"זו קליבלנד, שום דבר לא קל כאן" / נדב הלפרין

פורסם ב - 08. יונ, 2016 ע"י ב - מאמרי NBA

(הדברים נכתבו רגע לפני ששמעתי על הירי הנורא בתל אביב – שכולנו מתפללים לרפואת אלו שנפגעו בו)

רבים מילדי ישראל גדלו על ספרונים צבעוניים להחריד שהתהדרו בשמות כמו "נקמת גמדי הדשא" או "תעלומת הראש המכווץ", מבית היוצר של הסופר היהודי – אמריקני ר.ל סטיין, מחברה של סדרת זבלוני האימה המצליחה "צמרמורת". ובכן, לכאן הגיע סטיין, יליד קולומבוס אוהיו, לא בזכות ספריו, אלא בזכות ציטוט אחד ויחיד: "אחרי שביליתי 22 שנים באוהיו, אני אוהב כל דבר שקשור בניו יורק".

כידוע, אוהיו וקליבלנד הן הגרסה האמריקנית המוקצנת לבדיחות פתח תקווה, ובכל הקשור לספורט – נדמה שקליבלנד סובלת ממזל גרוע בהרבה אפילו מזה של אם המושבות, שלמרות בצורת אליפויות של 53 שנים בכל זאת גירדה כמה גביעים בשנות התשעים העליזות – ואילו בקליבלנד ממתינים וממתינים כרחל אמנו – כבר 52 שנים. איך אמר דייויד בלאט אחרי העלייה לגמר בשנה שעברה? "זו קליבלנד, שום דבר לא קל כאן." וגילה מהר מאוד שבעיר הזו גם העבודה הקשה לא תמיד מגיעה לחוף ההפי אנד.

עקב כך, ועל מנת לשמח את ליבם המר של אוהדי קליבלנד, שצופים בסדרת גמר שדוהרת אל פי פחת פחות או יותר כמו הקמפיין לנשיאות של מושל אוהיו ג'ון קייסיק, אספר על אחת מחוויות צפיית הכדורסל המפתיעות והמעניינות שהיו לי בימי חלדי המועטים.

לפני כמה שנים, עבדכם הנאמן שוטט לו בנחת ברשת, במסגרת לימודי ההופס, וחיפש משחקים מלאים של הבולס הגדולים של ג'ורדן – והנה בכוח המקרה או הגורל נגלה לעיניו הרבע הראשון של משחק מספר 2  בסדרת גמר המזרח ב-92 – מול קליבלנד של מארק פרייס – שאולי גונבה לאוזני השמועה אודותיה, אך בביצועיה ובשחקניה מעולם לא צפיתי.

mark-price-cavs

פיטר פארקר של ה-NBA. מארק פרייס

כבר בתחילה דאגו הפרשנים להזכיר שאת המשחק הראשון ניצחו האלופים משיקגו בקלות יתרה, והביעו תקווה שהפרשים יראו קצת יותר קשוחים הפעם. התמתחתי בכיסא והתכוננתי לתצוגה ג'ורדנית עילאית ונונשלנטית,.והנה, בג'אמפ בול זוכה  הסנטר הארוך והמשופם  בראד דוהרטי ומוסר אותו בבטחה לפרייס, הרכז הלבן שנראה כמו ליהוק מוצלח לתפקיד פיטר פארקר בסרטי ספיידרמן . לאחר עוד ארבע מסירות, תנועה בלתי פוסקת, וחסימה מחושבת היטב, ההתקפה מסתיימת בקליעה פנויה של גרג אילו – סמול פורוורד לבן גם הוא, שמתהדר בתסרוקת מולט מפוארת א לה מקגייוור בשלהי האייטיז.

מה אומר ומה אגיד? צפיתי בדיעבד בהרבה משחקים של הבולס הגדולים בפלייאוף, ולא ראיתי רבע שבו ההתקפה שלהם שותקה בצורה מוחלטת כל כך. הגנה אישית מוחצת, עם חילופים מדויקים ונגיעות אזוריות כשצריך – פרייס הרזה והנמוך לא עוזב את פקסון לרגע. אילו מחבק את ג'ורדן כמו מקגייוור את האולר שלו. מייק סנדרס, ששמעו לא הגיע אלי עד אז, לא יורד לפיפן מהגב. לארי נאנס (אבא של), קופץ מעלה מעלה ושולח יד ארוכה לחסום את הוראס גרנט. דוהרטי כל כך גבוה ונוכח שלרגע חשבתי שבלחש קסם העלים את ביל קרטרייט מהפרקט.

ובהתקפה? פרייס מנצח על קונצרט של משחק קבוצתי. יצירה קלאסית של מסירות מהירות וחדירות ברגע הנכון, מתפרצות, התקפות מעבר שסופן שלשה, זיהוי מיס-מאצ'ים על דוהרטי שבאלגנטיות של פסנתרן ג'אז זקוף וגאה  שולח זריקות וו שיצאו מספר התווים של קארים.

ופתאום הרבע בא לקיצו. 30-14 לקליבלנד. מאמא מיה. שיקגו עם 3 מ-21 מהשדה, ועוד כמה קליעות מהקו של ג'ורדן ופיפן. קליבלנד עם 15 מ-22. מה קורה כאן? הסרטון מסתיים.

1b1d8a19fcc40f30ee45216ae8bbb71b

אלגנטי כמו פסנתרן ג'אז. בראד דוהרטי

הלכתי מיד ובדקתי כיצד זה נגמר: שיקגו הפסידה בבלואו-אאוט, 26 נק' הפרש, ג'ורדן ופיפן קלעו ביחד 31 נק' (בפלייאוף שבו קלע ג'ורדן 34.1 נק' למשחק) – דוהרטי ופרייס 51. לא יאמן.

ההמשך ברור מאליו, קליבלנד הפסידה את המשחק השלישי בבית ואת הסדרה כולה בשישה משחקים, ג'ורדן והחברים המשיכו לגמר שבו ניצחו את הבלייזרס של דרקסלר. אבל לי הרבע ההוא הוכיח שכדורסל שמשוחק נכון ובנחישות יכול למחוק פערים לא קטנים, ולהפוך את קליבלנד, שההול אוף פיימר היחיד בשורותיה היה המאמן, לני ווילקינס, ליחידת כדורסל נושכת ככלב מורעב.

שמעת טיירון לו? נושכת ככלב מורעב! משחק נכון ונחוש! שמעת? לאן אתה הולך?

Tags: , , ,

46 תגובות ל - “"זו קליבלנד, שום דבר לא קל כאן" / נדב הלפרין”

  1. צומפי

    08. יונ, 2016
    23:16

    מאוד אוהב את הכתיבה שלך.

    Reply to this comment
  2. יואל

    08. יונ, 2016
    23:23

    לו הלך קודם כל לבקש עזרה מהקקה לברון שיסביר מה רואים בסרטון ואיך הופכים את קליבלנד ליחידת כדורסל נושכת ,הקקה לברון עונה שאי אפשר כי קליבלנד בנויה מהמשיח והמשרתות, ואז לו הולך להתחבא באורווה עם הסוסים.הוא גם הרים טלפון למומי לשאול איך מגדילים את החציל

    Reply to this comment
  3. מומי שאוהב חציל בטחינה

    09. יונ, 2016
    00:17

    הקבוצה של פרייס דורטי ונאנס הייתה עושה מהקאבס הנוכחית שקשוקה
    זה רק בא ללמד מה נהיה מהמזרח
    אחלה פוסט

    Reply to this comment
  4. דינגו

    09. יונ, 2016
    00:26

    כתבה ראשונה שאני קורא שלך, מייד הולך לקרוא את השניה).
    תודה.
    אגב – מה זה לימודי הופס? פרט נמק והדגם.

    Reply to this comment
    • נדב הלפרין

      09. יונ, 2016
      00:29

      פעם, וגם היום, אני נוהג מפעם לפעם לבחון לעומק סדרוצ גדולות ולנסות להבין מה היה הגיים פלן של כל קבוצה.

      Reply to this comment
  5. john

    09. יונ, 2016
    00:37

    זוכר אותם היטב. מרק פרייס היה שחקן אדיר וחכם ובעיני תמיד עלה על ג׳ון סטוקטון וקווין ג׳ונסון. התנועה של קליבלנד גנבה לו אסיסטים רבים כי הכדור הרבה פעמים המשיך אחרי מסירתו הלאה. אם רצה יכל להיות אגואיסט ולקלוע 25 נק בקבוצת אמצע.

    הוא שחקן העבר שהכי מזכיר לי את קארי (לא פאקינג מחמוד עבדול ראוף). קילר קרוסאובר, הראשון שראיתי מבצע את הדריבל ת'רו, יעני כדרור בפיתחה של שני מגינים צמודים, מוסר בחסד וקליעה רצחנית.

    מה שהיה חסר לקאבס האלה זה ספסל חזק ואת רון הארפר בריא. אם רון הארפר לא היה נפצע בקליבלנד אני מאמין שהיו מסכנים את הבולס (כנראה שזה לא היה משנה את התוצאה).

    Reply to this comment
  6. האווי לאסוף

    09. יונ, 2016
    00:37

    אחלה טור, כתיבה מהנה על תקופה שאני עוד זוכר.
    דרך אגב, משפט דומה לזה על קליבלנד נאמר על באר שבע, לפי המיתוס במדריך טיולים, ש'המראה היפה ביותר שלה הוא דרך השימשה האחורית של הרכב'.

    Reply to this comment
  7. מנחם לס

    09. יונ, 2016
    02:53

    נדב, העלית נשכחות. אני זוכר את הסידרה טוב-טוב. למה? כי ידיעות אחרונות' שילמו לי את הטיסה לשיקגו למשחק החמישי כשהיה 2-2. איזו קבוצה נהדרת היתה לקליבלנד זו! החמישייה קריי איהלו, בראד דוהרטי, לארי נאנס, מרק פרייס, והחמישי…כבר שכחתי. טרל ברנדון? הוט-רוד ויליאמס. ג'רלד וילקינס? מייק סנדרס? מה שאני זוכר היה בלונדיני בקצה הספסל בשם…סטיב קר.
    הבולס ניצחו באיזה 30 הפרש, ואני זוכר שמייקל קלע באותו משחק 37, ואני זוכר שלבולס היו איזה 6-7 בדאבל פיגרס. מרק פרייס היה מצויין במשחק עם איזה 25 נקודות.
    היו ימים!

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      09. יונ, 2016
      03:01

      ושכחתי להחמיא על מאמר כתוב מצויין!

      Reply to this comment
    • MBK

      09. יונ, 2016
      03:15

      מנחם הלוואי על כולם זכרון כמו שלך בגיל 40
      חוץ מווילקנס כל מי שמנית היה שם
      לצעירים חובה להזכיר שוב – ד"ר מנחם לס האיש והאגדהשהפיץ את בשורת ה NBA בארץ הקודש בשנות ה 80 ואני לא מגזים

      מנחם – מצאתי בר לראות בו את המשחק , אני מקווה שיש בו יותר מ TV 24 אינץ' ושלא יסגרו אותו ב 8 .

      Reply to this comment
      • התותח הקטמוני

        09. יונ, 2016
        03:24

        "הקסם שחזר" נראה לי ספר שקראתי בתלת ספרתי וידעתי חלקים רבים ממנו בעל פה עד לפני איזה שלוש שנים. אגדה.

        Reply to this comment
      • מנחם לס

        09. יונ, 2016
        03:59

        תודה.

        טרייס ת'ומפסון, האוטפילדר של הדודג'רס ונאח של קליי, חבט הום ראן נד טכסס היום

        Reply to this comment
  8. רובי

    09. יונ, 2016
    03:10

    הבעיה של קליבלנד הייתה שדוהרטי פשוט נפצע וגמר את הקריירה מייד אחריי זה ובלעדיו הם התמוטטו .

    וזה מראה כמה חשוב שחקן הגנה הגנתי גדול בעמדות הגארד כי להם היה רק את אילו וזה לא מספיק .
    אילו היו להם שלושה אילואים מול ג'ורדן היה סיפור אחר כי מתחת לסל היה להם יתרון מוחלט והרכז שלהם היה ממש טוב

    Reply to this comment
    • רובי

      09. יונ, 2016
      14:12

      כן לא כתבתי ברור .
      התכוונתי שאילו היו להם עוד שניי[אילו!] שישמרו על ג'ורדן כמו שהיום יש את קוואי ואיגואדלה בנוסף ליתרון שלהם בפנים עם דוהרטי ונאנס ולרכז מעולה כמו פרייס אז הם היו עוברים את הבולס וגם אחרות לו רק ברד דוהרטי לא היה נפצע .

      חוץ מזה קר שיחק די הרבה בקליבלנד וגם קלע אני רק לאזוכר באיזה עונה .

      Reply to this comment
  9. מנחם לס

    09. יונ, 2016
    04:00

    דוהרטי היה סנטר, לא גארד

    Reply to this comment
    • אלי לס

      09. יונ, 2016
      07:03

      הוא לא אמר שהוא היה סנטר.

      Reply to this comment
      • אלי לס

        09. יונ, 2016
        07:03

        התכוונתי שהוא לא אמר שהיה גארד כמובן

        Reply to this comment
  10. נדב הלפרין

    09. יונ, 2016
    07:03

    היתכן שבקליבלנד קראו את הטקסט?

    Reply to this comment
  11. Berch

    09. יונ, 2016
    08:59

    מאמר מעולה

    Reply to this comment
  12. גיא

    09. יונ, 2016
    09:02

    יופי של פוסט!

    אני זוכר את הסדרה מצוין.
    הקאבס היו קבוצה נהדרת, עם אחת מהחמישיות היותר חכמות שיצא לי לראות.
    פרייס עם ניהול מופתי של התקפת המעבר,
    ודוהרטי, שהיה בזמנו הסנטר המוסר מס' 1 בליגה.

    לרוע מזלם, פעם אחר פעם יצא להם לפגוש את ג'ורדן.
    (פטריק יואינג מהנהן בראשו כאשר חיוך מריר על פניו)

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      09. יונ, 2016
      12:17

      מהקבוצות הפציעות ביותר בהיסטוריה. אפשר לומר נמרים של נייר.

      Reply to this comment
    • דובי

      09. יונ, 2016
      12:29

      כשפטריק יואינג מהנהן בראשו בניו יורק הרי געש מתפרצים בפיליפינים

      Reply to this comment
  13. אשך טמיר המקורי

    09. יונ, 2016
    11:57

    שוב נפלא
    מאוד אהבתי את קליבלנד ההיא, אחת הקבוצות החכמות והמהנות. אנשים לא יודעים עד כמה פרייס היה טוב.
    תודה

    Reply to this comment
    • נדב הלפרין

      09. יונ, 2016
      12:13

      אני זקוק לעזרתך בסיקול המתקפה על ה-ללל – ישיבת קבינט דחופה!

      Reply to this comment
      • יניב

        09. יונ, 2016
        12:38

        תודה על המאמר,באמת הזכרת נשכחות,אני גם אהבתי מאוד את פרייס.
        לגבי ההתקפה שלא תיפול רוחך זה תמיד קורה,שהוא נותן משחק טוב אז כולם יוצאים מהחורים.האשך ואני עברנו פה תקופות שקטלו לנו את הצורה ועברנו גם את זה.בסופו של דבר לברון כבר ידאג לבעוט בדלי(תרתי משמע) ולהפסיד את האליפות.

        Reply to this comment
        • אשך טמיר המקורי

          09. יונ, 2016
          13:44

          יניב כרגיל הוציא לי את המילים מהפה

          Reply to this comment
          • אשך טמיר המקורי

            09. יונ, 2016
            13:45

            אגב אני חושב שהוא היה מזעזע

          • גיא

            09. יונ, 2016
            14:03

            באמת על הפנים.

            דרך אגב, אתה יודע כמה שחקנים בתולדות הפיסטונס סיימו משחק בפיינלס עם 30+ נק', 10+ רב' ו-5+ אס'?

            (רמז: התשובה מתחרזת עם 0)

          • נדב הלפרין

            09. יונ, 2016
            14:03

            תודה על העידוד יניב!

            כמו כן – *סיכול

  14. יניב

    09. יונ, 2016
    12:39

    ובאותה נשימה אף פעם אל תהמר נגד המלך,הוא יחזיר בתשובה את כל החוטאים שלא מאמינים במלוכה שלו .(עידו זה במיוחד בשבילך)

    Reply to this comment
  15. דובי

    09. יונ, 2016
    12:39

    הזכרת את ביל קארטרייט והקסם המעלים שביצע עליו דוארטי…
    ביל דאג לזה בעצמו.

    Reply to this comment
  16. ישי אוהד קאבס

    09. יונ, 2016
    14:20

    זוכר את התקופה הזאת היטב
    התחלתי לאהוד את הקאבס מ 1987

    Reply to this comment
  17. captain beefheart

    09. יונ, 2016
    19:59

    טור נהדר. מנחם מאיפה אתה מביא את הכותבים האלה תחמזלאק?

    Reply to this comment
  18. לידיעת הציבור

    09. יונ, 2016
    21:50

    "שירות"-הביטחון-הכללי טובח באזרחים שעל ביטחונם הוא אמון מתוך רצון לתת לאביגדור ליברמן "טבילת-אש"

    Reply to this comment
    • שגיא

      09. יונ, 2016
      21:52

      תמיד חשבתי שאתה משוגע אבל כשחושבים על זה גם הטבח ברחוב דיזינגוף היה בדיוק כשרוני אלשיך נכנס לתפקיד המפכ"ל

      Reply to this comment
      • נדב הלפרין

        09. יונ, 2016
        22:05

        המשתמש לידיעת הציבור הוא למעשה משיח מהאורחן שעובד בשירות סוכנות ביון אוזבקית.

        Reply to this comment
  19. גיא

    10. יונ, 2016
    00:08

    אחלה כתיבה הלפרין.

    לו היית מעריך גדולה, לו היית מעריך עבודה קשה, לו היית פורש ממועדון חדי האשכים.
    היית מושלם 🙂

    Reply to this comment

הגיבו