מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-43 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הגמר התחיל והווריורס ניצחו בזכות 13 מ-15 מהשדה של שני הגארדים המעולים שלהם. לא השניים שאתם חושבים עליהם, אלא שון ליבינגסטון ולאונרדו ברברוסה. מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום הראשון של הגמר?


גרין, ליבינגסטון ואיגודלה. גיבורי המשחק הראשון.

בגולדן סטייט, הדבר החשוב ביותר שהיה הערב, מן הסתם, הוא התרומה האדירה של הספסל. מה שיצר את זה היה המיד-ריינג' המעולה של ליבינגסטון ושאר הקבוצה יחד עם משחק חכם שהשאיר את הצבע פרוץ פעם אחר פעם לחדירות קלילות של בארנס וגרין, יחד עם מבטים פנויים לאיגודלה וברברוסה נוצר שטף התקפי מרשים,איגודלה וגרין ניצלו את זה בשביל להראות את ניהול המשחק המרשים שלהם עם 13 אסיסטים (4 פחות מכל קליבלנד) והקאבס פשוט לא הצליחו לעמוד בזה. הם הצליחו עם הזריקות מהמיד ריינג', אזור שחשיבותו כמעט ונשכחה, וזה הביא להם ניצחון.

למרות זאת, אל תבנו על ההמשך של המשחקים האלו בסדרה. ממש לא סביר שליבינגסטון וברברוסה יתנו עוד ערב כזה מהשדה, או שהספלאש בראדרס יתנו 20 נקודות בפחות מ-30% מהשדה. מבחינה התקפית החמישייה של הווריורס הייתה חריגה, אבל עדיין שיחקה את המשחק הרגיל שהביא אליפות אחת, ואולי יביא את השנייה. זה היופי במערכת שפיתח קר: כל שחקן בקבוצה יכול מתישהו להתעלות ולהיות אחראי לניצחון, מה שמאוד מאוד נדיר.

מעבר לזה, הייתה הגנה נפלאה של גולדן סטייט. כשלברון משחק רק בצבע (להוציא 2 שלשות) ועדיין מסיים עם 9 מ-21 מהשדה, הודות לשמירה נפלאה של איגודלה, השחקן הטוב במגרש, וכשאירווינג מסיים עם 7 מ-22 אסוני מהשדה (31.8%), ההגנה של קליבלנד עובדת במלוא הדרה. שאר הקבוצה לא השפיעה יותר מדי מבחינת אלופת המזרח, כשמלבד הביג 3 כל הקבוצה קולעת 23 נקודות ב-24 זריקות, וכשמשווים את זה לצוות המסייע בגולדן סטייט, במיוחד היום, רואים כמה חוסר המעורבות של שאר קליבלנד במשחק פגע בקבוצה של לו.

מבחינת קליבלנד, הקבוצה פעלה היטב כשנתנה ללברון לשמור על קרי. הרוצח בעל פני התינוק התקשה מול קינג ג'יימס, מה שהוביל לאחד ממשחקיו החלשים ביותר העונה. אירווינג היה שומר סביר, בעיקר בהמשך המשחק, על תומפסון, וההגנה על שחקני המפתח של גולדן סטייט הייתה טובה. הבעיה היא שהערב החבר'ה האחרים הצטיינו וקליבלנד לא הצליחה למצוא פתרונות, כשכל פעם שגבוה יוצא לשמור על זורק הפוזישן נגמר בסל קל של גולדן סטייט. הפיתרון, אולי, הוא מעבר למשחק עם שני גבוהים שיאפשר להוציא מישהו לשמור על הזריקות של תומפסון/ליבינגסטון/קרי ועדיין לא להפקיר את הצבע.

