון סטוקטון השווה את השיא, כאשר מצא את חבריו בדרך לסל 24 פעמים, במשחק מס' 5 של חצי גמר המערב מול הלייקרס.

*

2. כיום, ניתן למצוא לא מעט שחקנים שפירסמו ומפרסמים משקאות אנרגיה, תוספי תזונה, או כל מוצר אחר שאמור לסייע לנו במהלך פעילות ספורטיבית.
הדבר נובע ככל הנראה מרצונם של משווקים לקשר את מוצריהם עם אתלטים הנמצאים בכושר שיא, ובכך למשוך קונים פוטינצאליים.

ואולם, במהלך שנות ה-60, אחד הכוכבים הגדולים של הליגה, בוב קוזי האגדי, "דיגמן" מוצר אחר, שאיך נגיד, לא נחשב היום לבריא במיוחד.


קוזי, שכיכב דאז במדי הסלטיקס, היה הפרזנטור של חברת הסיגריות "קנט", והאגדה מספרת שהוא לא רק דיגמן, אלא גם נהג לעשן.
בדיעבד, מתברר שהדבר לא פגע בכושרו יתר על המידה, שכן בתקופתו בסלטיקס קוזי זכה בשש אליפויות.

*

3. במשך קריירה מפוארת ביותר שנמשכה 18 שנים, האקים אולג'וואן האגדי חסם את יריביו בדרך לסל 3,830 פעמים (בעונה הרגילה), יותר מכל שחקן אחר.


דיקמבה מוטומבו מדורג שני עם 3,289 חסימות, וקארים עבדול ג'אבר עם 3,189. עם זאת, חשוב לציין שהליגה סופרת חסימות באופן רשמי החל מעונת 1973-74, כך שסביר להניח שמדובר בעוד רשימה שווילט צ'מברליין או ביל ראסל היו מובילים בפער ניכר מהשאר. כמו כן, גם לקארים חסרות ארבע שנים בהן חסימותיו לא נספרו, שסביר להניח שהיו משנות את הדירוג.

*

4. דניס רודמן מעולם לא היה טיפוס רגוע במיוחד, בטח לא כשזה הגיע למאבק על הריבאונד. כשהוא מתנשא לגובה של 2.01 מ', רודמן היה עושה בית ספר לכל ענקי הליגה במאבק על הכדורים החוזרים, ונחשב בזמנו לריבאונדר מס' 1 בליגה כולה.

עם זאת, מתברר שבדרך לעוד כדור חוזר מוצלח, רודמן לא עשה הנחות גם לחבר'ה אחרים שאינם שחקנים. בשנת 1997, רודמן נאבק על כדור חוזר עם קווין גארנט הצעיר והאתלטי. במסגרת המאבק, רודמן יצא מחוץ לתחומי המגרש, ונפל לאחר שנתקל בצלם יוג'ין אמוס.


במקום לקום ולחזור לשחק, רודמן הדהים את כולם כאשר בעט בעוצמה רבה היישר למפשעתו של הצלם המסכן, שנאלץ להילקח מהמקום על ידי אלונקה.


רודמן הושעה על ידי הליגה ל-11 משחקים ללא שכר (נזק שהוערך בכמיליון דולר), ובמסגרת הסכם פשרה, שילם לצלם 200,000 דולר. לימים, רודמן הביע ספקות לגבי מידת פגיעתו של הצלם, וטען שאם הוא באמת היה רוצה לפגוע בו, הוא היה נותן לו אגרוף.

 *

5. במהלך שנתו האחרונה בתיכון, כריס פול, הגשים חלום כאשר קיבל באופן רשמי מלגת לימודים במכללת וויק-פורסט.

פול חתם על המסמכים הדרושים באירוע חגיגי כשהוא מלווה על ידי בני משפחתו, ביניהם סבו בן ה-61, נת'ניאל ג'ונס, שהיה אחד האנשים הכי קרובים אליו.

יום אחד בלבד לאחר האירוע המרגש והמשמח, פול היה במשחק פוטבול, כאשר בן דודו סיפר לו על כך שסבו נרצח מחוץ לביתו
מחקירת האירוע התברר שחמישה צעירים התנפלו על ג'ונס, קשרו את ידיו ופיו, והכו אותו עם צינורות עד שלבו הפסיק לפעום, והכל בגלל שרצו לשדוד את ארנקו.

מספר ימים אחרי הרצח המתועב, וכשהוא עדיין מתאבל, פול חשב על דרך בה יוכל לחלוק כבוד אחרו לסבו המנוח, והגיע להחלטה – לקלוע 61 נק' במשחקו הבא – נקודה עבור כל אחת משנות חייו.

פול, שסיפר על מטרתו למס' מצומצם של אנשים, לא ידע אם יצליח לעמוד בה, אך לאחר שקלע 24 נק' ברבע השני לבדו, הוא החליט שדבר לא יעצור אותו.
קבוצת התיכון של פול הובילה בפער ניכר, וחבריו חיפשו אותו פעם אחר בניסיון לסייע לו להגיע אל יעדו. וכך, שתי דקות לסיום המשחק פול הגיע ל-61 נק', לאחר חדירה מוצלחת אל הסל, שזיכתה אותו בזריקת עונשין מכיוון שנעשתה עליו עבירה. 

בשלב זה, פול היה רחוק 6 נק' בלבד משיא המדינה, אך זה לא עניין את הרכז הנפלא, שהחטיא בכוונה את הזריקה, ויצא מהמשחק כדי לסיים עם 61 נק' בדיוק.


עם יציאתו, פול התחבק ארוכות עם אביו, וזכה לתמיכתם של כל חבריו לקבוצה.

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. הסיפור של כריס פול היה מוכר לי רק במעורפל -תודה. חשוב לציין שמאד לא טריוויאלי לקלוע 61 בכדורסל תיכונים. המשחק נמשך 32 דקות בלבד ויש לא מעט משחקים ששתי הקבוצות לא מגיעות ל-60.

    מעניין לכמה משחקים רודמן היה מורחק על בעיטה כזו בימינו.

  2. נראה לי שאלמלא הכדורסל, היינו מוצאים את רודמן עם הנבלות שרצחו את סבו של כריס פול.
    ובכל זאת למדנו להעריך את המשחק המלוכלך שלו, רק כי שיחק ברוב הקריירה בקבוצות אלופות ובמזרח ה"קשוח".

    1. אוסקר רוברטסון הוא הרכז השני בטיבו בכל הזמנים. וגם את קוזי אייזיאה ופרייזר אפשר למקם לפני סטוק למרות שישי האס' והחט' של סטוק.

  3. תודה, רון!
    הפעם זה אוסף מעניין במיוחד.

    אם היו סופרים חסימות גם בתקופותיהם של ווילט וראסל,
    אז התוצאה הייתה שהכי הרבה חסימות בקריירה, יש לקארים.

    הסיבה שווילט וראסל לא היו תופסים את המקומות הראשונים ברשימה היא שהקריירה שלהם הייתה קצרה יותר.
    למאזן של קארים חסרים כל החסימות שהוא חסם ב-4 עונותיו הראשונות.
    ככל הנראה מדובר על בערך 1000 חסימות (בעונות 5 – 12 בקריירה של קארים, הוא חסם בממוצע 267 חסימות בעונה.
    כך שסביר לשער שהמספר של קארים הוא 4200
    כמעט 400 חסימות יותר מאלאג'ואן.

        1. אין ספק שזה היה הרבה יותר מרשים (וכנראה גם בלתי אפשרי) אם היו משחקים בשנות ה-80-90, אבל השאלה היא לא אצל מי ההישגים היו יותר מרשימים אלא מי חסם/ לקח יותר, וככל הנראה גם בחסימות ווילט וביל היו ממלאים את טבלת השיאים בשיאים שלעולם לא יישברו.

      1. נקודה לעניין, יש סבירות גבוהה מאוד שאתה צודק.

        אבל יש לזכור שקארים תמיד היה חוסם טוב יותר בהפרש משהיה ריבאונדר.
        בין 74' ל-81' הוא הוביל את רשימת החוסמים 4 פעמים, והיה שני 3 פעמים. הסבירות הגבוהה היא שנתוני 4 השנים הראשונות (בחסימות) של הקריירה שלו היו מלמדים על מגמה דומה.
        בתחום הרב', הוא הוביל את הליגה בשנים 70' – 81' רק פעם אחת, כאשר ברוב העונות הוא היה 4 -7 בטבלת הריבאונדרים המובילים.

        1. קראתי פעם שהמון אנשים טענו שלווילט כל משחק שני היה מספר דו ספרתי של חסימות בשנות השיא שלו, ובהתחשב במספרים האסטרונומיים האחרים שלו זה לא כ"כ מופרך. מה שגורם לי להאמין שלא משנה עד כמה חוסם טוב ג'אבר היה, ווילט (לא סגור לגבי ראסל) היה עוקף אותו בסיבוב.

  4. הסיפור של פול מוכר וידוע לכל מי שגר בקרוליינה – צפון או דרום. ספור עצוב, ומחווה הסטורי. טוב שהבאת אותו לידיעת הישראלים.

    בקשר לבוב קוזי ולעישון, כשהגעתי הנה ב-1961, משחק במדיסון סקוור גארדן היה בתוך ענן עשן.
    מיד בסיום המשחק הודלקו סיגריות או סיגרים בחדר ההלבשה, וניפתח ארגז מלא קרח עם בקבוקי בירה בפנים.
    זו היתה 'המודה' בכל חדר הלבשה, בכל ספורט.

  5. פינה מצויינת. הסיפור על כריס פול מטורף.
    וכל מי שמספיק מבוגר כדי לזכור משחקי סנוקר משנות השבעים (משחקי צמרת, לא כאלו מהמועדון השכונתי), יזכור שחקנים שנוהגים לעשן במקום מושבם כאשר הם לא מכים.

  6. תודה רבה רון!

    קוזי לא מפתיע. קטש גם עישן ובטוח שעוד הרבה שחקנים. קטש יכל להיות רכז על בnba אילולי היה בעל מוטיבציה גבוהה יותר לעבוד גופנית

    אני עד היום לא מבין איך ליגה מקצועית לא הצליחה להסריט כל משחק גם אם לא היה שידור. היום יכלו לבצע המון סטטיסטיקות בדיעבד. מישהו יודע אם יש ליגה מקצועית אחרת בארה"ב עם כל כך הרבה משחקים לא מוסרטים?

    1. לאף אחד לא ממש היה אכפת מה-NBA עד שנות ה-80. אני מבטיח לך שרוב משחקי ה-MLB טרום שנות ה-90 אינם מוסרטים.

  7. פינה מצוינת, תודה רון. עניין העישון שהיה כל כך נפוץ מחזק את הנקודה של הבן השחור שפעם הכל היה פחות מקצועי מהיום.
    הסיפור על כריס פול מעולה

  8. לא הכרתי את הסיפור על סבא של פול. כשאתה מצרף לזה את מה שקרה לאבא של ג'ורדן אתה מבין את עוצמת הפשע האפשרי כאן (אני אורח לרגע אבל מדקדק בגיאוגרפיה)

  9. מת על הפינה הזו. באמת, היא מעולה.
    מעניין מתי האתרים הגדולים יעתיקו גם את זה. בכל מקרה, הם לא יעשו זאת עם הכישרון והחן שיש כאן.

  10. שיא ממוצע חס' למשחק בקריירה בעונה הסדירה הוא של מרק איטון עם 3.5 חס' למשחק (אולי 3.56) כשלאולאג'ואן

    1. לחלום 3.1.
      בפלייאוף האקים ראשון עם 3.26 למשחק ואיטון שני עם 2.84.
      המובילים בממצוע חס' למשחק בעונה הסדירה בקריירה: http://www.basketball-reference.com/leaders/blk_per_g_career.html
      לעונה מסוימת: http://www.basketball-reference.com/leaders/blk_per_g_season.html
      ממוצע בפלייאוף לקריירה: http://www.basketball-reference.com/leaders/blk_per_g_career_p.html
      בפלייאוף מסוים: http://www.basketball-reference.com/leaders/blk_per_g_season_p.html.

  11. תודה רבה כל הסידרה המעולה,
    אהדתי פעם את רודמן והתביישתי לספר. בגלל שהוא סימל חופשיות
    שכזו, היום אני מבין שנותנים לאדם חופש מידי, הוא יגרום צרות
    וזה לא יגמר טוב. או יגמר שאתה בגילופין בזמן שצריך להפגש
    עם המנהיג הצפון קוראני.

להגיב על אופיר מתתיהו (סתם ילד) לבטל

סגירת תפריט