מעורב אמריקאי: מ-NFL עד NBA ודברים שבאמצע / מנחם לס

תוצאות הפוטבול בילבלו את כל המרוץ ל-WILD CARD!

הקריעה של הטקסנים ביוסטון 42-14 רק אימתה את מה שאני חושב וכותב כבר כמה שבועות: ה-TEXANS הם אוברייטד יותר אפילו יותר מהירדן או חוף הרחצה 'הצוק', אבל עם רקורד של 2-11 הם כבר בפלייאוף תיאורטית ומעשית, בדיוק כמו ניו אינגלנד פטריוטס שניפנפה בהם כאילו היתה עוד איזו קנזס סיטי צ'יפס. כמובן שהפטריוטס היא גם בפנים עם רקורד של 3-10, ואליפות הדיביזיה. אז משחק "MONDAY NIGHT FOOTBALL" זה היה רק האנקור שנותנים בסוף ההצגה אחרי שהיא כבר נגמרת, ממש לפני סגירת המסך.

אבל המשחקים האחרים, או בוי, לאיזה בילבול הם גרמו. במי להתחיל? אוקיי, בג'טס. רק לפני שבועיים הם היו הקרבן של שריקות בוז מהאוהדים אחרי שליכלכו את הדשא במדולנדס עם שחיטה של 19-49 מ…שוב הפטריוטס. בדיעבר השחיטה נראית לא כל כך גרועה אחרי מה שעשה טום בריידי ליוסטון טקסנס אמש. פתאום היום – אחרי נצחון 10-17 על הג'קסונוויל ג'גוארס, הם 7-6 כשהם זוחלים לעבר ה-'וויילד-קרד' של ה-AFC. עם פיטסבורג סטילרס (6-7) וסינסינטי בנגלס (6-7) שהפסידו ביום ראשון, הג'טס עלו מהקבר והם רק משחק אחד מאחור מלהיכנס כשווים למרוץ על הוויילד-קרד לפלייאוף.

כשהמרוץ לדיביזיה חתום וגמור עם האלופה יוסטון, האינדינאפוליס קולטס (4-9) זקוקים רק לנצחון אחד נוסף לקבל את הוויילד קרד של ה-AFC, בעוד השני יילך לאחת משלושת הבאות:

***פיטסבורג סטילרס: משחקים שנותרו נגד הדאלאס קאובויס, הסינסינטי בנגלס, והבולטימור רייבנס.

***סינסינטי נבנגלס: משחקים נגד הפילדלפיה איגלס, הסטילרס, והרייסבנס.

***ניו יורק ג'טס: משחקים נגד טנסי טייטנס, סאן דיאגו צ'ארג'רס, והבופלו בילס.

הפלייאוף של ה-NFC יכול ללכת לכל כך הרבה כיוונים כשרק אטלנטה פלקונס ניצחה את הדיביזיה והיא בפלייאוף, אבל ראו את האחרות: סיאטל סיהאוקס ושיקגו ברס הן 5-8, ובינתיים הוויילד קארד שלהן, אבל 4 קבוצות נמצאות רק 1.5 משחקים מהן, עם 3 משחקים שנותרו לכל אחת. הכל יכול לקרות. אז הנה המץ'-אפ שאני מציע לכל חולי הפוטבול באתר לשים אליהם לב – אם לא תצליחו לחזות בהם:

***גרין-ביי פקרס חייבים לשחק נגד הברס והמינסוטה וייקינגס , ותוצאות המשחקים תקבענה את מנצחת ה-NCF צפון, והווילד-קארד.

***אם הוושינגטון רדסקינס (6-7) יעיפו את הקליבלנד בראונס שהם רק 8-5, והפילדלפיה איגלס (9-4), והקאובויס (6-7) תנצח את הסטילרס ואת ניו אורלינס סיינטס (8-5), הרימץ' בין הרדסקינס והקאובויס יהיה קרב לדורות על הוויילד קארד, ואולי אפילו אליפות ה-NFC מזרח, כי לניו יורק ג'איינטס (5-8) ישנם משחקים קשים מאד בחוץ נגד הפלקונס (2-11) והרייבנס (4-9), ואם הם יפסידו בשניהם, והרדסקינס והקאובויס ינצחו, הכל יתהפך, והתפוח הגדול ייהפך לתפוח קטנטנצ'יק כשהאלופה הגאה שלו, הג'איינטס, לא תגיע אפילו לפלייאוף.

ג'וני מנזיאל, זוכה ב-'הייזמן' בהפתעה גדולה

ג'והני מנזיאל, הקקורטרבק הפרשמן של טכסס A&M הוא הפרשמן הראשון בתולדות ה-HEISMAN TROPHY היקרתי (הפרס הניתן לשחקן המכללות מס' 1 של השנה) לזכות בפרס. מה הוא אמר בטכס קבלת הפרס? "זה היום המאושר בחיי, אבל זאת רק ההתחלה. המטרה שלי היא מאד פשוטה ואגיד זאת בצורה הישירה ביותר: "מטרתי היא להפוך לשחקן הפוטבול הטוב ביותר בעולם". אז מה יש לומר על הפרשמן בן ה-19 הזה? אמביציה יש לו, זה בטוח. יריביו במרוץ לזכייה בפרס היו שני סניורים – מנטי ת'יאו מהוואי, הליינבקר של נוטר-דאם שהייתי בטוח שיזכה בפרס בגלל עברו הצבאי וסיפור חייו המהמם. אבל הבוחרים נתנו למנזיאל הצעיר 474 מתוך 928 מקומות ראשונים לנצחון ברור.

מאחר והוא פרשמן, יש סכוי להייזמן שני, שלישי, ואף רביעי. רק הרנינג-בק הנפלא של אוהיו סטייט, ארצ'י גריפין, זכה בתואר 'בק-טו-בק' ב-1974 ו-1975. מנזיאל נשאל בקשר לכך. "הדבר החשוב עבורי עכשיו הוא נצחון ב-'קוטון בול'. הוא התכוון למשחק ב-4 בינואר נגד אוקלהומה. "זה המשחק שאני מחשיב כמשחק הפתיחה לקראת אליפות המכללות בעונה הבאה. מטרתי נצחונות במכללות ואח"כ ב-NFL. אם יגיעו בעקבותיהם פרסים, הכל יתקבל ברצון. אבל כשאתם מסתכלים על ג'והני מנזיאל אתם מסתכלים על קוורטרבק שמה שמעניין אותו הם נצחונות, ולא פרסים אישיים!". כל הכבוד. הילד מתחיל לדבר על עצמו בגוף שלישי!

וואללה, ככה מדבר ילד בן 19? מה יהיה עוד עשר שנים? אביו – שחקן ומאמן פוטבול עצמו, אומר על הבן: "כבר מגיל צעיר ביותר הוא היה הילד התחרותי ביותר. הוא מאושר רק כשהוא מתחרה. אני בטוח שהוא היה מוכן עכשיו להוריד את החליפה ולצאת לעוד אימון!". אבל ישנה לו מגרעת: הוא רק 1.83 מ', ובמקצוענים זה גובה שמסתכלים עליו עם סימני שאלה. הקוורטרבק הנפלא דאג פלוטי הוכיח לכולם כמה הם טועים כשהוא הפך עשרות סימני שאלה כשעשה פלאים בבוסטון קולג', וכמעט ללא יוצא מין הכלל הסקאוטים שמו "X" גדול על שמו – "TOO SHORT", והוא הפך לאחד מהגדולים בתולדותץ ה-NFL עם מקום של כבוד בהיכל התהילה.

מנזיאל מזכיר לי את פלוטי לא רק עם קומתו הנמוכה יחסית אלא בצורת משחקו: קוורטרבק שלא יודע פחד מהו. קוורטרבק העושה את הדברים הבלתי מצופים ביותר. קוורטרבק שהמילה החשובה ביותר בלקסיקון שלו היא 'נצחון'.

 

האיליני הם שוב 0-12

זוכרים מי היתה מלכת המכללות בעונה שעברה – בדיוק היום – אחרי 12 משחקים? נכון. האיליני מאילינוי. קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אילינוי שכתבתי עליה, שהתחילה את העונה 0-12. מה קרה אח"כ? נפילה חופשית ללא מצנח, כשהאיליני מפסידים 12 מ-14 המשחקים הבאים. בסוף העונה פוטר המאמן ברוס וובר אחרי 9 עונות באוניברסיטה.

לכן ברנדון פאול, הפורוורד המצויין של אילינוי – שקלע שלשום 30 נק' נגד גונזגה, והוא מוביל את הקבוצה עם 19.5 נק' לא מתלהב מהרקורד. הוא היה שם בעונה שעברה, והוא כאן עכשיו, עם עוד התחלה של 0-12.: "בעונה שעברה היינו באותו מצב. תיארו אותנו כקבוצה לנצח מי שרוצה אליפות, ואתם יודעים איך סיימנו. לכן העונה אנחנו לא מורידים את הרגל מהפדל של הגאז, ונמשיך ללחוץ אותו עד הסוף", הוא אמר לשרלוט ניוז.

מיד אחרי פיטורי וובר, האתלטיק דירקטור השאיר הודעות אצל מאמני הפיינל-פור וירג'יניה קומונוולת' וביילור עם חוזי עבודה באימייל כשבקו המשכורת לא כתוב בינתיים דבר. שניהם אמרו לא. היתה עוד הודעה, במזכירה האוטומטית של ג'ון גרוס, שעשה עם אוניברסיטת אוהיו (לא אוהיו סטייט) ריצה נפלאה בפיינל פור, עד שהפסיד בהארכה לצפון קרולינה . גרוס ענה "כן". ומאז שמחה וששון באילינוי. למרות שיש לו קבוצה שהוא הפך למצויינת, לא קל יהיה לאילינוי כי היא מרימה ראש בשנת הזוהר הגדולה ביותר של אינדיאנה, ובנוסף ישנה מישיגן עם קבוצה שכבר שנים לא היתה לה, ואוהיו סטייט מוכנה לריצה נגד כל אחת. בנוסף לברנדון פאול, שימו לב לדי.ג'יי ריצקרדסון (12.2 נק' ממוצע), וןטרייסי אברהם (11.6).

הקוורטרבק קולין קפרניק עומד זקוף כקוורטרבק החדש של הניינרס


קולין קפרניק לא הבין מדוע הוא 'קצת חום'

עוד משחק מצויין של הקוורטרבק קולין קפרניק. עוד נצחון, הפעם 13-27 על מיאמי דולפינס. אמו הביולוגית רוצה לפגוש אותו ובינתיים הוא מסרב. "כל מה שאני רוצה עכשיו זה להחזיק במושכות של הפורטי ניינרס, ללא כל הפרעה מבחוץ". אמו הביולוגית נתנה אותו לאימוץ כשהיה בן 8 ימים. הוא אומץ ע"י זוג הורים לבן – טרסה וריק קפרניק (האב המאמץ יהודי) שגידלו בן למופת שקצת התפלא למה עורו כל כך חום, עד שהוא היה מבוגר להבין את מה שקרה: אמו – צעירה בת 18 – ניכנסה להריון. אחד ההורים לבן והשני שחור. לכן הוא "חום". אבל כנער מוצלח ביותר גם בלימודים וגם על איצטדיון הפוטבול והבייסבול (וכן אולם הכדורסל; הוא היה שחקן של 3 ספורטים) הוא גדל כילד מאושר, מוצלח, אבל בגלל שהוא היה יותר פיצ'ר בבייסבול מאשר קוורטרבק בפוטבול בתיכון, וכבר בכיתה י"א הגיעו אליו סקאוטים עם הצעות מקבוצות מקצועניות, האוניברסיטאות חששו לתת לו מילגה לפוטבול, המשחק שהוא העדיף. החשש היה שאחרי נתינת המילגה הוא ימצא דשא ירוק יותר ביאנקיס או ברד סוקס. כבר בכיתה י"א הוא זרק כדור בייסבול במהירות של 90 מייל לשעה, וכולם היו בטוחים שעתידו כפיצ'ר במייג'ורס.

אך הוא התעקש על פוטבול. כמה דברים עמדו לזכותו: גובה של 5'6. זרוע מצויינת. 4.0 בלימודים (הכל A'S). אבל הוא שקל רק 80 ק"ג. ממש איטריה. אבל אוניברסיטת נבאדה לקחה עליו צ'אנס ונתנה לו את הסטפנדיה היחידה מכל המכללות. בדראפט של 2011 היו ששה קוורטרבקים שניבחרו לפניו. הוא ניבחר מס' 36 על ידי הניינרס. המשחק הראשו שלו עבורם הסתיים כ-DISASTER: בשלוש הפעמים הראשונות שנע עם הכדור, הוא הושכב שלוש פעמים על גבו. היו נגדו 6 סאקים במשחק האימון הראשון עם הניינרס.

אלכס סמית' היה הקוורטרבק של הניינרס, וכל מה שקולין יכול היה לעשות היה להתאמן ולחכות לצ'אנס שני. הצ'אנס בא. הצ'אנס בא כשאלכס סמית' סבל זעזוע מוח וקולין קיבל את הכדור. מאז הוא מנצח, מלבד משחק מפושל אחד נגד סנט לואיס כשהוא שגה בגדול בהפסד בהארכה 13-16 כשהקהל בסן פרנציסקו משמיע קולות שהוא רוצה את אלכס סמית' חזרה, אפילו שלפני המשחק הגרוע נגד סיינט לואיס היה לו משחק לפנתיאון במנדיי נייט פוטבול בנצחון 7-32 על שיקגו ברס. הוא נתן עוד משחק מצויין נגד הסיינטס בנצחון 21-31, וביום ראשון האחרון הנצחון על מיאמי.

לי נראה שקפרניק הוא הקוורטרבק של הניינרס, אלכס סמית' או לא אלכס סמית'. עצוב שזה קרה בגלל זעזוע מוח לסמית' הסימפטי, אבל זה טבע החייה הנקראית פוטבול.

לפני המשחק נגד מיאמי הוא סרב לפגוש לראשונה בחייו את אימו הביולוגית. "היא חיכתה 24 שנים? היא יכולה לחכות לפעם הבאה. לי יש משחק פוטבול לשחק. אני לא יכול לתת לרגשות של פגישה ראשונה עם אמך להפריע לי במשחק. כל דבר בעיתו!".

ואז יצא מחדר ההלבשה והאם ראתה אותו רק מאי שם במרומי היציע.

האם ל-MAJOR SCHOOLS נמאס מה-NCAA?

אין כלל שאלה שלאוניברסיטאות הגדולות, וכן לחמש הקונפרנסים הגדולים נמאס מה-NCAA וחוקיו הפרימיטיביים בעולם הספורט של המאה ב-21. נשיאים מאוניברסיטאות שונות מחמש הקונפרנסס החשובים – סאות'איסטרן, ביג 10, ביג 12, פאק 12, ACC, וכן נוטר-דאם שהיא INDEPENDENT ניפגשו בשבועות האחרונים כשהשאלה הגדולה העומדת בפניהם היא, "בשביל מה אנחנו צריכים את ה-NCAA?".