למרות שההגנה עוד הייתה סבירה, ההתקפה הייתה בעייתית. המשחק של קליבלנד לא זרם למרות כמעט טריפל-דאבל של לברון ומשחק טוב של לאב, כשאירווינג זורק הרבה יותר מדי ושאר הקבוצה לא מעורבת (מלבד טריסטן תומפסון שנתן כמה putbacks חשובים). הפיתרון לזה יכול להיות מעבר לחמישייה עם מת'יו דוולדובה וקיירי אירווינג ביחד. שניהם מובילי כדור שיכולים ליצור התקפה דינמית, דוולדובה יכול לתת הגנה טובה על קרי ולתרום משמעותית, למרות שהפאול שלו על איגודלה נתן לווריורס את הדרייב לחזור ולעשות ריצת 8-29.

נוסף על כך, מעבר של דוולדובה לחמישייה יתן לג'יי אר סמית' להיות יעיל כמחליף. הוא התקשה מאוד לזרוק היום, במיוחד כשהמשחק רק התחיל, וסיים את המשחק עם 3 (!) זריקות ב-36 דקות. כשהשחקן השישי של העונה לשעבר יעלה מהספסל הוא יצטרף למשחק במהלכו ויוכל לתת את השלשות והריווח שקליבלנד צריכה ממנו. יכול להיות שהשינוי הזה יחזיר את הקאבלירס לתמונה.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. קרי היה 1 מ 7 בתוך הקשת וקארי אינו זורק 2 ארוכות. או שלשות או כניסות לסל. גם בזריקות משלוש נדיר ששורקים על עברה לטובתו. מעבר לכל אלו יש את החיבוקים ומשיכות שהוא זוכה להן לאורך כל המשחק כולו.

  2. מה קליבלנד למדה הלילה ?
    המזרח רחוק מהמערב , הייתי משכונע שהם יותר טובים ממה שהם
    ראינו את קליבלנד במשחק רע
    רועי – פוסט מהיר ולעניין

  3. איגואדלה היה ענק. כמה פעמים במשחק הוא הוציא כדור ואני ישר צעקתי פאול רק לראות בהילוך החוזר שהיה נקי.

  4. אירווינג היה נקודת תורפה שהווריורס ממש חיפשו לנצל. הם בודדו עליו את הפורוורדים מספר פעמים לנקודות קלות.
    בסך הכולל שחקני הווריורס עשו עליו 12 מ-19 זריקות.

    1. הוא שמר לא מעט את בארנס שחגג עליו, אבל הוא אפשרות סבירה יותר מלאב שלא מסוגל להתחרות במהירות של HB

      1. לא יודע, כשעושים עליך 26 נקודות ב-68% אפקטיבי אז לא אופציה סבירה בעיני. בטח לא כשהוא קולע באחוזי מזעזעים כאלו בצד השני.

  5. קודם כל והכי חשוב, הווריורס ניצחו ממש בקלות!
    הם שיחקו בהילוך ראשון, העבירו לשני כשקליבלנד צימצמו ועפו על עצמם, וסיימו את המחשק בשיוט קל.
    לברון לא היה גרוע כ"כ. הוא היה סביר בסה"כ. מאוד אגרסיבי והרבה פוסט אפ, בניסיון מודע לנצל את היתרונות שלו, והמון מסירות טובות.
    כל הזמן אומרים שלברון צריך לשחק עם הגב לסל ולחדור לסל יותר, כי הוא כל-כך גדול וחזק ומוסר טוב, אז עכשיו הוא עושה את זה. זו טקטיקה התקפית שלא נראה שיירדו ממנה כ"כ מהר, כי החסרון היחיד שלה שהיא נשענת יותר מדי על לברון ומעייפת אותו.
    קליבלנד סגרה טוב את קליי ובעיקר קרי, אבל החוסר בעזרה בהגנה שבר אותם.
    אתה רושם את כל הסטיסטיקות המצויינות של הרול פליירד של גולדן וטוען שהם לא יחזרו, אבל הנקודה החשובה היא איך הם קלעו אותם!
    ממצבים נוחים מאוד, לייאפים, זריקות חופשיות, וגם אלו שלא – היו המומחיות שלהם, כמו החצי מרחק של לווינגסטון, שזה הכלי ההתקפי הכי טוב שלו.
    קיירי לא שומר על קרי, ולכן רוב המשחק הוא שמר על שחקנים גבוהים ממנו. מיסמאץ קבוע שלווינגסטון ובארנס ניצלו בקלות.

    לכן, אם קליבלנד ימשיכו עם הטקטיקה ההגנתית הזאת, לסטף וקליי אין בעיה והם ישמחו לנוח עוד, ולתת לשאר השחקנים לקלוע מהמצבים האהובים עליהם בחופשיות.
    מה קליבלנד כן צריכים לעשות? דומה להגנה של הקאבס בשנה שעברה עם בלאט: דאבל על קרי להוציא לו את הכדור מהידיים, ואז להמר על הקליעה מרחוק, בעיקר של גרין מכל מקום חוץ ממול הסל! ראיתם כמה שלשות חופשיות הוא החטיא מהצדדים ומהקשת? רק מול הסל הוא קולע באחוז טוב.
    אבל במשחק הזה גולדן פירקו את ההגנה של הקאבס בתנועה ומסירות חכמות של שחקני המשנה, ובקלות ממש הגיעו לליאפים והטבעות חופשיות.
    לדעתי במשחק הזה היו לגולדן יותר לייאפים חופשיים מכל הסדרה מול אוקלהומה.
    אה, ואל תדאגו לסטף וקליי. כשיתחשק להם באמת (או כשלא תהיה ברירה) הם יעלו הילוך או שניים וספלאש!
    הווריורס, בלי להתאמץ..

    1. לו הדבע הרג לקליבלנד את כל היתרונות שלה בתקופת בלאט – דלי כמחסל, מוזגוב כגבוה משמעותי, הגנה רצחנית ומנטליות קשוחה.
      אחד המאמנים הכושלים אי-פעם שהולך להימחק מספרי ההיסטוריה

      1. ובעיקר לא רואים שיטה ברורה לא בהגנה ולא בהתקפה (חוץ מלבודד את לברון). הסיכוי להפתיע בלי להפתיע במשהו שואף ל 0

  6. כרגיל מסכים עם האשך.. לנצח כל כך בקלות שקארי ותומפסון כל כך חלשים רק מוכיח שצריך מאמן ווינר (לו ממש לא ווינר) שיודע להשתמש בקבוצה שלו (אולי לברון שנא את דיוויד אבל יותר קרוב ממנו הם לא יגיעו אפילו עם קבוצה בריאה..)

  7. גולדן סטייט – צריכים לצאת מעודדים. ניצחו את הראשון אחרי סדרה של שבעה משחקים וידוע שהראשון הוא המשחק "לגנוב". קארי ותומפסון ביום שלא מצאו את עצמם (לא מאמין שיהיו ככה כל הסדרה) אבל הספסל הראה כמה הוא איכותי וניצח את המשחק. כמו שרשמו כאן, אי אפשר לדעת מאיפה תבוא המכה וצריך לבחור את הרעל.
    קליבלנד – שמרו טוב את קארי ותומפסון (שוב, לא מאמין שיצליחו בזה לאורך סודה שלמה), הבעיה ששחקני המשנה של קליבלנד לא היו קיימים מסביב לשלישייה המובילה. הם צריכים עוד שחקנים שיעלו את הרמה שלהם. בנוסף, לברון צריך לחזור להיות לברון של הפלייאוף שהראה שהוא בלתי עציר.

  8. אני מרגיש שנכנסנו לסדרה עם המון סימני שאלה, ואחרי המשחק הראשון נשארנו עם אותה כמות כזאת.

    את הספסל של ג"ס כולנו מכירים, אבל התפוצצות כזאת של כולם ביחד לא ראינו עדיין ולא נראה עוד פעם בסדרת הגמר הזאת. לעומת זאת דקות טובות של HB כבר בהתחלה וגם בהמשך הם סימן מעודד מבחינת ג"ס. כמו שציינת לברון שמר על קרי אבל בד"כ לא בתחילת התקפות אלא אחרי חסימות ללא כדור, מה שהשאיר את אירווינג על בארנס וכמו שגילרי טען בארנס ניצל את זה בצורה מצוינת עם כמה סלים קלילים.

    לגבי קרי ולברון- הסתכלתי על קרי OFF THE BALL כמה פעמים כשלברון קיבל אותו, ולברון באמת שמר אותו פיזי מאוד (כמובן על גבול העבירות, אבל קרי לא מקבל על זה שריקות) וראיתי פעמיים ברבע השני שקרי מנסה להשתחרר לכדור וכשלברון תופס אותו הוא מסתובב בייאוש לשופט. זאת לדעתי הנקודה שהוציאה את קרי מהעניינים (הוא פתח את המשחק עם 2 שלשות להזכירכם), לאחר אותם מקרים הוא לקח כמה זריקות לא לעניין על לברון וניסה להוכיח בכוח כזה, דברים שאנחנו לא רגילים ממנו. אני מאמין שלא נראה את זה חוזר על עצמו, קרי רגיל ללמוד את ההגנה עליו במשחק שניים הראשונים ואז לראות איך הוא יכול לבוא יותר לידי ביטוי

  9. אהבתי גם את ההתאמה של קר לגבי החמישייה השנייה של הפרשים שפירקה את המזרח (דלי שאמפרט ג'פרסון לברון ופריי) וציינתי את זה גם בבלוג החי. קודם כל הוא שינה את דק' המנוחה של גרין כדי שינוח בסוף הרבע הראשון. ואז בתחילת הרבע השני עם עם חמישיית הסמול בול רק שליוינגסטון וברבוסה משחקים ולא הספלאש בראדרס.

    בנוסף הוא שם את גרין על לברון ואת איגי על דלי, מה שהקשה עליו לפתח את המשחק ובכל פעם שהם ניסו לשחק את הפיק&רול עם לברון היה חילוף שעיקר את המהלך.
    זה גרם לכך שלו לא עלה עם החמישייה הזאת בתחילת הרבע הרביעי אלא עם TT' ויהיה מעניין לראות איך לו משתמש בחמישייה הזאת בהמשך

  10. הקטע המוזר שקיבלנד נראו די דומים לשנה שעברה.
    לבודד את לברון בפוסט, לצפות ממנו לכדורים טובים [שהגיעו לרוב] ולזרוק. רק במקום שחקני היורוליג של שנה שעברה יש איתו קבוצה פה. ועדיין…לא נכנס רוב הזמן.

    סך הכל גם גולדן לא הבריקו בהתקפה, היו התקפות מעבר טובות אבל לא מעבר לזה. העומק ולקיחת האחריות של המחליפים עשו את ההבדל. אני משוכנע שקליבלנד תיקח את משחק מספר 2.

  11. מאד מחזיק מברבוסה ליוינגסטון איגי.
    הם לא חמישיה שניה התקופה הזו נגמרה לא קימת בתוכנית של קר.
    הם חמישיה אחרת לסוג משחק שונה עומד פיזי מלחמת חפירות.
    אותם כלים היו משמעותיים מאד גם בעונה שעברה.
    כנל השנה.
    ברגע שקליבלנד יתעיפו מהחמישיה הזו תגיע חמישית המאטאדורים
    זו שרצה ורוצחת.
    כל עוד לברון ושות רעננים נלחמים בחפירות חמישיה זו
    יש פיתרון לכל מצב קוראים לזה עומק.

  12. אהה ואיפה העומק של קליבלנד ?
    התיבש על הספסל בהחלטת המאמן לברון והעוזר הנאמן לו
    כפי שלברון אומר לזה צריך מאמן שיקבל ממני הוראות…..

להגיב על רן הנרגן לבטל

סגירת תפריט