אסיסט 110#- על צ'יטה, קוסם והבדל קטן / אסי שלם

 

בס"ד

אסיסט 110#- על צ'יטה, קוסם והבדל קטן / אסי שלם

בתוכנית האחרונה של INSIDE THE NBA שאלו את אייזיה תומאס איזה רכז הוא היה בוחר מבין קארי וווסטברוק. אייזיה, אולי בגלל הדימיון במשחקו לזה של הצ'יטה, אמר שהיה בוחר את ווסטברוק. הסיבה היא שווסטברוק מביא אינטנסיביות הגנתית וכלי הנשק שלו מגוונים מיד הנפץ של קארי מ-3 נק'.

ניתן כמובן להתווכח על מי גדול ממי והאם הידע של אייזיה בכדורסל (שהיה שחקן עצום אבל מאמן ומנהל רע מאוד) אכן מקנה לו את המילה האחרונה בנושא.

רציתי להעלות נקודה חשובה מאוד, דווקא מכיוון ספסל המאמן.

בואו נתחיל מהכיוון הפשטני, מי עושה יותר ממי:

קארי מול ווסט.
קארי מול ווסט. ראסל מוסר יותר, קארי קולע יותר ובאחוזים בלתי נתפסים.(מתוך NBA.COM/STAT)

ניתן לראות שקארי קולע המון השנה, ווסטברוק שחוזר מפציעה בהחלו מפגין כושר מצויין וגם מוסר נהדר.

בואו נלך מעבר למגרש אל ספסל המאמן.

אחת הדרכים לבדוק האם קבוצת כדורסל משחק כדורסל יעיל היא לבדוק אחוזי קליעה. אבל אם נרצה לבדוק האם הקבוצה משחקת כדורסל קבוצתי, נצטרך לבדוק את מספר המסירות.

אז נכון שקבוצה עם הארדן ודוראנט יכולה למסור להם את הכדור ולזוז, ויכול להיות שהסקורר יקלע באחוזים גבוהים. מצד שני אם יותר שחקנים נוגעים בכדור, העומס המוטל על השחקן יורד, האחריות ושיתוף השחקנים האחרים מכניס אותם למשחק.  גם הסיכוי שיקלעו בעת הצורך עולה. המשחק הקבוצתי שומר עליהם מעורבים במשחק.

במשחקי הפלייאוף בעיקר, האינטנסיביות עולה וגם כמות הדקות של השחקנים. תשאלו את פופ. כדי ששחקן יגיע עם מספיק חמצן בראש וכוח ברגליים לעשות את המהלך האחרון כדאי שהוא יבזבז מינימום אנרגיה עד לביצוע המהלך ההתקפי שלו עם הכדור.

כלומר, אם אני רוצה שכרמלו למשל יזרוק לסל אני אתן לו את הכדור לנקודה ממה הוא אמור לקלוע מבלי שהוא יעשה שום דבר עד לנקודה הזו.

אצל קארי זה הרבה יותר קל. הוא משחק עם 3-4 שחקנים המסוגלים להוביל את הכדור. ת'מפסון, איגואדלה, ליוינגסטון וגרין מתפקדים כרכזים אחת ל2-3 התקפות. כשקארי משחק בלי הכדור(Off the ball offense) הוא בעצם עובר לתפקיד הקלעי והקבוצה משחקת בשבילו התקפה המתאימה לו(Set) בתפקיד הזה.

מנגד, ניתן לראות שווסטברוק מבזבז המון אנרגיה בהובלת הכדור מההגנה להתקפה, וגם שם הוא צריך לארגן את ההתקפה ולהמשיך בכדרור לנקודות מהן הוא אמור להתקיף בתבנית ההתקפית של OKC.

המשכתי לנבור באתר הסטטיסטיקה הנפלא של NBA.COM ומצאתי את הנתונים שמוכיחים את הנקודה הזו:

קארי מול ווסט, קארי קולע יותר ובאחוזים גבוהים יותר.
קארי מול ווסט, קארי קולע יותר ובאחוזים גבוהים יותר.

עכשיו נראה כמה סלים קלעו השניים מאסיסטים של אחרים. הנקודה היא כשמישהו מוסר לך את האסיסט הוא יצר עבורך את מצב הזריקה ומשאיר לך להתאמץ רק בהשתחררות מהמגן וסיומת הזריקה לסל. כאשר אתה דואג לעצמך מבלי עזרה מחברים אתה נדרש בדרך כלל לאנרגיה רבה יותר כדי ליצור את המצב לעצמך.

לקחתי את מספר הסלים שכל אחד מהם עשה אבל ממסירה של חבר. כלומר את הסלים הבאים השניים עשו ממסירות של אחרים ולא מיכולת כדרור המצריכה יכולת של אחד על אחד.

שימו לב לפער העצום בין השניים:

כמה עזרה הצ'יטה מקבלת לעומת הקוסם? הנתונים מולכם
כמה עזרה הצ'יטה מקבלת לעומת הקוסם? הנתונים מולכם

אגב באתר הסטט' המעולה גם מפורטים השחקנים שתרמו לנתונים האלה: גרין עם 50 אסיסטים לקארי העונה, איגי עם 25.

הצ'יטה הבודדה מקבלת רק 17 אסיסטים מדוראנט העונה.

בגולדן סטייט יש שיטה בה הרבה יותר שחקנים מובילים את הכדור ויוצרים עבור אחרים, בOKC ווסטברוק משחק בעיקר עם הכדור ולא מקבל הזדמנויות לשחק 1X1 ללא הכדור. הדבר גורם למאמץ גדול יותר ממנו, לשיתוף מעט יותר שחקנים בהתקפה, ולכדורסל שנראה "פחות קבוצתי" מהצד.

לסיום, רציתי להראות דוגמא לסל שכמעט וניצח את המשחק בין גולדן סטייט לבוסטון. קארי משחק ללא הכדור(Off the ball) והחברים עובדים בשבילו כדי ליצור לו מצב זריקה.

הכדור אצל ליוינגסטון, קארי בלי הכדור יעבור ב"חלון" שגרין(1) ואזילי(2) פותחים עבורו
הכדור אצל ליוינגסטון, קארי בלי הכדור יעבור ב"חלון" שגרין(1) ואזילי(2) פותחים עבורו
הדלת נסגרת וליוינגסטון יתן את הכדור לקוסם שיתפנה לקליעה
הדלת נסגרת וליוינגסטון יתן את הכדור לקוסם שיתפנה לקליעה
בראדלי נאלץ לעבור מסביב לחסימות וקארי מקבל מספיק אור יום כדי לירות שלשה מנצחת.
בראדלי נאלץ לעבור מסביב לחסימות וקארי מקבל מספיק אור יום כדי לירות שלשה מנצחת.

כשכל היחידה משחקת אחד בשביל השני כנראה שיותר קל לנצח.

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. זה לא רק הסטטיסטיקה, זה כל מה שקרי עושה בלי הכדור שגורמים לו להיות טוב יותר, האיום התמידי מה3 התנועה הבלתי פוסקת הראיית משחק המדהימה, חיפוש המסירה הפנויה.

    1. הנקודה המרכזית היתה העובדה שקארי משחק ללא הכדור לא פחות מאשר איתו. ההשוואה בין השניים היא זניחה לעומת ההשוואה בין שיטות המשחק.

      1. היי אסי, מעולה כתמיד.
        אני מגיב פה בכוונה, כי לדעתי פה רשמת את השורה הכי חשובה שחסרה בכתבה. "ההשוואה בין השניים היא זניחה לעומת ההשוואה בין שיטות המשחק.".
        ג"ס יותר מכל קבוצה בליגה למעט סאן אנטוניו היא קבוצה מתקתקת ומאומנת. ראו את זה שנה שעברה, כשהם עוד היו קצת יותר נסבלים, היכולת לבלום מומנטום יריב, היכולת לחזור מפסק זמן עם התקפה מוצלחת (קר היה גאון בזה) והיכולת ליצור תרגילים כמו שהראית.
        יש קבוצות עם לא פחות כשרון שיכלו להיות ברמה של ג"ס אם ליוו אותם צוות מאמנים באותה רמה. (קליפרס/אוקלאומה)

        1. זה נכון ולא נכון.זה נכון שסביר להניח שהקליפרס או אוקלהומה היו מוצאות את השיטה שלהם הם היו נראות יותר טוב,אין ספק בכך,זה לא נכון כי השיטה בגולדן סטייט מותאמת מעולה לקארי ולא הייתה מתאימה למישהו אחר.זאת אומרת פול או ווסטברוק לא ישתלבו בגולדן סטייט כי הם חיבים את הכדור אצלהם בידים לטוב ולרע.
          את ההתאמה של קארי לגולדן סטייט ראינו בגמר האחרון שבו קארי ידע ללכת אחרוה,לחכות ליד קו האמצע ולאפשר לגולדן סטייט לנהל התקפות של 4 על 3.זה דבר שאני לא רואה אף כוכב אחר עושה זאת בטח לא פול או ווסטברוק.

  2. יש בנתונים בעייה מובנית כי אסיסט פירושו שמישהו מסר מסירה ואתה קלעת אותה. כלומר: אחוז הצלחה של 100% בקליעה.

    כדי להוכיח את נכונות טענתך עליך לבדוק אחוז הצלחה כאשר אתה מבודד את עצמך, לעומת אחוז הצלחה ממסירה של אחרים.

    את הנתונים הללו אני לא ראיתי שאפשר לקבל. הלוואי וכן.אך הם חיוניים.

    הסיבה לחיוניוץם היא שאם ווסטהרוק קלע 38 סלים מכל המסירות שניתנו לו אין לך ידיעה מוחלטת מן הנתונים אם הוא עשה זאת במאה אחוז הצלחה או באחוז הצלחה, כי אינך יודע אם מסרו לו 38 כדורים או 380 כדורים או 3800 כדורים…

    1. א. ברור שלא מסרו לו 3800 כדורים, חוץ מזה מצפייה במשחקים של הקבוצות אפשר לראות לבד כמה זריקות של ווסטברוק נלקחות כשהוא מכדרר לעומת מסירות שאחרים מוסרים לו. מה גם שאם אחוזי הקליעה של ווסטברוק קרוב ל50% והוא זרק 38 זריקות, ברור שאם היו עוד מסירות של חברים הוא היה קולע באחוזים גבוהים יותר.
      מסירה של מישהו לעמדה שנוחה לך לפי החלטת מאמן אמורה להקל על המתקיף.
      ב. אין פה עניין של אחוזי הצלחה בהכרך, לא טענתי שקארי יעיל יותר אלא שיש פחות בזבוז אנרגיה כאשר אתה משחק בלי הכדור לעומת משחק עם הכדור. טענה זו הוכחה לגמרי, עובדה שקארי מקבל הרבה יותר מסירות לסלים לעומת ווסט.

  3. מולי זה נכון מה שאתה רושם אבל….
    ניתן להניח שמדובר ב 2 צלפים כך שאתה יכול לחיות באיזור ה 50% (שלשות ומיד ריינג')
    שנית הפער בכמות הסלים לאחר עזרה הוא בפני עצמו נתון שקשה להפריך.
    ווסטברוק הוא פוינט גארד (שיכול לחלום שדוראנט ימסור לו) וקארי נע על עמדות 2 הגארדים כשכול הקבוצה מחפשת אותו. ובצדק !

  4. עוד כמה סטטיסטיקות מעניינות בנושא מאתר הסטטיסטיקות של הNBA
    סטף מוסר במשחק יותר פעמים מראסל (58.9 לעומת 55.4) שניהם מקבלים את אותה כמות מסירות (70.8)
    לעומת זאת סטף מוסר 2.6 "אסיסטים שניים" במשחק על 1.5 של ראסל
    באסיסטים פוטנציאלים – מדד שמחשב את גם קליעות שאם היו נכנסות היו אסיסטים לראסל יש 17.6 על 11.9

    מצד שני יש לסטף יתרון ענק במדדי המסירות כי גולדן סטייט מוסרת 324 פעמים במשחק על 267 של אוקלהומה (שמדורגת אחרונה בליגה בנושא)
    הלוחמים גם מייצרים באסיסטים 20 נקודות יותר מהרעמים שהולכים הרבה יותר על בידודים של ראסל בעצמו ודוראנט.

  5. זה עוד הוכחה שכנראה הבעיה באוקלוהומה זה מאמן ולא איכויות של שחקנים. מצד שני שיתוף הפעולה של שחקנים זה בהחלט פרמטר בהצלחה אפשרית של מאמן, ואת כמעט בלתי אפשרי לדעת מחוץ לארגונים.

  6. בתחלס יכל להיות לאוקלהומה חמישייה
    של גקסון ארדן ווסטברוק דוראנט ואיבקה

    אני חושב שהדומיננטיות של ווסטברוק גרמה להם לא להצליח להראות את הרמה שלהם לפני שעזבו
    לעומת קארי שכולם חיים איתו בשלום ושווים יותר ממה שהם בגלל הדאבל אפ עליו
    אז אייזאה אמר
    כמות השטויות שהוא אמר בחיים

  7. יאמר לזכותו שלווסטברוק שמדובר פה על פחות משליש עונה, בזמן שקארי נותן את עונת חייו והוא בזון מטורף. על אותו משקל אפשר היה לקחת נתונים של ווטסברוק מעונה שעברה עם רצפים של משחקים עם ממוצע 40-10-10 בזמן שקארי היה עם נתונים אנושיים.

    1. כן… לא נסחפנו עוד בכלל…
      ואם כבר שינוי לרעה. כי לצפות באימון קליעות מה-3 אפשר ללכת לראות את הקבוצה מתאמנת, לא ללכת למשחק.
      ואם אתה מדבר על הישגים וסגנון משחק הרי שזה לא קארי ששינה, זה ג"ס.

  8. יש גם הבדל בין שיטות המשחק. המרווח והקבוצתיות של גולדן סטייט לעומת משחק הבידודים של OKC.
    בנוסף, השחקנים בג"ס יותר וורסטילים, קרי כל שחקן יכול לשחק בכמה עמדות. לעומת זאת ב-OKC העמדות יותר מקובעות.

  9. כשאוקלהומה משחקת שיטיתי קשה לעצור אותה (כמו ברבע הראשון
    מול ממפיס לפעי כמה ימים..). איבקה מקבל את המיד ריינג אופן לוקס שלו שנכנסים באחוזים מצוינים וההקלעים את זריקות הפנוית שלהם. עד שווסטברוק מתעייף וחוזר לשחק את הכדורסל הסולסטי יותר כשכל אוקלהומה תלויה באחוסים שלו. לדעתי אותו סגל תחת מאמן אחר (בולדהנהצר נראה מתאים מאד) והקבוצה הייתה מגעעה הרבה יותר רחוק

  10. ווסטברוק רחוק מעט מלהיות שחקן שנוגע בגדולה
    הוא נפיץ להיות מכונות טריפל דאבלים
    הוא קולע באחוזים נמוכים כי זוכרים לו משחקים עם הראש בקארי
    הפול אפ ג'אמרים שלו הולכים החוצה ביום שזה יסתדר לו ……
    קארי הוא התפוח אדמה הכי לוהט בליגה מזה 20 שנה

    1. קארי שומר לא פחות טוב מווסטברוק ואולי אף יותר. השחקנים עליהם ראסל שומר קולעים באחוזים גבוהים יותר מולו בעוד שקרי מוריד את אחוזי הקליעה של השחקנים מולו.

  11. פוסט מעולה. באמת ההבדל הוא בשיטת המשחק השונה בין הקבוצות. האם הגעה של קרי לאוקלהומה היתה משנה להם את שיטת המשחק?

  12. אסי מצויין כרגיל. מחכה לפוסטים שלך.
    קרי משחק אוף דה בול הכי טוב שראיתי סופרסטאר משחק.
    באמת הדבר הכי יפה זה לראות קבוצה שלמה עובדת בשבילו, לפעמים 4-5 חסימות אחת אחרי השנייה.
    כמו אימון פוטבול למגן.

    1. מאוד נכון אפלטון. הוא לא מפסיק לרוץ ולעשות מהומה בהגנת היריב, לא משנה עם הכדור אצלו או אצל מישהו אחר. זה רק אומר שהוא בכושר מדהים ומבין לעומק מה זה טוטל בסקטבול – וכל הקבוצה ככה. בגלל זה כרגע הם מעל לליגה. אבל הליגה לומדת. אז הפערים יצטמצמו.
      ולגבי ראסל, זה באמת עניין של חינוך של מאמן, וזה לא פשוט כי הוא היה סופר סטאר החל מהרגע הראשון בליגה, ובעונתו השלישית והרביעית היה כוכב מוביל שהביא קבוצה (לא לבד) עד לגמר אזורי וגמר הליגה.
      לקרי זה לקח יותר זמן. גם הוא היה ישר כוכב בקבוצתו, אבל רק בעונה הרביעית שלו הם נגעו בפלייאוף, והנה בעונה בשישית זה הבשיל כבר לאליפות. היה כאן תהליך של התפתחות ולמידה והרבה עבודת אימון של מרק ג'קסון (מסתבר שהוא ממש לא רע).
      נראה שאצל אוקלהומה, ההצלחה המהירה מאוד של הקבוצה עם דוראנט, ראסל והארדן, ואיבקה, כולם צעירים, שנה ראשונה (2009-2010, שנתם הראשונה של הארדן ואיבקה בליגה, השניה של ווסטברוק והשלישית של KD) סיבוב ראשון משכו את האלופה לייקרס ל6 משחקים, שנה אחרי זה הגיעו לגמר המערב ונוצחו על ידי האלופה דאלאס, ושנה אחרי זה הפסידו רק בגמר למיאמי של לברון, אחרי שהדיחו בדרך את דאלאס האלופה, לייקרס וסאן אנטוניו. זה היה פוסט סיזון הסטורי, שלא הצליח לזכות באליפות רק כי ממול היה משולש אימתני ומנוסה בשיא כוחו. אז ההצלחה המטאורית היא גם זו שאולי מנעה מהם להגיע בסוף לתואר – היה חסר עוד טיפה נסיון בסוף.
      בקיצור, אני אומר כאן להגנתו של ווסטברוק, שההצלחה המטאורית של הקבוצה בכוכבותו, בהחלט יכול להיות שמנעה ממנו להביא את משחקו לידי שלמות שרואים היום אצל קארי. אבל ראסל היום בן 27, נראה לי שהוא ואוקלהומה, עם מאמן מתאים, יכולים עוד להשתפר – ויכול להיות שאנחנו רואים את זה כרגע תוך כדי תנועה קורה.

  13. מעולה אסי, ממש מעניין.

    אני חושב אבל שמעבר להבדלים בשיטות המשחק ובאופי של שניהם, מה שמאפשר לקרי לשחק יותר אוף דה בול ולקלוע מאסיסטים של אחרים הוא סגנון השחקן. קרי קלעי, ווסט יותר חודר. רוב הסלים של ראסל ( לא בדקתי אלא מצפייה בלבד) מגיעים או מחדירות שלו או מהעצירות שלו לג'אמפים חצי מרחק. אלה זריקות שקשה יותר לסדר לשחקן כדי שיקלע מתוך תרגיל בלי להקפיץ.
    קארי לעומתו יכול לנוע על חסימות ממש כמו קלעי ולא כמו פוינט גארד ולקבל את הכדור לקאץ אנד שוט תוך כדי תנועה וקלוע את הזריקות האלה באחוזים מדהימים.
    ראסל גם כשהוא מקבל את הכדור לשלשה חופשית הזריקות לא נכנסות באחוזים גבוהים.

להגיב על יניב לבטל

סגירת תפריט