ובאה גאולה לכריש, על ג'ירו ד'איטליה 2016 / מאת דוד "פאקו" סעדה

עונת המירוצים של 2015 הייתה מהמסוייטות בקריירה של וינצ'נזו ניבאלי. "הכריש ממסינה", מהבודדים שזכו בכל אחד מהגראנד טורים, קיווה להגן על החולצה הצהובה של הטור בה זכה בעונה הקודמת. לצערו הרב, הטור נגמר במפח נפש, כאשר לא הצליח להיכנס אפילו לפודיום. כתכנית ב' שנשלפה מהשרוול, נשלח ניבאלי יחד עם קבוצתו החזקה אסטנה לוואלטה ד'אספניה, כדי להסתער על הגראנד טור האחרון של העונה. כאן, מפח הנפש הפך לפיאסקו של ממש, כאשר נפסל בקטע השני של המירוץ, זאת כיוון שלאחר עיכוב שנבע מתאונה המונית, הוא אחז במכונית הקבוצה על מנת לחזור אל דבוקת הרוכבים (הפלוטון). אם לא די בכך, במירוץ זכה בן קבוצתו הצעיר פאביו ארו, אשר עבר להוביל את הקבוצה עם פסילתו של ניבאלי. החבטות המילוליות ניחתו מכל כיוון, כולל מהמנהל הספורטיבי של קבוצתו, רוכב העבר הקזחי (והנאלח) אלכסנדר וינוקורוב, שכבר במהלך הטור טען שניבאלי מגיע בגישה הלא נכונה אל הרכיבה.

ניבאלי אוחז בקרנות המזבח

לכן, ג'ירו 2016 היה אמור להיות עבור ניבאלי סוג של פיצוי על העונה הקודמת. לכאורה, כל נתוני הפתיחה היו לטובתו: המגרש הוא מגרשו הביתי, רוב המתחרים מהשורה הראשונה התמקדו בטור דה פראנס, ואלו שנותרו כמו אלחנדרו וואלוורדה הבלתי נגמר, נראו כמשוכה עליה ניבאלי יכול לדלג ללא קושי רב. קבוצתו, אסטנה הקזחית, הציבה נבחרת דומסטיקים (צוות מסייע) חזקה למדי שתעמוד לצידו, ובראשה מיקלה סקארפוני, שבעבר התחרה בניבאלי בג'ירו (ואף זכה בדיעבד במירוץ לאחר פסילתו של קונטאדור עקב פרשת "הבשר המקולקל"). אבל – לג'ירו חוקים משלו, וכבר ראינו בשנים האחרונות איך בג'ירו החולצה הורודה נופלת בחיקם של רוכבים שלא נספרו ע"י אף אחד, כולל אנשי קבוצתם.

שניים כאלו היו סטיבן קרויזויק ההולנדי ואסטבן צ'אבז הקולומביאני. אף אחד מהם לא ממש הותיר חותם של ממש על עולם הרכיבה עד כה. שניהם הובילו קבוצות עם שאיפות צנועות למדי בתחום – לוטו יאמבו ההולנדית הצנועה למדי, ואוריקה גרינאדג' האוסטרלית, שהיא קבוצה המוכוונת בעיקר ספרינטרים ופחות מטפסים. בשבוע השני של המירוץ, התמקמו השניים בשני המקומות הראשונים. צ'אבז אף זכה בקטע ה-14 של המירוץ, קטע עם פרופיל מטורף לגמרי של אינספור פסגות עם ירידות חדות ביניהם (לינק לפרופיל הקטע, למי שמתעניין – http://www.steephill.tv/2016/giro-d-italia/profile-14.jpg), ובכך סימן הישג נוסף לסוללה המתארכת של מטפסים בני מדינתו. אך המרשים מבין השניים היה קרויזויק. ההולנדי, המכונה "הקולב" עקב מבנה גופו המוזר, הפגין שליטה גם בקטעי הטיפוס המפרכים וגם בקטעי הנג"ש (נגד השעון). בקטע הנג"ש השלישי בעלייה, הוא אף הגיע בזמן זהה למנצח הקטע. כך, לפני שני קטעי הטיפוס האחרונים באלפים, החזיק ההולנדי ביתרון מבטיח של שלוש דקות על צ'אבז שבמקום השני ואף יותר על האחרים. מכאן, זה היה אמור להיות רק לפרוטוקול. או שמא לא?

אכן קולב

וניבאלי? בשלושה קטעים רצופים, 14 עד 16, נראה שחלום הג'ירו שלו מתפוגג לגמרי. בקטע ה-14 הוא ניסה לתקוף, רק כדי לראות את צ'אבז וקרויזויק בעבודה משותפת עוקפים אותו ומשאירים אותו מאחור. בקטע ה-15, הנג"ש בעלייה, השרשרת שלו נפלה ובזבוז הזמן שנגרם לו כתוצאה מהחלפת האופניים עלה לו בשתי דקות נוספות. בקטע ה-16 זו כבר נדמתה כהתפרקות מנטלית, כאשר כל יריביו לצמרת הדירוג סיימו לפניו בפער של כדקה וחצי, כולל ואלוורדה שסימן ניצחון נוסף בחגורה העמוסה לעייפה שלו. הזמזום סביב ניבאלי חזר ביתר שאת, כולל התקפות בעיתונות מידי רוכבי עבר איטלקיים.

ואלוורדה בפוזה אופיינית עם קרויזויק לידו
כך בכניסה לשני קטעי הטיפוס האחרונים באלפים, מצא ניבאלי את עצמו בפיגור שנראה בלתי מחיק של 4:43 דקות לאחר המוביל קרויזויק, כאשר גם צ'אבז וואלוורדה לפניו בדירוג. מה שקרה ביומיים האלו, ייכנס לדברי ימי מירוצי האופניים.
קטע הטיפוס הראשון מבין השניים כלל שתי פסגות, כאשר הראשונה מהן, הקול דל אניילו, נחשבה ל"צ'ימה קופי" של המירוץ. הצ'ימה קופי (הפסגה של קופי) היא הפסגה הגבוהה ביותר במירוץ, והיא קרוייה על שמו של רוכב העבר האגדי פאוסטו קופי. את הפסגה היוקרתית והמושלגת כבש סקארפוני, תוך כדי הפגנת יכולת מרשימה (האיש בן 37) ומתוך כוונה ברורה שניבאלי יצטרף אליו בירידה מהפסגה. כך אכן קרה. ניבאלי, שנחשב לאחד היורדים הטובים בענף, הגביר את המהירות כדי להצטרף לסקארפוני, וכך לאחר כיבוש הפסגה נפנה סקארפוני אל משימתו העיקרית – סחיבתו של ניבאלי בפסגה השנייה והמסכמת.
סקרפוני – סופר דומסטיק

קרויזויק, שניסה לרדוף אחרי ניבאלי, לקח פנייה אחת בצורה לא טובה והתרסק בקיר המושלג. ההתהפכות, אותה תראו בסרטון, עלתה להולנדי המסכן במירוץ. הרוכב, שנשאר ללא אף אחד מחברי קבוצתו בנקודה זו, נאלץ לרדוף אחר ניבאלי לבד ובגוף כואב ודואב. הפער בינו לבין ניבאלי הלך והתרחב והגיע בסופו של דבר לכחמש דקות. בדיעבד, התברר שקרויזויק סדק צלע בהתהפכות, מה שמעלה שוב את ההשאלה ממה האנשים האלה עשויים (היות והמשיך ואף סיים גם את קטע הטיפוס הבא).

בינתיים בחצי הדרך לפסגה, סקארפוני סיים את עבודתו, והשאיר את הכריש לבד בדרך לניצחון בקטע, תוך כדי שהוא משאיר את כל מתחריו מאחור. הניצחון בקטע הזה, ודאי אחרי כל מה שניבאלי עבר לפניו, גרם להתפרקות רגשית של הכריש בסיומו.

גם כרישים בוכים

ועדיין, עם הכניסה לקטע הטיפוס האחרון, צ'אבז עדיין הוביל על ניבאלי ב-44 שניות. הקטע האחרון כלל שלוש פסגות בדרגה אחת, הגבוהה ביותר. לפני המובילים הייתה קבוצת בריחה, שלא ממש עניינה את המובילים עקב פערי הזמן הגבוהים בינם לבין הבורחים. סקארפוני, שוב הוא, הוליך את קבוצת המובילים בפסגה האחרונה. היה ברור שניבאלי יתקוף, וכך היה. צ'אבז ווואלוורדה בהתחלה עוד נשארו איתו, אך הכריש העלה הילוך והשאיר אותם מאחור. במהלך חכם נוסף של אסטנה, הרוכב הלטבי טאנל קאנגרט שהיה חלק מקבוצת הבריחה, ירד לאחור כדי לסחוב את ניבאלי עוד כשני ק"מ במהלך הטיפוס. בשלב זה צ'אבז כבר היה די מפורק, וניבאלי פתח עליו כבר פער של דקה וחצי, בדרכו לניצחון בלתי ייאמן בג'ירו. השילוב בין היכולות הפיסיות וההתעלות המנטלית של הכריש, יחד עם אסטרטגיה קבוצתית מנצחת, הפכה כאן את הבלתי אפשרי לאפשרי, בסיומו של אחד מהגראן טורים המרתקים של השנים האחרונות.

קבוצה מנצחת

זוהי שנתו האחרונה של ניבאלי בחוזה עם אסטנה. לפני המירוץ, לא היה אחד שיהמר על הישארותו בקבוצה. נותר להמתין ולראות אם הכריש ינסה לשחות לחופים חדשים, או שימשיך להריח דם עם החבורה האיכותית שמסביבו.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 105 תגובות

  1. מעריץ את רוכבי האופניים, ותמיד אוהב את המתח במרוצים, ומסתכל על הטור דה פראנס יום יום, אבל עם הבעיות הבאות:

    1. תנוחת רוכבי האופניים היא אחת הגרועות ביותר לעמוד השידרה (מבחינה אנטומית/בריאותית) לאלה הממשיכים בספורט זה כריקריאשיון לחיים.

    2. נראה

    מלבד שלושת הטענות האלה, אני מת על הספורט, ומודה לפאקו על פוסט מצויין ומאוורר נשמה! שדווקא באופניים קיים ה-DRUG ABUSE הגדול מכל מקצועות הספורט.

    3. אני לא מבין במה 'קבוצה' יכולה לעזור לרוכב בודד.

    1. יש הרבה עזרה ועבודת צוות…. אני עוקב באופן אדוק וקבוצות טובות גורמות לרוכבים שלהם להרבה עזרה. העבודת צוות הטובה ביותר שאני זוכר היא קבוצת סקי בטור דה פראנס 2015 כשהיה לו חבר לקבוצה שסיים בחמישייה ושמר עליו כל התחרות.

      1. אם הזכרת את סקיי, הדומיננטיות שלהם בטור של 2012 בו וויגינס ניצח (וגם במידה מסויימת זו של 2013, הזכייה הראשונה של פרום) הייתה הרבה יותר גבוהה והכריעה למעשה את הטור.

    1. "3" היה חייב להיות מעל המסקנה הסופית… כל ההתגובה קצת נידפקה משום מה בהקלדה, אבל הכוונה מובנת אני מקווה.

    2. דווקא באופניים הפיקוח הוא הקפדני ביותר בגלל התדמית שזה עושה לספורט. מצד שני כל הזמן יש שיטות חדשות לרמות. לאחרונה התגלו כמה מקרים של "סימום מכני" כלומר התקנה של מנועים קטנים בתוך גוף האופניים שמספקים עזרה לרוכב ומעניקים לו יתרון ממש לא הוגן.

          1. בזוג אופניים אחד זה פשוט. הפיתרון שמחפשים הוא כזה שיאפשר גילוי מהיר גם כשיש שלושה שבועות ומאתיים פלוס זוגות אופניים.

  2. 1. מסכים לחלוטין לגבי התנוחה. אני רוכב על אופני שטח, ובפעם וחצי שניסיתי לרכב על אפני כביש כאבו לי הגב, הצוואר ופרקי הידיים תוך כמה דקות.
    2. בעיית הממריצים הלא חוקיים הייתה קיימת מאז ומתמיד בענף. אני לחלוטין לא מסכים איתך לגבי הפיקוח. זה היה נכון בעבר (תקופת ארמסטרונג), וכבר לא נכון. לרוכבים נלקח פספורט ביולוגי שמאפשר אפילו זיהוי של סימום של Blood doping. מכל הרוכבים נלקחות דגימות דם ושתן מייד בסוף כל קטע בלי יוצא מן הכלל, והן עוברות בדיקות מחמירות. הניכר שהענף מנסה להתנער בכל הרצינות מהרעות החולות שאפיינו אותו בעבר. אפשר לומר זאצת ודאי בניגוד לרוב הענפים האחרים.
    3. ברכיבת כביש יש משמעות מכרעת להתנגדות הרוח. לפיכך לרוכבים המובילים יש קבוצה שלמה של סייענים (דומסטיקים) שתפקידם הוא לחסום את הרוח בקטעים גדולים של המירוץ. תקצר היריעה מלכתוב על כל האסטרטגיות בעניין, אבל האמן לי – זהו ספורט קבוצתי לא פחות מאשר אישי.

    1. לרכב מאחורי מישהו מפחית 25% מהמאמץ בממוצע. אפילו שאין איזשהי רוח מטורפת. ההבדל הוא מאוד גדול וככל שיש יותר רוכבים מלפנייך כך זה קל יותר. זה בהחלט ספורט קבוצתי ואסטרגי. לעבוד עם כמה אנשים בדינמיקה טובה זה כיף כמו קבוצת כדורסל..

  3. מאמר נהדר.
    הידע שלי קטנטן בנושא אבל מי שמוביל קבוצה נתקל ברוח נגדית חזקה יותר וכאילו "פותח" לבאים אחריו את האויר.

    פאקו, לא מבין עד הסוף את המשפט:"הרוכב הלטבי טאנל קאנגרט שהיה חלק מקבוצת הבריחה, ירד לאחור כדי לסחוב את ניבאלי עוד כשני ק"מ במהלך הטיפוס"

    מז'תומרת כדי לסחוב ? מוראלית או מבחינת הרוח ?

    1. מבחינת הרוח. כאשר ניבאלי פרץ קדימה, היו לו משהו כמו עשרה ק"מ של טיפוס לבד. במצב כזה צריך כל סיוע אפשרי כדי למור על הכוחות מול המתחרים, אשר חלקם עובדים ביחד (קרי מתחלפים מול הרוח). קאנגרט סייע לו בדיוק בכך. גם שני ק"מ יכולים לתת לו את הכמה שניות שהוא צריך.

  4. רוכב מקדימה שובר את הרול לרוכב מאחור, חוסך לו אנרגיה. תיאום טוב בן חברי קבוצה יכול בנוסף להקטין המרחק בין 2 הרוכבים ולחסוך אפילו עוד אנרגיה. פערי המאמץ נעים בין 15%-25% תלוי ברוח.

  5. נהדר פאקו, פשוט נהדר.
    לפני שני הקטעים הקובעים בהרים ניבאלי כבר שקל פרישה כי לא היה ברור אם הוא לגמרי בקו הבריאות בסוף הרופאים אישרו שימשיך איזה מזל.
    בקטע שבו כל המירוץ התהפך היו הרבה תהפוכות עוד לפני ההתרסקות המרהיבה של ההולנדי. אוריקה גרין-אדג' פשוט ריסקו את הפלוטון לרסיסים באמצע העלייה ואז שאבז, וולורדה וניבאלי התחילו לתקוף אחד את השני בלי הפסקה. בהתחלה ניבאלי עוד נשאר מאחור אבל כפי שקרה לו לא אחת בקריירה הא התאושש וחזר לעצמו (מהבחינה הזו מזכיר מאד את הרכיבה של וינו). הטקטיקה הקבוצתית של אסטנה הייתה פשוט מופלאה בשני הקטעים האחרונים.

    זה אמנם לא הליין אפ הכי חזק מה שיש לנו בג'ירו אבל בטופ 10 היו לנו 4 רוכבים ממרכז אמריקה – המהפכה בדרך (או הרחקות על סמים). כמו כן החולצה הורודה החליפה ידיים יותר משאני אי פעם זוכר. היו 8 רוכבים שלבשו אותה.
    מירוץ נהדר. עכשיו נשאר רק שהטור יעמוד באותם סטנדרטים.

    1. ניבאלי לא ממש שקל פרישה. מנהלי קבוצתו דיברו של כך שהוא אולי לא בקו הבריאות, אולי כסוג של תירוץ על הכישלון הצפוי. הוא מצידו טען שהכל בסדר ואין שום בעייה. זו הייתה עוד לבנה בחומה בינו לבין מנהלי הקבוצה. יפה שידע לתעל זאת כדי לקבל אקסטרה מוטיבציה במקום שזה ירפה את ידיו.
      ולגבי הרוכבים ממרכז אמריקה, ובעיקר הקולומביאנים – הם הולכים להיות פקטור מאד רציני בשנים הבאות. צ'אבז הוא רק עוד אחד נוסף בפס הייצור הזה.

  6. מצוין.
    וינוקורוב, הגם שהיה סוליסט, היה המרוכבים הצבעוניים ביותר. הוא גם היה אגרסיבי ואמיץ. אתה לא רוצה אותו ליד הפייבוריט שלך, אבל אשמח לראות כמותו בכל מירוץ.
    בטור הכריש טבע בגשם ובלי זה יש מצב שהיה מצליח להשיג מקום 3. חבל.

    1. וינו היה רוכב נהדר ואגרסיבי, אבל היסטורית הסמים שלו לא הוסיפה לו נקודות בעיניי. כאב לראות את ההתרסקות שלו בטור לפני חמש שנים בה שכב בתעלה עם רגל שבורה.
      לגבי ניבאלי, הטור שלו היה כזה שנאחס בו רדף נאחס, לכן התאונה ההיא בוואלטה בקטע הספרינט שתקעה אותו מאחור ברמה לו לדעתי לעשות על מה שעשה.

    1. "בורחים" או "קבוצת בריחה", אבל רוכבים שבקטע מסוים מתנתקים מהפלוטון (הדבוקה) ופורצים קדימה. "מובילים" הם אלה שבסיכום כל הזמנים בטור מדורגים בראש עם הזמנים הנמוכים ביותר. בקיצור, אלה שבראש הדירוג הכללי (GC).

    2. כעיקרון, לכל קבוצה יש רוכב מוביל. אם זה אחד כזה שהמטרה שלו היא לזכות בטור כולו, ואז הוא בעצם מטפס, או שהמטרה היא לזכות בקטעי הספרינט ואז הוא ספרינטר (מאיץ). יש גם מטרות משנה כמו חולצות מלך ההרים, הרוכב הצעיר, וכו', וקבוצות יכולות לשים לעצמן כמטרה לשים רוכב מוביל שיזכה בתארים האלו. לפיכך, הקבוצה צריכה להיות בנוייה בצורה שתשרת את מטרת הרוכב המוביל. אם הוא מטפס, זו צריכה להיות קבוצה של מטפסים.
      המטרה של הקבוצה היא להוביל את הרוכב המוביל למקום שבו הוא ממצה את יתרונו, אם זה בטיפוס או בספרינט פיניש. להוביל כאן הכוונה לרכב לפניו ולחסום את התגדות הרוח עבורו עד אותה הנקודה.
      יש הרבה מאד טקטיקות קבוצתיות התלויות בהרבה מאד משתנים – תוואי השטח, נק, החוזק והחולשה של המוביל ושל היריביםץ כעיקרון, האינטרס הראשי של קבוצה היא להכתיב למוביל קצב שנוח לו ופחות נוח ליריביו.
      לגבי קבוצת בריחה: בד"כ מדובר בקבוצה קטנה של רוכבים מקבוצות שונות שיוצאת קדימה במטרה לזכות בקטע הספציפי של אותו היום (בניגוד למובילים שרוצים לזכות בכל המירוץ). ברוב המקרים הם נתפסים ע"י הדבוקה (הפלוטון), היות ויש לדבוקה עוצמה יותר גבוהה מאשר לקבוצה קטנה (תחלופה גבוהה יותר של רוכבים מול הרוח). ישנם עם זאת לא מעט קטעים בהם הבריחה מצליחה, ואחד הרוכבים בה זוכה בקטע. זה הרבה פעמים תלוי באינטרסים של הקבוצות והרוכבים המובילים מול אלה שבורחים. מארג האינטרסים והטקטיקות הוא זה שהופך את המירוצים האלו למרתקים כל כך.

    3. מירוץ כמו הג'ירו מורכב למעשה מ-21 מירוצים נפרדים כשהמנצח הוא בעל הזמן הכולל הקצר ביותר. הרוכבים המובילים הם אילו בעלי היכולת לסיים ראשונים בסיכום הכללי. חוץ מהתחרות הנ"ל כל יום הוא תחרות נפרדת ולכן תמיד תיווצר חבורת בורחים שינסו להגיע לקו הגמר לפני הדבוקה. נסיון זה בדרך כלל נועד לכישלון מכיוון שהבורחים משקיעים המון אנרגיה ביחס לאילו שנשארים בדבוקה. למרות זאת מספר קטעים בכל טור יסתיימו בניצחון של רוכב מקבוצת הבריחה ולכן זה משתלם לרוכבים שבדרך כלל לא יצליחו לזכות בקטע מירוץ מתוך הדבוקה.
      הקטעים שבדרך כלל קובעים את זהות המנצח בטור כולו הם אילו שמתרחשים בהרים. בקטעים כאלו כאשר נוצרת קבוצת בריחה הרבה פעמים הקבוצות של הרוכבים המובילים ינסו להכניס שם גם רוכב משלהם. הסיבה היא שאם הרוכב המוביל יצטרך עזרה בטיפוס בקטע כלשהוא ניתן יהיה להורות לרוכב בקבוצת הבריחה להמתין לו ולמשוך אותו בעלייה.
      אסטנה יישמו את האסטרטגיה הזו (כמו גם הדילול של הפלוטון בעלייה) בצורה מוצלחת באופן יוצא דופן. קנגרט הגיע על ניבאלי בדיוק ברגע הנכון ועזר לו לבסס את ניצחונו.

      1. זו אסטרטגיה שיכולה להצליח רק אם לקבוצה יש בשר, כמו שהיה לאסטנה במירוץ הזה. בד"כ קבוצות מובילות מעדיפות לשלוח את כל כוחות הסיוע למאמץ העיקרי ולהתרכז סביב המוביל. כך למשל קבוצת סקיי בנצחונות של ויגינס ואח"כ פרום הפעילה מטחנה בקטעי הטיפוס הקשים, והכתיבה קצב רצחני שדילל את הפלוטון לרוכבים בודדים. בשביל זה צריך את כל הרוכבים שאפשר.

        1. גם אסטנה עשתה את זה ביום האחרון באלפים. הקבוצות החזקות כמעט תמיד ישלחו מישהו עם הברייקאווי במיוחד כאשר הן מכתיבות קצב רצחני בעליות מכיוון שאז יש סכנת בידוד גבוהה יותר לרוכב המוביל. בג'ירו הנוכחי זה היה פשוט הכרחי עבור הניצחון שראית אפילו קבוצה לא מהטופ כמו אוריקה גרינאדג' מכתיבה קצב שפשוט פירק את הפלוטון תוך פחות מקילומטר.

  7. על אופניים אפשר לכתוב ספרים עבי כרס ולא כדאי להיכנס לזה בתגןבה.
    אבל בעיקרון מירוץ אופניים הוא משחק שחמט בו ביורן ריס היה הכוכב הבלתי מעורער מיכאל טל של האופניים .
    למיטב זכרוני ריס. מר חמישים אחוז היה אחראי לקטיעת שרשרת ננצחונות של אינדוראיין הגדול ושנה צאוחר יותר הכתיר למנצח גרמני צעיר בשם יאן אולריך הרוכב המוכשר ביותר אי פעם הענף הזה .

    וינוקורוב בנה קבוצת חיות במולדת הקזאחית אך מעבר לכך יש לו את הרוכב המושלם ניבאלי גם לפני תקופת וינן קבוצת אסטנה היתה קבוצה מפוארת במדיה השתולל קונטאדור המנצח הסדרתי .

    כל ההקדמה הזו רק כדי לומר כי מעולם לא היתה קבוצה שהצליחה לבזבז את כישורי הרוכבים המצוינים שלה מאשר מוביסטאר קבוצת השערוריה הספרדית בה מפריעים לולורדה במקום לעזור לו
    ואם עדין ולורדה הגיע שלישי בגיל פנסיה לרוכב 36 כשהקבוצה שלו שולחת ביום האחרון קוע 20 לבריחה במקום לעזור למעביל שלה ובפעם היחידה אי פעם בה אלחנדרו מגיע לגירו אזי זו הוכחה עד כמה הרוכב הזה ענק.אחלה פוסט.

    1. סיפא לעניין. ואלוורדה התרעם בצדק על רוכבי קבוצתו. מדובר בחבורה של מטפסים מוכשרים כאמאדור או ויסקונטי, שהתרכזו בהצלחתם האישית (למשל לזכות בקטעים) במקום לעזור לואלוורדה. ההבדל בגישה בינם לבין אסטנה במהלך המירוץ היה משווע. במקום הייתי מעיף את הדירקטור ספורטיף שלהם לכל הרוחות.

      1. זה בעיקר ויסקונטי שנראה שהפר הוראות קבוצתיות ויעוף על טיל אני מניח. אמאדור דווקא עזר לולוורדה.

        1. לא מסכים בכלל. מוביסטאר בטור הייתה קבוצה דו ראשית, שזה דבר שאפשר לקום עליו או ליפול עליוץ במקרה הזה, ההתקפות המשולבות של קינטאנה וואלוורדה בסיום הטור כמעט הביאו לנצחון מול פרום המותש.

          1. לקראת הסיום היה ברור שלניירו נשאר יותר דלק במיכל מכל אחד אחר. אם וולורדה מוריד את הראש והופך להיות דומסטיק על *רק* ביומיים-שלושה האחרונים של האלפים, שיש מצב לא רע שניירו לוקח את זה. ההתקפות המשולבות היו טובות עד אז. לקראת הסוף היה צריך להבין שניירו מוביל ושיש לו עוד הרבה יותר מפרום ושכולם יעבדו רק בשבילו. גם החרשה של סקיי היתה פחות מרשימה ויותר פגיעה בסוף.

          2. זה פשוט לא נכון מתן. וולורדה לא יכול לעזור ככה לקינטנה כי זה לא מזיז לפרום. הוא חייב לעזור לו על ידי יצירת איום שמחייב את פרום להגיב. את זה שניהם עשו בצורה יוצאת דופן שגם גרמה לפרום להיכנס בסופו של דבר למוד של מזעור נזקים.
            אני מבטיח לך שעם קינטנה היה מוביל היית רואה את וולורדה מכתיב קצב עבורו ללא דופי.

          3. פרום הראה שהוא מגיע מרוסק לסוף של הטור ולא בפעם הראשונה. בהחלט חושב שיש מצב טוב לקיזוז של עוד חצי דקה בשתי הבריחות הגדולות של ניירו (שלדעתי היו מתבצעות בכל מקרה), גם אם באותם הקטעים וולורדה היה סוחב אותו. תומאס ופורט כבר היו גמורים, וחוץ מקינטנה גם קונטדור וניבאלי גרמו לפרום לצאת לכל בחירה שלהם (לא ממש ברור למה האמת).

          4. לא הייתי זוקף זאת לרעת ניבאלי. הוא תקף איפה שהוא ראה לנכון. היה אפשר לומר אותו דבר על הקטע בו קרויזויק התרסק בג'ירו כאשר עדיין היה עם החולצה הורודה.

          5. מתן הסיבה שקינטנה הצליח לצמצם היא בגלל ההתקפות החוזרות ונישנות. איך וולורדה יכול לעזור לקינטנה אם הוא לא מתקיף? הכתבת קצב רק משרתת את פרום.

          6. מסכים עם עידו. אם הייתה היררכיה ברורה בין ואלוורדה לקינטאנה, כל מה שפרום היה צריך לעשות זה להיצמד לקינטאנה. בצורה שמוביסטאר שיחקו את היד בטור, כל אחד מהם היה יכול להיות המוביל וזה התיש את פרום. לדעתי עוד יום אחד אחד בטור ופרום לא היה זוכה בו.

          7. וולורדה כנראה ירכב כדומסטיק עבור קינטנה בטור. בכל מקרה קינטנה נראה בכושר מצוין בתחילת העונה. נצטרך לראות איך הוא יהיה במירוצים המקדימים כדי לקבל תמונה מלאה יותר. יהיה נחמד לראות אותו מנצח.

          8. מסכים עם פאקו לגבי מוביסטאר בטור האחרון
            הם היו שניהם וזה עזר להם מאוד כי הם תקפו אותו פעם אחר פעם

        2. הרגת אותי מתן עכשיו .
          נאירו וולורדה בקצר כבר הרבנ שנים .
          המנהל שלהם היה צריך לעוף מזמן הכןנה לאצברי.
          בשנת 2012 למיטב זכרוני הוביל פוריטן רודריגז כמעט כל הוולטה.
          ואז באחד הקטעים האחרונים תקף קונטאדור .
          ההפרש לטובת הבורח בדד הזה הגיע למס אסטרונומי ואז 17 קמ לסיום יצא ולורדה להתקפת נגד.
          בסיום ההפרש היה בסביבות 13 שניות למיטב זכרוני לקונטאדור כשולורדה קינטה והפורטןגלי עובדים יחד.
          זו היתה הפעם האחרונה שעבדו יחד ואז במסיבת עיתונאים בטור לאחר מכן חצי שנה אחרי ולורדה התיחס למעמדו בקבוצה בצורה לא חכמה במיוחד.
          נאירו ילמד ויהיה המוביל הבא עכשיו הוא יעבוד בשבילי.
          נאירו לא היה צריך יותר מזה הקצר החל
          ההנהלה לא התערבה ולא העמידה את נאירו במקומו .
          דורה תחתונה אין שם הנהלה.
          ולורדה עבד מספיק לטןבת רוכבים אחרים יש שני רוכבים שהוא לא סובל.
          השני הוא רודריגז.

  8. עוד משהו אחד לפני שאני פורש למנוחה קצרה לפני המשחק.
    אני יודע שזה המירוץ של האיטלקים ושהטור עוד חודש וקצת אבל איפה איפה הרוכבים הצרפתים?
    ראינו , קולומביאנים, קוסטה-ריקאני, הולנדים,לוקסמבורגי,רוסים,אסטונים, גרמנים,ספרדים, אמריקאים ואפילו פולני משמיעים את קולם. לא זכור לי רגע אחד ראוי לציון של רוכב צרפתי והיו לפחות שתי קבוצות צרפתיות במירוץ.מה יהיה איתם?

      1. יש כמה כמו פינו שהוא לוזר… רולאן הוא דווקא ווינר בנשמה אבל הוא לא מספיק טוב.
        יש את ברדה שהוא תקווה גדולה לצרפתים.

        1. כשברדה ופינו הן התקוות הגדולות שלך אתה יודע שהמצב קשה. אבל גם מבחינת סתם רוכבים מהשורה סטייל ווקלר עבר גראנד טור שלם בלי שתרגיש בכלל בקיום של רוכבים צרפתים. זה אומר משהו הרבה יותר עמוק.

        2. לוזר איך שהוא טיפס בעליה לארקליס אנדורה באותו יום בו קונטאדור פירק את רוכב קבוצתו אחד. בשם לאנס שעשה לו תרגיל מלוכלך קודם לא ראיתי הרבה ביצועים כאלו.
          ובענין ההתקפה בקטע שהסתים בחירונה הטלויזיה הספרדית העלתה לשידור רוכב עבר.
          הרוכב הזה התיחס לאיש שקבע את בסיסו בזירונה במשך הרבה שנים ברחוב היהודים מאחורי הפלפל הסורי ליד אכסנית הנוער של זירונה גר אותו רוכב אליו התיחס רוכב העבר.
          כולם ציפו שאותו רוכב ינצח את הקטע הזה כי הוא מקומי שם
          Lans esta en forma increible
          לאנס בכושר לא יאומן אמר רוכב העבא

          1. רוכב העבר והאח של.
            לא היה צריך יותר מזה כדי לשלוח את לאנס לישון בעליה.
            הוא לאנס חשב שהתקיפה נגד קונטאדור אחרי החבירה לטוני מרטין וקבוצת הדואר תצליח לו.
            אבל הוא לא הכיר טוב את קונטאדור.
            אףפעם אל תזלזל בלב של. אלוף משפט שמתאים גם לכדורסל .
            מקוה שבקרוב יעשו לחרבון צילום לב כדי שאפשר יהיה להציגו למס אנשים כאן בפורום …אלו שרואים בילד המגודל הזה שחקן.

    1. אם אתה רואה טור דה פראנס אז אתה לא אוהב אופניים אתה עוד אחד מרפי ההבנה שמקשרים אופניים לוולטה. בדיוק כפי שמנחם חושב שכדורסל מנצחים תחת הסל …ועוד בטענות כשמתברר שזה לא כך
      אןהב אופניים הוא מי שיודע מי היה קופי ומי היה חסיד אומות עולם איש שקופי היה אמור לעבוד עבורו.
      אוהב אופניים הוא מי שעוברת בו צמאמורת כשהוא שומע את השם מונט ונוו ונזכר ברוכב אנגלי מסוים בשם טומי.
      אןהב אןפניים הוא אחד שלא שוכח איך ניצח בחור גרמני מסוים מקבוצתו של ביורן ריס במירוץ אל השמש פרי ניס.
      טור דה פראנס הוא המירוץ המושחת והמכור ביותר שיש.
      מפני שהוא מיועד לרפי הבנה כמוך .
      כאלו שאולי אפילו לא יודעים כי הטור הזה נולד בחטא על מנת להסב את תשומת הלב מפרשת דריפוס

        1. אתה בחור שמסתכל על עובדות ולא נותן לרגש או השפעה סביבתית להפריע.
          גיא מנתח ניתוח קר מרשים ובסוף כשצריך להסיק מסקנה נותן לגורואים להחליט.עבורו נגד. הגיון ראה ניתוחי כדורסל וזהו מעשה בלתי יעשה כי צריך לעמוד על האמת שלך.
          אז אנשים שונים מגיבים שונה לאירועים זהים .
          ולך לאותה תגובה הייתי מתיחס אחרת.

    1. עקרות? ביומיים האחחרונים פרום היה צריך לנהל טוב מאד את המשאבים שלו כדי לשמור על מרחק סביר מקינטנה.

  9. נהדר..
    ענייני. מצפה לטור יומי בטור דה פראנס. קינטאנה צריך לשפר את הספרינט. סקיי תגיע מוכנה יותר.

      1. הכוונה לקטעים נגד השעון, קצרים, מישוריים. הפיגור בקטעים אלו מקשה לחזור בקטעים ההרריים. בטח כאשר פרום מטפס נהדר.

        1. יכולת נג"ש שונה מאדמיכולת ספרינט. קינטנה הראה שיפור אדיר ביכולת הנ"ל במהלך הקריירה. מה גם שמשום מה יש מגמה לצמצמם למינימום את קטעי הנג"ש. מה ששם את הדגש על יכולות הטיפוס.
          גם בטור הקרוב יש רק קטע אחד של נג"ש קלאסי ועוד אחד בטיפוס (שלקינטנה לא צריך להיות קושי איתו). בשנה שעברה היה השיא כאשר למעט הקטע הראשון הקצר היה מירוץ נגד השעון קבוצתי בלבד.

          1. לדעתי ההפחתה די מוצדקת. הטור שבו וויגינס ניצח הוריד למארגנים את האסימון. בטור ההוא היו שלושה קטעי נג"ש, שניים מהם ארוכים. זה הביא את סקיי לשים את וויגינס בתור הרוכב המוביל כרוכב נג"ש עילאי אך מטפס סביר לכל היותר. יחד עם הקבוצה הדומיננטית של סקיי הטור היה גמור עוד לפני שהתחיל. בטורים הבאים כבר הייתה הפחתה משמעותית, כאשר לקטע הנג"ש ההכרחי נוסף לכל היותר קטע אחד שהוא לא נג"ש קלאסי. אם זה נג"ש קבוצתי או בעלייה.

          2. מה שקורה לאחרונה קיצוני מדי. מטפסים יוכלו לוותר על פיתוח יכולות נג"ש. במצב הנוכחי רוכב כמו אינדוראין היה מתקשה לזכות בטור.

          3. כנראה שנישאר חלוקים. יכולת נג"ש סבירה עדיין חשובה כדי לא לאבד זמן יקר גם במצב הנוכחי, אבל הטורים צריכים בעיניי להיות מוכרעים בהרים.

          4. בקטעי נג"ש? היה רק אחד בקטע הראשון וגם של פחות מ-20 ק"מ. הוא היה די חלש באותו היום אבל באופן כללי הוא מאד השתפר בתחום. גם הפעם יהיה לו רק קטע אחד כזה להתמודד איתו לא ארוך במיוחד. אם יצליח להפסיד פחות מדקה הוא במצב מצויין.

          5. אתה מדבר על הטור בו אוונס ניצח? אם כן, אז זו דוגמא מצויינת למה הנג"ש דווקא כן נדרש. האחים שלק היו רוכבים חדגוניים שלא ידעו לעשות שום דבר מלבד טיפוס (ירידות, נג"ש), ומהבחינה הזאת, הזכייה של אוונס שהיה רוכב הרבה יותר שלם, הייתה מוצדקת לחלוטין.

          6. בדיוק בגלל זה אני לא אוהב את הכיוון אליו הולכים לאחרונה. אין סיכוי למישהו כמו אואנס לקחת את הטור בימינו.

          7. צריך להיות קושי בהחלט גם בטיפוס.
            אם הקטע טיפוס לא בקטיגוריה 1 או עליונה אזי
            לשענים טהורים יש יתרון ולשעני טיפוס ניבאלי פרום יש יתרון גדול.

  10. פוסט פנטסטי
    הפסקתי לעקוב אחרי אופנים לאחר פרשת ארמסטרונג
    יכול להיות שבזכות הפוסט הזה אעקוב אחרי הטור דה פרנס
    תודה

  11. כיף לקרוא , האתר משדרג עצמו כל פעם מחדש ! תודה רבה , אשמח אם כל יום בטור יהיו אפילו פוסט עם מעט שורות , התגובות כבר יעשו את העבודה.
    שוב תודה

  12. נהדר!
    אני עוקב קבוע
    צפיתי בכל הג׳ירו עכשיו וזו הייתה חזרה בלתי יאומנת! מחבלי מהיחידים שיכולים לעשות דבר כזה. למען האמת זה היה ממש אכזרי בקטע ה-20 כלפי צ׳באס.
    אני אוהד של קונתדור ואני מקווה שיעשה עבודה טובה בטור דה פראנס עם מייקה וסגן

  13. יופי של פוסט ותגובות, למדתי הרבה, אבל גם הרבה לא הבנתי.

    סימום מכני ? גיזס… זה פשוט מדהים כמה האדם ילך רחוק כדי לנצח, זה פשוט לא יגמר לעולם המאבקים האלו בנפש האדם.. זה מה שאני הכי לוקח מהפוסט היפה הזה – ספורטאים גדולים שלא נכנעים לכלום, מלבד ה…

    זה גורם לי לחשוב שאולי צריך לארגן איזה ספורט חדש :

    "אליפות העולם בהגינות"…

    וכמו שאני מכיר אותנו, גם שם נרמה על מנת לנצח…

    1. סימום מכני זה סתם שם לשיפורים טכנולוגיים. במקרה הזה הרוכב לא מסכן את עצמו כי הוא "מסמם" את האופנייים שלו.

        1. מה יותר משפר ביוצעים של אופניים ממנוע?:)
          הבעיה היא אכן איזוטרית פשוט הפחד גורם לכולם לדבר על זה. אתה רואה שכל הגילויים הם בדרגים נמוכים מכיוון שאף אחד לא מעז לנסות זאת על הבמה הגדולה. הסיכוי להיתפס כאן מאד גדול.

          1. מצחיק.. כמו לנסוע על אופניים חשמליות (חשמליים, אבל חשמליות נשמע יותר טוב)

          2. אך אלו אופניים חשמליים נהדרים הוחבאו בצד הכביש .
            לו הייתי שם הייתי חוטף אותם לעצמי אופניים לאספנים אלו שניצחו שפעת קשה והשאירו את נאירו בתמונת הולטה אספניה.

להגיב על דאג קולינס לבטל

סגירת תפריט