מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-46 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב גולדן סטייט עלתה ליתרון 3-1 והבטיחה מעשית (אלא אם כן משהו מטורף יקרה) אליפות שנייה ברצף. מה השינוי הגדול שהיא עשתה, ואיך קליבלנד יכולה, אם בכלל, לחזור מהקבר?


דריימונד גרין וטריסטן תומפסון נאבקים על הריבאונד. חבר חמישיית הליגה השנייה סגר את TT בצורה מושלמת הערב.

אחד הדברים שהכי בלטו במשחק היה המעבר של גרין לתפקיד יותר קרוב לסל בהגנה, בין אם כסנטר בהרכב המוות של גולדן סטייט או כגבוה שני לצד בוגוט/וז'אראו. ראינו את זה גם בגמר המערב מול אוקלהומה, כשהת'אנדר הביסה בריבאונד ואז גרין עבר לתפקיד שסוגר יותר טוב את הגבוהים ולוקח ריבאונדים בעצמו. אחרי שהפסידו 52-32 בריבאונד של משחק 3, הפעם הם ניצחו בריבאונד, 40-43. זה שינוי משמעותי שהיה חשוב מאין כמותו ומנע מטריסטן תומפסון לתת את מה שהוא רגיל אחרי רבע ראשון טוב מאוד. במשחק הקודם ל-TT היו 23 הזדמנויות לריבאונד. הפעם היו לו 14.

נוסף על כך מגיע הרבה קרדיט לסטפן קרי. אחרי המשחק הקודם הזוועתי שלו, היום ראינו את האיש שנבחר פה אחד לתואר ה-MVP של הליגה. קרי חדר, ניהל את המשחק, שמר טוב וקלע בכמויות מסחריות. ככה שחקן ברמתו צריך להראות, והוא עשה את זה הערב. השילוב שלו עם שון ליבינגסטון וקליי תומפסון קיבל לא מעט דקות ושחרר לו הרבה שטח על המגרש, וטוב שכך.

החמישייה הזאת, לצד דריימונד גרין והאריסון בארנס, יכולה להיות לפעמים יעילה מאוד, במיוחד במצב שבו היריבה מחפשת על מי לעשות פאול (כל השחקנים בהרכב הזה קלעו העונה לפחות ב-69.6% מהקו, כשלשם השוואה איגודלה עם 61.4%). סטיב קר, אולי מנהל המשחק הטוב בליגה, השתמש בה כשצריך, וידע להשתמש בסגל שלו. הוא העלה את ג'יימס מייקל מקאדו המהיר כדי להתמודד עם ריצ'רד ג'פרסון, והפורוורד עשה עבודה טובה בהגנה. תחשבו שג'ואן הווארד היה מקבל 7 וחצי דקות במשחק גמר קריטי במיאמי של 2012/13. זה בערך אותו דבר.

מבחינת קליבלנד, העדר הספסל הוביל לזה שהקבוצה פשוט שפכה לאגר על המגרש ברבע האחרון. לברון שיחק 46 דקות, אירווינג וסמית' 43.5 כ"א, וזה השפיע על המשחק החלש שלהם ועל 6.5 דקות ללא סל. בטור אחרי המשחק הקודם ביקרתי את זה שהם שיחקו יותר מדי ושהעייפות יכולה במובן מסויים להשפיע, והכבדות המסויימת שלהם כתוצאה מהעייפות הזאת הייתה יותר מדי מול ההגנה האישית הנפלאה של כל אחד משחקני הווריורס על המגרש. ככה הם לא הצליחו לחזור מההפרש, ויכול להיות ששחקני רוטציה טובים יותר היו מוסיפים להם משמעותית.

מבחינה טקטית, ראינו שוב את יכולות ניהול המשחק החלשות של לו. הווריורס הפנו את נשקם לאזור שקליבלנד שלטה בו כל הזמן, ובמקום לעבור להרכבים שיתבססו יותר על התקפת/הגנת מעבר ויתנו לקליבלנד יתרון מסויים, בגלל שלג"ס יש יותר שחקנים על הריבאונד, או משחק עם שני גבוהים (לא רק פריי ותומפסון שלא שיחקו ביחד, גם לאב ותומפסון בקושי ראו פרקט בו זמנית) שיוכלו לגשת לריבאונד, לא ראינו שינוי כלשהו.

השינוי היחיד שהופיע במהלך המשחק היה מעבר טריסטן תומפסון לשמירה על קרי. לפי המשחק עצמו המהלך הזה לא עבד יותר מדי ולתומפסון לא הייתה את הזריזות לשמור על ה-MVP, למרות שכשלקרי היו זריקות עם שמירה (contested) הוא קלע ב-4 מ-13 נמוך יחסית. זה מראה שוב את היתרון של שני גבוהים עם יכולת הגנתית גבוהה על המגרש, כאשר אחד יכול להתחלף עליו או על בארנס (1 מ-6 בזריקות עם שמירה היום) כשהם זורקים מרחוק ובכך לתת עבודה טובה בהגנה.

מבחינה התקפית, המשחק של קליבלנד היה מאוד לא עקבי. במחצית הראשונה היה משחק קבוצתי מאוד של הקאבלירס והם סיימו עם 10 אסיסטים (לעומת 9 של גולדן סטייט), אבל במחצית השנייה קליבלנד חזרה לימי הגמר שעבר ולבידודים של לברון וקיירי. זה קרה בזכות ההגנה האישית האדירה של כל שחקן בגולדן סטייט הערב, אבל זה הראה שיטה הרבה פחות אפקטיבית וחזרה של קליבלנד להרגלים ישנים ורעים. לא ככה משחקים כדורסל.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. כמה זריקות לשחקנים שלא עונים לשם אירווינג,ג'יימס או לאב היו לשחקני קליבלנד ברבע האחרון לדעתכם? (רמז התשובה נמצאת על הגופיה של אחד מהשחקנים המדוברים)
    כמה זריקות היו לשחקני קליבלנד שאינם לברון או קיירי בכל החצי השני? 5 מתוך 38.
    צ'אנינג פריי היה על המגרש 10 דקות היום. כמה שלשות הוא זרק? שוב אפס עגול.
    ככה לא מנצחים קבוצה כמו גולדן סטייט.

    1. צ׳אניני פריי לא זורק כי הלוחמים נצמדים לו לגופייה ולא נותנים לו מבט פנוי. הסיבה שפריי קלע כל כך הרבה שלשות בפלייאוף היא שלברון משך את הדאבל טים ופריי נותר פנוי. הלוחמים לא מביאים את הדאבל טים על לברון ומחליפים כל חסימה וכתוצאה מכך אין צורך גם להביא עזרה בחדירות ולכן פריי לא מקבל מבטים פנויים. כל עוד השומרים של הלוחמים מצליחים להתמודד עם לברון באחד על אחד פריי יחזור להיות נון פקטור כמו שהוא היה באורלנדו.

  2. קרי לא ניהל את המשחק כל כך טוב בעיני (למרות שבהחלט יותר טוב מהמשחק הקודם) וגם היה שוב חלש להחריד בהגנה. הוא גם המשיך להיות חסר אפקטיביות בכניסה לסל אבל לפחות השלשות נכנסו כמו שקר אמר. מהסתכלות על הבוקס-סקור נראה שהוא ניצח את המשחק אבל זה היה הרבה יותר מאמץ קבוצתי מהתעלות של שחקן יחיד

    1. נכון שהוא התקשה ךסיים בחדירות אבל דווקא אפשר להסתכל על למה החדירות שלו הובילו, כבר ברבע הראשון הוא תקף את הטבעת שלוש פעמעם, פעמיים הוא מסר לגבוה שהוציא לשלשה חופשית ופעם אחת מסר לגבוה לליי אפ.
      אחרי שהוא תוקף ככה את הטבעת הוא נכנס יותר טוב ל שחק גם מבחנת שלשות

    2. צריך לאזן בין סטטיסטיקה לעיניים. בסטטיסטיקה נראה שקלעו עליו ב86% אפקטיבי. אך גם קלעו עליו רק 13 נקודות ב39 דקות. השמירה שלו ללא כדור הייתה מעולה במחצית השנייה. והוא הגיע לכדורים חופשיים כמה פעמים. קארי גם ריבאונדר מאוד משתפר הפלייאוף והוא מצליח כמעט כל משחק לסיים עם ריבאונד או 2 בהתקפה. וחוץ מזה אחזור על מה שהסטטיסטיקה מחביאה (אלא אם כן ניתן לבדוק את הנתון). קארי ממשיך לקבל דאבל טים ולהעביר את הכדור הלאה. חייבים לבדוק כמה פעמים למשחק בסידרה קארי שיחרר כדור מדאבל טים עליו ובאיזה אחוז זה נכנס. בדיוק על אותו נושא דאנקן נחשב לפאוור פורוורד הטוב בכל הזמנים. לא בגלל משחקי 30 נקודות אלא בגלל היכולת להבין בכל רגע מה הקבוצה צריכה על מנת לנצח ללא אגו. ואני חייב לציין ששפת הגוף שלו ב3 המשחקים הטובים של ג"ס שידרו פירגון וכבוד.

      1. הסיבה שלא זרקו עליו הרבה היא שקר הבין שקיירי מתעלל בו והעביר להחביא אותו על סמית'. בעיני הוא הכריח יותר מדי זריקות קשות והחטיא יותר מדי פתוחות.התזמןם שלו לריבאונד הוא באמת נהדר כי הרבה פעמים זה נובע מתנועה למקום הנכון ברגע הנכון.

  3. כמו שאמרת וכמו שעידו השלים הסיפור של הסדרה הזאת זה הצוות המסייע של הקאבס מול הצוות המסייע של הלוחמים. קר נתן לחמישייה המחליפה של הלוחמים תפקיד רציני במשך כל העונה הרגילה וזה משתלם לו בגדול בסדרה הזאת. לעומת זאת נראה שלו פשוט לא סומך על החמישייה השנייה ולא נותן להם כמעט לרוץ. כתוצאה מכך לברון וקיירי נגמרים במשך כל המשחק ומגיעים לסוף גמורים ואף שחקן משלים בקאבס לא מצליח לבוא לידי ביטוי.

    יש הבדלי איכות ברורים בין הספסלים אבל לא כל כך גדולים כמו שנראה בסדרה הזאת. ההבדל העיקרי הוא בגישה, בעוד סטיב קר יודע שבלי הספסל הוא לא ייקח אליפות ובלי מנוחה לכוכבים הם לא יצליחו לשחק ברמה הרגילה שלהם לו סומך אך ורק על הכוכבים ואפילו קיצר משמעותית את הרוטציה שלו בגמר ולא מסתכל על הטווח הארוך אלא רק על הטווח הקצר.

    1. צוות מסייע נבנה ע"י הסופרסטאר הראשי. סטף הוא ההיפוך הגמור מלברון.
      שחקנים כמו גרין וקליי לא היו צומחים ליד לברון. לברון צריך אותם כבר מוכנים ובשלים. כמו שהיה לו עם וויד ובוש ואקס פקטור בדמות באטייה.
      מבחינת סטף שאפילו בארנס יהיה ה MVP.

      זה לא הצוות המסייע כמו שזה הסופרסטאר.

      1. צוות מסייע לא נבנה בד"כ על ידי הסופרסטאר אלא סביבו. ככה זה היה עם קרי, דאנקן, ג'ורדן ובירד. זה ההבדל לדעתי, ובגלל זה קליבלנד לא תיקח אליפות-לברון בנה אותה ולא ההפך

        1. ברור שהוא נבנה ע"י הסופרסטאר.
          דווקא נתת את כל הדוגמאות שמחזקות את מה שאני אומר.
          אלה שחקנים שכן נתנו לצוות לגדול סביבם.
          לברון לא נותן לשום דבר לגדול.
          וויטרס וויגינס נשלחו כדי להביא שחקנים "מוכנים".

          אם נחליף את דוראנט בלברון קליבלנד יגיעו לפחות לאותו מקום ואולי יותר כי כולם ישחקו עם יותר בטחון.

          ספורט הוא הרבה דברים לא רק כשרון גולמי- תקשורת כימיה חיבור אמונה חוזק מנטלי בטחון.. מבחינת כשרון יש מה שצריך לקליבלנד אבל הם תקועים בגלל לברון.

          נראה לך שגרין היה יכול להיות דומיננטי כזה בקבוצה אחרת שלא לדבר על לברון?!

  4. סדרת הגמר מוכיחה שוב גם את םערי ההגנות בין המזרח למערב, ההגנות ה"גדולות" של המזרח נתנו לקליבלנד להראות כמו קבוצה שיכולה להתחרות עם קליבלנד בקרב שלשות והנה בסדרה הזאת כשהיא פוגשת הגנה אמיתית אני חושב שרק במשחק השלישי הם קלעו מעל 10 שלשות למשחק.
    גם ההגנות הכי טובות בליגה נמצאות במערב ( ספרס אוקייסי וג"ס )

  5. הדרך של לברון יכלה להצליח אם הוא היה משחק כמו שצריך. אין דרך אחת בלבד לקחת אליפות אבל בלי לב ונשמה אף אחת מהדרכים לא תצלח.
    פה הכישלון של קליבלנד
    להבדיל
    לוויד בוש וריי אלן אין יותר כישרון מקיירי לאב וגי אר אבל הם נתנו והתעלו בכל גמר הרבה יותר מהשלישייה הזו

    1. ממש לא נכון, וויד ובוש הרבה יותר טובים מאקווינג ולאב, ההגנה של בוש בעיקר בפיקאנדרול היא אנדרייטד ביותר.

  6. מסקנות מהסדרה הזו:
    1. קליבלנד עלובים, אך עם זאת אני לא בטוח שאוקלהומה היתה מנצחת אותם.
    2. המזרח גרוע מאוד והגיע הזמן להפנים את זה ולא כל שנה לומר משהו אחר.
    3. קליבלנד עם קיירי ולאב מול גולדן סטייט מצויה מאץ' אפ נחות מקליבלנד ללא שניהם.
    4. קובי > לברון. נקודה, סוף פסוק ואין ויכוח בכלל.
    5. המירוץ לMVP של הסדרה הזו הפך להיות צמוד, כשאין מועמד מעל כולם. עדיין לא נאמרה המילה האחרונה אבל אם זה תלוי בי עדיין הייתי נותן לאיגי, פשוט כי הוא גורם ללברון להרוס את קליבלנד.
    מצד שני, משחק 5 יהיה משחק ביתי בו הכל אמור לזרום, וזה עשוי לתת לקרי (ואולי אולי לתומפסון) את התואר.

    1. אני לא רואה איך קובי גדול מלברון (ואני אוהד של הלייקרס), לברון עוקף את קובי בכל הממוצעים ובכל התארים האישיים) לקובי יש ר אליפויות בזכות השחקן הטוב ביותר שעלה על הפארקט. דווקא קליבלנד נראתה מצויין עד המחצית יש להם בעיה רצינית בספסל ובחלוקת דקות.

      1. 1+

        הצוות המסייע של קובי בריפיט עדיף משמעותית על זה של לברון עכשיו, ואני לא רוצה לדבר בכלל על התקופה שלו כסייד קיק (דומיננטי ככל שיהיה, הוא היה סייד קיק) של שאק

  7. לא צריך להאשים את לברון .
    האשמים הם גילברט את גריפין.
    לברון עשה מה שרצה כי נתנו לו .
    במיאמי לא נתנו לו
    יש הבדל קטן אך ברור.
    הדקות. המוגזמות של לברון במשחק קודם מלכודת של קאר וגס
    המטרה לעייף את לברון לקראת משחק מכריע הושגה במלואה .
    צוות האימון כולל לברון עצמו אינו חכם
    על טפשות משלמים .

  8. ועדין ההתנהלות של לברון מרשימה הצליח בשתי עונות להעיף את ויגינס וויטרס בלאט וורזאו .
    כל אחד מהאנשים הללו חייב להגיד תודה .
    ויגינס פורח במיניסוטה.
    וויטרס באוקלהומה.

    בלאט קיבל שבעה וחצי מליון בלי שום תמורה.
    ורזאו פורח מחדש בגס.
    תטדה רבה לברון .

    1. לברון זכה בשלוש אליפויות ככוכב ראשי וקובי בשניים. באליפות אחת זכה ככוכב גדול שני ובאחת ככוכב משני. באליפות הראשונה הוא היה שולי ככוכב והיה המוביל בצוות המסייע אך שולי יחסית לשאק. סייד קיק הוא היה באליפות השנייה. בשלישית כאמור הוא היה הכוכב המוביל השני לצד שאק.

  9. רועי, קובי לפחות ידע להיות סיידקיק.
    לברון לא יודע כלום חוץ מלקחת את הקבוצה הכי טובה גם כך ולזכות איתה פעמיים מתוך 900.

    קובי ידע להשתמש בשחקנים לידו, ובכל מקרה עם או בלי פרשנות הוא זכה ב3 אליפויות יותר מלברון.
    לברון בגיל 31 וחצי, בצורת המשחק, ההתנהלות ובטח החוסר בקלאסה, מזכיר מאוד את קובי של גיל 37 עם קבוצת טנקינג. (רק שקובי לא היה מנסה להוציא מגרין בלתי ספורטיבית).

    1. אגב, כל שחקן, אולי אפילו גם ג'ורדן, היה הופך להיות סיידקיק של שאק בשיאו, כי בתקופת השיא, הוא היה הנשק הכי אפקטיבי שהיה אי פעם בליגה. נקודה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט