הטור המדעי של מל: היכולת להתמיד. האם גם מחר לברון מסוגל לקלוע 41?

פורסם ב - 15. יונ, 2016 ע"י ב - הטור של הדוק, כללי

 

למה לברון לא יכול תמיד לשחק ככה?

 

תום זילר כתב מאמר מעניין מאד ב-SB על האפשרות שלברון ג'יימס יחזור ויתן לנו עוד משחק כזה של 3-3-7-16-41 כפי שנתן במשחק החמישי.

השאלה מדוע שחקן כמו לברון לא יכול לתת ערב-ערב משחק אדיר כזה (כמובן שאפשר לשאול אותה שאלה על קיירי אירוינג, אבל הכוכב במקרה זה הוא לברון).

אנסה לענות על השאלה מנקודת מבט אחרת, והיא מעולם המדע שאני מכיר.

למה שחקן שממוצעו 25 נקודות למשחק לא יכול לקלוע 50 נק' ערב-ערב זה ברור, כי אחרת ממוצעו היה 50 נק', וזה אפילו K-700 מבין.

אבל השאלה  היא למה הוא לא מסוגל לקלוע 50 נק' בערב מסויים ומיוחד כמו הפלייאוף, כי הרי אם ממוצעו הוא 25 נק', ניתן להאמין שהוא שחקן המסוגל לקלוע ביום נתון 50 (כפי שהוא מסוגל לקלוע ביומיים נתונים 14 ו-14 נק')? כמובן שהוא יכול, מסוגל, וגם קולע.

אז עכשיו השאלה היא אם הוא קלע 41 נק' במשחק הפלייאוף מס' 5, למה הוא לא יכול לאגור את כל משאביו לעוד משחק של 41 ביום חמישי בערב? ואז אם הוא יעשה זאת, והסידרה תושווה ל-3-3, מדוע שמוחו לא יאגור את כל הקיים בגוף הזה הנקרא לברון למאמץ אחד אחרון ביום ראשון בלילה לעוד משחק אופטימלי של 41 נק' וכל השאר?

היו רק מתי מספר של ספורטאים שהיו מסוגלים TO EXERT THEIR WILL ON DEMAND. אחד מהם היה מייקל ג'ורדן, שהיה כל כך מעל השאר, שתמיד היתה לו מספיק תחמושת להתנשא מעל כולם ברגע האמת. למעשה, הוא היה כזה טוב, שאם לא הלך לו בדבר אחד, אז הוא השתלט על המשחק בדבר שני.

אבל לא כולם הם מייקל ג'ורדן. אפילו לברון אינו מספיק טוב להשתלט על משחק ביכולת משנית אם הוא לא מצליח לייצר נקודות (ואני לא מדבר על שחקני המשנה בקבוצה שאולי לג'ורדן היו טובים יותר; אני מדבר על משחקו של ג'ורדן נטו, כשאם לא היה לו יום של 30 נק', הוא השלים את החסר בריבאונדים, אסיסטים, גניבות, חסימות, ושליטה כללית על המשחק).

כמובן שישנם גורמים חיצוניים אחרים שעוזרים לשחקן הכוכב לסיים משחק 'טוב' כשהוא בינוני ומטה, וישנם גורמים חיצוניים העוזרים לשחקן הכוכב לסיים משחק נפלא, כגון (במקרה של לברון) ה-"HYSTERICAL INSULT" עליו בכל העיר סן פרנציסקו, ובאולם כולו עם שלטים מעליבים שמעולם לא נראו לפני כן. לברון שיחק אותה כאילו מאומה לא נוגע לליבו, אבל – תאמינו או לא – לברון הוא בן אנוש כמוך וכמוני עם רגשות, עם  אמוציות, עם גרויים, ועם כיסופים ורגשות נפשיים. הוא נעלב, ניפגע, ומרגיש מושמץ כמו כל אחד מאיתנו, זה בוודאי נתן לו אמביציה נוספת להצליח – אם כי בהרבה מקרים משתנים נפשיים כאלה משפיעים בדיוק להיפך כשהשחקן מנסה להחזיר לפוגעים עשרת מונים, והתוצאה היא שהוא מנסה יותר מדי, מאבד ריכוז, ומאבד את משחקו.

כמובן של"גורמים החיצוניים" חובה גם להכניס את חסרונו של דריימונד גרין, ואחרי זמן קצר יחסית במשחק, גם חסרונו של אנדרו בוגוט.

אבל מה המדע מלמד אותנו? הדבר נלמד ונחקר בבייסבול אולי יותר מאשר בכל ספורט אחר, כי אין כבייסבול ספורט אחר בו שחקן מבצע יום-יום, אולי 10 עד 20 פעמים ביום, אותו מבצע בדיוק, כגון חבטת כדור. ניסו להסביר וללמוד כיצד זה ששחקן מסויים החובט 300. (30%, אחוז מצויין בבייסבול) לפתע יש לו שבועיים בהם הוא לא מצליח לחבוט אפילו אם חייו תלויים בזה. בבייסבול מכנים זאת כ-SLUMP – שפל. תקופת יובש.

ד"ר קן רביזה מאוניברסיטת קליפורניה בפולרטון הוא אחד החוקרים המובילים בעליות וירידות של אתלטים, ויכולתם לשמור על PEAK PERFORMANCE לאורך זמן (כמובן שכל הגורמים האחרים כגון כושר גופני, ריכוז, ידע, וכו' הם ה-INDEPENDENT VARIABLE במחקרים).

מסתבר שהמשתנה היחידי שנשאר הוא הביוריטמיקה של האתלט.

לפי תיאוריית הביוריטמיקה, חיי האדם מושפעים ע"י מחזוריות ביולוגית מולדת המשפיעה על DOMAINS מסויימים כגון יכולת חשיבה, רגשיות, ויכולת פיזית. המחזוריות הזאת מתחילה בלידה ו-OSCILLATE (מתנדנדת כמטוטלת) בגל סינוסי עד שארית החיים.

 

 

למעשה, ע"י נתינת מודלים מתמטיים לתנודות הביוריטמיות, ניתן לכלכל מתמטית את הימצאו של האדם בגל הריטמיות בכל שעה ובכל רגע מרגעי היום. התיאוריה מבוססת על הידע שישנם פידבקים המתקבלים מהפרשות כימיות והורמונליות בתוך הגוף הנותנות אינדיקציה מדוייקת להפליא על מקום גל ה-SINUSIDAL משך זמן.

רוב המודלים של התנודות מלמדות על PHYSICAL CYCLE שהוא בן 23 יום, תנודה רגשית האורכת 28 יום, ותנודה אינטלקטואלית שהיא בת 33 יום.

בנוסף ל-CYCLES האלה כבר התגלו CYCLES אחרים, ומי שמעוניין יותר לקרוא בנושא, ישנם מאמרים נפלאים ב-BIORHYTHM המבוססים על קומבינציות ליניאריות של שלושת 'הגלים' – הפיזי, רגשי, ושכלי. המעוניין יכול גם למצוא נוסחאות מתמטיות לחישוב ה-CYCLE, מקומו, והצורה בה הוא חוזר על עצמו בדיוק כפי שהיה בפעם מסויימת. לדוגמא, הסייקל 23-28 ימים חוזר בדיוק על עצמו פעם כל 664 ימים, והסייקל 23-28-33 חוזר על עצמו כל 21,252 יום, או 58+ שנים. זאת אומרת שפעם אחת ב-664 יום האדם נמצא בשיא אינטלקטואלי ורגשי, ופעם ב…58 שנה הפיק של כל השלושה נפגש בשיאו. (אבל גם קרוב לשיאו זה לא רע!*)

מה מעניין אותנו?

ייתכן שמה שעזר ללברון – בנוסף לכל הדברים האחרים שהזכרתי, היה ששלשום היה היום היחיד בשנה ששתי יכולות היו בשיאן באותו ערב, או היום האחד ב-58 שנים, שהפיזיקל, מנטל, ואינטלקטואל הגיעו יחד לשיא.

שיא כזה – אם אכן היה לו שיא ביוריטמי שלשום – לא יחזור. הוא יכול רק לקוות להיות הקרוב ביותר אליו.

או…שלא נדע אם אתה חבר ב-ללל…שלשום הוא היה 10% מתחת לשיא הביוריטמי, מחר הוא יגיע ל-5% מתחת השיא הביוריטמי, וביום ראשון ל-100% השיא הביוריטמי, זה שקורה פעם ב-58 שנים…

אבל אם קיירי נמצא בשפל הביוריטמי, אפשר לזרוק הכל לזבל!

Tags:

78 תגובות ל - “הטור המדעי של מל: היכולת להתמיד. האם גם מחר לברון מסוגל לקלוע 41?”

  1. גיא

    15. יונ, 2016
    18:57

    מרתק!

    השאלה שלי היא:
    האם אתלט יכול לנסות להשפיע על המחזוריות,
    ולנסות לתזמן את השיאים לתקופה מסוימת?

    Reply to this comment
  2. מנחם לס

    15. יונ, 2016
    19:04

    ניסו לעשות זאת.
    הסובייטים – ישנם דיווחים – היו מוצאים "מקום האתלט" בביוריטמיקה שלו. נניח שנתיים לפני האולימפיאדה. הם היו רוצים "לזרז" אותו בביוריטמיקה באמצעים מלאכותיים כגון רעב, חוסר שינה, שהייה בצינוק, בתקווה "להזיזו" יומיים או שלושה או אפילו יותר כך שביום החשוב באולימפיאדה הוא יהיה כה שאפשר יותר קרוב לפיק הביוריטמי

    Reply to this comment
  3. Ori88

    15. יונ, 2016
    19:29

    סופר מעניין. תודה רבה.

    הקווים יכולים להתלכד גם למטה ואז הכוכב קולע 5 נקודות ב – 15% מהשדה, מוסר 4 אסיסטים ומאבד 7 כדורים, פעם בכמה שנים.

    אם לברון לא בשיאו אין מי שיחפה עליו.

    לקיירי יהיה הרבה יותר קשה לשחזר את הישגו (מעל 70% מהשדה בקליעות על שמירה ברוב המקרים). הוא כנראה היה בפיק הביוריטמי שלו במשחק 5.

    Reply to this comment
  4. רועי ויינברג

    15. יונ, 2016
    19:38

    טור נפלא שמלמד המון. תודה רבה.

    Reply to this comment
  5. עידו גילרי

    15. יונ, 2016
    19:40

    אני ממש לא בתחום אבל למיטב ידיעתי כל הקטע של ביוריתמיקה הוכח כפסודו מדע ואין לו אישוש מדעי קביל. האם יש מחקר עדכני בתחום
    אשר מוכיח שיש בתיאוריה משהו? האם זה תחום המחקר של ד"ר רביזה?

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      15. יונ, 2016
      20:07

      אני לא יודע אם לכנות ביוריטמיקה 'מדע' כי זהו פשוט מחזור פיזיולוגי, מנטלי, ורגשי ועוד) הניתן למדידה. ישנם מחזורים נוספים ידועים כמובן כמו ווסת לאשה, גאות ושפל, וכו' וכו'.
      הדבר נתון למדידה, והוא נימדד וניבדק והמסקנה למחזוריות היא לא ניתנת לספק. אפילו משקל האדם, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם – הכל נימדד והרבה מהמשתנים הללו הם מחזוריים – OTHER THINGS BEING EQUAL..
      ישנן אפילו נוסחאות למציאת מקומך בריטמיות, למשל

      http://www.luckchart.com/biorhythm-cycle/

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        15. יונ, 2016
        20:13

        אם זה ניתן למדידה אז זה מדעי. למיטב ידיעתי התיאוריה הזו של המחזורים הפיסיולוגים/מנטלים נבדקה ונמצא שאין בה שום דבר ממשי. כלומר זה לא עובד ככה.
        מצד שני זה תחום שתמיד קשה למדוד בו דברים.

        Reply to this comment
        • מנחם לס

          15. יונ, 2016
          20:17

          לדעתי אסטרולוגיה הוא תחום שהייתי רוצה לדעת אם יש בו "MEAT". לי תמיד היו היסוסים בדבר, אם כי 90% מה-"אריות" שאני מכיר (כולל עצמי, לטוב או לרע) מאד מצדיקים באישיותם את הגדרת ה-"LEO"

          Reply to this comment
          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:19

            גם אסטרולוגיה היא תיאוריה שהופרכה מדעית. מה שלא מפריע למליונים לצרוך אותה. ביוריתמיקה נכנסת תחת אותה מטריה.

          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            20:24

            עד כמה שידוע לי עדיין אין תשובה החלטית לכאן או לכאן בקשר לאסטרולוגיה, אם לא לנבואה של אישיות, אז לפחות לענייני מצב רוח וכו' בהקשר (וביחס) למצב הלבנה.

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:27

            יש תשובות מאד החלטיות. אין לזה שום ביסוס מדעי.

          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            20:27

            אני לא ממש "מומחה" בתחום כי זה פיזיולוגיה ולא ביומכניקה, אבל הייתי במחלקה בה עשו על כך די הרבה מחקרים. אבל כמובן שהסטיות הן כל כך מינוריות, שאלא אם כן יש לך מכשירי מדידה מתוחכמים ביותר, הבדיקות עלולות לא להיות RELIABLE מספיק

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:30

            טוב, תודה אם תיזכר או תיתקל במשהו אז תשתף.

        • מנחם לס

          15. יונ, 2016
          20:19

          מדוע קשה? אתה לוקח קבוצה של 30 סטודנטים, ומבקש מהם להופיע במעבדה כל בוקר ב-8 ללחוץ HAND GRIP ואתה רושם כמה לחצו כל יום משך סמסטר שלם, וקובע אם ישנה מחזוריות או לא

          Reply to this comment
          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            20:22

            רוב המחקרים שנעשו ב-פיזיולוגיה של המאמץ מראים שאכן ישנה מחזוריות, ואפילו "ללא ספק" ברמת בטיחות של 1%. פעם הייתי בעניינים ואפילו עסקנו בזה, אבל אני מחוץ לעסק כבר מעל 15 שנה

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:23

            אתה המומחה בתחום. כנראה שמחקרים פשוטים כאלו לא הראו שום מחזוריות. מצד שני גוף האדם הוא דבר מורכב לכן אי אפשר לפסול אבסולוטית כל מחזוריות כזו וייתכן שיש דברים שקייצים אבל קשה מאד למדוד.

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:24

            תוכל לחפש איזה רפרנס. אחד תחביבים שלי הוא פסודו מדע. וזו אחת תיאוריות הזכורות לי ככאלו שלא עמדו במבחן המציאות.

          • Ish

            15. יונ, 2016
            20:27

          • Ish

            15. יונ, 2016
            20:28

          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            20:34

            ISH, שים לב שאחד הפסיאודו-מדעים ברשימה הוא GLOBAL WARMING.
            ז"א שדונלד טרמפ והרפובליקאים צודקים, והכל מצוץ מהאצבע?

            הפשרת הקרחונים מראה אחרת

          • Ish

            15. יונ, 2016
            20:43

            1) אהה, לא זה לא. איפה ואיך הצלחת לראות את זה?

            2) סה"כ הבאתי קישורים שדברים על דברים שעלו כאן ושעשויים לשפוך אור על הנושא למי שמעוניין.

            3) אתה רוצה לפתוח עכשיו דיון על התחממות גלובלית?

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            20:46

            מנחם, ההכחשה של ההתחממות היא מה שמוצגת שם כפסדו-מדע (ורק חלק מההיבטים שלה)

          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            21:17

            נכון. ציינתי שהוא מוזכר ברשימה של אחיך כפסיאודו מדע. אז מה זה פסיאודו מדע? האם פסיאודו מדע הוא דבר שניתן למדוד או לא?
            את התחממות היקום ניתן למדוד, ואפילו לצפות במראה

          • Ish

            15. יונ, 2016
            21:23

            Pseudoscience is a claim, belief, or practice presented as scientific, but which does not adhere to the scientific method. A field, practice, or body of knowledge can reasonably be called pseudoscientific when it is presented as consistent with the norms of scientific research, but it demonstrably fails to meet these norms

            במרחק של לחיצה אחת בעכבר

      • מנחם לס

        15. יונ, 2016
        20:30

        אשתי רינה ז"ל קיבלה את ה-PH.D שלה בפן סטייט ב-פסיכולוגיה קלינית כשעבודת מחקרה ושטח העניין שלה היה PSEUDO-PSYCHOLOGY. הרוסים מובילים את העולם בתחום (או לפחות הובילו בזמן מחקריה, בשנות 1965-1970)

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          15. יונ, 2016
          20:55

          איך אפשר לחקור פסודו-פסיכולוגיה בשיטות מדעיות אם בעיקרון זו שיטה שאומרת שאי אפשר לבדוק אותה בכלים מדעיים?

          Reply to this comment
          • מנחם לס

            15. יונ, 2016
            21:22

            בפסואודו פסיכולוגיה בהרבה מקרים לא "מודדים" אלא "מנסים לתאר" מצבים נפשיים, מסתוריים, ואפילו דברים שנראים לאדם הרגיל כ-"לא טבעיים", עם השפעה קוסמית, או לך תדע מה.
            אולי אתה לא יכול למדוד, אבל לפי הלומדים את השטח (וביניהם אשתי) זה קיים. רק לדוגמא: אמא 'המרגישה' את השנייה בה בנה נהרג במלחמה. (רינה ניסתה להסביר זאת בצורה פיזית, אבל כמובן שזה לא ניתן למדידה כי הרגע עבר-חלף לו)

          • עידו גילרי

            15. יונ, 2016
            21:31

            אבל איך אפשר להגיד שזה קיים אם אין שום דרך לבדוק זאת? יש כל כך הרבה הטיות פסיכולוגיות שנבדקו מחקרית שיכולות להשפיע על זכירונות ותחושות. להגיד שזה קיים אבל לא ניתן להוכיח שקול מהבחינה הזו לאמונה דתית.

  6. לחם מטוגן

    15. יונ, 2016
    20:11

    לצערי במשחק הבא הצוות המסייע של הקבס יתן את טון ויחזור למשחק 7 לזהות האלופה. 🏀🏀🏀🏀🏀🏀🏀

    Reply to this comment
  7. Ish

    15. יונ, 2016
    20:15

    כל כך לא כולם מייקל ג'ורדן שאפילו מייקל ג'ורדן הוא לא מייקל ג'ורדן.

    Reply to this comment
  8. MBK

    15. יונ, 2016
    20:31

    פוסט מדהים
    לברון צריך להיות הפלא ה 8
    היכולת שלו משך 13 שנים ללא פציעות היא מטורפת

    Reply to this comment
  9. no funny shtuff

    15. יונ, 2016
    20:31

    מעניין מאוד!

    תודה מנחם.

    אגב, בוגוט לא יחזור לשחק בהמשך הסדרה. הפסד די גדול ללוחמים.
    בכל אופן, אין צורך לנתח את הברך שנפגעה.

    Reply to this comment
  10. אופיר נ

    15. יונ, 2016
    20:33

    מנחם, טור מעניין מאוד.
    אני חושב שכל אחד מאיתנו יכול לעשות את ההשלכות גם על עצמו..

    Reply to this comment
  11. H2O POLO

    15. יונ, 2016
    20:33

    כתבה מצוינת, שאפילו אם התיאוריה תוכח כשגויה היה שווה לשמוע עליה 😊
    לפי מה שאני שמעתי, מסתבר שגם לגברים יש "מחזור" (בדומה לנשים) שבחלקו היצר המיני עולה ולאחר מכן יורד… כנראה שיש משהו בתיאוריה הזאת…

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      15. יונ, 2016
      20:36

      אצלי הוא ב-BOTTOM כבר כמה שנים, ומסרב לעלות…

      Reply to this comment
      • למר מנחם היקר

        15. יונ, 2016
        23:35

        מנחם איך זה שגורדן סיפק לנו כל כך הרבה ערבים גדולים כשהמחזור המינמלי הוא אחד ל28 שנה, האם אפשר להוציא את אחד המאפיינים מהמשוואה מייקל היה מוכר גם את בנו בשביל לנצח), אף פעם לא ראיתי התרגשות אצל מייקל במשחקים תמיד ראיתי רוצח עם דם בעיניים.

        Reply to this comment
  12. לידיעת הציבור

    15. יונ, 2016
    20:36

    .

    Reply to this comment
  13. המשגיח

    15. יונ, 2016
    21:14

    מעניין מאוד, תודה מנחם.

    Reply to this comment
  14. עידן

    15. יונ, 2016
    21:56

    מנחם שאפו, אני נתקלתי בנושא הזה לפני כשנה וזה נושא נחמד ומעניין.

    אחת הבעיות הכי גדולות של התיאוריה הזו היא העובדה שיש קושי משמעותי להוכיח אותה מבחינה קלינית. למרות זאת, לא מעט חוקרים תומכים בתיאוריה המעניינת הזו וממשיכים גם כיום במחקר בנושא.

    אם אני זוכר נכון אחד המחקרים שקראתי על הנושא בחן האם יש קשר בין תאונות טייס לבין המעגל הביוריטמי. לקחו כמות דיי רצינית של טייסים וניסו לראות האם ניתן לחבר בין המצב של שלושת האלמנטים בתיאוריה לבין הסיבתיות לתאונה (בחנו הן מקרים בהם ברור היה כי מדובר בטעות אנוש והן מצבים בהם לא בהכרח מדובר בטעות אנוש). החוקרים לא הצליחו ליישם את הקשר בין התיאוריה לבין התאונות אבל הדבר מדגיש מה הפוטנציאל המחקרי (ומן הסתם היישומי) של התיאוריה.

    אין ספק שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד על הגוף ועל הנפש שלנו.

    אהה ומחר הקאבס מנצחים ושולחים את הסידרה למשחק 7 במפרץ 🙂

    Reply to this comment
  15. asi

    15. יונ, 2016
    22:14

    מרתק, כמה יפה הוא הספורט וכמה מיוחדים הם המשחקים הגדולים עם כל ההסתברות מסביב.

    Reply to this comment
  16. עגל

    15. יונ, 2016
    22:28

    מעניין מאוד, אני לא מתנגד למחזורים אלא למסקנה הנובעת מהם שהיא מופרכת. אסביר כשיהיה לי זמן מחר. ההתנגדות לחימום הגלובלי שאל גור עשה עליו קופון גדול היא לא על העובדות (ישנה התחממות) אלא על הסיבה למה זה קורה. לא הוכח שזה קשור למעשי אדם

    Reply to this comment
    • Ish

      15. יונ, 2016
      22:33

      העמקת בנושא? כי מהדברים שאתה אומר נראה שכעשור לא קראת עליו דבר.

      Reply to this comment
    • עגל

      16. יונ, 2016
      09:01

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        16. יונ, 2016
        15:05

        עגל, שלא תגיד שלא הזהרתי אותך. אתה מתעסק אם מישהו עם יותר מדי זמן מחשב, ואני מבטיח לך שאת אלו הוא כבר קרא. בקיצור פתחת את שערי הגיהנום – אני מקווה שיש לך סבלנות.

        Reply to this comment
        • עגל

          16. יונ, 2016
          15:33

          הוא שאל אם התעמקתי בזה אז התשובה היא שלא. אבל שמעתי הרצאות ואני יודע מספיק כדי לומר שההתחממות היא לא רק מעשי אדם.

          Reply to this comment
          • עידו גילרי

            16. יונ, 2016
            15:36

            ששששש. אני בטח שהתעמקת (גם אני) אבל אתה רוצה להתחיל ויכוח שלא ייגמר?

  17. A.h

    15. יונ, 2016
    22:30

    הפוסט אומר שלברון בתקופה הזו בשמה שעברה חווה שישה משחקים של פיק שמגיע אחת ל58 שנים?

    Reply to this comment
  18. אופיר מתתיהו (סתם ילד)

    15. יונ, 2016
    22:42

    מעולה מנחם!
    הנסיונות להביא ספורטאים לנקודת השיא שלהם מהר מדי, הנזק בטווח הארוך עולה על התועלת בטווח הקצר. זה בא לבד וכמו שאמרת, הביוריטמיקה לא שומרת על עקביות.
    חלק מהקליימקס הפיזי-מנטלי-רגשי הזה היה לדעתי כי גרין לא שיחק.

    Reply to this comment
  19. יואש בן טולילה

    15. יונ, 2016
    22:42

    קראתי על זה לפני כמה שנים, ואני מאוד נוטה להסכים.
    כל כך הרבה דברים בעולם קורים במחזוריות, לכן זה לא מפתיע בכלל.

    הרבה הסברים לא רציונליים כל כך כמו "היו לו יום רע", "הוא לא בכושר קליעה" או כל מיני טענות שלא באמת ניתן להסביר או להוכיח יכולים לקבל מענה בהסבר הזה.
    מה גם, שלעיתים רחוקות רואים שחקן נותן סדרת משחקים גדולה כשבאמצע תצוגת נפל, ולהפך.

    Reply to this comment
  20. עידו גילרי

    15. יונ, 2016
    23:01

    מקריאת התגובות כאן קצת חבל לי שאנשים מתייחסים לתיאוריה הביוריתמית כעובדה. זה תיאוריה נחמדה אבל כל המחקרים האמינים שנעשו כדי לבדוק את קיומה הראו שהיא לא מתקיימת במציאות. באתה מידה אפשר היה לנסות לבנות מפה אסטרולוגית של כל שחקן כדי לחזות מתי הוא יגיע ליכולתו המקסימלית.

    Reply to this comment
    • למר מנחם היקר

      16. יונ, 2016
      09:01

      זה לא עובדה, אני מתייחס אל זה כהשערה לאחר שבדקתי הבנתי שזו תאוריה שהופרכה.

      Reply to this comment
  21. דובי

    15. יונ, 2016
    23:04

    כשגיא גודס אימן את ראשל"צ לפני משהו כמו עשור טענו שהוא מאמין בנומרולוגיה וביכולתה לנבא את מחזורי היכולת של שחקנים. אמרו שהוא מחליט על שיתוף שחקנים לפי זה.

    Reply to this comment
  22. איתי

    15. יונ, 2016
    23:18

    טור מעניין מאוד כרגיל
    אבל
    את הבחינה היחידה לתאוריה המדעית או פחות מדעית הזו
    תהיה נסיונו של לברון לחזור על אותה תצוגה.

    ראשית עוד לא ראיתי אותו מנסה פעמיים ברצף
    שנית – אם ינסה ןהתאוריה תיכנס לפעולה והוא ייכשל בניסיונו ייצא מותש חבול וגמור מה שנקרא spent אתן לו את כל הכבוד הראוי ובלי טיפת ציניות!

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      15. יונ, 2016
      23:27

      איך זה יהוה בדיקה לתיאוריה?

      Reply to this comment
  23. captain beefheart

    15. יונ, 2016
    23:40

    כשלמדתי קורס 'הפילוסופיה של המדע' (חובה בתואר ראשון באונ' העברית בכל המדעים המדוייקים והטבע) אחד המרצים הזהיר אותנו מפני "דפוסים יפים". מה שהוא טען בערך זה שאם דברים מסתדרים יפה לעין – זה הזמן לחשוד בהם. יכול להיות שהם נכונים ואז אולי תזכה בפרס נובל, אבל רוב הסיכויים שאנסת את המפה. נזכרתי בזה לנוכח תמונת שלושת גלי הסינוס החופפים.

    מתודולוגיה אפשרית לבדיקת התיאוריה היא כזו:

    לוקחים את כל היסטוריית המשחקים של מייקל ג'ורדן למשל. שם אתה מקבל על פני שנים מאות משחקים, עם המון ורטיקלים ממוספרים. אני חושב ש-PER עוד לא היה אבל גם נקודות/ריבאונדים/אסיסטים/חטיפות/איבודים נותן לך תמונה ברורה איזה "ערב" היה לשחקן.
    אם התיאוריה נכונה, הרי שנראה אצל מייקל דפוס מחזורי של 23 יום. נגיד אפילו פלוס מינוס אחד למען הגמישות. אבל נצטרך לראות איזושהי מובהקות סביב המחזור הזה.
    אם לא נראה מתאם כזה, לך תדע…

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      16. יונ, 2016
      03:11

      מייקל אפילו במחזוריות "נמוכה" עדיין עליון על כולם

      Reply to this comment
  24. דדי

    16. יונ, 2016
    02:13

    מדהים לחשוב איזה תפוקת נקודות מדהימה ראינו מ 2 שחקנים באותו משחק.
    אבל בלתי נתפס לחשוב שלקובי ברייאנט היה משחק שבו הוא קלע כמו שניהם

    ב י ח ד

    Reply to this comment
  25. שמחי

    16. יונ, 2016
    02:21

    אם לברון בגיל 31 מגיע לשיא של 58 אז הפעם הבאה תהיה הגיל בגיל 62 בו למעשה יהיה בן 116 …

    Reply to this comment
  26. A.h

    16. יונ, 2016
    03:19

    שוב פעם.
    מה עם סדרת הגמר של השנה שעברה???

    Reply to this comment
  27. Dror2

    16. יונ, 2016
    06:20

    ומה עם שחקנים שיכולים לתת רצף משחקים של 40+, או טריפל דאבלים של 30+?
    נכונה גם התזכורת לגמר בשנה שעברה… למי ששכח ממוצע של 35, 13, 9 (לא רחוק ממה שהוא עשה במשחק האחרון) על פני 6 משחקים כשבכולם גרין שיחק

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      16. יונ, 2016
      06:37

      ביוריטמיקה היא רק ורם (כנראה לא דול במיוחד) מרבים.

      Reply to this comment
  28. Berch

    16. יונ, 2016
    08:57

    פוסט מאד מעניין
    זה בדיוק מסוג הנתונים שמשפיעים על החיים, לא רק על ספורט. מתי לקבוע פגישה חשובה, ראיון עבודה או דו קרב אגרופים.

    אני מאמין שאם העולם המערבי ישרוד (ולא יחזור בתשובה או יבוא איזה ג'ינג'יס…. ) ילמדו להכניס את הנתונים האלה ללימודי החיים.

    Reply to this comment
  29. עגל

    16. יונ, 2016
    09:13

    מנחם הלוואי והיה אפשר ל"פרק" בן-אדם ליחידות קטנות ואז בצורה מתימטית להרכיב בינהן, כי זה מה שתורת המחזורים הזו טוענת. אין דבר מגוחך יותר מזה. כלומר זה חלום של פיסיקאים לעשות דבר כזה אבל זה לא פשוט, כי זו ביולוגיה. פני שחיבור של תהליכים בגוף הוא לא לינארי (לדוגמא אם תחבר שני תהליכים שונים בעלי מחזור זהה אתה תקבל גם את חצי המחזור).

    הגרף הסינוסואידלי הוא מושלם מדי ויש לזה השלכות נניח שקו הסינוס של התנודה הרגשית שמחזורה 28 יום הוא לא חלק לגמרי, כלומר יש עליו bump קטן.
    ניתן לפרק גל כזה להרמוניות הבסיס שלו (פרוק פורייה) ואז מגלים שישנן מחזוריות יותר קטנות מהמחזור הבסיסי של 28 יום (תדירות יותר גדולה).
    עכשיו תעשה אותו דבר למחזור הפיזי והמחזור האינטלקטואלי וקיבלת שבעצם בכל בן אדם ישנו אוסף של תדירויות קטנות בהרבה מ-23, 28 ו-33.

    מסקנה – לברון יקלע 41 כבר היום בלילה ולא בעוד 50 שנה!

    Reply to this comment
    • איל

      16. יונ, 2016
      14:57

      אבל הבטחת הסבר לגבי ההתחממות הגלובלית!

      Reply to this comment
      • עגל

        16. יונ, 2016
        15:02

        נתתי לינק למעלה (אצל ISH). בקצרה: ישנה התחממות אבל לא הכל הוא מעשה ידי אדם, ישנה השפעה למשל של מחזורי שמש

        Reply to this comment
  30. רובי

    16. יונ, 2016
    20:30

    למה לא יכול לשחק כך כל משחק ?!

    כי לא כל משחק הוא יכול להפעיל לחץ על השופטים ולגרום להרחקה של גרין.
    כי לא כל משחק הברך של בוגוט יוצאת מהמקום .

    כי לא כל משחק תומפסון משחק עם פציעת שריר טורדנית ברגל שמאפשרת לקיירי לחגוג ולא מאפשרת לו לשמור על לברון .

    כי לא כל יום פורים ושלושת השומרים הכי טובים של הקבוצה השנייה לא נמצאים בשיאם ]מסיבות שציינתי ]

    והכי חשוב כי לא כל יום הMVP של כל הליגה משחק כמו זונה ולא מפעיל לחץ על היריבה כך שיתחילו לרעוד להם הידיים כמחליפים סל מול סל .

    ולסיום ,כי לא כל משחק הוא משחק ללא שום לחץ כי התוצאה היא 3-1 ובעצם לא מצפים ממך לכלום .

    Reply to this comment

הגיבו