נשיאי צפון קרולינה ואוהיו סטייט טוענים שכל עוד ב-NCAA אין דבר שבור שממש פוגע, כל שינוי עלול להיות לרעה. מצד שני נשיאים – זה של נברסקה (במיוחד הוא, ד"ר הארווי פרלמן), ונשיא אוניברסיטת פלורידה, טוענים שהגיע הזמן לעשות את ההפרדה. נשיא ווייק פורסט נתן האטש מאמין שכדאי להישאר, "אבל לדרוש שינויים מרחיקי לכת". נשיא נוטר דאם טוען שהבעייה של ה-NCAA היא שהחוקים והדרישות, וכל המערך שלהם שווים לאוניברסיטה שהבאדג'ט האתלטי שלה הוא 5 מיליון, כמו אוניברסיטה שהבאדג' שלה הוא 155 מיליון. "אלה שני עולמות ניפרדים שלא מסוגלים לחיות תחת אותם חוקים". ב-NCAA חברים למעלה מ-1,500 קולג'ים ואוניברסיטאות, מהקולג' של קונברס (800 סטוודנטים) עד אוניברסיטת מינסוטה (80,000 סטודנטים). 338 אוניברסיטאות FBS, וכ-320 אוניברסיטאות BCS. המישמש והדייסה גדולים מדי כדי להתנהג עם כולם באותה צורה.

עתה כשפלייאוף בין ארבע קבוצות מחליף את ה-BOWL CVHAMPIONSHIP SERIES, הבעיות הולכות ומסתבכות עוד יותר, ונשיאי האוניברסיטאות מחפשים דרך להפשיט את הדברים.

"מה? באמת? הם רוצים לעזוב אותנו"?" , הגיב נשיא ה-NCAA מארק אמרט. "GO AHEAD! שינסו לרוץ לבדם. מי זה ה-NCAA אחרי הכל? זה גוף המרכב מנשיאי אוניברסיטאות העובדים לפי מסגרת קבועה שניבנתה משך שנים ע"י נשיאי אוניברסיטאות. הם חושבים שהם יוכלו לפתור את כל הבעיות בלחיצה על כפתור? שינסו. שינסו לקבוע חוקי ELIGIBILITY. שיקבעו חוקים וסדרים מי יכול לשחק ומי לא. שיבנו מנגנון פיקוח ושמירה, ומנגנון לנתינת עונשים. שיחוקקו חוקים בקשר לסטודנטים זרים, בקשר לתקופות משחקים ותקופות אימונים. אם הם עוזבים את ה-NCAA כעבור חצי שנה הם יתחננו שנקבלם חזרה, אבל אז הדלת תהיה סגורה!

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. מנחם – טור נהדר.
    הפוטבול הכי מרגש, כי זוהי עונה ממש קצרה וקביעת האלופה היא בשיטת גביע.
    מהסיבה הזו אני לא נותן למספר האליפויות משקל כה גדול (כמו בכדורסל אולי) כשאני בא לדון בגדולתו ההיסטורית של שחקן. גם עצם העובדה שכל אחד שם תלוי הרבה יותר באחרים מאשר כמעט בכל ספורט אחר, גורם לי לייחס לתואר "אלוף X פעמים" הרבה פחות חשיבות.
    זה אולי רעיון לאתגר או דיון/מאמר: באיזה ספורט קבוצתי ההשפעה של שחקן יחיד היא הכי משמעותית – ובאיזה הכי פחות.
    בלי לחשוב יותר מדי הייתי מהמר על כדורסל בתור המשחק שבו לשחקן יש הכי הרבה השפעה על הכלל.

  2. באופן כללי אתה צודקץ ההשפעה של ג'ורדן היתה הרבה יותר גדולה משל מסי. אבל בפוטבול יש קוורטרבק, ובכדורגל שוער, ובבייסבול פיצ'ק – ולדעתי אין שחקן עם השפעה כזאת על המשחק!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט