סטיב נאש? ישנו טוב יותר בעיר! / מנחם לס

כריס פאול, המוח של "הקבוצה החדשה של עיר המלאכים"

 

(מאמר זה ניכתב לפני משחק הלייקרס בדנבר הלילה )

מוטב שתתרגלו. לקבוצה האמיתית של לוס אנג'לס יש את האות "ק" בשמה, אבל היא לא באמצע השם. היא בתחילה שמה, כמו "קליפרס". למעשה, אולי היא אפילו הקבוצה הטובה ביותר מכל קבוצות המערב, אם לא בכל ה-NBA. קצת מוזר לכתוב זאת, אבל מי שראה את נצחון הקליפרס על דנבר 100-112 בחג המולד, חזה אולי באלופת ה-NBA השנה. זה קצת מוזר לכתוב זאת, כפי שהיה מוזר לי לכתוב אתמול שלקליפרס (6-22) יש את הרקורד הטוב ביותר מכל קבוצות ה-NBA . הם בעלי רצף 14 נצחונות, ועל זה אמר וויני דל-נגרו מאמנה הסימפטי: "זה נעים לשמוע אבל זה כריסטמס. נשארו לנו כמה משחקים לשחק ולנצח".

אבל הנצחון על דנבר נתן לי הרבה חומר מחשבה. בפעם הראשונה אי-פעם הרגשתי שאני חוזה בקבוצה מצויינת, שיש לה את כל כלי הנשק וכל התחמושת ללכת עיד הסוף. אני יודע, תגידו "ומה עם נסיון?", אז אני אענה לכם שגם לאדם הראשון שאכל לובסטר לא היה נסיון. ה-22 נקודות של ג'מל קרופורד מהספסל לא הפתיעו איש – הוא עושה זאת כל משחק – אבל ה-20 חיצים של מאט בארנס, ו-10 הקרשים של למאר אודום גרמו להרבה מהססים לחשוב פעם נוספת.

מי שהוביל אותה – ומוביל אותה ביד חזקה ובזרוע נטוייה – הוא הפוינט גארד הטוב בעולם, כריס פאול.

אני מודה שחשתי מעט רגשי אשמה היום כשקראתי תגובות גולשים על מאמר ההערצה שכתבתי אתמול על סטיב באש, כי באותה עיר בה הוא משחק, משחק פוינט גארד הרבה יותר טוב ממנו ושמו כריס פאול.

אז ראשית אלף אלפי התנצלויות לכל קוראי האתר, אבל במיוחד לאוהדי הלייקרס, שכנראה הולכתים שולל אמש במאמר מלא התהילה שכתבתי על סטיב נאש. כתבתי שיש לו קסם מיוחד במשחקו שראיתי רק אצל שחקנים בודדים. אני לא חוזר בי. יש במשחקו מין קסם שגורם לכל השחקנים סביבו לשנות את משחקם, ולהתחיל לנוע ללא כדור. אני לא חוזר בי. כתבתי שגם הנהנה הגדול מכולם הוא קובי, שעתה כל מה שיש לו לדאוג זה למצוא שטח פנוי לזריקה כי הכדור יגיע אליו. נכון, אני לא חוזר בי.

אבל האם כתבתי שהוא עשה או יעשה את הלייקרס טובים יותר? לא כתבתי זאת בשום מקום. רק בסיום הכתבה כתבתי שהם סוף סוף יוכלו להתחיל TO ROLL. להתחיל לשחק כקבוצה נורמלית עם סגל מלא וקביעות בכל משבצת. אבל במילה אחת לא כתבתי על שיפור!

ההבדל עם סטיב נאש הוא שיותר לא נראה את הלייקרס משחקת כשארבעה עומדים, וקובי הולך אחד-על-אחד עד אחד-על-ארבעה כמעט בכל מהלך ברבע האחרון. סוף סוף אוהדי הלייקרס יוכלו לחזות בקבוצה המשחקת כדורסל רגיל עם פוינט גארד ועם פיק-אנד-רולים.

אבל מי מדבר על אליפות? מי מדבר על עליונות? הם אפילו לא הקבוצה הטובה ביותר בעירם לוס אנג'לס פור גוד סייק. כי עם כל הכבוד לסטיב נאש – ויש הרבה כבוד! – הבנאדם לא זכה בשום תואר קבוצתי. עם כל הכבוד לשני ה-MVP שלו, השאלה הגדולה הנשאלת עכשיו היא אם יוכל לתרגם את קסם משחקו לאליפות, והתשובה שלי היא לא. למה? כי הוא מבוגר מדי מכדי לשחק כשווה נגד טובי הפוינט גארדים בליגה; כי הוא לא מסוגל לשחק יותר מ-15-17 דקות למשחק, דבר המשאיר 25-27 לפוינט גארד אחר שללייקרס אין; וכי אין לו את השחקנים הטובים מספיק לאליפות, וכי סטיב נאש עדיין לא הוכיח ב-17 שנות ליגה שהוא WINNER. אני יודע בדיוק כמוכם את הסיפור עם רוברט הוריי המלוכלך ומה שקרה בפלייאוף נגד הספארס, אבל איש לא יודע מה היה קורה לולא הפציעה של סטיב נאש. האם היה מוביל את הסאנס לאליפות? מי יודע? הוא אף פעם לפני כן, ואף פעם אחרי כן, עשה זאת.

אם חס וחלילה הוא ייאלץ לפגוש פנים אל פנים פוינט גארד כמו כריס פאול, לא הייתי רוצה לחזות במה שהיה קורה כי אני מחבב את סטיב. כל הקסם שבמשחקו לא חייב להיות מתורגם לנצחונות כלל וכלל, וזה סימן השאלה הגדול. גם כריס פאול לא זכה בדבר מעולם, וגם לברון ג'יימס לא זכה מעולם בשום דבר עד העונה שעברה. זאת לא הנקודה. הנקודה היא שהיום, בגילו, שחקנים כמו כריס פאול, ראז'ון רונדו, ראסל ווסטברוק, דריק רוז (כשיחזור), ואפילו גארדים צעירים כקיירי אירוינג או ליילנד, יאכלו אותו חיים. מייק ד'אנטוני לא יוכל להשתמש בו מלבד דקות בודדות, ומי שיחליף אותו יהיה סטיב בלייק.

הנקודה התחתונה היא שהקסם במשחקו היה מוביל קבוצה טובה של ממש לאליפות ללא ספק. במקרה של הלייקרס, הוא יתרום לרגעי השראה בציפייה בכמה מבצעים ותרגילים מדהימים ביופיים ויעילות ביצועם. אבל הם יהיו "FAR AND FEW BETWEEN", וילוו אותם נצחונות, אבל לא בקצב גדול בהרבה מההפסדים.

עם כריס פאול הכל אחרת.

יכולתו של כריסלארגן את ההגנה, ולנהל את ההתקפה היא במילה אחת "AMAZING". אתה רואה אותו מארגן את חייליו כאילו היה מאסטר בשח-מט: אתה כאן, אתה לשם. יש לו את כל היכולות שמאמן מחפש, וכמעט אף פעם לא מוצא באדם אחד: ראשית מנהיגות. הוא נחרץ במנהיגותו מבלי להיות 'רע' או 'עריץ'. הוא לא משליט או מכריח את רצונו. רצונו משודר ומתקבל ברצון על ידי שחקניו כדבר המובן ביותר בעולם. הוא שוטר מעולה. הוא יכול לפרוץ אל ה-RIM לסיים את ה-'ביג-פליי'. הוא לא גבוה אבל מוצק, חזק ביותר, ומהיר וזריז מספיק כמו המהירים והזריזים בין כל הפוינט גארדים. והוא הטוב מכל הפוינט גארדים האחרים בפיק-אנד-רול. למה? כי כל האחרים עושים 'פיק-אנד-רול' פשוט. פאול מארגן את ההגנה הנגדית כרצונו לפני שהוא מבצע את הפיק-אנד-רול. הוא עושה זאת ע"י שהוא מכוון את הביג-מן שלו לעמוד במיקום שבו ההגנה נגדו תהיה הקשה ביותר. כשהוא עושה פיק-אנד-רול, תמיד תראו שהוא מארגן אותו כך ששני הביג-מן של הקבוצה המגינה יעמדו בקו אחד ממנו ועד הסל. מגינו (המגן על פאול) לא יודע היכן טוב יותר לעמוד, מעט מימינו של פאול או מעט לשמאלו. תלוי במיקומו כריס עושה את הרול. אם הוא חופשי לשנייה זה מספיק: הוא לוקח את 'זריקת הזרוע' היחידה רק לו. אם הביג מן המגן זז לעצור כריס, המיקום יוצר התנגשות בין הביג מן המנסה לעוצרו, והביג מן למטה השומר על הפיבוט. אם המגן של הפיק לא הולך איתו, ושומר הפיבוט מגיע אליו, מסירת הקפצה קלה מגיעה לפיבוט.

כריס פאול הוא הגנרל של הפארקט כי מאז לארי בירד לא היה שחקן כמוהו ש-'הרגיש' למפרע מה עומד לקרות. יש לו גם יכולת 'למשוך' אליו את ההגנה ולהקל על חבריו להגיע ל-RIM. מדוע אתם חושבים ג'מל קרופורד הפך לפתע לכוכב-על כזה? לכריס פאול מגיע חלק רב בהצלחתו. לפעמים כשאני חוזה בכריס אני מרגיש כאילו אני חוזה בשוטר תנועה בטיימס סקוור כשהוא בתנועת יד שולט בכל דאונטאון מנהטן: מכוון תנועה של מכוניות, מוריד לחץ מכאן, מחליט להגביר מעט עומס שם. רוצה שהתנועה תזרום בקלות מימין, ושהשמאל יחכה. הוא המאסטר הגדול בכל מה שהוא עושה, ורק כשחוזים בו כמו שחוזים במנצח על פילהרמונית, אפשר להבין את גדולתו.

כמובן שיש לו מספרים – שלא מוכיחים דבר מכל מה שכתבתי לעיל, רק מחזקים את האמור – כמו 16.0 נק' למשחק ב-48%, דיוק לעילא ועילא לפוינט גארד המרבה לזרוק מרחוק, וכן 90% מהקו, 3.6 ריב', 9.5 אס', ו-2.71 גניבות למשחק. הכל עם 2.14 איבודים למשחק, מספר קטן ביותר לפוינט גארד פעיל כמוהו. ה-TURNOVER RATE שלו הוא החמישי מלמטה בין כל הפוינט גארדים שאי פעם שיחקו ב-NBA. לארי בירד אמר עליו שלדעתו הוא הפוינט גארד הטוב שהיה אי פעם ב-'הכנת זריקה הקלה שאפשר' לשחקנים אחרים בקבוצה. כשלארי נשאל 'מה בקשר לסטוקטון ומלון', הוא הגיב, 'אני מתכוון לכל הארבעה, לא רק לשחקן אחד מיוחד'.

וישנה לו גם הגנה שכמוה לא היתה להרבה פוינט גארדים. שהוא ניבחר 4 פעמים לחמישיית ההגנה של הליגה רובכם יודעים, אע"פ שלא מדברים הרבה על הגנתו, בגלל גדולתו כמארגן, מוביל, ומבצע התקפה מעולה כמוהו. אבל מלבד גניבות הכדור, ישנה סטטיסטיקה שהיא לא ידועה לרובכם – "DEFENSIOVE RATING". זה מספר הנקודות שהשחקן שאתה שומר עליו קולע או מוסר לאסיסט ב-10 POSSESSIONS. של כריס פאול המספר הוא 6.7, הנמוך ביותר בין כל הפוינט גארדים בליגה. זוהי סטטיסטיקה חדשה ולכן אין דטה על שחקני עבר. זה בגלל היכולת שלו בשמירה אישית, ויכולתו לנוע לעבר ה-PASSING LANES ולחטוף כדורים, או לפגוע במעופם. כריס מוביל את כל הפוינט גארדים בדבר נוסף: ה-EFF PER (ממוצע היעילות) של כל יריביו הפוינט גארדים במשחקים נגדו הוא רק 12.4 – כפי שכתבתי, הנמוך בליגה. היה לו פעם מוניטין של שומר אישי לא מעולה, אך הסיבה לכך היתה שאלה שהחלו את השמועה הלא נכונה לא התחשבו בעובדה שהוא COMMIT HIMSELF לעזרה בהגנה קבוצתית יותר, אולי, מכל שחקן NBA אחר, דבר שמדי פעם פוגע בו אישית כש-"האדם שלו" קולע. אבל שוב, ה-EFF=12.4 של יריביו הוא הנמוך בליגה. END OF ARGUMENT.

מחר: מדוע הקליפרס הם היום הקבוצה הטובה בליגה

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. חייב להסכיםץ כריס פאול הוא המג'יק החדש!

    ולהלן מהלך התקפה שהייתה אתמול. הכדור אצל פאול שנתקע מול הסל על קו ה-3. בלייק חוסם מימן ומצגלגל לצד שמאל ונעמד. פאול עובר אותו מאחורי תוך מסירה כפולה משמאלץ בלייק הולך מתחת לסל (פוסט) מצד ימין עם הגב לסל. פאול מסיים את המסירה הכפולה, בלייק עושה חצי סיבוב קופץ, הכדור מגיע מפאול להולה הופ. ו-2 נקודות קלות. נון שאלנט.

    זה בעצם סיכום המשחק של אתמול.

  2. כתבה מעולה! ממש תענוג.
    זה מתקן את העובדה שלא הכנסתם אותו לבחירת שחקן השנה. אני לא טוען שהוא שחקן השנה, זה שמור לכל הדעות (כולל שלי) ללברון, אבל פול הגיע מקום 3 בדירוג לMVP, ולקח קבוצה לוזרית והביא אותם לחצי גמר המערב. גם אם מעדיפים את רונדו ברשימה, לשים את לין ולא אותו זה לא בסדר.

    לגבי הכתבה, אני חושב שהדרך הכי טובה להגדיר את אופן הריכוז שלו היא שאם רונדו הוא pass-first וווסטברוק הוא shot-first פול קודם כל עושה את הדבר הכי טוב לקבוצה שלו ולכן יש לו יחס אסיסטים-איבודים הכי טוב בליגה (למי שמוסר יותר מ-2 אסיסטים למשחק) ואחוזים גבוהים.
    דבר נוסף, שלא נאמר הוא שפול מתעלה ברגעי קלאץ' (ניתן להשוות לעוד בחור בעיר).
    לגבי חוסר הנסיון, לקליפרס יש 4 שחקנים ברוסטר עם טבעות.
    שניים שחקני חמישיה (או לפחות אמורים להיות) – באטלר ובילאפס, ושני שחקני ספסל – אודום וטוריאף. זה לא מעט בכלל.
    הלוואי וייקחו אליפות, מלבד אוהדי לייקרס, לא נראה לי שיש הרבה אוהדים שלא מסמפטים את הקבוצה הזאת לכל הפחות.

  3. לגביי ההגנה של נאש , כריס פול לא לבדו.
    גם מווסטברוק , טוני פארקר הוא צפוי לאכול מרור טבול בזפת ומסמרים.
    כריס פול הוא הפוינט גארד האולטימיטבי.
    המספרים שלו מטורפים , יחס איבודים אסיסטים , הוא חוטף מעולה ושומר שמשפיע לרעה על הפוניט שמולו.
    ההצלחה של הקליפרס למרות ויני דל נגרו רק מעלה את קרנו וגדולתו של פול.
    לקבל מחמאה כזאת מלארי בירד שהיה מוסר עצום בעצמו וזכה לראות את הגב של מג'יק , והשתין בקשת אל אייזה תומאס.

    מנחם , כתבת השבוע על נאש , דרון וילאמאס ( שנבחר מקום אחד לפני פול ) ועכשיו כריס פול.
    מחווה לפוינט ? סגור את הפינה עם ווסטברוק ודרק רוז.

    1. הוא לא חוטף מעולה, הוא החוטף הכי טוב בליגה מאז הגיע אליה(בשקלול הממוצע חטיפות שלו בכל עונותיו בליגה).

      התלבטות קשה את מי הייתי לוקח לקבוצתי את ווסטברוק או פול.
      אני לאולסטאר הצבעתי לווסטברוק ואני לא מתחרט אבל אין ספק שפול(מהשחקנים האהובים עליי בליגה ולו מפני שהוא נמוך וכל כך טוב) קורא את כל הקבוצה בצורה הטובה ביותר.

      ווסטברוק הוא פשוט הסיוט לכל גארד שמגיע מולו, הוא קולע 21 נקודות בלי להזיע ואם לא תודיע לו שהמשחק נגמר הוא ימשיך לרוץ כי זה לא בעיה בשבילו.

      אבל באמת שהבחירה לכאן ולכאן היא מקובלת ואין הרבה הבדל ביכולת של שניהם ולראיה שתי הקבוצות מובילות את הליגה.

    2. MBK , קודם כל סחטיין ענק על ה"הוא צפוי לאכול מרור טבול בזפת ומסמרים" אבל בוא לא נשכח שנאש שיחק כבר מול פארקר איזה משחק או שתיים ופגש את גילברט ארנאס בשיאו, השועל הקנדי הוא לא טרף קל.
      אבל בהשוואה אני מסכים שפול תורם הרבה יותר לקבוצה מאשר ווסטברוק שיש פעמים שהוא שוכח שיש את דוראנט איתו באותה קבוצה…

  4. מדויק! מנחם, כבר יצא לי להתווכח אתך (בתגובות) על "פול או רונדו"
    ותמיד טענתי שהיתרון העיקרי של פול על רונדו הוא שלרונדו יש 2 כלי נשק מאד איכותיים, כמעט בכל מהלך הוא יכול לבחור בין חדירה למסירה. לפול לעומתו יש 3 כלי נשק מאד איכותיים, כמעט בכל מהלך הוא יכול לבחור בין חדירה למסירה ולזריקה. כשאתה מאיים ב3 אספקטים שונים במשחק, מאד קשה להגנה להתמקם מולך בצורה אפקטיבית.
    בכלל, כריס פול הוא תענוג בלתי רגיל לצפייה. הכישרון שלו ליצור בכל הקפצה מצב של יתרון הוא לא פחות ממדהים (שימו לב להטיות הגוף בכל הקפצה של כדור ולתנועה המחושבת להפליא בכל צעד)
    בעיני – בית ספר לכדורסל.

  5. קודם כל למה לעזאזל פאול? כבר שכחת את העברית? מאותה סיבה שאת השם ג'ון לא כותבים ג'והן.
    מישהו מוכן להסביר לי איך מאז שהוד אווירותו פרש, כל אתרי הספורט בלי יוצאי מן הכלל מכתירים פישרים באותה נשימה עם הגדולים מכולם, מבלי שאותם פישרים עוד לא זכו בכלום או לענין מאמר זה, אפילו עוד לא זכה להגיע לסדרת גמר…כאילו כן שחקן גדול אבל הבחור בן 27, דבר איתי עוד 7 שנים שיהיו לו לפחות 3 תארי אליפויות ואז נראה אם אפשר בכלל להגיד כריס פול ולארי בירד באותה נשימה. כאילו אם הקטע פה זה סתם לגרום לעוד ועוד תגובות אז יאלא הצליח לך, הנה אפילו אני נפלתי במלכודת.
    ולגבי הקליפרס – מישהו שם עוד יפצע ויגמור את העונה, את הקללה לא מורידים כל כך מהר.

    1. איש הערפל, יש 2 סיבות:

      1.אתרי הספורט גדלו בקצב מטורף מאז הפרישה של ג'ורדן, ומחפשים הרבה יותר כותרות.

      2.אחרי שהמלך הולך, מחפשים מיידית מלך חדש, וזה הוא לא תמיד ראוי. למשל, בתנ"ך, לאחר מות שלמה מונה בנו רחבעם לתפקיד המלך, הרשים בהתחלה, אבל אחר כך עצבן העם שהתפצל ל-2 מחנות. מלכים (יורשי ג'ורדן במטאפורה זו), התחלפו, אך לא תמיד רוח ה' (ההצדקה לכינוי), הייתה איתם.

      1. פששש סחתיין החזרת אותי 25 שנה אחורה לשיעורי תנך.
        האמת שהשאלה שלי היתה רטורית, זה ברור לי לחלוטין שהכל מתחיל ונגמר בשיווק וכסף, מישהו הרי צריך למכור עוד חולצות ועוד נעליים ולצערי יש יותר שחקנים בליגה הזאת שמענין אותם התדמית מאשר הג'אמפ שוט שלהם.

  6. לא השוויתי את פול (אוקיי, אתחיל לכתוב את שמו כך) ללארי בירד. דברתי רק על יכולת אחת שיש לו, שרק לבירד היתה. אותו דבר עם סטיב נאש. דברתי על מין "קסם" שהוא משליט כשהוא ניכנס לשחק. אז מה, זה משווה אותו לוולט פרייזר או מג'יק, או אייזיה תומאס? כלל וכלל לא. רק בדבר אחד הוא משתווה אליהם.

    1. פייר אינף, יש לך הרבה יותר שעות כדורסל ממני אז אתה כנראה רואה דברים שאני עדין לא רואה.
      אני (וכנראה שגיל ה40 המתקרב משפיע) הרבה יותר סקפטי וביקורתי לגבי כל הג'ורדן הבא, המג'יק הבא, הלארי הבא וכו וכו, מבחינתי עד שלא התעלת בפליי אוף ובסדרת גמר אתה לא ראוי בכלל להיכנס לדיון, וזאת הסיבה שלא תשמע ממני מילה על כרמלו, פול, גריפין ודומיהם.

  7. בזמנו אמרתי שביטול הטרייד של פול ללייקרס ישנה את כל ההסטוריה של הליגה. זה לא היה סתם ביטול טרייד. זו פשוט הייתה הריסת קבוצה על חשבון שינוי הד.נ.א לקבוצה הכי לוזרית בספורט האמריקאי.

  8. כתבה נהדרת ומרתקת. גם אני מאוד מתרשם מפול ואין כל ספק שהוא גאון כדורסל, אבל בשביל אליפות צריך הגנה טובה וקשוחה ולא בטוח שלקליפרס יש כזו, ובנוסף, החדירה של פול לסל קצת לוקה בחסר וגם זו יכולה להיות בעיה בפליאוף. מקווה שאני טועה והקליפרס ידברו חזק, מגיע להם.

להגיב על דרור לבטל

סגירת תפריט