הפינה המדעית: בעיות לב של שחקני כדורסל / מנחם לס

פורסם ב - 18. מרץ, 2016 ע"י ב - הטור של הדוק

 

ידוע לנו זה שנים ממדע הרפואה שחדר הלב השמאלי הוא יחסי לגודל (מסה) האדם. ידוע גם שבסיס אב העורקים היוצא מהלב הוא יחסי לגודל האדם.

מה שלא היה ידוע עד לאחרונה הוא שאותו גזע של אב העורקים לא ממשיך לגדול (להתרחב) פרופוציונלית עם גידול בגובה האדם אלא מתרחב מהר יותר – יחסית – מהגידול בגובה, עובדה שיכולה לגרום לבעיות לב-ריאה קריטיות.

מאמר שפורסם לאחרונה במגזין הקרדיולוגי היקרתי מכולם JAMA CARDIOLOGY מגלה עובדה זו כתוצאה ממחקר ענק שזה עתה הושלם (המאמר בשלמותו לרופאי הלב שבין הגולשים – ישנם שניים לפחות, שניהם בינוני-הבנה-מינוס – ב- JAMA Cardiology.)

הבעייה של בעיות לב אצל שחקני כדורסל בעבר ובהווה ידועיה זה מכבר.

מוזס מלון , אנטוני מייסון, וקוני האוקינס היו המקרים האחרונים של שחקני עבר מצויינים שנפטרו בגין דום לב בגיל צעיר יחסית. אנטוני מייסון (48) כריסטיאן וולפ (51), וג'ייק היילי (51) ניפטרו שלושתם באותו שבוע. את מקרי דום הלב המזעזעים של האנק גאת'רס ורג'י לואיס כולנו מכירים טוב מאד. מקרי דום לב קורים שוב ושוב במכללות.

הקורבנות האחרונים לדום לב:

 

ד"ר דוויד אנגל שהיה ראש קבוצת המחקר סיכם את חשיבות  מחקרו:

“We’ve been able to create a database for every cardiac dimension that we follow clinically,” Dr. David J. Engel, the study’s lead author and cardiologist at New York-Presbyterian/Columbia University Medical Center, said. “We’ve been able to characterize the athlete’s heart in basketball players. This is the first time this has ever been done so the information that we’ve gathered will serve as a frame of reference for any health-care provider who takes care of basketball players at all skill levels and also for the athletic community in general.”

המחקר נערך באחד מבתי החולים המובילים בעולם בענייני לב, פרסבטיריאן/קולומביה מדיקל. המחקר כלל 526 שחקני NBA משתי העונות האחרונות (2013-14 ו-2014-15), בתיאום עם איגוד השחקנים שהיה אחראי על קביעת לוח הזמנים של ההשתתפות במחקר שנערך לפי נוחיות השחקן במשחקי חוץ בניו יורק או בביקורים מיוחדים באוף-סיסון.

הבדיקות כללו Ehocardiogram and EKG images of players, בדיקות STRESS TESTS, ועוד.

החוקרים – כולם מטובי הקרדיולוגים מבית הספר לרפואה של קולומביה – הרכיבו פרוטוקול סטנדרטי שמטרתו היתה לבדוק ערכים קרדיולוגיים של כל שחקני הכדורסל כי הדטה-בייס של עשרות מיליונים גילה  ש:

Basketball players have the highest incidence of sports-related sudden cardiac death in the United States, according to researchers, but until now, there had not been significant studies on the hearts of basketball players or similar-sized athletes in the U.S.

תוצאות המחקר העיקריות:

  1. לשחקני כדורסל מה-NBA ישנו גזע אב עורקים (קוטר העורק ביציאה מהלב) גדול פרופורציונלית מהמסה שלהם.

(הערה שלי: הדבר לא הוסבר בתוצאות המחקר, אבל לדעתי "אורך" גורם לצורך דחף הדם – לשמירת לחץ דם – בדחיסה שהיא גדולה במשתנה אקספוננטיאלי מזו של אדם נמוך באותה מסה. ה'דחס' גורם לבסיס אב העורקים להתרחב)

  1. ההמלצה היא לכל שחקן כדורסל גבוה (ואני מאמין שלכל אתלט גבוה במקצועות אתלטיים אחרים, ולכל אדם גבוה במיוחד העובד עבודה פיזית קשה) שה- AORTIC ROOT שלו גדול מ-41 מ"מ להיבדק בצורה קבועה ע"י קרדיולוג כי הוא נמצא ב'קבוצת סיכון'
  2. גזע אאורטה גדול בצורה אבנורמלית (גדולה מהנורמה לאדם בגודלו) הוא גורם חשוב בהתף לב הנקרא MARFAN SYNDROME (אייזיה אוסטין מביילור יוניברסיטי סובל מהסינדרום הזה)  שהוא לרוב תוצאה של הפרעה גנטית, אבל יכול גם להיגרם ע"י בסיס אאורטה גדול בצורה מוגזמת, בעייה שהיא יותר שכיחה אצל גבוהים מאד במאמץ פיזי גדול ומתמשך.

המחקר תרם לראשונה דטה על "ערכים נורמליים" המבוססים על גובה, משקל, ו-'שטח' הגוף. או בשפת החוקר הראשי –

“We’ve established what normal values should be for every cardiac dimension based on height and body surface area and we can define what normal changes are for elite U.S. athletes,” Engel said.

  1. לשחקני כדורסל שחורים קירות חדרי הלב עבים יותר, וליבם מסיבי יותר, משחקני כדורסל לבנים באותו גובה ומשקל.

ד"ר אנגל לא הסביר את משמעות ממצא זה מלבד להמליץ:

“This is important for health-care providers who evaluate U.S. athletes because their hearts are different in terms of weight and geometry,” Engel said.

מה שאני יודע היא העובדה שכל שחקן דראפט וכל שחקן המתקבל –NBA חייב לעבור בדיקת Stress Echocardiograms חמורה מאד.

רק בדיקות הדראפט גילו את ה'מרפאן סינדרום' של אייזיה אוסטין.

the 2014 draft. He was a projected late first- or second-round pick, but the diagnosis ended his basketball career.

It also potentially saved his life.

אוסטין אמר לכל שחקני הכדורסל אחריו:

“It’s your health and basketball is just a sport,” Austin said Tuesday after returning home from his final class of the day in his final semester at Baylor. “I loved it with all my heart but I wanted to be able to live an elongated life with my family and friends.”

(לאוסטין הוצע ג'וב ב-NBA המחכה לו ברגע שיסיים את לימודיו בביילור בשנה הבאה)

הנה סיכום חשיבות המחקר החדש שבוואי יציל הרבה לבבות צעירים מדום:

The information that we have serves a reference to help distinguish a normal heart from an abnormal heart, which is important for player health and safety to identify people who may have an underlying cardiac problem that can pose a risk for sudden cardiac death,” Engel said. “But it also should help with unnecessary exclusions of athletes from competition because we now know what normal changes should be.”

 

Tags:

33 תגובות ל - “הפינה המדעית: בעיות לב של שחקני כדורסל / מנחם לס”

  1. מאירי

    18. מרץ, 2016
    03:45

    מעשה בחמור שדיבר בחוצפה לאריה, זעם האריה וטרף את החמור, ביקש האריה מיועצו השועל לחלק ולהכין את אברי החמור לארוחת הערב, לא התאפק השועל הרעב ובלע את ליבו העסיסי של החמור, כשגילה האריה את החיסרון זעם וכמעט שטרף את השועל, אמר לו השועל: וכי נראה לך שחמור חצוף כזה יש לו לב בכלל?

    נראה לי שיש שחקנים חסרי לב כלל.

    Reply to this comment
    • מייק

      18. מרץ, 2016
      18:50

      נפלא .
      לדעתי מי שלוקח סמים הוא חסר לב …
      הפרט העסיסי הזה איכשהו נעלם מהמאמר החשוב הזה ….אבל הוא בהחלט השפיע בין אם מדברים עליו או לא …

      Reply to this comment
  2. גיא

    18. מרץ, 2016
    06:45

    תודה על המאמר.
    השאלה שאין לה תשובה במאמר היא האם את הבדיקות המחמירות שעוברים שחקני כדורסל המגיעים ל-NBA, עוברים גם שחקני כדורסל שמשחקים במכללות?
    כי אם לא, אז זה חמור מאוד. בעיקר על רקע העובדה ששחקני המכללות לא מרוויחים תמורת משחקם, בעוד שהמכללות עצמן מרוויחות מיליארדים.
    (ה-NCAA מרוויחים על זכויות הטלוויזיה של משחקי הכדורסל (עד 2024) 10.4 מיליארד דולר)

    Reply to this comment
  3. מומי שאוהב חציל בטחינה

    18. מרץ, 2016
    07:48

    כואב הלב ….
    פוסט מצויין

    Reply to this comment
  4. גלעד

    18. מרץ, 2016
    08:01

    מעניין וחשוב מאוד. תודה.

    Reply to this comment
  5. גור גולן

    18. מרץ, 2016
    08:15

    פוסט חשוב ומצוין!

    Reply to this comment
  6. GO LAKERS

    18. מרץ, 2016
    08:24

    פוסט מעולה.

    Reply to this comment
  7. not a bad boy

    18. מרץ, 2016
    09:21

    אשמח לפירוט בנוגע למהות הכשל שנוצר בעקבות קוטר בסיס אבי העורקים שגדל מעבר לפרופורציה הרגילה. על פניו הבנתי כלהלן, אבל אני לא בטוח שבכלל הבנתי:

    בעקבות הצורך במסת דם עצומה, לנוכח העיסוק הספורטיבי, ולנוכח הגדילה הלא פרופורציונאלית של אבי העורקים, נוצרת התרחבות בקוטר בסיס אבי העורקים, מה שהיא בפועל מערכת קרדיו ווסקולרית הדורשת אפילו בעת מנוחה, עבודת לב מאומצת יותר – כדי לשמור על סטטוס לחץ הדם הנורמלי.

    Reply to this comment
  8. עידו גילרי

    18. מרץ, 2016
    10:24

    אוהב את המאמרים האלה.
    האם לדעתך לעובדה שיש סיכון מוגבר יש גם קשר להצלחה כספורטאי? זאת אומרת האם נתונים שכאלה יכולים גם לשפר את היכולות האתלטיות?

    Reply to this comment
    • גור גולן

      18. מרץ, 2016
      14:19

      ספורט זה לא כזה בריא😜

      Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. מרץ, 2016
      14:58

      אני מאמין שהנתונים החדשים יעזרו רק בדבר אחד: ב-EVALUATION, ו-DETECTION כשקיימת בעייה רצינית, כמו אצל אוסטין.

      Reply to this comment
      • עידו גילרי

        18. מרץ, 2016
        15:03

        הכוונה לא הייתה לנתונים שנמדדים אלא לנתונים הפיזיים שגורמים לבעיה.

        Reply to this comment
  9. Yavor

    18. מרץ, 2016
    10:39

    נשמע לי הגיוני שאדם גבוה יותר באותו משקל יצטרך קוטר יציאה קטן יותר:

    כדי שהדם יקבל יותר אנרגיית גובה (כדי להגיע עד לקודקוד) עליו להיות מוזרק במהירות גבוהה יותר. בהנחה שהספיקה זהה עבור שני אנשים באותו משקל, אז שטח החתך צריך להיות קטן יותר עבור מהירות גבוהה יותר. לכן לדעתי לאנשים גבוהים צריך להיות קוטר יציאה קטן יחסית לנמוכים באותו משקל.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. מרץ, 2016
      14:56

      גם אני חשבתי בדיוק כמוך.
      ואולי כאן קבור ככלב. לפי המאמר כשהצעיר מתחיל לגבוה במהירות, קוטר לב העורקים מתרחב. ואז כשהוא כבר "גבוה" יש לו קוטר רחב, במקום שיהיה צר ויעזור בדחס. אולי זאת פאשלה של הטבע?

      Reply to this comment
      • עגל

        18. מרץ, 2016
        15:56

        מנחם אתם לא למדת הידרודינמיקה? חבל. אסביר את העניין הזה יותר מאוחר היום. אשתדל

        Reply to this comment
  10. האווי לאסוף

    18. מרץ, 2016
    11:46

    מאמר מצויין ומעניין. במיוחד למי, כמוני לדוגמה, שבא משושלת ארוכה של מקרי מוות מהתקף לב בגיל צעיר יחסית… 1.90 נחשב מספיק גבוה? 🙂

    Reply to this comment
    • עידו גילרי

      18. מרץ, 2016
      12:04

      האווי על מה אתה מדבר? היית לפחות 2.10.

      Reply to this comment
      • מומי שאוהב חציל בטחינה

        18. מרץ, 2016
        12:51

        אולי בגלל זה לאסוף כבר החזיר ציוד

        Reply to this comment
        • עידו גילרי

          18. מרץ, 2016
          12:56

          זה היה סרטן למיטב זכרוני

          Reply to this comment
  11. אשך טמיר המקורי

    18. מרץ, 2016
    13:58

    מאמר מרתק למרות שלא הבנתי כלום
    מחכה למאמר הבא על יותרת האשך והשפעת גודלה על סלים במאני-טיים

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. מרץ, 2016
      16:24

      מה שהאשך יותר גדול, יוצא ממנו פחות…

      Reply to this comment
  12. עגל

    18. מרץ, 2016
    15:58

    מאמר מצוין ומאוד מעניין. אוסיף יותר מאוחר רק אומר שרואה זה לא מדע, פחחח

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      18. מרץ, 2016
      16:22

      אין שאלה שמבחינה הידרודינמית, התרחבות בסיס אב העורקים עם גדילה לגובה היא פאשלה של הטבע, וכאן לדעתי קבור הכלב.

      Reply to this comment
  13. עגל

    18. מרץ, 2016
    18:40

    למנחם: חזרתי על החישוב הסטנדרטי של זרימה בצינור (Poiseuille), מה שנקרא הפרופיל הפרבולי. ההנחה היא שמהירות הזורם מתאפסת על דפנות הצינור. כתוצאה מכך היא פרבולית כלומר מקסימלית במרכז הצינור. התוצאה היא שכל פרופיל המהירות מתכונתי למפל (גרדיאנט) הלחצים ומתכונתי הפוך לצמיגות הנוזל. ישנה תלות ברדיוס הצינור. בניגוד למה שאמרתם למעלה, המהירות במרכז הצינור גדלה ככל שקוטרו גדל, ועוד בצורה ריבועית, כלומר הגדלת הקוטר פי 2 תגדיל את המהירות פי 4. עד כאן הכל ברור. מה היא הספיקה? הספיקה היא האנטגרל של המהירות, וזה נותן תלות בקוטר הצינור בחזקת שלוש (מוכפל באותה תלות בלחץ ובצמיגות).
    כלומר הכפלת הקוטר פי 2 תכפיל את הספיקה פי 8.
    עד כאן הכל בסדר גם אם נעזוב את העניין שהעורק הוא צינור גמיש.
    אבל, הלב זו מערכת ביולוגית שמגיבה בצורה דינמית. נניח שהאתלט עושה פעילות בדרגת עצימות X שדורשת כמות חמצן Y ליחידת זמן לכל הגוף. במקרה כזה היית אומר שבלחץ נתון כדאי להגדיל את קוטר הצינור ולהגדיל את הספיקה של הדם. אבל מי אמר שהלב עובד בלחץ נתון? לאורך זמן במצב ארובי הוא בוודאי עובד בהספק נתון (כלומר מה שמגביל אותו היא האנרגיה שהוא נדרש לספק ביחידת זמן).
    הפסדי האנרגיה הם מינימליים כשהזרימה איטית (אפשר לחשב את זה לאורך צינור נתון). מצד שני בזרימה איטית אין אפשרות להעביר הרבה חמצן לגוף במצב של מאמץ. אני מניח שהלב עובד במצב של אופטימום מסוים.

    Reply to this comment
    • מייק

      18. מרץ, 2016
      19:00

      יפה בהנחה שמנחם יודע מהי משמעותה של העלאה בריבוע ובשלישית אני משוכנע שהוא ידע פעם ….
      אז עכשיו מהי השפעת נטילת סמים ממריצים על עבודת הלב במצב מנוחה אחרי עשרים ומשהו שנים של הפסקת הפעילות ?

      בניגוד לאי אלו רפי הבנה השמחים לנפנף מידי פעם במאמר חדש בין אם הם מבינים אותו אם לאו ….
      מחקרים בדרך כלל הם מוטים מראש לצורך הנחת תיזה ש "הוחלט " להוכיח אותה …. במיוחד בארה"ב … הפוריטנית המעונינת להתעלם מכל מה שלא נוח לה לראות …
      כתבתי מספיק לטעמי ודי לחכימא ברמיזא .

      Reply to this comment
      • אסף

        18. מרץ, 2016
        21:30

        נכון למחקרים באופן כללי אגב ולא רק למחקרים מדעיים

        Reply to this comment
      • עגל

        18. מרץ, 2016
        22:50

        ישנו עוד עניין – המחקר בדק אתלטים גבוהים, מה קורה עם שחקני כדורעף, האם יש להם אותן בעיות כמו של שחקני כדורסל?

        Reply to this comment
      • מנחם לס

        18. מרץ, 2016
        23:59

        מייק, אם לא תפסיק להתחכם אני אתחיל למחוק אותך. קליק אחד ואתה עף. אני לא צריך חכמים כמוך באתר המזיינים את השכל.
        ברור לך?

        Reply to this comment
        • מייק

          19. מרץ, 2016
          00:55

          אני חייב לשאול את גדול המבינים שאלה ?
          מאחר ואני תחת איומי מחיקה … אז אתמצת :\אם הרחבת עורקים גוררת בעיות לב אז איך זה שלריפוי בעיות לב משתמשים בסטנטים המרחיבים עורקים ?
          האם כבודו עומד למחוק גם רופאים המצילים חיים בצורה המנוגדת למחקר או רק רפי הבנה כמוני …?

          Reply to this comment
          • מנחם לס

            19. מרץ, 2016
            03:05

            אני לא רופא , וכמובן לא רופא קרדיולוג. אני מבין בעניינים האלה כמו כל אדם מוצע מהרחוב. עד כמה שידוע לי מרחיבים עורקים כשהם סתומים מסידן ושאר סותמי עורקים כתוצאה מכולסטרול גבוה, ולא באף מקרה אחר.
            את הקורס האחרון ב-ADVANCED HYDRODYNAMICS לקחתי ב-1965 או 1966. מאז לא עסקתי בנושא מלבד להכניס 2-3 הרצאות על עקרונות הידרודינמיים בשחייה בקורס לביומכניקה שלי.
            בקשר למחקר, קראתי אותו וסכמתי את מסקנותיו. עגל גילה לי דבר ששכחתי – שאם תחתוך את הצינור ותבדוק את לחץ המים בכל שטח החתך, הזרימה לא תהיה שווה בכל נקודות החתך אלא הזרימה במרכז הצינור היא המהירה ביותר.

            החוקרים לא ניכנסו לעובי הקורה של ההידודינמיקה בזרימת הדם באב העורקים. אם מעניין אותך לדעת בדיוק מה היו מסקנותיהם – נתתי את כתובת המאמר.

            כתבתי רק את ממצאו החשוב ביותר של המאמר: שלשחקני כדורסל גבוהים ישנו סיכון גדול יותר לחטוף התקף לב בגלל היחסים בין גודל חדרי הלב, וקוטר בסיס אב העורקים אצל שחקנים גבוהים במיוחד העוסקים במאמץ.

  14. אסף

    18. מרץ, 2016
    21:28

    הפינה המדעית שלך מנחם לפחות אותי שהשכלתי המדעית הרשמית מסתכמת בבגרות בביולוגיה וכימיה תמיד מרתקת.
    השאלה היא האם מעבר להמלצה להיבדק תקופתית ישנו טיפול מונע כלשהו שניתן לעשות בנידון כדי להקטין את הסיכון להיווצרות התקפי לב למי שנמצא בקבוצת הסיכון שהוגדרה במחקר.

    Reply to this comment
    • מנחם לס

      19. מרץ, 2016
      03:11

      זה מה שלדעתי לא הוסבר כראוי (או שהחמצתי? לא מאמין שהחמצתי דבר כזה חשוב, אבל אולי) במאמר. הכנסתי את הלינק עצמו לאלה המעוניינים להיכנס לעובי הקורה.

      Reply to this comment

הגיבו