THANKS MATE

לייטון פרש וזו הזדמנות נהדרת לעצור ולהסתכל לאן התפתח טניס הגברים ב-20 שנות הקריירה של לייטון.

 

השנים הראשונות –
לייטון הוא ילד פלא מאדלייד שכבר בגיל 16 משתתף באוזי אופן. בתקופה ההיא שולטים במגרשים אייקונים כמו בקר, סמפרס, אגאסי. טכנלוגיית סיבי הפחמן כבר התחילה, וניתן לייצר ווינרים מהקו האחורי. אגאסי הוא הראשון שמנצל מגמה זו לרמת הצלחה מסויימת שנותנת לו סלאם קריירה על כל המגרשים. הסבב עדיין הולך לסרב וולי באופן מסורתי. כשפיט סמפרס ופט ראפטר הם הכי טובים בעסק.

לייטון שגדל במסורת האוסטרלית, מביא איתו משהו שעוד לא היה. משחק כל מגרש (גם עלויות לרשת וגם מכות העברה) והגנה בלתי מתפשרת. הוא כל כך נמרץ שהוא שואב את האנרגייה גם מהיריב.

המערב הפרוע –

הדור של לייטון שכולל את רודיק, סאפין, פדרר, נלבניאן מתחיל לראות הצלחות ודוחק את הדור הקודם. אלו השנים 1998-2003, הכל יכול לקרות. סמפרס עדיין יכול לנצח כל אחד, אגאסי הבריג את הראש, ראפטר נהיה חזק בטירוף , אבל הסרב וולי של רודיק שהוא מתיישר הוא  בלתי עציר . הטניס מתחלק ל-3 מגרשים קשים, שם יש מנצח שונה בכל טורניר. החיימר ששיך ללטינוס והדשא ששיך בלעדית לסמפרס.

יואיט הוא הראשון שמאחד את הקשים והדשא כשמשחק הלחימה על כל המגרש שלו מייצר לו מומנטום. הוא מנצח את וימבלדון והאמריקן אופן והכל בעזרת סט מכות מושלם. בטניס נטו הוא בוחר תמיד את החבטה הנכונה לסיטואציה. במשחקי הראש הוא שואב מהיריב את האנרגיה ולא מפסיק להלחם אפילו לרגע. הקריירה שלו ב 2002-2003 הוא מפוארת. בסביבה שאין שליט הוא מצליח לשבור את שיאי השהיה למקום הראשון ברציפות למרות שהסרב של רודיק חזק הרבה יותר ומשחק כל המגרש של אגאסי מפואר יותר. ה COME ON של לייטון ותנועת ה IN YOUR FACE , פשוט משגעות את היריבים.

דור הזהב של הטניס –

השנים 2004-2016 הם דור הזהב של הטניס. פדרר שהוא גם מחזיק בסט חבטות מושלם והוא סוג של גאון על משתלט על הסבב לחלוטין. בשביל לעבור את לייטון הוא מחזיק בסלייס בק הנד בלתי עציר, טופסין פורהאנד מושלם. סרב יציב ותנועה מושלמת. בניגוד לליטון הוא מאד לא מאוייר ואי אפשר לדעת מה עובר לו במוח.

לפדרר מצטרף בפסגה נאדאל שאומנם גדל בחממה הספרדית ,אבל , לייטון הוא האיידול בספרד בגלל, לחימה בלתי פושרת על כל נקודה ואמונה שהכל עוד אפשרי. נאדאל הוא מלך הלוחמים, משחקים של 5+ שעות ולחימה תוך מחלה ונחיתות פיזית מביאים לו השגים חסרי תקדים ואת הסלאם על כל המגרשים עוד לפני פדרר.

ב 2005 לייטון עדין מנצח את נאדאל ב-5 מערכות ואת פדרר ב-5 מערכות אחרי 3 נקודות משחק בגביע דיוויס להביא את הגביע לאוסטרליה (!!) , אבל שם הם בורחים לסבב. פדרר ונאדאל ממשיכים להשתפר וביחד עם נובאק שמגיע ב 2006 הם יוצרים את דור הזהב של טניס הגברים אותו אנחנו חוווים עד עכשיו.

לייטון בינתיים עדיין מסוכן כשהיה אבל הוא נפצע משתקם ונפצע שוב. הוא עדיין לוקח טורנירים של 250 ATP מדי פעם אבל הוא בתהליך דעיכה.

אם היינו צריכים להשוות את הדור של 2003 לזה שאחריו אז לייטון הוא אינדקציה של כמה טוב הוא הסבב בדור הנוכחי שלייטון שווה רק מקום 30-60.
דוויד פרר שגם הוא מאותו הדור נמצא עדיין גבוה בעשירייה הראשונה ומייצג יותר נאמנה את הטניס של לייטון. השיפור שהוא הכניס הוא עוד יותר כושר והרבה יותר דיוק וחוסר גיוון בחבטות. כאילו אומר אם אתה רוצה לנצח אותי, כדאי שתתן עליי וינר.

לייטון המנטור – 

בשנות דור הזהב, הטניס באוסטרליה מתדרדר לנציג אחד בלבד בסבב. זהו לייטון. אוסטרליה היא מעצמת על בטניס הגברים ומחזיקה רשימה ארוכה של אלופים. המצב הוא בלתי נסבל. טניס אוסטרליה בשיתוף עם לייטון ופיט ראפטר משנים דיסק. הם מחילים שיטה של טניס לילדים קטנים (HOT SHUT), טניס אירובי ואימון מבוקר של טאלנטים צעירים. התוצאות מזהירות. בתוך שנתיים טניס אוסטרליה מביא 6-8 שחקנים למאייה הראשונה. שחקן טופ 20 ועוד שחקן טופ 30 , וחצי גמר בדיוויס השנה (שלייטון בעצמו מוביל קומבק אדיר במשחק הזוגות מרחק טעות לא מחוייבת אחת של הפרטנר שלו). לייטון הופך למנטור האישי של כמה מהשחקנים הצעירים המבטיחים של הדור של אחרי דור הזהב (קריוס קוקונקיס) .

טביעת האצבע –

לייטון הוא אחד מהשחקנים שהשפיעו הכי הרבה על זהות הטניס ברמה המקומית והעולמית, ואת זה אני כותב קודם כל כמעריץ של המשחק.

אם לפני לייטון היתה חלוקה לשחקני קו אחורי ושחקני סרב וולי, בא לייטון ובעזרת סט מכות מושלם שנה את הגלגל ל ALL COURT GAME, אל תטעו לחשוב שפדרר הוא אבי המהפכה. פדרר היה שחקן סרב וולי בעצמו והושפע מבן כיתתו המוצלח יותר לייטון יואיט. בעולם שלכל שחקן יש מעלות ומגרעות בא לייטון והראה שאפשר שכל החבטות יהיו טובות… ושאפשר לנצח על כל מגרש, כל יריב.

משחק המלחמה והאמונה שתמיד אפשר לסובב את המשחק, היא עצומה. לייטון שהוא לא ענק ולא עוצמתי היה מלא באנרגיה ומינדפולנס חיובי, וזה בדיוק הבסיס של לוחמים כמו נאדאל, נישיקורי, פרר וגם התלמיד של לייטון הולך להיות במחלקה הזאת ניק קיריוס.

אבל מעל להכל קריאת ה COME ON של לייטון פשוט תפסה חזק, והיום אין שחקן או שחקנית שלא מוציאים COME ON בשפה שמתאימה להם אחרי ווינר מהדהד, להגדיל את האפקט של הנקודה ולהפוך אותה למומנט שיסוסס לטובתם את המשחק.

 

 

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. בכל המאמר לא הוזכר שמו של המלך ג'קוביץ' (כבר 4 שנים' ואתה מדבר עד עד 2016) אפילו פעם אחת.
    ולאגאסי לא היתה "הצלחה מסויימת". הוא היה אחד מהגדולים ביותר בזמנו שהיה מסוגל לנצח כל אחד, על כל משטח.

    אני תמיד אהבתי את יואיט אבל תמיד היה לי רושם שהוא קצת דפוק ברש – שהתיישר לו רק עם נשואיו השניים.

  2. תודה עידו. לייטון האמת אחד השחקנים האהובים עלי – לוחם אמיתי ווינר שלא נראה הרבה שנים והכול הזכות ראש חזק כמו בטון, משחק קו אחורי מדהים והרבה מוטיבציה.
    זה מדהים איך שחקן כמו לייטון שהוא שחקן בלי סרב מצליח להגיע לזכות בשני גראנד סלמים, זו אחת הסיבות שבשנים האחרונות הוא לא מסתדר במיוחד כי הסרה נהיה משמעותי מאוד. לייטון יואיט עובד על כל נקודה הרבה זמן עם קו אחורי לא פחות ממדהים. אם לא היו מתחילים בסרב כנראה שיואיט היה בטופ 10 עד 2012 בערך, שם הוא התחיל לשחק בעיקר בגראנד סלמים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט