NBA 101: שעור שלישי לבת זוגי / סער ברעם

 

אני שמח להציג בפניכם (בשלישית) את היומן בו אני מלמד את בת זוגי על מעללות ה-NBA.

לפרק הראשון: על קובי, לברון, הקאבס וכמובן, פטריוטיות ישראלית –
http://www.hoops.co.il/?p=66837

לפרק השני: על גולדן סטייט נגד יוסטון, הקאבס נגד הפיסטונס ודניס רודמן –
http://www.hoops.co.il/?p=67111

שמח שמצאתם את עצמכם קוראים שוב את היומן שלי. זה לא ברור לי מאליו בשום צורה ואני נהנה להגיב לכם חזרה.

מאז היומן הראשון דיברנו על שאקיל אוניל לא מעט, בזכות הפינה שלו. מהנקודה שבה היינו, חיברתי אותה לאישיות 'המקסימה' שלו דרך הסרטונים המוכרים לכולם שהוא מסתלבט עם הכתבים (או עליהם). כולנו ראינו את הסרטון בו הוא מועד ונופל בשידור חי, אבל אבחר שלא להאמין שראיתם את העריכות המצחיקות שעשו לו, הנה טעימה:

את שאקיל היא מכנה בכמה שמות: "השמן", "החייכן", וכמובן "השחור שהלך לישון". אותו לימדתי אותה לחבב, להעריך את הדומיננטיות שלו, כשחקן לשעבר וספק קומיקאי-בדחן בהווה. בנוסף, אני מטיף לה (ולאנשים אחרים בנוכחותה) לשנות את הקול שלהם ב-Waze לקולו המתוק של אוניל.

הפעם הספקנו לראות כמה משחקים ביחד: משחק אחד מכל סדרה. ארבעה סך הכל. היא למדה להכיר טוב יותר את הרשע ועוזריו, את בייבי פייס ומתנגדיו ואת השרידים של הקבוצה שלדעתי הייתה הכי שוטפת ב-NBA בשנים האחרונות.

היא מזהה את גולדן סטייט ובעיקר את הכוכבים שלה, ומי שהצטרף למשוואה היה סטיב קר שקיבל את הכינוי "גורדון ראמזי". הייתי מבסוט עד הגג כשהיא זיהתה אותו בקלות יתרה, כמו עם הארדן. בנוסף, היא ראתה גם את דמיאן לילארד (למזלי, זה שם שנקלט אצלה מהר) וטבעתי אצלה שהוא "איש הברזל", בזכות היותו כמעט חסין לפציעות. בנוסף אליו, סיפרתי על החיבה של הפייבוריט שלי (נוביצקי) לאל פארוק-אמינו, ואחרון חביב היה CJ משולם האגדי. הכינוי נלקח באופן בלעדי מהופס.

את המשחק האחרון בין אטלנטה לקליבלנד ראינו ביחד, אבל זה היה המשחק האחרון בסדרה והיא הבינה שאין מה לעשות נגד הרשע במזרח. משחק עם הגנות לא טובות בלשון המעטה כשאטלנטה פשוט לא היו ברמה. לברון פשוט רשע מדי.

במהלך המשחק בין אוקלהומה סיטי לספרס לימדתי אותה על המסורת של הספרס. היא יודעת שכבר 20 שנה הם בטופ, ואפשר לצרף את החולצה של טימי שברשותי. היא גם מחבבת את מאנו, יודעת שטוני פארקר הוא נקבה צרפתית וכמובן מכירה בקושי את הכוכבים האמיתיים (לנארד ואלדריג'). באוקלהומה היא מזהה את השחקנים בפנים, אבל היה לה קשה עם השם הארוך של ווסטברוק ועם הגנריות בשמו של דוראנט. היא, כנראה, תכיר אותם לעומק במשחק הבא.

 

ראינו ביחד את משחק 7 של מיאמי נגד טורונטו. היא הכירה את החבר של הרשע, דוויין וייד. היא קראה לו Weed, ואמרתי לעצמי שאם זה מה שיעזור לה, הרי זה משובח. השאר במיאמי היו פחות רלוונטיים. בטורונטו היא הצליחה להכיר את דרוזן, לאורי ה'גוץ' ואת ביומבו, ששיחק מעולה. היא זכרה מאוד טוב את ולנצ'ונאס בזכות הג'קט הצבאי-מחויט שהיה איתו על הספסל. היה מתח והמשחק התעלה לרמה טובה עד המחצית. באותה נשימה המחצית עצמה שמה קץ לעירנות שלה והיא התחילה לנקר עד שהמשחק איבד עניין. בסביבות אמצע הרבע השלישי המשחק די נגמר, ואז האישה נרדמה לחלוטין. בזמן הזה עלתה לי תובנה: הכי נוח לנשים לישון על גברים כשהם ערים. על אחת וכמה כשהם רואים משחק NBA.

אני מודה לכם ששוב קראתם את היומן, נתראה בפעם הבאה!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  2. גיא

    26 מאי 2016 03:15:02

    יום אחד היא תשב עם חבר, והוא יסביר לה וישכנע אותה שה"רשע" הוא בעצם טוב, והוא ילד שהגיע משום מקום ומגשים את עצמו שוב ושוב, והוא נאמן טוב לב ואכפתי…

    ואז היא תאבד אמון בכל מה שלימדת אותה בעמל רב.

    רק מזהיר

  3. MBK

    26 מאי 2016 07:39:52

    אם היא זכרה את ולצניוס בזכות הז'קאט אחרי תהיא תראה את ווסטברוק אחרי מסיבות עיתונאים היא לא תשכח אותו לעולם
    לווסטברוק יש את החוש האופנתי הכי מזעזע שראיתי משחקן בליגה

  4. אסף

    26 מאי 2016 23:20:01

    כל הכבוד על ההתמדה והנחישות סער להכניס את בת הזוג לתחום העניין שלך בעולם הספורט וכבוד גדול לה שהיא משתפת פעולה, עושה רושם שאתה נוחל הצלחה בתחום בו גברים רבים וטובים (כולל אני עצמי) נחלו כשלונות כאובים וחרוצים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט