אלוף האלופים – לייקרס 72 – ג'אז 98 / Zעפרני – MBK

לאחר העידרות של שבוע ( חופשת מחלה)  חוזרים עם מאץ אפ חדש והפעם קבוצה היסטורית בדמות הלייקרס 72 וקבוצה שנכנסה לפרוייקט בדלת האחורית כלוזרית הראויה ביותר – יוטה ג'אז

חוב ישן , הבולס 96 פירקה לגורמים את הניקס של 73 , 6 הול אוף פיימרים ודובי אחד  לא השפיעו לרעה על שיקול דעתכם ונתנו לג'ורדן וחבורותו את הכרטיס לרבע הגמר

218 – 83 לבולס בניצחון מוחץ ( 72% )

בפינה הימנית מכנסים סגולים זעפרני בפינה השמאלית (מומי לא הסכים להיות בפינה השמאלית) מכנס צהוב סגול MBK

כיאה לג'נטלמן ומאחר וזו שירת הברבור והבירבור של יוטה – הכבוד להתחיל של של יאיר זעפרני הגדול

יוטה 1997/98 – זעפרני

כמה פעמים אמרתם לעצמכם את המשפט הבא: "אילו רק הייתי יכול לחזור אחורה בזמן, הייתי…"? כולנו הרי עסוקים כל החיים בלשאול מה הייתי עושה אם הייתה לי הזדמנות שנייה, הייתי משנה את זה, הייתי עושה את זה אחרת, אילו רק הייתי יכול הייתי משנה את העולם, את מהלך ההיסטוריה, את גורל האנושות. הייתי מחזיר לרש את הכבשה שלו, הייתי קם בפני רוזה פארקס באוטובוס, הייתי מספר לכיפה אדומה שזה לא סבתא זה זאב, הייתי, הייתי והייתי.

אבל לפעמים, לעיתים נדירות ממש, עומדת בפניכם ההזדמנות המדהימה הזאת, לעשות שינוי, תקן עוול היסטורי, לעשות צדק. ועכשיו רבותי – זו הפעם הזאת. כי בסוף שנת 2015, במדינת ישראל ובאתר הופס, הגיע הזמן לעשות תיקון –  הגיע הזמן לתת לסטוקטון ומאלון – אליפות!

מעולם בתולדות ה-NBA  לא היה צמד חרוץ ומסור כמו הדוור וחברו שחילק לו את המכתבים. מעולם לא היה בתולדות הכדורסל צמד שכל-כך היה מתואם, שיצר הבנה עיוורת בין האחד לשני, ששיחק יחד 18 שנים בנחישות אין קץ ובאותה הקבוצה. היום, כשאנחנו כל-כך יודעים להעריך אחוזי קליעה אמיתיים וסטטיסטיקות מתקדמות אי אפשר של להלל, לשבח ולפאר את הפיק אנד רול הפשוט בין השניים שהיה אולי המהלך הכי יעיל בהיסטוריה. יותר מזריקה של קארי לשלוש, יותר משעיטה קדימה של לברון הרומס כל אחד שעומד בדרכו, יותר אפילו מאחד על אחד של ג'ורדן.

והצמד הזה, למרות כל הניסיונות, למרות כל המאמץ, למרות כל השנים ביחד, למרות כל העבודה הקשה ולמרות השיפור המתמיד מיום ליום, מעונה לעונה – לא הצליח להניח על ידו את התואר הנכסף. תמיד היה מי שהצליח לעצור אותם, תמיד היה מי שיוכיח שלפעמים חרגול מזמר עדיף על נמלה חרוצה שעבדה כל הקיץ.

אבל אם מסתכלים על זה בפרספקטיבה היסטורית קשה לפספס את הקבוצה הגדולה שהייתה יוטה ג'אז בעידן סטוקטון ומאלון. גדולה יותר מכל הקבוצות האחרות בשנים שבן 1985 ל-2003. הם מעולם לא החמיצו את הפליאוף בתקופה הזו, הם הגיעו פעמיים לגמר, הם העמידו אחוז ניצחונות של 64% ומעולם לא ירדו מ50%, גם כשמאלון וסטוקטון היו כבר באים בימים. מאלון הפסיד בכל התקופה הזו רק 8 משחקים, סטוקטון הפסיד 22 אבל רק 2 עונות בקריירה שלו לא היו מלאות. הם אולי לא היו בסוף אלופי התוצאה, אבל הם בהחלט היו אלופי הדרך.

ולשחקנים האלה, יחד עם כל הצוות המסייע שלהם, פשוט מגיעה אליפות. אליפות אחת שתיחקק לעד בספרי ההיסטוריה, שתזכיר לכולנו שקבוצות גדולות זה לא רק אלו שהגיעו לפסגה הכי רמה שוב ושוב ושוב אלא בעיקר אלו שניסו וניסו וניסו, טיפסו בזיעת אפם ועד טיפת דמם האחרונה וכמעט עשו את זה אלמלא אלוהים בכבודו ובעצמו התערב כנגדם. יוטה היא אלופת הנחישות, אלופת ההתמדה, אלופת היעילות ואלופת הפיק&רול והיא צריכה להיות אלופת האלופות.

אנחנו נתמקד בפרויקט ביוטה מודל 1997/98, אולי השנה בה יוטה הייתה הכי קרובה לאליפות, אבל הקבוצה האמיתית של הג'אז שצריכה לקבל קרדיט היא זו של כל תקופת סטוקטון-מאלון. היא האלופה האמיתית ואתם קוראי הופס – תהיו הראשונים לתת לה את הכתר שלה. תנו ליוטה אליפות, כי בא מועד!

ואלה שמות:

את ג'ון סטוקטון וקארל מאלון אין צורך להציג. אבל לא נשכח להגיד – הם הצמד הכי טוב ששיחק אי פעם כדורסל משותף. סטוקטון הוא מלך האסיסטים של כל הזמנים ומלך החטיפות של כל הזמנים, 10 פעמים אולסטאר ופעמיים שחקן חמישית העונה. להיכל התהילה הוא כמובן הגיע וכל זה עם פרצוף של השכן הטמבל ועם 185 סנטימטרים בלבד. מאלון הוא סגן מלך הסלים של כל הזמנים, פעמיים MVP, 14 הופעות באולסטאר, 11 הופעות בחמישית העונה, פעמיים אלוף אולימפי, ושחקן של 25 נק' בממוצע למשחק בקריירה (!), שחקן עם שרירים בגודל של מדינה בינונית באירופה וזריזות של חתול ביצות.

לצידם, ג'ף הורנסק, לא רק פרצוף מכוער אלא גם שחקן כדורסל עילאי ואיכותי. קלע שלשות בחסד עם 40% בקריירה ובחור עם חכמת משחק וקילר אינסטינקט מהראווים שבנמצא בזמנו. גם את בריון ראסל אי אפשר לשכוח ולא בגלל שהחליק במהלך האחרון מול ג'ורדן. הוא היה לוחם קשוח ואכפתי שנתן תמיד את הלב והגוף למען הקבוצה. את החמישיה השלים גרג אוסטרטג, שאלמלא גובהו ועוביו בוודאי היה פותח בקריירה של שרברב.

מהספסל בלטו שני הצעירים הווארד איזלי ושנדון אנדרסון. הם ידעו לעלות ולשנות משחק. בלי כישרון מיוחד, רק עם הרבה יכולת. אנטואן קאר, האיש והמשקפיים האופנתיות ביותר שראתה ארה"ב מאז ועד איימי מהמפץ הגדול  היה עוד דוגמא לשחקן עם כוח וגם כוח רצון שידע לתת כתף וגם לקחת אחת מהיריב. גרג פוסטר, היה שם בשביל לגבות את גרג אוסטרטג. למה שרק בחמישיה יהיה גרג חסר כשרון?! כריס מוריס ואדם קיף השלימו סגל לוחמני ולא מאוד מוכשר שבזכות שני כוכביו והורנסק ובזכות מאמן יסודי וחרוץ כמו ג'רי סלואן היה רחוק פסע מלעשות את הבלתי יאמן.

אז למה היא באמת גדולה?

בגלל כל מה שאמרנו בפתיחה, בגלל שפשוט מגיע להם שניתן להם את הכבוד הזה. בגלל שהם ניסו וניסו וניסו וכמעט הצליחו. פעמיים. בגלל שההיסטוריה זוכרת את המנצחים אבל אנחנו היהודים, זוכרים גם את אלה שהפסידו. בגלל שאם כל הכבוד, לייקרס של שנות ה-80' או משהו דומה עוד תחזור, שיקגו של ה-90' עוד תתחבר לה בעתיד, אפילו בוסטון ההיא מפעם היא אבטיפוס לקבוצה שעוד נראה אבל יוטה כמו של השנים ההם, בדינמיקה ההיא ועם כוח הרצון האדיר הזה – את זה כבר לא נראה אף פעם. ובגלל זה, ובגלל כל-כך הרבה כמעטים  מגיע לקבוצה הזאת תואר אחד על אמת – אלופת האלופות.

סטוקטון ומלון הרגעים הגדולים
מצ'-אפ מול הלייקרס 1972

אז הלייקרס ההיא ניצחה 33 פעמים ברצף, באמת יופי. ולקחה אליפות, ממש מקנאים בהם… אבל היו שם ג'רי ווסט ואלג'ין ביילור ווילט צ'מברלין וגיל גודריץ' ועוד לא מעט שחקנים טובים. ותחושה כאילו העולם הוא שלהם ואף אחת לא יכול עלינו. אבל האם הם פגשו שם קבוצה אמיתית? קבוצה מהחיים? קבוצה שאף פעם לא הבחנה כמה כשרון יש לה אלא הסתמכה על הלב הענק שהיה לה? כנראה שלא. וכשהלייקרס האלה ייפגשו את יוטה ג'אז שלנו אז כל הכשרון שלהם לא יהיה שווה כלום מול הלב הגדול שהם ייפגשו מולם.

ואתם חברים יקרים, פתחו את הלב שלכם ותנו ליוטה את האליפות שכל-כך מגיעה להם!

 

לייקרס 1972 – MBK

קצת לא נעים לכתוב על קבוצה שלא זכית לצפות בלייב. אבל לתת למנחם לכתוב  על הלייקרס זה בערך כמו לתת לינון מגל לכתוב תקנון למניעת הטרדות מיניות.

הלייקרס 71-2 היא הקבוצה שחוברה לה יחדיו. הלייקרס שהאליפות האחרונה שלה הייתה ב 54 שהקבוצה הייתה במיניסוטה. מאז המעבר לאל איי הקבוצה הייתה הלוזרית האולטימטיבית, זו שגרמה לביל ראסל והסלטיקס לחגוג שנה אחרי שנה.

בעונת 71-2 ביל שרמן הגיע למאמן הקבוצה והצלע ה 3 בטריו ווסט-צ'מברליין-ביילור הודיע על פרישה 9 משחקים בתוך העונה. מאז אותה נקודת זמן התחיל מסע היסטורי שנגמר לאחר 33 ניצחונות רצופים. רצף שמהווה עד היום שיא בספורט המקצעוני האמריקאי ועד שגולדן סטייט לא תכריז אחרת הוא עדיין אחד השיאים המרשימים ביותר.

בנוסף, הלייקרס סיימה את העונה במאזן 13-69 מאזן שהיווה שיא כל הזמנים עד שנופץ בשנת 1996 ע"י הבולס. יש יאמרו שהלייקרס 72 היא קבוצות הספורט הטובה בהיסטוריה (לצערנו קולם לא ישמע כי הם לא בהכרח בין החיים).

מבחינה היסטורית הלייקרס 72 היא קבוצה שחייבת להגיע לשלבים הגבוהים של הטורניר ושום גרג אוסטרטאג לא יעצור אותה מלהגיע לשם.

לאחר העונה הרגילה הנהדרת הלייקרס סיפקה לשם שינוי הצלחה גם בפלייאוף עם סוויפ על הבולס בסיבוב הראשון והדחה של האלופה ממילווקי בגמר המערב ( 2-4). בגמר הייתה זו הניו יורק ניקס (ללא ווילס ריד למען הדיוק ההיסטורי) שניצחה את המשחק הראשון בפורום אבל לא הקבוצה של 72 שתתרגש מהעניין. ווילט צמברליין הוביל את הלייקרס ל 4 ניצחונות רצופים ולאליפות היסטורית שוותיקי אל איי לא ישכחו לעולם.

ואלה שמות:

הלייקרס 72 התהדרה בלוגו של האן ביי ג'רי ווסט, מר קלאץ אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה ולבטח אחד ה SG הגדולים. איזה כבוד יותר גדול אפשר לקבל מאשר להתנוסס על הלוגו של האן בי איי?  ווסט היה מלך האסיסטים של העונה עם 9.7 להם הוסיף 25 נקודות.

את הקו האחורי השלים גייל גודריץ בעונה פנטסית של 25.9 למשחק, גודריץ כמו ווסט היה חבר היכל התהילה כמובן.

האפי האריטסון וג'ים מקמילין היו הפוורורדים כאשר הסנטר המזדקן ווילט צ'מברליין (היחיד בהיסטורייה מעל 30 אלף נקודות, 20 אלף ריבאונדים ו 20 אלף נשים).

ווילט, שהיה מעט חלוד מבחינת נקודות עם 14.8 למשחק פיצה על כך עם 19.2 ריבאונדים למשחק ובמאני טיים מול הניקס סיפק סדרה של 19 למשחק + 23 ריבאונדים שסיפרה לו את תואר ה MVP.

לירוי אליס, פלין רובינסון ושחקן עיקש אחד בשם פט ריילי השלימו את הספסל

אז למה היא באמת גדולה?

היסטורית היא קבעה מספרים שנכנסו לפנתאון הכדורסל. הרצף של ה 33-0, למרות שהוא בסכנה מוחשית, הוא בלתי נתפס למרות הטענות על רמה נמוכה בשנות ה 70, לנצח בליגה תחרותית 33 משחקים רצופים עם הטיסות, הפציעות ומה לא.

13-69 רקורד שהיה הטוב בכל הזמנים במשך 26 שנה.

הקבוצה ירדה רק פעם אחת במשך כל העונה מ 100 נקודות לערב.

ג'ריי ווסט ווילט צ'מברליין מבאים אליפות לאל איי וזה לא עניין של מה בכך.

מאץ אפ מול הג'אז

ללא שחצנות ובלי לפגוע ב MVP שלנו זעפרני עם כל הכבוד לג'אז אין לה לחפש בפרוייקט הזה.

זה פרוייקט של אלופות ששמן שזור באותיות זהב בדפי ההיסטוריה. הג'אז קבוצה שהגיעה למיקסום היכולות שלה בהופעה ב 2 גמרים בק טו בק אבל איזה מאץ אפ אוסטרטג יכול להוות מול ווילט?

ביירון ראסל? הפיק של הקריירה שלו הוא להכנס לפוסטר מהצד הלא נכון לזריקה הגדולה בהיסטוריה של מייקל ג'ורדן.

הג׳אז הם מלון סטוקטון וחבורה שביום טוב נראית כמו כנס נגרים ברחוב הרצל.

מלון וסטוקטון הם נשק התקפי מרהיב, מכונות עבודה. אבל היה להם צוות מסייע שהוא מקל בגלגלים: להוציא הורנסק אף אחד לא קרוב לדאבל פיגרס. זה אולי מחזק את הגדולה שלהם כצמד אבל בטח שלא מוסיף נקודות בדו קרב מול הלייקרס.

נראה שצמברליין ההורמוני היה גובר על הצד המורמוני יחד עם ווסט וגודריץ זה טו מאץ עבור הפיק אנד רול של הג'אז.

הלייקרס כל הדרך לשלב הבא לצלילי הרוק אנד רול.

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 69 תגובות

  1. את הלייקרס לא ראיתי, אבל צפייה בצמד מלון-סטוקטון היא מהדברים שגורמים לך לאהוב כדורסל ולהעריך אותו הרבה יותר. שחקנים טובים, לא הגדולים ביותר, שביחד פשוט עושים דרים מדהימים.
    וכמובן, כפי שיאיר ציין, תקווה לאנדרדוג.

  2. התעלמתי מהקבוצות והתרכזתי בדו קרב. (למרות שאת הלייקרס אני מכיר הייטב מסדרת הכתבות מבקייץ ואת יוטה הערצתי בתור ג'ובנייל)

    מידן בנוק אאוט.

    אני מתחיל לחשוד שמידן (עורך בכיר באתר ויוזם הטורניר) בוחר לו יריבים קלים במיוחד. (ירושלמים אתם רכים! )

    את דובי הוא שלח למות מול ג'ורדן. מנחם לא פעיל ולמתן גילור ולי הוא לא נתן שום קבוצה.

    1. מניאקים , כל היחידה הזאת מניאקים
      שלחתי מיילים התקשרתי באמצע הלילה וכלום
      אני כותב על מה שנשאר ללא אוהדי לייקרס בצוות מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה
      אם מנחם נתן את קולו לג׳אז הוא בוודאי היה מטנף על הלייקרס 72 שהם השיגו את הרצף בביקור מול קבוצות של מתנסים

      בשבוע הבא מנחם עם בוסטון ובירד מול רועי ומיאמי
      בשבוע שלאחר מכן שוב יאיר מולי הפעם גולדן סטייט העכשיות שתעצר מול החלום
      אם אתה בעניין קח את הבולס 91-93 . הבד בויז ( ואנכי ) נמתין לך בפינה

      1. ככה לזרוק משחק? אני צריך חצי פסקה בשביל לנצח את המאץ' אפ הזה.

        אני יוצא ל ROAD TRIP בעוד שבוע אז נסגור את זה עוד השבוע.

  3. מידן, אני לא יודע מי זה ינון מגל ואת מי הוא הטריד מינית – דבר שמעולם לא עשיתי; להיפך: הייתי צריך להדוף הטרדות מיניות עלי, אבל על זה בפעם אחרת – אבל אני יודע מי היתה הלייקרס של אז.
    מידן, זאת היתה קבוצה של שמות זוהרים שלא היתה מסוגלת לשחק מביחד. אוקיי, הם ניצחו בגמר של 1972 את הניקס 1-4 (בשני משחקים הייתי), אבל אותה קבוצה הפסידה לניקס שנה אח"כ 4-1! (הייתי, שוב, בשני משחקים). שנה לפני, ב-1971, אותה קבוצה בערך הפסידה למילווקי של לו אלסינדור (קרים עבדול ג'אבר) 1-4 בגמר המערב.
    מבחינת שמות? כולם סופר-סטארים, אך הקבוצה הזאצת היא הדוגמה המאלפת ששמות לא מנצחים בכדורסל, אלא קבוצה מנצחתת והם אף פעם לא היו קבוצה!
    יוטה היתה מנצחת אותם!

    1. חבר כנסת עם פה קצת מלוכלך וידיים שלא נשארות בכיסים כשישבן עסיסי עובר בסביבה
      מחובתי לציין שהוא לא הורשע וייתכן והוא חף מפשע
      מבחינה מוסרית זה קצת בעייתי שח״כ ממפלגה דתית זורק מילים לא יפות לאשה נשואה
      בקיצור מנחם זו פרשייה שמתעסקים בה אצלנו בפרובינציה

  4. לא כוחות.
    אם יוטה של 98' כל כך גדולה, לאן הם נעלמו ב-99'?
    יש רק קבוצה אחת שלא זכתה באליפות, ויש לה מקום בפרוייקט –
    הסאנס של נאש. זו הקבוצה היחידה שמוכח שמקומה בהיסטוריה נגזל ע"י שופט מושחת והנהלת ליגה מקולקלת.

    1. ממש לא נכון. הסופרסוניקס של 96 – עליהם היה צריך לעשות דו קרב. איתרע מזלם ופגשו בגמר את הקבוצה הטובה ביותר בהיסטוריה.
      לא רואים את הסאנס ממטר.

  5. הלייקרס, בצער גדול כי גדלתי על יוטה ההיא ואבא שלי נשאר עד היום אוהד שלהם. אין מה לעשות, לסטוקטון ומאלון מגיע אחושילינג אליפות, אבל שאר הקבוצה שם פשוט לא מספיק טובה. למעשה, יש לא מעט אנשים שיסכימו שהם אפילו לא הקבוצה הכי טובה שהפסידה לשיקגו של ג׳ורדן.

  6. יוטה תשמח לקחת משחק אחד בסדרה היפותטית בין הקבוצות.
    תוצאות הסקר עד עכשיו פסיכיות. אני דורש ועדת חקירה – מורמונים האקרים פרצו למערכת או שפשוט כל החמולה מצביעה מהסמארטפונים של הפעוטות, הנשים והקשישים הסנילים.

  7. אני לא יודע את מי אני צריך לשנוא יותר.
    את הלייקרס שרק מלראות את הצבע הצהוב הזה עולה לי הבחילה במעלה הגרון או את יוטה שגזלו מברקלי את הסיכוי לאליפות עם יוסטון, מה שהיה חוסך מאיתנו את המרמור שלו עד היום.
    במשחק מצ' אפ בין הקבוצות יוטה לוקחת, המשחק אז היה כל כך איטי (או שכל הסרטונים שאני רואה משנות ה-70 היו בסלואו מושן).
    השלשות של הורנסק וסטוקטון היו קוברות את הצהובים ומלון היה מתעלל בכל מי שהיו שמים עליו.
    ווילט ו-ווסט היו רק שמות בשלהי הקריירה ו-who de f%&ck is gale godrich?
    זו לא אשתו של מנחם?

  8. לראות את היוטה ג'אז הזו בשיאה היה חווייה כמו לראות חבורת בירוקרטים מעבירים ביניהם טופס ירוק ומחכים לנוטריון שיבוא לאשר.
    לייקרס, בבקשה.

  9. הלכתי על הלייקרס, למרות חיבתי הגדולה ליוטה. פשוט קשה לי לראות מי עוצר את וילט, כשווסט וגודריץ יעשו את הקטע שלהם מחוץ לקשת.
    תחשבו לעצמכם איך היינו מדברים על ווסט אם היה קו שלוש בזמנו?
    ואני מאוד מקווה שגולדן לא ישברו את השיא. יש שיאים שלא אמורים להישבר.

    1. + גדול על התובנה בקשר לקשת ה-3.
      ג'רי ווסט ופיסטול פיט הם 2 מהשחקנים שהיה הכי מעניין לראות עם קשת 3.
      נראה לי שה-2 היו נותנים פייט לקרי.

      1. גיא ראיתי את שניהם גרי ווסט היה צלף גדול לדורו, היום הצלפים הרבה יותר טובים, קליעה מ3 הפכה למצרך שכיח בליגה של היום ולמרות שלגרי ווסט היה את המכניקה הטובה ביותר לזריקכ,קארי צלף הרבה יותר טוב.

    1. היום כל הסדרת גמר הזו מול הניקס ב 72 הייתה נכנסת ישר כמו שהיא ל שאקטין א פול.

      1. זה תגובה שהגיבו לי שטענתי בדיוק את מה שטענת:
        תראה, כל אדם היום היה נחשב גאון מדהים במאה ה-12, בגלל שאנחנו מסוגלים לעשות את הבלתי יאמן – לקרוא עם שפתיים סגורות. ובשקט. זה לא מוריד מדברים מוצלחים שכן נעשו באותה תקופה, שעדיין ניתן להשוות אותם לדברים שנעשים היום. זה ברור שהספורט התקדם וימשיך כנראה להתקדם עם הזמן, אבל ההנחה במשחקון הזה היא שיש "פקטור" לקבוצות מתקופות אחרות שישווה את תנאי הפתיחה. כלומר – כנראה שעירוני קרית גת של היום הייתה מנצחת את הרוצ'סטר רויאלס, אבל מי מביניהן היא הקבוצה הגדולה יותר? הלייקרס באותה תקופה לא היו קבוצה אלא אוסף כוכבים שקטן מסך חלקיו ולכן הגאז היו מנצחים לטעמי.

  10. איאיר אתה ענק שבענקים .
    מסכים עם הנאמר אתה האם וי פי האמיתי כאן.
    אבל לצערך גם אם וי פי יכול לעוף סיבוב ראשון ( לפרטים שאל את הגרמני מטקסס ).
    אם הייתי צריך קמפיינר בחירות זה אתה ללא ספק.
    ואם פעם תתגבר על הגועל נראה לי שתצליח מאד בתחום.
    יכולת השיכנוע שלך עילאית ממש.
    אבל נגד הל.א הזו גם זה לא מספיק .
    לכן בצער רב ונגד הלב אני הולך על הלב.

  11. אני הולך על ל.א ן…ולא על הלב.
    מיידן גם אתה כפייבוריט כותב כפי שצריך ויש לך חלק בכך שלמרות שבפינה השמאלית משחק קרי של האתר עדיין הפינה הימנית מנצחת לבסוף.

  12. לא ראיתי אותם, אבל אני עם הלייקרס.
    יוטה היו צמד מרשים, אולי הצמד היעיל בהיסטוריה, אבל ספורט זה מבחן התוצאה, ושם הם כשלו.

    Nobody remembers who finished second but the guy who finished second.

  13. שמתם לב ששיקגו 96 ניצחה את הניקס עם 72% מהקולות? זה במקרה או שמידן סידר את המספרים שיצאו בדיוק כמו מס' הניצחונות שלהם באותה עונה??

  14. חייב ללכת עם האנדרדוג (זה בנשמה..) וחוצמזה שלאורך השנים תמיד אהבתי חיוורים חלושים כמו סטוקטון, נאש וג'ינובלי (מה לעשות, כשאתה 1.75 עם צבע עור של סיד טרי וקפיצה בגובה דשא אתה לא יכול לקחת את וינס קרטר או מייקל כמודל לחיקוי במשחק.. 🙁 )

  15. הלייקרס היו לועסים את יוטה בלי שום מאמץ.. אהבתי מאוד את מלון וסטוקטון אבל באמת שאפילו לא מתחיל להיות פה מצ'אפ

  16. גם אני לא ראיתי את הלייקרס של שנות ה-70, ולכן נותר להסתמך על קצת יו-טיוב, דעות של מי שהיה שם, מספרים ושחקנים (בהתאמה לשלב בקריירה).
    כל הכבוד לשני הטוענים שכתבו יפה מאד, אבל, למגינת לבי, קולי הולך ללייקרס.

    1. כל החישובים הם במידה ואתה נותן פקטור זמן לקבוצה הותיקה יותר, אני די בטוח שאפילו פילדלפיה של היום הייתה עושה קציצות מבוסטון הגדולה של שנות השישים שבעים בקרב ביניהן, בכל זאת מעטים (חוץ מרפי יצחק 😉) יגידו שפילדלפיה יותר גדולה מבוסטון..

      1. התגובות שלך סותרות.

        גם מה הקטע של להשוות לפי הישגים, אם שופטים כך אין טעם לקיים את התחרות מלכתחילה, לכולם ברור שהלייקרס לקחו אליפות ויוטה לא, אני לא צריך את הפוסט והתגובות בשביל לדעת את זה.

        1. אכן אין טעם לקיים תחרות כזאת, בדיוק כמו שאין טעם בכל דיוני ה goat שמתקיימים כאן בערך 3 פעמים בשבוע.. יחד עם זאת אנחנו אוהבים לחפור גם בדברים חסרי טעם, כאלה הם אוהדי הכדורסל הפנאטיים. לעניין עצמו, הכדורסל שונה לחלוטין על פני תקופה של שלושים שנה, אני מנסה לשפוט לפי רמת הכישרון של השחקנים, כלומר אם שחקני הלייקרס ההיא היו משחקים 30 שנה אח"כ בהתחשב באבולוציה של הכדורסל, שיטות האימון, התזונה וכו', האם הם היו מגיעים ליותר הישגים והתשובה היא לדעתי בהחלט.

  17. אני חושב שצריך לקרוא ליוטה של סטוקטון ומאלון, יוטה של סטוקטון…מאלון סיים כקלע השני בהיסטוריה רק הודות לסטוקטון…מישהו צריך לספור כמה לייאפים הוא קלע ממסירות של סטוקטון…זה עובר את ה-20,000 נק'…אם מאלון היה שחקן טוב יותר הם היו לוקחים אליפות.
    נ.ב
    שאר הקבוצה של יוטה עלובה, הקבוצה משנות ה-80 עם מארק איטון חזקה יותר.י

    1. נגריה נגריה אבל קבוצת כדורסל גדולה.
      המון אנשים מדברים על שיקאגו של ג'ורדן, פיפן, רודמן וקוקוץ' כעל הקבוצה הכי גדולה אי פעם, אז הנגריה הזאת הייתה רחוקה שריקת עבירת תוקף נגד ג'ורדן ממשחק שביעי אצלם בבית נגדם.
      כנראה שהם לא כאלה גרועים…

  18. הצעירים שלא ראו את יוטה הגדולה של סטוקטון ומאלון הפסידו חוייה של החיים. הקטע שזכה בציון "2" בהיילייט של יוטה הוא המסירה של סטוקטון למאלון נגד שיקגו הגדולה – זו אחת המסירות הקשות והגדולות בהיסטוריה, אם לא הגדולה ביותר.
    בתור אוהד יוסטון אני עם יוטה

  19. הליייקרס כמובן מנצחים בקלות, מאוד מוזרות התוצאות עד כה. אבל זה מעלה שאלה גדולה בהרבה:
    רובנו לא ראינו את אותה לייקרס, אבל היא הייתה קצת, אפעס, לא מרשימה? ב69 (אולי 68), כשווילט יצטרף, היו 3 שחקנים (כולם פחות מ11 שנים בליגה) שהיו כמעט אצל כל אחד ב״חמישיית שנות ה60״ (ביילור-ווסט-ווילט), והם פשוט כשלו בגמרים אחרי ולפני אותה עונת התפוצצות מופלאה (שהיא אכן מופלאה, שיא אדיר שבוסטון הגדולה לא התקרבה אליו לפני. ובוסטון-לייקרס של ה80. רק ג׳ורדן, כמובן, פעמיים השתווה/התעלה). אז האם שלושה מגה-סטארים יחד זה מתכון לכשלון? ואיך זה בדיוק קרה? נצחון אחד בחמישה גמרים לווילט וווסט יחד. הכיצד?

    עם זאת, אין סיבה שיוטה נכנסה לתחרות, ובטח שאין לה מה לחפש נגד התפוצצות 71-72 (ואני אוהד בוסטון, אז לא פשוט לכתוב זאת על הלייקרס)

  20. אם יוטה לוקחים אפשר להגיד קדיש על הניסיון הזה.
    קבוצה עם 2 שחקנים ב טופ 15 אי פעם עם הישגים היסטוריים מול קבוצה שלא זכתה בכלום וההישג הכי גדול שלה זה שהיא הקשתה על הבולס.

    וואו!! כמה טבעות זה שווה?….

    יש לי חדשות בשבילכם, כדי להיות קבוצה גדולה צריכים לנצח קבוצה גדולה אחרת.
    אלה חוקי הספורט.

    לוזר לעולם לא יכול להיות גדול יותר מאחד שניצח.

    פאואל לא גדול יותר מבולט
    הונגריה של פעם לא גדולה יותר מברזיל או גרמניה

    יוטה אפילו לא היתה פייבוריטית.
    הפסידה לקבוצה טובה ממנה. ובסך הכל 4-2 בסדרה עם יתרון ביתיות.

    ההצבעה הזאת היא יותר שנאת הלייקרס מאשר טיעון לגיטימי למה יוטה יותר גדולים..

    הטיעון הכי טוב של יוטה זה שהם היו קרובים לשיקגו..

    לעומת הלייקרס שהשמידה את הליגה ואחזה בשני שחקנים מפלצתיים ששינו את פני הליגה.

      1. עזוב נו אתה לא באמת מאמין לעצמך 😀
        אוסטרטג יעצור את צ'מברלין?
        הורנסק את ווסט?
        סטוקטון את גייל גודריץ?

    1. יש את המשפט "ההיסטוריה זוכרת את המנצחים" אבל זה לא תמיד נכון, תראה כמה מדברים על הולנד 1974 ונבחרת הפלא של הונגריה בשנות ה30 של המאה שעברה, הן הרבה יותר חשובות היסטורית מהנבחרות הגרמניות שניצחו אותן.

      1. כי הולנד באמת היתה יותר טובה מהיריבות.
        יוטה לא.
        אתה רואה מישהו שחושב שיוטה היתה יותר טובה משיקגו?
        אבל במקרה של הולנד כן רוב האנשים מחשיבים אותה כנבחרת חזקה יותר מגרמניה.

        מה גם שכדורגל זה משחק הרבה יותר מקרי מכדורסל אז הטובות באמת לא תמיד זוכות.
        בכדורסל זה אירוע נדיר, ובטח בסדרה.

        1. לפני 3 הודעות כתבת ש"לוזר לעולם לא יכול להיות גדול יותר מאחד שניצח" ועכשיו אתה כותב שהולנד יותר טובה מהנבחרת שניצחה אותה

להגיב על יוסל'ה שוחמכר לבטל

סגירת תפריט