מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-28 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב ראינו את מיאמי משווה את הסדרה מול טורונטו, בין היתר בזכות שינוי חכם בחמישייה.


מיאמי-טורונטו

כששיחק נתן תרומה משמעותית למיאמי ב-2 צדדי המגרש. מקרוברטס.

מיאמי: הדבר החשוב ביותר שמיאמי עשו היה לעלות עם חמישייה שלמה מתחת ל-2.06 מטר, כשג'סטיס ווינסלו משחק כסנטר לצד דראגיץ', וויד, ג'ונסון ודנג. זה יצר ריווח טוב על המגרש שאפשר לדראגיץ' להשתחרר מהשמירה ההדוקה עליו (9 מ-21 זריקותיו, 42.8%, היו פתוחות). המשחק עם חמישייה שלמה מחוץ לצבע נתן למיאמי הרבה אפשרויות חדירה וזה לא מקרי שההיט סיימו עם 43 נקודות בצבע למרות שלא שיתפו סנטר של ממש במהלך המשחק. השילוב של ווינסלו בקו הקדמי הכריח את ביומבו לצאת מהצבע לעתים ומנע ממנו לתת הגנת פוסט יעילה.

למרות זאת, הדבר הכי חשוב שקרה במהלך המשחק היה בהגנה. 60 זריקות מתוך ה-82 של טורונטו היו תחת שמירה (73%) לעומת 62.1% של מיאמי. ההבדל הגדול הזה קרה בזכות הגנה אישית קשוחה, בעיקר של הפורוורדים, שניטרלו לחלוטין את המשחק הקבוצתי של טורונטו. הראפטורס הפכו את זה לתחרות בידודים של לאורי ודה-רוזן, שזרקו יותר ממחצית מזריקות קבוצתם. הערב הכדורים נכנסו להם, אבל במידה והם יוגבלו לשיטה הזאת הדרך של מיאמי לגמר המזרח סלולה.

דבר חשוב נוסף הוא השילוב של מקרוברטס על המגרש. מקרוברטס שיחק 18 דקות הערב וסיים עם ה-+/- הגבוה ביותר, 9+. זה קרה כי הוא הצליח לתפקד כשחקן התקפה יעיל שניצל את החוכמה שלו בשביל לעשות תנועה טובה, עם ובלי הכדור, ולסיים עם 10 נקודות. שילובו לצד דראגיץ', ריצ'רדסון וג'ונסון ברבע השני הראה הרכב חזק מאוד של מיאמי שמבוסס על קלעים מבחוץ (ריצ'רדסון וג'ונסון) שניזונים משני מנהלי משחק (דראגיץ' ומקרוברטס). כשיש מנהל משחק אחד על המגרש, ברגע שאתה עוצר אותו אתה עוצר את רוב הקבוצה. כשיש שניים זה הרבה יותר קשה.

טורונטו: הראפטורס חייבים למצוא דרך לנצל את שאר הקבוצה. לאורי ודה-רוזן נותנים סדרה טובה, אבלל הם לא יכולים לתת לשאר הדינוזאורים לסיים עם 32 נקודות. אם זה קורה במשחק השביעי הסדרה הזאת גמורה. פיתרון אחד לזה הוא העלאת קורי ג'וזף לצד לאורי, דה-רוזן, קארול וביומבו. החמישייה הזאת כוללת שני רכזים שיוכלו למצוא את קארול וביומבו פנויים לזריקות נוחות, מה שיכניס אותם לקצב של המשחק ויועיל לראפטורס. זה עבד לקייסי בהצלחה יחסית עד עכשיו (פחות במשחק הזה) ויהיה מעניין לראות איך זה יהיה במשחק 7.

אתגר נוסף של טורונטו הוא לעצור את גוראן דראגיץ'. מי שעשה את זה במשך רוב הסדרה (והיום עם פחות הצלחה, בין היתר בגלל שחזר מפציעה) הוא דמאר קארול. קארול יתן מיס-מאץ' לא רע על דראגיץ' ויקשה על מיאמי לפתח משחק קבוצתי בדקות שבהן מקרוברטס לא על המגרש. כשהוא משחק, או כשדראגיץ' על הספסל, יכול להיות שהדבר הטוב מבחינת טורונטו הוא שמירה אזורית.

שמירה אזורית תשאיר את ביומבו בצבע ותיתן לו לספק הגנת פוסט טובה, מה שימנע ממיאמי אפשרות להוציא אותו משם בשביל חדירות ונקודות קלות של דראגיץ' ו-וויד. בשביל לנצח שמירה אזורית צריך להפציץ מרחוק, משהו שההיט לא עושים יותר מדי במהלך הסדרה ולכן זאת אחת האפשרויות הטובות ביותר של טורונטו, אם לא הטובה שבהן.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. לאחרונה יצא שחלק ניכר מתגובתי היו תגובות "שהגנו" על הכדורסל של הקונפרנס המזרחי,
    מיאמי וטורונטו ב-2 משחקיהן האחרונים עשו ככל יכולתן להוכיח שאני טועה…

    אז מה למדתי מהמשחק הלילה?

    ש-'כדרור, כדרור, כדרור, זריקה' זה כדורסל מכוער.

    שטורונטו מתקשה לשחק היטב ללא סנטר דומיננטי.

    ש-דוויין וויד. וואו. 3 חסימות ברגעים קריטיים של המשחק. (הלילה שיחק את משחקו ה-165 בפלייאוף. באותם 165 משחקים יש לו 166 חסימות. יותר מלכל גארד אחר)
    (ווייד גם עבר את אלאג'אן וטיפס למקום ה-12 בנק' בפלייאוף)

    שה-MVP של הפלייאוף עד עכשיו (ובפער כל כך גדול שכבר לא יהיה אפשרי לתפוס אותו)
    זה רועי. שבת בבוקר, עוד לא 07:00 , ועוד פוסט מצוין כבר באוויר.

    1. אני חושב שכמו קרי הבחירה היא פה אחד. ובטוח שפה אף אחד לא יגיד שאמנם רועי הכי טוב אבל הפרס ניתן למי שיש לו הכי הרבה ״ ערך״ לאתר

  2. תודה על טור מצויין.

    בגלל שפילדלפיה לא בפלייאוף (גיחוך) נשארתי עם לאהוד את מי שמגיע לו.
    במזרח לדעתי זה שטורונטו עברו סיבוב זה מספיק. כרגע. מגיע לוויד ומיאמי קרב עם קליבלנד אחרי כל מה שהיה….
    אני גם חושב שמיאמי יהוו מאץ' טוב יותר מטורונטו, למרות שיפסידו לבסוף כנראה.
    הלוחמים לקחו שנה שעברה אז מבחינתי זה מספק עבורם.
    הבעיה שבגמר הרצוי – קליבלנד והרעמים אני חצוי.
    מגיעה לקליבלנד אליפות אחת בספןרט המקצועני אחרי כל כך הרבה זמן. נכון… ללל והפיטורים של בלאט אבל בכל זאת… לעיר הזו מגיע,.
    מצד שני דוראנט ווסטברוק צריכים לקחת אליפות. אחרי כל כך הרבה אכזבות של הצמד המקסים והנחמד הזה מגיע להם.

    בקיצור, אני בבעיה 🙂

    1. תראה, אחרי עונה של 73 ניצחונות לא מגיעה אליפות? 🙂

      דרך אגב-לדעתי גם פורטלנד וגם סן אנטוניו (והקליפרס ללא הפציעות) היו עושות 4-0 או 4-1 למיאמי וטורונטו ואולי עוברות גם את קליבלנד. צריך לשנות את החלוקה של הקונפרנסים

      1. הפתעת אותי.
        על פורטלנד אני בכלל לא מדבר, זה מגוחך (דטרויט היתה עוברת אותם בסדרה, ואם ללמוד משני המשחקים העונה – בקלות).
        אבל סן אנטוניו? זו שראינו הרגע מפסידה, באופן משכנע, ולמרות יתרון ביתיות, לאוקלהומה? זמן להבים שמאזני העונה הרגילה משקרים, והפעם לטובת המערב, שחצי ממנו לא היה תחרותי העונה.
        פורטלנד לדוגמא היא ברמת אינדי, שיקגו, אולי בוסטון. לא אטלנטה ("השטיח") ובטח לא מיאמי או טורונטו.
        גם סן אנטוניו, ולא שיש איך להוכיח אבל עכשיו זה ברור עוד יותר, לא היתה עומדת בפני הקאבס. גם לא אוקלהומה, למרות ששם זה היה צפוף-צפוף.

        1. תגיד אתה רואה את הסדרות במזרח? בעיקר של מאימי וטורנטו ? ב2 הסדרות. סליחה זה ממש אנטי כדורסל. וכן אטלנטה שטיח ואפילו שטיח איכותי ביותר. תהיה בטוח שאם פורטל נד היו במקום אטלנטה הם היו מנצחים לפחות משחק אחד. לפחות אתה מסכים שגולדן פייבוריטית כי לפי התגובות שלך המזרח כל כך חזק שבהתחלה היה נדמה לי שמבחינתך גולדן אולי היו עוברים שלב. היחידה שבאמת יכולה לתת פייט ל5 קבוצות המערב( וזה ללא ממפיס) היא קליבלנד. כל השאר אולי לוקחות משחק אחד. וזה אך ורק על פי הפליאוף ולא העונה הרגילה

      2. אה, והקליפרס מול הקאבס? בשיא היכולת שלהם הם נרמסו בקביעות. גם אין על מה לקונן (מעבר לפציעות שזה באמת באסה).
        תכלס זה ג"ס מעל כולם. ואז הקאבס, אוקלהומה והספרז. ומטה משם, כל היתר. בואכה האימפריות מפילדלפיה ואל.איי.

    2. לא הבנתם אותי…. התכוונתי מי שמגיע לו מבחינת הלב (שלי) לא מבחינה מקצועית.
      הכי מגיע היה בייעני לדאנקן, כי לא נראה לי שתהיה עוד הזדמנות ובעונה הרגילה (ובמשחק האחרון) הוא היה תותח.
      אבל הם כבר בחוץ…. אז הם לא ברשימה.
      ועם כל הכבוד לדעות של כולם…. מי יותר חזק המזרח או המערב, המלחמות התיאורטיות לא משנות. אחת מגיעה מהמזרח ואחת מהמערב. פשוט. אם לאטלנטה היה צ'אנס נגד הת'אנדר זה נחמד, אבל לא ממש משנה.
      בקיצור, אוק' נגד ללל (לאומני קליבלנד למען לברון) זה הגמר הרצוי בשבילי…. גם אם אני בעד שתי הקבוצות….
      ונראה לי שאנטה לכיון הת'אנדר….

      1. והפיבוריטית על הנייר היא הקבוצה מאוקלנד. אבל בגלל שהם זכו בסוכרייה שנה שעברה לא "מגיע" להם גם השנה, בלי קשר לגודל רו לביצועים

  3. רועי אשמח את דעתך בנושא מיאמי. איך אתה מסביר שכל כך הרבה כישרונות שהתחברו במספיק משחקים כדי להראות לנו את הפוטנציאל שלהם חוזרים שוב ושוב למשחק הבידודים של וויד. היו רגעים במשחק שזה נראה כל כך שוטף ואז פתאום כלום.

    1. אני חושב שזה קשור לסדרה החלשה של דראגיץ', שנותן פחות מ-3.2 אסיסטים למשחק. הוא הפעיל את כל המשחק הקבוצתי של מיאמי, וכשהוא נותן ניהול משחק חלש (היום נתן 4 אסיסטים, רכז פותח אמור לתת יותר) אז זה משפיע על שחקנים כמו דנג, ג'ונסון ו-ווינסלו שמתקשים ליצור לעצמם מצבי קליעה.

      לכן המשחק פחות קבוצתי ויותר מבוסס על בידודים, אבל המצב טיפה משתפר בדקות של מקרוברטס ליד דראגיץ', כי הוא נותן למיאמי עוד פליימייקר. זה ההסבר לדעתי, בנוסף לזה שקבוצות שמשחקות ככה דועכות באופן טבעי בפלייאוף.

  4. אני ראיתי שתי קבוצות משחקות סמול בול מוזר – משחק כמו פעם רק בלי סנטרים.
    כדררת, כדררת, כדררת ואז זריקה.
    ועדיין, הקבוצות שמתחת לקליבלנד במזרח מנצחות את הקבוצות שמתחת לג"ס, ס"אֹ, ואוקלהומה.

    1. אתה ממשיך לטעון את זה ללא שום סימוכין. אם הסימוכין שלך הוא מאזן בעונה הרגילה אז האם למאזנים מנובמבר ודצמבר יש אותה השפעה ממפגשים שקרו בסמיכות לפלייאוף?

      וגם אם כן אתה לא חושב שזה קצת סטנדרט כפול אם בשביל לקבוע את חוזקת המזרח העונה הרגילה היא מדד, אך לגבי גולדן סטייט וקליבלנד פתאום העובדה שקליבלנד הפסידה פעמים לג"ס בהרכב מלא אין משמעות? אם העונה הרגילה היא לא מדד אז אין לך שום יכולת לקבוע חוזקה של קבוצות שלא נפגשות (עד הגמר).

      אם העונה הרגילה כן מדד לחוזק אז איך גולדן סטייט הפכה לאנדרדוג כשהיא מצחת 73 משחקים (כאשר היא קורעת חריש עמוק גם במזרח)

      1. העונה הרגילה היא מדד מצוין, לא מושלם אבל מצוין. אתה לא הבנת אותי – הכוונה היתה שמכל הקבוצות בליגה שהן לא ג"ס, קאבס, ס"א, אוקלהומה וקליפרס (שאותה שכחתי) קבוצות המזרח בפלייאוף מנצחות לרוב את המערב בפלייאוף.

        1. אוקיי זאת אומרת שג"ס מנצחת את קליבלנד במפגש גמר עתידי.

          בנוסף לפי ההגיון הזה הפיסטונס היו צריכים לנצח את קליבלנד כי הרי ניצחו אותם בעונה הרגילה 2-1 ווהיט מול הקאבס גם ניצחו העונה 3-0

          אני אגב פחות מסכים. בטח שלוקחים משחקים בנובמבר ודצמבר כדי לקבוע טיב קבוצות במאי. המערב החל את העונה גרוע וכולו השתפר אחרי האול סטאר עד שעבר במעט את מאזן המזרח.

          אני בדיעה שצריך לבדוק את הכושר והרוסטר שקבוצות מגיעות אליהן בפלייאוף. צריך לבדוק את רמת המאמנים ויכולתם לעשות אדפטציות. להסתכל על שחקני גו טו יעילים וכמובן מצ' אפים.

  5. מאוד מוזר לי הזלזול של נקרא לזה אנשי המזרח בפורטלנד. אנשים שוכחים שגם לפני הפציעות של פול וגריפין פורטל נד היו חזק בתמונה. אני ראיתי בסדרה מול גולדן מחויבות נחישות התעלות של שחקנים שאף אחד לא מכיר. בשורה תחתונה מאוד נהניתי ממה שראיתי. וצר לי לא מיאמי לא טורונטו ולא אטלנטה שמוציאות על פי ראות עיני הרבה פחות ממה שהם שוות. לא מהנות ולא נראות כמי שמסוגלות לדגדג קבוצה חזק

  6. סיימתי לא מזמן לראות את משחק 6.
    אם מיאמי לא תעבור את הסדרה הזו היא רק יכולה לבכות על הפספוס במשחק מספר 2.

    אם ווייטסייד משחק במשחק 7 אני בלי למצץ הולך על מיאמי ונותן להם סיכוי לא רע מול קליבלנד.
    תפסיקו להיות כל כך נחרצים ופסימיים – מיאמי וגם טורונטו איבדו את הביג מן שלהם, ברור שהכדורסל יהיה מכוער.

    אני רוצה להאמין שהעולה תתן פייט לקליבלנד.
    לטורונטו אין שום שחקן שיכול לשמור על לברון אבל יש לה קו אחורי טוב יותר בהרבה מקליבלנד.
    למיאמי יש את דנג שגבוה ממנו במעט וארוך מלברון והרבה מאוד נסיון, משהו שחשוב לא פחות מיכולת.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט