מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-41 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב גולדן סטייט יצאו מהקבר והשוו ל-3-3 בגמר המערב, אולי בדרך לעליה סנסציונית (אחרי פיגור 1-3) לגמר NBA שני ברציפות.


גיבורי המשחק, אחד בהגנה והשני בהתקפה. גרין ותומפסון.

הניצחון הזה לא הגיע בזכות התאמות טקטיות מבריקות, אלא בעיקר הודות למשחק עם לב ונשמה. גולדן סטייט נלחמו עד הרגע האחרון והצליחו, עם כמויות מסחריות של האסל, לגנוב את הניצחון. אבל עקב כך שהטור הזה עוסק בכדורסל נטו, נתייחס למשחק מהזווית הטקטית:

מבחינת גולדן סטייט, השינוי הגיע כשדריימונד גרין עבר לשחק כגבוה. הווריורס העלו את חמישיית יום הדין שלהם, עם קרי, תומפסון, איגודלה, בארנס וגרין, והפעם הצליחו ליצור את המטר הנוסף שתומפסון היה צריך בשביל שלשה. הוא התפוצץ עם 5 מ-6 ברבע האחרון מחוץ לקשת (מתוך 11 קליעות, שיא NBA לפלייאוף) ובלעדיו הווריורס לא היו מנצחים.

מלבד תומפסון דבר חשוב נוסף היה השמירה הנפלאה של אנדרה איגודלה על ראסל ווסטברוק. איגודלה מנע מווסטברוק לנצח את המשחק והוסיף חטיפות חשובות במאני טיים. בלי החטיפות האלו, לא בטוח שגולדן סטייט הייתה נשארת בחיים.

נוסף על כך, הווריורס נתנו תצוגה הגנתית נדירה באיכותה מול השלשות של אוקלהומה. רובן באו מאסיסטים, אבל עדיין הסתיימו ב-3 שלשות מ-23 (דוראנט, ווסטברוק ואיבאקה עם 2 מ-19 ביחד). זה קרה בזכות יום קליעה גרוע של אוקלהומה, לצד יציאות חכמות של גבוהים (גרין/בוגוט) על שחקנים שזרקו מהפינות, ועבודה הגנתית נהדרת של קליי תומפסון. ככה עוצרים שלשות (כשהשומרים לא נרתעים גם כאשר הת'אנדר מבצעים חסימות בשביל ליצור מרווח לזורק), וג"ס עשו זאת בצורה מושלמת.

מבחינת אוקלהומה, אחד הדברים המאכזבים ביותר הוא השימוש המועט באנס קנטר. הוא היה טוב מאדאמס ב-2 צדדי המגרש ושינה את כל ההגנה של הווריורס כששיחק, לצד היותו שחקן התקפה יעיל (4 מ-5 מהשדה, מדד +/- של 15+). למרות זאת הוא שיחק 10 וחצי דקות בלבד. למה? הפתרונות אצל דונובן.

המשחק הקבוצתי של אוקלהומה ברבע הרביעי היה נוראי והקבוצה סיימה עם 0(!!) אסיסטים. הת'אנדר היו צריכים להעלות את איבאקה כסנטר לצד ווסטברוק, רוברסון, וויטרס ודוראנט, אבל במקום העדיפו להשאר עם אדאמס הכבד, שלא מסוגל להוביל כדור בדומה לאחרים. חבל שהשינוי לא קרה בזמן, אבל במשחק 7 מאוד סביר שנראה את הת'אנדר עם החמישייה הזאת מול הרכב הסמול בול של הווריורס.

טעות נוספת של אוקלהומה הייתה בניסיון לתת לדוראנט לנצח לבד. הוא זרק 31 זריקות ולא פגע (קלע 10), מה שמראה שוב את התפקיד של דוראנט כשחקן התקפה. הוא שחקן התקפה נהדר, אבל לא כזה שיכול לבודד את עצמו למוות ולקלוע 40 במשחק. דוראנט מגיע לשיא כשהוא חלק מהמשחק הקבוצתי, ובהעדר אחד כזה, הוא נתן משחק חלש.

רק בדקות בהן הוא תפקד כפאוור פורוורד ויכל להיות יותר משוחרר (ולהנות מריווח רב יותר על המגרש) הוא נתן את התצוגה ההתקפית שמזכירה את הרמה שלו בפלייאוף הזה. זאת סיבה נוספת לחשיבות של הרכב הסמול בול של הת'אנדר בהמשך.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. הסוף מתקרב, נתגעגע לסדרת הפוסטים.

    אני חושב שבמקור ההחלטה "ללכת עם הראש בקיר" הייתה של דונובן –
    רוב המשחק הטקטיקה השיגה לת'אנדר המון זריקות עונשין, וכמעט הביאה ניצחון.
    הבעיה של הת'אנדר הייתה שהם לא התאימו את עצמם ללחץ על כל ניסיון כדרור, או מסירה אחרי כדרור, שהופעל על דוראנט וראסל בדקות האחרונות. לקבוצה היה חסר מוביל כדור נוסף כמו אוויר לנשימה.

    1. 1+
      רק מדגיש את הסגל המטורף של גולדן סטייט שחוץ משני קלעי שלשות היסטוריים מאפשר להעלות חמישיה של מוסרים ברמה גבוהה/

      סטטיסטיקות אסיסטים בפלייאוף שנתקלתי בהן על הדרך:
      כריס פול – – 7.3 אסיסטים למשחק ואיבוד בודד הרבה לפני כל שחקן אחר שמוסר לפחות 3 אסיסטים למשחק (דלבדובה ואיגי הכי קרובים עם איבוד למשחק על חצי מהאסיסטים שלו).
      אנדרה מילר – 35 דקות בפלייאוף (5 למשחק), 7 אסיסטים, 0 איבודים. יש דברים שהגיל לא לוקח.
      וסטטיסטיקה ידועה אך ששווה להדגיש – המוסר המצטיין של הפלייאוף – ראסל ווסטברוק עם 10.9 אסיסטים למשחק 4.4 איבודים (קארי 5.9 ו- 4.2, גרין 6 ו- 2.6, דוראנט 3.4 ו- 3.7).

        1. אני לא חושב שאתה שאפשר להשוות בכלל.
          לברון נוץן פלייאוף כמעט חף לחלוטין מטעויות עד עכשיו. ווסטברוק הולך המון (כמו תמיד) עם הראש בקיר.

          1. מול מי לברון התמודד ומול מי ראסל התמודד ..
            אני מלא הערכה ללברון ומחזיק ממנו טילים ! לא סובל ת'בן אדם בשיט, אבל שחקן כדורסל ע נ ק !!
            יש ללברון קבוצה אחלה , ובמזרח אין בכלל תחרות שמדגדגת לו ת'ביצה השמאלית..
            ראסל מתמודדת מול שתי קבוצות היסטוריות בעונה היסטורית.
            קצת פרופורציה אחינו.
            לא מוריד מלברון סבבה ? 😉

  2. נהדר רועי!
    אכן תומפסון ואיגי הגורמים המשמעותיים לנצחון היום אבל חשוב מאוד שגם קרי נראה הרבה יותר טוב למרות רבע ראשון רע עם 0 נק ו2 איב' ( סיים את המשחק עם 3 ), בנוסף גם גרין ב2 המשחקים האחרונים חזר לעצמו הגנתית וזה לא אותו גרין הדומיננטי בהתקפה של העונה הסדירה אבל הוא הוריד משמעותית את כמות השטויות ומוצא דרים לתרום.

    תומפסון טען העונה שהוא השוטינג גארד הטוב בליגה והרוב פיקפק בקביעה זאת, בפלייאוף הזה הוא מוכיח שהוא אכן כזה והוא הרבה יותר מקלעי נטו, הוא גם שומר מצוין גם חודר הרבה יותר טוב מבעבר , הוא לא טוב רק כשקרי טוב ( או משחק ) והוא מגחע במאני טיים בגדול.

    ללוחמים אסור לחזור למצב שהם היו בו עד משחק 5, שהם חשבו שהם בשליטה והכל יסתדר, הם יצטרכו לשחק עם אותו desperation ( למה שקר טען שחסר עוד אחרי ההפסד נגד פורטלנד ) גם בגיים 7, כי אני מאמין שאוקייסי יבואו בטירוף אפילו יותר ממה שראינו מהם.

    לגבי אוקייסי נראה אם דונובן יוכל לסדר את הראש של ווסטברוק ודוראנט עוג פעם אחרי שחזרו לסורם, אם הם ימשיכו לנסות להציל את המולדת כל אחד לבד אין להם סיכוי לעלות לגמר

  3. דווקא הזריקות של קליי ברביעי הגיעו עם שומר על הפרצוף (שתיים מהן היו אפילו מול הידיים הארוכות של דוראנט). קרי ברח להם פעמיים.
    הרבה מהשלשות של OKC כפי שציינת הגיעו מול שמירה בעוד שרק -12 מתוך 44 השלשות של הווריורס היו עם יד על הפרצוף( קליי קבר 6 מ-7) אצל הת'נדר זה היה 10 מתוך 23 כשאף אחת מהן לא נכנסה. הרבה קרדיט כמו שציינת מגיע לגרין שהתרוצץ הרבה ואיפשר רק 1 מ-6 מהשלוש.
    לגבי קאנטר -אל תיתן לפלוס/מינוס שלו להטעות אותך. הוא היה על הפארקט בריצה הראשונה כתוצאה מפאולים של אדאמס והיה לגמרי לא מעורב. אחר כך הוא חגג מול המחליפים בראשות ספייטס. בכל מקרה הבעיה העיקרית איתו היא שהוא לא מסוגל לצאת לקלעים של הווריורס כמו שני הגבוהים האחרים.

      1. הוא באמת יעיל בריבאונד התקפה, אבל מתחילת הסדרה ההשתחררות של הגארדים הוא מחיר שהת'אנדר לא מוכנים לשלם.

  4. מצוין רועי .
    הסדרה כ"כ מדהימה ולא צפויה שבאמת איני יכול לצפות לכלום ושום דבר במשחק 7.
    אמנם היתרון של הביתיות ואולי המנטלי בצד של ג.ס
    מצד שני ייתכן שדווקא הצד המנטלי מבחינת אוקלהומה ישחרר אותה קצת יותר במשחק 7.
    כ"כ הרבה על השולחן והמרוויחה הגדולה קליבלנד.
    בזמן האחרון אני חושב הפוך ממה שחשבתי כל הזמן והוא שלקאבאס יהיה יותר קשה דווקא אם אוקלהומה תגיע לגמר
    מדוע ?
    1. ג.ס תגיע שחוקה לחלוטין (נכון גם אוקלהומה אבל היא מתבססת על ראסל ודוראנט שכשירים לחלוטין ובגיל המתאים).

    2. קרי עדיין לא באינסטנטיביות הנחוצה.

    3. הקאבאס רואים ונשומים את ג.ס מאז גמר אשתקד ומהתבוסה השנה.

    4. לאו והצוות שלו התכוננו דווקא להם .

    5. יש לקאבאס את כל הדרייב לנקמה בג.ס

    אוקלוהמה לעומת זאת
    1. יכולה להתמודד באתלטיות עם קליבלנד.

    2. יש לה יתרון גדול בעמדת המאמן מול מאמן שלא ציפה להם כיריבה .

    3. הדרייב דווקא בצד של אוקלהומה בעיקר דוראנט וראסל שהפסידו ללברון ורוצים לנקום.

    ולמרות הכל אני אם ג.ס (אבל אם יבוא מלאך וינבא לי שג.ס תפסיד לקאבאס ואוקלהומה תנצח אהיה בעד אוקלהומה ).

    1. עוד משהו ששווה להזכיר זה שמאז 1976 (המיזוג בין ה-ABA וה-NBA), היו 5 מפגשים שחזרו שנה אחרי שנה בגמר:

      וושינגטון-סיאטל, סלטיקס-לייקרס, פיסטונס-לייקרס, בולס-ג'אז, היט-ספרס.

      בכולם, מלבד בולס-ג'אז, כל קבוצה לקחה אליפות אחת. אבל אם יש משהו שלמדנו מהווריורס, זה שתקדימי העבר שווים כקליפת השום

    2. אהרון אפשר להסתכל על זה גם בצורה שונה.
      1.גולדן יגיעו עם מומנטום מטורף כאשר הצליחו לחזור ממש מהקבר.
      2.לגבי הסעיף השני שלך אז זה ממש לא הכיוון.נראה לך שחמישיה של סמול בול של קליבלנד היא חמישיהה שמותאמת לשחק מול גולדן סטייט?
      3.אוקלהומה היא הקבוצה שהכי קשה מצ' אפ ללוחמים.קליבלנד יש בעיה עם לאב,קייר ופרי בהגנה,ומול הלוחמים שאתה לא יכול לזייף בהגנה יהיה להם ממש קשה

    3. לא מבין את הקביעה הזו ששחקני אוקלהומה בגיל המתאים?
      1. מי ששחוקים פי 100 הם 2 ההירו בולרס מאוקלהומה, ששיחקו 4-5 דקות יותר מקרי בסדרה ויש להם קילומטראג' גבוה בהרבה ממנו בפליאוף.
      2. הרוטציה של OKC כולה קצרה יותר והם משחקים באינטנסיביות יותר גבוה מגולדן סטייט ככה שמי ששחוק זה הם.
      3. נגמר להם המזל. גם עם תצוגת האימים של השופטים הם לא הצליחו לנצח. אין שום סיכוי שאחרי טיסה ומעט מנוחה הם יבואו רעננים למקום שכמעט בלתי אפשרי לנצח בו.

  5. לגבי קנטר, דונובן קיבל החלטה עוד במשחק הראשון שהוא לא מתאים לסדרה הזאת בגלל חוסר היכולת שלו להגן על גארדים וחוסר ההתאמה שלו לאסטרטגיה של ההגנה של אוקלהומה שהיא חילופים אגרסיביים אחרי כל חסימה. למרות שלקנטר יש משחק התקפי מאוד יעיל ברגע שקרי מולו באחד על אחד זה אסון רציני וזאת הסיבה שהוא לא משחק הרבה בסדרה הזאת, בינתיים נראה שההחלטה הזאת של דונובן נכונה אבל נראה מה יקרה במשחק 7.

  6. עליה סנסציונית?
    סנסציה זה אם אוקלהומה תנצח את הקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה, ועוד אחרי שהדיחה את הספרז, ובשתי הסדרות – בלי יתרון ביתיות.
    זה נכון שאוקלהומה נראו לכמה רגעים כמו הפייבוריטים בסדרה. אבל בסדרה של 7, בניגוד לטורניר נוקאאוט או גמר אחד גדול, דברים מתיישרים.
    אז הנה הם מתיישרים. על האף של דוראנט.
    וכמאמר החכם באדם: מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שייעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש 🙂

      1. אז איך תגדיר אפשרות של קבוצה לנצח בלי יתרון ביתיות את מחזיקת השיא בבית (1-40), פעמיים (וארבע סה"כ) – ואז את מחזיקת השיא ההיסטורי, 9-73, שכבר ניצחה אותה 3 פעמים קודם בעונה הרגילה? שלא הפסידה פעמיים רצוף, בכלל? לנצח קבוצה שסיימה 12 משחקים מעליה, ואז בק-טו-בק את זו שרואה אותה ממרחק 18 משחקים? ובסדרות – לא בפוקס חד פעמי? אם עליה של גולדן סטייט היא סנסציה – אז מה ייקרא לזה?

  7. לOKC חסרים שני דברים, ווינריות ושכל.
    ההתעקשות הזאת של דוראנט לזרוק שוב ושוב זריקות לא נוחות פגעו בקבוצה, והאיבודים וחוסר הסדר בדקות האחרונות חיסלו אותם סופית.
    לא יודע אם זה אשמת השחקנים או המאמן, אבל כמו שהם נראו הלילה אין להם מקום בגמר.

    לGSW בשלבים רבים של המשחק היה נראה שאין שכל יותר מדי, אבל (שוב פעם) הם הוכיחו שהם הווינרים הכי גדולים בליגה.

    עד עכשיו הייתי עם OKC בסדרה, עכשיו אין לי ספק שלGSW מגיע לעלות.

    1. "המגיע" יגיע, אם וכאשר, ינצחו את משחק 7.
      יפסידו? אז אף אחד כבר לא יזכור עד כמה קליי היה גדול (והוא היה ענק) או כמה איבודים היו לווסטברוק/ החטאות היו לדוראנט, בסיומו של משחק 6.
      ככה זה אוהדי ספורט, זיכרון קצר.
      (את ההיסטוריה כותבים המנצחים / אף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא…)

    2. או כמו שפינקי ענה לשאלתו האלמותית של מוח:
      "פינקי, אתה חושב מה שאני חושב?"
      "אני חושב שכן, מוח,
      אבל מי ירצה לראות את 'שלגיה ושבעת הסמוראים?"

  8. כמובן שאם הזריקות הבלתי אחראיות של דוראנט ממרחקים מוזרים היו ניכנסות – למעשה, מספיק שארבע היו ניכנסות והוא היה מסיים 14 מ-31 ולא 10 מ-31, – הוא היה הגיבור הענק שלי.
    זה כל היופי, הצער, והאכזבה שבספורט. כשאתה כובש שער נצחון – אתה גיבור וקבוצתך גדולה. כשאתה מחטיא שער פתוח והפסדת אליפות, אתה צ'וקר וקבוצתך לוזרית.

    1. מסכים ב100 אחוז, אבל מה שעצבן אותי זה לא שהזריקות לא נכנסו זה הרצון לךכת עם הראש בקיר למרות שלא הולך, להיות קילר חסר רחמים שקובר 30 נקודות לא משנה איך (על שם קובי ומייקל), טיפה מסירות והסדרה הייתה היום גמורה. לגמרי המשחק הוא הזכיר לי את הסדרה של הניקס נגד יוסטון ואת הטעות הפתאלית של כריס וובר במכללות. לגבי תומפסון הוא הזכיר לי מאוד את רגי מילר הקרח בוורידים הוא דבר נדיר.

  9. אני מאלה שמייחלים לכשלונם של דו-ווסט ואוק' וגם מאלה שהאמינו ב-3-1 שג"ס תחזור מהקבר.
    אוק אכן הרימו את הרמה שלהם ונתנו סידרה וחצי מצוינות של מאמץ, טקטיקה ושימוש נהדר בשחקני הספסל, אך זה ממש לא מאפיין את הקבוצה הזאת.

    כבר מזמן הגעתי למסקנה שדוראנט ו-ווסט זה היינו הך. לא סתם הם מחוברים זה לזה בחבל הטבור וממאנים להיפרד.
    זה כדורסל מגעיל של שני שחקנים שיותר משהם רוצים לנצח הם רוצים לנצח ב-ע-צ-מ-ם.
    כדורסל אגואיסטי לעולם לא יוציא את מיטב התוצרת – לא מהשחקנים האגואיסטים, לא מחבריהם הזנוחים, ולא מהקבוצה.

    בנוסף לצמד הראש בקיר ואני אנצח לבד, אני גם מתעב את סגנונו של ווסטברוק להיכנס כבולדוזר לצבע תוך שהוא משתמש בכוחו ומהירותו בלבד, כשהוא מעיף את עצמו על שחקנים ומתפרע, ועוד מקבל על זה שריקות לעבירת מגן (מה המגן בדיוק אמור לעשות?)

    הסיבה השנייה שהחלטתי שאני שונא את אוק' זה בגלל המעבר השפל מסיאטל – זה החטא הקדמון שלהם ועל זה הם אמורים להיענש עד שבסיאטל תקום קבוצה חדשה.

    לגבי הטור:
    – תומפסון מיצב את עצמו השנה, לכל אורכה+פלייאוף, כשחקן בקליבר אחר. אחרי שנעלם בפלייאוף שעבר ועלתה שאלה לגבי אופיו הוא המיר זאת בסימן קריאה ענק. הוא אחראי לניצחון הזה שהשאיר אותם בחיים.

    – כמה אנשים החלו לזרוק את המילה צ'וקר לנוגע לסטף קארי בימים האחרונים.
    זאת הגדרה חדשה לשלולי הבנה – שליליי הבנה – לחבר את המילה צ'וקר לקארי זה בעצם להודות שאתה עיוור / פיסח / חיגר מוחין / או שתאי המוח שלך מתו מבדידות.

    – איגודלה מלך. גם כשלא הולך לו כלום אתה יכול להיות רגוע שכשהמשחק יהיה על הקו הוא יעשה את הפעולות הנכונות שיתרמו בענק לניצחון. איזה בונוס ענק להחזיק שחקן כזה בקבוצה. שחקן אופי מהטובים שהיו.

    – הדבר היחיד שג"ס לא הצליחה להתמודד איתו בסדרה (וגם ס"א למען האמת) זה אדאמס. הוא זה ששומר את היתרון בצד של אוק' עם ההאסל, השמירה, נקודות מומנטום והכי חשוב טרור ריבאונדים בהתקפה, סטייל דניס רודמן או טריסטן תומפסון בפלייאוף שעבר.
    קאנטר לא עדיף עליו בכלום מלבד יכולת לשים את הכדור בסל.

    לסיכום כשאוק' השכילו להשתמש בשחקני המשנה הנהדרים שלהם הם גברו על שתי הקבוצות ששלטו בליגה. אבל עם הצמד דו-ווסט שמכתיב את אופי הקבוצה זה היה אמנם מפתיע, אף זמני בלבד, ונהדר לראות אותם חוזרים לסורם ומקבלים את העונש המגיע להם על סגנון המשחק הפגום הזה.

    1. תוספת קטנה על הפסקה על דוראנט – דוראנט הוא בדיוק השחקן שיכול לבודד את עצמו למוות ולקלוע 40 למשחק. ולכן הוא חושב שהוא לא צריך לשתף את החברים שלו (כי הוא קולע יותר טוב מהם).

      העניין הוא שזה יכול לעבוד פה ושם, אבל לטווח הארוך לעולם לא תוציא בצורה כזו את המיטב (מדוראנט, חבריו ומאוק' כקבוצה).
      לכן אני לא מעוניין בהצלחת קבוצות כאלה.

        1. לברון שחקן כדורסל מעולה שבמעולים (מה שגם מופיע במצע ובקווי היסוד של ללל). אנחנו מתעבים אותו מסיבות אחרות.

    2. Amen!!!
      All hail the power of he who is called by thy name the One
      Testi LLL Master

      .All praise your chosen one, The Original Undescended Testicle
      He who by thy tongue shall Curry the Green Klay pots through the .choking desert of evil.

      Off to shame the evil King Og of the Cavalites

כתיבת תגובה

סגירת תפריט