אז מה לעזאזל רוצים ממנו? מאת מולי

brow

מה לעזאזל רוצים ממנו? מאת מולי

מה לעזאזל רוצים ממנו? הוא משחק יותר מתשעים אחוז מהמשחקים, ובמשחק ממוצע אלו הנתונים שלו: הוא קולע 24 נקודות (שמיני בליגה נכון לעכשיו), עושה 2.5 עבירות, קולט 10.2 כדורים חוזרים [מהם 2.1 בהתקפה] – (תשיעי בליגה נכון לעכשיו), חוטף  (33 בליגה) 1.3, מאבד שני כדורים ומוסר 1.9 אסיסטים. משתיים הוא קולע ב49% משלוש ב- 32.3% ומקו העונשין הוא קולע ב- 74.4%.
יודעים מה? כמעט כל הנתונים הללו דומים לאלו של השנה שעברה, שנה שבה – עם נתונים דומים – היללו אותו כ"מפלצת כדורסל".

גובהו 2.08 מ', משקלו כ-115 ק"ג ויש לו גבה אחת מחוברת שעולה במעט כאשר מישהו קורא בשמו הפרטי, אנטוני, וחשה רעידת תמיהה כשמישהו קורא לו רק בשם משפחתו, כמו למשל במשפט "היי, דייוויס, בוא הנה רגע…".

אלו נתונים שכמעט כל שחקן נ.ב.א. היה שמח שיהיו לו, ולכן אני כל-כך לא מבין מדוע השנה, התחושה היא שהוא לא ממש בעניין של כדורסל?

ברור שחלק מהותי מהתחושה הזו קשור לכך שהפליקנס די על הפנים השנה. אבל מה יכול שחקן אחד בודד לעשות כשכל קבוצתו פצועה, ויותר מכך: כשההנהלה לא מביאה שום חיזוק ו"מעיפה" את החיזוק היחידי שהייה שווה משהו (איש סמית). ומשום מה אנשים חושבים שבמשחק קבוצתי על הכוכב למלא את מקום כל האחרים ולשחק דה-פקטו אחד מול חמישה, אתם יודעים לתת כל ערב משחק של חמישים נקודות ועשרים כדורים חוזרים לפחות…

אז אולי, אוליי האכזבה היא מכך שלדייוויס היה  "רק" משחק מפלצתי אחד של חמישים ותשע נקודות ועשרים כדורים חוזרים?
במשחק הזה היה לו, אגב, ניקוד היעילות  הטוב ביותר השנה: 61.3+, כשלשני (קאזינס) דירוג של +43.3.
האמת, אפשר לחשוב לכמה שחקנים פעילים כעת היו משחקים של חמישים נקודות ויותר בעונה הנוכחית?  התשובה – נכון לעכשיו – היא חמישה:  דמיאן ליאליארד (פעמיים), סטפן קרי (חמש פעמים), דמרקוס קאזינס, קאמבה וולקר וג'ימי באטלר.(אגב, יש עוד שחקנים עשרים וארבעה פעילים שעשו זאת בשנים עברו והם: ראסל ווסטברוק, ג'יימס הארדן, קיירי ארווינג, קליי תומפסון, מו וויליאמס, קורי ברואר, קווין דוראנט, להברון ג'יימס, טרנס רוס, כרמלו אנטוני, קווין לאב, דרון וויליאמס, אנדרה מילר, ברנדון ג'נינגס, דוויין ווייד, קווין מרטין, קובי בריאנט, ג'מאל קרופורד, טוני פרקר, דירק נוביצקי, פול פירס, וינס קארטר, אמארה סטודמאייר וטים דאנקן).

אבל התחושה שלי היא שזה אינו כל הסיפור. התחושה שלי היא ששהבעיה אינה שלו אלא שלנו. הבעיה היא שלנו מאחר ועיניי רוחנו יש אנשים שנתפשים כמעל ומעבר ולכן אנו, האוהדים, לא סולחים להם כשהם לא נפילים אלא "אנושיים". האוהדים והפרשנים בעצם אומרים לעצמם: אנו יודעים למה אתה מסוגל, הרי ראינו זאת, קלעת חמישים ותשע נקודות וקטפת עשרים ריבאונדים. כבר עשית זאת – עובדה!

אז למה, לעזאזאל, אתה לא עושה זאת כל ערב? יודע מה, ניתן לך הנחה: רק ארבעים וחמש נקודות וארבעה עשר כדורים חוזרים עם שתי חסימות כשהגניבות עלינו. כל מה שאנו רוצים ממך הוא שתעבוד ב"שני שליש יכולת", בחייך, זה הרי קטן עליך, אנחנו הרי כבר ראינו למה אתה מסוגל…

אבל כדורסל אינו משחק אישי אלא קבוצתי. וגם אנשים בעלי גבה מחוברת הם אנושיים, וספורט הוא "נַד-נֶד" יש ימים בהם אתה עולה, ויש ימים בהם אתה יורד. כולנו הרי יודעים זאת. אז למה אנו לא מוכנים לקבל זאת כשמדובר ב"גבה"?

מה לעזאזל רוצים ממנו, מאנטוני דייוויס?
רוצים יותר, רוצים חלום, רוצים קסם, רוצים מימוש פוטנציאל אישי כמו מספר 23 האגדי אחרי שהבשילו לו כל התנאים (גם כשיש לו כעת תנאים קבוצתיים מחפירים), וכשכל אלו לא מתממשים, באה האכזבה, בא הכעס, באה הטינה…
אז מה לעזאזל כולם רוצים ממנו?
בשלוש מילים, כולם פשוט רוצים ממנו:

שיפסיק להיות אנושי!

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  3. שגיא נאור

    8 מרץ 2016 14:43:46

    מצטער מולי, לא השתכנעתי.
    אין ספק שהקבוצה סביב דיוויס היא החלשה מבין כל הסופרסטארים והפציעות העונה היו מכה קשה לקבוצה.
    אבל, וזה אבל רציני הציפייה מדיוויס ברמה האישית היתה שהוא ימשיך להשתפר, לפחות ברמה האישית אם לא ברמה הקבוצתית. בפועל, אין קטגוריה אחת בה הוא השתפר. הוא ירד מ2.9 חסימות ל2.2, ירידה של 25%. הוא חוטף פחות, מוסר פחות אסיסטים וקולע באחוזים נמוכים יותר מהשדה ומהקו (ירידה של 6% מהקו, הזוי). הts שלו ירד מ-59% ל-56%. לא ירידה זניחה.
    במה הוא כן עלה. באיבודים – מ1.4 ל-2 איבודים למשחק.
    ואם צריך לשקלל הכל לנתון אחד – בעונה שעברה הוביל את הליגה עם 30.8 per. העונה? 25 per.

    3. מאוריציו

      8 מרץ 2016 16:59:10

      הכל נכון, אתה רק מתעלם ממה שפ(פוטנציאלית) מוביל לירידה הנ"ל -היעדר אופציות יעילות נוספות בהתקפה. כתוצאה מכך סביר שנראה ירידה בכמות האסיסטים ובאחוזים בפרט, אך גם בשאר המדדים – ההגנה יכולה להתמקד בך בקלות..

  4. מנחם לס

    8 מרץ 2016 14:51:33

    זאת הבעייה כשעושים ממך סופרמן. מצפים לסופר משחקים. למייקל נתן איזה עתונאי יפאני את הכינוי 'אלוהים', וכך הוא נאלץ לשחק ערב-ערב. למג'יק קראו 'פלא' ועליו היה להפליא כל ערב. מקרי מצפים ל-5 שלשותכל ערב. ומהגבה מצפ]ים ל-5 חסימות ושליטה תחת הסל. הוא 'בסדר' אבל לא שליט.
    מאמר חשוב ביותר על המסע הכבד שסוחב כל אתלט עילאי על גבו ערב-ערב

      1. captain beefheart

        8 מרץ 2016 16:09:05

        בואנה אתה תותח!

        אשכרה תפסת את מנחם בטעות. שמע חבר – בזכותך אני עוזב את האתר הזה ועף למקום יותר נורמלי. איזה נוכלות!!!!

  5. מוש השור

    8 מרץ 2016 15:11:45

    יופי של פוסט, אני חושב שאנשים רוצים ומצפים ששחקנים יממשו את הפוטנציאל שלהם, כשמדובר בשחקנים שמרוויחים מליונים זו לדעתי דרישה לגיטימית. כפי שציינת הוא בהחלט שחקן טוב, אפילו מצויין, יחד עם זאת, ספציפית ממנו מצפים להיות שחקן היסטורי ולזה הוא אפילו לא קרוב כרגע.

    1. מולי

      8 מרץ 2016 15:14:59

      הבעיה היא לא "למצות את הפוטנציאל"
      הבעיה היא שמצפים ממך לעשות זאת כל פעם ללא קשר למה שקורה סביב – וזה בפשטות לא אנושי.

  6. איל

    8 מרץ 2016 15:24:52

    דיוויס פרץ בשנה שעברה. ציפינו ממנו להמשיך על אותו גרף, וכנראה שמדובר בציפייה לא ריאלית.
    אנדרה מילר קלע 50 נקודות???

  7. גיא

    8 מרץ 2016 16:14:47

    בשנה שעברה היה לו 30.8 PER, השנה יש לו 25 PER.
    חס' + חט': שנה שעברה 4.4, השנה 3.5 – ירידה של 20%.
    יחס אסיסטים/איבודים: שנה שעברה 1.07, השנה 0.76, שינוי לרעה של 40%!

    המבקרים לא טועים – דייויס השנה פחות טוב משמעותית.

    1. מולי

      8 מרץ 2016 16:29:22

      גיא, ואתה חושב שששחקן כדורסל כלשהו היה מסוגל להיות טוב כשרוב האחרים שמשחקים איתו בינויים במקרה הטוב, וגם זה כשהם בריאים?

      האם לברון/קרי/כל שחקן פעיל אחר היו מגיעים לתוצאות טובות יותר?

      1. גיא

        8 מרץ 2016 16:40:47

        לברון הוא דוגמה מעניינת. גם הוא סבל מנפילת תפוקה במעבר משנתו השלישית לרביעית (מ-28 ל-24.5 PER)
        אבל הדוגמה של לברון מראה שכשחקן הוא הראה התקדמות יציבה משנה לשנה (שוב, למעט משנה 3 ל-4) במשך 12 השנים הראשונות שלו בליגה
        (ב-12 השנים הוא שיפר את אחוזי הקליעה בכל שנה למעט שנתו ה-4)
        בלי קשר לעובדה שבמשך כל הקדנציה הראשונה שלו בקליבלנד, סגל השחקנים ששיחקו לצידו לא היה טוב מזה שמשחק לצד דייויס.

        2. למר מנחם היקר

          9 מרץ 2016 09:16:53

          הציפייה מדיוייס העונה לקחת את ניו אורלינס לפליאוף, לברון לקח את קליבלנד לגמר עם סגל חלש יותר משלו, גם כריס פול הוביל קבוצה ל50 נצחונות בנוסף לכך הוא עדיין עושה המון טעויות בהגנה (טעויות שמאפיינות רוקי) המיקום של נוראי,הוא כמעט לא מפריע לזריקות, וגם בהגנה על הטבעת הוא סביר, שנה שעברה דיברו עליו כהוגן הגנתי (היה השוואה אפילו לגראנט). חוץ מזה כמו שציינת היכולת ההתקפית שלו השנה גם ירדה,,אבל בזה אני מאשים את גנטרי.

  9. גור גולן

    8 מרץ 2016 18:27:51

    דיוויס השנה מצוין אבל מצפים ממנו ליותר. אין מה לעשות אחרי עונה כמו השנה שעברה מצפים ממך מינימום למשוך את קבוצתך לפלייאוף ולספק הופעות מדהימות בתדירות גבוהה יותר.

    תודה על המאמר מולי.

  14. יותם

    8 מרץ 2016 19:41:16

    השגיאה היחידה של דיוויס זהה לזו שלברון עשה – הם סירבו להסריח את הפארקט בשנה-שנתיים הראשונות כדי "לבנות קבוצה הוגנת מהדראפט" כמו שסופרסטארים אחרים השכילו לעשות…

  15. גלעד

    8 מרץ 2016 22:18:26

    תודה מצוין.
    אני חושב שלהארדן גם היה העונה משחק 50 נקודות (לא ליד מחשב לבדוק)
    הביקורת לפחוץ מבחינתי היא פחות על דייוויס עצמו ויותר על ההנהלה..

  18. IDO

    9 מרץ 2016 02:22:27

    מולי איך אני אסביר את זה בצורה פשוטה. דיוויס הוא לא האיש שיאחד מאחוריו שחקנים להפוך לצוות מנצח. הוא אינדיווידואל מוצלח אבל לא איש הסינרגיה. אפשר להפיל את זה על מאמן או הנהלה אבל אני מאמין באחריות אישית. משחקים איתו שחקני NBA לגטימיים.
    היו 2 שחקנים גיימרים בליקנס. איש סמית' שציינת וטייריק אוונס.
    דיוויס יפרח רק שיעבור לשחק לצד סופרסטאר נוסף.

    בקשר לזה זהוא צעיר. בוא לא נדבר על בין המחזור שלו דיימו… שגם לקח ממנו את רוקי השנה… וגם שם גב השנה ליוסטון יוטה ודאלאס בדרך למקום שישי והדחה של הKD מהפלייאוף.

  20. רפי

    9 מרץ 2016 13:38:34

    הבחור בן 22-23, שינה מאמן ושיטת משחק. אבל זה לא תירוץ –
    לאוונס, הולידיי, אנדרסון, אשיק יחד עם דיוויס יש כשרון הרבה יותר מיוטה, פורטלנד, דנבר ,ממפיס והקינגס שמדורגות לפניהם במערב .

    מה ציפינו ממנו ? שיוביל , יתעלה ויהיה מנהיג …… (ע"ע לילארד)

    לא כל אחד נולד עם הכריזמה של וייד ולברון שכבר מגיל צעיר סחבו קבוצות על גב….

    1. עגל

      9 מרץ 2016 17:46:05

      אתם כולם צודקים רק תזכרו שהוא ביג מן. לסנטרים קשה מאוד להנהיג קבוצה כי הכדור לא אצלם ביד. ראה ערך אולג'ואן. גם לו לקחו שנים טובות עד שפיתח כריזמה (שקטה מאוד, כן) והצליח להשפיע על הל המערכת שמסביבו.

  21. אנונימי

    11 מרץ 2016 23:10:03

    אני חושב שדיוויס הוא אינדיוידואל מדהים אבל הגדולים באמת לא היו צריכים המום זמן "להתאפס" הם היו מוכנים חוץ מקרי שהיה נתון להמון פציעות בשנותי הראשונות

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט