אלוף האלופים – גמר המזרח בולס – סלטיקס / דור בלוך – דוק מנחם

שלב חצי הגמרים האיזוריים נגמר

4 העולות לשלב הגמר האזורי עשו זאת בקלילות

בשבוע שעבר הלייקרס 87 מחצה את יוסטון 282 -60 ( 82% ) והצטרפה לייקרס 00-02 שמחצה את הג'אז

בוסטון 86 היכתב בבד בויז והבולס מחצה את בוסטון של ראסל

הברקאט המלא (באדיבות איל ספיר)-

הפעם דור בלוך יגיע במומנטום חיובי מול הדוק לאחר שהלם בו ללא תנאי בחצי הגמר , אבל הדוק לא ירצה להפסיד פעמיים ועוד עם בוסטון אהבת נעוריו

אז ללא הקדמה מוקדמת –

מנחם לס – בוסטון 86 

אני מסכים ששיקגו של 1995-6 היתה קבוצה שרבים מחשיבים כקבוצה הטובה ביותר בתולדות ההופס, ומי שלא מאמין שיילך להסתכל על הרקורד שלהם. שיא שייעמוד כנראה לעד, כש"העד" הוא שנת 2016 בה גולדן סטייט כנראה תשבור אותו.

אבל אני לא עומד להתווכח כאן עם דור או כל אחד אחר על "מי היא הקבוצה הגדולה בהסטוריה" או אפילו "איזו קבוצה טובה יותר, שיקגו 1995-6 או בוסטון סלטיקס של 1985-6" שמעתה I WILL REFER TO THEM AS "שיקגו" או "בוסטון". לא על זה הדיון כאן. אנחנו לא מתעסקים עם תוארים ושיאים, אנחנו מתעסקים עם תכלס. ותכלס היא השאלה אם בוסטון ושיקגו היו ניפגשות ראש בראש – עזבו תוארים ושיאים, מדברים כאן על מי מנצח את מי קומראדים – התוצאה היתה נצחון חד וחלק של בוסטון. סליחה, אולי לא 'חלק' כמו "על האפס", אבל חלק כמו 2-4 בסידרת שבעת משחקים.

ואו נעמיד אותן כאן, לפני עיניכם הרואות, אחד מול אחד, אבל קודם תמונת הקודש שחייבת להיות תלוייה מעל כל מיטת אוהד הופס באשר הוא, מכפר מל"ל, הולי-לנד, ועד הוצ'ינגצ'ונגהיי, טיבט, למזכרת עולם של שחקני קודש שמקומם לא רק על הר רשמור, אלא מקומם התמונה היא בשערו הראשי של גן העדן:

לארי בירד…דניס ג'ונסון (ז"ל)…דני איינג'…רוברט פריש…קווין מקהייל…ביל וולטון…

אני מקווה שכל עכבר הופס שקרא עתה את השמות השתחווה עם כל שם. מלבד דני איינג' כולם כבר בהיכל התהילה. לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פריש, וביל וולטון הם בין "50 האגדות"., הווה אומר ש-8% מטובי השחקנים בכל ההסטוריה של הכדורסל ומכל הקבוצות באו מהחמישייה הזאת של הסלטיקס!!!

אצטט משפט מההוצאה החדשה של "THE HISTORY OF THE NBA":

In 1985–86 the Celtics fielded what most consider to be the best team in NBA history

(אני מקווה שגולשי הופס הנאורים רוצים להיות עם ה-"MOST" ולא עם ה-"VERY FEW")

הנה הקבוצה במלואה:

o. Player Pos Ht Wt Birth Date Exp College
44 Danny Ainge SG 6-4 175 March 17, 1959 4 Brigham Young University
33 Larry Bird SF 6-9 220 December 7, 1956 6 Indiana State University
34 Rick Carlisle SG 6-5 210 October 27, 1959 1 University of Virginia
3 Dennis Johnson PG 6-4 185 September 18, 1954 9 Pepperdine University
50 Greg Kite C 6-11 250 August 5, 1961 2 Brigham Young University
32 Kevin McHale PF 6-10 210 December 19, 1957 5 University of Minnesota
00 Robert Parish C 7-0 230 August 30, 1953 9 Centenary College of Louisiana
12 Jerry Sichting PG 6-1 168 November 29, 1956 5 Purdue University
45 David Thirdkill PF 6-7 195 April 12, 1960 3 Bradley University
11 Sam Vincent SG 6-2 185 May 18, 1963 R Michigan State University
5 Bill Walton C 6-11 210 November 5, 1952 8 University of California, Los Angeles
8 Scott Wedman SF 6-7 215 July 29, 1952 11 University of Colorado
35 Sly Williams SF 6-7 210 January 26, 1958 6 University of Rhode Island

בנוסף ל-"מלאכי גן העדן" אתם רואים כמובן את המאמן הגדול מכולם עם המוח היהודי הממזרי והמבריק רד אורבך שהיה עושה קציצות מבן הכומר פיל ג'קסון, המאמין בתורת ה-'זן' ומעשן בוודאי איזה 3 ג'וינטס לפני הקפה של הבוקר. ארבעה מעוזריו – ובראשם קייסי ג'ונס – הפכו מאמנים ראשיים ב-NBA (השלושה האחרים ביל פיץ', ג'ימי רוג'רס, וכריס פורד,), מה שצראה איזו כמות בסקטבול IQ היתה שם על הקווים.

ריק קרלייל, סם וינסנט,  וג'רי סיקטינג היו שלושה גארדים עם פיקחות וקליעת זהב. סיקטינג בין הפיור שוטרס הגדולים.  סקוט וודמן היה סמול פורוורד שלארי בירד אמר בעצמו שהוא "פיור שוטר הרבה יותר טוב ממני".

ואם מישהו מארבעת ענקי 'היכל התהילה' התעייף מעט, גרג ייט הענק היה שם להחליפם.

אני אפילו לא טורח להסתכל על הרכב הבולס כי היחידים המפחידים אותי במקצת הם מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן. דניס ג'ונסון היה מנטרל פחות או יותר את סקוטי. ומייקל? מול מייקל עומר הר אדם. הר רשמור ממש של הענקים הטובים ביותר בתולדות המשחק:

*לארי…הצ'יף…מקהייל…ביל וולטון.

I REST MY CASE!

דור בלוך – שיקגו בולס 

אני יודע שכבר קראתם בשני הסבבים הקודמים את הניתוח המפורט של שתי הקבוצות, את החוזקות והחולשות של כל אחת מהן, את השחקנים הבולטים, חוזק הספסלים, רצפי הנצחונות, הדריסה של היריבות בפלייאוף וכד'.

אז נעשה בקצרה את ה-5 על 5 של שתי הקבוצות:

C: רוברט פריש נ' לוק לונגלי – פריש טוב יותר אין מחלוקת, לונגלי יצטרך לקבל עזרה ומאחר ושיקאגו היא קבוצת ההגנה הגדולה בהיסטוריה, ועם ניסיון ארוך בהתמודדות עם סנטרים גדולים בהצלחה (כפי שפורט בפרק הקודם) אני לא מוטרד.

PF: קווין מקהייל נ' דניס רודמן – בסיבוב הקודם הדוק בעצמו נתן תיקו בדו קרב הזה, וזה היה דניס רודמן של 86. נחשו מה, רודמן של 96 היה שחקן שתורם יותר לקבוצתו מאשר קודמן של 86. הלאה.

SF לארי בירד נ' סקוטי פיפן – אין ספק שבירד היה שחקן גדול יותר, אבל במצ'אפ ישיר? לא רואה איך בירד שומר על פיפן, ולעומת זאת פיפן יכול להקשות מאוד על בירד בזכות היתרון האתלטי.

SG דני איינג' נ' מייקל ג'ורדן – אלוהים ישמור, נחזור לזה.

PG דניס ג'ונסון נ' רון הרפר – שני פוינט גארדים בני 31, דניס ג'ונסון היה מוציא אל הפועל טוב יותר בשלב הזה של הקריירה, אבל רון הרפר התאים בצורה מושלמת לשיטה של הבולס ולאופן שבו היא שיחקה, ולכן אין כאן יתרון משמעותי לסלטיקס.

ספסלים: כשמסתכלים על  מספרי הפלייאוף של הסלטיקס הספסל לא תרם הרבה. וולטון היה הבולט ביותר עם 8 למשחק אבל הוא באמת היה אחרי השיא כבר (גיל 33) אחריו התרומה הרמה ביותר הייתה של סקוט וודמן (3.8 נק'), בקיצור לא פקטור רציני. בשיקאגו לעומת זאת קבלו את קוקוץ' וקר שישרפו את קו השלוש, קל.

אבל בדו קרב הספציפי הזה יש לנו פריבלגיה ייחודית – שתי הקבוצות נפגשו כבר!

בואו נראה מה אנחנו למדים מהמפגשים האלה.

ב-1986 ג'ורדן היה פצוע חלק ניכר מהעונה, אבל חזר בזמן לפלייאוף זאת הייתה עונתו השנייה והוא היה מוקף בשחקני על כמו דייב קורזין, אורלנדו וולדרידג', צ'רלס אוקלי, וקייל מייסי (וזאת הייתה החמישיה כן?).

בוסטון ניצחה את שיקאגו בסידרה הזאת 0-3, אבל לא לפני המשחק שגרם לבירד להגיד שהוא ראה את אלוהים בדמות שחקן כדורסל וזה היה ג'ורדן – משחק ה-63 נקודות של ג'ורדן שלבד לגמרי סחב את שיקאגו החלשה לשתי הארכות מול בוסטון ולכמעט אחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריה של הפלייאוף.

זה מה שג'ורדן של 86 עשה לדני איינג' האומלל, תנסו לדמיין מה הוא היה עושה ב-96, כשהוא בשל בהרבה ובשיאו, מפחיד.

חוץ מזה, חושבים ששיקאגו לוקחים את המשחק הזה ועוד שני משחקים כאשר במקום האמורים, היו משחקים פיפן רודמן הרפר וקוקוץ'? אני חושב שכן.

ואסיים עם הנקודה שסיימתי בה בפעמיים הקודמות:

שיקאגו בולס של 96 היא קבוצת הכדורסל הגדולה בהיסטוריה. היא ניצחה 72 משחקים, היא טסה את הפלייאוף והפסידה שלושה משחקים בלבד והיה לה את שחקן הכדורסל הגדול בהיסטוריה ללא עוררין, אם כל הדברים הקודמים שכתבתי לא שכנעו אותכם, תדעו את זה:

 

ג'ורדן של 1996 לא היה מפסיד.

 

 

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. עם כל הכבוד למייקל (כמות נכבדת מאוד של כבוד, כמובן), אף קבוצה בהיסטוריה לא יכולה לנצח את הסלטיקס של 86 בסדרה של שבעה משחקים. רוב הקבוצות היו עפו בסוויפ. הטובות היו עפות בחמישה משחקים. הטובות באמת בשישה. מייקל ושיקגו אולי היו גוררים אותם לשבעה, אבל לא יותר מזה.
    השוואה של עמדות לא מועילה פה, כי הסלטיקס הינם ההתגשמות של הביטוי "השלם הגדול מסך חלקיו", ומדובר בקבוצה שהחלקים שלה הם 5 הול אוף פיימרים, כן?
    דניס ג'ונסון, השחקן הכי אנדררייטד בתולדות הליגה; קווין מקהייל, שחקן הפוסט ששני רק לאולג'ואן (מישהו באמת רואה את רודמן מצליח לשמור עליו בפוסט?); הצ'יף רוברט פאריש, שהיה אוכל את לוק לונגלי בעודו בחיים; ומעל כולם, לארי בירד, השחקן החכם ביותר שדרך על הפרקט ואחד מהצלפים הגדולים אי פעם. תוסיף את ביל וולטון, ככל הנראה הסנטר המוסר הכי טוב אי פעם, ואפילו אלוהים בכבודו ובעצמו לא יכול להתמודד עם הקבוצה הזו.

    1. +מליון

  2. דור עשית עבודה טובה. יש לך קייס עצום, ודי בלתי הגיוני שהקבוצה הכי חזקה שלקחה עם מייקל אליפות לא תהיה בגמר, אבל אני לא מצביע נגד בירד בשיאו. הגמר יהיה לארי נגד מג'יק כי זה מה שצריך להיות.

  3. אני באמת מאמין שבוסטון הייתה מנצחת את שיקגו בסדרה כזו.
    יש כאן כוח טבע שמשתווה לג'ורדן בעוצמתו, מץ' אפ מצוין לטובתה, משחק קבוצתי טוב יותר וקשיחות ששיקגו בפריים שלה מעולם לא נאלצה להתמודד מולה (תחשבו רק על יוטה שהצליחה להקשות עליהם כהוגן… עכשיו תשימו את בוסטון במקום יוטה).

    1. IQ כדורסל שלילי ביותר אתה מפגין פה. בוסטון היתה האמאמא של הפוסט אפ'ס ומול המכונה המשוקצת של רודמן והאוזי רולס פוטבול הם היו יורדים להרבה מתחת לממוצע שלהם.

      תראה את זה
      https://www.youtube.com/watch?v=wg3BiOw4TWo

    2. מצחיק שמישהו ששם את ביל למבייר מזלזל בקשיחות ששיקאגו התמודדה מולה…

  4. עם כל הכבוד לצ׳יקגו
    היה להם את לונגלי שהיה אוכל בומרנג מכל סנטר ממוצע באיטיז
    בירד בשיא , מק׳הייל בשיא , פאריש בשפל מספיק מול לונגלי ביום הכי טוב שלו
    ואף על פי פיפן וגורדן מומי ילך עם הדוק והירוק

    1. בומרנג זה לא שאתה מביא כפה והכפה חוזרת אליך ב…בומרנג?

      1. יום אחד הולך ז'וז'ו ברחוב ופתאום פלאח מקבל בקבוק בירה ריק על הראש. תופס הבחור בעצבים ת'בקבוק, נכנס לבניין מאיפה שההפתעה הגיעה, ובועט בדלת בקומה הראשונה: מ-י—ז-ר-ק—ת-ב-ק-ב-ו-ק??#!!&

        פותח לו איזה אחד אשכנזי קירח עם עיגולדים, ולוחש בפחד: חס וחלילה, לא זרקתי כלום.

        ממשיך ז'וז'ו לקומה 2, בועט בדלת וכו' וכו' גם רבינוביץ' החננה לא מעורב בפשע.

        מגיע לקומה אחרונה, דופק על הדלת, ופתאם פותח לו שם איזה כושי ענק, שתי מטר גובה שתי מטר רוחב, ושואל את ז'וז'ו בקול של המן הרשע, מה הסיפור של דודה שלו. עונה לו החבר שלנו, במחשבה מהירה ובקול של יריב גוגלהיימר משלום אכשף: נפל לך.הבקבוק מהחלון ובאתי להחזיר לך אותו.

        אתה מבין: בומרנג זה גם שאתה מכניס לאוסטרלי בראש, וגם אחרי זה חוזר אליך בחזרה למה ככה תוכל להוריד לו עוד סיבוב.

        1. סחתיין על ההסבר
          מומי מכיר זוזו שהיה פורס את הענק לפסטרמה

  5. מאבק לא קל אבל אני הולך עם בוסטון, לא קונה את החרטא של ג'ורדן לא מפסיד, ג'ורדן בלי ספק שחקן ענק אבל הדבר היחיד שיותר גדול ממנו היא מכונת יחסי הציבור שמפמפמת אותו שנים בתור זה שלא מפסיד..

    1. 1+

    2. הבנאדם הלך בשיא הקריירה לשחק בייסבול, חזר ועדיין שלט בנ.ב.א!

  6. מישהו פה באמת חושב שהסלטיקס של הסיקסטיז היו עומדים בקצב של הניינטיז, ובהגנה הרצחנית של הרפר-ג'ורדן-פיפן-רודמן?

    1. אני מסכים עם רועי
      המשחק השתנה לחלוטין ואני לא חושב שבוסטון היו עומדים בזה נגד קבוצה כמו שיקגו.

    2. נראה לי שהתבלבלת רועי, מדובר על הסלטיקס של 86. חבורת רוצחים קשוחים שהיו מתמודדים עם כל אחד בכל זמן

    3. אפלטון,
      מדובר על שתי קבוצות ענקיות מבחינה היסטורית.
      שאחת מהן היא קבוצה שיש לה גם את השחקן הכי טוב בהיסטוריה.
      וגם לה יש רוצחים קשוחים.
      לבוסטון יש יתרונות אבל היתרונות של שיקאגו גוברים עליה בעיניי.

  7. יש כאן טיעון של האשך: אם יוטה נתנה פייט, פאקן יוטה לא יותר, מה יקרה עם המחסלים מבוסטון? אבל גם לרועי יש מילה: אם עם יניב גרין ושמעון אמסלם, ג'ורדן בוער מול הסלטיקס הגדולה, ורק שחוץ ממנו לא היה שם אף אחד שיודע לאיזה סל צריך לקלוע, מה היה הולך כשיש לידו את פיפן ורודמן, את הארפר קר וקוקוץ', ולא רק שעוד פעם הדאבל והטריפל טים לא יעזרו, אלא שהפעם יהיה להם מחיר של שחקנים אחרים שמקבלים מרחב, וכמו סטף חיים של סוניה של היום?

  8. כמו שדור כתב, במץ' אפ של אחד על אחד על אחד שיקאגו לוקחת. אבל פה מדובר בקבוצות… עם מאמן…
    הרי בירד תמיד היה מול אתלטים טובים ומהירים ממנו… כשהייתי צעיר אולי גם אני הייתי טוב ממנו בזה.
    אבל כקבוצה… בסדרה…. אני הולך עם בוסטון

  9. אחד המצ'אפים הכי צמודים שיכולים להיות.
    2 משלושת הקבוצות הטובות בהיסטוריה (השלישית עפה מול לייקרס של מומי חיים של מג'יק. .סמיילי, קריצה, סיבוב לאחור).
    טיעונים מצויינים של שני הפרקליטים, אם לפני הקריאה הייתי נותן ניצחון דחוק לשיקגו, לאחר הטיעונים של מנחם נותן את זה לבוסטון בהארכה

  10. לכתוב שמות זה לא ניתוח של קבוצה! רק בגלל זה אני הולך עם דור בקרב הצמוד הזה…

  11. בעיניי הדו קרב שווה הצבעתי לבוסטון רק בגלל העדפה אישית.

  12. זה הדו-קרב הכי קשה עד היום. דוגרי לא יודע למי להצביע.

  13. בוסטון

  14. יפה מאד. שניכם כתבתם יפה.
    ישנה בעיה גדולה בהגדרה לכל הפרויקט הנפלא הזה – מצד אחד, כשהבן של… טוען שג"ס של היום מנצחת את שיקגו כי עברו 20 שנים והכדורסל התפתח או שמיאמי היו מנצחים את בוסטון של שנות ה-80 כי הם אתלטיים בהרבה, אז תוקפים אותו על זה שהשאלה לא מי היתה מנצחת בסדרה, אלא מי גדולה יותר היסטורית, יחסית לתקופה בה שיחקה.
    מצד שני, בא מנחם וכותב שאולי היסטורית שיקגו גדולה יותר, אבל בוסטון היתה מנצחת ראש בראש.
    אז כנראה שכל אחד לוקח את זה למקום שנוח לו – קרי, מפגש ישיר או גדולה היסטורית.
    ולי הפעם נוח לקחת את זה לכיוון של בוסטון, אעפ"י שאת שיקגו חוויתי בלייב ואת בוסטון בדיעבד, כי אז הייתי רך בשנים.

  15. קשה,אבל אני לא חושב שבוסטון יכולים לעמוד באתלטיות של מייקל ופיפן.
    ואני לא יוצא נגד ג'ורדן בחיים.

  16. הקבוצות שצריכה לקחת את הטורניר היא הקבוצה היחידה שלא השתתפה בא, והיא גולדן סטייט של השנה. שום קבוצה בשום דור (אולי רק של שאקיל בשיא), יכלה להתמודד מולם.

    1. אני חושב ששמו אותם והם הפסידו ליוסטון 95 או 94

      1. סליחה, שמו את ג"ס של שנה שעברה. עדיין חובת ההוכחה על ג"ס של השנה לקחת אליפות.

  17. דו קרב קשה בין שתי הקבוצות האהובות עלי בכל הזמנים.
    אני חושב שמבחינת ההתקפה שתי הקבוצות שוות פחות או יותר.
    הייתרון הגדול של שיקגו הוא בהגנה. רודמן 7 פעמים בחמישית ההגנה, פיפן 8 פעמים וג'ורדן 9.

  18. לא ברור לי הזלזול ביוטה
    קבוצה גדולה עם מאמן ענק ועם הרכז הטהור הטוב בהיסטוריה
    מייקל ב 97 ו 98 היה כבר מבוגר
    ב 96 הוא היה on a mission והיה כח טבע שישחית כל דבר העומד בדרכו
    בוסטון 86 ניצחה את אטלנטה מילווקי ויוסטון – so fucken what
    נראה אותם עושים משולשים מול הגנת הברזת האתלטית של שיקאגו

    לסיכום: 23 > 86

  19. מישהו אחר ניצח 72 משחקים? מישהו הצליח לנצח בפלייאוף את ג'ורדן בשיאו?

    1. בקרוב מאוד…

      1. לתשובה הראשונה כן, לשנייה לא.
        בכל מקרה ג"ס כבר לא נמצאים באלוף האלופים

  20. שיקאגו, בהטלת מטבע…

  21. באמת שאני לא יודע. קראתי גם את הניתוחים של דור ומנחם וגם את כל התגובות ועדיין אני באמת לא יודע. נראה לי שאני אתן את הכבוד למייקל ולשיקגו שבכל זאת צריכים להגיע לגמר ואז להפסיד ללייקרס. אז בפוטו פיניש שיקגו

  22. Always bet on black = 23

    The bulls would have beaten them in 7 great games

  23. בואו נגיד שלי וללארי ביחד יש 4 אשכים. סלטיקס 4-2

  24. במשפט אחד,
    שום קבוצה בהיסטוריה ובהווה של המשחק לא יכולה לנצח את הסלטיקס בסדרה של שבעה משחקים.נקודה,סימן קריאה ושוב נקודה.

  25. מוזר, רוב המגיבים הם עם בוסטון, ובכ"ז בהצבעה שיקגו מובילה בינתיים בקרב צמוד

    1. מנחם, אפילו אתה (שכתבת על בוסטון) הולך עם ג'ורדן תמיד

    2. זה בגלל שזעפרני מארגן אטובוסים עם כל אוהדי השוורים והם נוהרים לקלפיות 🙂

  26. אני חושב שברמה הזו זה כבר באמת מוכרע עפ"י העדפה אישית כפי שמתן טוען, כי ברמות האלה שמות גדולים יש בשני הצדדים ושתי הקבוצות הן גדולות בכל קנה מידה היסטורי ובכל תקופה. מה עוד ששמות בלבד לא יכולים להכריע ברמה הזו אלא התלכיד הקבוצתי והיכולת להוציא אל הפועל את סגנון המשחק.

    אני אישית מעדיף את הסלטיקס, בעיקר בגלל שהם היו קבוצה במלוא מובן המילה, ומספיק לראות את רשימת ההולאוף פיימרים שמנחם הציג, בעוד הבולס עם כל הכבוד היו יותר הצגה של איש שסביבו חבורת שחקנים שחלקם נפלאים אבל עדיין כשחושבים עליהם זוכרים בעיקר את מייקל.
    מצטער דור אבל אני הולך עם הדוק.

    1. +1

  27. עם כל הכבוד לגורדן הסלטיקס היו אוכלים אותו בלי מלח

  28. בהחלט ההצבעה הכי קשה שהייתה לי בפרויקט הזה.
    אני מתלבט, אבל אבחר בג'ורדן. כנראה בגלל העדפה אישית, וכל משחקים שראיתי אותו מנצח בלייב

  29. אני מסתכל על הפוסטר של בוסטון ואני אומר לעצמי- אין מצב שג'ורדן היה מפסיד לחבורה הלבנה הזאת.. 😀

  30. מנחם רק צריך להגיד שבספר שלך על עונת הנבא 1997 אתה דירגת את הקבוצות הגדולות בהיסטוריה, ושמת שם את שיקגו במקום הראשון ובמקום השני בכלל שמת את הלייקרס של 87, בוסטון של 86 רק שלישי בספר

  31. מאוד אוהב את בוסטון של 86- כדורסל אינטיליגנטי וקשוח עם אגדה אחת ענקית.
    ואף על פי כן-

    שיקגו.

  32. הטיעון המנצח בעיני היה של דור, על כך שהקבוצות כבר נפגשו. שיקגו ואלוהים הרבה לפני השיא עשו חיים קשים לבוסטון בשיאה. לחבורת הלבנבנים בירוק אין מי שיעצור, או אפילו יאט, בקצת, את מייקל, שיש פה כמה זבי חוטם שלא מבינים שהבנאדם היה מכונה של שיאים והישגים (בשביל זה לא צריך יחסי ציבור, המספרים מדברים בעד עצמם), עם שילוב מושלם ועילאי של כשרון, אתלטיות, אינטיליגנציה (בתיכון הצטיין במתמטיקה ופיזיקה), מוסר עבודה, וינריות ויכולת מנהיגות, בנוסף לאלגנטיות ולחן שהיו במשחקו (בניגוד ללברון, למשל).
    אגב, לכל רפי ההבנה שמעזים להשוות את סטף קרי למייקל, רק נזכיר שקרי מככב רק שנתיים. מייקל מהעונה הראשונה היה כוכב, ועד סוף הקריירה שלט בליגה ללא תחרות.

    בקיצור, מכיוון שאנחנו רק בגמר המזרח אז שיקגו ב-7. אם זה היה גמר אנ.בי.איי אז שיקגו ב-6, כמובן 🙂

    ולמי שהזכיר בזלזול את יוטה, אז נזכיר לו שמדובר באלופת המערב שנתיים ברציפות עם הקלע השני בטיבו בהיסטוריה והרכז הטוב בהיסטוריה.

    1. הניק שלך אגב שגוי. חסר לך י בין ה'מ' ל'ן'.

  33. מוזר שאנשים כאן מקבלים שיעור בחיים פעם אחר פעם שקבוצות מנצחות שחקנים, אבל עדיין מביאים את הטיעון שקבוצה מסוימת תנצח בגלל שיש בה שחקן מסויים.
    באמת אנשים להגיד דברים כמו:
    *אני חושב ששיקגו לוקחים כי מייקל לא היה מפסיד
    * הסלטיקס לוקחים כי לבירד יש 784 אשכים והוא לא היה מפסיד
    זה ממש טיעון ריק.

  34. באירופה, אולי.

    וברצינות, שחקנים מוכשרים תורמים לקבוצה באופן חסר תחליף ועושים את ההבדל בין ניצחון להפסד. תראה את גולדן סטייט בלי קרי, למשל.

    1. ספרס 2014
      ווריירס 2015

  35. אני לא מבין למה ישנם אנשים שכותבים שבקשיחות בוסטון לוקחים, לפי דעתי שיקאגו לוקחת ב6 משחקים.

  36. אי בטיול בלי תקשורת ושחררתי קצת שליטה ופתאום מה אני רואה?
    בוסטון, בקושי, אבל בוסטון

  37. הטיעון ששיקגו מינוס הצוות המסייע כבר התמודדה עם הסלטיקס בכבוד הוא טיפשי לחלוטין. אז נכון – מייקל נתן משחק עצום וגרר את ההשוואה מצד בירד.
    ועדיין – בוסטון ניצחו, ועוד בסוויפ, עם שני משחקים של 20 הפרש. אז מה פה "התמודדות בכבוד"?

    למרות האמור – אני הולך עם שיקגו.
    החיסרון הגדול של בוסטון בעיניי הוא שלט התמודדו מול הלייקרס באותה שנה על האליפות. יוסטון (יוסטון!!) גררה אותם ל-6 משחקים בגמר. זה קצת מוריד מהם בשקלול ההיסטורי.

  38. הסלטים קבוצה גדולה עם צורת משחק היפה ביותר,אולם הבולס לא יאפשרו להם לרוץ,רודמן יקח ריבאונד התקפה במקרה של החטאה,אטלטיות עדיפה והגנת ברזל יתישו את הגאונים מבוסטון,אולי ינצחו 2 משחקים בבית עם הקהל המטורף שלהם.

  39. מייקלללללל

  40. באיחור אופנתי לא ראיתי את התגובות …אין ספק שזה קשה מאד .
    בכל זאת במשחקים ובסדרות צמודות היה ווינר אחד אולטימטיבי …ולא מדובר במייקל שלא "זכה" כל הקריירה להגיע למשחק שביעי בפליאוף ….מדובר בלארי בירד גדול הווינרים של המשחק שהיה שואל בתחרות השלשות טוב מי מקום שני …והיה בפיגור שלשה עם כדור צבעוני בניקוד כפול ועוד באוויר מרים וי לניצחון ולא טורח להסתכל על הסוויץ או אם תרצו רק רשת.
    אותו לארי שחטף לאזייה כדור שנייה לסיום משחק 7 בגמר מזרח לאס של סדרה .
    הווינריות של בירד תהיה האקס פקטור 4-3 סלטיקס.

  41. התלבטות קשה ביותר. אני הולך עם שיקגו כי אתה לא הולך נגד מייקל בסדרת פלייאוף. זה מעבר להרכבים ומץ' אפ. זה רוחני

כתיבת תגובה

סגירת תפריט