"זו קליבלנד, שום דבר לא קל כאן" / נדב הלפרין

(הדברים נכתבו רגע לפני ששמעתי על הירי הנורא בתל אביב – שכולנו מתפללים לרפואת אלו שנפגעו בו)

רבים מילדי ישראל גדלו על ספרונים צבעוניים להחריד שהתהדרו בשמות כמו "נקמת גמדי הדשא" או "תעלומת הראש המכווץ", מבית היוצר של הסופר היהודי – אמריקני ר.ל סטיין, מחברה של סדרת זבלוני האימה המצליחה "צמרמורת". ובכן, לכאן הגיע סטיין, יליד קולומבוס אוהיו, לא בזכות ספריו, אלא בזכות ציטוט אחד ויחיד: "אחרי שביליתי 22 שנים באוהיו, אני אוהב כל דבר שקשור בניו יורק".

כידוע, אוהיו וקליבלנד הן הגרסה האמריקנית המוקצנת לבדיחות פתח תקווה, ובכל הקשור לספורט – נדמה שקליבלנד סובלת ממזל גרוע בהרבה אפילו מזה של אם המושבות, שלמרות בצורת אליפויות של 53 שנים בכל זאת גירדה כמה גביעים בשנות התשעים העליזות – ואילו בקליבלנד ממתינים וממתינים כרחל אמנו – כבר 52 שנים. איך אמר דייויד בלאט אחרי העלייה לגמר בשנה שעברה? "זו קליבלנד, שום דבר לא קל כאן." וגילה מהר מאוד שבעיר הזו גם העבודה הקשה לא תמיד מגיעה לחוף ההפי אנד.

עקב כך, ועל מנת לשמח את ליבם המר של אוהדי קליבלנד, שצופים בסדרת גמר שדוהרת אל פי פחת פחות או יותר כמו הקמפיין לנשיאות של מושל אוהיו ג'ון קייסיק, אספר על אחת מחוויות צפיית הכדורסל המפתיעות והמעניינות שהיו לי בימי חלדי המועטים.

לפני כמה שנים, עבדכם הנאמן שוטט לו בנחת ברשת, במסגרת לימודי ההופס, וחיפש משחקים מלאים של הבולס הגדולים של ג'ורדן – והנה בכוח המקרה או הגורל נגלה לעיניו הרבע הראשון של משחק מספר 2  בסדרת גמר המזרח ב-92 – מול קליבלנד של מארק פרייס – שאולי גונבה לאוזני השמועה אודותיה, אך בביצועיה ובשחקניה מעולם לא צפיתי.

mark-price-cavs
פיטר פארקר של ה-NBA. מארק פרייס

כבר בתחילה דאגו הפרשנים להזכיר שאת המשחק הראשון ניצחו האלופים משיקגו בקלות יתרה, והביעו תקווה שהפרשים יראו קצת יותר קשוחים הפעם. התמתחתי בכיסא והתכוננתי לתצוגה ג'ורדנית עילאית ונונשלנטית,.והנה, בג'אמפ בול זוכה  הסנטר הארוך והמשופם  בראד דוהרטי ומוסר אותו בבטחה לפרייס, הרכז הלבן שנראה כמו ליהוק מוצלח לתפקיד פיטר פארקר בסרטי ספיידרמן . לאחר עוד ארבע מסירות, תנועה בלתי פוסקת, וחסימה מחושבת היטב, ההתקפה מסתיימת בקליעה פנויה של גרג אילו – סמול פורוורד לבן גם הוא, שמתהדר בתסרוקת מולט מפוארת א לה מקגייוור בשלהי האייטיז.

מה אומר ומה אגיד? צפיתי בדיעבד בהרבה משחקים של הבולס הגדולים בפלייאוף, ולא ראיתי רבע שבו ההתקפה שלהם שותקה בצורה מוחלטת כל כך. הגנה אישית מוחצת, עם חילופים מדויקים ונגיעות אזוריות כשצריך – פרייס הרזה והנמוך לא עוזב את פקסון לרגע. אילו מחבק את ג'ורדן כמו מקגייוור את האולר שלו. מייק סנדרס, ששמעו לא הגיע אלי עד אז, לא יורד לפיפן מהגב. לארי נאנס (אבא של), קופץ מעלה מעלה ושולח יד ארוכה לחסום את הוראס גרנט. דוהרטי כל כך גבוה ונוכח שלרגע חשבתי שבלחש קסם העלים את ביל קרטרייט מהפרקט.

ובהתקפה? פרייס מנצח על קונצרט של משחק קבוצתי. יצירה קלאסית של מסירות מהירות וחדירות ברגע הנכון, מתפרצות, התקפות מעבר שסופן שלשה, זיהוי מיס-מאצ'ים על דוהרטי שבאלגנטיות של פסנתרן ג'אז זקוף וגאה  שולח זריקות וו שיצאו מספר התווים של קארים.

ופתאום הרבע בא לקיצו. 30-14 לקליבלנד. מאמא מיה. שיקגו עם 3 מ-21 מהשדה, ועוד כמה קליעות מהקו של ג'ורדן ופיפן. קליבלנד עם 15 מ-22. מה קורה כאן? הסרטון מסתיים.

1b1d8a19fcc40f30ee45216ae8bbb71b
אלגנטי כמו פסנתרן ג'אז. בראד דוהרטי

הלכתי מיד ובדקתי כיצד זה נגמר: שיקגו הפסידה בבלואו-אאוט, 26 נק' הפרש, ג'ורדן ופיפן קלעו ביחד 31 נק' (בפלייאוף שבו קלע ג'ורדן 34.1 נק' למשחק) – דוהרטי ופרייס 51. לא יאמן.

ההמשך ברור מאליו, קליבלנד הפסידה את המשחק השלישי בבית ואת הסדרה כולה בשישה משחקים, ג'ורדן והחברים המשיכו לגמר שבו ניצחו את הבלייזרס של דרקסלר. אבל לי הרבע ההוא הוכיח שכדורסל שמשוחק נכון ובנחישות יכול למחוק פערים לא קטנים, ולהפוך את קליבלנד, שההול אוף פיימר היחיד בשורותיה היה המאמן, לני ווילקינס, ליחידת כדורסל נושכת ככלב מורעב.

שמעת טיירון לו? נושכת ככלב מורעב! משחק נכון ונחוש! שמעת? לאן אתה הולך?

לפוסט הזה יש 46 תגובות

  1. לו הלך קודם כל לבקש עזרה מהקקה לברון שיסביר מה רואים בסרטון ואיך הופכים את קליבלנד ליחידת כדורסל נושכת ,הקקה לברון עונה שאי אפשר כי קליבלנד בנויה מהמשיח והמשרתות, ואז לו הולך להתחבא באורווה עם הסוסים.הוא גם הרים טלפון למומי לשאול איך מגדילים את החציל

  2. הקבוצה של פרייס דורטי ונאנס הייתה עושה מהקאבס הנוכחית שקשוקה
    זה רק בא ללמד מה נהיה מהמזרח
    אחלה פוסט

    1. פעם, וגם היום, אני נוהג מפעם לפעם לבחון לעומק סדרוצ גדולות ולנסות להבין מה היה הגיים פלן של כל קבוצה.

  3. זוכר אותם היטב. מרק פרייס היה שחקן אדיר וחכם ובעיני תמיד עלה על ג׳ון סטוקטון וקווין ג׳ונסון. התנועה של קליבלנד גנבה לו אסיסטים רבים כי הכדור הרבה פעמים המשיך אחרי מסירתו הלאה. אם רצה יכל להיות אגואיסט ולקלוע 25 נק בקבוצת אמצע.

    הוא שחקן העבר שהכי מזכיר לי את קארי (לא פאקינג מחמוד עבדול ראוף). קילר קרוסאובר, הראשון שראיתי מבצע את הדריבל ת'רו, יעני כדרור בפיתחה של שני מגינים צמודים, מוסר בחסד וקליעה רצחנית.

    מה שהיה חסר לקאבס האלה זה ספסל חזק ואת רון הארפר בריא. אם רון הארפר לא היה נפצע בקליבלנד אני מאמין שהיו מסכנים את הבולס (כנראה שזה לא היה משנה את התוצאה).

  4. אחלה טור, כתיבה מהנה על תקופה שאני עוד זוכר.
    דרך אגב, משפט דומה לזה על קליבלנד נאמר על באר שבע, לפי המיתוס במדריך טיולים, ש'המראה היפה ביותר שלה הוא דרך השימשה האחורית של הרכב'.

  5. נדב, העלית נשכחות. אני זוכר את הסידרה טוב-טוב. למה? כי ידיעות אחרונות' שילמו לי את הטיסה לשיקגו למשחק החמישי כשהיה 2-2. איזו קבוצה נהדרת היתה לקליבלנד זו! החמישייה קריי איהלו, בראד דוהרטי, לארי נאנס, מרק פרייס, והחמישי…כבר שכחתי. טרל ברנדון? הוט-רוד ויליאמס. ג'רלד וילקינס? מייק סנדרס? מה שאני זוכר היה בלונדיני בקצה הספסל בשם…סטיב קר.
    הבולס ניצחו באיזה 30 הפרש, ואני זוכר שמייקל קלע באותו משחק 37, ואני זוכר שלבולס היו איזה 6-7 בדאבל פיגרס. מרק פרייס היה מצויין במשחק עם איזה 25 נקודות.
    היו ימים!

    1. מנחם הלוואי על כולם זכרון כמו שלך בגיל 40
      חוץ מווילקנס כל מי שמנית היה שם
      לצעירים חובה להזכיר שוב – ד"ר מנחם לס האיש והאגדהשהפיץ את בשורת ה NBA בארץ הקודש בשנות ה 80 ואני לא מגזים

      מנחם – מצאתי בר לראות בו את המשחק , אני מקווה שיש בו יותר מ TV 24 אינץ' ושלא יסגרו אותו ב 8 .

      1. "הקסם שחזר" נראה לי ספר שקראתי בתלת ספרתי וידעתי חלקים רבים ממנו בעל פה עד לפני איזה שלוש שנים. אגדה.

  6. הבעיה של קליבלנד הייתה שדוהרטי פשוט נפצע וגמר את הקריירה מייד אחריי זה ובלעדיו הם התמוטטו .

    וזה מראה כמה חשוב שחקן הגנה הגנתי גדול בעמדות הגארד כי להם היה רק את אילו וזה לא מספיק .
    אילו היו להם שלושה אילואים מול ג'ורדן היה סיפור אחר כי מתחת לסל היה להם יתרון מוחלט והרכז שלהם היה ממש טוב

    1. כן לא כתבתי ברור .
      התכוונתי שאילו היו להם עוד שניי[אילו!] שישמרו על ג'ורדן כמו שהיום יש את קוואי ואיגואדלה בנוסף ליתרון שלהם בפנים עם דוהרטי ונאנס ולרכז מעולה כמו פרייס אז הם היו עוברים את הבולס וגם אחרות לו רק ברד דוהרטי לא היה נפצע .

      חוץ מזה קר שיחק די הרבה בקליבלנד וגם קלע אני רק לאזוכר באיזה עונה .

  7. יופי של פוסט!

    אני זוכר את הסדרה מצוין.
    הקאבס היו קבוצה נהדרת, עם אחת מהחמישיות היותר חכמות שיצא לי לראות.
    פרייס עם ניהול מופתי של התקפת המעבר,
    ודוהרטי, שהיה בזמנו הסנטר המוסר מס' 1 בליגה.

    לרוע מזלם, פעם אחר פעם יצא להם לפגוש את ג'ורדן.
    (פטריק יואינג מהנהן בראשו כאשר חיוך מריר על פניו)

  8. שוב נפלא
    מאוד אהבתי את קליבלנד ההיא, אחת הקבוצות החכמות והמהנות. אנשים לא יודעים עד כמה פרייס היה טוב.
    תודה

      1. תודה על המאמר,באמת הזכרת נשכחות,אני גם אהבתי מאוד את פרייס.
        לגבי ההתקפה שלא תיפול רוחך זה תמיד קורה,שהוא נותן משחק טוב אז כולם יוצאים מהחורים.האשך ואני עברנו פה תקופות שקטלו לנו את הצורה ועברנו גם את זה.בסופו של דבר לברון כבר ידאג לבעוט בדלי(תרתי משמע) ולהפסיד את האליפות.

          1. באמת על הפנים.

            דרך אגב, אתה יודע כמה שחקנים בתולדות הפיסטונס סיימו משחק בפיינלס עם 30+ נק', 10+ רב' ו-5+ אס'?

            (רמז: התשובה מתחרזת עם 0)

  9. ובאותה נשימה אף פעם אל תהמר נגד המלך,הוא יחזיר בתשובה את כל החוטאים שלא מאמינים במלוכה שלו .(עידו זה במיוחד בשבילך)

  10. "שירות"-הביטחון-הכללי טובח באזרחים שעל ביטחונם הוא אמון מתוך רצון לתת לאביגדור ליברמן "טבילת-אש"

    1. תמיד חשבתי שאתה משוגע אבל כשחושבים על זה גם הטבח ברחוב דיזינגוף היה בדיוק כשרוני אלשיך נכנס לתפקיד המפכ"ל

  11. אחלה כתיבה הלפרין.

    לו היית מעריך גדולה, לו היית מעריך עבודה קשה, לו היית פורש ממועדון חדי האשכים.
    היית מושלם 🙂

להגיב על נדב הלפרין לבטל

סגירת תפריט