אלוף האלופים – בוסטון 86 – מיאמי 13 / הדוקטור מול ויינברג

אלוף האלופים חוזר כבכל יום ו'

מספר שיא של 484 מצביעים ( וקרובי משפחה של יאיר ??? ) נתנו לג'אז 98 את הכרטיס לשלב הבא על חשבון הלייקרס 72 שנבחרה לאחרונה ע"י ה SI כקבוצה ה 2 בטיבה בהיסטורייה

52% ( ושכנים טובים  של יאיר ) נתנו לג'אז את הניצחון המפואר !

הפעם דואל משובח כשמנחם לס חוזר למכנס הירוק לבן לא יכול להיות טוב מזה !  החום בגארדן גורם לדוק להיות שטוף זיעה

רועי וינברג במכנס אדום שחור ימתין לו עם זיעה מהמזגן ששבק בסן אנטוניו

תהנו ! תצביעו ! תשפיעו !

מנחם לס – בוסטון 85-6

היום היה יום שהתחיל מאד עצוב באינדינאפוליס. טוב שניגמר טוב. איך אומרים החברים שלי מתל מעדשים? "סוף טוב – הכל טוב".

אגב, החשבתם פעם איך זה לגור בחור הנקרא "תל עדשים"?

אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

אז למה היום התחיל כל כך עצוב באינדינאפוליס? כי ב-10 בבוקר הביאו לטיפול נימרץ אדם המתקרב לגיל העמידה, מעט OVERWEIGHT, עם פרצוף מוכר: עיניים קטנות כאלה כמו ינשוף; שפתיים צרות. מין בלונדיני שמזכיר אוסף-זבל בפרנץ' ליק, אינדיאנה.

רגע, האם זה לארי בירד?

כן!

מה קרה לו?

הובא לטיפול נמרץ בגלל שוק טוטאלי לכל גופו הענק שהצטמק מ-2.06 מ' ל-2.00 מ' בגלל הגיל והמשקל הלוחץ על חוליות הגב ומקטין את הסחוס בין החוליות ל-2 ס"מ ל-1.8 ס"מ. 2 מ"מ כפול 32 זה ה-6 ס"מ שהוא ירד בגובהו.

שוק טוטאלי? על מה ולמה אחי?

על שמישהו מעז להשוות את מיאמי של לברון, דוויין, והכוסית לסלטיקס של 1986.

כל אדם אחר היה סתם צוחק. לארי ניכנס לאישפוז כי זה היה הדבר ההזוי ביותר ששמע אי-פעם בחייו.

אתן לכם רק דוגמה קטנה.

התוארים של אותה שנה:

בואו אנסה לומר זאת לאט-לאט בשפה קלה ופשוטה כדי שגם רפי ההבנה כאן יבינו: הסלטיקס הזאת של 1985-6 לא היתה טובה רק ממיאמי. היא היתה טובה יותר מכל קבוצת כדורסל שאי פעם חוברה לה יחד.

רוצים כמה עובדות?

*מה בקשר לרקורד 1-40 בבית? הפסד אחד פור גוד סייק בעונה שלמה!

*מה בקשר לרקורד 14-68?

*מה בקשר לארבעה שחקני 'היכל התהילה' בחמישייה הראשונה? (בירד, מקהייל, פאריש, ודניס ג'ונסון)?

*מה בקשר ל-1-4, 0-4, ו-2-4 בפלייאוף? 3 הפסדים בכל הדרך, בשעה שמיאמי הפסוחה מפסידה 3 בסידרה אחת פור גוד סייק.

אני לא רוצה להמשיך לכתוב כי זה רק יכניס את לארי בירד – שהחלים מהשוק הראשון – לשוק נוסף.

ואלה שמות

ב-1985-6 הסלטיקס העמידו את סגל השחקנים – אני מדבר על חמישייה ראשונה וספסל של 7 – הטובים בהסטוריה.

רק תנו מבט בגבהים ובמשקולות שלהם ותקבלו חרארה:

Players  
G/F 44 Ainge, Danny 6 ft 4 in (1.93 m) 175 lb (79 kg) 1959–03–17 Brigham Young
F 33 Bird, Larry (C) 6 ft 9 in (2.06 m) 220 lb (100 kg) 1956–12–07 Indiana State University
G 34 Carlisle, Rick 6 ft 5 in (1.96 m) 210 lb (95 kg) 1959–10–27 Virginia
G 3 Johnson, Dennis 6 ft 4 in (1.93 m) 185 lb (84 kg) 1954–09–18 Pepperdine
C 50 Kite, Greg 6 ft 11 in (2.11 m) 250 lb (113 kg) 1961–08–05 Brigham Young
F/C 32 McHale, Kevin 6 ft 10 in (2.08 m) 210 lb (95 kg) 1957–12–19 Minnesota
C 00 Parish, Robert 7 ft 0 in (2.13 m) 230 lb (104 kg) 1953–08–30 Centenary College of Louisiana
G 12 Sichting, Jerry 6 ft 1 in (1.85 m) 168 lb (76 kg) 1956–11–29 Purdue
F 45 Thirdkill, David 6 ft 7 in (2.01 m) 195 lb (88 kg) 1960–04–12 Bradley
G 11 Vincent, Sam 6 ft 2 in (1.88 m) 185 lb (84 kg) 1963–05–18 Michigan State
C 5 Walton, Bill 6 ft 11 in (2.11 m) 235 lb (107 kg) 1952–11–05 UCLA
G 8 Wedman, Scott 6 ft 7 in (2.01 m) 215 lb (98 kg) 1952–07–29 Colorado
G/F 35 Williams, Sly 6 ft 7 in (2.01 m) 210 lb (95 kg) 1958–01–26 Rhode Island
Head coach

·          K.C. Jones (San Francisco)

Assistant coach(es)

·          Jimmy Rodgers (Ohio State)

·          Cr (

פריש…7 פוט. בירד…9'6. גרג קיט…11'6. קווין מקהייל…10'6. ביל וולטון…11'6. וזה לא סתם גבוהים. בירד, פריש, מקהייל, וולטון – כולם היכל תהילה.

והגארדים? דניס ג'ונסון…בקלות בין עשרת הפוינט גארדים הגדולים בהסטוריה שלקח אליפות בסופרסוניקס והיה ה MVP של הפיינל עוד לפני שהגיע לסלטיקס, ושתי אליפויות בסלטיקס)…דני איינג'…אחד האתלטים הגדולים בתולדות ה-NBA שיכול היה להיות כוכב בייסבול לו רצה…ריק קרלייל (איזה קלעי!)..סם וינסנט (איזה קלעי!). ג'רי סיקטינג – אחד הקלעים הגדולים מכולם!

ובו אגלה לכם סוד: לסלטיקס של אותה שנה היה קלעי שלארי בירד אמר עליו "הלוואי והיתה לי היד שלו". למי הוא התכוון? לסקוט וודמן, ה-2.01 מ' שהוא אחד מהפיור שוטרס הגדולים ביותר בתולדות ה-NBA שאף אחד לא מכיר!

תנו מבט בפירוד הקליעות כשכולם משתתפים בחגיגה:

Player GP REB AST STL BLK PTS AVG
Larry Bird 82 805 557 166 51 2115 25.7
Kevin McHale 68 551 181 29 164 1448 21.3
Robert Parish 81 770 145 65 116 1305 16.1
Dennis Johnson 78 268 456 110 35 1213 15.6
Danny Ainge 80 235 405 94 7 855 10.7
Scott Wedman 79 192 82 38 22 634 8.0
Bill Walton 80 544 165 38 106 606 7.6
Jerry Sichting 82 104 188 50 0 537 6.5
David Thirdkill 49 70 15 11 3 163 3.3
Sam Vincent 57 48 69 17 4 184 3.2
Sly Williams 6 15 2 1 1 17 2.8
Rick Carlisle 77 77 104 19 4 199 2.6
Greg Kite 64 128 17 3 28 83 1.3

אז למה היא באמת גדולה?

 

*קבוצה עם 5 שחקני היכל התהילה…

*קבוצה שמפסידה רק משחק בית אחד…

*קבוצה שמסיימת עונה עם 68 נצחונות…

*קבוצה עם הפרונטליין החזק ובגדול בהסטוריה עם לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פריש…

*ושהמחליף של הפרונטליין הזה הוא ביל וולטון…

*קבוצה שמפסידה רק 3 משחקים בכל הפלייאוף…

וקבוצה שמנצחת את יוסטון רוקטס עם חאכים אולג'ואן, רלף סמפסון, ג'ון לוקאס, רודני מקריי, ולואיס פלויד 2-4 בגמר…

חייבת להיות גדולה!

 

המץ' אפ נגד מיאמי?

*דניס ג'ונסון עושה קציצות ממריו צ'אלמרס

*דוויין ווייד מתעלה במקצת על דני איינג'

*לארי בירד מלמד את לברון מאיזה צד משתין הדג

*קווין מקהייל אוכל את שיין בטייה

*רוברט פאריש מסתכל על כריס בוש מלמעלה

ספסל: ביל וולטון אמרנו? לא צריך יותר.

וריי אלן? סקוט וודמן לא נופל ממנו בהרבה (אם בכלל), והוא גבוה יותר עם כניסה הרבה יותר טובה לסל, ואם חייבים לשמור עליו ריק קרלייל הוא אחת הקרציות המעצבנות ביותר בהגנה של ה-NBA.

הסלטיקס מנצחת 0-4 בהפרש ממוצע של 18!

תם ונישלם.

 

ויינברג מיאמי 2012-3

ב-NBA תמיד היו שלשות של שחקנים שהיו מעל כולם. 3 שחקנים, מה-20 הטובים בליגה בזמנו, שהרכיבו קבוצה אחת והלכו כל הדרך לאליפות. זה התחיל עוד בסיקסטיז, עם הלייקרס של ווסט, ביילור וצ'מברליין, המשיך כל הדרך לסבנטיז (ג'ו ג'ו וויט, ג'ון הבליצ'ק ודייב קאונס שהביאו 2 אליפויות ב-3 שנים לבוסטון), לאייטיז (מג'יק, וורת'י וקארים), לניינטיז (ג'ורדן, פיפן והוראס גרנט) וקיים גם היום (פארקר, מאנו, דאנקן).
מכל השלשות הגדולות (שזכו באליפות אחת לפחות) שה-NBA ראתה, יש שתי שלשות שבולטות מעל כולן. שלשות שבכל שנה שהן היו ביחד, סיימו את העונה בשלב המאוחר ביותר שקיים (הגמר). שלשה אחת כזאת היא מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן ודניס רודמן, שלשה שכוללת את השחקן הגדול בהיסטוריה, ועוד 2 אגדות. הם שיחקו ביחד מ-1996 עד 1998, והגיעו ל-3 אליפויות. השלשה השנייה שתואמת הגדרה זו היא דווין וויד, לברון ג'יימס וכריס בוש. ב-4 העונות בהן שיחקו ביחד, הטריו הזה הגיע לגמר האנ.בי.איי, והיה מרחק מזגן מקולקל אחד מטריפיט. זה בלתי נתפס.

בלי קשר לעובדות היבשות, למיאמי 11-14 הייתה השפעה עצומה על הליגה. הקבוצה הראשונה שהציגה חמישייה עם 5 צלפים על המגרש, והפכה את ה-pace and space, קצב וריווח (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב) לשיטה התקפית של ממש. זה היה היסוד בשיטה שנפוצה היום כמו פטריות אחרי הגשם בליגה. הכל התחיל במיאמי.

בכתבה הזאת נתמקד במיאמי של 2012-13, הקבוצה הגדולה ביותר שמיאמי העמידו. 66 ניצחונות, אליפות (מן הסתם), ו-27 ניצחונות ברציפות, הישג ענק שנדבר עליו מאוחר יותר. זאת הייתה העונה המלאה הראשונה (ב-2011/12 היו 66 משחקים) של מיאמי עם לברון ובוש שנגמרה באליפות.

ואלה שמות:

נתחיל מהכוכב הבלתי מעורער של העונה הזאת (והשושלת של מיאמי), לברון ג'יימס. עם כל השנאה (המוצדקת, חלקית) אליו, הוא היה הלב החי של השושלת הזאת. לברון חזק מספיק בשביל לשחק בכל עמדה, ותפקודו כפאוור פורוורד יצר את שיטת הריווח של ספולסטרה במיאמי (דיברנו עליה קודם). באותה עונה הוא נתן ממוצעים של 26 נק', 7.3 אס' ו-8 ריב' בערב, כמעט טריפל דאבל. כשמוסיפים לזה 1.7 חט' למשחק, מבינים כמה הוא היה בלתי ניתן לעצירה.

לידו היה את דווין וויד, האיש נטול הברכיים ששימש כמנהיג של מיאמי לצד ג'יימס. הוא היה סייד קיק מצויין (21 נק', 5 אס', 5 ריב' למשחק), ולעתים נטל את ההובלה כשהקינג תפס יום רע, והצליח לשמש כמספר 2 ביעילות שבה תפקד כשחקן המוביל של מיאמי 2006, אלופת עבר אחרת.

את הצמד הזה השלים הדינוזאור, כריס בוש. ממוצעיו לא היו מרשימים באותה עונה ביחס לשנים קודמות (16.6 נק', 6.8 ריב'), אבל הוא היה סנטר טוב, למרות שנולד-וימות-כפאוור פורוורד. תראו לי עוד סנטרים שקולעים ב-53% מהמיד ריינג'.

מריו צ'למרס, שידע לפנות יפה את הדרך לוויד ולברון ולהוביל כדור בעת הצורך, ואודוניס האסלם, נגר שנתן 120% מעצמו על המגרש בכל משחק, השלימו את החמישייה. מהספסל בלטו ריי אלן, חבר היכל התהילה נוסף ששיחק במיאמי בערוב ימיו, מייק מילר שהיה שחקן כדורסל לא רע לפני שהחל לשמש כקולב של לברון, וצמד פורוורדים מזדקנים חביב בשם שין באטייה וראשרד לואיס. את הסגל השלים נוריס קול המהיר והלא יציב.

אז למה היא כל כך גדולה?

את הטיעון של ארבעת הגמרים ב-4 שנים כבר כתבתי, ומספר הגמרים (והאליפויות) היה עולה במידה ולברון היה נשאר בקבוצה. עכשיו בואו נדבר על רצפי ניצחונות. כל רצפי הניצחונות הארוכים (מעל 15) של קבוצות NBA נגמרו בתחילת מרץ לכל המאוחר, להוציא 2 רצפים של סן אנטוניו ואחד של פורטלנד מ-1990/91.
זה די הגיוני, בהתחשב בזה שעם עייפות סוף העונה יותר קשה להשיג הרבה ניצחונות ברצף, וכולם רוצים שהעונה תגמר והפלייאוף יתחיל. עכשיו, עם כל זה, מיאמי 2012/13 באו וניצחו 27 פעמים ברצף, כשההפסד הראשון מגיע ב-27 במרץ, 5 דקות לפני הפלייאוף. זה בלתי נתפס, ורק הקבוצות הגדולות באמת עשו רצפים כאלו (בלי הטריק של לקחת ניצחונות מהעונה הקודמת). ומיאמי 2013 עשו את זה.

בנוסף, הם ניצחו באחד הגמרים הגדולים בתולדות ה-NBA, ולא פגשו קבוצה שהורכבה מחאכים אולג'ואן הצעיר מדי וראלף סמפסון בשנה הבריאה היחידה בקריירה (וזהו, בגדול). קצרה היריעה מלפרט על כל הסדרה הזאת, מהתבוסה ב-36 הפרש עד לחזרה למיאמי בפיגור 3-2, הזריקה המדהימה של ריי אלן והפיכת הסדרה לאליפות שנייה ברציפות של מיאמי. זאת עוד סיבה שמתארת למה הם היו כל כך טובים.

מצ'-אפ מול בוסטון 1986

נכון, היה להם את לארי בירד, קווין מקהייל, רוברט פאריש, דני איינג', דניס ג'ונסון, ביל וולטון, סדריק מקסוול ועוד כל מיני אגדות קיימות ולא קיימות, אבל דוגרי, אתם חושבים שהם ינצחו את מיאמי? קבוצה שזרקה 4.8 שלשות במשחק, לעומת 22 (שנקלעו באחוז גבוה יותר), לא תצליח לנצח בכזאת קלות. מיאמי ישרפו אותם מרחוק, לברון יעשה לבירד את המוות בהגנה, ו-וויד 2013 עדיף על דניס ג'ונסון 1986, בהרבה, וכל קשישי הסלטיקס לא יצליחו לעמוד בקצב של מיאמי במשך 48 דקות לאורך 7 משחקים. כל זה יספיק מול קבוצה שהייתה צריכה לכבות את המזגן, להשתמש בטריקים שפלים ולהודות לאלוהים כמה פעמים ביום שלא היו צריכים לפגוש את הבאד בויז, פילדלפיה והלייקרס בשביל להצליח לקושש אליפות שלישית במספר.

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 137 תגובות

  1. מומי שונא בוסטון אבל יותר שונא את מיאמי
    זה כמו לבחור בין ביקור של חמותך לסוף שבוע לסוף שבוע באבו כביר
    ללא ספק הדוקטור ובירד בנוקאאוט

    1. כל הזכיות של הפתיח שמורות לי 🙂

      אני מסיר את הכובע בפני מנחם ורועי על דו קרב משובח
      הקטע של מנחם מהגאונים והטובים שהיו באתר אי פעם , קראתי אותו 4-5 פעמים ולא נרגעתי

      הגעתי למסקנה מנחם בדו קרב ינצח גם עם פילדפיה של הינקי את הבולס של ג'ורדן
      לא נותר לכולנו אלא להנות מהפוסט הגאוני של מנחם

  2. נהדר .
    מנחם כתבת נפלא.
    רועי גם אתה בהחלט הרשמת .
    בכל זאת מנחם ובוסטון 86 מנצחת 2-4.
    וייד עולה על איינג' לארי של 86 עדיף במקצת על לברון .
    פאריש טורף בלי מלח את בוש.
    ו הצוות המסייע של בוסטון טוב בהרבה .

    1. בירד ב-86 היה עדיף יותר מאשר במקצת מחברון כי הוא היה גאון כדורסל גדול יותר ומנהיג גדול יותר ומנצח גדול יותר ועשה את השחקנים שסביבו לטובים יותר במידה רבה יותר וקלעי גדול יותר וריבאונדר גדול יותר ולא פחות גדול אם לא יותר בהגנה קבוצתית. במכלול היכולות והתכונות בירד טוב יותר באופן ברור גם אם לא בפער גדול.

  3. בוסטון ביג טיים
    הפרונט ליין הטוב בהיסטוריה מול בוש והאסלם ?
    בירד באינטלגציית המשחק שלו היה מתעלה על לברון

    אם אני חושב על קבוצה מהעבר שמסוגלת לשחק גם כיום אז זו בוסטון
    DJ איינג' ובירד היו גאנרים שיכלו בקלות להסתגל למשחק השלשות של היום , הם היו אפילו נהנהים מזה . הגנתית והתקפית בוסטון

    סוויפ ירוק , נראה אותם בשיא גם מול הבולס והלייקרס

  4. כל מי שהצביע לבוסטון כאילו הגיש בקשה למנות לו אפוטרופוס בגין נזק מוחי.

    מיאמי.

    1. אחי , אתה לא בכיוון
      בוסטון זו אחת החמישיות הגדולות בהיסטוריה שמסוגלת לשחק בכל עידן מול כל קבוצה ולנצח ( ביג טיים )
      אני מוכן לאבד אונה ולו רק לחזות בלארי בירד משחק כדורסל ( את האונה השנייה אני שומר למג'יק וקארים )

      1. אתה צריך לעשות הפרדה בין גדולה היסטורית לבין "מסוגלת לשחק בכל עידן מול כל קבוצה ולנצח", זה לא אותו דבר.

        קארל לואיס (מסומם) יותר גדול היסטורית מכל אתלט היום, אבל כל ראנר היום היה מנצח את הכושר,,היכולות, האימונים(והסמים) איתם הוא היה בא במכונת זמן משנות ה80. מאוד פשוט.

        1. זה תגובה שהגיבו לי שטענתי בדיוק את מה שטענת:
          תראה, כל אדם היום היה נחשב גאון מדהים במאה ה-12, בגלל שאנחנו מסוגלים לעשות את הבלתי יאמן – לקרוא עם שפתיים סגורות. ובשקט. זה לא מוריד מדברים מוצלחים שכן נעשו באותה תקופה, שעדיין ניתן להשוות אותם לדברים שנעשים היום. זה ברור שהספורט התקדם וימשיך כנראה להתקדם עם הזמן, אבל ההנחה במשחקון הזה היא שיש "פקטור" לקבוצות מתקופות אחרות שישווה את תנאי הפתיחה. כלומר – כנראה שעירוני קרית גת של היום הייתה מנצחת את הרוצ'סטר רויאלס, אבל מי מביניהן היא הקבוצה הגדולה יותר?

          1. התגובה שהגיבו לך לא נכונה בעליל, עזוב את העובדה הפשוטה שברור שידעו במאה ה12 לקרוא בשפתיים סגורות (אתה מדמיין את הרמב"ם כושל בזה ?) אלא שציידים לקטים מלפני אלפיי שנים רכשו כמות ידע, ויכולת לרכישת ידע גבוהה משלנו. כל צייד לקט היום היה יכול להוציא דוקטורט בהמון תחומים (למשל בוטניקה) מהסיבה הפשוטה שהחברה לא הגבילה אותם למקצוע אחד.

          2. תראה לי אומן אחד היום שמתקרב לשיאים של דה וינצ'י. עד היום לא המדע לא מבין איך בנו את הפפירמידות. אני יכול לתת עוד דוגמאות.

            לא צריך לערבב ספורט יחד עם כל היבטיי החיים.

          3. בן שחור, טעיתי בתקופה, בהפרש די גדול, אבל הרעיון מאחוריו נכון. מדובר היה במאה ה-4, כשאמברוזיוס היה האדם המתועד הראשון שהצליח לקרוא בשפתיים סגורות:
            When [Ambrose] read, his eyes scanned the page and his heart sought out the meaning, but his voice was silent and his tongue was still. Anyone could approach him freely and guests were not commonly announced, so that often, when we came to visit him, we found him reading like this in silence, for he never read aloud.
            אם הרמב"ם היה נולד כמה מאות שנים קודם, גם הוא, כנראה, לא היה קורא בשקט, לא בגלל שהוא היה כושל בזה, אלא בגלל שהוא פשוט לא היה חושב על אופציה שכזו. הוא לא היה חכם יותר או פחות, פשוט היו פחות אופציות שעומדות בפניו.

        2. איזה גיבוב של שטויות
          בירד מסומם ? דני אינינג ? מקהייל ? מה הקשר של קרל לואיס ?
          בולט מנצח כל אצן בכל עידן
          זו אחת התגובות הכי פחות חכמות שלך וזה בעדינות
          בוסטון גם גדולה היסטורית וגם גדולה בכלל
          אנד אוף סטורי

          1. בולט היה מנצח היום אבל כנראה עוד 30 שנה הוא לא היה נכנס לעשיריה הראשונה, הכדורסל התפתח ולסלטיק של שנות ה80 אין סיכוי נגד שום קבוצה של היום (בירד יכול להיות היום מקסימום וזה בשיאו קייל קורבר אז הוא נחשב לשחקן הטוב בעולם) אנחנו משווים פה אם יש פקטור שנותן להם אותה נקודת פתיחה ולכן בוסטון לוקחים.

            זהתגובה שהגיבו לי שטענתי בדיוק את מה שטענת:
            תראה, כל אדם היום היה נחשב גאון מדהים במאה ה-12, בגלל שאנחנו מסוגלים לעשות את הבלתי יאמן – לקרוא עם שפתיים סגורות. ובשקט. זה לא מוריד מדברים מוצלחים שכן נעשו באותה תקופה, שעדיין ניתן להשוות אותם לדברים שנעשים היום. זה ברור שהספורט התקדם וימשיך כנראה להתקדם עם הזמן, אבל ההנחה במשחקון הזה היא שיש "פקטור" לקבוצות מתקופות אחרות שישווה את תנאי הפתיחה. כלומר – כנראה שעירוני קרית גת של היום הייתה מנצחת את הרוצ'סטר רויאלס, אבל מי מביניהן היא הקבוצה הגדולה יותר?

          2. הכדורסל אז היה פרמטיבי, ההתקפה של בוסטון של אז שנחשבת ללא אנוכית הייתה מסירה לאותיוץ בירד מקהייל פאריש וזהו. יוסיין בולט הוא השיא של ימינו (בדיוק שכמו שקרל לואיס היה השיא של אז)

          3. איפה ראית שהם מדברים על נתוני פתיחה שווים ? לפי הבנתי מדובר על קיום משחק או סדרה כשכל קבוצה ביכולות המקוריות שלה.

          4. זה לא קיום משחק אלה מי קבוצה גדולה יותר בראי ההיסטוריה, בקיום משחק מיאמי היו מדיחים אותם בסוויפ אם הפרשים של 40 מינימום, לגבי המדע הדוגמה הזאת נכונה חלקית כשתומס אדיסון המציא את הנורה הוא נחשב גאון, אותו דבר בקשר לבל, בכל תחום התפתחנו המון כמובן שלכל כלל יש יוצאים מהכלל (הפרמידות דה וינצי…) אבל כך גם בספורט (סקרטייט, פלו גו…). במאה ה12 אנשים היו הרבה פחות חכמים מאשר היום.

          5. על פי מה אתה קובע שבמאה ה12 או בימי הציידים לקטים אנשים היו פחות חכמים ?

            אבולוציה ? כי כאן אתה צריך להכניס למשוואה את הפילוסוף רוסו ("האדם נולד בין חורין, אך בכל מקום הוא כבול בשרשראות")

            למה אני מתכוון, כנראה שאבולוציונית המוח בתנאי מעבדה היה צריך להתפתח עם השנים, אך עקב התבטלותו של האינדיווידואל אל מול החברה הוא הופך להיות יותר ויותר טיפש.)

            תדמיין את דה וינצ'י של אז עם כל הסחות הדעת של היום. יש מצב שהיום היו רושמים לו ריטלין…

          6. על פי ספרו של ההיסטוריון יובל נוח הררי "קיצור תולדות האנושות" לא רק שאנחנו לא יותר חכמים מאבותינו הקדומים, אלא כנראה יותר טיפשים. אנחנו מקריבים את האינדיווידואל שיהפוך להיות בורג קטן במערכת (למשל פקיד) על מנת שהחברה תשגשג יותר. בימי הציידים לקטים כמעט ולא היית שורף 8 שעות במשמרת ואז חותך הבייתה להגיב איזו תגובה מפגרת באתר הופס ואז צופה במשחק שעות + פרסומות שמטמטמות לך את המוח. לגורם הסביבתי יש השפעה עצומה. שוב, תדמיין את מוצארט מנסה להלחין כשברקע רעשיי הטלוויזיה.

          7. המדע שהתפתח, הרפואה, תוחלת החייים, האפשרות לדבר עם אנשים מבלי להיות לידם כל זה האבולציה פיתחה, דה וינצי ומוצארט היו גאונים, אבל היום ניתן לחקות את השיטות שלהם בקלות ומשתמשין בשיטות חדשות, פעם האנשים השתמשו יותר בראש כדי לשרוד, היום המדע איפשר לך להסתמך עליו לחלוטין. בימי הציידים כנראה שהייתה מת בגיל 30 הוא שהיו משעבדים אותך.

          8. אתה מדבר מחוסר ידע. כל מה שאתה יכול לעשות היום נובע מכך שאתה עומד על כתפיי ענקים.

            בדיוק כמו שלברון יותר טוב מבירד אך לא בהכרח יותר חכם או מוכשר ממנו. שפר מזלו והוא נולד היום. כך הוא יכול להנות מסטרואידים וסמים יותר טובים…

            הרבה מלחינים קלאסיים מתו בגיל 30 (שופן מוצארט וכ"ן) האם הם פחות חכמים בגלל זה ? לא.

            תפנה אותי בבקשה למקור ידע אחד שתומך במה שאתה טוען. אני יכול לתת לך כמה משלי.

          9. הסלטיקס של אז זה בטהובן. זה מוצרט. זה רמברנט. זה ואן-גוך. כמו שהיום אין גאונים כמוהם במוסיקה וציור, ככה אין גאונים כמו מייקל ג'ורדןמ ולארי בירד.
            אבל כל הג'וני'ם הללו שלא מבינים בכלל דברים שאנחנו ראינו במו עינינו, לא מבינים.
            נבחרת החלום של 1992 היתה מכניסה 30 הפרש לנבחרת של היום.
            ואני לא מבין את החוצפה של ג'ון לכנות את קרל לואיס "מסומם" כשמעולם לא נמצא דבר אחד אסור בדמו.
            אבל הוא חסר הבנה כמו רבים המאמינים ש-'סמים' משפרים יכולת גופנית. הם רק מפריעים.
            סטרואידים אנבוליים זה סיפור אחר, אבל הואתמיד נמצא נקי. גם פלו-ג'ו לא ניצפסה, אז היא 'נקייה'. אני אמריקאי. אני חי באמונה שאתה חף מפשע עד שאתה נמצא אשם.

          10. גם פרידריך גאוס היה גאון, אני עדיין מהמר על לברון באחד על אחד.

            מזל שאתה לא יכול לראות את החלומות של 92 מול החלומות של היום, זה היה שובר לך את הלב.

            https://www.youtube.com/watch?v=F04etMA6bgk

            http://www.theguardian.com/sport/2003/apr/24/athletics.duncanmackay

            ההתנצלות התקבלה.

          11. "מר מנחם היקר": אין לך כל מושג! בירד היה גאון כדורסל יותר מגל שחקן היום והיה גם היום יכול להיות הטוב ביותר.

        3. הטענה שלך דומה לשלי, וכנראה לא הסברתי נכון אם היה פקטור שמשווה תנאי פתיחה אנחנו לא בהכרך חכמים יותר מאלה במאה ה12 או אתלטים מהם.

  5. מנחם פוסט תענוג, רועי למרות כתיבה משובחת אין סיכוי להתחרות עם כתבב עם ותק של 50 שנה, אבל רק טעות קטנה יש לך ולרועי לברון טוב מבירד כמעט בכל פרמטר (חוץ מקליעה מ3),ונחשב כבר היום לsf הגדול מכולם, עם כל האהבה שיש לי לבירד וכל הנוסטלגיה צריך לומר את האמת. לגבי וולטון הוא באותה תקופה הוא היה גמור, וויד מתעלה בהרבה על גונסון, ( ההנחה במשחקון הזה היא שיש "פקטור" לקבוצות מתקופות אחרות שישווה את תנאי הפתיחה.) ולכן אין מנוס מלהכתיר את בוסטון לטובה יותר אבל ממש לא ב4-0 אלא ב4-3 צמוד מאוד בגלל הייתרון של פאריש ומקהייל. בנוסף לכך עם מיאמי היו משחקים בגארדן המיתולגי (ולא Td Bank Garden של ימינו) הם היו משתינים מפחד, אלילת המזל לא הפסיקה להגן שם על בוסטון ועם הקהל המשוגע שיש להם (היו הקהל הטוב ביותר באותה תקופה, דבר שהיום שייך לגולדן סטייט).

    1. לברון בשום אופן לא טוב כלארי. ראיתי את שניהם במאה משחקים לפחות, ומשורה ראשונה על המגרש. אני יודע על מה אני מדבר. אפילו הסטטיסטיקה של לארי טובה יותר, ובעיקר ריבאונדים, ואליפויות.

      1. כל כך נכון מנחם, ללפלופ אין חצי מ-I.Q הכדורסל של לארי , למיאמי אין שום יתרון על הסלטיקס תסתכלו מתחת לסלים כריסטינה בוש מול מקהייל/פאריש או וולטון הוא לא היה סוגר 15 נק׳ לערב מולם והיה חוטף פיצוצים כמו שלא חטף מעולם… אפילו העמדה שכביכול יש למיאמי יתרון בה של וויד מול איינג׳ זה יתרון ממש לא מובהק ,איינג׳ על אף לבנבנותו החיצונית היה פיזי ואתלטי מאוד מול וויד המתבגר של אותה עונה הוא בהחלט שומר מאצ׳אפ ראוי. הולך לגמרי עם ההימור של מנחם אולי איזו התעלות של לפלופ +וויד יחד ויום קליעה מטורף של אלן לזכר ימיו כסלטיקס הייתה מסדרת למיאמי ניצחון אחד בשביל הכבוד

    2. אין כל מושג לארי היה טוב יותר כמנהיג וכווינר וכגאון כדורסל וכעושה השחקנים שסביבו לטובים יותר וכקלעי מרחוק ומהקואליציה וכריבאונדר ולא פחות טוב אם לא יותר בהגנה קבוצתית.

      1. לארי לא יכל לשיק עם הפיזיות והאתלטיות והטכניקה של היום וההגנות החכמות והחזקות יותר. לארי שנחשב לצלף הטוב בתקופתו היה נחשב לצלף בינוני היום (קלע קצת מעל 100 שלושת בעונה), אם כל האהבה לנוסטלגיה שיש אם תסתכל על משחקים משנות ה80 (הייתי במאות משחקים עם הלייקרס) אפשר להכניס אותם ישירות לשאקטינג א פול.

        1. ההשואה שלך לקייל קורבר פשוט הזויה, את הקילר אניסטינקט שיש ללארי אין לקורבר וזה שלארי לא זרק הרבה שלשות לא אומר שהוא לא יכל, הרי אחוזים טובים היו לו. פשוט קו ה3 היה יחסית חדש ולא היו רגילים לזרוק משם 10 פעמים במשחק כמו קארי.

  6. 2 הצדדים טענו יפה. לבוסטון רוסטר מרשים יותר, אך זה הגיוני שכן נבנה ללא הגבלת תקרת שכר. מצד שני, ההטייה התקופתית מבחינת בגנון המשחק והאתלטיות לצד היט.
    כמו שהבן של דרש, אם היו אשכרה מקיימים סדרה, זה היה הולך להיט ודי קל (אבל זה נכון כמעט לגבי כל צמד אלופות בהפרש של 25-30 שנים).
    כובן שרובנו (כולל אלה שהיו בגיל המתאים וראו בזמן אמת ולא ביו-טיוב) נחשפו רק להיילייטס של בוסטון אבל לכל המשחקים של מיאמי וגם זה משחק תפקיד חשוב.

  7. מבריק!
    סחתין רועי, אני לא הייתי מוכן להכנס עם מנחם לזירה…

    ובכל הקשור לבחירה –
    ההשוואה בין קבוצות מעידנים שונים לא יכולה להיות כאילו ה-2 משחקות אחת נגד השנייה כיום.
    מספיק להשוואות את התוצאות של מיטב האתלטים מאולימפיאדת 84' לתוצאות כיום – ברור שישנה התקדמות תמידית.

    ההשוואה היא איזו קבוצה "גדולה יותר" – ואז התשובה ברורה. בוסטון.
    ואני לא צריך לנמק – מנחם עשה את זה טוב בהרבה.

    1. ההשוואה היא לא מי יותר "גדולה". (וגם על זה ניתן להתווכח, עברו רק שנתיים מהסמול בול של מיאמי וכבר ניתן לראות את הכיוון והשינוי העצום שהיא הכניסה לליגה)

      מנחם אשכרה טוען שבסדרה דמיונית בין ה 2, בוסטון מנצחת. והוא עוד עושה מאץ 'אפים…

      "המץ' אפ נגד מיאמי?
      *דניס ג'ונסון עושה קציצות ממריו צ'אלמרס
      *דוויין ווייד מתעלה במקצת על דני איינג'
      *לארי בירד מלמד את לברון מאיזה צד משתין הדג
      *קווין מקהייל אוכל את שיין בטייה
      *רוברט פאריש מסתכל על כריס בוש מלמעלה
      ספסל: ביל וולטון אמרנו? לא צריך יותר.
      וריי אלן? סקוט וודמן לא נופל ממנו בהרבה (אם בכלל), והוא גבוה יותר עם כניסה הרבה יותר טובה לסל, ואם חייבים לשמור עליו ריק קרלייל הוא אחת הקרציות המעצבנות ביותר בהגנה של ה-NBA.
      הסלטיקס מנצחת 0-4 בהפרש ממוצע של 18!
      תם ונישלם."

      1. אילו לא חזיתי בבוסטון לפחות 100 פעמים, ובמיאמי איזה 200 פעמים בעשר שנים שגרתי שם, לא הייתי כותב בבטחון כזה.

      2. במאצ' אפ ישיר – אין לסלטיקס תשובה ללברון ולווייד. יותר מדי כוח ואתלטיות.
        גם עם כמות הקלעים של מיאמי הסלטיקס היו מתקשים להתמודד.
        אבל לטעמי, השוואה היפותטית שכזו היא חסרת תועלת ותוחלת.

        אבל במבחן "הקבוצה הגדולה" – 3 אליפויות, התחרות עם הלייקרס והסיקסרס, ובעיקר התחושה של האוהדים שאי אפשר לנצח בבוסטון,
        נותנים (לדעתי) את הניצחון לסלטיקס.

        יש קבוצות שכאשר אתה צופה בהן משחקות, אתה "מרגיש" שהן קבוצות היסטוריות.
        הסלטיקס של 86', הלייקרס של 87', הבולס של 96'.
        גם גולדן סטייט של השנה מרגישה כזו (עדיין מוקדם, אני יודע)
        וזה ההבדל הגדול ביותר (שוב, לדעתי ולתחושתי) בין ה-2

  8. היו דברים רבים שההווה לא הצליח לשחזר: קומפוזיטור כבטהובן. צייר כרמברנט. פיזיקאי כאיינשטיין. סוס כסקרטרייט. מתאגרף כמוחמד עלי. שחקן כדורסל כמייקל ג'ורדן. קבוצת כדורסל כמו הדרים טים 1992. קוסם כהודיני. שחקן קולנוע כלורנס אוליבייה (או אורסון וולס, או מרלון ברנדו), או שחקנית קולנוע כאינגריד ברגמן (אולי מריל סטריפ) או קטרין הפבורן, או אוליביה דה-הבילנד, או בטי דייויס, או ברברה סטיינבאק.

    1. מנחם כפרה, הרי ראית שטענתי שאנו לא יותר חכמים מבעבר, אז כל הדוגמאות האלו לא רלוונטיות.

      קח לדוגמא את בובי פישר. אם הוא היה מגיע להתחרות עם הידע והרפרטואר פתיחות שחמט של שנות ה60 וה70 בהן התמודד, הוא היה מפסיד לכל רב אומן זוטר היום. אבל אם הוא היה נולד למציאות של היום, עם כל הידע התאורטי שקיים בזכות המחשבים, אני מאמין שהוא היה טוחן את קספרוב ועושה ממנו קרטושקה וממגנוס קרלסן מאכל ויקינגי כלשהוא. זה כל ההבדל.

  9. רועי ההישג הגדול שלך הוא שקראתי את החלק שלך.
    אבל לא ממש לעומק.
    הסלטיקס ההיא קבוצה כל כך יפה ומיתולוגית ומעוררת אמפטיה שלשים אותה מול אוסף הארוגנטים השנואים של מיאמי זה פשוט לא הוגן. שלא לדבר על הכישרון, הקבוצתיות, העומק והגובה.
    אבל ניסית, וכל הכבוד שניסיתי.
    ועדיין בוסטון אוכלים את מיאמי ומגחכים על מי שהעיז לחשוב שזאת קבוצה היסטורית.

  10. כל הכבוד על דו קרב מעניין אבל סורי רועי, מנחם הביא אותה בנוקאוט כמעט מרשים כמו מה שעשו לראוזי – סלטיקס בקלות!

  11. דבר נוסף שלדעתי נותן ניצחון לסלטיקס שהאליפות הזאת הייתה צריכה ללכת לסן אנטוניו.. אני זוכר את המשחק הזה טוב מאוד. צפיתי בו יחד עם חברים לאחר מסיבה ופשוט הגיע לסן אנטוניו!

    1. למה "הגיע" לסן אנטוניו?
      זה לא שהשופטים מכרו את המשחק לטובת ההיט,
      או שמיאמי עלו למגרש במטרה לפוצץ את שחקני הספרס,
      אפילו המזגנים עבדו כראוי לאורך כל הסדרה.

      גם אני בחרתי בסלטיקס, אבל לצורך הויכוח – ההיט בהפרש לפני יוטה 98' שבדרך פלא עברו את לייקרס 72'.

      1. אני כבר העליתי את האפשרות לבצע בדיקת חומרים אסורים לשתי הקבוצות וסורבתי.
        נראה לי שזה עניין ל….
        זכות הציבור לדעת!

        איפה כל הקונספירטורים כשבאמת צריך אותם??

  12. מה פרימיטיבי בלהכניס כדור לאותיות כשיש לך שחקנים כמו בירד וולטון פאריש מקהייל? כריס בוש היה יוצא בחמש עבירות אחרי רבע שעה, המשחק נהיה צמוד למרות ההבדל העצום ביכולת האתלטית, ואז מגיעים לרגעי ההכרעה: בצד אחד רק וייד מתפקד, בצד השני כולם מתפקדים. ויש אחד, מגדולי הקלוזרים אי פעם, הציפור. גיים, סט, מאץ'.

    1. בוש היה יוצא בשן ועין ועם הרבה דמעות.
      מקהייל ופאריש היו קו קדמי שתמיד העדיף שהיריב ייצא עם לסת שבורה ובכי ולא בעבירות.
      זה פשוט מבהיר את הנקודה יותר טוב מסתם עוד שריקה של דיק בווטה.

      1. קבוצה מדהימה, הסלטיקס של 86',
        אבל בהשוואה דימיונית של מאצ' אפ מול ההיט?
        אין להם סיכוי.
        מי שומר על ווייד?
        והמחשבה שהם מסוגלים מול האתלטיות והכוח של התקפת המעבר של ההיט, היא בכלל פנטזיונרית.
        הכדורסל שונה – ההגנות הרבה יותר חזקות (וחכמות), הקליעה מבחוץ טובה בהרבה, השחקנים מאומנים יותר ובכושר גבוה יותר.

        אין דרך, ואין צורך להציב את 2 הקבוצות למשחק דמיוני בין ה-2.
        זה קצת כמו לומר שסקיפיו אפריקנוס הוא לא מגדולי המצביאים שההיסטוריה ראתה, בגלל שהלגיון שלו היה מפסיד במלחמה מול כל פלוגת חי"ר שהיא…

  13. גיא, ההשוואה היא לא איזה קבוצה יותר גדולה, כי אז פשוט נספור אליפויות.
    השאלה היא איזה קבוצה מנצחת בהטוב מ-7 (כמובן שהכל היפותטי).
    דני איינג' היה שומר מצויין על וויד ובירד על לברון.
    בכלל, להגיד שלבוסטון הייתה בעיה עם הפיזיות של וויד ולברון? הרי מתחת לסל יחכו להם שלושה ענקים שלא מפחדים להרביץ
    היתרון הגדול ביותר של בוסטון על מיאמי הוא בכלל קווין מקהיל, שני רק לאולג'ואן במגוון התנועות בפוסט.
    סידרה כזו הייתה נגמרת 4-2 לבוסטון מקסימום, עם יתרון של 15 ריבאונדים כל משחק

    1. לספור אליפויות זה לא מספיק,
      בגלל שאין דינה של האליפות של סיאטל ב-79' או של הבולטס ב-78' כדינה של האליפות של פידלפיה ב-83' –
      בגלל חוזק התחרות.
      והאליפויות של הלייקרס כאשר שיחקו במינסוטה היה פחות קשות להשגה מזכייה במערב ב-3 השנים האחרונות.

      למען הסר ספק – בוסטון 86' קבלה את הקול שלי, לארי בירד נמצא בסולם הפרטי שלי מעל לברון, וזה אחרי שיצא לי לראות לא מעט משחקים של 2 הקבוצות.

      אבל ב-86 ההגנות היו איטיות בהרבה, ופחות מתוחכמות בהמון.
      דני איינג' ודניס ג'ונסון נראים כמו שהם משחקים בהילוך איטי בהשוואה ללברון ודוויין וויד.
      הניתו של פאריש, מקהייל ובירד ביחד לא מגיע ללברון או ווייד אחד.
      וזה בסדר – ב-86' הניתור של הסנטר היה חשוב פחות מהקשיחות שלו.

      אין לי מושג כמה משחקים ראית מאותה תקופה, אבל אם ראית –
      תנסה להזכר במשחק המסירות לצבע והחוצה שהיה נהוג באותה תקופה – מול הגנות פרימטר אתלטיות כמו שנהוגות כיום, אין צורך בריבאונד – הכל נגמר בהתקפת מעבר אחרי איבודי כדור…

    1. אמרתי לך איזה קבוצה גדולה יותר בראי ההיסטוריה, היום בוסטון הגדולה של שנות ה80 הייתה מפסידה לכל קבוצה בהפרש עצום, ולארי יכול להיות קייל קורבר (וזה בשיאו ואני גם מגזים), כיף להיזכר בנוסטלגיה אבל לבוסטון אין סיכוי היום.

  14. אני לא יכול להבין איך מי שראה את שתי הקבוצות יכול להכריע נגד בוסטון וזה אני אומר אחרי שנדהמתי והתענגתי מהאליפות המופלאה של וייד ב2005 ויש לי כבוד עצום ללברון. אבל הקבוצות לא באותה רמה בכלל.

  15. שאפו על דו קרב משובח ביותר. רועי, עשית כמיטב יכולתך אבל אין מה לעשות מול הסלטיקס. הפרונט ליין שלהם היה טוחן את האין צבע של מיאמי, ובצורת המשחק של היום בירד היה לוקח 8 שלשות כל משחק וגם קולע ב-40+ אחוז משם. נצחון קל לירוקים.

  16. מה שהכי מגניב זה שראיתי את השם של דייויד ת'רדקיל שם בספסל של הסלטיקס, אותו אחד ששיחק בהפועל תל אביב בתחילת שנות ה-90 ולא לקח למכבי אליפות. אהה וגם שיחק מסומם

  17. רועי ומנחם – שאפו.
    אנחנו עוסקים בקבוצות גדולות – אני לא נכנס שוב לדיון אבל הסטורית, הסלטיקס היתה גדולה יותר ואני בטוח שזה לא ישתנה גם עוד 20 שנה כשנדבר על ההיט גם מהזיכרון.

  18. להלן רשימה חלקית (נוספת) של ערכי ויקיפדיה שנכתבו במלואם או נערכו בחלקם על ידי אגף התעמולה של המוסד:
    משה בער בעק
    משה הירש
    פיגועי נובמבר 2015 בפריז
    אומץ (מושב)
    ישי שליסל
    בצלם
    מתווה הגז

  19. חבר'ה אי אפשר לדמיין משחק בין שתי קבוצות מתקופות שונות.
    גם אוקלהומה של היום הייתה מאכילה מרורים כמעט כל קבוצה מפעם כי זה פשוט כדורסל אחר.

    השאלה מי יותר גדולה ואין בכלל ספק שבוסטון היא אחת הגדולות אי פעם. הכל עניין יחסי.

    וכן.. אף אחד לא היה שומר על בירד ובטח לא על מקהייל ופאריש.
    שלא לדבר על המנהיגות והכימיה בסלטיקס לעומת השופוני במיאמי.

  20. כתוב מצוין.
    זאת הייתה יכולה להיות שחיטה של ממש. בוסטון היו עושים מהפלופרס הרכיכות חוכא ואיטלולה (גיא?). 4-0 מביש ומשפיל כאילו שחקנים בוגרים נגד תלמידי תיכון.
    בוסטון נעלים בהכל – יכולת אישית, משחק צוות, קשיחות ומראה חיצוני (בזה ההיט יפסידו לכל קבוצה בהיסטוריה).
    פשוט תענוג רק לחשוב על ההשפלה שהייתה מתרחשת לנגד עינינו.

  21. זה קצת לא פייר, כל ההשוואה הזאת כי נגררים פה לתקופות שונות וזה כבר דיון פילוסופי…הרי הכדורסל של היום זה לא הכדורסל של לפני 15 שנה, לא 20, לא 30 ולא 40 שנה, אז איך אפשר להשוות בכלל?
    יחידים הם השחקנים שהיית אומר עליהם שהם מסוגלים לשחק בכל תקופה בהיסטוריה של הכדורסל [או של כל ספורט, באופן כללי]

  22. אוסקאר רוברטסון מ-1962 היה יכול לככב היום בכל קבוצה בדיוק כפי שהיה (וישנם עוד הרבה אחרים, בעיקר כמעט כל הסנטרים של אז)

    1. מנחם ממש לא, אין שחקן משנות ה60 שיכל לשחק היום בליגה, אני זוכר את אוסקר (למרות שראיתי אותו שהוא בדמדומיו), אני לא אומר שאנחנו יותר כישרוניחם אבל הכדורסל התפתח ואוסקר ממציא הקרוסאובר עשה את זה ברמה פחותה מילד בן 10 (תוצאה של אבולציה).

      1. אני ראיתי אותו עושה טריפל דאבלים ממוצע לעונה, כשהוא עם ה-1.96 שלו היה אחד האתלטים הגדולים עד היום. רק מייקל ג'ורדן עלה עליו.

        1. אולי היה עושה טריפל דאבלים כמו משוגע, אבל אי פעם ראית אותו מכדרר ביד שמאל? לא. למה? כי הוא פשוט לא ידע איך לעשות את זה כמו שצריך, דבר שמלמדים היום בבית ספר יסודי.

  23. זו הכללה להגיד שאין שחקנים מתקופות קודמות שיכולים לשחק היום.
    שחקני עבר עם נתונים פיזיים טובים/קליעה טובה/מהירות יכולו בקלות לשחק ולהיות מצויינים גם היום
    התחלתי לראות NBA באמצע שנות השמונים ושחקנים כמו קרים, מג'יק, בירד, דר ג'י וכו היו מככבים גם היום.
    אל תשכח שהמדע והרפואה השתפרו מאד, כך שאם השחקנים הללו היו נולדים 30 שנה אחרי, הם היו הרבה יותר פיזיים.
    בירד היה יכול להיות יותר חזק ובטח עם פחות פציעות וקריירה ארוכה יותר

    1. אין לי ספק שקארים יכל לשחק כיום, ולהיות דומיננטי באותה המידה.
      כנ"ל מאג'יק והד"ר.

      אבל כשמשווים קבוצה מ-86' לקבוצה מ-2015 אי אפשר להתעלם מהעובדה שהכדורסל התפתח – ההכשרה, האימונים, הטיפולים. כולם ברמה גבוהה בהרבה.
      לכן אני טוען שההשוואה לא יכולה להיות במובן של "ביל וטד הביאו את החברה מ-86' בשביל להלחם נגד השטן (לברון)",
      בגלל שהשוואה שכזו לא הוגנת לקבוצה מ-86'. בדיוק כמו שקבוצה מ-56' תושפל על ידי הקבוצה מ-86'.

      הבדיקה של איזו קבוצה נמצאת על מדרגה גבוהה יותר ב-"פירמידת הגדולה" צריכה להיות על ידי השוואת מאזני הקבוצות, איכות התחרות, ההשפעה על איך שהמשחק נראה, והמרכיב החשוב ביותר – במי היה כיף יותר לצפות…

      ובבדיקה כזו, לדעתי הסלטיקס של 86' נמצאים במדרגה גבוהה בהרבה ממיאמי של 2013. (לדעתי – כמעט בשפיץ של הפירמידה)

  24. הסייג היחיד שיש לי לגבי אותה בוסטון של 86 לעומת מיאמי 13, הוא זהות הסגנית. גם רועי ציין זאת יפה.
    אין ספק שסן אנטוניו של 2013 היא סגנית הרבה יותר משמעותית מאשר יוסטון של 1986, שהייתה קבוצה שהתבססה על הקו הקדמי הצעיר של ״מגדלי התאומים״, מוכשר ככל שהיה – הוא היה הרבה לפני השיא שלו, שיא שלצערינו לא הגיע בשל הפציעות של סמפסון.

    הספרס של 2013 היא בהחלט סגנית חזקה – עובדה שרק שנה לאחר מכן, עם פחות או יותר אותו סגל, הם זכו באליפות.
    לדעתי הם אף מהווים סגנית חזקה יותר מיוטה של 98, אותה הילל יפה זעפרני בשבוע שעבר.

  25. את בוסטון כמובן שאני לא זכיתי לראות,
    אבל מיאמי הזאת היא הקבוצה מהטובות שכן ראיתי,ולכן גם הצבעתי לה…
    רצף נדיר של ניצחנות כאלו באמצע העונה? זה מדהים.
    ויש לה שם לפחות ארבעה שחקנים שיהיו hall of famers
    ריי אלן,לברון ג'יימס דווין וייד וכריס בוש…
    סדרת גמר ענקית מול הספרס…

  26. אי אפשר להתעלם מגדול של שחקנים
    צריך להניח שעם הכישרון שהיה להם הם היו מצליחים גם היום אתה לא יכול להגיד שלאר בירד היה קייל קורבר בשיאו כשאתה מגזים זה פשוט זלזול בגדולה של אחד מהשחקנים הכי טובים אי פעם

    1. לגמריי , ההשוואה לקורבר לא במקומה לחלוטין
      בירד היה שחקן עצום בכל דור שהוא היה משחק בו בגלל שהוא לא היה מבוסס על אתלטיות , הוא היה מספיק פיזי והייתה לו יד נקייה ו IQ כדורסל שלא ברא השטן
      לדעתי השחקנים הבאים יכלו לשחק בכל דור ולהיות הכי טובים בו –
      מייקל
      מג'יק
      בירד
      קארים
      קרל מלון
      בארקלי
      שאק
      האקים
      סטוקטון

      היה להם את זה ביג טיים

      1. שאקיל בשיאו היה השחקן הטוב ביותר שדרך על הפרקט. אבל בירד עם כל האהבה לא טוב מספיק, להיום (אם היה נולד היום זה משהו אחר) אבל הרמה השתפרה פלאים. קח את קרל לואיס (בראי ההיסטוריה הוא הגדול ביותר) אבל היום הוא לא היה נכנס לעשחריה. בוסטון היו חוטפים הפרש עצום מכמעט כל קבוצה בליגה. השחקנים היום הרבה יותר טכנים מהירים אתלטים קליעה טובה ובעלי חוכמת משחק (הידע של שנות השמונים קטן מאוד לעומת היום)…, ולכן עם כל הכבוד לנוסטלגיה צריך להציג את האמת.

        1. תגיד לי, אתה יודע שסמפרס ניצח אתפדרר השנה, בשנה שעברה, ולפני שנתיים, במדיסון סקוור גארדן במשחקי ראווה עם 200 אלף למנצח ו-100 אלף למפסיד?
          סמפרס נגד פדרר שיחקו עד עתה כל שנה ולפי הזכור לי סמפרס מוביל משהו כמו 2-10

  27. אני עם הבן השחור ו"מר מנחם" – בוסטון היתה אולי קבוצה גדולה יותר ובזה נצחונה. במשחק אמיתי של משחק בלי "פקטור התקופה" שיתקן את האיטיות וחוסר הכוח והתחכום שלהם ? מיאמי היו קורעים אותם 4-0. עצוב אבל ככה זה בחיים. התקדמנו בכל כך הרבה מובנים שאין מה להשוות. לצערי ההתקדמות עם הזמן היא בעיקר טכנית (טכנולוגיה, תזונה, אימוני כוח וכ"ו) אבל ספורט זה דבר פיסי וטכני ולא רוחני, רוח המועדון של בוסטון לא היתה מספיקה, סורי.

    1. נו פאקינג ווי
      קווין מקהייל פאריש דני אאינג' DJ ג'ונסון היו מתאימים גם לכדורסל של היום ,זה לא התקופה של מייקן וקוזי
      זה לא פרהיסטוריה אבל אם בוסטון הייתה צריכה להשען על שלשות לבירד ולאיינג' הייתה רלוונטיות גם היום
      קווין מק'הייל התחיל לתת קצת שלשות לקראת סוף הקריירה לדעתי הוא היה מסתגל למשחק ומחורר רשתתות משם

      שוכחים שעם כל הכבוד למימד הזמן יש את מימד הכשרון ובוסטון הייתה לא פחות מוכשרת
      איך אתה עוצר את בירד ? עם אודניס האסלם ? לבירד היה חוש לכדור שאי אפשר ללמד בשום בית ספר

      1. הכשרון של שחקני בוסטון היה אחד בדורו אבל אם היית לוקח אותם בגיל 30+ מול מיאמי הם לא היו מספיק אתלטיים. אם היית מחזיר אותם לתקופתנו ומאכיל ומאמן אותם מגיל צעיר היית מקבל שוב אלופים.

    2. אתה טועה בהחלט. ב-1985 האתלטים היו כמו היום, ולזה ישנן הוכחות באונ' צפון קרולינה לשם באים ספורטאים להיבחן, ומייקל ג'ורדן עדיין מחזיק בשיא הקפיצה לגובה מהמקום, ומוזס מלון בלחיצת משקל.
      לך לאתר שלהם. כתבתי על הכל כשהשוויתי בין מייקל לקובי.
      השחאים בקפיצה לרוחק ובמוט עומדים בערך כפי שהם כבר עשרים שנה, ואותו דבר בזהדיפת כדור ברזל, ריצות משוכות, זריקות מוט ופטיש. ההתקדמות היא מיזערית.
      בריצות קצרות יוסיין הוא תופעת טבע אבל חוץ ממנו דורכים די במקום, וההתקדמות הקטנה היא בגלל מסלולי בגומי המהירים.
      בהרמת משקולות השיאים אף הם כמעט לא זזים.
      נבחרת החלום של 1992 היתה רוצחת את הנבחרת של היום.

      רק בכדורגל יש שיפור משמעותי במשחק לעומת שנות ה-80.

      1. גם בבייסבול ובפוטבול המשחק שוקט על שמריו, ואותו דבר גולף. ישנם שיאים, ישנם הישגים. ניתן להשוות.
        גם באגרוף מתאגרפי שנות ה-80 היו עדיפים בהרבה לאלה של היום.

      2. זה מעניין וקשה לי להאמין שזה נכון. אם זה נכון זה מדהים.
        רק מה, צריך לבדוק את לחיצת המשקל והניתור כשהשחקן כבר בנבא ולא בקולג' כי זה המדד האמיתי. מישהו כמו אנטקקומפו ממשיך לגדול ולהתפתח בימים אלו ממש

      3. שטויות במיץ, תשווה את התוצאות באולמפיאדה של אלופי העולם ב84, לתוצאות של היום. הספורטאים היום הרבה יותר אתלטים וחזקים, לברון אתלט גדול מגורדן וזאת עובדה.מנחם תסתכל היום כמה מעופפים יש לך איזה אפילו בעמדת הגארד יש אקפלוסיביות שלא תתואר. לוחמי הmma של תחילת שנות ה90 היו מפסידים היום לכל לוחם בנוקאוט בסיבוב הראשון.

  28. הקבוצות של שנות השמונים היו הכי חזקות בהסטוריה של הליגה בתקופה המודרנית – לפני שדיללו את ההרכבים על ידי הוספה של קבוצות כמו…
    מיאמי.

  29. לא היה לי כח לקרוא את כל התגובות, אז עשיתי ctrl+f על המילה מזרח וגיליתי שהיא לא הופיעה אפילו פעם אחת.

    אז…אני אגיד את זה – מזרח.

    4 גמרים ב4 שנים במזרח חלש מאוד.

    רצף נצחונות שמן הסתם כלל יותר משחקים נגד קבוצות מהמזרח (כידוע קבוצות משחקות יותר נגד קבוצות מהבית שלהן ומהקונפרנס שלהן) . אם להיות מדוייק, 18 מתוך 27 המשחקים היו מול קבוצות מהמזח.

    באותה שנה מילווקי עלתה לפלייאוף מהמקום השמיני עם מאזן שלילי של 38-44.

    אז אמנם הם אכן הגיעו לשלבים המאוחרים במשך 4 שנים וזה הישג יפה, אבל אי אפשר באותה נשימה להשוות את השלשה הזו לבולס של הניינטיז.

    אני חושב שזו שלשה חלשה יותר מכעמט כל שלשה אחרת שציינת בכתבה.

      1. נכון. אני רק אומר למה ההישג של מיאמי לא הופך אותה ל"שלישייה מעל כולם". גם הבולס לא גדולים מכולם כי הם הגיעו לגמר 6 פעמים, הם גדולים כי הם לקחו כל גמר מבין השישה.
        אני חושב שמלכתחילה לא היה נכון לבחון גדולה של שלישייה בצורה כזו.

    1. המזרח של מיאמי חלש היסטורית, אבל הם ניצחו פעמיים בגמר קבוצה ממערב חזק היסטורית. למעשה, סן אנטוניו של 2013 היא אולי הסגנית הטובה בהיסטוריה. כמה טובה? היא לקחה אליפות סופר דומיננטית מול אותה מיאמי, שנה אחר כך.

      having said that, מי לעזאזל לא מצביע לבוסטון? לא מצליח להבין את כל אלה שאומרים שבמשחק היום מיאמי הייתה דורסת כי היום המשחק מהיר וחזק יותר: ברור שזה נכון, אבל לא זאת השאלה. אנחנו בוחנים פה גדולה היסטורית, אחרת בואו נחלק את התואר לפי סדר כרונולוגי ונסגור את התחרות הזו.

      כל המהות של ״אלוף האלופים״ היא להשוות בין קבוצות מזמנים שונים, אז איך הטיעון ״היום המשחק מהיר יותר ולכן הקבוצות היום ינצחו״ הוא לגיטימי בכלל? אין פה אחד על אחד בשום צורה חוץ מבהשוואה של גדולה והישגים, ובזה בוסטון מועכת את מיאמי וכמעט כל קבוצה אחרת.

  30. הליגה בשנות ה80 היתה כמו הליגה הישראלית בכדורסל, רק עם 2 וחצי מכבי ת"א במקום אחת.

    1. ג'ון, אתה יודע שאתה מתחיל לעייף אותי עם השטויות שלך, והנסיונות שלך לשחק אותה 'חכם'? הבעייה שלך היא שאתה באמת מאמין שאתה יותר חכם ובעל ידע משאתה באמת.

  31. כשסמפרס ניצח השה את פדרר במדיסון סקוור גארדן, כאלה כמו ג'ון אמרו "פדרר נתן לו", או "זה היה משחק ראווה".
    בפני 18,000 וטיווי עולמי אף אחד לא רוצה להפסיד.
    וסמפרס עושה זאת לפדרר כמעט כל שנה.

  32. מנחם, בH2H של רוג'ר נגד פיט רוג'ר מוביל 1-0.
    היה ביניהם משחק אחד "על אמת" זה היה בווימבלדון 2001. רוג'ר בן 21 שעדיין מחפש את עצמו נגד פיט בן 30, ניצחון ב-5 של רוג'ר.
    כל משחקי ראווה כאלה ואחרים לא רלוונטים ולא נספרים אף פעם לא משנה כמה כסף יש בהם [ו200 אלף דולר זה לא הרבה, בטח סכום שהלך לתרומה אגב].
    מעבר לזה טניס הוא כנראה הספורט הכי משתנה שיש, משטחים, מחבטים, וכו'. היום המשחק הולך לגובה, הסבב הכי גבוה בהיסטוריה נכון לעכשיו. סגנון המשחק של פדרר עצמו כבר נחשב סגנון משחק ישן, אז של פיט? אני רק חושב עליו מול נולה, מגיש עולה לרשת ומקבל פאסינג שוט על הראש.

  33. תיקון טעון, רוג'ר עוד לא היה בן 20 אז.
    פיט היה אז כמעט בן 30.

    *סמפראס ניצח את הטורניר ב-4 השנים לפני כן ברצף וסך הכל 7 מתוך 8 פעמים עד אותו הפסד*

  34. הליגה של שנות בשמונים הייתה הורגת את הליגה של היום
    היו בה הרבה יותר קבוצות חזקות
    בשנים שמיאמי הגיעה לגמר היה אפשר לתת לה את אליפות המזרח מראש

  35. זה ההפך מיאמי וקליבלנד הן דוגמאות להתאחדות של כוכבים איזה
    כמה קבוצות אתה מכיר בנבא של היום שיש להם סיכוי ממשי?
    אני מכיר 3
    קליבלנד גולדן סטייט וסאו אנטוניו

  36. ומילה לגבי יוטה:
    הלוזרים האלו, גם בנסיון להיות הכי גרועים בפרויקט הזה הם מצליחים להפסיד, למרות היותם היחידים ללא טבעת אליפות.
    פתטי

להגיב על גיא לבטל

סגירת תפריט