על היצע, ביקוש והאריסון בארנס (או "למה בארנס יקבל הקיץ חוזה ענק") –

קצת רקע – שחקן שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט מקבל חוזה ל-4 שנים אחריהם הוא הופך ל"שחקן חופשי מוגבל" ה"מוגבל" הוא הקטע המעניין. כשחקן חופשי כל קבוצה יכולה לשלוח לו הצעות ולדבר עם הסוכן שלו על מעבר קבוצה אבל לקבוצה שבחרה בו בדראפט יש זכות להשוות את ההצעה (וזה מה שקורה בדרך כלל בשחקנים שקבוצות מעוניינות לשמור). אגב – אם השחקן לא רוצה להשאר בקבוצה יש לו את הזכות לחתום על עוד עונה בחוזה רוקי ובסופה הוא חופשי לגמרי אבל זה מאוד נדיר ולא זכור לי שחקן משמעותי שעשה את זה מהמון סיבות.

אז בארנס נבחר בדראפט 2012 (יום אחד בעוד הרבה שנים מישהו יכתוב כתבה מאוד ארוכה על הסיפור עם הדראפט הזה והווריורס ואין הוא הפך אותם לקבוצה הטובה בהסטוריה בזמן קצר מאוד) והעונה הוא מסיים את החוזה והופך לשחקן חופשי מוגבל. (ניוז פלאש – שחקנים משמעותיים אחרים מדראפט 2012 – דייוויס, לילארד, גילכריסט, הנסון וטרנס רוס כבר חתמו על הארכת חוזה בעונה שעברה והם יכנסו אליו החל מהקיץ. ביל, דראמונד, פורנייה ואזילי כנראה יקבלו הארכת חוזה כל אחד לפי המתאים לו. בסיבוב השני החוזים קצרים יותר ככה שגרין, מידלטון, קראודר ובארטון [מדהים שכל אלה היו בסיבוב השני של דראפט שדיון וויטרס נבחר בו רביעי] קיבלו את החוזים שלהם עונה שעברה). הווריורס ירצו להחתים את בארנס (בהנחה הסבירה שדוראנט לא מגיע) על חוזה חדש אבל קשה לי להאמין שהם יסכימו להשוות לכמות הכסף שהוא צפוי לקבל משתי סיבות –

• חדר ההלבשה – איך אתם חושבים שדריימונד גרין יקבל את זה אם בארנס יקבל חוזה משמעותית גדול משלו? (והוא יקבל).
• זה יהיה יותר מדי. כנראה שרוב השחקנים החופשיים הקיץ יקבלו הרבה יותר כסף ממה שמגיע להם בגלל עליית התקרה והשוק הדי קטן סך הכל.

והנה דברים שבטח עוברים בראש של בוב מאיירס בעד ההחלטה להשוות –

• חדר ההלבשה יסתדר. אחרי הכל סטף (עדיין) מרוויח "רק" 12 מליון ואם הוא יוכל להתמודד עם החוזה המסתמן של בארנס גם דריימונד יוכל.
• הם צריכים אותו. אין הרבה שחקנים בליגה עם סט היכולות של בארנס [על זה בהמשך] וקשה להאמין שאיגודלה יסחוב דקות של סטארטר לאורך עונה של 82 משחקים.

אבל למה שהוא יקבל כל כך הרבה כסף בכלל?

שאלה טובה. אז מה האריסון בארנס עושה כדי להרוויח כל כך הרבה כסף?

• הוא שומר מעל הממוצע על עמדות 2-4.
• הוא לא נפצע – אם הוא לא יפספס משחקים עד סוף העונה אז הוא יסיים אותה עם 19 משחקים מוחמצים בקריירה. היכולת להשאר בריא היא תכונה מאוד חשובה בליגה השוחקת והמתישה של היום.
• הוא קולע שלשות – העונה הוא לא חזר טוב מהפציעה (הכי משמעותית בקריירה בפער) אז אתייחס לעונה שעברה בה הוא קלע מעל 40% מחוץ לקשת. מכובד לכל הדעות.
• אפסייד – אני יודע שהרבה מכם לא אוהבים את המילה הזו אבל יש סיכוי שבקבוצה פחות טובה שבה הוא יהיה יותר מהאופצייה הרביעית/חמישית בהתקפה הוא יוכל לגדול לתוך תפקיד הכוכב שיועד לו לפני שהגיע לליגה ולהפוך לאופצייה שנייה/שלישית בקבוצה טובה בעתיד.
• הוא עדיין צעיר מאוד. עוד לא בן 24 ואין סיבה שהוא ירד משמעותית ביכולת במהלך החוזה.
• יש לו טבעת (אולי גם שתיים בסוף העונה) וזה תמיד דבר שרוצים בליגה הזאת.

והסיבה הכי חשובה היא כמובן שכמעט לכל הקבוצות יהיה המון המון מקום בתקרת השכר בשבילו.

אני גם אוסיף שבעונה שעברה, בגיל 29 ועם תקרה נמוכה יותר דמארה קארול קיבל חוזה ארוך ונחמד מאוד על משהו באיזור ה-15 מליון לשנה (ואז הוא נפצע ועדיין לא חזר ויש דיווחים שהוא עלול לא לחזור בכלל העונה אבל זה לא העניין).

עכשיו תחשבו על הקבוצות שיכולות להעזר בבארנס.. – כולם!

טוב, כמעט כולם, יש מעט קבוצות שלא זקוקות לקומבו-פורוורד שיסתדר הגנתית גם עם חילופים ומרווח מעולה את המשחק.

אבל לרוב הקבוצות בליגה הוא יתאים מעולה ולרוב הקבוצות יש המון מקום מתחת לתקרת השכר, מקום שאין מי לשים בו אחרי שהכמה שחקנים הבכירים מבארנס ימצאו לעצמם קבוצות.

אז יותר מ-10 GMים ישבו כמה ימים לתוך שוק השחקנים החופשיים, יסתכלו על כל הנתונים שכתבתי למעלה ועל עוד אחרים ויחשבו לעצמם "למה לא בעצם?" לפני שהם שולחים לג'ף שוורץ (הסוכן של בארנס וגם של כמות יפה של שחקנים [חלק מהם גם טובים] אחרים.) טיוטת חוזה על 80+ מליון דולר לארבעת השנים הקרובות (המקסימום שלו הוא 90).

אז הנה. כשההיצע הקטן והביקוש גדול גם האריסון בארנס יכול לקבל חוזה מקסימום.