עובדות וסיפורי נ.ב.א (12) / רון טחן

השבוע בפינתנו השבועית: אחת הקבוצות הגרועות ביותר שהגיעו לפלייאוף, מלך מלכי הסלים (והכוונה היא לא לדובי גל), ושחקן אחד מיוחד וחסר מזל.

שנתחיל?

 

1. כשהוא בן 45 ו-363 ימים, הפך נאט היקי בשנת 1947-8 לשחקן המבוגר ביותר בתולדות הליגה.
היקי, שאימן אז את קבוצת פרובידנס סטרימ-רולרס, החליט לחדש את ימיו כשחקן למשחק אחד בלבד, בו קלע שתי נקודות מהעונשין, והחטיא את כל ששת ניסיונותיו מהשדה.

מי שככל הנראה "זכאי" יותר להחזיק בשיא, הוא קווין וויליס, שערך את הופעתו האחרונה בליגה במדי דאלאס בשנת 2007, כשהוא בן 44.

לא יכולת להישאר עוד קצת? בוא לפילי, יש מקום.

*

2. מייקל ג'ורדן זכה בתואר מלך הסלים של הליגה 10 פעמים – שיא ליגה. מאחוריו ברשימה, וויילט צ'מברליין עם 7 זכיות, וג'ורג' גרווין ואלן אייברסון עם 4 זכיות כל אחד.

איך הוא עשה זה? בין היתר, גם ככה:

*
3. בכל עונה אנחנו רואים לפחות קבוצה אחת שמצליחה להגיע למעמד הפליאוף, למרות מאזן שלילי. בכל זאת, בליגה בת 30 קבוצות וכש-16 עולות לפליאוף זה אפילו הגיוני.


אלא שבעונת 1952-53 הצליחה הבולטימור בולטס להגיע לפליאוף למרות מאזן שלילי של, שימו לב … 54-16.

בשנים ההן, הליגה הייתה בת 10 קבוצות ובכל אחד מהקונפרנסים היו 5 קבוצות כאשר 4 מהן עולות לפליאוף.
הבולטס (לא מדובר בוושינגטון וויזארדס של היום, אלא במועדון המקורי ששיחק בליגה 10 עונות בין 1944 ל-1954) הצליחו לעקוף את הפילדלפיה ווריירס, שסיימה עם מאזן עלוב של 58-12 (ועדיין רחוקה רק שני משחקים ממקום בפליאוף).

אלא שכאן נגמר המזל של בולטימור, שהודחה בסוויפ (2-0) מול הניו יורק ניקס בסיבוב הראשון של פלייאוף המזרח (תודה ליאיר זעפרני על הסיפור).

*
4. אלווין רוברטסון, שזכה בתואר שחקן ההגנה של העונה בשנת 1986, מחזיק בשיא החטיפות לעונה אחת, עם לא פחות מ-301 חטיפות ב-82 משחקים (ממוצע של 3.7 חט' למשחק).
 אגב, לפי החשדות, רוברטסון, טיפוס מפוקפק מאוד מחוץ למגרש (נשלח בעברו לכלא בעקבות מעורבתו במקרי אונס) – חטף לא רק כדורים,  אלא גם אנשים. רוברטסון הואשם בשנת 2010 בכך שחטף ילדה בת 14 מסן אנטוניו (יחד עם חלאות אחרות) ושידל אותה לזנות. לפני כשנה, שחקן העבר זוכה מאשמה.
*
5. 12 עונות, 929 משחקים, 14,232 נקודות, 3,942 ריבאונדים ו-2,085 אסיסטים. 3 הופעות באולסטאר, ויותר נקודות מחברי היכל התהילה בני דורו כמו דייב דה-בושר או ג'רי לוקאס. זו השורה התחתונה של מה שטום ון-ארסדייל עשה על מגרשי ה-NBA.


אבל מה שמייחד אותו הוא לא מה שהוא עשה על המגרש, אלא מה שהוא לא הצליח לעשות.
טום ון-ארסדייל אף פעם לא העפיל לפלייאוף.
אין אף שחקן ששיחק ועשה כל כך הרבה, שלא טעם את טעמה של העונה שאחרי.
אז איך קרה ששחקן די מוצלח לא מגיע בסופה של קריירה כל כך ארוכה לפלייאוף? ובכן, הרבה חוסר מזל.

ון-ארסדייל שיחק בקולג' באינדיאנה יחד עם אחיו התאום דיק וניחשתם נכון – לא הצליח להגיע לטורניר המכללות בכל 4 שנותיו שם.

דטרויט בחרה בטום במקום ה-11, בחירה אחת אחרי שדיק הלך לניו-יורק (ואחת לפני טל ברודי).
הוא שיחק שם שנתיים וחצי, שבהן הפיסטונס סגרו את הבית המערבי. דווקא כשהשתפרו בחצי שנה האחרונה שלו שם, הוא הועבר בטרייד לסינסינטי רויאלס, שבשש העונות לפני הגיעה לפלייאוף.

ברויאלס ון-ארסדייל נתן את השנים הטובות ביותר שלו, אבל הקבוצה לא הגיעה לפלייאוף.
אחרי שעבר בטרייד לפילדלפיה הוא שיחק שם בשלוש עונות הנמצאות בדיוק בחלון הזמנים היחיד בין האליפויות של הסיקסרס שבו הם לא היו בפלייאוף.

לאחר מכן הוא הועבר לאטלנטה להוקס, לאחר שהיו 11 שנים רצופות בפלייאוף, רק כדי לבלות שם שנתיים נטולות הצלחה קבוצתית.
בשלב זה, ובשלהי הקריירה, טום עבר לשחק לצד אחיו דיק בפיניקס שזה עתה הפסידה לבוסטון בגמר המופלא של 1976. נוסחא מנצחת לפלייאוף לא? כמובן ש… לא. התוצאה הייתה מכת פציעות ונשירה של הסאנס מהפלייאוף.

לאחר אותה עונה, ון-ארסדייל פרש, רק כדי לראות את הסאנס חוזרים לפלייאוף בשנה שאחרי, ובשבע השנים הבאות (תודה לעידו גילרי על הסיפור).

 

 

לפוסט הזה יש 16 תגובות

    1. בעונה המקוצרת של 2012 , 16 קבוצות חיוביות
      2010 עונה מלאה בולס עם 50 אחוז בדיוק כל השאר חיובית

  1. אני זוכר היטב את התאומים ון ארסדייל. אולי לא הכי כשרונים אבל שחקנים שנתנו נשמתם על הפארקט ולחמו עד הטיפה האחרונה.

  2. רוברטסון היה אחד השחקנים האהובים עלי.
    פשוט שחקן נהדר ובמיוחד שומר מדהים.

    הפרט הכי מעניין לגביו זה שהוא חבר במועדון הסופר דופר מצומצם של שחקנים שהשיגו את ה quadruple double.

  3. כמו כל שיאי החטיפות, איבודים וחסימות גם השיא של רוברטסון הוא שיא עם כוכבית שמשמעותה – מישהו בשנות השישים עבר אותי בקילומטרים. לפחות במקרה שלו יש לכך סוג של גיבוי כשב ABA דון ביוס עשה עונה עם 346 חטיפות בעונת 1975/76

  4. רון נהדר!
    את קווין וויליס אני זוכר היטב, הוא היה אחד השחקנים האהובים עלי עם מיני (מיקרו) קליעת וו. חשבתי שסיים זקן יותר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט