"CONCUSSION " – הסרט 'זעזוע מוח' / מנחם לס

זעזוע מוח – CONCUSSION

היום, CHRISTMAS DAY, הסרט CONCUSSION יוצא למסכים. אתמול אוניברסיטת קלמסון השכנה לגרינוויל (מס' 1 במכללות בפוטבול; בלתי מנוצחת העונה. משחקת בערב ראש השנה האזרחית באורנג'-בול נגד אוקלהומה בחצי הגמר הראשון של אליפות המכללות. חצי הגמר השני ישוחק בקוטון-בול בין אלבאמה ומישיגן סטייט) ערכה הצגה מוקדמת למוזמנים בלבד של הסרט. אני, גם כעוזר לא רשמי של קבוצת הכדורגל של קלמסון וגם כעתונאי, זכיתי באקרדיטציה לסרט.

הפוסט הזה הוא על הסרט, עם כמה פרטים שלקחתי מספורטס אילוסטרייטד שסיפור השער שלו היום הוא לא "מה עבר עלינו בשנת 2015" (שהוא הסיפור המשני במגזין השבוע) אלא הסרט "זעזוע נוח".

אגב, אם מדברים על כדורגל, קלמסון הגיעה לגמר המכללות, והפסידה לסטנפורד 0-1 במשחק שכעוזר 'בלתי רשמי' לא הצלחתי להצטרף לקבוצה.

הסרט, בכיכובו של וויל סמית' (נפלא! נפלא!) המשחק את ד"ר בנט אומלו, הוא מסמך מצמרר – אבל ללא צרחות והגזמות, הכל בצורה מכובדת ומדעית – על בעיית זעזועי המוח הנגרמות לשחקני פוטבול מקצוענים. הסרט מספר את סיפורו של הדוקטור, ודרכו את בעיית  זעזועי המוח במשחק הפוטבול.

למה למקצוענים לבד?

הבעייה קיימת בפוטבול בכל הרמות והגילים, אבל שחקני הפוטבול ב-NFL משחקים 10-15 שנים א-ח-ר-י 4 שנות מכללה, ורמת הפגיעות בראש – בגלל מהירות ומשקל השחקנים – היא כמובן רצינית הרבה יותר מ-MIDGET FOOTBALL (פוטבול 'לגמדים' כפי שמכונה הפוטבול לילדים כאן), או פוטבול בתיכונים, ואפילו במכללות.

ד"ר אומלו הוא אחראי על הבדיקות לאחר המוות (CORONER) של מחוז סאן ג'קווין בקליפורניה, ועבורו הבדיקות לאחר המוות הן דבר רוחני לא פחות מפיזי. הוא מדבר אל הגוויות; שואל אותן שאלות. דואג שכל בדיקה תיעשה בתנאים המכובדים ביותר – נקיון אופטימלי; סכין מנתחים חדשה לכל גווייה ב-AUTOPSIES שהוא מבצע שנים על גבי שנים. הוא יודע שתשובה הוא לא יקבל אבל הוא עדיין מדבר אל הגווייה שאת סיבת מותה תפקידו לדווח – – "היי, אני צריך את עזרתך…(או עזרתך)…מה בדיוק קרה? יותר מדי פפטו-ביסמול כדי לנטרל את הבחילות מהסמים?…"

כשאומלו היה ילד בניגריה הוא גדל עם הערצה לארה"ב. הוא הגיע לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות בשנת 1994 לפנסילבניה, מדינה חולת פוטבול – הרבה בגלל פיטסבורג סטילרס ופן סטייט. פוטבול תיכונים הוא דת בפנסילבניה. אומלו החל להתעניין מעט במשחק אבל לא ברמה של הכרת שחקנים כשיום אחד במחלקת ה-CORONER שלו (מחלקת חוקרי מוות) בפיטסבורג הגיעה גופה של אחד בשם מייק וובסטר. גופה ענקית, שרירית, של גבר בן 50.

כמובן שמייק וובסטר הוא הסנטר הענק, השחקן האהוב של הפיטסבורג סטילרס, ש'היכל התהילה' הכניס למשכנו בשנה הראשונה שהוא היה זכאי-כניסה. הוא לא שמע את כל הסיפורים שהסתובבו בפיטסבורג על מחלת הנפש של וובסטר שהפך לנע-ונד מזוקן לבוש סמרטוטים וחי בטנדר שלו, שמחלתו גרמה לו לעקור את שיניו, והדבקתם לליסתו ב-סופר-דבק.

 

(ד"ר אומלו 'האמיתי')

כשהרופא המנתח חצה את מוחו של וובסטר הוא גילה שיכבה עבה של טאו-פרוטאין שחור, כמובן תוצאה של CTE (CHRONIC TRAUMATIC ENCEPHALOPATHY). בירור נוסף של ד"ר בנט אומלו עם ד"ר ג'ורג' רובטין, שחקן הפוטבול של וילנובה שהפך מנתח מוח גילה לו שרובטין חישב פעם ששחקן בקו הקדמי של קבוצה מקצוענית אחרי 10 שנים סבל פלוס-מינוס 70,000 חבטות בראש משך הקריירה שלו בתיכונים, 4 שנות מכללה ו-10 שנות פוטבול מקצועני.

ד"ר אומלו החל להתעניין יותר בנושא וביקש להשתתף בכל בדיקת מוח של שחקני פוטבול שסבלו ממחלות נפש, דימנשיה, אולצהיימר, והתאבדויות. הוא ליקט את החומרים שמצא וכתב מאמר מדעי שהופיע בירחון ניאורולוגי-רפואי על ממצאיו.

הוא היה בטוח שה-NFL תתעניין מאד בממצאיו.

במקום זה הליגה ניסתה לבטל את ממצאיו, ואפילו כינתה אותו "QUACK ניגרי" ('רופא אליל' מניגריה). היו אפילו כאלה שהסבירו שהוא רופא כזה כושל שלכן הוא 'עובד עם מתים במקום עם חיים'.

לעגו לו, צחקו עליו, וביטלו אותו.

למעשה, הוא 'גורש' מפיטסבורג בה לא יכול היה לעבוד יותר.

הוא עבר לקליפורניה, ולמעשה נישכח.

ה-VINDICATION (הוכחה לצדיקותו) הגיע בוקר אחד כששני מבקרים מהוליווד באו למחלקת ה-CORONER שלו: פיטר לנדסמן – דירקטור הסרטים הידוע, וויל סמית', השחקן השחור המצויין שבגיל 47 הוא אחד משחקני הוליווד המפורסמים ביותר.

הם אמרו לו שהם הגיעו לעשות סרט על כל הקשיים והמאבקים שעברו עליו, כי הוא-הוא היה למעשה הראשון לכתוב ולהעלות את נושא הסכנות לפגיעות מוח ממשחק הפוטבול, שה-NFL סוף-סוף נאלצה להודות בקשר הקיים – אם כי אף פעם לא עם התנצלות לדוקטור שהם כה הכפישו.

הסרט אינו כתב אישום נגד-NFL. הוא גם לא מנסה לחסל את משחק הפוטבול, דבר שלעולם לא יקרה עם המשחק הפופולרי ביותר בארה"ב, ללא תחרות. הוא פשוט מספר את מאבקו של רופא זוטר מניגריה שהיה הראשון לעלות נגד בעייה עצומה שלא היה לו סכוי להילחם נגדה.

אבל מבלי שיידע הוא התחיל בנזילה שהפכה לשטפון כשמנתחי מוח וניאורולוגים (בעיקר בבוסטון) החלו לחקור ולפרסם מאמרים באותו נושא.

ה-NFL ניכנע. אפילו הקומיסיונר של ה-NFL ובעלי הקבוצות לא מעוניינים ששחקנים בני 60 ו-70 יהפכו לירקות. היום ידוע על עשרות (אם לא מאות) שחקני עבר שעם התבגרותם/הזדקנותם מתחילים לסבול מדכאונות, איבוד זכרון, דימנשיה, ואולצהיימר.

הליגה כבר שינתה חוקים, ותורמת ביליונים למחקרים בנושא.

"אני לא נגד פוטבול. אני אוהד פוטבול. בני משחק פוטבול בתיכון", אמר וויל סמית' השבוע. "אבל הסרט הזה חייב היה להיעשות כדי להסביר את הבעייה ואז כל הורה וכל שחקן עושה את החלטתו אבל החלטה מתוך ידע של סיכונים, סיכויים, ופלוסים ומינוסים".

איש לא יכול להילחם נגד ה-NFL. הליגה גדולה וחזקה מדי. אפילו בממשלה ובקונגרס ישנם רבים הקשורים ישירות ל-NFL כשסנטור אחד הוא אפילו בעל קבוצה. דיסני סרב לעשות את הסרט; ABC סרב לעשותו. FOX סרב לעשותו. NBC סרב. HBO סרב. VIACOM סרב. כולם ידעו שהסרט יעשה מאות מיליונים אבל הם סרבו. הם לא אמרו שהם 'נגד'; הם רק אמרו שהם "לא יכולים".

סוני הסכים לעשות את הסרט.

דווייט קיינס, המנכ"ל האמריקאי של החברה היפאנית, אמר שלשום: "מטרת הסרט היא לא להרוס את ה-NFL. להיפך. מטרתו לנסות לעזור. לנסות למצוא פתרונות".

האם רוג'ר גודל, הקומיסיונר של הליגה יילך לראות את הסרט?

ב. מילר, מה-HEADQUARTERS של ה-NFL בפארק אבניו במנהטן היה זה שנישאל.

"אני מסופק מאד. הוא לא הולך לסרטים. הוא עסוק בפוטבול וב-NFL 24/7!"

***********************

ארה"ב היא גם המדינה הראשונה שהחלה לחקור את השפעת הנגיחות בכדורגל על המוח. איטליה היא המדינה האירופאית הראשונה (השנייה אחרי ארה"ב) שהחלה לחקור בנושא, ובריטניה הצטרפה מיד. הכדור של היום הוא הרבה יותר קל ורך מכדורי העבר, אבל ישנם מחקרים המראים קשר ישיר בין כדורגל וחבלות מוח לשחקני כדורגל שהם היום בשנות ה-70 וה-80 שלהם. אפילו בישראל הקטנה ישנם סיפורים על כמה  שחקני עבר הסובלים דכאונות, דימנשיה, שיכחה, וכו'. לא ידוע לי על מחקר שנעשה בישראל לבדוק אם ליקויי וחסך תפקודי המוח של שחקני כדורגל מבוגרים הם גדולים משאר האוכלוסייה. מה שכן ידוע הוא שמכל שחקני הכדורגל של שנות ה-50 ו-60 מעטי מספר הצליחו בשטחי חיים אחרים. כל השאר פשוט נעלמו ולא שומעים מהם.

בארה"ב כבר יצא חוק בו נגיחה היא אסורה, והיא 'עבירה' בכדורגל  לילדים וילדות עד גיל 14. כמובן שזה יפגע ברמת הקבוצות המייצגות את ארה"ב – בעיקר הנשים שהן מס' 1 בעולם היום.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 13 תגובות

    1. מסוכן מאד גם לנהוג. אנשים חייבים לקחת צ'אנסים בחיים. מאות ניפגעו; עשרות אלפים חיו חיי זיקנה עד סיבה טובה.אבל חייבים לשנות עוד כמה חוקים!

  1. סתם שאלה מנחם יש איזה מיפוי באחוזים( אפילו גס) של פגיעות ראש למיניהם כמו שציינת כאן אצל שחקנים אחרי גיל 50 נניח??
    או אם יש מאמרים שאתה מכיר בנושא ואפשר לקבל הפנייה אליהם??

  2. מנחם תיקון קל
    השחקנים הישראלים פגועי מוח ולא מנגינות הם פשוט לא בענף
    פוסט נהדר , וויל סמית משדרג כל סרט

  3. מצויין מנחם, נראה סרט מעניין.
    מכיר הרבה הורים שלא נותנים לילדים שלהם לשחק פוטבול, גם אצלי במשפחה. השאלה המעניינת אם הפגיעות האלו משמעותיות גם בפוטבול תיכונים בגיל צעיר (הרי האחוז שהולכים בסוף להיות מקצוענים הוא אפסי) אבל להפתעתי לפי מה שהבנתי ממך זה הופרך.

    1. זה הכל עניין של "כמות". אם שיחקת רק תיכוניים, הסיכוי לזעזועי מוח הוא כנראה קטן מאד. גם חוזק המומנטום בהתנגשויות הוא קטן בהרבה.

  4. מאמר מעולה על נושא חשוב
    די סוגר את הדיון מי יותר אינטיליגנטים (או פחות פגועים בראש) כדורסלנים או כדורגלנים…. הפוטבול הוא בכלל בליגה משלו, צריך להמדד מול מתאגרפים….

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט