מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-24 של הפלייאוף?/רועי ויינברג

הערב ראינו את מיאמי משווה מול טורונטו ואת קרי חוזר לשורות הווריורס בענק.


פורטלנד-גולדן סטייט

ברבע האחרון (ובהארכה) לקח את השומר שלו לסל ויצר עליו נקודות קלות, הרבה בזכות הריווח שיצרה החמישייה עם גרין כסנטר. קרי.

גולדן סטייט: למרות שזה קשה, ננסה לשים את המשחק הפנומנלי של סטפן קרי בצד כרגע, ממילא ברור לכולנו שנדבר עליו ב-50 השנה הבאות. נתמקד בדבר החשוב ביותר של הווריורס, המשחק האדיר של דריימונד גרין. החזרה של קרי עשתה לגרין רק טוב. 9 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 4 חטיפות ו-7 חסימות זה משהו שלא רואים כל יום (מרחק חטיפה מלהיות הראשון שעושה 5 על 5 בפלייאוף).

גרין שיחק לא מעט כסנטר ועשה עבודה טובה מאוד-מתוך 9 זריקות שנזרקו עליו מתחת לסל, נקלעה עליו אחת (11%). זה מראה שוב שהוא רים פרוטקטור מעולה וקשה לבוא עליו בתלונות על ההגנה אחרי משחק כזה. אבל צריך להגיש תלונות לשאר הווריורס. הם לא יכולים לספוג 67 נקודות במחצית. זה לא יחזיק, ומול קבוצה פחות נאיבית זה גם היה נגמר בהפסד. בוגוט נתן משחק חלש במיוחד מתחת לסל וברור לכל שגרין יתקשה לשחק 48 דקות מתחת לסל. זה מעלה, שוב, את השאלה הגדולה בקשר לפסטוס אזילי.

אזילי לרוב נותן תרומה הגנתית מעולה והיום הוא תרם גם עם חסימות חכמות (5 חסימות שהובילו לסלים ב-9 דקות, לשם השוואה בוגוט עם אחת ב-26) והוא כבר הציל את הווריורס במשחק השני. הוא מספיק חזק בשביל להאבק עם הבלייזרס ומספיק מהיר בשביל לא להראות כבד ולעשות עבירות כמו האוסטרלי. למה קר לא משתמש בו יותר? למאמן העונה הפתרונות. אבל כשקרי נותן יום כזה, זה לא משנה.

פורטלנד: נתחיל מהדבר החיובי עבור הבלייזרס. הם נתנו מחצית ראשונה טובה מאוד ועשו את ההתאמות הנדרשות בהגנה ואפילו הצליחו לעצור את גרין ותומפסון בהתחלה (כשקרי משיל חלודה ופותח עם 0 מ-9 מהשלוש). אבל פה בערך זה נגמר.

לילארד ומקולום נתנו משחקים חלשים מאוד (18 מ-53 ביחד, כשבמחצית הראשונה הם עוד מצליחים ליצור נקודות מהעונשין. זה נעלם והשניים החטיאו גם זריקות פנויות, משל היו לאורי ודה-רוזן), ההגנה לא הצליחה לעצור את גרין (שווה לנסות הרכב עם פארוק-אמינו כסנטר לצד קראב והרקלס, משהו שיתן איזון מסויים לחמישייה עם דריימונד כסטרץ' 5) ואת קרי, והם איבדו את הצ'אנס שלהם לחזור לסדרה.

לקראת ההמשך הדבר הנכון מבחינתם הוא לנסות להאט את קצב המשחק ולא לתת לאלופים לזרוק 49 זריקות ב-29 דקות, להמשיך להשתמש באמינו כגרין סטופר ואולי לנסות עוד מיס-מאץ' רדיקלי (הצבת שומר גבוה על קרי פגעה בו במחצית הראשונה של משחק 4 מול יוסטון, יהיה מעניין לראות איך אד דיוויס ישמור עליו) כלשהו. בכל מקרה, אם הם ינצחו את משחק חמש זאת תהיה הפתעה עצומה, למרות הפלייאוף הטוב של החבורה של סטוטס.


מיאמי-טורונטו

שילובו כסנטר השפיע משמעותית על המשחק של מיאמי, ולטובה. דנג.

מיאמי: ההיט ראו, שוב, את יכולתו הגבוהה (מאוד) של דווין וויד, שקלע 30 נקודות והיה האיש שהביא למיאמי את הניצחון. וויד נותן סדרה מעולה (27 נקודות למשחק), וזה בא לידי ביטוי גם הערב. לצד המשחק הטוב של פלאש, מה שבלט היה ההרכב הנמוך של מיאמי, בעיקר בהארכה. כשדראגיץ', וויד, ג'ונסון, ווינסלו ודנג משחקים ביחד, יש חמישייה שמאזנת בין הגנה (וויד, ווינסלו, דנג), התקפה (כל החמישייה מלבד ווינסלו) ואיומים מרחוק שנותנים לוויד צבע פנוי. מול קבוצות ללא סנטר דומיננטי, כטורונטו וקליבלנד, החמישיה הזאת תהיה מאוד יעילה.

דבר חשוב נוסף שצריך לשים לב אליו הוא ההגנה על לאורי ודה-רוזן. אחרי שבמשחקים הקודמים שניהם הצטיינו כשמיאמי הפקירה את ההגנה עליהם, הערב רוב הזריקות של שניהם (6 מ-11 אצל לאורי, 14 מ-17 אצל דה-רוזן) באו תחת שמירה כבדה. מגיע פה לא מעט קרדיט לדראגיץ' שנתן משחק הגנתי טוב מאוד (שמר על 13 זריקות, יותר מכל שחקני מיאמי), וכשהוא משחק ככה, לצד וויד ו-ווינסלו, יהיה מאוד קשה לטורונטו בצד השני של המגרש.

טורונטו: כנראה שההתרוממות של לאורי הייתה חד פעמית. גם הוא וגם דה-רוזן היו חלשים מאוד הערב (סיימו עם 7 מ-18 האיבודים של טורונטו ו-19 נקודות משותפות), אבל הם עדיין סיימו את המשחק בהארכה. זה קרה בזכות משחק טוב בהגנה שעצר את מיאמי על יום נוראי (1 מ-13) מחוץ לקשת והשאיר את הראפטורס במשחק למרות יום חלש של כמעט כל שחקני הקבוצה.

למרות זאת, הם לא יכולים לבנות על זה. ריצ'רדסון, ג'ונסון, דנג ודראגיץ' לא יסיימו עוד משחקים עם 0 מ-10 משותף מחוץ לקשת, וזאת לא הגישה שתביא את הראפטורס לגמר המזרח הראשון בתולדותיה. הם צריכים לתת הגנה טובה יותר, בעיקר על וויד. המשימה הזאת מונחת על כתפיו של דמארה קארול (או נורמן פאוול, בעת שקארול נח/מסתבך בבעית עבירות), שיצטרך לעצור את השחקן הטוב ביותר של מיאמי. כמו שזה נראה כרגע, כשטורונטו תעצור אותו המשחק יראה אחרת לגמרי. זה הדבר הכי חשוב מבחינת הראפטורס לקראת המשחק הבא בקנדה, שהוא must-win בשבילם. אם טורונטו מפסידה, מאוד סביר שהמשחק הזה יגמר ב-6 משחקים.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. תודה לרועי!
    גרין היה ממש גדול, בעיקר בחצי הראשון כשהחזיק את הקבוצה. אבל 7 חסימות?! האם יכול להיות שפיספסתי כאן משהו, אני אמנם קשיש ויכול להיות שפיספסתי קצת אבל 7?

        1. יכול להיות שאתה צודק, יש סיפור ידוע כזה על ניק ואן אקסל (במשחק מול ונקובר גריזליס ב-1997 נספרו לו 23 אסיסטים ע"י סטטיסטיקאי שרצה להוכיח את הטמטום שבשיטת ספירת האסיסטים ידנית והחשיב כל מסירה שלו שהובילה לסל כאסיסט)

        2. דווקא בימינו הכל ניתן לבדיקה כמו שרועי הראה. הקטע המצחיק הוא שעדיין הסטטיסטיקאים הרשמיים שרושמים את הפליי-ביי בפליי מתבלבלים . רק בשובע שעבר ראיתי לדוגמא שדלי קיבל אסיסט כשהמסירה הייתה בכלל של לאב.

          1. נראה לי שהם עוברים על זה אחרי המשחק ומתקנים את הסטטיסטיקה הסופית. במהלך המשחק בפליי-ביי בפליי יש להם לא מעט פלופים.

  2. סטף קרי: 40 נ"ק, 8 אסיסטים, 9 ריבאונדים, 5/16 מהשלוש.
    דמיאן ליליארד: 36 נ"ק, 10 אסיסטים, 6 ריבאונדים, 5/18 מהשלוש.
    שוב ליליארד נותר בצילו של סטף 🙁

  3. תודה, רועי.

    גרין הצטרף לרשימה מצומצמת של שחקנים שהגיעו או עברו את הרף של 7 חסימות ו-4 חטיפות במשחק פלייאוף.
    אלאג'ואן (3 פעמים), וובר, בן וואלאס, גרין.

    דריימונד גרין וקאווי לאנרד הם היחידים לעבור את הרף של 5 חסימות, 4 חטיפות ו-2 שלשות (קאווי עשה זאת מוקדם יותר השנה בפלייאוף נגד ממפיס)

    * כל הנתונים נכונים ל-31 השנים האחרונות.
    (הסיפורים מספרים שלווילט צ'מברלין ולביל ראסל היו משחקים שחצו את הרף בפער עצום)

  4. מצוין רועי.

    הקוואדרופל דאבל הבא ב-NBA יהיה שייך כנראה לגרין. טריפל דאבל זה קטן עליו. הוא חוסם וגם חוטף המון. מספיק שישיג 10 חסימות או חטיפות כדי שיהפוך לחמישי בהיסטוריה (המתועדת…) לעשות את זה.

    1. אני הייתי הולך קודם על ראסל ווסטברוק – טריפל דאבל ועוד 10+ איבודים (לג'ייסון קיד היה קוודרופל מהסוג הזה).

  5. כרגיך נהדר רועי.

    רק ברשותך שכחת דבר אחד: קליבלנד צריכה גם ללמוד משהו. היא יכולה לעשות שרירים על אטלנטה ודטרויט עד מחר. בסוף הווריירס יעשו מהם קציצות

  6. אני לא מאמין שזה יהיה תבשיל קציצות שאת טעמו נרגיש לכשיגיעו הפיינלס.
    אני מנחש שזה יהיה יותר כמו כדורי המסטיק הענקיים שקונים בשקל ממכונה עתיקה, בכניסה לאולם הכדורת (נצח עד שהוא נגמר, מותחן אמתי…)

  7. ג"ס צריכה ללמוד דבר עיקרי אחד – לבדוק במהלך כל המשחקים בפלייאוף שהרצפה מנוגבת היטב ואין כתמי זיעה .

    1. הייתה עבירה שאיגואדלה עשה (כנראה כדי לעשות מתפרצת) אבל אז הוא מייד סימן לשופטים שצריך לנקות את המקום בו משיהו החליק שניייה קודם. אז אולי הוא עשה את העבירה כדי לוודא שטסף לא יחליק שוב?

  8. ציינת נקודה חשובה ששווה להדגיש. בסוף הרבע הרביעי וההארכה הווריורס עברו להרכב הסמול בול הקטלני שלהם עם איגואדלה כשגרין בסנטר. זה מה שעשה בסופו של דבר את ההבדל המשחק. אזילי עוד שיחק בתחילת ההארכה אבל ברגע שאיגי נכנס הנצרה השתחררה וסטף והווריורס התפוצצו.

  9. זאת הייתה הדגמה מעולה של מה מה שהופך את הקבוצה הזאת מקבוצה מצויינת, מאומנת נהדר, בעל עומק והרבה כלים התקפיים והגנה מעולה, למשהו חד פעמי ונדיר, ששובר את כל השיאים של הליגה.

  10. מיאמי וטורנטו מבחינת רמת כדורסל אחת הסדרות הפחות טובות אבל לפחות מבחינת העניין והמתח אין מה להתלונן והיי מי הקוסם שהחזיר את מכונת הזמן לאחור ואת דווין וויד לשנת 2006? וזה אחרי הקסם שהחזיר את דנג ל-2009 בערך…יכול להיות שספולסטרה הוא בעצם
    דוק אמט בראון?

  11. לגבי השיטוף של אזילי – יתכן גם ששומרים עליו בגלל בעיות רפואיות כלשהן שידועות לצוות הרפואי והמאמנים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט