שנה אזרחית טובה וברוכים הבאים לדואל נוסף בפרוייקט אלוף האלופים של הופס

בשבוע שעבר שרדתי את הדו קרב הפיסטונס גברו על עדו מוריה והבולס 91 . כשעדו יחזור מחופשת הקיץ שלו הוא יופתע לגלות שמתוך 371 מצביעים  197 לפיסטונס מול 174 לבולס .

השבוע דואל מערבי משובח בין הקבוצה הכי חמה בפלנטה – גולדן סטייט וורירס 2015 מולה היוסטון רוקטס 95

בפינה האדומה לבנה מוכן ומזומן עם אר פי ג'י בין אצבעותיו MBK בפינה הזהובה כחולה לוחם עשוי ללא חת עם אמל"ח שהוא סטייט אוף דה ארט יאיר זפערני

אז תניחו את ההנגאובר בצד , זמן טוב לכוס קפה עם בקלוואה ולקצת עכשוויות עם נוסטלגיה להעביר את החמרמורת

MBK – יוסטון 1994-5

יוסטון 1995 היא אולי הקבוצה הכי ראויה בפרויקט הזה . כשני חושב על קבוצה שעונה לתואר אלופה אז יוסטון היא האלופה האולטימטיבית.

אין יותר מידי "הוכחות" סטטיסטיות , גוזמאות או מספרים גדולים להאחז בהם אבל …..

הסיפור של יוסטון 95 מתחיל טוב , אלופה גאה שלקחה אליפות ב 94 על הראש של ניו יורק ניקס פתיחת העונה נהדרת 0-9 ונראה שדבר לא יעצור את הטילים מלשייט לתואר נוסף . משהו ביוסטון פשוט לא דפק כמו שצריך ונראה היה שהטילים יצאו מאיזון.

למרות שהקבוצה הייתה במאזן סביר בפברואר ובמאזן של 17-30 הקבוצה מבצעת טרייד ומנחיתה את קלייד דרקסלר תמורת אוטיס ת'ורפ,דרקסלר סופר סטאר מזדקן שכבר שיתף פעולה עם האקים באוניברסיטת יוסטון . השילוב שנראה מרגש מאוד על פניו לא היה מוצלח במיוחד . יוסטון במאזן 18-17 מאז שקלייד צורף לקבוצה ויש גם בעיות חברתיות בקבוצה ( בעיקר ורנון מקסוול ) .

צ'ארלס בארקלי שהודח רק בשנה הקודמת לאחר שהסאנס הובילה 1-3 זלזל בטרייד ושאל – מי ישמור עליי בפלייאוף ? פיט צ'ילקאט ( PF לבן ובינוני זו המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת לו )

יוסטון סיימה שישית בלבד ( 35-47) כשאפילו הלייקרס של ואן אקסל לפנייה ….

אז למה היא בעצם פה ?

או , שאלה טובה על זה רציתי לדבר איתכם

בסיבוב הראשון של הפלייאוף יוסטון פגשה בג'אז של סטוקטון ומלון ( 60 ניצחונות ) . המשחק הראשון הלך צמוד 100-102 כדור אחרון אצל יוסטון וטומגאנוביץ מעלה מקצה הספסל את וורנון מקסוול . מקסוול מפספס ניסון שלשה עוזב בחמת זעם ולמעשה עושה דין לעצמו ומחליט לנטוש את הקבוצה בעיצמו של הפלייאוף !

יוסטון מתפוצצת במשחק 2 עם 19 מ 28 מדאון טאון ( מישהו אמר גולדן סטייט ? ) כשקני סמית פגע 7 מ 8. המשחק נגמר 126-140 ויוסטון נראה כחוזרת לעצמה.

יוטה חזרה לעצמה והגבילה את יוסטון ל 82 בלבד והחזירה את הביתיות . יוסטון עשתה את המוטל עלייה עם 2 ניצחנות עם הגב לקיר כולל ניצחון במשחק 5 בסולט לייק סיטי

סדרה הבאה מול יריבה ותיקה ומוכרת בארקלי והסאנס דרסו את יוסטון ( 22 ו 24 הפרש בהתאמה ) . יוסטון שוב מצאה את עצמה בפיגור 1-3 בדיוק כמו בעונה הקודמת . יוסטון גנבה את משחק 6 למרות שפיניקס הורידה 68 ריבאונדים ( 20 ו 20 לבארקלי ואי סיי גרין ) החלום עם הצגה של 33 משאיר את יוסטון בחיים . יוסטון משווה ל 3-3

משחק 7 בין יוסטון לפיניקס שנערך בפיניקס הוא אחד הטובים שזכורים לי . פיניקס הייתה חזק במשחק הצגה של KJ שנעצר על 46 , יוסטון התקתשה תחת הסלים כשבארקלי הוריד 23 . יוסטון חזרה מפיגור ענק ושלשה של מריו אלי ( ידועה כ kiss of death ) שלחה את יוסטון לגמר המערב

גמר המערב היה מטורף . הספרס של דוויד רובינסון ה MVP המתינה עם יתרון ביתיות כמובן אבל … 5 משחקים רצופים הסתיימו בניצחון של קבוצת החוץ , יוסטון ניצחה את המשחק 6 עם 39 נקודות ו 17 לוחות מול האדמריל שנשאר על הסיפון עם 19 ו 10

לגמר ה NBA יוסטון הגיעה בטירוף מול הכוח העלה מאורלנדו שאק הצעיר ופני לא עמדו בלחץ אבל זה נגמר בסוויפ מוחץ ובמשפט אחד בלתי נשכח מרודי טי

ואלה שמות

תכלס האקים ועוד 11 . האקים אולג'וואן אחד הסנטרים הכי גדולים שידע המשחק . קלייד דרקסלר כאמור . וחבורה של וינרים בלתי נלאית – רוברט הורי אחד השחקנים הכי מעצבנים בכל הזמנים אני תחת הרושם שאם היה ממצה את הפוטנציאל שלו יכל להיות אחת ה PF הטובים ביותר , הוא יסתפק ב 7 אליפויות . סם קאסל וקני סמית' השלימו קו אחורי של גאנרים . אם סופרים אז גם וורנון מקסוול שהיה גאנר לא קטן בעצמו והד קייס רציני . היו פנים מוכרות ליושבי ההיכל זאן טאבק היה שם על הספסל וזכה לכבוד של האירופאי הראשון שזכה באליפות NBA

אסור לשכוח או לזלזל בקלייד דרקסלר זקן או לא הוא HOF ושחקן ורסטילי שהיה חבר בדרים טים 92

המאץ אפ מול גולדן סטייט

אנסה להסביר ליאיר את מה שפוטין מנסה להסביר ללוחמי דעאש . לטילים תמיד יש יתרון מול לוחמים טובים ככל שיהיו

יוסטון של פלייאוף 95 הייתה מנצחת כל קבוצה , למשך חודש וחצי הם פשוט נראו בלתי מנוצחים , ככל שהפלייאוף עבר הקבוצה רק הלכה והתעצמה . במהלך לכתר היא גברה על אימפריות כג'אז של סטוקטון ומלון , הסאנס של בארקלי ו KJ , הספרס של האדמירל ורודמן ואולרנדו של שאק פני והכל ללא יתרון ביתיות . מול מי גולדן סטייט ניצחה ? קליבלנד עודפים ? יוסטון שאפילו הלוגו שלה השתנה

כשאני מביט אחורה בזמן יוסטון 95 הייתה צריכה להיות התשובה לבארקלי שאמר על הלוחמים שקבוצה של ג'אמפשוט לא מסוגלת לקחת אליפות . יוסטון הייתה קבוצה של כ 8 שלשות למשחק ב 37%

ההבדל העצום הוא שהיה לה את החלום , אחד הסנטרים המושלמים בתולדות המשחק מול שלמות אני לא ממש רואה את אסילי או לא עלינו בוגוט עושים משהו בנידון

גולדן סטייט הייתה מנצחת בג'אמפים אבל במאני טיים החלום היה מנפץ לגולדן סטייט את הקונספט והם היו בדרך לסיוט אחד גדול

מאץ אפ צמוד ואיכותי , גולדן סטייט אף תוביל 2-3 אבל יוסטון תמצא את הדרך לנצח במשחק 7 בחוץ על אף המספרים המובאים בהמשך – כמו שרודי טי אמר – אליפות לוקחים עם הלב או שלא לוקחים בכלל

זעפרני – גולדן סטייט 2014-5

האמת, לא פייר שנתנו לי לכתוב על גולדן סטייט ווריירס. לא בגלל שזו קבוצה שרגילה לנצח ואני רגיל בקבוצות שאלופות בלהפסיד, אלא בעיקר בגלל שאת הגדולה והיוקרה של גולדן סטייט אולי נבין עוד משהו כמו 10 שנים. בגלל שבנקודת הזמן הנוכחית אני יכול לדבר רק על אליפות אחת ואילו בעתיד יהיה מדובר על שושלת. בגלל שאנחנו נמצאים רק בנעוריה של עונת 2015/16, שכנראה תהיה גדולה הרבה יותר מאשר זו של 2014/15. בגלל שבניגוד לכל האימפריות שמככבות בטורניר הזה שכבר שקעו, דעכו והפכו לאבק ברגליה של ההיסטוריה, האימפריה הזו עוד חיה ובועטת. ורוקדת וצוהלת וששה ושמחה.

אבל עזבו. עם כל הבאסה על המציאות הזו של לתאר תהליך במהלך התהוותו, גם הווריירס של 2014/15 ובטח של שנת 2015 הקלנדרית, שווים מספיק בשביל להתחרות בכבוד בטורניר הזה ובטח מול יוסטון של עשרים שנה קודם להם.

כי גם בעונת האליפות הראשונה של הווריירס, היה לנו מספיק חומר על מנת להפליל קבוצה ב'אדירות'. היה לנו מאזן של 15-67 (אני אפילו לא אטרח לציין את המאזן של יוסטון 95'. לא נעים…), היה לנו מאזן ביתי של 2-39 (יוסטון רוקטס 95'? 16-25, תודה ששאלתם), היתה לנו את ההתקפה השנייה בטיבה בליגה (110 נקודות למשחק, מול 103.5 של יוסטון שהיו שווים לה מקום שביעי אז) ואת ההגנה הטובה בליגה (99.9 נק' ספיגה למשחק, שזה פחות מה101.3 של יוסטון ששיחקה בקצב הרבה יותר איטי מהלוחמים. יותר מ- 4 פוזשנים פחות למשחק). הייתה לנו קבוצה שניצחה את כל קבוצות הליגה במהלך העונה (יוסטון קיבלה סוויפ עונתי מהלייקרס, מסיאטל ומהניקס) ואפילו במאזן הפליאוף, זה שכל תפארתה של יוסטון רוקטס 95' בנויה עליו (כי בחלק שאחרי האולסטאר של העונה הם היו 18-18 בליגה)  המאזן של הווריירס היה טוב יותר (5-16 לעומת 7-15). שלא נדבר על שיא הניצחונות הרצופים מפתיחת העונה שגולדן סטייט קטפה בקלות והשאירה אבק לאיזה קבוצה מ-1993. מישהי בשם יוסטון…

וזה רק ברמת המאזנים… בואו נדבר שנייה על שחקנים. אם אתם חושבים שהאקים הוא החלום, רק תסתכלו על סטף קארי. כי באמת חכמה גדולה להיות שחקן כדורסל אדיר בגובה 2.11 כמו הניגרי… אבל סטף קארי, הצנום והקטן הוא החלום האמיתי. בזכותו כל ילד זב חוטם בגדול ממוצע שמתאמן בלהקפיץ כדור יכול לחלום שיום אחד הוא יידה שלשות בNBA.

סטף היה הMVP, המוציא והמביא, השחקן הכי טוב שהתרוצץ על הליגה עם ממוצעים אדירים, תצוגות קליעות, נדיבות כלפי חברים ובעיקר חיוך שלא זז לרגע מהשפתיים. ואתם יודעים מה? סטף הוא רק חלק מכל הקבוצה הדגולה הזו. קליי ת'ומפסון שבכל קבוצה אחרת היה השחקן המוביל, הוסיף כוח אש לספלאש בראדרס, דריימונד גרין, התגלה וממשיך להתגלות מדי יום כדבק של הקבוצה ושחקן ענק הרבה יותר ממדי גופו או ממה שהסטטיסטיקה מצביעה עליו, אנדרה איגוואדלה הוכיח לב ענק, ווינריות וויתור מעצמו למען הקבוצה וגם האריסון בארנס, בוגוט, אזילי, לווינגסטון, ברבוסה, דיויד לי (בעיתו ובזמנו), ספייטס ואחרים הראו לנו שהקבוצה הזו כ"כ עמוקה ומגוונת.

תהנו קצת מקארי , סטפן קארי
גולדן סטייט הביאה לידי שדרוג את משחק השלשות. היא הביאה כדורסל חדש, היא הביאה את הסמול בול לרמת אומנות. היא שילוב נדיר בין ווינריות, מוטיבציה בשמיים, כישורי משחק, גאוות יחידה, גיבוש ואינטליגנצית כדורסל גבוהה. היא כל אלה ועוד ואנחנו עדיין רק בתחילת הדרך איתם…

באמת ובתמים אני לא רואה מה יוסטון 95' מביאה למשחק נגד הווריירס. יש לה חמישיה טובה מאוד, אבל לא קני סמית' ולא רוברט הורי הצעיר יצליחו לעצור את הספלאש בראדרס. אלג'ואן אמנם ירגיש בודד בצבע אבל אל תדאגו, בן ארצו אזילי ישים עליו עין ומול הסמול בול הוא ילך לאיבוד. קלייד דרקסלר? שיגלח את השפם, יש שריף חדש בשכונה.

ואם מדברים על הספסל – אז פה יש נוק אאוט לגולדן סטייט. מי יושיע את הרוקטס מול הספסל העמוק של הווריירס. קרל הררה? פיטי צ'יקלוט?  ורנון מקסוול הפצוע? סם 'דמוי גולום' אקסל הלא בשל?. לא האל ולא האלי (מריו) יצליחו לעצור את הסחף מול הלוחמים.

ויש כמובן את הקצב שיוסטון המזדקנת לא תעמוד בו. ויש כמובן את השלשות שלא תהיה ליוסטון תשובה אליהם, ויש כמובן את חוכמת המשחק של המאה ה-21 שהאולד-פאשן של יוסטון יחנק מולו ושלא נדבר על זה שקני סמית' בטח יהיה פצוע כמו כל רכז של יריבה של הווריירס בסדרת פליאוף…

יש לי חבר שכל פעם שמדברים על לחזור לקווי 67' הוא מוכן ובתנאי שזה יהיה לקווי דצמבר 67'. אז שלטנו גם בסיני. אותו דבר עם יוסטון. כמעט כל קבוצה של יוסטון ב-1995, תהיה הרבה יותר חלשה מהווריירס ותחטוף ממנה סוויפ. רק אם נלך אל הרגעים הכי גדולים של יוסטון ההיא – בפליאוף (שגם בו היא ניצחה שתי סדרות בשיניים) אולי היא תוכל לתת פייט מסוים לגולדן סטייט באחד המשחקים הביתיים… 1-4 ואני לארג'.

ומשפט אחרון: הסיבה היחידה שמישהו בטורניר הזה הולך להצביע ליוסטון 95' בגללו היא נוסטלגיה. כי בכל פרמטר של כדורסל, סטטיסטיקה או אפילו כמות ההישגים/ניצחונות לווריירס יש יתרון. והם רק מתחממים…