איש השנה בכדורסל – קואוץ' בלאט / מאת יואב דובינסקי

פורסם ב - 31. דצמ, 2012 ע"י ב - כללי




איש הכדורסל של 2012: קואוץ' בלאט


 

מאת יואב דובינסקי


שתי אושיות הספורט שריגשו אותי ביותר ב-2012 היו אנדי מארי ודייויד בלאט. היות וזה אתר כדורסל, אשים את הסקוטי החביב בצד ואתייחס למאמן הישראלי. את קואוץ' בלאט (אני תמיד קורא למאמנים קואוץ') ליוויתי בשתי אולימפיאדות, מהמשחק הראשון שלו באולימפיאדת בייג'ין ועד לזכייה בארד בלונדון. הסיפור של בלאט הוא בדיוק מסוג הסיפורים שהאולימפיאדה כל כך אוהבת; מאמן ישראלי-אמריקאי שפוגש נבחרת איראנית וכולם לוחצים ידיים בידידות, מאמן יהודי-אמריקאי שגדל בארצות הברית במהלך המלחמה הקרה ומוביל את נבחרת רוסיה להישג השיא שלה בעידן פוסט ברית המועצות (זכייה באליפות אירופה ומדליית ארד אולימפית), כדורסלן יהודי שהיגר לישראל בעקבות המכבייה, בוגר פרינסטון – סיפור ספורטיבי מאוד יפה ומורכב.

בסוף השבוע שמו של דייויד בלאט עלה באתרים של ESPN ו-CBS כאחד המועמדים להחלפת אייברי ג'ונסון בברוקלין. כמובן שלפני שמו של בלאט עלו פיל ג'קסון, הואן גאנדים, לארי בראון, מייק דאנליבי ואחרים. כמובן שההישג המשמעותי של בלאט ב-2012 היה הזכייה במדליית הארד עם נבחרת רוסיה בלונדון, מה שוודאי מושך את הבעלים של ברוקלין, האוליגרך הרוסי מיכאל פרוחורוב. גם הקהילה היהודית הגדולה בניו יורק ובברוקלין, הרקע של בלאט כמאמן בטופ של היורוליג, המשחקים עם רוסיה באליפויות עולם ובאולימפיאדות, המיתוג שלו כמי שהוציא לא מעט שחקנים מאירופה ל-NBA והיכולת לעבוד מול אגו של סופרסטארים גדולים כמו אנדריי קירלנקו, הכניסו אותו לתודעה של התקשורת האמריקאית.

"אין בזה שום אמת, אבל גם אם אקבל הצעה מהנטס אמשיך לאמן את מכבי תל אביב", אמר בלאט לאתר ONE עם נחיתת מכבי תל אביב בישראל אחרי ההפסד בסיינה במשחק הראשון בשלב הטופ 16. שנת 2012 היתה אולי השנה המוצלחת בקריירה שלו, דאבל מקומי עם מכבי ת"א, זכיה בליגה האדריאטית, פספוס הפיינל פור בסל אחד אחרי הפסד בנקודה בסדרה מתישה בת חמישה משחקים עם פנאתינייקוס, מדליית ארד אולימפית עם רוסיה וסיום שלב הבתים הנוכחי של היורוליג במקום הראשון בבית. הוא כבר יכול להתחיל להסתכל על עצמו בראי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי, כמי שייזכר באותה נשימה עם רלף קליין ופיני גרשון. אם יזכה עם מכבי תל אביב ביורוליג כמאמן ראשי ויעבור לאמן גם ב-NBA, הוא יצליח להיבדל גם משניהם וייחשב למאמן הישראלי הגדול בהיסטוריה."הכדורסל משתנה והופך ליותר ויותר גלובלי", הוא אמר אחרי הזכיה בארד בלונדון, "אם יגיע הזמן ויהיה בעלים אמיץ שיחשוב מחוץ לקופסא ויהיה מוכן לקחת סיכון, אני מקווה שעם הרקע שלי והרקורד שלי, השם שלי יעלה".

בעונה שעברה אטורה מסינה עבד בצוות האימון של מייק בראון בלוס אנג'לס לייקרס. דיברתי איתו לפני משחק בטורונטו ואפשר היה לראות עליו שהוא מתגעגע לתפקיד המאמן הראשי. כולם בלייקרס החמיאו לו מאוד, אבל היה לו קשה שמישהו אחר מקבל את ההחלטות ומוביל את הקבוצה. הוא אמר לי שיהיה למאמן אירופאי קשה להגיע מאירופה ישר לתפקיד המאמן הראשי ב-NBA אלא יצטרך לעבור כמה שנים כעוזר, דבר לא קל עבור מי שרגיל להיות הד קואוץ' במשך שני עשורים. כשדיברנו על בלאט בלונדון הוא אמר "תלוי מה דייויד רוצה". בקיץ מסינה חזר לצסק"א, אותה הפך לאימפריה אירופאית ולאימת מכבי תל אביב וכרגיל תחתיו היא נראית רעבה ומפחידה.

אני מאוד מקווה שבלאט יגשים את החלום ומאמין שתיווצר ההזדמנות. אני גם חושב שהוא יכול להתאים לברוקלין נטס, אבל כרגע זה מוקדם מידי. לא כל כך מבחינתו, אלא יותר מבחינת ברוקלין. פרוחורוב מספיק אמיץ כדי לעשות את הצעד הזה, אבל להשתלב ב-NBA ייקח זמן, כך שאני חושב שדווקא בשנה בה פרנצ'ייז מתמודד עם מעבר עיר והיכרות עם השוק החדש, להביא הד-קואוץ' שלא מכיר את הליגה רק יוסיף לחוסר היציבות של המערכת. בנוסף, ברוקלין פתחה ממש לא רע את העונה ותחרותית מאוד במאבק על הפלייאוף (מקום שביעי). גם מטורף קפריזי כמו פרוחנוב מבין שמאמן מבחוץ יצטרך זמן להתאקלם וחבל ששכר הלימוד הזה יעלה לקבוצה בעליה לפלייאוף. אם כבר להביא מאמן שלא מכיר את הליגה, עדיף שזה יהיה בקיץ, שיוכל לבנות את הקבוצה, להכיר את השחקנים, להנחיל את שיטת המשחק ופילוסופיית הכדורסל שלו ולעבור פרי-סיזן ומחנות אימונים.

בלאט מאמן יסודי, שבנה את עצמו לאט, שכבה אחרי שכבה וככה אני מקווה שגם יצליח לפרוץ ל-NBA. אין ספק שההחלטה לוותר על אימון נבחרת רוסיה אחרי שבע שנים תרחיק אותו מהתודעה של התקשורת האמריקאית בטורנירים הבינלאומיים. אני מאמין שאת הדרך ל-NBA בלאט יצליח לסלול רק אם ימשיך באותו קו של ייצוא שחקנים מעבר לים. כבר כתבתי על ההצלחה של אלכסיי שבד במינסוטה שהיה חוטף מבלאט מטחי קללות בפסקי זמן של רוסיה עד שהחל לשמור בהגנה ועל ליאור אליהו שמשפר את המשחק ואת המספרים שלו העונה. אגב, אני בכלל חושב שבלאט יהיה מאמן מכללות מעולה ויכול לבנות תכנית כדורסל נפלאה בגונזגה, אקסבייר או משהו בסגנון. אבל לא נראה לי שהוא יעזוב את מכבי תל אביב עבור ה-NCAA.

שנת 2012 היתה שנת ספורט אדירה, שמשאירה המון טעם של עוד. סוף השבוע האחרון היה גם סוף שבוע של נוסטלגיה ופרידות בספורט הישראלי. מאמן נבחרת ישראל לשעבר עמנואל שפר ז"ל נפטר ביום שישי. שפר היה סמל למקצוענות בכדורגל, למי שהאמין בכדורגלן הישראלי ושהביא את הנבחרת למונדיאל ולרבע הגמר האולימפי. אבל בעיקר סמל לתקופה של כדורגל רומנטי יותר ופחות ציני. בנוסף, בשבת בערב נפרד ממאזיני "שירים ושערים" דני דבורין שיצא פנסיה בגיל 67. במספר הפעמים המועט שדיברנו אני זוכר את התשוקה שלו לספורט, גם אם מדובר בתוצאות של אליפות אירופה לנערים באתלטיקה. תשוקה תמיד חשובה עבור כל ספורטאי, מאמן או עיתונאי. שנה אזרחית טובה לכל קוראי וכותבי 'הופס'. וכמובן לד"ר לס, האיש עם התשוקה הכי עזה לכדורסל שיצא לי להכיר.

Tags: ,

18 תגובות ל - “איש השנה בכדורסל – קואוץ' בלאט / מאת יואב דובינסקי”

  1. דדי

    31. דצמ, 2012
    20:37

    כתבה יפה.
    יכול להיות שאיש השנה זו קצת הגזמה – בטח מבחינת לשים אותו על אותה מדרגה של מארי, אבל תודה.

    עניין המעבר לנבא לגמרי תלוי בדייויד לדעתי.
    – אם הוא יהיה מוכן לעבור את מסלול ד'אנטוני – כלומר להתחיל כעוזר – אני חושב שהוא בהחלט יכול להצליח לפחות כמוהו.

    קשה לי להאמין שלא היו לו הצעות לג'וב של עוזר, וגם קשה לי להאמין שבגלל האגו או הרצון להיות הבוס הוא סירב להן – בטח לאור ההסטוריה שלו במכבי והנכונות שלו לשמש עוזר של פיני אחרי שהיה מאמן ראשי בעונה לפני כן. (אולי ענייני משפחה/ילדים זה השיקול).

    אבל זה תלוי רק בו.
    לחכות לקריאה להתחיל ישר כמאמן ראשי זה קלוש ביותר – ובצדק.

    מאמן ראשי חייב להכיר את הניואנסים בעונת הנבא – לדעת לחלק את הכוחות ואת הקצב לאורך עונה שלמה של 82 משחקים – לא כולל פלייאוף.
    לדעת מתי ללחוץ ומתי להרפות, ממה להילחץ וממה לא לדאוג, מה עובר על השחקנים פיזית ומנטלית בחלקים שונים של העונה, איך להתמודד עם כוכבים, איך להתייחס לרוקיז, לדעת להתמודד עם 4 משחקים ב 5 לילות (כשפה הוא בוכה אם במקרה יש שבוע אחד בעונה עם 3 משחקים), להבין מה ההבדל בין העונה הרגילה לפלייאוף מבחינת הדרישות ממנו ומהקבוצה – ולמה לצפות מהיריבות, וכו'.

    זה בעיקר עניין של ללמוד את הקצב הפנימי של מה שנקרא עונת נבא, ואת זה אי אפשר ללמוד מרחוק.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      31. דצמ, 2012
      21:17

      דדי, יואב בחר בו כאיש השנה בכדורסל, לא בכלל (דברת על מארי, ואני מדבר על פלפס, בולט, ואפילו לברון), ואני בטוח שהוא התכוון לישראל.
      אני מסכים שבלאט יצטרך לשמש קודם כעוזר, אם כי העובדה שאנגלית היא שפת אמו, הוא אזרח אמריקאי, והוא למד את הכדורסל שלו בתיכון ובפרינסטון, נותנים לו קרש קפיצה לפני מאמנים אירופאים אחרים. עוד יתרון – שכאמריקאי, אני בטוח שהוא מכיר גם את המנטליות של הבראד'רס טוב מכל ה-איצ'ים

      Reply to this comment
      • דדי

        31. דצמ, 2012
        21:51

        בדיוק כמו דאנטוני…

        ובוא נגיד שאם הצ'אנס לא הגיע עכשיו עם הנטס – הוא כבר לא יגיע.
        בלאט יצטרך לעשות את המסלול המלא ולהיות עוזר לפחות עונה אחת אם ירצה לאמן בנבא.

        Reply to this comment
  2. דר' רזי הופמן

    31. דצמ, 2012
    21:08

    שנה אזרחית טובה לכולם.
    דיוויד בלאט מתאים לדעתי כמו כפפה לפרוחוב ולברוקלין.
    הוא יכול להשתלב שם מצויין ולהצעיד את הקבוצה תוך עונה-שתיים להישגים לא רעים בכלל.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      31. דצמ, 2012
      21:18

      זה שבלאט יהודי זה יתרון עצום בברוקלין, על מיליון יהודיה.

      Reply to this comment
  3. רועי ויינברג

    31. דצמ, 2012
    22:09

    אחלה מאמר, איש השנה שלי בכדורסל זה לברון ג'יימס (גם בספורט).

    Reply to this comment
  4. יואב דובינסקי

    31. דצמ, 2012
    22:10

    תראו, בלאט ומארי הכי רגשו אותי. הכוכב הבלתי מעורער של האולימפיאדה היה יוסיין בולט. ואובייקטיבית אני חושב שלברון ג'ימס הוא איש השנה בכדורסל, בעיקר כי הוריד את הקוף מהגב עם האליפות הראשונה, גם בזכות הזהב בלונדון וגם ההתנהלות שלו היתה יותר צנועה בעיני. אבל משום מה אני לא מצליח להתחבר אליו רגשית כמו שאני מתחבר לספורטאים אחרים.

    התרגשתי הרבה יותר מאנדי מארי שהגיע לגמר ווימבלדון אחרי בערך 250 שנה שלא היה שם ספורטאי בריטי, זכה בזהב בלונדון, זכה באליפות ארה"ב הפתוחה והוריד את כל הביקורת על שלא זכה בגראנד סלאם ומסיים את השנה עם תואר OBE מהמלכה. אני מאמין שגם יקבל אבירות ברגע שיפרוש.

    בלאט מרגש אותי כי הוא ההפך מהספורט הישראלי. הוא בנה את עצמו לאט וביסודיות והוא גם מאוד מכבד את המקצוע ואת כל מה שמסביב, כולל עיתונאים. גם אחרי הפסדים. מצד אחד אני חושב שברוקלין מתאימה לו בגלל הקהילה היהודית ופרוחוב. מצד שני זאת עדיין ניו יורק עם הלחץ והציפיות של ניו יורק. אולי דווקא קבוצה בשוק קטן עם פחות לחץ וציפיות תוכל לתת למאמן מבחוץ את הזמן הדרוש לבנות משהו חדש.

    Reply to this comment
  5. אלעד אייל

    31. דצמ, 2012
    23:38

    אני מסכים עם יואב בכל הקשור לבלאט.
    גם אני מעריך מאד את בלאט בעיקר בגלל האישיות שלו שבהחלט יחודית בנוף המאמנים בארץ. מבחינה מקצועית היסודיות וההקפדה על כל פרט הופכים בד"כ את הקבוצות שלו לכאלה שמגיעות מוכנות יטותר מהיריבות. הענין הזה בולט בעיקר ברמת הנבחרות שם רוסיה של בלאט הייתה הנבחרת הכי מוכנה ומאומנת בכל טורניר. בארץ הוא בהחלט איש השנה בכדורסל. אני מעריך שבלאט לא ילך לאן בי איי רק כדי לסמן וי. אם הוא ילך זה יקרה רק במקרה והוא יקבל תפקיד מרכזי כמאמן או עוזר דומיננטי מוערך.

    Reply to this comment
    • דר' רזי הופמן

      01. ינו, 2013
      05:02

      אלעד
      הוא לא ילך אלא אם ינחת לעמדת המאמן הראשי.
      עוזר מאמן לא מתאים לו להיות, אפילו באן בי איי.
      מציע שתרדו מהרעיון הזה כי גם הוא אומר את זה בריאיונות.
      הוא ימשיך לאמן את מכבי ולא יהפוך לעוזר מאמן מוערך ודומיננטי באן בי איי.

      Reply to this comment
      • אלעד אייל

        01. ינו, 2013
        08:47

        דר' רזי מסינה מאמן לא פחות גדול ומוערך מבלאט הגיע לליקרס כעוזר מאמן או יועץ או איך שתקרא לזה. גם אני מעריך שהסיכויים שבלאט יעזוב קלושים ולו בשל העובדה שמשפחתו חיה בארץ ומבוססת פה, והמעבר כרוך בעקירה של המשפחה, ובכל זאת הסיכוי קיים.
        לדעתי מכבי זקוקה לבלאט לא פחות משהוא מעונייןלהישאר. כרגע אין אף מאמן ישראלי בקליבר שלו, והאופציה של מאמן זר אף פעם לא באמת הצליחה במכבי, ולכן הם יעשו הכל כדי שדייויד ישאר.

        Reply to this comment
  6. עידן

    31. דצמ, 2012
    23:44

    בלאט הוא עוף מוזר במחוזותינו, האיש הוא מקצוען אמיתי, פרפקציוניס, אושיית כדורסל אמיתית שייקח עוד זמן עד ששוב נראה כמוה על הפרקט בישראל

    בניגוד לרבים מחבריו המאמנים הישראלים בלאט חי את המשחק יום יום, לוקח אותו הבייתה, חולם עליו ומיישם אותו

    אחלה פוסט כל הכבוד

    Reply to this comment
  7. ינון יבור

    01. ינו, 2013
    05:23

    סתם שאלה:
    אתם רואים את אדלמן, פופוביץ' או אפילו וודסון חותמים קודם כל כעוזר מאמן בברצלונה/צסקא/מכבי כדי "להכיר את הניואנסים בעונה ארופאית" או "ללמוד את הקצב הפנימי של מה שנקרא עונה ארופאית"?

    נשמע מתנשא, וכנראה שזה באמת כמו שזה נשמע.

    Reply to this comment
    • דדי

      01. ינו, 2013
      15:55

      מסינה ביקש למסור לך ד"ש ינון…

      Reply to this comment
      • ינון יבור

        02. ינו, 2013
        07:43

        ראית כמה זמן זה נמשך…
        חוץ מזה, הרבה (מאוד) שחורים פינו את מקומם באוטובוס ללבנים, עד שקמה רוזה פארקס אחת. אנשים מוכנים להמשיך "להידפק" כי הם פשוט רגילים לזה, ומאמינים (וגם רוצים להאמין) למה שמוכרים להם.

        Reply to this comment
        • דדי

          02. ינו, 2013
          15:53

          מה אתה עורך דין ?

          תתייחס לטענות המגוחכות שלך לגבי התגובה שלי, ואיך העובדה שמאמן הרבה יותר מצליח מבלאט מסכים להגיע לנבא – ואפילו לא כעוזר מאמן בכיר, אלא רק כסוג של "יועץ" שאפילו לא יושב על הספסל – הופכת אותן לבדיחה.

          מעניין איך זה לא קרה לג'ורג' קארל לפני 20 שנה בריאל מדריד – לפני שהוא בכלל נחשב לאחד הבכירים בנבא.

          ממממ, יכול להיות שיש הרבה יותר לדעת על אימון בנבא מבחינת מהלך של עונה מאשר על אימון באירופה ???

          מישהו צריך לכתוב את זה בתגובה לפוסט הזה.
          אה, רגע – מישהו כתב.

          Reply to this comment
  8. יואב דובינסקי

    01. ינו, 2013
    06:15

    לפי איך שאני רואה את מכבי ת"א, החיבור עם בלאט אמור להימשך עוד שנים קדימה. מכבי ת"א מנסה לבנות את עצמה לעידן שאחרי שמעון מזרחי ודייויד פדרמן. בגלל זה הבן של פדרמן יותר מעורב ובלאט הרבה יותר ממאמן. אני חושב שבגלל זה תראו יותר ויותר "ריבים" בין הבעלים לבלאט, כי אני מאמין שהמעמד שלו מאוד יציב.

    בלאט מחפש יציבות בחיים. אחרי שנים של נדודים באיטליה וברוסיה, הוא רואה את העתיד שלו ושל המשפחה שלו בישראל. לכן אני לא רואה אותו עוזב מיוזמתו לברצלונה או צסק"א. רק ל-NBA. מבחינת מכבי ת"א, הם הגיעו לסוג של תקרת זכוכית – שהתקציב שלה יהיה בערך השמיני באירופה (אחרי הרוסיות, הספרדיות ואולי היווניות והטורקיות) וככזה גם המקום הריאלי שלה – מקום בהצלבה. מעבר להיותו מאמן מצוין, בלאט הוא גם האקס פקטור שמושך אמריקאים ומשאיר את הקבוצה מחוברת לקהל.

    הרי אם לא בלאט, מי יאמן את מכבי ת"א. שוב זר כמו ספחיה? אולי אוברדוביץ'? אבל אז יהיה חסר צביון ישראלי. ואם ישראלי אז מי? גיא גודס? דן שמיר? אריק שיבק? לכל אחד יש תחליף, אבל אני מאמין שהשילוב בין בלאט למכבי ת"א הוא שילוב מצוין לשני הצדדים שרק הצעה מה-NBA תוכל באמת לפרק את החבילה.

    Reply to this comment
  9. א.ב

    01. ינו, 2013
    15:56

    חיבבתי את האפשרות שהעלת של מכללות. זו גם לא אופציה פחות סבירה מאשר NBA. בטוח משלמים שם הרבה יותר מבמכיבי והאתגר המקצועי והכבוד אדירים, יש מאמני מכללות שהרבה יותר מוערכים ממאמני NBA.

    Reply to this comment
  10. rs gold

    20. יול, 2013
    13:22

    Authentique. rs gold selon etat nouveau. Tres satisfaite. Lettre rapide.

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *